הצגת המקור של הדף "בתי המשפט בישראל"

{{הממשל בישראל}}
[[קובץ:טקס השבעת שופטי בית משפט שלום ומחוזי בישראל יולי 2016.jpg|350px|ממוזער|טקס השבעת שופטים בבתי משפט השלום והמחוזי שהתקיים בחודש יולי 2016 בבית נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בהשתתפות איילת שקד שרת המשפטים ומרים נאור נשיאת בית המשפט העליון. בטקס זה הושבעו 16 שופטים ורשמים בכירים. מתוכם ארבעה שופטים הושבעו לבתי המשפט המחוזיים, עשרה שופטים הושבעו לבתי משפט השלום ושני רשמים הושבעו לבתי משפט השלום.]]
'''[[בית משפט]]''' הוא ערכאה לה נותנת ה[[מדינה]] סמכות שפיטה כללית. [[המשפט בישראל|שיטת המשפט הישראלית]], שפועלת במסגרת [[רשות שופטת|הרשות השופטת]], כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפה וביצוע פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ה[[הוצאה לפועל (ישראל)|הוצאה לפועל]].

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו ב[[ישראל|מדינת ישראל]] תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז – "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

== בתי המשפט האזרחיים ==
[[חוק יסוד: השפיטה]], אשר נחקק בשנת [[1984]] קובע שלוש ערכאות שיפוטיות: [[בית המשפט העליון]], בית משפט מחוזי, ובית משפט השלום. [[חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984]], קובע את הסמכות העניינית של כל ערכאה, כלומר את המקרים{{הערה|1=לרשימת העניינים האזרחיים בהם דנים בתי המשפט, ראה את ההודעה בדבר רשימה למילוי טופס לפתיחת הליך אזרחי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, שפורסמה ב[http://glima.info/publications/7094.pdf ילקוט הפרסומים 7094, התשע"ה, 13 באוגוסט 2015, עמ' 7992].}} בהם יש סמכות לבית המשפט לדון בעניין שמובא לפניו. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ולכן, בנוסף לסמכות העניינית, נדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט יוכל לדון בתביעה.

===בית המשפט העליון===
{{הפניה לערך מורחב|בית המשפט העליון}}
[[קובץ:SupremeCourtIsrael ST 06.jpg|שמאל|ממוזער|חזית [[בית המשפט העליון]] ב[[ירושלים]]]]
בית המשפט העליון הוא ערכאת ה[[ערעור]] העליונה: שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום.

בית המשפט העליון יושב גם כ[[בית המשפט הגבוה לצדק|בית משפט גבוה לצדק]] (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה והכנסת, עתירות נגד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, ובתי דין צבאיים. בנוסף יש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, סמכות שיורית במתן "סעד למען הצדק".

בעקבות הרחבת [[זכות העמידה]], עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית של העותר המסוים, אלא על עקרונות צדק כלליים. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות בית המשפט הורחבה לאורך השנים בשורה של פסקי דין, ובמיוחד בשתי תקופות: הראשונה, אחרי קום המדינה, בשורה של פסקי דין שבהם קבעו השופטים [[זכויות יסוד]] כמו [[חופש הביטוי בישראל|חופש הביטוי]], [[חופש העיסוק]] ועוד, והתקופה השנייה, לאחר "[[המהפכה החוקתית]]", בעקבות חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] בשנת [[1992]].

על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך [[בית המשפט העליון]].

===בית המשפט המחוזי===
בית המשפט המחוזי דן, בין היתר, בתביעות אזרחיות בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/heb/rashut/bm_mehoz.htm בתי המשפט המחוזיים], באתר בתי המשפט}}, בהליכים פליליים בעבירות שדינן שבע שנות מאסר ומעלה, ובחריגים מסוימים (כגון [[עבירת צווארון לבן|עבירות צווארון לבן]]). בנוסף דן בית המשפט המחוזי ב[[ערעור]]ים על פסקי דין והחלטות של בית משפט השלום, ושל בתי משפט ובתי דין המקבילים לבית משפט השלום, כמו [[בית משפט לענייני משפחה|בית המשפט לענייני משפחה]] ו[[בית משפט לנוער|בית המשפט לנוער]]. לבית המשפט המחוזי יש גם סמכות לשבת כ[[בית משפט לעניינים מינהליים]] וכ[[בית הדין לענייני מים]]. בנוסף יש לבית המשפט המחוזי "סמכות שיורית" בתחום האזרחי והפלילי{{הערה|כלומר, הוא דן בכל תביעה בתחום האזרחי או הפלילי (למעט תביעה שעניינה מתן "סעד למען הצדק") שאינה בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.}}, כלומר סמכות לדון בכל עניין שאינו בסמכות בית משפט אחר.

קיימים שישה בתי משפט מחוזיים:
{| class="wikitable"
|-
! שם
! מחוז
! עיר
! נשיא/ה מכהן/ת
! שופטים{{ש}}ב-1960{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0797.pdf הודעה בדבר מספר השופטים בבתי משפט מחוזיים ובבתי משפט השלום], 11 בספטמבר 1960, ילקוט הפרסומים 797, עמ' 118}}
! שופטים{{ש}}ב-1970
! שופטים{{ש}}ב-1981{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2698.pdf הודעה בדבר מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט המחוזיים], 4 בפברואר 1981, ילקוט הפרסומים 2698, עמ' 1214}}
! שופטים כיום
|-
| align="right" | [[בית המשפט המחוזי בנצרת]]
| [[מחוז הצפון]]
| [[נוף הגליל]]
| [[אסתר הלמן נוסבוים]]
| -
| 3
| 5
| 19
|-
| align="right" | [[בית המשפט המחוזי בחיפה]]
| [[מחוז חיפה]]
| [[חיפה]]
| [[רון שפירא (שופט)|רון שפירא]]
| 17
| 14
| 16
| 35
|-
| align="right" | [[בית המשפט המחוזי בתל אביב]]
| [[מחוז תל אביב]]
| [[תל אביב]]
| [[גלעד נויטל]]
| 18
| 24
| 37
| 49
|-
| align="right" | [[בית המשפט המחוזי בירושלים]]
| [[מחוז ירושלים]]
| [[ירושלים]]
| [[משה סובל]]
| 11
| 12
| 17
| 31
|-
| align="right" | [[בית המשפט המחוזי בבאר שבע]]
| [[מחוז הדרום]]
| [[באר שבע]]
| [[רויטל יפה כ"ץ]]
| -
| 7
| 10
| 24
|-
| align="right" | [[בית המשפט המחוזי מרכז]]
| [[מחוז המרכז]]
| [[לוד]]
| [[רות לורך]]
| -
| -
| -
| 39
|-
|
|
|
| '''סה"כ'''
| '''46'''
| '''60'''
| '''85'''
| '''197'''
|}

ב[[מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי]] היו בשנות ה-40 ארבעה בתי משפט מחוזיים: בירושלים, ביפו ובתל אביב, בחיפה ובשכם. עם הקמת מדינת ישראל מונו בתי משפט מחוזיים בתל אביב ובחיפה ובאוגוסט נפתח בית משפט מחוזי בירושלים{{הערה|{{דבר||נפתח בית דין מחוזי בירושלים|19480810|53}}}}.

בתחילת 1954 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע בנשיאות השופט [[בנימין הלוי]]{{הערה|{{זמנים||בית משפט מחוזי יפתח בבאר שבע|19540222|74}}}}. טקס פתיחה חגיגי של בית המשפט התקיים בתחילת אפריל 1954{{הערה|{{חרות||בית משפט מחוזי נפתח בבאר שבע|19540405|66}}}}, אולם בית המשפט לא התמיד בפעילותו. בסוף 1960 נחנך מבנה חדש לבית המשפט בבאר שבע ובו שני אולמות דיונים לבית המשפט המחוזי{{הערה|{{מעריב||היכל הצדק עבר למשכנו|19601108|47}}}} ולקראת סוף 1961 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע, בנשיאות השופט [[שלמה אלקיים]]{{הערה|{{על המשמר||בית משפט מחוזי יוקם בב"ש|19611108|91}}}}, שיפעל כסניף של בית המשפט המחוזי בירושלים{{הערה|{{דבר||סניף ביהמ"ש המחוזי ייפתח בבאר־שבע|19611231|66}}}}. במרץ 1962 התפרסם שהשופט אלקיים יגיע לעיתים לאשקלון{{הערה|{{מעריב||בית משפט מחוזי יפעל באשקלון|19620308|36}}}}. בראשית 1963 הוחלט להקים את בית המשפט המחוזי בבאר שבע כבית משפט עצמאי, לאור ריבוי התיקים במחוזי בירושלים המגיעים מבאר שבע{{הערה|{{דבר||בית משפט מחוזי יוקם בבאר שבע|19630204|28}}}}. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נפתח רשמית בינואר 1965{{הערה|{{על המשמר||בית־משפט מחוזי נפתח בבאר שבע|19650114|40}}}}.

כבר בינואר 1949 נעשה ניסיון ראשון לפתוח בית משפט מחוזי בנצרת, שהייתה בירת הגליל בימי [[המנדט הבריטי]]. טקס לפתיחת בית המשפט התקיים בינואר 1949 וכשופט בפועל שימש השופט שמש{{הערה|{{הבוקר||בית־דין מחוזי נפתח בנצרת|19490119|57}}}}. אולם פעילות בית המשפט המחוזי בנצרת לא התמידה{{הערה|{{מעריב||בזבוז כח בבית המשפט|19530813|27}}}}. בתחילת 1955 לאור עודף בשופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נמצאה הזדמנות נוספת לפתוח את בית המשפט המחוזי בנצרת. השופט [[שלום קסאן]] הועבר לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך העלתו לדרגת נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת{{הערה|{{דבר||בית־דין מחוזי יוקם בנצרת|19550113|51}}}}, שפעלה כסניף של בית המשפט בחיפה{{הערה|{{הצופה||סניף בי"ד מחוזי ייפתח מחר בנצרת|19550228|45}}}}. למרות הכוונה למנות שופטים נוספים{{הערה|{{הבוקר||בית משפט מחוזי נפתח בנצרת|19550302|74}}}}, בית המשפט הופעל רק בתיקים של דן יחיד, ולאחר זמן מה נסגר{{הערה|{{קול העם||בימ"ש מחוזי בנצרת|19620615|84}}}}{{הערה|{{דבר||בית־משפט מחוזי בנצרת לטובת כל האזור|19610626|57}}}}. מדי פעם מסרו דוברים רשמיים שפתיחת בית משפט מחוזי נמצא בדיונים{{הערה|{{הצופה||אושר תקציב משרד המשפטים|19630321|33}}}} ובית המשפט הוקם לבסוף בסוף שנת 1968. באופן זמני שוכן בית המשפט במבנה של בית ספר. כיהנו בו השופטים יוסף בהלול, י. מרגלית ו[[מוחמד נימר אל-הווארי]]{{הערה|{{דבר||בית משפט מחוזי נפתח בנצרת־עלית|19681231|97}}}}.

בשנת 2007 הוקם בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז, באופן זמני ב[[פתח תקווה]]{{הערה|{{ynet|אבירם זינו|בית משפט מחוזי חדש יוקם בפתח תקווה|3379028|20 במרץ 2007}}}}. בשנת 2008 הוחלט שבית המשפט המחוזי ישכון באופן קבוע בלוד{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|בית המשפט המחוזי מרכז יוקם בעיר לוד|1.502724|21 במאי 2008}}}}.
<center>
<gallery>
קובץ:Haifacourt.jpg|הכניסה ל[[היכל המשפט חיפה]], שהוא בין המודרניים ב[[בניין (מבנה)|מבני]] מערכת בתי המשפט בישראל
קובץ:Pt court058.jpg|[[בית משפט|בתי המשפט]] ב[[פתח תקווה]]
קובץ:NazeratIllitCourthouse.jpg|[[בית משפט|בתי המשפט]] ב[[נוף הגליל]]
</gallery>
</center>

===בית משפט השלום===
[[קובץ:Tel Aviv Court House Shaul Hamelech.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[היכל המשפט תל אביב]] (המבנה הישן). מימין בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי.]]
[[קובץ:Hashalom Herzliya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית משפט השלום [[הרצליה]]]]
[[קובץ:6CourtNazareth.jpg|250px|ממוזער|250px|[[בית המשפט המחוזי בנצרת|היכל המשפט בנצרת]] בתכנון [[שולמית נדלר]], [[שמואל ביקסון]] [[משה גיל (אדריכל)|ומשה גיל]]]]

בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.

קיימים 29 בתי משפט השלום:
{| class="wikitable"
|-
! מחוז
! נשיא/ה מכהן/ת
! בתי משפט
! שופטים ורשמים כיום
|-
| [[מחוז הצפון]]
| [[ניר מישורי לב-טוב]]
| [[בית שאן]], [[טבריה]], [[מסעדה (יישוב)|מסעדה]], [[נצרת]], [[עפולה]], [[צפת]], [[קצרין]], [[קריית שמונה]]
| 53
|-
| [[מחוז חיפה]]
| [[שלי אייזנברג]]
| [[חדרה]], [[חיפה]], [[עכו]], [[קריות]]
| 97
|-
| [[מחוז המרכז]]
| [[מנחם מזרחי (שופט)|מנחם מזרחי]]
| [[כפר סבא]], [[נתניה]], [[פתח תקווה]], [[ראשון לציון]], [[רחובות]], [[רמלה]]
| 111
|-
| [[מחוז תל אביב]]
| [[אפרת אור-אליאס]]
| [[בת ים]], [[הרצליה]], [[תל אביב]]
| 127
|-
| [[מחוז ירושלים]]
| [[שמואל הרבסט]]
| [[בית שמש]], [[ירושלים]]
| 68
|-
| [[מחוז הדרום]]
| [[עמית יריב]]
| [[אילת]], [[אשדוד]], [[אשקלון]], [[באר שבע]], [[דימונה]], [[קריית גת]]
| 70
|-
|
|
| '''סה"כ'''
| '''526'''
|}

בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקל, ובתביעות שעניינן [[חזקה (קניין)|חזקה]] במקרקעין, שימוש ב[[מקרקעין]] ופירוק שיתוף ב[[מקרקעין]] (סכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין – נידונים בבית המשפט המחוזי{{הערה|{{סחפ|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984|סעיף 51}}.}}).

בעניינים [[משפט פלילי|פליליים]] דן בית משפט השלום בעבירות ש[[ענישה בישראל|עונשן]] עד שבע שנות מאסר, כולל מספר עבירות שהעונש המצטבר עליהן עולה על 7 שנות מאסר (למשל עבירות סמים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.

בית משפט השלום כולל בתוכו גם בתי משפט לעניינים מוגדרים:
* [[בית משפט לענייני משפחה]]{{הערה|ראו {{סחפ|חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995}}.}} – סכסוכים בתוך המשפחה.
* [[בית משפט לתביעות קטנות]]{{הערה|{{סחפ|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984|סעיף 59}}.}} – סכסוך אזרחי בסכום של עד 36,400 ש"ח{{הערה|תקרת סכום התביעה מעודכנת לינואר 2019}}.
* [[בית משפט לעניינים מקומיים]] – דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: בקשה להישפט לאחר קבלת דו"ח חנייה שנרשם על ידי פקח עירוני (במקום לשלם את הדו"ח ולהודות באשמה).
* [[בית משפט לתעבורה]] – בית-משפט, שבו יושבים שופטים המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר [[תאונת דרכים]], התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות [[משרד התחבורה]] וכדומה.
* החלטות רשם [[ההוצאה לפועל]] בנושאים משפטיים.
בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.

בנוסף לבתי משפט אלה, ישנם [[בית משפט קהילתי|בתי משפט קהילתיים]] אשר החלו לפעול בסוף שנת 2014 כפיילוט. מטרתם היא ליצור חלופה להליך הפלילי הרגיל, שמתמקדת בשיקום ולא בענישה. התכנית מסייעת לנאשמים לפתור את הבעיות שהובילו אותם מלכתחילה לפשע – כמו התמכרויות, חובות, או מחלות נפש שלא טופלו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/general/for-the-community-community-courts|כותרת=למען הקהילה: בתי המשפט הקהילתיים|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-11-25}}</ref>{{הערה|{{וואלה!|דניאל דולב|כולם מחאו כפיים לנאשם: בית המשפט שבו הכלא הוא לא הפתרון|3362327|22 במאי 2020}}}}. בשנת 2020 פורסם [[תזכיר חוק]] לעיגון סמכויותיהם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/danieldolev/status/1331621462717980672|הכותב=דניאל דולב|כותרת=דיווח|אתר=טוויטר|תאריך=25 בנובמבר 2020|תאריך_וידוא=2020-11-25}}</ref>.

==בתי דין==
לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים. המדובר ב[[בית הדין לעבודה]], [[בית הדין הרבני]] (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות), [[בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין]] ו[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]]. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה). במקרים מיוחדים, ניתן להגיש עתירה (ולא ערעור רגיל) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נגד החלטה של בתי דין אלה.

ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה – בית הדין הרבני פוסק על פי [[המשפט העברי]], ובית דין צבאי פוסק על פי [[חוק השיפוט הצבאי]]) והן בכך שלשופטים היושבים בדין הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין שופט משפטן לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).

רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים ל[[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ו[[נישואין]] ו[[גירושין]] של [[יהודים]] ב[[ישראל]] שהם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).

קיימים מקרים שבהם ישנה סמכות מקבילה. בית הדין הרבני מוסמך לדון, בהסכמת הצדדים, אף בסכסוכים אזרחיים המובאים בפניו, כאשר אילו אלו היו מובאים בפני בית המשפט, אף לו הייתה הסמכות לדון בכך. למשל, צו קיום [[צוואה]] ניתן לבקש בבית הדין הרבני, על אף שגם לרשם לענייני ירושה, ולבית המשפט למשפחה (השייך למערכת בתי המשפט האזרחית) סמכות לתת צו קיום צוואה.

=== בתי דין דתיים ===
{{הפניה לערך מורחב|בתי דין דתיים}}

בתי דין דתיים דנים בענייני [[מעמד אישי]], משפחה והקדשות, בעיקר בסכסוכים הקשורים ל[[נישואין]] ו[[גירושין]]. בתי הדין מחולקים לפי עדות דתיות בהתאם להשתייכות ה[[דת]]ית של בעלי הדין, לפי חלוקה שנקבעה בעיקרה בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]] ועודכנה מעט מאז.

לבתי דין דתיים סמכות שיפוט ייחודית לגבי נישואין וגירושין, וסמכות שיפוט מקבילה לבתי המשפט האזרחיים בענייני משפחה אחרים, המותנית לעיתים בהסכמת הצדדים. ישנם הבדלים בהיקף הסמכות לפי העדות הדתיות השונות. בתחילה היה לבתי הדין הדתיים מעמד עצמאי מול בתי המשפט האזרחיים, אך פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הכפיפה אותם לפסיקת בית המשפט העליון, ולחוק האזרחי.

בתי הדין הדתיים כוללים:
* '''[[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]]''': דנים בענייני יהודים. השופט מכונה דיין. במערכת זו שתי ערכאות: בית הדין הרבני האזורי וערכאת הערעור – [[בית הדין הרבני הגדול]]. הדין החל הוא [[בית דין (הלכה)|דין תורה]], כלומר מסורת הפסיקה הרבנית ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] – ה[[הלכה]]. בית המשפט העליון קבע כי בתי הדין כפופים גם לחוק האזרחי, למשל [[חוק יחסי ממון בין בני זוג|חוק יחסי ממון]].
* '''[[בית דין שרעי]]''': דן בענייני מוסלמים. השופט מכונה [[קאדי]]. דן לפי ה[[חדית']] ה[[האסכולה השאפעית|שאפעי]] הנהוג בקרב המוסלמים באזור.
* '''[[בתי הדין הדתיים הדרוזיים]]''': דנים בענייני דרוזים. השופט מכונה קאדי-מד'הב. שתי הערכאות: בית הדין הדתי הדרוזי ובית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
* בתי דין של העדות הנוצריות השונות. סמכות השיפוט שלהן בענייני נוצרים הוגדרה ב[[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל]] משנת 1922 ולא חל בה שינוי מאז. בתי דין אלה אינם חלק ממערכת המשפט של המדינה, בשונה מבתי הדין העוסקים ביהודים, מוסלמים ו[[דרוזים]], אך יש להם סמכות ולפסקי הדין שלהם נפקות זהה בדין המדינה. כן נתונה להם סמכות עזר בחוקים שונים הנקראים חוקי בתי הדין הדתיים.
* '''[[בתי דין דתיים#בתי דין נוצריים|בתי דין נוצריים]]''': דנים בענייני בני עשר העדות הנוצריות המוכרות בישראל. לכל עדה נוצרית מוכרת יש בית הדין משלה.

===בתי דין לעבודה===
{{הפניה לערך מורחב|בית הדין לעבודה}}

[[קובץ:Israel National Labor Court Jerusalem2007.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בניין (מבנה)|בניין]] [[בית הדין הארצי לעבודה]] ב[[ירושלים]]]]
מערכת שיפוט ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח [[חוק בית הדין לעבודה]], התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום [[משפט העבודה]] ועוסקת בסכסוכים בין עובד למעביד כולל ארגוני עובדים. תחום מרכזי נוסף בו עוסקים [[בתי הדין לעבודה]] הם דיני הביטחון הסוציאלי ([[ביטוח לאומי]], [[ביטוח בריאות ממלכתי]] ועוד). לבתי דין אלה יש שתי ערכאות: בית הדין האזורי לעבודה, וערכאת ערעור – בית הדין הארצי לעבודה.

===בתי דין צבאיים===
{{הפניה לערך מורחב|בית דין צבאי}}

מערכת השיפוט בצבא-הגנה לישראל שהוקמה ב[[חוק השיפוט הצבאי]].

===בית משפט צבאי===
{{הפניה לערך מורחב|בית משפט צבאי (ישראל)}}

בתי משפט צבאיים פועלים באזור [[יהודה והשומרון]], המוחזק ב[[תפיסה לוחמתית]] על ידי [[צה"ל]]. הם הוקמו על פי צו המפקד הצבאי, ותפקידם הוא שיפוט פלילי בגין עבירות על תחיקת הביטחון (צווי המפקד הצבאי).

===ערכאות מנהליות===
{{ערך מורחב|בית דין מינהלי}}
כולל בתי [[דין משמעתי]]ים בשירות המדינה, ועשרות רבות של [[ועדת ערר|ועדות ערר]] וגופים מעין שיפוטיים היושבים בדיונים שבין האזרח לרשות.

==לקריאה נוספת==
* [[שמעון שטרית]], '''על השפיטה – מערכת הצדק במשפט''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]] – ספרי חמד, 2004.
* [[גד ברזילי]], '''משפט ופוליטיקה''' קובץ מאמרים. פלילים, כרך ח. 1999.
* [[ניר קידר]], '''משפט כחול לבן: זהות ומשפט בישראל – מאה שנים של פולמוס''', הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, [[האוניברסיטה הפתוחה]] והמכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דויד ברג ב[[אוניברסיטת תל אביב]], 2017.
* [[יצחק זמיר]], '''בית המשפט העליון''', [[הוצאת שוקן]], 2022, פרק 10: ערכאות השפיטה, עמ' 75–82.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=בית משפט השלום|ויקימילון 2=בית משפט מחוזי}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק יסוד: השפיטה}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984}}
* [https://www.gov.il/he/Departments/the_judicial_authority אתר הרשות השופטת]
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|שחר גולדמן, [[מרדכי קרמניצר]] ו[[רות גביזון]]|הרפורמה המוצעת במערכת בתי-המשפט: יתרונות מול סכנות|books/4831|1999}}
* {{מאזני משפט|[[יצחק זמיר]]|הרשות השופטת: מהי? האם היא עצמאית? מי עומד בראשה?|message_023|ו 105 (2007)}}
* [[יוסף ויצמן]], [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-126375-00.html יש לנו מערכת משפט מהטובות בעולם] מאתר [[News1 מחלקה ראשונה]] 28 בפברואר 2018
* [[דפנה ברק-ארז]] (עורכת), [https://www.gov.il/he/Departments/Guides/book_75_chapters?chapterIndex=1 75 שנות עצמאות במשפט – שופטים מספרים על פסקי-דין משבעים וחמש שנות משפט], באתר הרשות השופטת, 2023{{הערה|{{הארץ|דינה זילבר|הדמוקרטיה הישראלית על פי שופטי בית המשפט העליון|00000189-c9d3-d821-afdd-dbf7aa3c0000|8 באוגוסט 2023}}}}.
* [http://www.archives.gov.il/chapter/navon-flag-symbol-court/ הצבתם של סמל המדינה ודגל ישראל בבתי המשפט בישראל], באתר [[ארכיון המדינה]]
* {{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|היכל המשפט של בת ים: שדרוג ברור, בעיקר כשתהיה רכבת קלה ממול|5679929|19 בפברואר 2020}}
{{רשתות חברתיות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הבהרה משפטית}}

[[קטגוריה:ישראל: בתי משפט|*]]