הצגת המקור של הדף "דליה דורנר"

{{נושא משרה
| תאריך עלייה = [[1944]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שם לידה = דולי גרינברג
| כיתוב = דליה דורנר, [[2010]]
| מקום לידה = {{דגל|טורקיה}} [[איסטנבול]], [[טורקיה]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=נשיאת [[המכון הישראלי לעיתונות]]
|למניין=1
|התחלת כהונה=[[7 בפברואר]] [[2021]]
|סיום כהונה=מכהנת
|הקודם בתפקיד=ראשונה
|הבא בתפקיד=
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=נשיאת [[מועצת העיתונות והתקשורת בישראל]]
|התחלת כהונה=[[13 באוגוסט]] [[2006]]
|סיום כהונה=[[7 בפברואר]] [[2021]]
|הקודם בתפקיד=[[מרדכי קרמניצר]]
|הבא בתפקיד=[[חנן מלצר]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=שופטת [[בית המשפט העליון]]
|התחלת כהונה=[[אפריל]] [[1993]]
|סיום כהונה=[[3 במרץ]] [[2004]]
|שם תפקיד מעל=[[נשיא בית המשפט העליון]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[מאיר שמגר]] ו[[אהרן ברק]]}}
| תפקיד4 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=שופטת בית המשפט המחוזי ב[[באר שבע]]
|התחלת כהונה=[[1979]]
|סיום כהונה=[[1984]]
}}
| תפקיד5 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=שופטת בית המשפט המחוזי ב[[ירושלים]]
|התחלת כהונה=[[1984]]
|סיום כהונה=[[1994]]
}}
| תפקיד6 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט=
*[[הפרקליטות הצבאית|הסניגורית הצבאית הראשית]]
*נשיאת בית הדין הצבאי של מחוז המרכז וחיל האוויר
*שופטת [[בית הדין הצבאי לערעורים]]
*יו"ר [[ועדת חקירה ממלכתית]] בנושא הסיוע ל[[ניצול השואה|ניצולי השואה]]
*יו"ר [[ועדה ציבורית]] לבחינת חינוך ילדים בעלי [[צרכים מיוחדים]]
*מרצה בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]
*חברה בוועד המנהל של [[האוניברסיטה העברית]]
}}
| תפקיד7 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=שירות צבאי}}
{{אישיות ביטחונית
| שם =-
| השכלה =-
| השתייכות = {{סמל|צה"ל}} [[צה"ל]]
| דרגה = {{דרגה|אלוף-משנה}} [[אלוף-משנה]]
|סיווג=חייל
|התחלת פעילות=[[1951]]
|סיום פעילות=[[1978]]}}
| פרסים והוקרה = ראו [[#פרסים שקיבלה וכיבודים להם זכתה|פרסים שקיבלה וכיבודים להם זכתה]]
}}
[[קובץ:DALIA DORNER.jpg|דליה דורנר כשופטת [[בית המשפט העליון]]|שמאל|ממוזער|250px]]
'''דליה דוֹרְנֶר''' (נולדה ב-[[3 במרץ]] [[1934]]) היא [[משפטן|משפטנית]] [[ישראלי]]ת, לשעבר [[שופט]]ת [[בית המשפט העליון]]. מכהנת כנשיאת [[המכון הישראלי לעיתונות]], בעבר כיהנה כנשיאת [[מועצת העיתונות והתקשורת בישראל]].

== ביוגרפיה ==
דורנר נולדה ב[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]] בשם '''דולי גרינברג''', בת למינה ולוי, אביה היה [[סוחר]] [[עץ (חומר גלם)|עצים]] אמיד, אשר הגיע לעיר מ[[אודסה]] בעקבות אביו. סבה, הרב מרקוס, היה ה[[מרא דאתרא|רב הראשי]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של איסטנבול{{הערה|{{הארץ|בני ציפר|דליה דורנר לנשיאות בגלל העדה הסודית שלה|1.2275809|21 במרץ 2014}}}}.

המשפחה [[עלייה לארץ ישראל|עלתה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1944]] והתיישבה ב[[תל אביב]]. אביה נפטר זמן קצר לאחר מכן מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] שהתגלה בגופו עוד בטורקיה{{הערה|שם=נחמה}}. עם מות בעלה, אמה, שהייתה [[עקרת בית]] כל השנים{{הערה|שם=נחמה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=9nlks30brr8&feature=player_detailpage#t=1 "חיידק פוליטי"] עם [[נחמה דואק]], ראיון בתקופת ההתמודדות על תפקיד נשיא המדינה, בערוץ [[יוטיוב]] של [[ערוץ הכנסת]], 27 במאי 2014 {{סרטונים}}}}, נקלעה לקשיים כספיים לאחר השקעות כושלות של הכספים הרבים שהותיר בעלה{{הערה|שם=נחמה}}. דורנר ואחיה נשלחו למוסד החינוכי "נווה הילד" ליד [[נהריה]], שם למדה שלוש שנים בתנאי [[פנימייה]], במימון "[[עליית הנוער]]", וסיימה [[בית ספר יסודי]]. על החינוך שקיבלה שם אמרה{{הערה|שם=רוזנר|{{ynet|טל רוזנר|דורנר פורשת ותוקפת: גורמים פוליטיים ניסו להשפיע|2883646|3 במרץ 2004}}}}: {{ציטוטון|מדריכינו היקים חינכו אותנו לערכים אוניברסליים: אהבת האדם, כיבוד האדם באשר הוא אדם, והעיקרון ה[[עמנואל קאנט|קאנטיאני]] לפיו אדם לעולם אינו אמצעי להשגת תכלית, אלא לעולם הוא תכלית לעצמה. מטען זה נשאתי עמי בכל אשר הלכתי}}. את ה[[מבטא]] הייקי הקל הנשמע בעת דיבורה, תולה דורנר בלימודי העברית שלה באותה פנימייה, בה רוב המורים היו יוצאי גרמניה{{הערה|שם=נחמה}}.

לאחר סיום לימודיה ב"נווה הילד", ולאחר שאמה עברה להתגורר ב[[חיפה]], המשיכה דולי גרינברג ל[[בית הספר הריאלי]] בחיפה, לאחר שקיבלה [[מלגה (חינוך)|מלגה]] ללימודים שם{{הערה|שם=נחמה}}. אמה הצליחה לרכוש דירת שני חדרים, אולם חדר אחד מהשניים הושכר לדייר-משנה{{הערה|שם=נחמה}} ומלבד הכנסה זו, כדי לעזור בפרנסת המשפחה, הייתה דולי מעבירה [[שיעור פרטי|שיעורים פרטיים]] כמעט מדי יום{{הערה|שם=נחמה}}.

===שירות צבאי===
[[גיוס לצה"ל|לצה"ל התגייסה]] בגיל 17. במהלך [[שירות בצה"ל|שירות החובה]], אותו עשתה ב[[רמת גן]], החלה בלימודי [[משפטים]] ב[[בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה]] ב[[תל אביב]] במסגרת של לימודי ערב. עם סיום לימודיה, החליטה שלא יאה לעורכת דין להקרא בשם "דולי", והחליטה להחליף את שמה הפרטי ל"דליה"{{הערה|שם=נחמה}}. לאחר [[שחרור מצה"ל|שחרורה מצה"ל]] המשיכה בלימודי משפטים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. לאחר תום לימודיה הועסקה בתפקיד משפטי ב[[משטרת ישראל]]. לאחר מכן עברה לשרת ב[[הפרקליטות הצבאית|פרקליטות הצבאית]] וכיהנה, בין השאר, בתפקיד הסניגורית הצבאית הראשית. בשנת 1973 כיהנה כנשיאת בית הדין הצבאי של מחוז המרכז וחיל האוויר, בדרגת סגן-אלוף{{הערה|{{מעריב|אברהם רותם|החל משפט צבאי של שני קצינים וסמל מח"א — על מעשי מרמה, חלק א'|19730715|7}}{{ש}}{{מעריב|אברהם רותם|החל משפט צבאי של שני קצינים, חלק ב'|19730715|18}}}}{{הערה|{{מעריב|מרדכי אלקן|שני קצינים, סמל ורב טוראי נדונו למאסר ולהורדה בדרגה על גניבת מטען תחמושת|19731002|112}}}}, ומ-[[1974]] כיהנה בתפקיד שופטת [[בית הדין הצבאי לערעורים]] בדרגת [[דרגות צה"ל#קצינים|אלוף-משנה]] (היא הייתה ה[[קצין|קצינה]] השנייה בצה"ל, מחוץ ל[[חיל הנשים]], שהוענקו לה דרגות סגן-אלוף ואלוף-משנה, אחרי [[דבורה תומר]]<!-- הרשימה הביוגרפית ב"עלי משפט" טועה בעניין זה -->). ב-1974 ישבה דורנר בהרכב שדן את י"כ לעשרים שנות מאסר על רצח שבוי, פסק דין שהומר ב[[משפט חוזר]], לשנת מאסר על הריגה{{הערה|{{דבר|אהרן מגד|על החטאים, חלק א'|19790928|123}}{{ש}}{{דבר|אהרן מגד|החוטאים, חלק ב'|19790928|135}}}}. ב-1975 מונתה כשופטת חוקרת של [[אסון מחניים]] והמליצה על העמדה לדין של רב"ט וסגן מחיל האוויר{{הערה|{{דבר|יונה שמשי|פרשת המסוק|19790511|119}}}}.

דורנר סיפרה כי פנתה לשירות הצבאי כדי לספק גב כלכלי לבעלה, שעשה את צעדיו הראשונים כ[[עורך דין]] עצמאי בשוק הפרטי. לתפיסתה דאז, תפקידה של האישה הוא לסייע לבעל לפתח את הקריירה שלו. מאוחר יותר, בצבא, שינתה את טעמה ופיתחה משנה [[פמיניזם|פמיניסטית]] יותר.

בעת שירותה של דורנר בפרקליטות הצבאית הכירה את [[הפרקליט הצבאי הראשי]], [[מאיר שמגר]]. קשריהם התהדקו בעת ששימשה שופטת בבית הדין הצבאי לערעורים, ושמגר, שהיה שופט בית המשפט העליון, שירת לצדה ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] כשופט בבית הדין, להזמנתה{{הערה|שם=לויצקי|[[נעמי לויצקי]], '''[[העליונים: בתוככי בית המשפט העליון]]''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמ' 233–235}}. דורנר ושמגר כיהנו יחד ב"ועדת שמגר" לבחינת מערכת השיפוט הצבאית, בשנת 1978{{הערה|{{דבר|ישראל לנדרס|שופטים (בלתי) תלויים|19810327|180}}}}.

===שופטת===
עם פרישתה מהצבא, מונתה לשופטת מחוזית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ומאוחר יותר בבית המשפט המחוזי בירושלים. בין השאר שלחה את [[רפאל לוי (משרד הפנים)|רפאל לוי]] ממשרד הפנים שהואשם בקבלת שוחד ל-3.5 שנות מאסר, עונש שנחשב חמור{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|"רפי לוי מעל באמונה של המדינה בהתנהגות מושהתת שנמשכה חודשים|19880630|78}}}}.

היא גם ישבה בהרכב השופטים במשפטו של [[ג'ון דמיאניוק]]{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|דמיאניוק יישפט בפני דב לוין, דליה דורנר וצבי טל|19861001|84}}}}, שהואשם בפשעים שביצע [[איוואן האיום (טרבלינקה)|איוון האיום]], הפושע ה[[נאצים|נאצי]] ה[[אוקראיני]] מ[[טרבלינקה]]. דורנר לא חפצה לדון בתיק זה, בשל התנגדותה העקרונית ל[[עונש המוות]] ומאחר שהופעלו עליה לחצים מבית מצד בעלה [[ניצולי השואה|ניצול השואה]], אולם היא העדיפה לשבת ב[[מותב]] משום שראתה בתיק המונח לפניה תיק היסטורי{{הערה|שם=ערוץ הכנסת|ראיון בתוכנית "מחוץ לזמן" עם [[אהרן ברנע]] ב[[ערוץ הכנסת]], 2016}} ומשום שעמיתיה, שהכירו ביכולתה לארגן כמויות עצומות של חומר ולהתמצא בו, לחצו עליה לקבל את התפקיד{{הערה|שמעון קדוש ואפרים דה-האס, '''"תשעה מן העליון - הרהורים שלאחר השפיטה - דליה דורנר"''', '''עלי משפט''' ז, 91 (2009)}}.
דמיאניוק הורשע בבית המשפט המחוזי, אך בערעור ב[[בית המשפט העליון]] הוא [[זיכוי מחמת הספק|זוכה מחמת הספק]] בעקבות ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי (בעקבות פתיחת [[ארכיון|ארכיוני]] ה[[ק.ג.ב.]]). מאוחר יותר טענה כי גם לאחר זיכויו היא עודנה בטוחה שדמיאניוק הוא איוון האיום אך הוסיפה כי היא מאמינה שהייתה מגיעה לתוצאה דומה לזו שהגיע אליה בית המשפט העליון{{הערה|שם=ערוץ הכנסת}}.

=== כשופטת בבית המשפט העליון ===
באפריל [[1993]] מונתה דורנר לשופטת ב[[בית המשפט העליון]] במינוי בפועל, ביוזמתו של הנשיא שמגר. כעבור שנה, באפריל [[1994]], מונתה דורנר לכהונת קבע כשופטת בית המשפט העליון{{הערה|שם=לויצקי}}.
דורנר זוהתה כדבקה במיוחד ב[[זכויות האדם]], וכפרשנית מרחיבה של [[חוק יסוד|חוקי היסוד]]. היא החמירה עם [[עבירת צווארון לבן|נאשמי צווארון לבן]]. גישות אלו, כפי שהשתקפו בפסיקותיה, הפכו אותה לאחת מהבולטות שבשופטי ישראל, אך היא לא זכתה לאהדה בחוגי ה[[ימין פוליטי בישראל|ימין]] וה[[חרדים]]{{הערה|שם=גורלי|{{הארץ|[[משה גורלי (עיתונאי)|משה גורלי]]|זרה בתוכם|1.945396|9 בפברואר 2004}}}}. לקראת סוף כהונתה שימשה גם כיושבת ראש [[ועדת הבחירות המרכזית|ועדת הבחירות]] לכנסת ולרשויות המקומיות.

במשוב לשכת עורכי הדין על השופטים לשנת [[תשס"ד]] זכתה דורנר בציון הנמוך ביותר מבין שופטי בית המשפט העליון{{הערה|1=[http://www.israelbar.org.il/UpLoadFiles/דוח%20מסכם-העליון%20-פרטני%20מאפייני%20סיטואציה%20ומעריכים.doc תוצאות משוב לשכת עורכי הדין לשנת 2004] ב[http://www.israelbar.org.il/ אתר לשכת עורכי הדין], עמ' 153.}}. נטען נגדה כי בתיקים אזרחיים היא מפגינה חוסר סבלנות רב כלפי עורכי הדין הטוענים מולה. מנגד, דורנר נודעה כאחד השופטים המהירים ובעלי ההספק הגבוה ביותר במתן פסקי דין.

=== פעילות ציבורית לאחר פרישתה ===
ב-[[3 במרץ]] [[2004]] סיימה דליה דורנר את כהונתה בבית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון [[אהרן ברק]] תיאר את כהונתה במילים{{הערה|שם=רוזנר}}: {{ציטוטון|דליה ביססה את מעמדה כאחת מהחשובים והמקוריים בשופטי בית משפט זה. תרומתה חוצה את כל ענפי המשפט ואת כל תחומי המשפט}}.

[[קובץ:IDI round table.jpg|ממוזער|290px|דורנר באירוע של [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], [[17 בספטמבר]] [[2007]]]]
באוגוסט [[2006]] נבחרה דורנר לנשיאת [[מועצת העיתונות בישראל]]. בינואר [[2008]] מונתה לעמוד בראש [[ועדת חקירה ממלכתית]] בנושא הסיוע ל[[ניצול השואה|ניצולי השואה]] ([[ועדת דורנר]]), שהגישה את הדוח ב-22 ביוני 2008. בשנת 2008 מונתה על ידי [[שר החינוך|שרת החינוך]] [[יולי תמיר]] לראשות [[ועדה ציבורית]] לבחינת חינוך ילדים בעלי [[צרכים מיוחדים]]. לאחר פרישתה הרצתה על זכויות אדם בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] ובמכללות למשפטים. היא חברה בוועד המנהל של [[האוניברסיטה העברית]], נשיאת [[העמותה למשפט ציבורי]] ליד הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ויו"ר המערכת של כתב העת "[[הפרקליט]]", היוצא לאור על ידי [[לשכת עורכי הדין בישראל]].

בשנת [[2014]], התמודדה דורנר ב[[בחירות 2014 לנשיאות ישראל|בחירות לנשיאות ישראל]]{{הערה|{{וואלה|עמרי נחמיאס|דליה דורנר הודיעה על התמודדותה בבחירות לנשיאות|2720777|13 בפברואר 2014}}}}. בבחירות במליאת הכנסת זכתה ב-13 קולות של חברי הכנסת ולא העפילה לסיבוב השני, שבו נבחר [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] העשירי{{הערה|{{nrg|[[זאב קם]]|ראש בראש: ריבלין מול שטרית בסיבוב השני|584/045|10 ביוני 2014|1|2}}}}.

דורנר עמדה בראש [[הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים]], שהגישה את המלצותיה בנובמבר 2015.

דורנר הודיעה על פרישתה הצפויה ממועצת העיתונות בתחילת פברואר 2021 על רקע חילוקי דעות בתוך המועצה, בין היתר בשל הקמת המכון הישראלי לעיתונות על ידי דורנר שהושק ב-7 בפברואר 2021{{הערה|[http://www.moaza.co.il/BRPortal/br/P106.jsp?id=311328 נשיאת המועצה ומנכ"ל המועצה הודיעו על סיום תקופת כהונתם], באתר מועצת העיתונות, 29 בינואר 2021}}{{הערה|{{גלובס|ענת ביין-לובוביץ'|בעקבות הביקורת על הקמת המכון המתחרה: דליה דורנר מקדימה לפרוש ממועצת העיתונות|1001355786|4 בינואר 2021}}}}{{הערה|{{גלובס|ענת ביין-לובוביץ'|ארגון העיתונאים לביהמ"ש: לבטל החלטות של מועצת העיתונות|1001359799|7 בפברואר 2021}}}}{{הערה|{{וואלה||ריבלין אירח את השקת המכון הישראלי לעיתונות: "אובדן אמון הציבור מסוכן לדמוקרטיה"|3416588|7 בפברואר 2021}}}}{{הערה|{{TheMarker|שוקי שדה|"נשמטה לנו הלסת": הירושה מגרמניה והמאבק המשסע את מועצת העיתונות|.premium-1.9539781|15 בפברואר 2021}}}}. על פי דו"ח ועדת הביקורת של מועצת העיתונות, דורנר פעלה בניגוד עניינים בין כובעה כנשיאת המועצה ובין פעילותה להקמת המכון. מסקנות נוספות של הדו"ח היו כי כספי נאמנות בסך של עשרה מיליון ש"ח שהוקצו לחלוקת פרסים עיתונאיים הופנו על ידי דורנר למימון המכון החדש, וכי דורנר פעלה מול המועצה ומול ועדת הביקורת באופן שכלל לעיתים קרובות "שקרים" ו"חצאי אמיתות"{{הערה|{{גלובס|ענת ביין-לובוביץ'|"שקרים וחצאי אמיתות": דוח חמור של מועצת העיתונות על דליה דורנר|1001387144|13 באוקטובר 2021}}}}. דורנר מצדה דרשה את פסילת הוועדה, שלטענתה פעלה בניגוד עניינים ומתוך משוא פנים, ועמדה על כך שאף לגוף העניין לא היה כל ניגוד עניינים בין תפקידה במועצת העיתונות להקמת המכון. באשר לטענה שהפנתה עשרה מיליון ש"ח מכספי מועצת העיתונות למימון המכון שהקימה, דורנר עמדה על כך כי הטענה שקרית: העיזבון לא נועד למועצת העיתונות, והמכון ממומן מכספה הפרטי.

החל מ-[[7 בפברואר]] [[2021]] היא מכהנת כנשיאת המכון הישראלי לעיתונות.

=== פרסים שקיבלה וכיבודים להם זכתה ===
* באוקטובר 2004 קיבלה את פרס לשכת עורכי הדין בשל תרומתה הערכית למשפט ולחברה ותואר כבוד מ[[האיגוד הישראלי לאיכות]].
* בנובמבר [[2005]] הוענק לה תואר [[דוקטור לשם כבוד]] על ידי [[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|[https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/הענקת-תואר-דוקטור-לשם-כבוד/דוח הענקת תואר דוקטור לשם כבוד], באתר של מכון ויצמן למדע, 1 בדצמבר 2005}}, וכן חברות כבוד ב[[המכון האמריקאי למשפט|מכון האמריקאי למשפט]] (American Law Institute). כן הוענק לה אות הוקרה על ידי [[התנועה לאיכות השלטון]].
* בספטמבר 2008 הוענק לה אות הוקרה מתנועת [[אומ"ץ]]{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינרב|שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר, תקבל מתנועת אומ"ץ אות הוקרה על פועלה|1000364159|22 ביולי 2008}}}}.
* בספטמבר 2008 הוענק לה אות הוקרה מיוחד על תרומה לפיתוח ולאיכות המנהיגות בישראל מטעם ארגון [[LEAD|LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה בישראל]].
* בדצמבר 2008 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]{{הערה|{{mynet|עודד בר-מאיר|תואר ד"ר לאות כבוד לדורנר|3634353|7 בדצמבר 2008}}}}.
* ב-[[2010]] נמנתה עם [[טקס הדלקת המשואות|מדליקי שתים-עשרה המשואות]] ב[[יום העצמאות]] ה-62 למדינת ישראל{{הערה|{{ynet||62 שנות עצמאות: דורנר ובלינקוב ידליקו משואות|3865801|21 במרץ 2010}}}}.
* במאי 2011 קיבלה תואר עמיתת כבוד מ[[המכללה האקדמית בית ברל]]{{הערה|[https://www.beitberl.ac.il/about/odot/ma_kore/2011/pages/yakir2011.aspx טקס הענקת תואר "עמית כבוד של המכללה האקדמית בית ברל"], באתר של המכללה האקדמית בית ברל, 8 במאי 2011}}.
* ביוני 2012 קיבלה תואר עמיתת כבוד מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]{{הערה|[http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge133948755305872560 שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר קיבלה תואר עמיתת כבוד מהאוניברסיטה העברית], באתר של האוניברסיטה העברית בירושלים, 12 ביוני 2012}}.
* [[יקיר ירושלים|יקירת העיר ירושלים]] לשנת התשפ"ד (2024).

=== משפחתה ===
דורנר הייתה נשואה משנת [[1958]] לשמואל דורנר, אותו הכירה במהלך לימודי המשפטים, והתאלמנה ממנו ב-[[2019]]. השניים התגוררו בירושלים ולהם שני בנים. אחד מהם הוא [[אריאל בנדור]], לשעבר [[דיקן]] הפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת חיפה]] וב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], [[פרופסור מן המניין]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. דורנר מתגוררת ב[[ירושלים]].

== פסיקות בולטות ==
דורנר ידועה בפסיקותיה שתמכו בזכויות [[אישה|נשים]] ו[[הומוסקסואל]]ים. ב[[בג"ץ אל-על נתיבי אוויר לישראל נגד יונתן דנילוביץ|בג"ץ אל-על נ' דנילוביץ]] קבעה שה[[דייל אוויר|דייל]] [[יונתן דנילוביץ']] זכאי לקבל מחברת [[אל על]] הטבות עבור בן זוגו, כפי שזכאי לכך עובד נשוי או [[ידוע בציבור]]. היא הורתה ל[[צה"ל]] לאפשר ל[[בג"ץ אליס מילר|אליס מילר]] לעבור את המיונים ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]], שעד אז היה סגור בפני נשים. היא סברה של[[פרשת נחמני|רותי נחמני]] זכות על ה[[ביצית|ביציות]] המופרות בזרע בעלה. ב[[דעת מיעוט]] היא קבעה ש"[[חזקת השיתוף]]" חלה גם על זוגות שנישאו אחרי שנת [[1974]] (משמעות [[פסק דין|פסיקה]] זו היא מתן זכויות רבות יותר לאישה ברכוש בעלה, עוד בטרם ה[[גירושין]]). דורנר גם החליטה להקל בעונשה של [[פרשת כרמלה בוחבוט|כרמלה בוחבוט]], אישה שהרגה את בעלה, שהתעלל בה שנים רבות. בפסק-דינה מתחה דורנר ביקורת חריפה על הקהילה שבוחבוט השתייכה אליה, שידעה על מעשי ההתעללות ולא עשתה דבר.

ביחסה לנושאי [[דת ומדינה]] הובילה דורנר קו [[ליברליזם|ליברלי]]. מחד, תמכה בדעת מיעוט בפתיחה מוחלטת של [[רחוב בר-אילן]] לתנועה בשבתות;{{הערה|[http://www.cwj.org.il/orc/236 בג"ץ 5016/96, '''ליאור חורב ואח' נ. שר התחבורה'''], פ"ד נא (4), 1.}} מאידך קבעה, גם זאת בדעת מיעוט, כי אדם דתי רשאי למנוע שידור בשבת של תוכנית בהשתתפותו{{הערה|{{הארץ|מאת אבירמה גולן|לו נשמעה דעתה|0000017f-ef0e-d3be-ad7f-ff2fead80000|1 ביולי 2001}}}}. דורנר גם תבעה מהמדינה להכיר ב[[גיור רפורמי]]{{הערה|בג"ץ 2597/99, 2859/99, '''תאיס רודריגז-טושביים, תמרה מקרינה ואח' נ' שר הפנים''', פ"ד נט (6), 721.}}.

דורנר לא הייתה בין השופטים המקבלים ללא פקפוק נימוקים שבביטחון. היא תמכה בשחרור רוב "קלפי המיקוח" שנחטפו ב[[לבנון]] כדי לסייע בשחרורו של [[רון ארד]], פרט ל[[עבד אל-כרים עובייד|שייח עובייד]] ול[[מוסטפא דיראני]];{{הערה|עמ"מ 10/94, '''פלונים נ. שר הביטחון''', פ"ד נג (1), 97.}} בעניין זה הייתה בדעת מיעוט מבין שלושת השופטים, אך בדיון הנוסף הפכה דעתה לדעת הרוב של שישה מתוך תשעה שופטים, לאחר שנשיא בית המשפט [[אהרן ברק]] שינה את דעתו המקורית והצטרף לדעתה. עם זאת, היא עיכבה את פינוי ה[[מאחז]]ים ב[[רצועת עזה]] ופסקה כי עקורי [[איקרית]] ([[ערביי ישראל|ערבים אזרחי ישראל]]) לא יוכלו לשוב לשטח בו עמד כפרם, שכן היא קיבלה את טענת [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] דאז, [[אריאל שרון]], כי הדבר עלול להיתפש כהכרה ב[[זכות השיבה]] ולכן לפגוע ב[[אינטרס]]ים הביטחוניים של [[ישראל|מדינת ישראל]]{{הערה|בג"ץ 840/97, '''עאוני סבית נ. מדינת ישראל''', פ"ד נז (4), 803.}}.

דורנר ראתה את זכות ה[[קניין]] כחזקה במיוחד.{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}} היא הייתה השופטת הראשונה שקבעה, בדעת מיעוט יחידה בין שבעה שופטים (בפרשת נוסייבה{{הערה|דנג"צ 4466/94 נוסייבה נ' שר האוצר}}), כי יש לצמצם ב[[הפקעה|הפקעת]] שטח פרטי, והכפיפה את ההפקעות למבחני [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. מאוחר יותר צוטטה דעתה בהרחבה, כאשר בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, קבע פה אחד ב[[בג"ץ קרסיק]] שיש להשיב לבעליו קרקע שהופקעה עבור מטרה שלא יצאה אל הפועל. תפיסתה החזקה בעניין הקניין הפרטי אינה מבדילה בין קניין מוחשי לבין [[קניין רוחני]]. כך, ידועה דורנר בכך שאסרה על תחנות הרדיו של [[גלי צה"ל]] לשדר שירים מהמאגר של [[אקו"ם]], עד שיסדירו התחנות את חובן לבעלי [[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] בשירים ששידרו{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=02061410_L05.txt|סוג=רע"א|עותר=אקו"ם בע"מ, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל|משיב=תחנת השידור גלי צה"ל ואחרים|ניתן ב=3 בינואר 2003|פד"י=כרך נ"ז, חלק שני, עמ' 625}}}}.

בשלהי כהונתה של דורנר התחוללה סערה, כשבמסגרת [[בג"ץ מחויבות לשלום וצדק חברתי]], ציוותה על המדינה להבהיר מהו סטנדרט הקיום בכבוד, כדי שניתן יהיה לקבוע אם הקיצוץ ב[[מדינת רווחה|קצבאות]] שיזמה הממשלה פוגע בזכות החוקתית לכבוד (הקבועה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]). בנוסף פסקה כי על הממשלה לתקצב השתלבותם של ילדים חריגים בחינוך הרגיל. פסיקות אלו, שנראו כמתערבות במדיניות ה[[תקציב]]ית, הכעיסו חברי כנסת רבים, שסברו{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset16/html/20040113@03394104@004.html הישיבה התשעים ושלוש של הכנסת ה-16, 13 בינואר 2004], באתר [[הכנסת]].}} שזוהי הסגת גבול של [[הרשות השופטת|בית המשפט]] לתחומה של [[הרשות המחוקקת]]. המדינה בתשובתה לבג"ץ סירבה לדרישת דורנר{{הערה|{{הארץ|רותי סיני, יובל יועז ומאת|המדינה לבג"ץ: אי אפשר לקבוע מהו "קיום בכבוד"|0000017f-e58b-d97e-a37f-f7ef4aab0000|14 בפברואר 2004}}}}, ובג"ץ ביטל את הדרישה{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|בג"ץ ביטל את דרישת דורנר ופטר את המדינה מהחובה להגדיר מהו "קיום בכבוד"|780573|16 במרץ 2004}}}}. דורנר השיבה למבקריה בנאום פרישתה: היא ביקרה את חברי הכנסת המקיימים דיון בעניין התלוי ועומד בבית המשפט, והזכירה כי אחד מתפקידי בית המשפט הוא לאזן ולבלום את הממשלה והכנסת, במסגרת עקרון ה[[הפרדת רשויות|איזונים והבלמים]] שעליו מושתת מבנה המשטר ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]].

===חופש הביטוי===
דורנר תמכה בחופש הביטוי של גופים מסחריים, ובפסק דין שעורר בקורת אף צוותה על שידור ברדיו של פרסומת שנפסלה על "פגיעה בטעם טוב", בנימוק של חופש הביטוי{{הערה|[[דניאל פרידמן]], [http://danielfriedmann.com/wp-content/uploads/2010/11/hamishpat-02-089-עיסוק-בזוטות.pdf עיסוק בזוטות], המשפט, גיליון 4, עמ' 89–91, מרץ 1994}}{{הערה|שם=גורלי}}. דורנר סירבה לראות בזכות האישה ל[[כבוד]] ובאינטרס הציבורי "להגנה מפני פגיעה ברגשות" עילה מספקת לאיסור שידורי [[פורנוגרפיה]], אשר לטעמה חוסים תחת [[חופש הביטוי]]. גם בפסק-דינה בעניין הסרט "[[ג'נין ג'נין]]" של הבמאי והשחקן [[מוחמד בכרי]], פסקה כי יש להתיר את הקרנת הסרט. בשם חופש הביטוי גם הורתה השופטת דורנר ל[[עירייה|עיריית]] [[ירושלים]] לאפשר ל[[מאיר אינדור]], פעיל [[ימין פוליטי בישראל|ימין]], לתלות ברחבי העיר כרזה ובה הכתובת: "[[יוסי שריד]] – שַמָּש של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=01062260.L11|סוג=בג"ץ|עותר=מאיר אינדור|משיב=ראש עיריית ירושלים|ניתן ב=2 בפברואר 2003|פד"י=כרך נ"ז, חלק שני, עמ' 157}}}}. דורנר תמכה בדעת הרוב שבטלה את הרשעתו של עיתונאי ערבי שתמך בזריקת [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=96086130.E20|סוג=דנ"פ|עותר=מוחמד יוסף ג'בארין|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=27 בנובמבר 2000}}}}. לעומת זאת, דורנר תמכה בדעת הרוב שהרשיע את [[בנימין זאב כהנא]] ב[[המרדה]], וציינה שההגבלות בחוק "מאזנות כראוי בין חופש הביטוי לבין הצורך בהגנה על שלום הציבור"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=98017890.E09|סוג=דנ"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=[[בנימין כהנא]]|ניתן ב=27 בנובמבר 2000}}}}.

===מעצר===
כשופטת בלטה דורנר בדגש ששמה על זכויות עצורים, ובעמדתה לצמצום השימוש ב[[מעצר עד תום ההליכים]]. דורנר גרסה בדעת מיעוט שמדיניות שיפוטית ראויה חייבת להורות על מעצר רק כאשר אין מוצא אחר. בהתאם לכך קבעה בעמדת מיעוט נגד שישה שופטים אחרים שכלל לא קמה עילת מעצר עד תום ההליכים לגנב רכב בעל עבר נקי{{הערה|[[דניאל פרידמן]], [http://danielfriedmann.com/wp-content/uploads/2010/11/199802-hamishpat-04-017-משפטו-של-גנימאת-.pdf משפטו של גנימאת]}}. בנוסף, לדעתה אין [[מעצר|לעצור]] אדם אם הראיות לאשמה אינן חזקות. בדעת מיעוט בעניין זאדה{{הערה|בש"פ 8087/95, '''שלמה זאדה נ. מדינת ישראל''', פ"ד נ (2) 133.}} כתבה כי: "אין לעצור עד תום הליכי המשפט נאשם שבחומר הראיות נגדו מובנה ספק הפוגע בסבירות הסיכוי להרשעתו, וזאת אף אם חומר ראיות זה אינו מופרך ודי בו לצורך העברה אליו של נטל הבאת הראיות במשפט עצמו". על פסק דין חריג שלה, שאִפְשֵׁר מעצר ממושך של [[קטין]] חרדי שיידה אבנים בכביש בר-אילן{{הערה|שם=גורלי}}, הביעה [[חרטה]] לאחר זמן{{הערה|1={{NFC|ענבל בר-און| דורנר: "הודאה היא ראיה חשודה"|003-D-36809-00|4 באפריל 2009}}}}.

===משפט פלילי===
דורנר בלטה גם ביחסה החשדני כלפי [[הודאה|הודאות]] של נאשמים ב[[עבירה פלילית|עבירות פליליות]]. בפרשת [[אונס]] ו[[רצח]] [[חנית קיקוס]], פסקה שהנאשם במשפט זכאי בשני האישומים, כיוון שהודאתו ב[[משטרה]] אינה מחוזקת במספיק ראיות חיצוניות. דורנר נוהגת לספר{{הערה|שם=גורלי}} כי בתקופת עבודתה במשטרה ראתה פעמים רבות נאשמים מודים בפשעים שלא ביצעו, בשל הלחץ הרב שבו נמצאו בזמן ה[[חקירה משטרתית|חקירה]]. כך, פסקה דורנר כי יש לערוך ל[[עמוס ברנס]] משפט חוזר בשל חשדות כבדים לכך שהודאתו הייתה שקרית והוצאה ממנו באלימות. על פסיקה זו הודה לה השופט [[חיים הרמן כהן|חיים כהן]] במילים נרגשות, ואמר לה כי תיקנה את העוול שעשה הוא כאשר הרשיע את ברנס. הייתה זו שיחת הטלפון האחרונה שערך השופט כהן לפני שנפטר{{הערה|[http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume6B/כרך%20ו(2)%20דבר%20העורכים,%20דברי%20פרידה%20מהשופט%20חיים%20כהן%20זל%20אהרן%20ברק;%20יצחק%20זמיר;%20רות%20גביזון;%20יוסף%20אדרעי;%20אביגדור%20פלדמן.pdf דבר העורכים], '''משפט וממשל''' חוברת ו' (לזכרו של חיים כהן), תשס"ג, 286.}}.

דורנר הדגישה את עקרון השוויון בפני החוק, וזאת במיוחד כאשר דנה בעבירות המיוחסות לאישי ציבור, בניגוד לקו השיפוטי שסבר עד אז כי יש להקל עִמם{{הערה|[[מרדכי קרמניצר]], ח'אלד גנאים, אלון יפה, "קווים לדמותה של דליה דורנר", '''ספר דורנר''', עמ' 421.}} היא הייתה השופטת היחידה שסברה כי הראיות מצביעות לכאורה על כך שיש להעמיד את [[בנימין נתניהו]] לדין ב[[פרשת בר-און חברון]], והרשיעה בדעת מיעוט את [[שמחה דיניץ]], יו"ר [[הסוכנות היהודית|הסוכנות]], באשמת אי סדרים כספיים. את עקרון השוויון הפעילה לטובת איש הציבור כאשר עמדה בפניה עתירה שביקשה לפסול את [[צחי הנגבי]] מלשמש במשרת [[השר לביטחון פנים]] בשל האשמות שהועלו נגדו: דורנר פסקה כי זכויות האזרח של הנגבי, וזכותו "לממש את מפעל חייו" כאיש ציבור, פועלות לטובתו ומונעות את פסילתו{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=03019930.P26|סוג=בג"ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=ראש הממשלה|ניתן ב=9 באוקטובר 2003|פד"י=כרך נ"ז, חלק שישי, עמ' 817}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* [[שוקי שטאובר]], '''עו"ד ועוד''', 2005, הפרק "השופטת דליה דורנר".
* ''' ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון''' - הפרק: דליה דורנר, הוצאת למשכל - [[ידיעות ספרים]], 2017, עמ' 145 - 170{{הערה|המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר}}
*[[יורם יובל]], '''ישראל - שיחת נפש''', [[כנרת זמורה ביתן]], 2012, עמ' 106 - 112 {{ULI|9789655523348}}

==== [[ספר יובל]] לכבודה ====
* [[שולמית אלמוג]], [[דורית ביניש]], יעד רותם (עורכים), '''ספר דליה דורנר''', נבו 2009.
* {{הארץ|[[משה נגבי]]|משיכון עולים לעליון, "ספר דליה דורנר"|1.1272340|20 ביולי 2009}}
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Dalia Dorner}}
*{{שופט|bd84}}
* שרון אברהם וייס, {{אנצ נשים יהודיות|dorner-dalia}}
* {{וידאו}} דליה דורנר, [http://www.eng.biu.ac.il/~noytzac/university/indexe2ec.html?p=965#more-965 המשטר החוקתי בישראל] - קורס מצולם, באתר "אוניברסיטה מצולמת"
* דליה דורנר, [http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4356-00.html?tag=21-26-54 חזקת החפות במשפט המינהלי], באתר [[חדשות מחלקה ראשונה]], מתוך הרצאה שניתנה ביום 21 בדצמבר 2003 בפני הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין
* {{דין ודברים|אלכסנדר (סנדי) קדר, פנינה אלון, עידן לרון וענת רום|ריאיון עם השופטת (בדימוס) דליה דורנר|2021/11/a1_3|א, עמ' 15–63 (2005)}}
* עידן אהרון, [https://archive.today/20130107235219/http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=1855 להתראות, חברה אמיצה], באתר [[GoGay]],{{כ}} 5 במרץ 2004 - סיכום הפסיקה של השופטת דורנר (כיום, מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is")
* {{הארץ|דליה קרפל|ציונות, מצוינות וכבוד האדם. זה הבסיס|1.1558540|22 בספטמבר 2006}}
* {{הארץ|יעל ולצר|"זה מסוכן שכל שופט מחוזי יכול לסגור עיתון"|1.1316454|6 באפריל 2008}}
* {{כלכליסט|הראל עילם|תקציר מנהלים: ראיון עבודה מהיר עם נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר|3538586|11 באוקטובר 2011}}
* [[דפנה ברק-ארז]], [[אייל גרוס]], [http://www.tau.ac.il/law/barakerez/articals/76.pdf הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות בכבוד] <small>- אזכור תרומתה של דורנר להגנה על הזכויות החברתיות בפסיקתו של בית המשפט העליון</small>{{כ}}
* {{וידאו}} [http://www.youtube.com/watch?v=HIfT-jI5714 חוצה ישראל : רינו צרור בריאיון עם דליה דורנר], בערוץ ה[[יוטיוב]] של [[הטלוויזיה החינוכית]]
* {{וואלה|דוד ורטהיים|"כשהגעתי למועצת העיתונות, המוסד הזה לא פעל. כיום הוא על המפה"|2676939|9 בספטמבר 2013}}
* פישל רוזנפלד, [http://www.kolhazman.co.il/290305 "אתיקה פנימית שסותרת את חופש העיתונות"], באתר כל הזמן, 16 באפריל 2018
* {{עלי משפט||השופטת בדימוס דליה דורנר - ראיון|2017/07/ראיון-6|ז, תשס"ט}}
* {{SSRN|[[שולמית אלמוג]]|"גלוי וכסוי בלשון" - על כתיבתה השיפוטית של דליה דורנר|2518095|מחקרי משפט|כ"ב, תשס"ו}}
* {{JSTOR|[[יפה זילברשץ]]|ההיבט הלאומי של המדינה היהודית בפסיקתה של השופטת דורנר|24288584|[[מחקרי משפט]]|כ"ב, תשס"ו}}
* {{ישראל היום|[[מוריה קור]]|דליה דורנר: "צריך להסדיר את הכוח הבלתי מרוסן של הרשתות החברתיות"|844815|28 בינואר 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007309514405171|דליה דורנר (1934-)}}
* דפנה לוי, [https://anchor.fm/daphna-lewy/episodes/70-e1uouau ראיון אישי עם דליה דורנר בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״], 10 בפברואר 2023

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שופטים לשעבר בבית המשפט העליון}}
{{יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:דורנר, דליה}}
[[קטגוריה:עולות במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון בדימוס]]
[[קטגוריה:שופטות בית המשפט העליון]]
[[קטגוריה:יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית]]
[[קטגוריה:יושבי ראש ועדות חקירה ממלכתיות]]
[[קטגוריה:זוכי אות אביר איכות השלטון]]
[[קטגוריה:משיאי משואה ביום העצמאות: 2010]]
[[קטגוריה:נשיאי מועצת העיתונות]]
[[קטגוריה:בוגרות בית הספר הריאלי]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר הריאלי]]
[[קטגוריה:פרקליטי הפרקליטות הצבאית]]
[[קטגוריה:שופטי בתי הדין הצבאיים]]
[[קטגוריה:שופטי בית הדין הצבאי לערעורים]]
[[קטגוריה:שופטות בתי הדין הצבאיים]]
[[קטגוריה:מועמדים לתפקיד נשיא מדינת ישראל]]
[[קטגוריה:מקבלות תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]
[[קטגוריה:מקבלות תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע]]
[[קטגוריה:מנהלות ישראליות]]
[[קטגוריה:בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים]]
[[קטגוריה:קצינות צה"ל בדרגת אלוף-משנה]]
[[קטגוריה:בית הכרם: אישים]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1934]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1934]]
[[קטגוריה:יקירי ירושלים]]