הצגת המקור של הדף "אנטוורפן"

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ב[[בלגיה]]|אחר=[[קבוצת כדורגל]] בשם זה|ראו=[[אנטוורפן (כדורגל)]]}}
{{עיר
| שם = אנטוורפן
| סוג יישוב = עיר
| שם בשפת המקור = Antwerpen, Anvers
| תמונה = [[קובץ:OLVrouwekathedraal.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = [[קתדרלת אנטוורפן]]
| מדינה = בלגיה
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[חלוקה מנהלית של בלגיה|אזור]]
| יחידה שלטונית ראשונה = [[פלנדריה]]
| סוג יחידה שלטונית שנייה = [[חלוקה מנהלית של בלגיה|מחוז]]
| יחידה שלטונית שנייה = [[אנטוורפן (מחוז)|אנטוורפן]]
| שטח = 204.51
| צפיפות = 2,225.51
| אתר אינטרנט = http://www.antwerpen.be
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=בלגיה|מפה נוספת=מחוז אנטוורפן|שם=אנטוורפן|אורך=4.4|רוחב=51.2166666666667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|סוג נוסף=בירה}}
| תאריך צפיפות = 2016
}}
'''אנטוורפן''' (ב[[הולנדית]]: '''Antwerpen'''; ב[[צרפתית]]: '''Anvers''' – "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: '''אנוירשה''') היא עיר ב[[חלוקה מנהלית של בלגיה|אזור]] [[פלנדריה|הפלמי]] של [[בלגיה]], ו[[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[חלוקה מנהלית של בלגיה|מחוז]] [[מחוז אנטוורפן|אנטוורפן]]. בשנת 2022 חיו בה מעל 530 אלף תושבים, והיא הייתה העיר המאוכלסת ביותר בבלגיה. מבחינת שטח, אנטוורפן היא העיר השלישית בגודלה במדינה.

העיר שוכנת בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם [[הולנד]] ועל גדות הנהר [[סכלדה]], בקרבת ה[[שפך נהר|שפך]] שלו אל [[הים הצפוני]]. [[נמל אנטוורפן]] הוא השני בגודלו ב[[אירופה]], אחרי [[נמל רוטרדם]] (אשר נמצאת רק כמה עשרות קילומטרים צפונית מאנטוורפן).

העיר מהווה מרכז לתעשייה [[פטרוכימיה|פטרו-כימיות]] רבות, ומהווה אחד המרכזים הבינלאומיים לסחר ב[[יהלום|יהלומים]].

ה[[קתדרלת אנטוורפן|קתדרלה של אנטוורפן]] היא אחת החשובות ב[[צפון אירופה]], והגדולה בבלגיה. העיר נחשבת לאחת מבירות סגנון ה[[אר-נובו]] (Art Nouveau, "האומנות החדשה") ב[[אדריכלות]]. שכונת זוֹרְנְבּוֹרג בעיר מכילה מאות בניינים מעוטרים בפאר הגרנדיוזי בסגנון נאו-קלאסי, גותי ויווני עתיק.

החל משנת [[1930]] פועל [[נמל התעופה הבין-לאומי של אנטוורפן]].
== שם ==
ישנן שתי סברות לגבי מקור שמה של העיר. לפי סברה אחת, המילה Antwerpen מקורה במילים ההולנדיות Aan het werf (לאורך הרציף). על פי סברה אחרת, מקור השם הוא באגדה מיתולוגית על סילביוס ברבו (Brabo) אזרח רומי, שחתך את ידו של הענק אנטיגון (Druoon Antigoon) שהטיל אימה על העיר והנמל, וזרק אותה לנהר. שם העיר, על פי סברה זו, הוא שיבוש של המילים ההולנדיות hand werpen (לזרוק את היד). פסל של ברבו והיד של הענק מוצב בכיכר המרכזית בעיר, ובסמל העיר מופיעה היד החתוכה של הענק.

== היסטוריה ==
=== מלחמת העולם השנייה ===
ב[[מלחמת העולם השנייה]] היה [[נמל אנטוורפן]] יעד אסטרטגי ממדרגה ראשונה עבור בעלות הברית. העיר שוחררה בספטמבר [[1944]] על ידי הבריטים, הנמל לא ניזוק הודות לפעולה אמיצה של המחתרת הבלגית. לעומת זאת, לא שוחרר אזור שפך נהר הסכלדה ליד [[פליסינגן]] באי [[וולכרן]] (Walcheren) בדרום [[הולנד]], והנמל נשאר סגור. כוחות [[קנדה|קנדים]] ויחידות [[קומנדו]] [[קרב שפך הסכלדה|שחררו בפעולה אמפיבית]] ארוכה ועקובה מדם את שפך הנהר שנפתח רק בדצמבר 1944. עם פתיחת הנמל הופגזה העיר קשות באמצעות טילי [[V-2]] שגבו קורבנות רבים, בין היתר בקולנוע רקס בו נהרגו מאות בני אדם. המטרה העיקרית של [[היטלר]] עם פתיחת [[הקרב על הבליטה|מתקפת הארדנים]] בחורף 1944 הייתה כיבוש מחדש של אנטוורפן ויצירת טריז בין צבאות בעלות הברית.

==ספורט==
בעיר נערכו [[אולימפיאדת אנטוורפן|משחקי הקיץ האולימפיים בשנת 1920]].

מועדון ה[[כדורגל]] [[רויאל אנטוורפן]] המייצג את העיר משחק ב[[ליגת העל הבלגית]]. [[בירסחוט]], מועדון כדורגל נוסף מהעיר, התפרק בשנת [[2013]].

קבוצת [[אנטוורפ ג'יינטס]] מתמודדת בליגת ה[[כדורסל]] הבכירה בבלגיה.

==יהודי אנטוורפן==
באנטוורפן שוכנת הקהילה ה[[יהודי]]ת הגדולה ביותר בבלגיה, ואחת הגדולות, החשובות והוותיקות באירופה. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] מנתה הקהילה כ-35 אלף איש, ונכון לתחילת המאה ה-21 היא מונה כ-20 אלף איש.

העדות הראשונה לנוכחותם של יהודים באנטוורפן מופיעה בצוואתו של [[הנדריק השלישי, דוכס בראבנט]], אשר בשנת 1261 הביע את רצונו שהיהודים ב[[דוכסות בראבנט|ברבאנט]] יגורשו וקהילתם תיחרב, משום שכולם מלווים ב[[ריבית קצוצה]].{{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/אנטוורפן/מקום קהילת יהודי אנטוורפן], מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 06-05-2019}}

עם [[הקרב על בלגיה|הכיבוש הגרמני]] ב-[[18 במאי]] [[1940]], חלק מיהודי העיר נמלטו ל[[צרפת]] ול[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. ב-10 וב-14 באפריל 1941 ביצעו לאומנים פלמים פרו-[[נאציזם|נאצים]] פוגרום שבמהלכו נשרפו שני בתי כנסת (אירוע חריג בארצות המערב) ונבזזו חנויות רבות. החל מיוני 1942 שוגרו קרוב ל-1,500 גברים יהודים לצפון צרפת לבניית [[החומה האטלנטית]], במסגרת [[ארגון טוט]] (Todt), בתנאי חיים ועבודה קשים ביותר. יהודי אנטוורפן שוגרו ברובם ל[[מחנה מעבר מכלן|קסרקטין דוסן]] ב[[מכלן]] והועברו בין 1942 ל-1944 ב-28 [[טרנספורט]]ים ל[[אושוויץ]]. [[אדמונד למברט]] ו[[מארי בופה]] הצילו מספר יהודים מתושבי העיר והוכרו כ[[חסיד אומות העולם]].

יהודי העיר נחלקים לשלוש קהילות: קהילת "שומרי הדת" ה[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסית-מודרנית]], הקהילה ה[[יהדות חרדית|חרדית]] "מחזיקי הדת" ו"הקהילה הפורטוגזית" הקטנה. שתי הקהילות שומרי הדת ומחזיקי הדת אוחדו בשנת 1941 ובהמשך בתקופתו של רבי [[מאיר לנדא|מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש]] ששימש ברבנות שם משנת תש"ה עד שנת תשט"ו (1945–1955), ברבנות הקהילה הכללית "שומרי הדת" עמד שנים רבות הרב הלל מדליה (בנו של הרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]]). עם פטירתו עלה לכהן ברבנות הקהילה הרב [[דוד משה ליברמן]], מבכירי רבני חב"ד באירופה. עם פטירתו ב[[כ"ה בשבט]] [[ה'תשפ"ב]] בגיל 96<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://col.org.il/news/136296|כותרת=אבידה קשה: זקן רבני חב"ד הגה"ח הרב דוד משה ליברמן ע"ה|אתר=COL|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-07-27}}</ref>, מונה באלול התשפ"ב לרב הקהילה הרב [[פנחס ליבוש פדווא]] מחסידות בעלזא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1434364|כותרת=התרגשות באנטוורפן: רב חדש מונה בקהילה|אתר=בחדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-08-31}}</ref>, החזן הראשי של הקהילה הוא [[בנימין מולר]]. בית הכנסת הגדול של הקהילה ממוקם בפינת הרחובות "וואן-דען-נעסט-ליי" ו"אסטן סט.", בסמוך לגשר הרכבת החוצה את העיר. הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "תחכמוני" (נוסד ב-1920).

בקהילת "מחזיקי הדת" שימש כראש [[אב בית דין]] הרב [[חיים יעקב רוטנברג]] ולאחר מכן הרב [[אליהו שטרנבוך]], ולה מערכת [[כשרות]] למהדרין. בית הכנסת של הקהילה ממוקם ברחוב אוסטן, 300 מ' מבית הכנסת של "שומרי הדת". הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "יסודי התורה" לבנים (נוסד ב-1904) ואת בית הספר "בנות יעקב" לבנות. הקהילה היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, ועדיין מתנהלת בסגנון קהילה יהודית עתיקה. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות. בשנת 2001 נפטר רבה של הקהילה רבי [[חיים קרייזווירט]], לאחר כמעט יובל של כהונה. במקומו נבחר הרב אלטר אליהו רובינשטיין לתקופת כהונה קצרה, שנגדעה באיבה בשל מותו. בשנת 2010 נבחר הרב [[אהרן שיף]] לרבה של הקהילה, לאחר שזכה לתמיכת מרבית החוגים בקהילה החרדית, ומכהן בה כעת.

בעיר בולטת [[חסידות פשעווארסק]] והאדמורי"ם שלה לאורך השנים שהם אבן שואבת לחסידים ולתלמידים מכל העולם היהודי. 

רבים מן היהודים החרדים האורתודוקסים מתגוררים בשכונה גדולה שממוקמת סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות ב[[עברית]] וב[[יידיש]]. חלק גדול מיהודי העיר עסקו במסחר ובעיבוד [[יהלום|יהלומים]] וליהודי העיר היה תפקיד מרכזי בענף זה עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, אז עברו רוב עסקי היהלומים להודו ולמקומות נוספים אך עדיין יש יהודים העוסקים בתחום ובעיר בתי עסק העוסקים בתעשיית היהלומים. ישנו גם מוזיאון המתאר את תולדות המסחר ביהלומים בעיר.

מאז ה[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|הגירה הגדולה של יהודי ברית המועצות לשעבר]], החלו להגיע לאנטוורפן יהודים רוסים ו[[יהודים גאורגים]], אליהם הצטרפו ישראלים ממוצא יהודי-גאורגי, ותוך זמן קצר הפך רחוב "פליקנסטראט" לשכונה יהודית, שרובה הייתה של יהודי [[גאורגיה]], לרובם היה גם [[דרכון ישראלי]].{{הערה|1=דמיאן זאיך, דינה סיגל וה.ג. ון דה בונט (2003), '''[http://books.google.com/books?id=YCy90TloXjsC&pg=PA56&dq=georgian+jews&sig=Oaxh3YUs04MYhpE4xIK3xuVW6sg#PPA56,M1 הפשע המאורגן חובק העולם: מגמות והתפתחויות]''', עמ' 56–57, באנגלית, {{מסת"ב|1402018088}}}}

== ערים תאומות ==
* {{עיר תאומה|רוטרדם|הולנד|מתאריך=1940}}
* {{עיר תאומה|מילוז|צרפת|מתאריך=1954}}
* {{עיר תאומה|סנט פטרסבורג|רוסיה|מתאריך=1958}}
* {{עיר תאומה|רוסטוק|גרמניה|מתאריך=1963}}
* {{עיר תאומה|אקהיסאר|טורקיה|מתאריך=1988}}
* {{עיר תאומה|קייפ טאון|דרום אפריקה|מתאריך=1996}}
* {{עיר תאומה|לודוויגסהאפן|גרמניה|מתאריך=1998}}
* {{עיר תאומה|פאס|מרוקו|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|פרמריבו|סורינאם}}
* {{עיר תאומה|חיפה|ישראל}}

==ראו גם==
* [[המצור על אנטוורפן (1584–1585)]]
* [[אולימפיאדת אנטוורפן (1920)]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Antwerpen|ויקימסע=אנטוורפן}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{ynet|מאיה רומן|אנטוורפן: העיר שהפכה לסרסור הגדול בבלגיה|4242391|19 ביוני 2012}}
* {{הארץ|משה גלעד|48 שעות באנטוורפן: בירות משובחות ומוזיאונים יפהפיים|1.2470269|28 באוקטובר 2014}}
* {{ידיעות אחרונות|תמר שבק|היהלום שבכתר|5309015|12 ביולי 2018}}
* {{קישור כללי|כותרת=על השפה בה דברו אדם וחווה ועל מיקומו של גן עדן, התשובה לכך נמצאת באנטוורפן|אתר=יתוש באוזן|תאריך=2023-10-21|כתובת=https://www.yatushbaozen.com/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94-%D7%91%D7%94-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9F-%D7%A2%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%9F|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-03-12|הכותב=אבי גולדברג}}
; יהדות העיר
* [https://www.anumuseum.org.il/he/הקהילה-היהודית-באנטוורפן-בלגיה/ הקהילה היהודית באנטוורפן, בלגיה], אתר בית התפוצות
* [http://www.shomre-hadas.be/ הקהילה היהודית שומרי הדת]
* [http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%204943.pdf רצח יהודי אנטוורפן בשואה]
https://www.yekum.org/אנטוורפן אוקטובר 1914 פורד מדוקס פורד פואמה
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007554815905171|אנטורפן (בלגיה)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{משחקי קיץ אולימפיים}}
{{הערים הגדולות של בלגיה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אנטוורפן|*]]
[[קטגוריה:פלנדריה: ערים]]
[[קטגוריה:בלגיה: ערי נמל]]
[[קטגוריה:ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים]]
[[קטגוריה:החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה]]