הצגת המקור של הדף "אדם ברוך"

{{סופר
|שם=אדם ברוך
|תמונה=[[קובץ:Adam Baruch 1999 pic by moran shoub.jpg|270px]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[9 באפריל]] [[1945]]
|תאריך פטירה=[[24 במאי]] [[2008]]
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
|מקום לידה=
|מקום פטירה=[[תל אביב-יפו]], [[ישראל]]
|עיסוק=[[עיתונאי]], [[עורך דין]]
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|לאום=[[יהודי]], [[ישראלי]]
|שפות היצירה=
|תחום כתיבה=
|סוגה=
|זרם ספרותי=
|נושאי כתיבה=
|יצירות בולטות=
|מושפעים=
|שם לידה=ברוך מאיר רוזנבלום
|פרסים והוקרה=*[[פרס ישעיהו ליבוביץ]] (1999)
*[[פרס אבי חי]] (2002)
|אתר אינטרנט=http://adambaruch.org/}}
'''אדם ברוך''', [[שם עט|שם העט]] של '''ברוך מאיר רוזנבלום''' ([[כ"ו בניסן]] [[ה'תש"ה]], [[9 באפריל]] [[1945]] – [[י"ט באייר]] [[ה'תשס"ח]], [[24 במאי]] [[2008]]), היה [[משפטן]], [[עיתונאי]], [[עורך עיתון|עורך]], [[סופר]], [[אוצר אמנות|אוצר]] ו[[מבקר אמנות]] [[ישראל]]י.

== ביוגרפיה ==
ברוך נולד בשכונת [[מאה שערים]] שב[[ירושלים]] למשפחה מרקע [[יהדות חרדית|חרדי]]. אביו, [[אשר רוזנבלום]], היה [[משפטן]] ו[[סוחר]] [[יודאיקה]], אשר שימש ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] מנכ"ל [[משרד הפנים]] מטעם מפלגת [[המזרחי]]. אמו נחמה הייתה בתו של הרב [[יצחק יעקב וכטפויגל]], [[ראש ישיבה|ראש]] ישיבת מאה שערים ו[[אב בית דין]] לקהילות האשכנזים. ברוך הוא אחיו של העו"ד [[זורח רוזנבלום]]. דודו שמואל, בן הזקונים של הרב וכטפויגל, היה לוחם [[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ונהרג בעת [[התקפת האצ"ל על יפו]] בשנת [[1948]]. גופתו לא נמצאה עד היום.

ברוך גדל ב[[רמת גן]]. למד ב[[מדרשית נעם]] ב[[פרדס חנה]] ותקופה קצרה גם ב[[ישיבת חברון]]. בהמשך למד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] במסלול [[העתודה האקדמית]] ב[[משפטים]], והתמחה אצל עורכי הדין מיכה רבשטיין ו[[אמנון זכרוני]].

== עיתונות ==
ערך את כתבי העת '[[מושג (עיתון)|מושג]]' ([[1974]]–[[1976]]), '[[מוניטין (ירחון)|מוניטין]]' (1982-1978), '[[שישי-תרבות]]' ([[1995]]–[[1996]]) ואת ה[[עיתון]] '[[גלובס]]' ([[1992]]–1996). היה ממייסדי השבועון [[אנשים (עיתון)|אנשים]]. במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] היה עורך מוסף "7 ימים" של '[[ידיעות אחרונות]]' (ואף הוביל את העריכה המחודשת של רשת ה[[מקומון|מקומונים]] מקבוצת ידיעות אחרונות). למשך תקופה קצרה ב־1992 שימש כעורך "[[מעריב]]" (בזמן שהעיתון היה בבעלות [[איל הון|איל ההון]] ה[[יהודי]] [[רוברט מקסוול]]). בשנותיו האחרונות היה [[בעל טור]] קבוע ב"מוסף השבת" של 'מעריב' בשם "שישי" (טורים אישיים בעבר: 'קשר עין' – עמוד אמנות שבועי בידיעות אחרונות, ו'צבע שני' ב"[[כותרת ראשית (שבועון)|כותרת ראשית]]").

אחד מהישגיו העיתונאיים החשובים של ברוך היה [[ריאיון עיתונאי|ריאיון]] שקיים עם ה[[אלוף]] בדימוס [[שמואל גונן]] בג'ונגל של [[הרפובליקה המרכז אפריקאית]], ראיון שעליו התבסס המחזאי [[הלל מיטלפונקט]] במחזהו "[[גורודיש (מחזה)|גורודיש]]", שהוצג ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] (ברוך היה דמות מרכזית בהצגה). כמו כן ראיין ברוך את הרב [[עובדיה יוסף]] לעיתון [[מעריב]], לאחר סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות התבטאות של הרב.

במדיה המשודרת יצר ברוך את סדרת הראיונות "אדם ברוך מחפש תשובה" (ששודרה ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]]), ואת הסרט הקצר (24 דקות) "עד ראייה" (2003) ב[[ערוץ 2]] (שעובד גם לתערוכה מוזיאונית). ב־2001 שימש כחבר במליאת [[רשות השידור]]. היה שותף עם ה[[תעשיין]] [[סטף ורטהיימר]] בחברת התקשורת "היום", ושמו נקשר בהתמודדות על המכרז להפעלת ערוץ המורשת יחד עם איש העסקים [[שלמה בן-צבי]].

===סגנון כתיבה===
בתחילת כתיבתו העיתונאית נטה ברוך לכתיבה בסגנון ה[[ניו-ג'ורנליזם]] (שמְבַשרהּ היה [[האנטר ס. תומפסון]]) וכעורך קידם כתבים בסגנון זה (כ[[רון מיברג]] ו[[דוד אבידן]]). אדם ברוך הביא ל"מוניטין" את מקורות ההשראה שלו, המגזינים האמריקאים כגון "[[אסקווייר]]", "[[ניו יורק מגזין]]" ו"[[רולינג סטון]]". סגנונו של ברוך במוניטין השפיע על דור העיתונאים שלאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], שהפנה עורף לכתיבה המפלגתית המגויסת ופנה לעיצוב שפה אישית וכתיבה אינדיבידואליסטית ("אני" במקום "אנחנו"). לדברי [[עוז אלמוג]], סגנון הכתיבה העיתונאי שפיתח ברוך היו חדשניים ופורצי דרך וכללו מאפיינים כשפה רזה, תמציתית ומלוטשת, עמוסת רמזים, [[מטפורה|מטפורות]] ו[[אסוציאציה|אסוציאציות]] מתוך העולם האינטלקטואלי המערבי ובקיאותו של ברוך בחברה ובתרבות היהודית והישראלית. רון מיברג, אחד הכותבים ששכללו את השפה העברית הניו-ג'ורנליסטית הזו, תיאר את לשונו של ברוך כ"נעה בבת אחת מהנורמטיבי לתיאורי. שפה שבנתה יחס מדויק בין פני השטח לעומק. שפה הפונה ל[[עם הארץ]] ולבני המעלה באותו תחביר. [...] מילים שנעו באחת משפע לרזון, מפרט לכלל, מ"סיפור" ל"הלכה", מנקודתי לפנורמי, ממקור לציטוט".{{הערה|1=[[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7861&searchMode=0&index=1 מעיתונות מגויסת לביקורתית]}}

עם השנים, כאשר צמצם את כתיבתו העיתונאית לכדי טור שבועי אחד, זנח ז'אנר זה לטובת [[סגנון כתיבה]] חדש המזוהה עמו במדורו "שישי". הטור היה אוסף רשימות קצרות מאוד המתייחסות לנושאים שעל סדר היום הציבורי. ברבות מאותן רשימות ענה ברוך על שאלות הקוראים (בעיקר בתחומי ה[[יהדות]] וה[[הלכה]]) והן [[שו"ת]] הלכתי. בנוסף כלל הטור קטע אמנותי קבוע, ואת המדור 'יקירתי'. סגנון כתיבתו של ברוך נטה לפשטות וקיצור, והוא הושפע במידה ניכרת מסגנונם של ספרי השו"ת ההלכתיים שבהם עסק ושעליהם הרבה לכתוב.

כתיבת ה[[פרוזה]] של ברוך (כפי שהיא מתבטאת בספרו "הוא היה גיבור") אופיינה גם היא בפשטות ו[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]], אך גם ביכולת לבנות סיפור מורכב.

מלבד עיסוקיו העיתונאיים-אמנותיים הקפיד ברוך להציג עצמו כ[[משפטן]] (חבר [[לשכת עורכי הדין בישראל]], בעל רישיון [[עורך דין]]) ו[[כלכלן]]. בטוריו עסק גם בשאלות משפטיות וכלכליות. ברוך העיד על עצמו: "התנתקתי מעריכת דין, לא התנתקתי מהמשפט ומקריאת פסקי דין. אני חושב כעורך דין ואני מזהה את עצמי, עד היום, כעין משפטן".{{הערה|1=כתב מילים אלו במדור המשפטי של [[מעריב]], 15 באפריל 1993.}}

== יהדות ==
בכתיבתו ניסה אדם ברוך להלך על קו התפר שבין ה[[יהודי]] ל[[ישראלי]] (למשל בסדרת ספריו ההלכתיים־למחצה: 'סדר יום', 'חיינו' ו'בתום לב') ופעל כפרשן בתחומים שבין המסורתי למודרני בראי ה[[הלכה]] כשהוא מזדהה עם עצם תפיסת ההלכה שנקבעה בגלות על פני תפיסת ההלכה של בית שני ולפניה. מתוך כך צידד פעמים רבות בתפיסות בעולם החרדי הליטאי על פני תפיסות יהודיות אחרות. לצד הערכה לפעלו התורני של ברוך וסיועו להסברת ההלכה במגזר שאינו שומר תורה ומצוות, רבים מן הממסד הרבני זלזלו בניסיונו{{דרוש מקור}} של ברוך להפוך למעין [[אדמו"ר]] חילוני ללא כל הסמכה, בשל הקלות, לדעתם, שבה הרשה לעצמו לפסוק בעניינים הלכתיים ואתיים, וגם משום אורח חייו שלא היה דתי במובן ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] המקובל. כתיבתו התמציתית בנושאים אלה במקביל לידיעה רחבה והבנה מעמיקה בתחומי היהדות השונים, ובעיקר בממשק שבין מוסר, רוח ההלכה והלכה, חיזקו את מעמדו כמורה רוחני בלתי מוצהר.

ברוך היה ממעריציו ומקורביו של הרב [[עובדיה יוסף]] (מסה על תפיסתו של הרב יוסף על פי הפסיקות ההלכתיות שלו נמצאת בספרו של ברוך 'סדר יום') ונהג להסבירו בציבור. בנוסף הוא הרבה להתעסק בתפיסתו התאולוגית של הרב [[יואל טייטלבוים]] (ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]).

אורח חייו של ברוך היה [[מסורתיים|מסורתי]] (הוא חבש בקביעות [[כובע קסקט]] כסוג של [[כיסוי ראש]]), והיה ממחדשי [[בית הכנסת]] "זיכרון ברוך" על שמו של רבי [[ברוך ספרין]] ה[[אדמו"ר]] מ[[קומרנא]] ב[[שכונת נגה]] ב[[יפו]].

ברוך היה החתן הראשון של פרס [[ישעיהו ליבוביץ]] למחשבה מודרנית (1999), וכן זכה ב[[פרס אבי חי]] (2002).

== אמנות ותרבות ==
ברוך התחיל את דרכו כ[[מבקר אמנות]] משפיע מטעם 'ידיעות אחרונות', ונמנה עם מעצבי דעת הקהל באמנות הישראלית. בין השנים 1996–[[2002]] כיהן כנשיא בית הספר לאמנות [[קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות|קאמרה אובסקורה]].

ברוך הופיע בתפקיד עצמו בסרטו של [[אסי דיין]] "[[מר באום]]" (1997) ובפרק בסדרה "[[הבורגנים]]". דמותו, בשמה, מופיעה גם במחזהו של הלל מיטלפונקט -"גורודיש", שהועלה בהצלחה ב"[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]]".

בתחום התרבות הרבה ברוך לכתוב על יצירותיהם ומורשתם של: [[דוד אבידן]], [[חנוך לוין]], [[רפי לביא]] ו[[יחיאל שמי]].

;עליו
בשנת [[2010]] יצא "מות האדמו"ר", סרט על חייו של ברוך בבימויו של ה[[עיתונאי]] [[רון מיברג]]. הסרט נעשה ללא שיתוף משפחתו של ברוך וזכה לביקורות פושרות. בקיץ 2018, עשור למותו, הוקרן סרטם של ילדיו, עמליה ועידו, "סוכני הזיכרון". בתקופה זו הוצגה תערוכת ציור וטקסט על פי מכתביו האחרונים של ברוך, במוזיאון בבית שטורמן בקיבוץ [[עין חרוד מאוחד]]. אוצר התערוכה היה [[רינו צרור]].

===תערוכות שאצר===
*הביתן הישראלי ב[[הביאנלה של ונציה|ביאנלה של ונציה]] בשנים־1988 ו־1990
*הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית ל[[צילום]] ב[[עין חרוד]] 1988
*"זהו טבע, והוא לא האלוהים", אברהם פסו, [[ציור]], 2001
*"הישראלים", [[מיכה קירשנר]], [[צילום]], 1997
*בשנת 2000 שימש אוצר העיר [[תל אביב-יפו]].

===עבודות אישיות===
*"עד ראייה", (תערוכת יחיד), [[מוזיאון תל אביב]], 2003.
*ציור במסגרת הפרויקט האמנותי "פרופיל תל אביב" (שברוך היה בין יזמיו).

=== קטלוגים ===
*"קטלוג עקרוני", מאגד את עבודותיו של הפסל [[עמנואל הצופה]], 2002.
==חיים אישיים==
ברוך התגורר בשכונת נגה ב[[יפו]]. היה נשוי לצלמת [[אריאלה שביד]], אם שני ילדיו הראשונים [[עידו רוזנבלום]] ו[[עמליה רוזנבלום]]; לאחר מכן היה בן-זוגה של [[שירה אביעד]], אם בן־זקוניו איתי אשר. לברוך הייתה גם מערכת יחסים עם האוצרת נעמי אביב.

אדם ברוך נפטר במאי [[2008]] לאחר התמודדות עם מחלת ה[[סוכרת]], ונקבר ב[[בית הקברות קריית שאול]].

== ספריו ==
*'''לוסטיג''' ("ספר אוטוביוגרפי בעיקרו"), ספרי מוניטין, 1985 {{ULI|003635762}}
*'''[[יחיאל שמי]] - פיסול חילוני''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 1988
*'''הוא היה גיבור''', הקיבוץ המאוחד: ספרי סימן קריאה, 1998
*'''סדר יום: חיי יום יום בראי ההלכה''', [[הוצאת כתר]], 2000
*'''בתום לב: גן השבילים היהודי-ישראלי המתפצל''' הוצאת כתר, 2001
*'''חיינו: ספר תקנונים יהודי ישראל''', הוצאת כתר, 2002
*'''מה נשמע בבית''' [[כנרת, זמורה-ביתן, דביר]], 2004
*'''תקשורת: אנתולוגיה, 1972–2008 ''', (עריכה - שירה אביעד, [[רינו צרור]], [[מורן שוב רובשוב]]), [[הוצאת דביר]], 2010

==לקריאה נוספת==
*[[מירי בת-משה הורביץ]], "הסמנטיקה של השיח - השיח החידתי של אדם ברוך", '''[[למ"ד לאיל"ש]]''', תשס"ד-2003.
*מירי בת-משה הורביץ, "ללשון הסיפור המיניאטורי של אדם ברוך", '''[[קול ליעקב]]''', תשס"ג-2003.
*מירי בת-משה הורביץ, "יש נביא בעירו - התרחיש הטיעוני כאחת מדרכי הטיעון של אדם ברוך ב'שישי'", '''[[חלקת לשון]]''', תש"ס-2000.
* [[חיים באר]], '''מסע דילוגים''', [[עם עובד]], 2019, הפרק "אדם ברוך: אתה יודוך אחיך", עמ' 179–182.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אדם ברוך}}{{טורים|תוכן=
* {{אתר רשמי|https://web.archive.org/web/20180225210437/http://www.adambaruch.org/}}
* [http://www.adambaruch.org האתר הרשמי] של אדם ברוך בו ניתן לצפות בכל ההלכות שנכתבו בין השנים 2002–2008
* {{הספרייה הלאומית|אדם, ברוך}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=1043}}
* {{לקסיקון הספרות|01218}}
* {{לקסיקון הקשרים|מי-טל נדלר|ברוך (רוזנבלום) אדם|ברוך-רוזנבלום-אדם}}
* {{סימניה סופר|39100}}
* {{לקסיקון לתקשורת|46892}}
* {{פשיטא|3437}}
* [http://leeba.org.il/artist/אדם-ברוך קטעים מספריו של אדם ברוך באתר ליבא]
* סרטו של [[רון מיברג]], [http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-8815,00.html "מות האדמו"ר"] - סיפור חייו, פועלו ומותו של אדם ברוך, באתר [[ערוץ 8]] ב-[[ynet]]
* {{כותרת ראשית|נחום ברנע|נער הזהב של הציונות הדתית החדשה|19850410|36}} - כתבת פרופיל לכבוד יום הולדתו ה-40
* [[אריאל פיקאר]], [https://eretzacheret.org/הצעה-לסדר-יום/ הצעה לסדר יום], באתר [[ארץ אחרת]], 19 באוקטובר 2000
* {{Time Out ישראל|[[איתמר הנדלמן סמית|איתמר בן כנען הנדלמן]]|איש עם הרבה כובעים: ריאיון עם אדם ברוך|כללי/איש-עם-הרבה-כובעים-ראיון-עם-אדם-ברוך|16 בדצמבר 2004}}
* {{nrg|מעריב|הצוואה הכתובה של אדם ברוך|737/830|25 במאי 2008|47|1}}
* {{נענע10|יוסי גורביץ|קרוע בין העולמות|538553|25 במאי 2008}}
* {{TheMarker||"אם אפשר היה להעביר את הדברים בשתיקה, זה מומלץ". ריאיון עם אדם ברוך |484913/|17 ביוני 2008}}
* {{הארץ|מורן שוב|נקי מהפרזה, מחכמנות, ממליצה ומעוויות חן|1.1260879|15 במאי 2009|קישור מחבר=מורן שוב}}
* [[עמיחי חסון]], [http://amichaich.wordpress.com/2010/04/11/ריאליזם-חסד-משיחיות-מכולת-אדם-ברוך-ז/ "ריאליזם, חסד, משיחיות, מכולת" ; אדם ברוך על גבול שני עולמות], פורסם במקור ראשון, 23 במאי 2009
* {{הארץ|מיה סלע|אדם ברוך: לא אגואיסט, מינימליסט|1.3300721|22 בספטמבר 2010}}
* {{הארץ|יצחק לאור|הסגנון, לב המעשה|1.1224269|8 באוקטובר 2010}}
* {{הארץ|אלון עידן|"אדם ברוך: תקשורת" מאת אדם ברוך, הרנטגן|1.1158972|26 בינואר 2011}}
* {{מוסף שבת|[[עמיחי חסון]]|פגוש את העיתונות|2011/03/06/פגוש-את-העיתונות-עמיחי-חסון-2/1941}}
* {{הארץ|נירית אנדרמן|עמליה ועידו רוזנבלום ביימו סרט על אביהם, אדם ברוך, ולא כדי לפוגג את תדמית האנטיפת שלו|1.6111309|24 במאי 2018}}
* {{הארץ|מורן שוב|מאדם ברוך למדתי על הקשר ההדוק שבין שפה למבט|1.6131328|29 במאי 2018}}
* {{מקור ראשון|[[אלחנן ניר]]|הפוסק הישראלי הראשון|judaism/55743|18 ביוני 2018}}
* [[אריאל הורוביץ (עיתונאי)|אריאל הורוביץ]], [https://www.makorrishon.co.il/judaism/55979/ לוסטיג הוא מי שיכולתי אני להיות], כתבה על הספרות של אדם ברוך, בעיתון [[מקור ראשון]], 21 ביוני 2018
* יונתן אמיר, [https://www.erev-rav.com/archives/46070 הזר שסירב להיות מלך], באתר [[ערב רב (מגזין אמנות)|ערב רב]], 20 במאי 2017
* {{הארץ|עמליה רוזנבלום|מה למדתי על יחסים מקצועיים מאבא שלי. רשימה במלאת 13 שנה למותו|1.9779263|6 במאי 2021|מנויים=לא}}
}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{עורכי עיתון גלובס}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל: ברוך, אדם}}
[[קטגוריה:אוצרים ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי מדרשית נעם]]
[[קטגוריה:בעלי טור ישראלים]]
[[קטגוריה:משפחת ברוורמן]]
[[קטגוריה:סגל גלובס]]
[[קטגוריה:סגל ידיעות אחרונות]]
[[קטגוריה:סגל מעריב]]
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים כותבי עברית]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ישראלים]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי מוניטין]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים הידועים בשם עט]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים]]
[[קטגוריה:בוגרי העתודה האקדמית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל]]
[[קטגוריה:מאה שערים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול]]
[[קטגוריה:נפטרים מסוכרת]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנבלום-שביד]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1945]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2008]]