הצגת המקור של הדף "אתלטיקו מדריד"

{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת כדורגל ממדריד|אחר=קבוצת כדוריד|ראו=[[אתלטיקו מדריד (כדוריד)]]}}
{{קבוצת כדורגל
| סמל = Atletico Madrid Logo 2024.svg
| כיתוב סמל = סמל המועדון משנת [[2024]]
| שם מלא = קלוב אתלטיקו דה מדריד
| כינוי = Los Colchoneros {{ש}}(יצרני המזרנים){{ש}} Los Rojiblancos {{ש}}(האדומים-לבנים){{ש}} Los Indios (האינדיאנים){{ש}} El Atléti (האתלטים)
| תאריך ייסוד = [[1903]]
| אצטדיון = [[אצטדיון וונדה מטרופוליטנו|סיביטאס מטרופוליטנו]],{{ש}} [[מדריד]], [[ספרד]]
| מספר מושבים = 68,456
| בעלים = [[מיגל אנחל חיל מרין]] (51%),{{ש}} {{דגל|ישראל}} [[עידן עופר]] (33%),{{ש}} {{דגל|ספרד}} [[אנריקה סרסו]] (16%)
| נשיא = {{דגל|ספרד}} [[אנריקה סרסו]]
| יו"ר = -
| מנכ"ל =
| מאמן = {{דגל|ארגנטינה}} [[דייגו סימאונה]]
| ליגה = {{דגל|ספרד}} [[לה ליגה]]
| pattern_la1 = _atlmadrid2425h
| pattern_b1 = _atlmadrid2425h
| pattern_ra1 = _atlmadrid2425h
| pattern_sh1 = _atlmadrid2425h
| pattern_so1 =
| leftarm1 = FF0000
| body1 = FF0000
| rightarm1 = FF0000
| shorts1 = 0000E8
| socks1 = FF0000
| pattern_la2 = _atlmadrid2425a
| pattern_b2 = _atlmadrid2425a
| pattern_ra2 = _atlmadrid2425a
| pattern_sh2 = _atlmadrid2425a
| pattern_so2 =
| leftarm2 = C1D3E1
| body2 = C1D3E1
| rightarm2 = C1D3E1
| shorts2 = C1D3E1
| socks2 = C1D3E1
| pattern_la3 = _atletico2425t
| pattern_b3 = _atletico2425t
| pattern_ra3 = _atletico2425t
| pattern_sh3 = _atletico2425t
| pattern_so3 =
| leftarm3 = 0d1c45
| body3 = 0d1c45
| rightarm3 = 0d1c45
| shorts3 = 0d1c45
| socks3 = 0d1c45
| שם בשפת המקור = Atlético Madrid
}}
'''קלוב אתלטיקו דה מדריד''' (ב[[ספרדית]]: '''Club Atlético de Madrid''') היא [[קבוצת כדורגל]] [[ספרד]]ית מהעיר [[מדריד]]. הקבוצה נוסדה ב-[[26 באפריל]] [[1903]] ומשחקת ב[[לה ליגה]], הליגה הבכירה בספרד. המועדון זכה 11 פעמים באליפות הליגה הספרדית ועשר פעמים ב[[גביע המלך הספרדי]]. לקבוצה זכייה ב[[גביע אירופה למחזיקות גביע]] (1962), שלוש זכיות ב[[הליגה האירופית|ליגה האירופית]] (2010, 2012, [[עונת 2017/2018 בליגה האירופית|2018]]) וזכייה אחת ב[[הגביע הבין-יבשתי|גביע הבין-יבשתי]] (1974). היא הפסידה שלוש פעמים ב[[גמר גביע אירופה וליגת האלופות]] ([[גמר גביע אירופה לאלופות 1974|1974]], [[גמר ליגת האלופות 2014|2014]], [[גמר ליגת האלופות 2016|2016]]).

בשנים 1966–2017 ערכה הקבוצה את משחקיה הביתיים ב[[אצטדיון ויסנטה קלדרון]], אשר הכיל 54,907 מקומות ישיבה. בשנת 2017 עברה הקבוצה לאצטדיון [[אצטדיון ונדה מטרופוליטנו|סיביטאס מטרופוליטנו]] המכיל 68,456 מקומות ישיבה.

במהלך ההיסטוריה של המועדון דבקו בו מספר כינויים: Los Colchoneros (תעתיק: לה קולצ'ונרוס; יצרני מזרנים), כינוי שדבק בקבוצה משום שבעת הקמתה מדיה האדומים-לבנים היו דומים לקצוות המזרנים אשר היו מיוצרים באותה התקופה.{{הערה|שם=Bamba|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inclusion.gob.es/cartaespana/es/noticias/Noticia_0410.htm#:~:text=Pero%20muchos%20de%20los%20seguidores,colchones%20de%20aquella%20remota%20época.|הכותב=Luis Bamba|כותרת=Los apodos de los clubes españoles de fútbol|אתר=Ministerio de Inclusión, Seguridad Social y Migraciones}}}} במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] דבק בשחקניה גם הכינוי Los Indios (האינדיאנים), מכיוון שעם הסרת ההגבלה על החתמת שחקנים זרים הוחתמו באתלטיקו שחקנים רבים מ[[דרום אמריקה]].{{הערה|שם=Bamba}} עם זאת, ישנן מספר תאוריות שמציעות הסברים אחרים לכינוי, ובהן הימצאותו של האצטדיון הביתי שלה על גדות [[מנסנרס (נהר)|נהר המנסנרס]] (Manzanares), או משום ש[[האינדיאנים בארצות הברית|האינדיאנים]] היו אויביהם של הלבנים שהתיישבו ב[[צפון אמריקה]], וכינויה של היריבה העירונית של אתלטיקו, [[ריאל מדריד]], הוא "הלבנים", ולכן כינוי זה מתאים לקבוצה.

אחד מבעלי הקבוצה הנוכחיים הוא המיליארדר הישראלי, איש העסקים [[עידן עופר]] מ[[משפחת עופר]] (33%).{{הערה|{{cite news|title=Israeli Billionaire Idan Ofer Makes Progress in Bid to Buy Stake in Atletico Madrid Soccer Club|url=https://www.haaretz.com/world-news/europe/israeli-billionaire-makes-progress-in-bid-to-buy-stake-in-atletico-madrid-1.5466112|newspaper=Haaretz|access-date=1 February 2018|date=16 November 2017}}}}{{הערה|{{cite web|last1=Welch|first1=Ben|date=17 November 2017|title=Israeli billionaire Idan Ofer buys share of Spanish football giants Atlético Madrid|url=https://www.thejc.com/news/world/israeli-billionaire-idan-ofer-buys-share-of-spanish-football-giants-atlético-madrid-1.448264|access-date=1 February 2018|publisher=The JC}}}}{{הערה|{{cite web|last1=Hazani|first1=Golan|date=17 November 2017|title=Israeli Business Magnate Buys a 15% Stake in Atlético Madrid|url=https://www.calcalistech.com/ctech/articles/0,7340,L-3725293,00.html|access-date=1 February 2018|publisher=CTECH}}}}

==היסטוריה==
===הקמה ושנים ראשונות (1939-1903)===
אתלטיקו מדריד נוסדה בתאריך ה-[[26 באפריל]] [[1903]], על ידי שלושה סטודנטים ממוצא [[חבל הבסקים|בסקי]] שהתגוררו ב[[מדריד]]. מייסדים אלו ראו במועדון החדש קבוצת בת של [[אתלטיק בילבאו]], קבוצת הילדות שלהם, ולכן בשנותיו הראשונות של המועדון מדי הקבוצה היו בצבע כחול-לבן, בדומה למדיה של אתלטיק בילבאו דאז. בשנת [[1904]] הצטרפו אליהם חברים שפרשו מ[[ריאל מדריד]]. ב-[[1911]] שינתה הקבוצה את מדיה לצבעים הנוכחיים, [[אדום|אדומים]]-[[לבן|לבנים]]. באותה התקופה נהוג היה בספרד לכסות מזרני שינה בבד הצבוע בפסים אדומים ולבנים, ועל כן דבק באתלטיקו הכינוי Los Colchoneros.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.laliga.com/en-GB/news/why-are-the-players-from-atletico-called-colchoneros|הכותב=מערכת La Liga|כותרת=Why are the players from Atletico called 'Colchoneros'?|אתר=La Liga|תאריך=09 ביולי 2015}}}} יש המאמינים כי הכינוי דבק בהם מכיוון שיצרו את המדים מאותם הבדים בהם השתמשו לייצור מזרנים על מנת לחסוך בהוצאות, אך אין לכך ראיות ברורות. הסבר אחר שניתן לשינוי צבעי הקבוצה הוא, שכמו אתלטיק בילבאו גם אתלטיקו מדריד רכשה מדים [[כחול]]ים-לבנים מקבוצת [[בלקברן רוברס]] ה[[אנגליה|אנגלית]]. חואניטו אלורדיי, שחקן הקבוצה וחבר במועצת המנהלים של אתלטיקו, נשלח לאנגליה כדי לרכוש מדים מבלקברן, אך לאחר שלא מצא מדים אלו קנה במקומם מדים מקבוצת [[סאות'המפטון (כדורגל)|סאות'המפטון]], שמדיה הם אדומים-לבנים. אתלטיקו מדריד החליטה לאמץ את החולצה האדומה-לבנה, אך השאירה את ה[[מכנסיים]] הכחולים.

חלקת האדמה הראשונה של אתלטיקו הייתה הרודנה דה ואלקס, שהייתה ממוקמת באזור הפועלים בצדה הדרומי של העיר מדריד. בשנת [[1919]] רכשה חברת אורבניזדורה מטרופוליטאנו, החברה שניהלה את מערכת התקשורת התת-קרקעית במדריד, חלקת אדמה ליד אוניברסיטת סיודאד. בשנת [[1921]] הפכה אתלטיקו מדריד למועדון עצמאי, שלא היה תלוי יותר באתלטיק בילבאו. כחלק מהפרויקט החדש החברה בנתה את אצטדיונה הראשון, ה"מטרופוליטאנו", שנפתח בשנת [[1923]], וותכולתו כללה 35,800 מושבים. ה"מטרופוליטאנו" שימש את המועדון עד שנת [[1966]], אז נחנך אצטדיונה של הקבוצה עד שנת 2017, [[אצטדיון ויסנטה קלדרון]]. בימינו מארחת הקבוצה את משחקיה ב[[אצטדיון ונדה מטרופוליטנו|אצטדיון מטרופוליטנו]].

עד שנת [[1920]] זכתה אתלטיקו מדריד שלוש פעמים באליפויות האזוריות, והייתה סגנית [[גביע המלך הספרדי]] בשנת [[1921]], לאחר שהפסידה 1–4 לאתלטיק בילבאו. בשנת [[1926]] אתלטיקו מדריד הגיעה שוב לגמר, בו הפסידה 2–3 ב[[הארכה]], לקבוצת [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]]. בשנת [[1928]] הוזמנה הקבוצה לפתיחת ה[[לה ליגה|ליגה הספרדית]], שנוסדה שנה מאוחר יותר, בשנת [[1929]]. במהלך עונת הבכורה של הקבוצה בליגה הבכירה, מאמן הקבוצה היה [[פרד פנטלנד]] האנגלי. לאחר שתי עונות בלבד בליגה הראשונה, ירדה אתלטיקו מדריד ל[[ליגת המשנה הספרדית בכדורגל|ליגת המשנה הספרדית]]. לאחר שלוש עונות חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, אך סיימה את עונת 1935/1936 במקום ה-11 המוביל לליגת המשנה, כשבמהלך העונה מונה [[ז'וזפ סמיטייר]] למשרת המאמן במקום פנטלנד. בעקבות [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת האזרחים]] שפרצה בספרד הושבתה הליגה למשך שלוש שנים.

===אתלטיקו אוויאסיון מדריד (1947-1939)===
למזלה של אתלטיקו נמנע מ[[ריאל אוביידו]] לשחק בליגה הבכירה עם חידושה בעונת 1939/1940, מכיוון שאצטדיונה נהרס בהפצצות, ונפסק כי זהות מחליפתה בליגה תיקבע במשחק בין אתלטיקו מדריד ל[[אוסאסונה]], אשר הייתה אמורה לרדת לליגת המשנה אף היא. אתלטיקו גברה על אוסאסונה בתוצאה 1–3 ונשארה בליגה הבכירה. כאשר חודשה הליגה התמזגה אתלטיקו מדריד עם קבוצת הכדורגל מ[[סרגוסה]], אוויאסיון נסיונל, והפכה ל'''אתלטיקו אוויאסיון מדריד'''. אוויאסיון נסיונל הייתה קבוצת כדורגל שנוסדה על ידי חברים בחיל האוויר הספרדי, ומשנדחתה על ידי [[פדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית]], החליט המועדון להתמזג עם אתלטיקו מדריד, שהסכימה לכך, כיוון ששמונה משחקניה נהרגו במלחמת האזרחים. בעונה זו זכתה הקבוצה באליפות הראשונה בתולדותיה, כשאת הקבוצה מאמן [[ריקרדו זאמורה]]. הקבוצה הצליחה לשמור על התואר גם בעונה הבאה, עונת [[1940]]/[[1941]]. השחקן המשפיע ביותר בתקופה זו היה ה[[קפטן (ספורט)|קפטן]], [[חרמן גומס|חֶרְמַן גומס]], שהגיע מ[[ראסינג סנטאנדר]] בשנת [[1939]], ושיחק בתפקיד ה[[קשר מרכזי|קשר המרכזי]] במשך שמונה עונות רצופות במדי הקבוצה, עד עונת [[1947]]/[[1948]], ולצידו הקשרים מצ'ין ורמון גבילונדו. על פי רבים, הקישור וצורת המשחק הייחודית של גומז, הייתה זו שהפכה את אתלטיקו מדריד לאחת הקבוצות החזקות בספרד. בשנת 1947 החליט המועדון להשתחרר מהקשר הצבאי לאוויאסיון, וחזר לשמו הקודם '''אתלטיקו מדריד'''. באותה שנה התרחש ניצחון השיא של אתלטיקו מול [[ריאל מדריד]], 0–5. זהו הניצחון הגדול ביותר של אתלטיקו ב[[הדרבי של מדריד|דרבי]] מול היריבה המושבעת, ריאל מדריד, עד היום.

===עידן הזהב (1965-1947)===
תחת המאמן ה[[ארגנטינה|ארגנטינאי]], [[הלניו הררה]], ועם הכוכב ה[[מרוקו|מרוקאי]], [[לארבי בן בארק]], זכתה אתלטיקו באליפות פעמיים נוספות בשנים [[1950]] ו-[[1951]]. עם עזיבתו של הררה, בשנת [[1953]], עד סוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] לא הצליח המועדון לאיים על הבכורה שלרוב נשמרה ברשותן של ריאל מדריד וברצלונה, כשהישג השיא היה בעונת 1957/1958 אותה סיים במקום השני, תחת הובלתו של המאמן [[פרדיננד דוצ'יק]] ה[[צ'כוסלובקיה|צ'כוסלובקי]]. מיקום זה הביא את אתלטיקו ל[[גביע אירופה לאלופות]], מאחר שריאל מדריד, אלופת ספרד המכהנת, הייתה אז גם אלופת אירופה המכהנת.{{הערה|קבוצה אשר זוכה בגביע אירופה לאלופות הייתה מעפילה אוטומטית למפעל זה בעונה הבאה, ללא קשר למקום שלה בליגה המקומית}} עם [[חלוץ חוד|חלוץ החוד]] ה[[ברזיל]]אי [[ואוה]], ועם ה[[עמדות כדורגל#קיצוני|קיצוני]] הספרדי [[אנריקה קויאר]], הגיעה אתלטיקו מדריד לשלב [[חצי גמר|חצי הגמר]], לאחר שהדיחה את [[דרומקונדרה]] ה[[אירלנד|אירית]], את [[צסק"א סופיה]] ה[[בולגריה|בולגרית]] ואת [[שאלקה 04|שאלקה]] מ[[גרמניה המערבית]]. בחצי הגמר הודחה אתלטיקו על ידי ריאל מדריד: ריאל ניצחה 2:1 ב[[אצטדיון סנטיאגו ברנבאו|סנטיאגו ברנבאו]], אתלטיקו ניצחה 0–1 במטרופוליטאנו, ובמשחק החוזר ניצחה ריאל 1–2 ב[[אצטדיון לה רומרדה]] שב[[סרגוסה]].

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] וב-[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] אתלטיקו קראה תיגר על מעמדה של ברצלונה כקבוצה השנייה בחוזקה בספרד, כאשר במקום הראשון שלטה באופן בלתי מעורער ריאל מדריד. בכל אופן, אתלטיקו זכתה לנקמה משלה, כאשר החתימה את מאמן ריאל מדריד לשעבר, [[חוסה וייונגה]], וניצחה את ריאל מדריד פעמיים ברציפות בגמר גביע המלך הספרדי, ב-[[1960]] וב-{{בספורט|1961}}, וזכתה בו לראשונה. בשנת [[1962]] זכתה אתלטיקו ב[[גביע אירופה למחזיקות גביע]], לאחר תיקו 1-1 עם [[פיורנטינה]] בגמר, וניצחון 0–3 במשחק החוזר. לאחר שנה שוב הגיעה הקבוצה לגמר ב[[טורניר#המונח כיום|טורניר]] זה, אך הפסידה 1–5 ל[[טוטנהאם הוטספר]] ה[[אנגליה|אנגלית]]. [[אנריקה קויאר]] המשיך להיות שחקן משפיע בתקופה זו, יחד עם הקשרים [[מיגל ג'ונס]] ו[[אדלרדו רודריגס]].

===פריצת הדרך באירופה (1974-1965)===
בין השחקנים משמעותיים בתקופה זו בלטו [[חאבייר אירורטה]], [[חוסה אאלוחיו גארטה]] ו[[לואיס אראגונס]]. גראטה זכה שלוש פעמים ברציפות בתואר ה"[[פיצ'יצ'י]]", מלך השערים, בעונות {{בספורט|1968|1969}}, {{בספורט|1969|1970}}, [[1970]]/[[1971]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הגיעו מספר שחקנים [[ארגנטינאים]], דוגמת [[רובן איילה]], פאנאדרו דיאס ורמון "כאצ'ו" הרדיה, שהובאו על ידי המאמן הארגנטינאי [[חואן קרלוס לורנסו]]. לורנצו האמין במשמעת, זהירות ושיבוש המשחק של היריבים. הוא אמנם היה מאמן שנוי במחלוקת, אך השיטות שלו הוכיחו את עצמן כאשר אתלטיקו זכתה באליפות בשנת [[1973]] והעפילה ל[[גמר גביע אירופה לאלופות 1974]], לאחר שניצחה את [[גלאטסראיי]] ה[[טורקיה|טורקית]], [[דינמו בוקרשט]] ה[[רומניה|רומנית]], [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]] ה[[יוגוסלביה|יוגוסלבית]] ואת [[סלטיק]] ה[[סקוטלנד|סקוטית]]. בגמר פגשה אתלטיקו את [[באיירן מינכן]], שנחשבה לאחת הקבוצות הטובות בעולם. משחק הגמר הראשון נערך ב-15 במאי. בסיום 90 הדקות התוצאה עמדה על 0-0, והמשחק נכנס להארכה. בדקה ה-114, כבש לואיס אראגונס שער לזכות אתלטיקו ב[[בעיטה חופשית]], אך בדקה ה-120 [[בלם (כדורגל)|בלם]] באיירן מינכן, הנס ג'ורג' שוורצנבק, הצליח להכניע את שוער אתלטיקו, מיגל ריינה, בבעיטה מ-30 מטרים. במשחק החוזר שנערך יומיים לאחר מכן באיירן מינכן ניצחה 4-0.{{הערה|1=[http://www.uefa.com/uefachampionsleague/season=1973/overview/ גמר ליגת האלופות 1973/74], אתר [[אופ"א]]}}{{הערה|1={{ynet|תומר גנור|40 שנה במדבר: היום בו אתלטיקו בכתה|4522932|24 במאי 2014}}}}

השנים הטובות ביותר של אתלטיקו הגיעו במקביל לשנים הטובות של ריאל מדריד, שהייתה יותר דומיננטית וזכתה ביותר תארים. בין השנים 1961 - 1980 זכתה ריאל מדריד 14 פעמים באליפות. אתלטיקו הייתה היריבה המרכזית שנגסה בשליטה של היריבה העירונית בספרד וזכתה בארבע אליפויות בשנים {{בספורט|1966}}, {{בספורט|1970}}, [[1973]] ו-[[1976]]. מלבדן רק [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]] ו[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] זכו באליפות בתקופה זו - כל אחת פעם אחת.

===תקופת לואיס אראגונס כמאמן (1987-1974)===
זמן קצר לאחר התבוסה בגמר גביע אירופה לאלופות פרש לואיס אראגונס ממשחק פעיל, ומיד מונה למאמן אתלטיקו מדריד. בסך הכול אימן אראגונס את אתלטיקו בארבע קדנציות שונות: 1974–1980, 1982–1987, 1991–1993, 2001–2003. הצלחתו של אראגונס הגיעה במהירות: מאחר שבאיירן מינכן זכתה בגביע אירופה לאלופות, היא הייתה אמורה להשתתף ב[[הגביע הבין-יבשתי|גביע הבין-יבשתי]], אך בעקבות לחץ של משחקים שהיה לבאיירן, הוחלט על ידי הנהלת הקבוצה הגרמנית לא להשתתף. אתלטיקו מדריד, שהייתה סגנית אלופת אירופה, הוזמנה במקומה. הקבוצה שיחקה נגד אינדפנדיינטה הארגנטינאית, זוכת [[גביע ליברטדורס]]. המשחק הראשון, שנערך ב[[אצטדיון ליברטדורס דה אמריקה]] שב[[בואנוס איירס]], נגמר בניצחון 0–1 לאינדפנדיינטה. המשחק השני, שנערך באצטדיון ויסנטה קלדרון, נגמר בניצחון 0–2 של אתלטיקו ובזכייה היסטורית של אתלטיקו מדריד בגביע הביניבשתי. בשנת [[1976]] הוביל אראגונס את אתלטיקו לזכייה בגביע המלך, לאחר ניצחון 0–1 על [[ריאל סרגוסה]] בגמר. שנה לאחר מכן, בשנת [[1977]], זכתה אתלטיקו באליפות.

במהלך הקדנציה השנייה של אראגונס כמאמן אתלטיקו מדריד, בעונת [[1984]]/[[1985]], הגיעה הקבוצה למקום השני, אך זכתה בגביע המלך. שחקן משמעותי בהישגי הקבוצה בעונה זו היה [[הוגו סאנצ'ס]] ה[[מקסיקו|מקסיקני]], שגם זכה בתואר ה[[פיצ'יצ'י]] לאחר שהבקיע 19 שערי ליגה. בעקבות הצלחתו נרכש סאנצ'ס על ידי היריבה העירונית ריאל מדריד, אך למרות עזיבתו אראגונס המשיך להוביל את אתלטיקו להצלחה, והיא זכתה ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]] עם ניצחון 1–3 על ברצלונה. בעונת 1985/[[1986]] הגיעה אתלטיקו לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, אך הפסידה 0–3 ל[[דינמו קייב]].

===תקופת חסוס חיל (2003-1987)===
בשנת [[1987]] נבחר ה[[פוליטיקאי]] ו[[איש עסקים|איש העסקים]] ה[[ספרד]]י, [[חסוס חיל]], לנשיא המועדון. בזמן בחירתו חלפו כבר עשר שנים מאז הזכייה האחרונה של אתלטיקו באליפות, והמועדון היה נואש להצלחה בליגה. מסיבה זו חיל הוציא כספים רבים וביצע מספר החתמות יקרות, בהן החתמתו של [[פאולו פוטרה]], ה[[עמדות כדורגל#קיצוני|קיצוני]] ה[[פורטוגל]]י שהגיע מ[[פורטו (כדורגל)|פורטו]]. למרות כל ההוצאות הגבוהות הקבוצה זכתה בשני תארים בלבד: שתי זכיות רצופות בגביע המלך, בעונות [[1990]]/[[1991]] ו-1991/{{בספורט|1992}}. הכי קרוב שהגיעה אתלטיקו בשנים אלו לזכייה בתואר האליפות הייתה בעונת 1990/1991, לאחר שסיימה במקום השני בליגה, עשר נקודות פחות מברצלונה של [[יוהאן קרויף]]. כל זה גרם ליחס שלילי לאופן שבו ניהל חיל את המועדון שמינה ופיטר מאמנים במהירות. בין המאמנים שמונו ופוטרו על ידי חיל היו: [[ססאר לואיס מנוטי]], [[רון אטקינסון]], [[חאבייר קלמנטה]], [[טומיסלב איביץ']], [[פרנסיסקו מטורנה]], [[אלפיו באסילה]], וגם אחד הסמלים של הקבוצה הגדולה לואיס אראגונס. בנוסף, אחד המהלכים שעשה חיל והתבררו מאוחר יותר כטעות גדולה, היה סגירת מחלקת הנוער של המועדון בשנת {{בספורט|1992}}, שבעקבותיה עזבו שחקני נוער מבטיחים, בהם [[ראול גונזלס|ראול]] בן ה-15, שעזב ליריבה העירונית ריאל מדריד.

בעונת {{בספורט|1994|1995}} המועדון נאבק נגד הירידה לליגת המשנה, וניצל רק בזכות תוצאת תיקו במשחק במחזור האחרון. בעקבות המצב אליו הגיעה הקבוצה, בוצעו שינויים משמעותיים: חיל החתים את המאמן ה[[סרביה|סרבי]] [[רדומיר אנטיץ']] ובחלון ההעברות עזבו שחקנים רבים את הקבוצה. הקבוצה פתחה את עונת {{בספורט|1995|1996}} עם המאמן החדש ושחקנים שנותרו מהעונה הקודמת (בתוכם: [[חוסה לואיס קמינרו]], [[דייגו סימאונה]], [[קיקו (1972)|קיקו]]), לצד החתמות חדשות: [[מילינקו פאנטיץ']], [[לובוסלב פנב]], [[סנטיאגו דניה]] ו[[חוסה פרנסיסקו מולינה]]. בעונה זו זכתה סוף סוף אתלטיקו באליפות, 19 שנה מאז האליפות הקודמת, ואף השלימה [[דאבל (ספורט)|דאבל]] כשזכתה גם בגביע המלך בעונה זו.

בעונת {{בספורט|1996|1997}} שיחקה אתלטיקו לראשונה ב[[ליגת האלופות]]. הקבוצה פתחה את העונה עם ציפיות ושאיפות חדשות, ובנוסף עם החתמות חדשות - [[חואן אדוארדו אסניידר]] שהגיע מריאל מדריד ו[[ראדק בייבל]] ה[[צ'כיה|צ'כי]], שהרשים ב[[יורו 1996]] בו הגיעה [[נבחרת צ'כיה בכדורגל|נבחרת צ'כיה]] לגמר. אך הקבוצה אתלטיקו לא מימשה את הציפיות שתלו בה. בליגה הסיכויים לזכייה אבדו, ומליגת האלופות הקבוצה הודחה הודחו בשלב [[רבע גמר|רבע הגמר]] לאחר צמד משחקים מול [[אייאקס]] אמסטרדם. בעונה הבאה, {{בספורט|1997|1998}}, ההוצאות גדלו אף יותר מההוצאות בעונות הקודמות, עם החתמות של [[כריסטיאן ויירי]] ה[[איטליה|איטלקי]] ושל [[ז'וניניו פאוליסטה]] ה[[ברזיל]]אי. אף על פי שאנטיץ' הביא את תואר האליפות, הוא הוחלף לקראת סוף העונה ב[[אריגו סאקי]], ש"שרד" במשרת המאמן פחות משישה חודשים. לאחר מכן חזר אנטיץ', שהוחלף לאחר חודשיים בלבד ב[[קלאודיו ראניירי]].

לקראת סוף שנת [[1999]] הושעו חסוס חיל וכל הצוות שלו על ידי [[פדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית]], והם נחקרו בחשד לשימוש לרעה בכספי המועדון. הממשלה מינתה את חוסה מנואל רובי לתפקיד הנשיא הזמני של המועדון. השעייתו של חיל גרמה לאי סדר במועדון, דבר שבא לידי ביטוי גם בהישגי הקבוצה. ב[[מרץ]] [[2000]], כאשר הקבוצה נמצאה במקום ה-17 ועל סף ירידה, הגיש ראניירי את [[התפטרות]]ו מתפקיד המאמן. חזרתו של אנטיץ' לקבוצה לא עזרה לקבוצה בליגה, ועל אף שהגיעה לגמר גביע המלך, בו הפסידה 1–2 ל[[אספניול]], היא ירדה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-19.
[[קובץ:2005-11-27 18-14-28 atleti copia.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אוהדי אתלטיקו בשנת 2005]]
אתלטיקו בילתה שתי עונות בליגה השנייה, עד שלבסוף הצליחה לחזור לליגה הבכירה, בעונת {{בספורט|2001|2002}}, כאשר המאמן שהחזיר אותה לליגה הראשונה היה לואיס אראגונס, שהוסיף לאמן את הקבוצה גם בעונת החזרה לליגה הראשונה והיה הראשון לתת ל[[פרננדו טורס]] הצעיר לשחק בליגה, במשחק נגד ברצלונה ב[[קאמפ נואו]] בו טורס הבקיע את שער השויון והציל את אתלטיקו מהפסד.

ב[[מאי]] [[2003]] הגיש חיל באופן רשמי את התפטרותו מהקבוצה.

===תקופת חאבייר אגירה (2009-2006)===
בשנת [[2006]] מונה [[חאבייר אגירה]] למאמנה של אתלטיקו מדריד. עם מינויו הגיע לאתלטיקו ה[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]] הצעיר [[סרחיו אגוארו]].

בחודש יולי [[2007]] עבר [[פרננדו טורס]], אחד השחקנים המזוהים ביותר עם אתלטיקו מדריד, ל[[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] מה[[פרמייר ליג]], ששילמה לאתלטיקו עבורו 26,500,000 [[ליש"ט]].{{הערה|{{גלובס|מערכת אתר גלובס ספורט|אתלטיקו מדריד מאשרת: פרננדו טורס עבר לליברפול|1000228170|3 ביולי 2007}}}} לאחר העזיבה של טורס החתימה הקבוצה את החלוץ ה[[אורוגוואי]] [[דייגו פורלאן]], שזכה בתואר ה[[פיצ'יצ'י]] וב[[נעל הזהב האירופית]] בהיותו ב[[ויאריאל|וויאריאל]].{{הערה|{{ynet|מיקי שגיא|אתלטיקו מדריד רכשה את דייגו פורלאן ב-21 מיליון יורו|3419250|30 ביוני 2007}}}} בעונת {{בספורט|2007|2008}} הגיעה אתלטיקו לשלב 32 האחרונות ב[[גביע אופ"א]] אך הפסידה ל[[בולטון וונדררס]]. הקבוצה הגיעה גם ל[[רבע גמר]] גביע המלך בו הודחה על ידי [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]]. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה והעפילה למוקדמות [[ליגת האלופות]]. [[סרחיו אגוארו]], דייגו פורלאן, [[סימאו]] וה[[שוער]] [[לאו פרנקו]] החזירו את אתלטיקו למפעל הבכיר של הכדורגל האירופי מאז ההפסד ברבע הגמר לאייאקס אמסטרדם בעונת {{בספורט|1996|1997}}.

בעונת {{בספורט|2008|2009}} הגיעה הקבוצה עד לשלב שמינית גמר ליגת האלופות, בו הודחה על ידי [[פורטו (כדורגל)|פורטו]]. בגביע המלך הודחה בסיבוב ה-16 על ידי ברצלונה, שזכתה לבסוף בתואר. ב-[[3 בפברואר]] [[2009]], לאחר ירידה ביכולות הקבוצה, עזב המאמן [[חאבייר אגירה]] את הקבוצה.{{הערה|{{ynet|תומר גנור|חאבייר אגירה פוטר מאתלטיקו מדריד|3665847|3 בפברואר 2009}}}} לאחר עזיבתו היה זעם ציבורי רב על התנהלות המועדון כשנטען שהבעיות של המועדון לא נגרמו מתפקודו של אגירה, אלא בשל יכולתו של החלוץ דייגו פורלאן. פורלאן עצמו התנגד לפיטורי אגירה ואמר: "פיטורי אגירה הייתה הדרך הכי קלה. אגירה לא היה הגורם לבעיות. השחקנים אשמים, אנחנו לא משחקים היטב ומבצעים המון שגיאות". לאחר פיטוריו של אגירה, מונה [[אבל רסינו]] למשרת מאמן הקבוצה.

לאחר מינויו של רסינו השיגה הקבוצה עונה נוספת את המקום הרביעי בליגה, המוביל לליגת האלופות. דייגו פורלאן זכה בתואר הפיצ'יצ'י וגם בתואר נעל הזהב האירופית, לאחר שהבקיע 32 שערי ליגה באותה עונה. אתלטיקו ראתה את ההצלחה בליגה המקומית כהזדמנות לחזק את הסגל שלה. במקום השוער לאו פרנקו שעזב עלה מקבוצת הנוער שוער צעיר ומבטיח, [[דויד דה חאה]]. למרות לחץ מצד מועדונים גדולים לרכוש את פורלאן ואגוארו, החליטה אתלטיקו שלא למכור אותם ושמרה על הבסיס ההתקפי שלה, בתקווה להצלחה בעונה הבאה.

בתחילת עונת {{בספורט|2009|2010}} מיעטה אתלטיקו לנצח בליגה, ולאחר שהפסידה בתוצאה 0–4 ל[[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]] ב-[[21 באוקטובר]] [[2009]], במסגרת ליגת האלופות, עזב רסינו את הקבוצה.{{הערה|1={{nrg||דיווח: רסינו עזב את אתלטיקו, לאודרופ מועמד|957/338||3|1}}, [[יעקב זיו (עיתונאי)|יעקב זיו]], אתר [[nrg מעריב]] ספורט}} לאחר שאתלטיקו לא הצליחה להביא את המאמן ה[[דנמרק|דני]] [[מיכאל לאודרופ]], החתימה הקבוצה את [[קיקה סאנצ'ס פלורס]] למאמנה עד לסוף העונה.{{הערה|1={{nrg||אתלטיקו מינתה את סאנצ'ס פלורס|957/700||3|1}}, מערכת אתר nrg מעריב ספורט}}

===ההצלחה באירופה ודייגו סימאונה (2010-)===
[[קובץ:Atletico Madrid-Fulham 2010-05-12.svg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב אתלטיקו ו[[פולהאם (כדורגל)|פולהאם]] בגמר [[גביע אופ"א]] 2010]]
אף על פי שהקבוצה המשיכה לפגר במקצת בליגה, אותה סיימה לבסוף במקום ה-9, היא הצליחה לסיים במקום ה-3 בשלב הבתים של ליגת האלופות ולכן העפילה לשלב [[עונת 2009/2010 בליגה האירופית#32 האחרונות|32 האחרונות]] של [[הליגה האירופית]]. לאחר ניצחונות על [[גלאטסראיי]], [[ספורטינג ליסבון]], [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]] ו[[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]], העפילה ל[[גמר הליגה האירופית 2010|משחק הגמר]] אשר נערך ב[[פולקספארקשטדיון|המבורג ארנה]]. אתלטיקו ניצחה בתוצאה 1–2 את [[פולהאם (כדורגל)|פולהאם]], מצמד של דייגו פורלאן שכבש את שער הניצחון בדקה ה-116 במסגרת הארכה, וזכתה בגביע ובתואר אירופי ראשון מאז עונת [[1961]]/[[1962]]. בנוסף, הגיעה אתלטיקו לגמר [[גביע המלך הספרדי|גביע המלך]], בו התמודדה נגד [[סביליה (כדורגל)|סביליה]], אך הפסידה 0–2 במשחק שנערך ב[[קאמפ נואו]]. בזכות הזכייה בגביע אופ"א, העפילה אתלטיקו למשחק [[הסופר קאפ האירופי]] ב-2010 וניצחה 0–2 את [[אינטר מילאנו]], זוכת ליגת האלופות.

גם בעונת {{בספורט|2010|2011}} התקשתה הקבוצה להגיע לצמרת הליגה. כמו כן, הודחה הקבוצה מגביע המלך בשלב רבע הגמר והודחה משלב הבתים של [[הליגה האירופית]] לאחר שסיימה במקום ה-3 בבית שלה. חוסר ההצלחה הוביל לעזיבתו של פלורס עוד לפני סיום העונה.{{הערה|1={{nrg||קיקו סאנצ'ס פלורס הודיע: עוזב את אתלטיקו מדריד|240/531||3|2}}, מערכת אתר nrg מעריב ספורט}} במקום פלורס מונה המאמן [[גרגוריו מנסאנו]], שהוביל את הקבוצה למקום ה-7 בליגה, שהעניק כרטיס למוקדמות הליגה אירופית.{{הערה|{{וואלה!||גרגוריו מנזאנו יאמן את אתלטיקו מדריד|1830521|8 ביוני 2011}}}} מנסאנו עצמו הוחלף ב[[דייגו סימאונה]] בחודש [[דצמבר]] [[2011]], בעקבות פתיחת עונה חלשה של הקבוצה.{{הערה|{{וואלה!||דייגו סימאונה מונה למאמן אתלטיקו מדריד|1887894|23 בדצמבר 2011}}}}{{הערה|{{ynet|ynet ספורט|כצפוי: דייגו סימאונה מונה למאמן אתלטיקו מדריד|4165944|23 בדצמבר 2011}}}}

לקראת עונת {{בספורט|2011|2012}} הוחתם בקבוצה [[רדאמל פלקאו]] ה[[קולומביה|קולומביאני]], שנרכש מ[[פורטו (כדורגל)|פורטו]] תמורת 40 מיליון [[אירו]], הסכום הגבוה ביותר ששילמה אתלטיקו עבור שחקן כלשהו עד אז. סימאונה הוביל את הקבוצה לזכייה נוספת ב[[עונת 2011/2012 בליגה האירופית|ליגה האירופית]], שמו החדש של [[גביע אופ"א]], לאחר ניצחון 0–3 על אתלטיק בילבאו ב[[גמר הליגה האירופית 2012|משחק הגמר]], בו פלקאו הבקיע צמד. שוב, בזכות הזכייה בליגה האירופית, העפילה אתלטיקו לסופר קאפ האירופי, וניצחה 1–4 את צ'לסי. במשחק זה כבש פלקאו [[שלושער]].

בעונת {{בספורט|2012|2013}} ניצחה אתלטיקו את ריאל מדריד 1–2 בגמר גביע המלך. היה זה הניצחון הראשון של אתלטיקו על ריאל מזה 14 שנים.{{הערה|{{הארץ|שי נמרודי|אתלטיקו זכתה בגביע אחרי 1–2 ענק על ריאל|1.2022775|18 במאי 2013|מנויים=לא}}}} עונה זו הייתה אחת העונות המוצלחות של אתלטיקו, לאחר שסיימה במקום ה-3 בליגה והבטיחה את מקומה בשלב הבתים של ליגת האלופות. באותה עונה, ב[[עונת 2012/2013 בליגה האירופית|ליגה האירופית]], סיימה הקבוצה את שלב הבתים במקום השני, שהקנה לה כרטיס לשלב 32 האחרונות, אך הודחה על ידי [[רובין קאזאן]].

בעונת {{בספורט|2013|2014}} גברה הקבוצה על [[ריאל מדריד]] וברצלונה שנחשבו לעדיפות, וזכתה באליפות העשירית בתולדותיה, ולראשונה מזה 18 שנים.{{הערה|{{וואלה!||אתלטיקו מדריד זכתה באליפות ספרד|2747061|17 במאי 2014}}}} בעונה זו העפילה הקבוצה גם ל[[גמר ליגת האלופות 2014|גמר ליגת האלופות]], לאחר שגברה על [[מילאן]] בשמינית הגמר, [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] ברבע הגמר ועל [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]] בחצי הגמר, אך הפסידה בגמר ליריבתה העירונית, ריאל, בתוצאה 1–4 לאחר הארכה.

לאחר ההצלחה חסרת התקדים בעונה זו, שינה סגל הקבוצה את פניו: שחקנים מוכרים שהובילו את הקבוצה עזבו, כמו [[דייגו קוסטה]], [[טיבו קורטואה]], [[פיליפה לואיס]] ו[[דויד וייה]], ומנגד רכשה הקבוצה שחקנים בסכומים גבוהים, כמו[[אנטואן גריזמן]] ב-30 מיליון [[אירו]], [[מריו מנדז'וקיץ']] ב-22 מיליון אירו, [[יאן אובלק]] ב-16 מיליון אירו (השוער היקר ביותר בתולדות ה[[לה ליגה]] עד אז) ועוד. בכך, הפך קיץ 2014 לקיץ בו הוציאה אתלטיקו את הסכומים הגבוהים ביותר על רכישת שחקנים אי פעם.

את עונת {{בספורט|2014|2015}} פתחה אתלטיקו עם זכייה ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]] בפעם הראשונה מזה 29 שנים, ובפעם השנייה בסך הכול, כאשר גברה על היריבה העירונית, [[ריאל מדריד]], בתוצאה 1–2 בסיכום שני המשחקים (1-1 בחוץ, 0–1 בבית).

בעונת [[עונת 2015/2016 בלה ליגה|2015/2016]] סיימה אתלטיקו מדריד במקום השלישי בלה-ליגה. היא הגיעה לגמר ליגת האלופות בפעם השלישית בהיסטוריה, שם פגשה את ריאל מדריד, כמו לפני שנתיים. אתלטיקו מדריד הפסידה לריאל מדריד בפנדלים וסיימה כסגנית.

בעונת [[עונת 2016/2017 בלה ליגה|2016/2017]] סיימה במקום השלישי בלה-ליגה, והודחה בחצי גמר ליגת האלופות על ידי ריאל מדריד בתוצאה של 2–4 בסיכום שני המשחקים.

בעונת [[עונת 2017/2018 בלה ליגה|2017/2018]] סיימה במקום השני בלה ליגה, הודחה מליגת האלופות בשלב הבתים, משם הגיעה אל [[עונת 2017/2018 בליגה האירופית|הליגה האירופית]] בה היא זכתה לאחר ניצחון של 0–3 ב[[גמר הליגה האירופית 2018|משחק הגמר]] על [[אולימפיק מרסיי]] הצרפתית, ורשמה זכייה שלישית במפעל, שנייה בעידן דייגו סימאונה. לאחר מכן, אף זכתה ב[[הסופר קאפ האירופי|סופר קאפ האירופי]] כאשר ניצחה את [[ריאל מדריד]] בתוצאה 2–4.

לקראת [[עונת 2020/2021 בלה ליגה|2020/2021]] צירפה הקבוצה את [[לואיס אלברטו סוארס|לואיס סוארס]] מ[[ברצלונה]]. לאורך רוב העונה אתלטיקו הובילה את הטבלה, ובמחזור הסיום ניצחה את [[ריאל ויאדוליד]] וזכתה באליפות.

ב[[עונת 2021/2022 בליגת האלופות]] הגיעה הקבוצה עד לשלב רבע הגמר, בו הודחה על ידי [[מנצ'סטר סיטי]] בתוצאה 0–1 בסיכום שני המשחקים. את [[עונת 2021/2022 בלה ליגה]] סיימה הקבוצה במקום השלישי.

==האצטדיון==
[[קובץ:Wanda-Metropolitano.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אצטדיון וונדה מטרופוליטנו]]
{{ערך מורחב|אצטדיון ונדה מטרופוליטנו}}
המועדון שיחק את משחקי הבית שלו ב[[אצטדיון ויסנטה קלדרון]] שבדרום העיר [[מדריד]] עד שנת 2017. לפני כן, במקור, המועדון שיחק ב[[קמפו דה אודונל]] עד 1923. לאחר השלמת האצטדיון מטרופוליטנו דה מדריד בשנת 1923, המועדון עבר לשחק שם עד שנת 1966, לאחר שבנייתו של הוויסנטה קלדרון הסתיימה.

האצטדיון הביתי של המועדון החל משנת 2017 הוא [[אצטדיון ונדה מטרופוליטנו]], אשר במסגרת שיפוץ רחב הוסב מ[[אצטדיון אולימפי]] לאצטדיון כדורגל בלבד. במסגרת ה[[שיפוץ]] הורחבה הקיבולת של האצטדיון מ-20,000 מקומות ישיבה (כשהיה אצטדיון אולימפי) ל-68,456. במקור, האצטדיון היה בבעלות עיריית מדריד, שרצתה לארח את [[אולימפיאדת 2016]], אך משום שהעיר [[ריו דה ז'ניירו]] נבחרה לארח את האולימפיאדה, הוחלט כי האצטדיון יועבר לבעלות אתלטיקו מדריד כבר בשנת [[2011]], ושהיא זו שתישא בעלויות ההרחבה. הוויסנטה קלדרון נהרס, והוחלף על ידי פארק מים על גדות [[נהר המנסנרס]] במדריד.

ההחלטה לעזוב את ויסנטה קלדרון לאחר שנים כה רבות בהן הוא שימש כאצטדיונה של הקבוצה, עוררה זעם בקרבם של חלק מאוהדי אתלטיקו, שדרשו להרחיב את האצטדיון הקיים ולא להחליפו לגמרי.

===מגרשים ואצטדיונים לשעבר===
הוונדה מטרופוליטנו הוא האצטדיון החמישי במספר שמשמש את אתלטיקו מדריד. לפניו היו:
*קמפו דל רטירו ([[1903]]-[[1913]]) - היה ממוקם ב[[פארק בואן רטירו]] והיה ידוע בכינוי:"Campo de la Rana" ("מגרש הצפרדע").
*קמפו דה אודונל (1913-[[1923]]) - הכיל 10,000 מקומות ישיבה.
*אצטדיון מטרופוליטאנו דה מדריד (1923-[[1966]]) - הכיל בשיאו 35,800 מקומות ישיבה.
*[[אצטדיון ויסנטה קלדרון]] ([[2017]]-1966) - הכיל 54,907 מקומות ישיבה.

==המנון==
בשנת [[1920]] נכתב השיר המוכר הראשון על אתלטיקו מדריד, אשר היה בשימוש על ידי אוהדי הקבוצה באותן שנים. בשנת [[1947]] נכתב שיר נוסף, הפעם לכבוד השתחררות הקבוצה מהשם "אוויאסיון" שציווה על הקבוצה [[פרנסיסקו פרנקו]] להשתמש בו.

ההמנון הרשמי של אתלטיקו מדריד נכתב בשנת [[1974]] על ידי צמד ה[[מוזיקאי]]ם אוהדי הקבוצה, חוסה אגילר גרנדוס ואנחל גרנדוס גרסיה. ההמנון נקרא "Himno del Metropolitano" ("ההמנון של המטרופוליטנו").{{הערה|1=[http://www.musica.com/letras.asp?letra=800595 מילות ההמנון] '''(בספרדית)'''}}

לרגל חגיגות המאה של המועדון, בשנת [[2003]], הזמר [[חואקין סבינה]], אוהד מוכר של אתלטיקו, חיבר שיר בשם "Motivos de un Sentimiento" ("סיבות של תחושה"), שמאז נחשב כ"המנון המאה", יחד עם ההמנון המקורי משנת 1974. את ה[[לחן]] לשירו של סבינה כתב [[פאצ'ו וארונה]]. סבינה אף הקליט את השיר, כאשר בשיר מושמעים קולות רקע של קהל אוהדי אתלטיקו מדריד.

==סמל==
[[קובץ:C atletico de madrid.gif|שמאל|ממוזער|150px|סמל הקבוצה בשנים 1970–2017]]
במשך ההיסטוריה היו לאתלטיקו מדריד [[סמל]]ים רבים, שהתחלפו במשך השנים. צורתו של הסמל שמשמש את הקבוצה עד היום נבחרה בשנת [[1947]], ומאז לא נעשו בו שינויים משמעותיים. בסמל הנוכחי, בצד השמאלי העליון, נמצא סמל העיר מדריד, כאשר שאר הסמל הוא צבעי הקבוצה. הסמל ממוסגר בצבע [[צהוב]]-[[זהוב]]. מאפייני הסמל הם:
*'''צורת [[מגן]]''' - זאת על מנת להדגיש את חוזקה של הקבוצה.
*'''ה[[דוב]] ו[[תות עץ|עץ התות]]''' - הצד השמאלי העליון מכיל את סמל העיר מדריד. מקור סמל זה הוא עוד מ[[המאה ה-13]], והוא נוצר בגלל כמות הדובים הרבה שהייתה חיה באזור מדריד, וכן עצי התות הרבים שצמחו שם.
*'''שבעת הכוכבים במסגרת הכחולה''' שמקיפה את סמל הדוב ועצי התות - נמצאים גם בסמל העיר מדריד ולקוחים מדגל ה[[קהילות אוטונומיות של ספרד|הקהילה האוטונומית]] [[מדריד (קהילה אוטונומית)|מדריד]].
*'''פסים [[אדום|אדומים]] ו[[לבן|לבנים]]''' - כצבעי מדי הקבוצה.

===ההיסטוריה של הסמל===
[[קובץ:Athletic Club crest 1903.png|שמאל|ממוזער|150px|1911-1903]]
מאז הקמתה של אתלטיקו מדריד ב-[[1903]] הוחלף סמל הקבוצה מספר פעמים{{הערה|[http://lafutbolteca.com/club-atletico-de-madrid-s-a-d/ Club Atlético de Madrid, S.A.D.],{{כ}} La Futbolteca. La enciclopedia del fútbol español}}:
*'''הסמל הראשון ([[1903]]-[[1911]]) - סניף מועדון הכדורגל אתלטיקו מדריד''': סמל עגול בצבעים [[כחול]] ו[[לבן]], כמו המדים של הקבוצה בשנים אלו. במרכז מופיעות האותיות AC שהן [[ראשי התיבות]] של שם המועדון - Athletic Club de Madrid. חלקו החיצוני של העיגול בסמל מעוצב כ[[חגורה]]. הסמל למעשה זהה לסמל המקורי של [[אתלטיק בילבאו]] אשר בהשראתה הוקמה אתלטיקו מדריד.
*'''הסמל השני (1911-[[1917]]) - דגל פסים אדומים-לבנים:''' בעקבות שינוי צבעי מדי הקבוצה לאדום ולבן שונה גם סמל המועדון בהתאם. סמל המועדון הפך לדגל עם פסים אדומים-לבנים וכדור, אשר מוקפים במסגרת עגולה בצבע כחול.
*'''הסמל השלישי (1917-[[1939]]) - הוספת סמל העיר מדריד''': סמל בצורת [[מגן]], אשר מזכיר את הסמל הנוכחי, כשהשוני הוא המסגרת שמופיעה בצבע לבן.
*'''הסמל הרביעי (1939-[[1947]]) - אתלטיקו אוויאסיון מדריד''': לאחר מיזוג הקבוצה עם אוויאסיון נסיונל, והפיכתה לאתלטיקו אוויאסיון מדריד, השתנה סמל הקבוצה לגמרי, ועוצב כאשר הוא דומה לסמל חיל האוויר הספרדי דאז - צורה של כנפיים של מטוס, יחד עם כתר מעליו. לאחר מכן, השתנה במקצת הסמל, כאשר הוכנס סמל הקבוצה הקודם בין כנפי המטוס, אולם המסגרת הכחולה מסביב לציור הדוב הוחלפה במסגרת אדומה. לאחר כשנה הוחזרה המסגרת הכחולה על חשבון המסגרת האדומה.
*'''הסמל החמישי (1947-[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]) - הכתר והכנפיים יורדים''': לאחר השתחררות המועדון מהקשר הצבאי אליו, הוחזר סמל הקבוצה הקודם, כאשר במקום 6 פסים אדומים ו-6 פסים לבנים, נשארו 4 פסים אדומים ו-4 פסים לבנים. בנוסף, המסגרת הלבנה התחלפה במסגרת [[זהוב]]ה.
*'''הסמל השישי (החל משנות ה-80 - 2017)''': הסמל זהה לסמל משנת [[1947]], כאשר צבעי הסמל הובהרו, וצבע המסגרת שונה ל[[צהוב]]-זהוב.
*'''הסמל השביעי (החל מ-2017)''': הסמל דומה לסמל הקודם. הוא הפך להיות בשלושה צבעים בלבד - כחול, אדום ולבן.

==מדי הקבוצה==
[[קובץ:Autobús del Atlético de Madrid (Madrid) 01.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אוטובוס המפרסם את הקבוצה, שעליו מדי הקבוצה]]
בשנותיו הראשונות של המועדון, מדי הקבוצה היו בצבע כחול-לבן בדומה למדיה של אתלטיק בילבאו דאז. בשנת [[1904]] הצטרפו לקבוצה חברים, שפרשו מ[[ריאל מדריד]]. ב-[[1911]] שינתה הקבוצה את מדיה לצבעים הנוכחיים, [[אדום|אדומים]]-[[לבן|לבנים]]. המדים באותה תקופה יוצרו ממזרנים ישנים. רבים מאמינים כי הסיבה לשנות את צבע המדים, היא כלכלית: באותה תקופה, המזרנים הישנים היו בצבע אדום-לבן, והיה הכי פשוט להשתמש בבדים הישנים של המזרנים להכנת המדים. עובדה זו חסכה למועדון הוצאות רבות, וממנה הגיע הכינוי Los Colchoneros (יצרני המזרנים). לאחר מספר שנים, גם אתלטיקו מדריד וגם אתלטיק בילבאו, רכשו מדים [[כחול]]ים-לבנים מקבוצת [[בלקברן רוברס]] ה[[אנגליה|אנגלית]]. חואניטו אלורדיי, שחקן הקבוצה וחבר במועצת המנהלים של אתלטיקו, נשלח לאנגליה כדי לרכוש מדים מבלקברן, אך לאחר שלא מצא מדים אלו, קנה במקום זאת מדים של קבוצת [[סנדרלנד (כדורגל)|סנדרלנד]], שצבעם אדומים-לבנים. אתלטיקו מדריד החליטה לאמץ את החולצה האדומה-לבנה, אך השאירה את המכנסיים הכחולים. מאז, דבק במועדון הכינוי Los Rojiblancos (האדומים-לבנים).

ברוב העונות של אתלטיקו, מאז החלו להשתמש בצבעים אדום-לבן, צבע המכנסיים במדי הבית של הקבוצה היו בדרך כלל כחולים, אך צבע הגרביים השתנה בין כחול, אדום ושחור.

==נותני החסות==
החל משנת [[2001]], יצרנית מדי הקבוצה היא חברת "[[נייקי]]", אשר החלה לעבוד עם הקבוצה במטרה להוות מתחרה לחברת [[אדידס]], המייצרת את המדים עבור [[ריאל מדריד]]. ה[[חסות מסחרית|ספונסרית]] הראשית של הקבוצה היא חברת "[[Riyadh Air]]" של [[ערב הסעודית]], אשר הלוגו שלה מופיע על קדמת החולצה. הלוגו של "[[חברת Ria Money Transfer]]" ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] מופיע על גב החולצה, תחת מספר השחקן. הלוגו של [[AXN]], שנמצאת בבעלות חברת [[סרטי סוני]], נמצא על גב המכנסיים. בנוסף, בחזית המכנסיים מופיע הלוגו של חברת ה[[הימור]]ים ה[[פינלנד|פינית]] "[[PAF (חברת הימורים)|PAF]]". בעבר, חברת [[סרטי קולומביה]] הייתה הספונסרית הראשית של הקבוצה. החברה שינתה לא פעם את הלוגו שלה שהופיע על החולצה, ובמקרה אחד אף שינתה באופן גמור את מדי החוץ של הקבוצה על ידי עיצוב החולצה כך שתדמה ל[[קורי עכביש]], בזמן שה[[סרט קולנוע|סרט]] "[[ספיידרמן 2]]" שודר ב[[קולנוע]].{{הערה|1=[http://footballspeak.com/post/2011/11/29/Football-sponsors.aspx תמונת מדי הקבוצה לאחר שינוי המדים על ידי חברת סרטי קולומביה], באתר Football Speak}} בנוסף, החברה שינתה את מדי הקבוצה לעיצובים המתאימים לסרטים אחרים שהיא הוציאה בשנים שהייתה ספונסרית הקבוצה (2003–2005). בין הסרטים, בנוסף ל"ספיידרמן 2", היו: "[[ימ"מ יחידת פריצה]]", "[[סיפורי דגים]]" ו"[[היצ']]". בשנים אלו לא נמכרו מדי החוץ של אתלטיקו בחנויות של חברת נייקי בשל השינויים התכופים שנעשו בהם.

ביולי [[2014]] האריכו נייקי ואתלטיקו מדריד את חוזה החסות שביניהן עד לשנת [[2026]].{{הערה|{{גלובס|מערכת גלובספורט|אתלטיקו מדריד תלבש נייקי 25 שנים ברציפות|1000958755|28 ביולי 2014}}}}

;להלן נותני החסות של הקבוצה החל משנת 1980:
[[קובץ:Diego Forlán - Atlético de Madrid.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דייגו פורלאן, שחקן אתלטיקו,{{ש}}לובש חולצה עם ה[[סמליל]] של [[קיה]]]]
{| class="wikitable" style="text-align: Right"
|-
!שנים
!יצרנית המדים
!נותן חסות עיקרי
|-
|1980–1986
| <div style="text-align: center;">מייבה
</div>
||<small>''ללא ספונסר''</small>
|-
|1986–1989
|rowspan=7| [[פומה (חברה)|פומה]]
||<small>''ללא ספונסר''</small>
|-
|1989–1990
|| [[חברת קיוסרה|קיוסרה]]
|-
|1990–1993
|| [[מרבלה]]*
|-
|1993–1994
|| [[אנטנה 3 (ספרד)|אנטנה 3]]
|-
|1994–1996
|| מרבלה*
|-
|1996–1997
|| [[בנדאי נאמקו]]/[[טמגוצ'י]]
|-
|1997–1998
|rowspan=2| מרבלה*
|-
|1998–1999
|rowspan=3| [[ריבוק]]
|-
|1999–2000
||<small>''ללא ספונסר''</small>
|-
|2000–2001
|rowspan=2| אידאה
|-
|2001–2002
| rowspan="10" | [[נייקי]]
|-
|2002–2003
||<small>''לא הייתה ספונסרית עקב חגיגות המאה למועדון''</small>
|-
|2003–2005
|| [[סרטי קולומביה]]
|-
|2005–2011
|| [[קיה]]
|-
| מרץ-מאי 2012
|מלונות ריקסוס
|-
| מאי-דצמבר 2012
|| [[וואווי]]
|-
|2012–2015
|| [[אזרבייג'ן]]
|-
|2015–2022
|| [[Plus500]]
|-
|2023-2022
|[[WhaleFin]]
|-
|2023-
|RIYADH AIR
|}
* (*) - מועצת התיירות של העיר [[מרבלה]] נתנה חסות לקבוצה, משום שנשיא הקבוצה דאז, [[חסוס חיל]], כיהן כ[[ראש עירייה|ראש עיריית]] מרבלה.

==אתלטיקו מדריד ב'==
[[קובץ:Atletico Madrid B.JPG|שמאל|ממוזער|300px|שחקני אתלטיקו מדריד ב' בעונת {{בספורט|2008|2009}}]]
[[אתלטיקו מדריד ב']] היא [[קבוצת מילואים|קבוצת המילואים]] של המועדון. הקבוצה עורכת את משחקי הבית שלה ב[[אצטדיון קרו דל אספינו]], ונכון לעונת {{בספורט|2018|2019}} משחקת הקבוצה ב[[הליגה הספרדית השלישית בכדורגל|ליגה הספרדית השלישית]].

הקבוצה הוקמה בשנת [[1966]] כקבוצת המילואים של אתלטיקו מדריד. תחילה היה שמה של הקבוצה "רייפה אתלטיקו קלאב". רק בשנת 1991, לאחר שהשתנה שם הקבוצה פעמים רבות עד שנה זו, קיבלה הקבוצה את השם "אתלטיקו מדריד ב'". בעונת {{בספורט|1998|1999}} סיימה הקבוצה במקום השני ב[[ליגת המשנה הספרדית בכדורגל|ליגת המשנה]]. הקבוצה הייתה אמורה לעלות לליגה הבכירה עקב מיקומה זה, אך לא הייתה זכאית לעלייה עקב היותה [[קבוצת מילואים]].

החל מעונת {{בספורט|2000|2001}} משחקת הקבוצה בליגה הספרדית השלישית.

שחקנים רבים ששיחקו בקבוצה התקדמו לקבוצה הבוגרת. בין השאר ניתן למנות את [[דויד דה חאה]], [[אנטוניו לופס גררו]], [[פרננדו טורס]], [[קוקה (1992)|קוקה]], [[אוליבר טורס]], [[רובן בראחה]], [[גבי (כדורגלן)|גבי]], [[מריו סוארס]] ו[[איגנסיו קמאצ'ו]].

==הדרבי של מדריד==
{{עריכה|ראו דף השיחה|נושא=ספורט|נושא2=מדינות אירופה}}
{{ערך מורחב|הדרבי של מדריד}}
[[ריאל מדריד|ריאל]] ואתלטיקו מדריד הן קבוצות שונות, עם זהויות מנוגדות לגמרי. מבחינה היסטורית ריאל מדריד נתפסה זה שנים רבות כקבוצה שמזוהה עם השלטון של המדינה, בעיקר הייתה מזוהה עם [[המדינה הספרדית|שלטונו של פרנקו]], השלטון ה[[דיקטטורה|דיקטטורי]] שבראשו עמד ה[[עריץ]] [[פרנסיסקו פרנקו]], ואילו אתלטיקו הזדהתה עם תחושות של מרד, עם הרצון לשחרור, אם כי בשנותיו הראשונות של פרנקו הוא העדיף את אתלטיקו, אך לאחר מכן, כשאתלטיקו "השתחררה" ממנו, הוא עבר לריאל לקראת סוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]].

בזמן שלטון פרנקו ספרד הייתה מוחרמת על ידי רוב העולם, בעיקר מפני השלטון ה[[דיקטטורה|דיקטטורי]] אותו הנהיג הרודן [[פרנסיסקו פרנקו]]. ריאל מדריד, שנחשבה אז כקבוצה שקשורה לשלטון, הייתה קבוצה שייצגה את המדינה מחוצה לה, והביאה לה כבוד רב. שר אחד, שהיה מקורב לפרנקו אמר:"ללא כל ספק, ריאל מדריד היא השגרירה הטובה ביותר שאי פעם הייתה לנו".

בעקבות קרבתה של ריאל לשלטון פרנקו, ומפני שה[[מוטו]] של אתלטיקו היה שונה לגמרי משל ריאל (אתלטיקו היא הקבוצה של העם, ריאל היא הקבוצה של הממשלה, של השלטונות), נוצרה שנאה עזה בין מועדונים אלו. אוהדי אתלטיקו החלו לשיר: "Hala Madrid, hala Madrid, el equipo del gobierno, la verguenza del país". (ב[[תרגום חופשי]] מספרדית: "לכי מדריד, לכי מדריד, הקבוצה של הממשלה, הבושה של המדינה". הכוונה בעיר מדריד היא לקבוצה ריאל מדריד).

==גביע אתלטיקו מדריד==
גביע אתלטיקו מדריד הוא [[טורניר#המונח כיום|טורניר]] כדורגל לשעבר, שאירחה אתלטיקו מדריד ב[[אצטדיון ויסנטה קלדרון]]. הטורניר התקיים משנת [[1973]] עד שנת [[2003]] (למעט השנים [[1999]] ו-[[2001]]). בשנת 2003 שונה שמו של הטורניר ל"גביע הלבוי", אך לאחר שנה זו הופסק הטורניר, לא באופן רשמי, אלא שהמארחת, אתלטיקו, הפסיקה להזמין קבוצות לטורניר.

תחילה הטורניר החל במסגרת של ארבע קבוצות, כאשר אתלטיקו הזמינה שלוש קבוצות לשני משחקי [[חצי גמר]], [[משחק על המקום השלישי]] ומשחק הגמר. אולם בשנים שלקראת סיום הטורניר, המסגרת הייתה משחק גמר אחד בלבד, אתלטיקו נגד הקבוצה המוזמנת על ידה.

גביע זה התקיים במקביל לטורנירי קיץ אחרים בספרד, כדוגמת [[גביע טרסה הררה]] ביוזמתה של קבוצת [[דפורטיבו לה קורוניה]], ו[[גביע ז'ואן גאמפר]] ביוזמתה של קבוצת [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]].

;להלן טבלת זוכי המפעל ומשחקי הגמר

{| class="wikitable"
|-
! שנה !! מנצחת !! סגנית !! תוצאה
|-
| 1973 || {{דגל|איטליה}} [[מילאן]] || {{דגל|יוגוסלביה}} [[פרטיזן בלגרד (כדורגל)|פרטיזן בלגרד]] || 2–1
|-
| 1974 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|הונגריה}} [[אויפשט (כדורגל)|אויפשט]] || 1–0
|-
| 1975 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ברית המועצות}} [[טורפדו מוסקבה]] || 2–1
|-
| 1976 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ספרד}} [[אתלטיק בילבאו]] || 1–0
|-
| 1977 || {{דגל|איטליה}} [[מילאן]] || {{דגל|ברזיל}} [[אמריקה פוטבול קלוב (ריו דה ז'ניירו)|אמריקה]] ||3–2
|-
| 1978 || {{דגל|ארגנטינה}} [[ריבר פלייט]] || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || 0–0 ([[פנדלים|פ]])
|-
| 1979 || {{דגל|גרמניה}} [[שטוטגרט (כדורגל)|שטוטגרט]] || {{דגל|שווייץ}} [[גראסהופרס ציריך]] || 1–0
|-
| 1980 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|הולנד}} [[אייאקס]] אמסטרדם || 1–1 ([[פנדלים|פ]])
|-
| 1981 || {{דגל|ארגנטינה}} אינדפנדיינטה || {{דגל|הונדורס}} [[נבחרת הונדורס בכדורגל|נבחרת הונדורס]] || 1–0
|-
| 1982 || {{דגל|גרמניה}} [[בורוסיה דורטמונד]] || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || 2–0
|-
| 1983 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ספרד}} [[סביליה (כדורגל)|סביליה]] || 2–1
|-
| 1984 || {{דגל|הולנד}} [[פ.ס.וו. איינדהובן]] || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' ||
|-
| 1985 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ברזיל}} [[גרמיו]] ||2–0
|-
| 1986 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ברזיל}} [[פלמנגו (כדורגל)|פלמנגו]] || 3–2
|-
| 1987 || {{דגל|אנגליה}} [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || 1–0
|-
| 1988 || {{דגל|גרמניה}} [[ורדר ברמן]] || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || 1–0
|-
| 1989 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|רומניה}} [[דינמו בוקרשט]] ||
|-
| 1990 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|יוגוסלביה}} [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]] || 3–2
|-
| 1991 || {{דגל|איטליה}} [[מילאן]] || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || 1–1 ([[פנדלים|פ]])
|-
| 1992 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ברזיל}} [[סאו פאולו (כדורגל)|סאו פאולו]] || 2–0
|-
| 1993 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ברזיל}} [[ואסקו דה גאמה (כדורגל)|ואסקו דה גאמה]] ||
|-
| 1994 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|גרמניה}} [[פ.צ. קלן]] || 5–1
|-
| 1995 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ארגנטינה}} [[ניואל'ס אולד בויס]] || 3–1
|-
| 1996 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|יוגוסלביה}} [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]] || 5–0
|-
| 1997 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|איטליה}} [[אינטר מילאנו]] || 1–0
|-
| 1998 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|איטליה}} [[לאציו (כדורגל)|לאציו]] || 3–0
|-
| 2000 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ברזיל}} [[פלמנגו (כדורגל)|פלמנגו]] || 3–1
|-
| 2002 || {{דגל|איטליה}} [[קייבו ורונה]] || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || 4–2
|-
| 2003 || {{דגל|ספרד}} '''אתלטיקו מדריד''' || {{דגל|ארגנטינה}} [[בוקה ג'וניורס]] || 1–0
|}

==תארים==
===תארים אזוריים===
* '''אליפות מחוזית מרכז''' ('''4'''):
** 1920/1921, 1924/1925, 1927/1928, 1939/1940
* '''גביע מרכז הפדרציה''' ('''1'''):
** 1941

===תארים ארציים===
*'''[[לה ליגה|אליפות ספרד]]''':
**'''זכייה''' ('''11'''): [[עונת 1939/1940 בלה ליגה|1939/1940]], [[עונת 1940/1941 בלה ליגה|1940/1941]], [[עונת 1949/1950 בלה ליגה|1949/1950]], [[עונת 1950/1951 בלה ליגה|1950/1951]], [[עונת 1965/1966 בלה ליגה|1965/1966]], [[עונת 1969/1970 בלה ליגה|1969/1970]], [[עונת 1972/1973 בלה ליגה|1972/1973]], [[עונת 1976/1977 בלה ליגה|1976/1977]], [[עונת 1995/1996 בלה ליגה|1995/1996]], [[עונת 2013/2014 בלה ליגה|2013/2014]], [[עונת 2020/2021 בלה ליגה|2020/2021]]
**סגנות (10): 1943/1944, 1957/1958, 1960/1961, 1962/1963, 1964/1965, 1973/1974, 1984/1985, 1990/1991, 2017/2018, 2018/2019
*'''[[גביע המלך הספרדי|גביע ספרדי]]''':
**'''זכייה''' ('''10'''): 1959/1960, 1960/1961, 1964/1965, 1971/1972, 1975/1976, 1984/1985, 1990/1991, 1991/1992, 1995/1996, 2012/2013
**סגנות (9): 1921, 1926, 1955/1956, 1963/1964, 1974/1975, 1986/1987, 1998/1999, 1999/2000, 2009/2010
*'''[[הסופר קאפ הספרדי]]''':
**'''זכייה''' ('''2'''): 1985, 2014
**סגנות (5): 1991, 1992, 1996, 2013, 2019
*'''הסופר קאפ הספרדי (במתכונת הישנה)''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 1940
*'''גביע אווה דוארטה''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 1951
**סגנות (1): 1950
*'''גביע הנשיא''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 1947
*'''[[הליגה הספרדית השנייה בכדורגל|הליגה הספרדית השנייה]]''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 2001/2002
**סגנות (2): 1932/1933, 1933/1934
*'''[[גביע הליגה הספרדית]]''':
**סגנות (2): 1983/1984, 1984/1985

===תארים בין-לאומיים===
*'''[[ליגת האלופות]]''':
**סגנות (3): [[עונת 1973/1974 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1973/1974]], [[עונת 2013/2014 בליגת האלופות|2013/2014]], [[עונת 2015/2016 בליגת האלופות|2015/2016]]
*'''[[הליגה האירופית]]''':
**'''זכייה''' ('''3''') : {{בספורט|ליגה האירופית|2009|2010}}, [[עונת 2011/2012 בליגה האירופית|2011/2012]], [[עונת 2017/2018 בליגה האירופית|2017/2018]]
*'''[[גביע המחזיקות]]''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 1961/1962
**סגנות (2): 1962/1963, 1985/1986
*'''[[הסופר קאפ האירופי]]''':
**'''זכייה''' ('''3'''): 2010, 2012, 2018
*'''[[גביע מוחמד החמישי]]''':
**'''זכייה''' ('''3'''): 1965, 1970, 1980
*'''[[גביע האינטרטוטו]]''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 2007
**סגנות (1): 2004
*'''[[הגביע הבין-יבשתי]]''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 1974
*'''[[הגביע האיברי]]''':
**'''זכייה''' ('''1'''): 1991

==שחקנים בולטים בעבר ובהווה==
[[קוקה (1992)|קוקה]] הוא שיאן ההופעות במועדון בכל הזמנים, אחרי שב-2022 שבר את שיאו של [[אדלרדו רודריגס]] שעמד על 511 הופעות במדי המועדון בשנים 1959–1976.
[[אנטואן גריזמן]] הוא מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים לאחר שב-10 בינואר 2024 שבר את שיאו של [[לואיס ארגונס]] שעמד על 173 שערים. ארגונס שיחק במדי המועדון בשנים 1964–1974, עד פרישתו ממשחק פעיל.{{ש}} שחקנים פעילים באתלטיקו '''מודגשים'''.

;הנתונים בטבלאות מתייחסים לכל המסגרות ומעודכנים ל-4 בפברואר 2024

=== שיאני הופעות ===
{| class="wikitable sortable" style="text-align: center;"
|+שיאני ההופעות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bdfutbol.com/en/e/egols7.html|כותרת=Players Atlético de Madrid {{!}} BDFutbol|אתר=www.bdfutbol.com|תאריך_וידוא=2024-02-07}}</ref>
!#
!שם
!לאום
!עמדה
!שנים במועדון
!הופעות בליגה
!סה"כ הופעות במועדון
|-
|1
|[[קוקה (1992)|'''קוקה''']]
|{{דגל|ספרד||+}}
|קשר
|2009–הווה
|'''438'''
|'''616'''
|-
|2
|[[אדלרדו רודריגס]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|קשר
|1959–1976
|401
|553
|-
|3
|[[אנריקה קויאר]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|1952–1969
|367
|483
|-
|4
|[[תומאס רניונס]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|מגן
|1984–1996
|371
|470
|-
|5
|[[חואן קרלוס אגילרה]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|מגן
|1996–2005
|365
|456
|-
|6
|'''[[יאן אובלק]]'''
|{{דגל|סלובניה||+}}
|שוער
|2014–הווה
|318
|425
|-
|7
|[[איסקיו קאלחה]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|בלם
|1958–1972
|300
|425
|-
|8
|[[חואן קרלוס ארטצ'ה]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|קשר
|1978–1989
|308
|421
|-
|9
|[[גאבי פרננדס]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|2004–2007
2011–2018
|297
|417
|-
|10
|'''[[סאול ניגס]]'''
|{{דגל|ספרד||+}}
|קשר
|2012–הווה
|318
|411
|}

=== שיאני שערים ===
{| class="wikitable sortable" style="text-align: center;"
|+שיאני השערים
!#
!שם
!לאום
!עמדה
!שנים במועדון
!שערי ליגה
!סה"כ שערים במועדון
|-
|1
|'''[[אנטואן גריזמן]]'''
|{{דגל|צרפת||+}}
|חלוץ
|2014–2019
2021–הווה
|123
|'''175'''
|-
|2
|[[לואיס אראגונס]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|1964–1974
|123
|173
|-
|3
|[[אדריאן אסקודרו]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|1945–1958
|'''150'''
|169
|-
|4
|[[פרנסיסקו קמפוס]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|1940–1948
|144
|158
|-
|5
|[[חוסה אולוחיו גראטה]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|1966–1977
|109
|136
|-
|6
|[[פרננדו טורס]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|2001–2007
2015–2018
|109
|129
|-
|7
|[[חואקין פיירו]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|קשר
|1954–1962
|95
|125
|-
|8
|[[אדלרדו רודריגס]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|קשר
|1959–1976
|73
|113
|-
|9
|[[אנריקה קויאר]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|1952–1969
|71
|105
|-
|10
|[[חוסה חונקוסה]]
|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ
|1944–1955
|80
|103
|}

=== שחקנים בולטים נוספים ===
{| class="wikitable sortable" style="text-align: center;"
!שם!!לאום!!עמדה!!שנים באתלטיקו
|-
|align="center"|[[לארבי בן בארק]]
|align="right"|{{דגל|מרוקו||+}}
|חלוץ {{ש}} קשר התקפי||1948–1953
|-
|align="center"|[[ואוה]]
|align="right"|{{דגל|ברזיל||+}}
|חלוץ||1958–1961
|-
|align="center"|[[חאבייר אירורטה]]
|align="right"|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ||1967–1975
|-
|align="center"|[[לואיס פריירה]]
|align="right"|{{דגל|ברזיל||+}}
|קשר||1974–1980
|-
|align="center"|[[דירסאו (כדורגלן)|דירסאו]]
|align="right"|{{דגל|ברזיל||+}}
|קשר||1979–1982
|-
|align="center"|[[הוגו סאנצ'ס]]
|align="right"|{{דגל|מקסיקו||+}}
|חלוץ||1981–1985
|-
|align="center"|[[אבל רסינו]]
|align="right"|{{דגל|ספרד||+}}
|שוער||1986–1995
|-
|align="center"|[[טוני מוניוס]]
|align="right"|{{דגל|ספרד||+}}
|מגן||1990–2001
|-
|align="center"|[[דייגו סימאונה]]
|align="right"|{{דגל|ארגנטינה||+}}
|קשר אחורי||1994–1997 {{ש}} 2003-2005
|-
|align="center"|[[קיקו (1972)|קיקו]]
|align="right"|{{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ||1994–2001
|-
|align="center"|[[אנטוניו לופס גררו]]
|align="right"|{{דגל|ספרד||+}}
|מגן||2000–2012
|-
|align="center"|[[לאו פרנקו]]
|align="right"|{{דגל|ארגנטינה||+}}
|שוער||2004–2009
|-
|align="center"|[[דייגו פורלאן]]
|align="right"|{{דגל|אורוגוואי||+}}
|חלוץ||2007–2011
|-
|align="center"|[[דייגו קוסטה]]
|align="right"|{{דגל|ברזיל||+}} {{ש}} {{דגל|ספרד||+}}
|חלוץ||2007–2009 {{ש}} 2010–2014 {{ש}} 2018–
|-
|align="center"|[[דויד דה חאה]]
|align="right"|{{דגל|ספרד||+}}
|שוער||2009–2011
|-
|align="center"|[[רדאמל פלקאו]]
|align="right"|{{דגל|קולומביה||+}}
|חלוץ||2011–2013
|-
|align="center"|[[טיבו קורטואה]]
|align="right"|{{דגל|בלגיה||+}}
|שוער||2011–2014
|-
|align="center"|[[חסוס לנדבורו]]
|align="right"|{{דגל|ספרד||+}}
|קשר||1982–1988
|-
|}

=== 20 הרכישות היקרות ביותר של אתלטיקו מדריד ===
נכון לספטמבר 2024 
{| class="wikitable sortable" style="text-align: center;"
!#
!שם!!מועדון קודם!!עמדה!!שנת רכישה!!סכום רכישה (במיליוני [[אירו]]) <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.transfermarkt.com/atletico-madrid/transferrekorde/verein/13|כותרת=Atlético de Madrid - Record arrivals|אתר=www.transfermarkt.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-10-24}}</ref>
|-
|1
| align="right" |{{דגל|פורטוגל}} [[ז'ואאו פליקס]]
| align="right" |{{דגל|פורטוגל}}[[בנפיקה ליסבון|בנפיקה]]
|חלוץ
|2019
|'''127.2'''
|-
|2
| align="right" |{{דגל|ארגנטינה}} [[חוליאן אלברס]]
| align="right" |{{דגל|אנגליה}} [[מנצ'סטר סיטי]]
|חלוץ
|2024
|'''75'''
|-
|3
| align="right" |{{דגל|צרפת}} [[תומא למאר]]
| align="right" |{{דגל|מונקו}} [[מונקו (כדורגל)|מונקו]]
|קיצוני||2018||'''72'''
|-
|4
| align="right" |{{דגל|ברזיל}}{{דגל|ספרד}} [[דייגו קוסטה]]
| align="right" |{{דגל|אנגליה}} [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]]
|חלוץ||2018||'''60'''
|-
|5
| align="right" |{{דגל|אנגליה}} [[קונור גלאגר]]
| align="right" |{{דגל|אנגליה}} [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]]
|קשר
|2024
|'''42'''
|-
|6
| align="right" |{{דגל|קולומביה}} [[רדאמל פלקאו]]
| align="right" |{{דגל|פורטוגל}} [[פורטו (כדורגל)|פורטו]]
|חלוץ||2011||'''40'''
|-
|7
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[ויטולו]]
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[סביליה (כדורגל)|סביליה]]
|קיצוני||2018||'''35.6'''
|-
| rowspan="4" |8
| align="right" |{{דגל|ארגנטינה}} [[רודריגו דה פול]]
| align="right" |{{דגל|איטליה}} [[אודינזה]]
|קשר||2021|| rowspan="4" |'''35'''
|-
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[אלברו מוראטה]]
| align="right" |{{דגל|אנגליה}} [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]]
|חלוץ||2020
|-
| align="right" |{{דגל|קולומביה}} [[ג'קסון מרטינס]]
| align="right" |{{דגל|פורטוגל}} [[פורטו (כדורגל)|פורטו]]
|חלוץ||2015
|-
| align="right" |{{דגל|ברזיל}} [[מתאוס קוניה]]
| align="right" |{{דגל|גרמניה}} [[הרטה ברלין]]
|חלוץ||2021
|-
|12
| align="right" |{{דגל|צרפת}} {{דגל|ספרד}} [[רובין לה נורמן]]
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[ריאל סוסיאדד]]
|בלם||2024||'''34.5'''
|-
| rowspan="2" |13
| align="right" |{{דגל|נורווגיה}} [[אלכסנדר סרלוט]]
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[ויאריאל (כדורגל)|ויאריאל]]
|חלוץ||2024|| rowspan="2" |'''32'''
|-
| align="right" |{{דגל|צרפת}} [[קווין גמיירו]]
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[סביליה (כדורגל)|סביליה]]
|חלוץ||2016
|-
| rowspan="2" |15
| align="right" |{{דגל|צרפת}} [[אנטואן גריזמן]]
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[ריאל סוסיאדד]]
|קיצוני||2014|| rowspan="2" |'''30'''
|-
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[מרקוס יורנטה]]
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[ריאל מדריד]]
|קשר||2019
|-
|17
| align="right" |{{דגל|בלגיה}} [[יאניק קרסקו]]
| align="right" |{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} [[דאליין פרו]]
|קיצוני
|2021
|'''27'''
|-
| rowspan="2" |18
| align="right" |{{דגל|ארגנטינה}} [[ניקולאס גייטן]]
| align="right" |{{דגל|פורטוגל}} [[בנפיקה ליסבון]]
|קשר
|2016
| rowspan="2" |'''25'''
|-
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[מריו הרמוסו]]
| align="right" |{{דגל|ספרד}} [[אספניול]]
|בלם
|2019
|-
|20
| align="right" |{{דגל|ארגנטינה}} [[סרחיו אגוארו]]
| align="right" |{{דגל|ארגנטינה}} [[אינדפנדיינטה]]
|חלוץ
|2006
|'''23'''
|}
*ראו גם: [[:קטגוריה:כדורגלני אתלטיקו מדריד|רשימת כדורגלני אתלטיקו בעלי ערך בוויקיפדיה]]


==סגל הקבוצה==
; נכון ל-27 באוגוסט 2024<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.atleticodemadrid.com/jugadores-primer-equipo/|כותרת=Página oficial del Atlético de Madrid|אתר=www.atleticodemadrid.com|תאריך_וידוא=2023-09-19}}</ref>
{{שחקן סגל/התחלה}}
{{שחקן סגל|מס=1|ארץ=ארגנטינה|עמדה=שוער|שם=[[חואן מוסו]]}} (בהשאלה מ[[אטאלנטה (כדורגל)|אטאלנטה]])
{{שחקן סגל|מס=2|ארץ=אורוגוואי|עמדה=בלם|שם=[[חוסה מריה חימנס]]}}
{{שחקן סגל|מס=3|ארץ=ספרד|עמדה=בלם|שם=[[ססאר אספיליקווטה]]}}
{{שחקן סגל|מס=4|ארץ=אנגליה|עמדה=קשר|שם=[[קונור גלאגר]]}}
{{שחקן סגל|מס=5|ארץ=ארגנטינה|עמדה=קשר|שם=[[רודריגו דה פול]]}}
{{שחקן סגל|מס=6|ארץ=ספרד|עמדה=קשר|שם=[[קוקה (1992)|קוקה]]|אחר=[[קפטן (ספורט)|קפטן]]}}
{{שחקן סגל|מס=7|ארץ=צרפת|עמדה=חלוץ|שם=[[אנטואן גריזמן]]}}
{{שחקן סגל|מס=8|ארץ=ספרד|עמדה=קשר|שם=[[פבלו באריוס]]}}
{{שחקן סגל|מס=9|ארץ=נורווגיה|עמדה=חלוץ|שם=[[אלכסנדר סרלוט]]}}
{{שחקן סגל|מס=10|ארץ=ארגנטינה|עמדה=חלוץ|שם=[[אנחל קוריאה]]}}
{{שחקן סגל|מס=11|ארץ=צרפת|עמדה=קשר|שם=[[תומא למאר]]}}
{{שחקן סגל|מס=12|ארץ=ברזיל|עמדה=קשר|שם=[[סמואל לינו]]}}
{{שחקן סגל/אמצע}}
{{שחקן סגל|מס=13|ארץ=סלובניה|עמדה=שוער|שם=[[יאן אובלק]]}} (קפטן שני)
{{שחקן סגל|מס=14|ארץ=ספרד|עמדה=קשר|שם=[[מרקוס יורנטה]]}}
{{שחקן סגל|מס=15|ארץ=צרפת|עמדה=בלם|שם=[[קלמנט לנגלה]]}}(בהשאלה מ[[ברצלונה]])
{{שחקן סגל|מס=16|עמדה=מגן|ארץ=ארגנטינה|שם=[[נהואל מולינה]]}}
{{שחקן סגל|מס=17|ארץ=ספרד|עמדה=קשר|שם=[[רודריגו ריקלמה]]}}
{{שחקן סגל|מס=19|ארץ=ארגנטינה|עמדה=חלוץ|שם=[[חוליאן אלברס]]}}
{{שחקן סגל|מס=20|ארץ=בלגיה|עמדה=קשר|שם=[[אקסל ויטסל]]}}
{{שחקן סגל|מס=21|ארץ=ספרד|עמדה=מגן|שם=[[חאבי גאלאן]]}}
{{שחקן סגל|מס=22|ארץ=ארגנטינה|עמדה=חלוץ|שם=[[ג'יוליאנו סימאונה]]}}
{{שחקן סגל|מס=23|ארץ=מוזמביק|עמדה=מגן|שם=[[ריינילדו מנדאבה]]}}
{{שחקן סגל|מס=24|ארץ=ספרד|עמדה=מגן|שם=[[רובין לה נורמן]]}}
{{שחקן סגל/סוף}}

==מאמנים==
;להלן רשימה של מאמנים אשר זכו בתארים בזמן שאימנו את הקבוצה

{| class="wikitable sortable" style="text-align: center;"
!שם!!שנים כמאמן אתלטיקו!!תארים
|-
|align="center"|{{דגל|ספרד}} [[ריקרדו זאמורה]]
|align="right"|1939-1946
|2 [[לה ליגה|אליפויות]], [[הסופר קאפ הספרדי]]
|-
|align="center"|{{דגל|ספרד}} [[אמיליו וידל]]
|align="right"|1946-1948
|[[גביע הנשיא הספרדי|גביע הנשיא]]
|-
|align="center"|{{דגל|ארגנטינה}}{{דגל|צרפת}} [[הלניו הררה]]
|align="right"|1949-1952
|2 [[לה ליגה|אליפויות]], [[הסופר קאפ הספרדי]]
|-
|align="center"|{{דגל|ספרד}} [[חוסה וייונגה]]
|align="right"|1959-1962
|2 [[גביע המלך הספרדי]], [[גביע אירופה למחזיקות גביע]]
|-
|align="center"|{{דגל|ברזיל}} [[אוטו בומבל]]
|align="right"|1964-1965
|[[גביע המלך הספרדי]]
|-
|align="center"|{{דגל|ספרד}} [[דומנק בלמניה]]
|align="right"|1965-1966
|[[לה ליגה|אליפות]]
|-
|align="center"|{{דגל|צרפת}} [[מרסל דומינגו]]
|align="right"|1969-1972, 1979-1980
|[[לה ליגה|אליפות]]
|-
|align="center"|{{דגל|אוסטריה}} [[מקס מרקל]]
|align="right"|1971-1973
|[[לה ליגה|אליפות]], [[גביע המלך הספרדי]]
|-
|align="center"|{{דגל|ספרד}} לואיס אראגונס
|align="right"|1974-1980, 1982-1987 {{ש}} 1991-1993, 2001-2003
|[[הגביע הבין-יבשתי]], [[לה ליגה|אליפות]], 3 [[גביע המלך הספרדי]] {{ש}} [[הסופר קאפ הספרדי]], [[הגביע האיברי]]
|-
|align="center"|{{דגל|קרואטיה}} [[טומיסלב איביץ']]
|align="right"|1990-1991
|[[גביע המלך הספרדי]]
|-
|align="center"|{{דגל|ארגנטינה}} [[סנטוס אוביירו]]
|align="right"|1992-1993, 1994-1995
|[[גביע המלך הספרדי]]
|-
|align="center"|{{דגל|סרביה}} [[רדומיר אנטיץ']]
|align="right"|1995-1998, 1999, 2000
|[[לה ליגה|אליפות]], [[גביע המלך הספרדי]]
|-
|align="center"|{{דגל|מקסיקו}} [[חאבייר אגירה]]
|align="right"|2006-2009
|[[גביע האינטרטוטו]]
|-
|align="center"|{{דגל|ספרד}} [[קיקה סאנצ'ס פלורס]]
|align="right"|2009-2011
|[[הליגה האירופית]], [[הסופר קאפ האירופי]]
|-
|align="center"|{{דגל|ארגנטינה}} [[דייגו סימאונה]]
|align="right"|2011-
|2 [[לה ליגה|אליפויות]], [[גביע המלך הספרדי]], 2 [[הליגה האירופית]], {{ש}} 2 [[הסופר קאפ האירופי]], [[הסופר קאפ הספרדי]]
|-
|}
* ראו גם: [[:קטגוריה:מאמני אתלטיקו מדריד|רשימת מאמני אתלטיקו שיש להם ערך בוויקיפדיה]]

==הנהלה==
נכון לשנת [[2010]] הונה של קבוצת אתלטיקו מדריד הסתכם בסכום של 24,706,699 [[אירו]]. מניות הקבוצה מתחלקות בין 3 בעלים עיקריים, כאשר רוב המניות שייכות למשפחתו של [[חסוס חיל]], אשר בניו מחזיקים עד היום בתפקידים במועדון.

===נשיאים===
[[קובץ:Enrique Allende.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הנשיא הראשון ואחד ממייסדי המועדון, אנריקה איינדה]]
מאז הקמת המועדון ועד היום כיהנו בתפקיד נשיא מועדון הספורט אתלטיקו מדריד 27 אנשים, ב-29 קדנציות. רק 2 נשיאים כיהנו במשך 2 קדנציות שונות: חוליאן רואטה ו[[ויסנטה קלדרון]]. רוב נשיאי המועדון, 27 במספר, היו ספרדים. רק נשיא אחד היה לא ספרדי, לוסיאנו אורקיחו ה[[ארגנטינה|ארגנטינאי]].

הנשיא הראשון של המועדון היה אנריקה איינדה. הוא גם נמנה עם מייסדי המועדון.

הנשיא שכיהן בזמן הרב ביותר בתפקיד הוא ויסנטה קלדרון, שכיהן 21 שנים ב-2 קדנציות שונות. מיד אחריו נמצא [[חסוס חיל]] עם 16 שנים בתפקיד. [[אנריקה סרסו]] וחוליאן רואטה כיהנו 10 שנים בתפקיד וחאבייר בארוסו 9 שנים.

נשיא המועדון נבחר ב[[בחירות]] לנשיאות, כאשר הבוחרים הם חברי המועדון.

נשיא המועדון הנוכחי הוא [[אנריקה סרסו]], שמכהן בתפקיד החל משנת 2003, כאשר נבחר לתפקיד במקום [[חסוס חיל]] שהתפטר.

===הדירקטוריון===
[[קובץ:Enriquecerezo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא המועדון הנוכחי, [[אנריקה סרסו]]]]
[[דירקטוריון]] המועדון אתלטיקו מדריד מורכב מהאנשים הבאים:
*'''נשיא:''' [[אנריקה סרסו]]
*'''מנכ"ל:''' מיגל אנחל חיל
*'''סגן נשיא בתחום העסקי:''' לסארו אלברכין מרטינז
*'''סגן נשיא בתחום הכלכלי:''' פרננדו גארסיה אבאסולו
*'''סמנכ"ל מסחרי:''' אנטוניו אלונסו סאנס
*'''יועצים:''' סווריאנו חיל, אוסקר חיל, מרים חיל
*'''מזכיר:''' פבלו חימנס דה פארגה
*'''[[מנהל כללי]]:''' קלמנטה וייארדה
*'''מנהל שיווק ותקשורת:''' אמיליו גוטיירס
* '''מנהל ראשי:''' מריו אראגון
*'''מנהל בקרה וניהול:''' חוסה מנואל דיאס פרס
*'''מנהל קשרים חברתיים:''' פרננדו פאריסה רקואיו
*'''מנהל מסחרי:''' גיירמו מוראלדה
*'''[[מנהל ספורטיבי]]:''' [[חוסה לואיס קמינרו]]
*'''מנהל כדורגל ראשי:''' [[חואן קרלוס אגילרה]]

===צוות מקצועי===
*'''מאמן:''' [[דייגו סימאונה]]
*'''[[עוזר מאמן]]:''' [[חרמן בורגוס]]
*'''עוזר מאמן שלישי:''' [[חואן ויסקאינו]]
*'''מאמני כושר:''' אוסקר אורטגה, קרלוס מניינדס
*'''מאמן שוערים:''' פבלו ורסיונה
*'''מנהל ציוד:''' פדרו מאתסאנס
*'''רופא הקבוצה:''' חוסה וייאלון

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{פרופילי מועדוני כדורגל}}
* [https://web.archive.org/web/20131010091115/http://catalogo@clubatleticodemadrid.com/ האתר הרשמי] {{אנגלית}} {{ספרדית}}
* [http://www.lfp.es/Default.aspx?tabid=78&IDParam=3&language=en-GB אתלטיקו מדריד] באתר ה[http://www.lfp.es/Home/tabid/442/language/en-GB/Default.aspx לה ליגה] {{אנגלית}} {{ספרדית}}
* [http://www.uefa.com/teamsandplayers/teams/club=50124/profile/index.html אתלטיקו מדריד] באתר [http://www.uefa.com/index.html אופ"א] {{אנגלית}}
* [http://www.bdfutbol.com/en/e/e7.html אתלטיקו מדריד] באתר [http://www.bdfutbol.com/en/index.html BDFutbol] {{אנגלית}} {{ספרדית}} {{קטלאנית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מדריד}}
{{לה ליגה}}
{{ליגת האלופות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אתלטיקו מדריד|*]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל ספרדיות]]
[[קטגוריה:מדריד: מועדוני כדורגל]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל שהוקמו ב-1903]]
[[קטגוריה:ספרד: כדורגל]]