הצגת המקור של הדף "אתחלתא דגאולה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=שלב התעוררות בתהליך הגאולה|אחר=ביטוי המשקף את היחס של חלקים בציונות הדתית למדינת ישראל|ראו=[[ראשית צמיחת גאולתנו]]}}
{{לשכתב|סיבה=מבולבל, מבולגן, חלוקת פיסקאות לא מתאימה. קשה לצאת מכאן עם תמונה ברורה|נושא=יהדות|כל הערך=כן}}
[[קובץ:DeadSea01 ST 06.jpg |שמאל|ממוזער|200px|מעשה ב[[רבי חייא|רבי חייא הגדול]] ו[[רבי שמעון בן חלפתא]] היו מהלכים ב[[בקעת ארבל]] השכם ב[[בוקר]] וראו קרן אור ראשונה של שחר שבקע אורה. אמר: כך היא גאולתם של [[יהודים|ישראל]], '''בתחילה קמעא קמעא''', ככל שהיא [הזריחה וכמוה הגאולה] מתקדמת היא גדלה והולכת (ירושלמי ברכות א א).]]
'''אתחלתא דגאולה''' (מ[[ארמית]]: התחלת הגאולה) הוא מושג המופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ומתאר את התקופה המקדימה את ה[[גאולה]] ומכינה את ביאת ה[[משיח]]. משמעותה של התקופה, תחולתה בימינו והדרכים להגעה אליה הם נושאים מרכזיים במשנת תלמידי [[הגאון מווילנה]] ובמשנתה של ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]].

==שלבי הגאולה==
בתלמוד הירושלמי מסופר:{{ציטוט|תוכן=[[רבי חייא|רבי חייא רבא]] ו[[רבי שמעון בן חלפתא]] {{מונחון|הוו|היו}} מהלכין בהדא [[בקעת ארבל]] ב{{מונחון|קריצתה|לפנות בוקר}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת.|מקור={{ירושלמי|ברכות|א|א}}}}
כלומר, הגאולה תבוא בשלבים, ולא בבת אחת. על פי המדרש נכתב בספר [[קול התור]]{{הערה|קול התור, א, טו}} בשם [[הגאון מווילנה|הגר"א]]: "אתחלתא דגאולה באה קמעא קמעא, מעט מעט, על פי חז"ל."{{הערה|ראה מדרש תנחומא לעיל, מדרש תהילים יח, לו. זוהר וישלח קע, א. קובץ [https://drive.google.com/open?id=1ouzf1u_IZfEpBMIVEk4Va5IeIaq3r9pR קמעא]. ובאריכות גדולה בספר [[קמעא קמעא]], הרב [[חיים דרוקמן]].}}

ה[[מהר"ל]] כתב ש[[יציאת מצרים]] הייתה ניסית ולכן הייתה בחיפזון, אך הגאולה האחרונה תתנהל בדרך הטבע ולכן היא לאט לאט{{הערה|גבורות ה', פרק לה}}. במקום אחר הוא מבאר: {{ציטוטון|גאולת מצרים הייתה לשעה, וכל דבר שאינו קיים תמידי הוא עובר במהירות כי החיפזון מורה על דבר שהוא לשעה וירא שמא יעבור הזמן, לכך ממהר הזמן. אבל הגאולה האחרונה היא נצחית, לכך היא נבנית היטיב ולא בחיפזון}}{{הערה|נצח ישראל, מז}}. הבני יששכר{{הערה|בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ח - מצות תאכל.}} כתב שגאולת מצרים הייתה בחפזון מפני שבני ישראל היו ב[[מ"ט שערי טומאה]] ובוצעה על ידי אלוהים בלבד, אך הגאולה האחרונה תהיה בידי אדם, ולכן תהיה יותר איטית ובשלבים.

==מאפיינים של שלבי הגאולה==
במקורות היהודיים, החל מן הגמרא, מופיעים מאפיינים של שלבים שונים בגאולה. הבולטים בהם:
* כאשר [[ארץ ישראל]] "נותנת פירותיה בעין יפה" (בגמרא נאמר על כך – {{הדגשה|אין לך קץ מגולה מזה|{{בבלי|סנהדרין|צח|א}}}}).
* שלטון יהודי בארץ ישראל, כדברי האמורא [[שמואל]]: {{הדגשה|אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד|{{בבלי|ברכות|לד|ב}}}}, שנפסקו להלכה ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]].
* חזרת היכולת של עם ישראל להילחם, כלשון הגמרא: {{ציטוטון|והאמר מר בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? מלחמה {{מונחון|נמי|גם}} אתחלתא דגאולה היא.|{{בבלי|מגילה|יז|ב}}}}.
*[[קיבוץ גלויות]] - כדברי חז"ל: "מה יציאתם ממצרים בששים רבוא וכניסתן לארץ בששים רבוא – כן לימות המשיח בששים רבוא"{{הערה|ילקוט שמעוני הושע, תקיח}}{{הערה|על פי דברי הגר"א המובאים בספר [https://drive.google.com/open?id=1MBM_UXCiImTimFJCwQHsVe-woRpoqz3h בחר ה' בציון] עמ' ק"ל.}}.

בתלמוד ובמקורות מאוחרים יותר מצוינים מאפיינים נוספים של אתחלתא דגאולה ועקבתא דמשיחא{{הערה|ראו למשל [[תלמוד בבלי]], [[מסכת סוטה]] דף מ"ט.}}, בהם התמעטות ידיעת התורה, [[יוקר המחיה|יוקר שערים]] והתנהגות בין-דורית המאופיינת ב[[חוצפה]]. בספרים מאוחרים יותר היו שראו סימני גאולה בהתעוררות לעסוק ב[[תכלת]] ב[[ציצית]]{{הערה|ראו שו"ת '''ישועות מלכו''' ושו"ת '''דברי יואל'''.}} וב[[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב הארץ]]{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1744&st=&pgnum=89 שו"ת '''ישועות מלכו''' יו"ד סימן סו]. דברים דומים כתבו גם הרב קלישר והרב קוק.}}.

== מתי התחלת הגאולה ==
קיימות כמה דעות מתי תחילת תהליך הגאולה:
* [[הגאון מווילנה]] ותלמידיו ראו בפסוק מ[[שיר השירים]] "קול התֹר נשמע בארצנו" (ב', י"ב) רמז לגאולה, ומתוך כך קבעו כי החל משנת [[ה'ת"ר]] ([[1840]]) זו תקופת אתחלתא דגאולה ועלו ל[[ארץ ישראל]], הדברים מובאים בספר [[קול התור]]. כמו כן, תלמידי הגר"א בירושלים כתבו כבר בשנת [[ה'תקצ"ז]], כאשר הצליחו להתחיל לבנות קצת את ירושלים (כ-5,000 נפש) שהם נמצאים באתחלתא דגאולה.{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}
* הרב [[יהודה אלקלעי|אלקלעי]] כתב שהחל משנת ת"ר החל תהליך הגאולה.{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}
* הרב [[ישראל יהושע מקוטנא|יהושע מקוטנא]] כתב: "ואין ספק שהיא (מצות ישוב ארץ ישראל) מצווה גדולה כי '''הקיבוץ''' (חזרת עם ישראל לא"י) הוא '''אתחלתא דגאולה'''"{{הערה|שו"ת ישועות מלכו יורה דעה, סו}}.
* ה[[מלבי"ם]] סבר שכאשר יתנו אומות העולם רשות לעם ישראל לעלות לארץ ויהיה ישוב יהודי גדול בארץ ישראל, אז מתחילה אתחלתא דגאולה{{הערה|מתוך מכתב שכתב המלבי"ם לר' צבי קלישר, מובא בספר בחר ה' בציון {{קישור כללי|כותרת=בחר ה' בציון.pdf|אתר=Google Docs|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1MBM_UXCiImTimFJCwQHsVe-woRpoqz3h/view?usp=drive_open&usp=embed_facebook|תאריך_וידוא=2019-05-26}}}}.
* יש שראו ב[[קום המדינה]] בשנת [[ה'תש"ח|תש"ח]] [[ראשית צמיחת גאולתנו]].
* לדעת [[יואל טייטלבוים|הרבי מסאטמר]] לפני ביאת המשיח אין אתחלתא כלל{{הערה|[[ויואל משה]], מאמר שלוש שבועות, אות סט.}}.

== השלכות הלכתיות ==
לפי חלק מהדעות, לאתחלתא דגאולה יש השלכה על אחת מ[[שלוש השבועות]] שהשביע הקב"ה את עם ישראל הייתה '''שלא יעלו בחומה''', כלומר שלא יעלו כל העם יחד ביד חזקה{{הערה|{{בבלי|כתובות|קיא|א}}}}. רבים מהפוסקים סוברים{{מקור}}, שאיסור זה פוקע בעת הגיע 'אתחלתא דגאולה'. מכיוון שהאיסור הוא "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה '''עד שתחפץ'''"{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|ב|ז}}}}. כאשר יש סימנים של תחילת הגאולה, הרי זה סימן שה' חפץ בחזרה של עם ישראל לארץ ישראל.

אולם דעת רוב הפוסקים היא שמדובר בדברי אגדה ואין פוסקים הלכה מדברי אגדה.

==לפני הציונות==
התלמוד שולל את העיסוק בחישוב עת הגאולה: {{הדגשה|תיפח עצמן של [[מחשבי קצין]]}}{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צז|ב}}}}. עם זאת, חישובי קץ מסוגים מגוונים נפוצו גם בקרב רבנים לאורך הדורות. אחד הבולטים שבהם היה [[הגר"א]], שסבר כי רצוי לקבוע את העת שממנה מתחילה להתעורר הגאולה. כך, תלמידי הגר"א הצביעו על שנת [[ה'ת"ר]] כתחילת הגאולה. תלמידי הגר"א השתמשו במושג "אתחלתא דגאולה" ככינוי לתקופה הכוללת חלק מהמאפיינים האמורים, וסברו כי תקופתם אכן כזו. מנהיגים חסידיים רבים שקדמו לעליית תלמידי הגר"א, עלו אף הם לארץ מתוך אמונה בייחודה של התקופה מבחינה משיחית, אף שלא השתמשו במושג "אתחלתא דגאולה".{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}

בנו של [[ישראל מאיר הכהן|החפץ חיים]] הביא משמו: בשנת [[ה'תר"ן|תר"ן]] כשהחלו לגרש את בני ישראל מ[[מוסקבה]], נתעוררה אז תנועה גדולה לארצנו הקדושה. באותו פרק קיבלתי מכתב מאבי ז"ל ובו הוא מעירני על ההתעוררות הגדולה בכל פינות עמנו לעלות לארצנו, ומשער כי הימים ימי עקבתא דמשיחא, וכי פקד ה' את עמו, ואפשר שהוא '''אתחלתא דקיבוץ גלויות''', שהוא קודם ביאת המשיח (מכתבי החפץ חיים עמ' 44){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1MBM_UXCiImTimFJCwQHsVe-woRpoqz3h/view?usp=drive_open&usp=embed_facebook|הכותב=|כותרת=בחר ה' בציון.pdf|אתר=Google Docs|עמודים=65|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-05-10}}}}.

הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] חתום על מכתב האומר: {{ציטוטון|אחד החזיונות מרהיבי הלב שבדורנו הוא בוודאי חזון היישוב הארצי ישראלי, ההולך ומתקדם בכל ערכיו בשנותיו האחרונות. שלומי אמוני ישראל ודאי צריכים לשמוח על החזון הנהדר הזה שבו אנחנו רואים '''אתחלתא דגאולה'''. וכשאנו מביטיום על המושבות הפורחות, על הערים המתרחבות, על הפרוורים ההולכים ומשתכללים בארץ ישראל, ואנו קוראים את דברי הנביא: "כה אמר ה' אלוהים, ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים, ונבנו החרבות, והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובד", ואמרו: "הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן, והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו",- הרינו אז כחולמים. הננו מוצאים את עצמנו קטנים יותר מדאי, בכדי להקשיב את הקול הגדול הבוקע ועולה מתוך החזון הזה. תמהים אנו על עצמנו, ושואלים אנו את עצמנו: הכן הוא, היתכן להיות, שאנחנו הננו כבר הדור הרואה בעיניו את התחלת קיום יעודי הנבואה?{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1xjGB1BcnT_hOvSLRF9bhhYGxPDOaD49F/view?usp=drive_open&usp=embed_facebook|הכותב=|כותרת=נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf|אתר=Google Docs|עמודים=275|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-05-10}}; "האיש על החומה", חלק ב', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50063&st=&pgnum=314&hilite= עמ' 313]}}}}

גם רבים מתלמידי הגר"א כתבו כך בזמנם בשנת [[ה'תקצ"ז|תקצ"ז]], במכתב שכתבו לאחר שבנו את [[בית הכנסת מנחם ציון]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1xjGB1BcnT_hOvSLRF9bhhYGxPDOaD49F/view?usp=drive_open&usp=embed_facebook|הכותב=|כותרת=נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf|אתר=Google Docs|עמודים=175|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-05-10}}}}. כך גם כתב האדמו"ר ממודז'יץ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1xjGB1BcnT_hOvSLRF9bhhYGxPDOaD49F/view?usp=drive_open&usp=embed_facebook|הכותב=|כותרת=נחלת ה' - אוסף עלונים.pdf|אתר=Google Docs|עמודים=290|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-05-10}}}}, הגאון רבי [[ישראל יהושע מקוטנא|יהושע מקוטנא]].

הרב [[יהודה אלקלעי]] כתב{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}} שמשנת [[ה'תר"ף]] מתחילה האתחלתא דגאולה, כמו שאמרו בגמרא{{הערה|בפרק חלק (סנהדרין צט, א)}} "ימות המשיח... ארבע מאות שנה", לפני האלף השביעי.

ה[[משך חכמה]] ועוד מגדולי ישראל ראו ב[[הצהרת בלפור]] אתחלתא דגאולה או פקידה, כשם שבזמן בית שני הייתה [[הכרזת כורש]] נחשבת פקידה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1jV0cYN0Q-c4c_YjmbJ6rWs-USUY_ambH/view?usp=drive_open&usp=embed_facebook|הכותב=|כותרת=לכו נרננה.pdf|אתר=Google Docs|עמודים=15,68|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-05-12}}}}, לעומת זאת, ה[[חיים אלעזר שפירא|מנחת אלעזר]] קבע כי אין זו תחילת הגאולה, שכן איננה הצהרה של כל האומות, ובכלל הגאולה תיעשה על ידי [[אלוהים (יהדות)|הקב"ה]] בלבד. הוא אף כינה את [[הצהרת בלפור]] "צרת [[חטא בעל פעור|בעל פעור]]".

== אישים בציונות הדתית הרואים בימינו אתחלתא דגאולה ==

במספר מקומות קורא הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] לתקופתנו "אתחלתא דגאולה". במכתב משנת תרע"ח (1918) הוא כותב: {{ציטוט|תוכן=כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה (סנהדרין צח ע"א) להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו.|מקור=[[אגרות הראי"ה]] חלק ג' עמוד קנה}}
הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], בעקבות [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ספר נצח ישראל – תחילת פרק לט.}}, רואה בספרו '''[[לנתיבות ישראל (ספר)|לנתיבות ישראל]]''' חיזוק לטענת "אתחלתא דגאולה" את ההצלחה החקלאית, ככתוב בגמרא:
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ([[ספר יחזקאל|יחזקאל]] [[S:יחזקאל לו ח|ל"ו, ח]]) "ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו, לעמי ישראל, כי קרבו לבוא.|מקור={{בבלי|סנהדרין|צח|א}}}}
בספרו לנתיבות ישראל, הקדיש לנושא מאמר בשם "המדינה כהתקימות חזון הגאולה", ובו מקורות החל מפרשיות התורה, דרך הנביאים וחז"ל, וכלה בראשונים ואחרונים, שבהם מתוארת התרקמות הגאולה בתהליך מדורג. בחתימת המאמר הוא מתייחס לאפשרות של סיבוכים ונסיגות בתהליך זה.

בספר שיחות הרב צבי יהודה (א"י 238) כתב: מדברים על אתחלתא דגאולה, אך אנו כבר '''באמצע הגאולה'''. אנו בטרקלין ולא בפרוזדור.

הספר הבולט ביותר בנושא זה הוא הספר [[אורות (ספר)|אורות]] של הראי"ה קוק. כן עוסקים בכך הספרים '''[https://drive.google.com/open?id=1vNRlhY5AkIqXdqp24F4J00CoVxYmSfiG התקופה הגדולה]''' של הרב [[מנחם כשר]], '''אתחלתא היא''' של הרב [[יצחק דדון (רב)|יצחק דדון]] בו ציטט את רוב גדולי חכמי יהדות המזרח לצד חלק מחכמי אשכנז, ו'''המדינה היהודית – האם מדינת ישראל יכולה להיות אתחלתא דגאולה''' של הרב יעקב משה ברגמן. הנושא נידון בעיקר בספרי רבנים מהציבור ה[[חרדים לאומיים|חרדי לאומי]].

==התנגדות להחלת המושג על המציאות בימינו==
השקפה ה[[חרדים|חרדית]] המתנגדת להשקפה ה[[דתיים לאומיים|דתית-לאומית]], מבחינה בין שני המושגים, "אתחלתא דגאולה" ו[[עקבתא דמשיחא]].

הרב [[אלחנן וסרמן]], [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]], כתב בספרו "קובץ מאמרים" מאמר בשם "עקבתא דמשיחא", בו הוא דן במושג זה ובהשלכותיו. בין היתר, תוקף הרב וסרמן בספרו זה את שיטת ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] בהסברת מושג זה וההשלכות לגביו, וכותב כי [[עקבתא דמשיחא]] מורה על זמן שפלות רוחנית גדולה. המושג עקבתא דמשיחא מבוסס על הנאמר בסוף [[מסכת סוטה]].

הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]] (הרבי מליובאוויטש) התנגד להגדרת [[ישראל|מדינת ישראל]] כאתחלתא דגאולה וראה בכך משיחיות שקר המביאה לאסונות. במקומות רבים הוא שולל את רעיון ראיית המדינה כאתחלתא דגאולה. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|עי"ז|על ידי זה}} דוחין את הקץ {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים ע"ד אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, איגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – הכרזת "אתחלתא דגאולה" – עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד" (אגרות הקודש, איגרת ט'תריג).}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר{{הבהרה|באיזה גיליון ?}} ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא דגאולה... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". אחד מרבני חב"ד, הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

הרב [[אלעזר מנחם מן שך|אלעזר מנחם שך]] כתב כי "עם ישראל עדיין בגולה עד ביאת הגואל אף בזמן שהוא בא"י, ואין זו גאולה ולא אתחלתא דגאולה"{{הערה|[[אלעזר מנחם מן שך]], '''מכתבים ומאמרים''', עמוד ט'}}.

[[ישעיהו ליבוביץ]] מתח ביקורת, בשנת [[1967]], על גישת "אתחלתא דגאולה":
:"מדינת ישראל קמה ב-1948 במאבקם המשותף של יהודים מאמינים ושומרי-תורה ויהודים כופרים-בעיקר ומחללי-שבת, שכולם כאחד ביצעו משימה לאומית. המימסד הדתי של המדינה החילונית, שהכריז על מאורע זה כעל "אתחלתא דגאולה", חטא בשתיים: 1. רבנים אלה סבורים, כנראה, שיש להם קומוניקציה עם מה שמאחורי הפרגוד, ושיודעים הם כבשי דרחמנא ;2. הם מציגים את דת ישראל כנספח של מציאות אנושית ועושים אותה עי"כ למיותרת – לשם השגת מטרה לאומית-ממלכתית גרידא של עם ישראל אין צורך בתורה, אדרבא – היא מפריעה השגת מטרה זו."{{הערה|ישעיהו ליבוביץ, [http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=51 משמעותם של "גאולה" ושל "אתחלתא דגאולה" בימינו], "בת-קול", עיתון הסטודנטים של [[אוניברסיטת בר-אילן]], סתיו 1967}}

ביקורת דומה אך חריפה פחות נשמעת גם מפי חלק מהיונקים ממשנת הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]], כגון הרב [[חיים נבון]]:
:"הציונות אינה צריכה נימוקים תאולוגיים מסובכים. צריך רק להסתכל מסביב. מה יותר טוב ליהודים וליהדות - מדינה יהודית בארץ ישראל, או כל אופציה אחרת... אני מצפה לבשורת גאולה, גם אם מפי מצורע היא תבוא; וגם אם איננה ממש גאולה, אלא רק טובה גדולה"{{הערה|1='''[[מקור ראשון]]''' מוסף "שבת", ה' באלול תשס"ה, עמ' 9.}}.
הרב נבון מעדיף לתאר את מדינת ישראל כיום כ"אתחלתא דתקווה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://toravoda.org.il/אתחלתא-דתקווה/|הכותב=הרב חיים נבון|כותרת=אתחלתא דתקווה|אתר=[[נאמני תורה ועבודה]]|תאריך=2010}}</ref>.

אנשי תנועת [[תנועת ציונות דתית ריאלית|ציונות דתית ריאלית]] מביעים עמדה דומה:
:"אנו מכריעים להיות ציונים כלומר להיות שותפים מלאים במפעל הציוני ולהמשיך ולתרום לו מתוך ההכרה בנחיצותו הריאלית, ולא המטאפיזית, במקביל לקיום חיי תורה ומצוות"{{הערה|1=עלון "במחשבה תחילה", ג' אדר א' תשס"ה, גיליון 1. ראו [http://www.tzionut.org/articles_details.asp?id=61 כאן].}}.
הרב [[אהרון ליכטנשטיין]], חתנו של הרב סולובייצ'יק וראש [[ישיבת הר עציון]] נימק מדוע אינו תומך בקביעה שמדובר באתחלתא דגאולה:
:"הקב"ה יכול ליצור יש מאין מתי שהוא רוצה, אבל אני מדבר במונחים של ה[[רמב"ם]] על תהליכים היסטוריים חברתיים והתפתחותיים ועד כמה שאני יכול לראות אנחנו די רחוקים מזה". {{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}
בגישה דומה החזיק מאז סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] גם הרב [[יהודה עמיטל]], ששימש גם הוא כראש [[ישיבת הר עציון]]. הוא טען שלאור כל ההתרחשויות ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]], ובייחוד [[השואה]], לא ניתן לקבוע חד משמעית מה משמעותו של התהליך שעובר על עם ישראל.

גרסה חדשה של גישה זו מבטא הרב [[מיכאל אברהם]] במאמר בכתב העת [[ארגון רבני צהר#כתב העת|צהר]]. לדבריו, רבני הציונות הדתית ניסו לכונן מדינה יהודית, אך נכשלו בכך, שלא באשמתם. כיום, לשיטתו, נובעות הבעיות ביחס למדינה מהציפייה שזו תקדם את ערכי היהדות אף על פי שאינה עושה זאת. היא איננה מבטאת את "כלל ישראל" אלא מכשיר חברתי בלבד, הדרוש לקיומנו. עדיין ייתכן יחס של [[פטריוטיות]] למדינה ואפילו "ציונות" במובנה החילוני.

לדעת [[נדב שנרב]] מדינת הלאום היא גוף ביורוקרטי-טכני שנולד ב[[המאה ה-18|מאה השמונה עשרה]], ואינו יכול להיות בעל מהות דתית. בניגוד לאחרים הוא טוען שלמדינה אין משמעות דתית גם כאשר היא מתנהלת לפי חוקי הדת. דעתו דומה לזו שהביע ישעיהו ליבוביץ, ומנוגדת לחלוטין לטענתם המרכזית של [[הרב קוק]] ובית מדרשו - שהתורה והמצוות אינן יכולות להתממש במלואן אלא במסגרת לאומית.

ישנם בציונות הדתית (או בקו התפר בינה ובין הציבור החרדי) גם אישים הרואים בעיה מהותית בעצם קיומה של מדינת ישראל. פרופ' [[הלל וייס]] כתב: "זו, המדינה בפועל, היא מהות פגומה מיסודה שקמה כגולם על יוצרה... המדינה, מדינת ישראל הנוכחית ולא רק השלטון, חשפה את מהות קיומה. שנאת ישראל הנובעת אמנם גם מפחד ההשמדה, אך בעיקר מתאווה להיות ככל הגויים"{{הערה|1='''מקור ראשון''' מוסף "שבת", כ"ו באלול תשס"ה, עמ' 5.}}. הרב [[שמואל טל]], ראש [[ישיבת תורת החיים]], כתב: "לא היה בכל תולדות ישראל אף צורר שהצליח לגרום למאות אלפי יהודים לעזוב את דתם כמו שהצליחו ראש הממשלה הראשון וחבר מרעיו. לא היו אף פעם אימפריות של כפירה וטומאה בישראל כדמותן של האוניברסיטאות והתקשורת הממלכתית בישראל שמפיצות כל כך הרבה כפירה וטומאה בחסות ומכוח המדינה... המלכות החילונית הנוכחית שונה במהותה ממלכות ה' ובתחומים רבים היא אף אויבת לה, ולכן היא אינה יכולה לשמש בשותפות עם מלכות ה'. אי אפשר לראות בה ביטוי להשבת מלכות ה' על עמו ישראל, ולכן אין לחגוג על הקמתה"{{הערה|אתחלתא או מה?, http://www.inn.co.il/News/News.aspx/321457, [[ערוץ 7]].}}.

==ספרים על אודות אתחלתא דגאולה==
* יצחק גייגר, '''היציאה מהשטעטל''', הוצאת תבונות - [[מכללת הרצוג]], 2016 - יחסם של רבני הציונות הדתית למדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה{{הערה|1={{השילוח|יצחק מור|סקירת הספר|היהודים-והמלחמה| 2, דצמבר 2016}}}}.
===ספרים הדוגלים בגישה זו===
* רבי [[הלל משקלוב]] (בשם רבו [[הגר"א]]), '''[[קול התור]]'''
* הרב [[צבי הירש קלישר]], [http://www.hebrewbooks.org/38529 '''דרישת ציון''']
* הרב [[יצחק יעקב ריינס]], [http://www.hebrewbooks.org/31270 '''אור חדש על ציון''']
* הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], '''[[קול דודי דופק]]''' ו'''חמש דרשות'''.
* הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], '''[[אורות (ספר)|אורות]]''' ועוד
* הרב [[יעקב משה חרל"פ]], '''מעייני הישועה''', מתוך סדרת "'''[[מי מרום]]'''"
* הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], '''[[לנתיבות ישראל (ספר)|לנתיבות ישראל]]'''
* הרב [[יששכר טייכטל]], '''[[אם הבנים שמחה]]'''
* הרב [[מנחם מנדל כשר]], '''[https://drive.google.com/open?id=1vNRlhY5AkIqXdqp24F4J00CoVxYmSfiG התקופה הגדולה]'''
* הרב [[משה אביגדור עמיאל]], [http://www.hebrewbooks.org/32990 '''לנבוכי התקופה''']
* הרב [[יעקב פילבר]], '''איילת השחר'''
* הרב [[חיים צימרמן]], מספר מאמרים בספרו '''תורה לישראל''' ובספריו באנגלית '''Torah and reason''' ו-'''Torah and existence'''
* הרב [[יצחק שלמה זילברמן]], '''[https://tablet.otzar.org/#/b/646412/p/25/t/16980.8720780679681972/fs/0/start/0/end/0/c/1698870674431 בשם קדשו בטחנו]'''
* הרב ראובן פרידמן, '''כי עת לחננה'''
* הרב יעקב זיסברג, '''נחלת יעקב'''
* הרב אריה יונה, '''[https://www.kolhalashon.com/Downloads/Download.aspx?OtherType=True&File=לכו%20נרננה.pdf לכו נרננה]'''
* הרב אריה שפירא, '''[http://www.qdushat-zion.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1785442 אחרית כראשית]''', '''מגדיל ישועות מלכו'''
* הרב [[חיים דרוקמן]], '''[[קמעא קמעא]]'''

===ספרים המתנגדים לגישה זו===
* הרב [[אלחנן וסרמן]], 'עקבתא דמשיחא', '''קובץ מאמרים'''
* הרב [[יואל טייטלבוים]], '''[[ויואל משה]]'''
* הרב [[שלום דב וולפא]] '''בין אור לחושך''' – על שיטת הרבי מלובביץ' בנושא אתחלתא דגאולה
* יהדות התורה והמדינה

==ראו גם==
* [[ראשית צמיחת גאולתנו]]
* [[שלוש השבועות]]

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[משה צוריאל]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4313 האמנם זו היא ראשית צמיחת גאולתנו? האם הרב קוק טעה?], אתר [[ישיבה]]
* [http://maranharavkook.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_50.html מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו], מאמר ב[[בלוג]] "גדולת מרן הגאון ראי"ה קוק זצוק"ל'
* {{מרחב}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אסכטולוגיה יהודית]]
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
[[קטגוריה:מילים וביטויים בארמית]]