הצגת המקור של הדף "דמשק"

{{עיר
| שם = דמשק
| סוג יישוב = עיר
| שם בשפת המקור = دمشق
| תמונה = [[קובץ:Damascus montage.png|270px|מרכז]]
| כיתוב = [[פוטומונטז']] של דמשק
| מדינה = סוריה
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[מחוזות סוריה|מחוז]]
| יחידה שלטונית ראשונה = דמשק
| ראש העיר = בִּשְר אל-צַֹבַּאן
| שטח = 105
| גובה = 680
| תאריך ייסוד = [[2500 לפנה"ס]]
| הערת אוכלוסייה ={{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://citypopulation.de/en/syria/|כותרת=Syria: Governorates, Major Cities & Localities - Population Statistics, Charts and Map|אתר=www.citypopulation.de}}}}
| צפיפות = 20,029
| אזור זמן = +2
| אתר אינטרנט = [http://www.damascus-online.com/ www.damascus-online.com]
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=סוריה|מפה נוספת=דמשק|שם=דמשק|אורך=36.2919444444444|רוחב=33.5130555555556|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה|סוג נוסף=ריק}}
| מפה מפורטת = {{מפת איתור/מחוזות סוריה|מדינה=דמשק}}
| דירוג אוכלוסייה = 1
| מורשת עולמית = {{תבנית מידע/אתר מורשת
| שם=-
| שם מורשת=העיר העתיקה בדמשק
| סוג=תרבותי
| קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 1|1]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 2|2]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 4|4]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 6|6]]
| מספר מזהה=20
| שנת הכללה=1979
| הערות=ב[[אתר מורשת עולמית בסיכון|סיכון]] מאז [[2013]]
| שטח האתר=-
}}
| תאריך צפיפות = 2021
}}
'''דַּמֶּשֶׂק''' (ב[[ערבית]]: '''دمشق''', דִמַשְׁק; ב[[סורית]]: '''ܕܰܪܡܣܘܩ''') היא [[עיר בירה|בירתה]] של [[סוריה]] ואחת הערים העתיקות בעולם. העיר ממוקמת בדרום-מערב סוריה, מרחק לא רב מגבול [[ישראל]], [[ירדן]] ו[[לבנון]]. ב[[ארצות ערב|מדינות ערב]] ובסוריה עצמה קוראים לבירה הסורית גם בשם "'''א-שאם'''" (ערבית: '''الشام'''), כיוון שבאופן מסורתי הייתה בירת אזור ההשפעה ששמו [[לבנט#א-שאם|בילאד א-שאם]]. אוכלוסיית העיר מוערכת בכ-2,503,000 תושבים נכון לשנת [[2022]]. 

העיר הוקמה בסביבות שנת [[2500 לפנה"ס]] וישנן עדויות להתיישבות אנושית באזור כבר מסביבות [[האלף ה-7 לפנה"ס|6800 לפנה"ס]], אך ללא עדויות להתיישבות משמעותית. לאורך המאות שימשה דמשק עיר מסחר ומרכז פוליטי חשוב, היא הייתה לעיר הבירה של ממלכת [[ארם דמשק]], בתקופה היוונית והרומית נחשבה העיר למרכז תרבותי חשוב ומאות שנים לאחר מכן עם התרחבות [[האימפריה המוסלמית]], שימשה מושב השלטון של ח'ליפות [[בית אומיה]] ואחת מהערים החשובות בעולם המוסלמי. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], לאחר שסוריה זכתה בעצמאות מידי המנדט הצרפתי בשנת [[1946]], הייתה דמשק לבירתה של הרפובליקה הערבית של סוריה.

בשנת [[2012]] התרחש בעיר קרב בין כוחות הביטחון הסוריים וכוחות המורדים כחלק מ[[מלחמת האזרחים בסוריה]]. במהלך שלושה שבועות הצליחו המורדים לכבוש כמחצית משכונות העיר ולבסוף הובסו על ידי כוחות צבא גדולים. מספר חודשים לאחר מכן הוגדרו אתרי המורשת העולמית בסוריה בהם גם העיר העתיקה בדמשק, במצב של סכנה, זאת נוכח המשך הלחימה.

נכון ליוני [[2023]], מעל עשור עבר מאז החלה [[מלחמת האזרחים בסוריה]], העיר דמשק נבחרה לעיר הכי פחות ראויה למגורים מתוך 173 ערים גלובליות בדירוג עולמי. 

== שם העיר ==
השם '''דמשק''' מקורו בארמית "דר משק" ומשמעותו "מקום מושקה היטב" על אף שקיימת עדות בלוחות שנמצאו ב[[אבלה]] למקום דרום לאבלה הקרוי דמשקי, כך שייתכן שהשם הוא קדום יותר. משמעות השם הערבי "א-שאם" הוא צפון והוא מהווה שם כללי גם לסוריה ולפעמים אף ל[[לבנט]] כולו. גם ב[[טורקית]] נקראת העיר בשם "שאם" (Şam).

== היסטוריה ==
=== העת העתיקה ===
מחפירות בתל רמד בשולי העיר עולה כי העיר הייתה מיושבת כבר באלף השביעי לפני הספירה, כנראה בסביבות [[6,800 לפנה"ס]], והיא נחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם. היסטוריון ערבי [[עלי אבן אל-חסן אבן עסאכר]] שיער שהעיר נוסדה באלף ה-4 לפני הספירה. למרות זאת העיר לא נודעה בחשיבותה עד להגעתם של ה[[ארמים]], עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום. הארמים הקימו מערכת השקיה שכללה תעלות שהשקו את הסביבה מתוך נהר הברדה; עד היום מהווה המערכת בסיס לאספקת המים לעיר העתיקה על אף ששופרה והורחבה ב[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]] וב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית בארץ ישראל]]. מלכי הארמים נלחמו פעמים רבות נגד [[אשור]] (ר' [[קרב קרקר]]) ונגד [[ממלכת ישראל]] ומלכם [[בן הדד השני]] מוזכר מספר פעמים במקרא. בשנת [[732 לפנה"ס]] הרס מלך אשור, [[תגלת פלאסר השלישי]] את העיר והיא איבדה את עצמאותה למאות שנים. לאחר הכיבוש האשורי נכבשה העיר על ידי ה[[בבל]]ים ולאחר מכן על ידי ה[[האימפריה הפרסית|פרסים]].

[[קובץ:The Jupiter temple in Damascus.jpg|260px|ממוזער|שרידי מקדש יופיטר שנבנה בתקופה הרומית.]]
על פי ההיסטוריון ניקולאוס איש דמשק, כתב [[יוסף בן מתתיהו]],{{הבהרה|משפט לא ברור}} כי [[אברהם אבינו]] מלך בדמשק בזמן מעברו מ[[אור כשדים]] לארץ ישראל, ומכאן הביא את עבדו אליעזר. ואכן עד לדמשק הגיע אברהם אבינו ברדפו את ארבעת המלכים. על פי [[ספר מלכים]], המלך אחז ראה את המזבח בדמשק ומיד ציווה לבנות מזבח זהה במקדש ירושלים טרם חזרתו לארץ. [[אליהו הנביא]] התבקש על ידי [[אלוהים|האל]] להמליך את חזאל למלך על דמשק. מכל הכתובים אלו מתברר כי דמשק הייתה עיר מקדשית שהייתה לה זיקה חזקה לנעשה בארץ ישראל.

[[אלכסנדר מוקדון]] כבש את העיר בשנת [[332 לפנה"ס]] כחלק מכיבוש המזרח התיכון. לאחר מותו הפכה דמשק לאזור קרב בין יורשיו של אלכסנדר, בין [[בית סלאוקוס]] ל[[בית תלמי]] עם קביעת בירת הסלאוקים ב[[אנטיוכיה]] ירדה העיר מגדולתה ואיבדה את הבכורה לערים כמו [[לטקיה]] בצפון.

בשנת 64 לפני הספירה כבש [[פומפיוס]] [[מצביא]] [[רומא]] את העיר והפך אותה לחלק מקבוצת הערים היווניות-רומאיות באזור שנקראה [[דקאפוליס]]. בשנת [[37]] העביר הקיסר [[קליגולה]] את השליטה בעיר ל[[נבטים]] והעיר הייתה כפופה לבירת הנבטים [[פטרה]]. העיר נכבשה חזרה על ידי הרומאים בשנת 106 לספירה. בשנת 222 העיר הוכרזה כקולוניה על ידי הקיסר [[ספטימיוס סוורוס]] וחשיבותה עלתה לאור מיקומה על דרכי מסחר מרכזיות ממערב למזרח.

לא נותר הרבה מהתקופה הרומאית למעט המבנה של העיר ומרבית השרידים קבורים כ-5 מ' מתחת לעיר המודרנית.

=== ימי הביניים ===
[[קובץ:Venetian embassy to the Mamluks in Damascus in 1511 workshop of Giovanni Bellini.jpg|ממוזער|350px|שגרירות [[ונציה]] בחצר המושל הממלוכי של דמשק, [[1511]]]]
בשנת 636 נכבשה העיר על ידי [[עומר בן אל-ח'טאב|הח'ליפה עומר]] שהפך אותה לעיר בירתו ולבירה של [[בית אומיה]] אימפריה ששלטה בשטחים נרחבים מ[[ספרד]] ועד [[הודו]]. בתקופה זו הייתה דמשק בשיא תפארתה ועם העברת הבירה לאזור צפון סוריה של ימינו על ידי [[מרואן ה-2]] בשנת 771 ירדה דמשק מתפארתה. בשנת 750 עברה העיר לשליטת ה[[עבאסים]] ששלטו מ[[בגדאד]] ועם ירידת כוחם עברה העיר לשליטה של שושלות מקומיות.

[[צלאח א-דין]] קבע את דמשק כעיר בירתו, הוא בנה מחדש את המצודה של העיר ובתקופתו מתואר שהפרברים התפשטו והיו גדולים כמו העיר עצמה. ה[[צלבנים]] שניסו לכבוש את העיר נכשלו ומעולם לא הצליחו. בתקופתם התפרסמה דמשק בפלדה שלה.

שליטת [[השושלת האיובית]] הסתיימה עם הכיבוש ה[[מונגולי]] של סוריה בשנת [[1260]]. מיד לאחר נסיגתם השתלטו על האזור ה[[ממלוכים]] ודמשק הפכה לבירה האזורית של הממלוכים ששלטו גם מ[[מצרים]].

הנוסע המוסלמי [[אבן בטוטה]] ביקר בעיר ב-[[1326]] ותיאר אותה בכתביו ככלבו ענק של סחורות. אוכלוסיית העיר הגיעה לכדי כ-100,000 תושבים, היא הייתה לצומת מסחר חשוב ביותר בין [[מצרים]], [[איראן]], [[אסיה הקטנה]] והארצות לחוף [[הים השחור]]. העיר עוררה רושם רב על המבקרים בה ואבן בטוטה כתב עליה "דמשק עולה ביופייה על כל הערים בתבל". הוא מתאר את [[המסגד האומיי]] הגדול שבנה [[וליד הראשון]] כ"מסגד הגדול בעולם, מושלם מבחינה [[אדריכלות|אדריכלית]] ובולט ביופיו".

אבן בטוטה מספר כי המסגד נבנה בעזרת 12,000 פועלים, בעלי מלאכה, ששלח הקיסר הנוצרי ב[[קונסטנטינופול]] לחליף וליד. המסגד בנוי על בסיס כנסייה נוצרית קדומה, שחלקה נראה במסגד. אבן בטוטה מתאר את המשא ומתן שהתקיים על מנת לאפשר את קיומה של הכנסייה הנוצרית בתוככי המסגד המוסלמי.

בשנת [[1400]] כבש המצביא המונגולי [[טימור לנג]] את דמשק שוב, הרס אותה והגלה רבים מתושביה לבירתו [[סמרקנד]]. רבים מהתושבים שלא הוגלו נרצחו וראשיהם נערמו בערימה בצפון-מזרח החומות. עד היום ישנה כיכר הקרויה '''בורז' אל-ראס''' שמשמעותה מגדל הראשים. לאחר הכיבוש המונגולי הקצר העיר נבנתה מחדש והמשיכה לשמש כעיר ממלוכית עד שנת [[1516]].

=== התקופה העות'מאנית ===

[[קובץ:Olfert dapper 1677 damaskus.jpg|260px|ממוזער|איור של העיר דמשק מתוך ספרו של ה[[גאוגרף]] ההולנדי [[אולפרט דאפר]], [[1677]]]][[קובץ:Flickr - …trialsanderrors - Minaret of the Bride, Damascus, Holy Land, ca. 1895.jpg|260px|ממוזער|צילום של המסגד האומיי והעיר דמשק, [[1895]]]]
בשנת [[1516]] מחשש לברית בין ה[[ממלוכים]] לבין ה[[איראן|פרסים]] החלו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] במסע כיבוש בממלכה הממלוכית. ב-[[21 בספטמבר]] ברח המושל הממלוכי מהעיר וב-[[2 באוקטובר]] הוכרז שמו של הסולטאן [[סלים הראשון]] במהלך התפילה במסגד האומיי. יום לאחר מכן נכנס ה[[סולטאן]] לעיר ונותר בה למשך שלושה חודשים.

עם כניסת העות'מאנים לדמשק, החלה בניית בית תפילה ואנדרטה במקום קבורתו של איש הדת ה[[סופיזם|סופי]] [[אבן ערבי]] באזור אל-סַאלחיָה (الصالحية) שמחוץ לחומות העיר, המבנה העות'מאני הראשון שהוקם בעיר כאות להחלפת השלטון וסמל לאימפריה העות'מאנית. תחת השלטון העות'מאני, דמשק בהדרגה התפתחה אל מחוץ לחמות העיר העתיקה, תהליך שהתרחש בעיקרו במהלך [[המאה ה-19]]. שיא פריחתה של דמשק העות'מאנית התרחשה בין [[1860]] ל-[[1914]], כאשר איכות החיים החלה להשתפר, הוקמו בתי ספר רבים, שוקמו ופותחו תשתיות וכבישי העיר והתחזק מעמד ה[[בורגנות]] הדמשקאי לצד עלייה במספר המשכילים אשר למדו באוניברסיטאות ב[[טורקיה]] וחזרו למשרות ניהוליות ומקצועיות בדמשק.{{הערה|Burns, 2005, עמ' 254-7.}}

העות'מאנים שלטו בדמשק במשך 400 שנים, למעט תקופה קצרה בין השנים [[1832]]–[[1840]] בה שלט בדמשק [[אבראהים פאשא]] מ[[מצרים]]. בגלל היותה של דמשק על אחת משתי הדרכים המרכזיות ל[[מכה]] שהיו חשובות לאור ה[[עלייה לרגל]] המוסלמית ה[[חג']] העיר זכתה לתשומת לב יותר מגודלה האמיתי. במשך רוב התקופה [[חלב (עיר)|חלב]] הייתה העיר הגדולה ומרכז המסחר.

=== המאה ה-20 ===
{{הפניה לערך מורחב|כיבוש דמשק}}
בתאריך [[1 באוקטובר]] [[1918]] כוחות [[המרד הערבי]] בראשות [[נורי א-סעיד]] נכנסו לדמשק. באותו יום כוחות אוסטרליים מה[[רגימנט]] הרביעי והעשירי נכנסו לעיר וקיבלו את כניעתו של המושל הטורקי אמיר סעיד (שמונה כמושל יום קודם לאחר נסיגתו של מפקד הכוחות העות'מאניים). ממשל צבאי בראשות [[שוקרי פאשה]] הוכרז ו[[פייצל הראשון]] מונה למלך סוריה.

[[קובץ:4ALHinDamascus.jpg|250px|ממוזער|כוחות רגימנט הפרשים האוסטרלי הרביעי אל מול בית החולים הטורקי מעט לאחר כניעת העיר.]]
ב-[[8 במרץ]] [[1920]] הכריז [[הקונגרס הלאומי הסורי]] על עצמאות ועל הקמתה של [[הממלכה הערבית של סוריה]], [[מונרכיה חוקתית]] תחת הנהגתו של [[פייצל הראשון]]. בתקופה קצרה זו שימש [[האשם אל אתאסי]] כ[[ראש ממשלה]]. אלא שימיה של [[מונרכיה]] זו היו ספורים; בהוציאם אל הפועל את [[הסכם סייקס–פיקו]] ואת [[מנדט]] [[חבר הלאומים]] (ר' גם [[ועידת סן רמו]]), פלשו כוחות צרפתיים לסוריה. בשנת 1920 חצו כוחות צרפתים את הרי [[מול הלבנון]] ולאחר שניצחו את הכוחות הסוריים הקטנים ב[[קרב מייסלון]] הפכו את דמשק למרכז השלטוני של שלטונם בסוריה.

בשנת [[1925]] כאשר [[המרד הדרוזי]] מ[[חורן|החוראן]] התפשט לדמשק, דיכאו אותו ה[[צרפתים]] ביד קשה, תוך כדי שהם מפציצים את העיר. האזור של העיר העתיקה בין שוק חמדיה לבין שוק מדחת פאשה נשרף עד היסוד ועד היום ידוע בשם "אל-חריכה" (השריפה). העיר העתיקה הוקפה גדרות תיל וכבישים חדשים נבנו כדי להקל על התנועה הצבאית.

בשנת [[1945]] התקיפו הצרפתים את דמשק פעם נוספת אך בפעם זו התערבו האנגלים והצרפתים הסכימו לסגת דבר שהוביל בסופו של דבר לעצמאות סוריה בשנת [[1946]]. דמשק נותרה בירת סוריה.

ב־[[17 ביולי]] [[1948]] רשם [[דוד בן-גוריון]] ביומנו: {{ציטוטון|הפצצנו סוף-סוף הלילה את דמשק. לא 'המבצרים'{{הערה|בן-גוריון התכוון ל[[מפציץ]] - [[B-17 מבצר מעופף]]}} אלא '[[DC-3 דקוטה]]' זרקה 2 טון פצצות – בשעה 3 בלילה. העיר הייתה מוארת, אבל עם ההפצצה הראשונה כבו האורות.}}{{הערה| [[גרשון ריבלין]], [[אלחנן אורן]], (עורכים), "דוד בן-גוריון '''מן היומן''' ([[מלחמת העצמאות]], [[תש"ח]] - [[תש"ט]])", [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תשמ"ו, 1986, 17 ביולי 1948, י' בתמוז תש"ח, שבת, "הפצצת דמשק", עמוד 261.}}{{הערה| [[אביגדור שחן]], "כנפי הניצחון", הוצאת [[ספרית מעריב]], 1966, עמוד 202}}

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] [[תקיפת המטכ"ל הסורי|הופצץ המטכ"ל הסורי]] על ידי מטוסי [[F-4 פנטום]] ישראליים כתגמול על שיגור [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] סוריים, ואש [[ארטילריה|ארטילרית]] ישראלית [[הפשיטות הארטילריות בחזית הצפון (1973)|פגעה במבואותיה]].

העיר העתיקה של דמשק הוכרזה כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]] בשנת [[1979]]. אף על פי כן, אין בדמשק מבנים היסטוריים רבים, האתרים ההיסטוריים המרכזיים הם [[המסגד האומיי]] (המסגד הגדול), והמצודה מהתקופה הצלבנית. העיר נבחרה לשמש כ[[בירת התרבות הערבית]] בשנת [[2008]].

===מלחמת האזרחים בסוריה===
[[קובץ:Damascus Checkpoint.jpeg|ממוזער|250x250px|[[הצבא הסורי|חייל סורי]] בעמדת הגנה בעיר, ינואר [[2012]].]]
[[מלחמת האזרחים בסוריה|ההתקוממות שהחלה בסוריה]] פסחה תחילה על העיר דמשק (כמו גם [[חלב (עיר)|חלב]]). אך המתח בבירה עלה והממשלה החלה לבצר את הבירה, נוכחות כוחות הביטחון גדלה ובנייני הממשלה מוגנו ושקי חול נפרסו סביבם. במרץ 2012 נערכה הפגנה גדולה בכיכר אל-מיידאן לאחר שגם במהלך הלילה אירעו הפגנות בכמה מוקדים בדמשק.{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב|מתקרבים לאסד: הפגנות ענק גם בדמשק, 37 נהרגו ברחבי סוריה|2515282|9 במרץ 2012}}}}

במשך כשלושה שבועות בין ה-[[15 ביולי]] ל-[[6 באוגוסט]] [[2012]], תקפו כוחות המורדים הסורים ו[[הצבא הסורי החופשי]] את מרכזי השלטון וכוחות הביטחון בעיר דמשק. בקרב שזכה לכינוי 'הקרב על דמשק', הצליחו המורדים לכבוש ולהחזיק בכמחצית משכונות העיר כמו גם לפגוע במספר בכירי השלטון הסורי בשורה של פיגועים, בתגובה לכך הכניסו כוחות הביטחון כלים משוריינים, טנקים, [[מסוק]]ים וכוחות לוחמים רבים כדי לבלום את אחיזת המורדים בעיר. בתחילת אוגוסט 2012, נסוגו כוחות המורדים לפרוורי העיר והלחימה נמשכה מחוץ לעיר בסדרת התקפות של כוחות הביטחון הסורים החל מאמצע אוגוסט.

בשנת [[2013]], לאור המשך הלחימה, הוכרזה העיר העתיקה בדמשק יחד עם כל אתרי המורשת העולמית בסוריה, כנתונה בסיכון.

== גאוגרפיה וחלקי העיר ==
דמשק נמצאת כ-80 ק"מ מ[[הים התיכון]] מאחורי הרי [[מול הלבנון]] על רמה שגובהה כ-680 מ' מעל פני הים. העיר העתיקה בנויה בגדה הדרומית של נהר [[ברדה (נהר)|ברדה]] או כפי שכונה בתנ"ך אבנה (אמנה) העיר הנוכחית מתפרשת על שתי גדות הנהר. העיר ממוקמת בדרום סוריה לא רחוק מהגבול הלבנוני וגם מזה הישראלי. למיקום הגאוגרפי המצוין של דמשק היה תפקיד חשוב בהתפתחותה והפיכתה לעיר חשובה כפי שהיא מוכרת לנו היום.

[[קובץ:Districts of damascus english.svg|250px|ממוזער|מפה של חלקי העיר]]
עד ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]] העיר דמשק התנהלה בין חומות העיר העתיקה, כאשר האזור מסביב היה ברובו חקלאי עם פרדסים ושדות רבים לאורך המעיינות, הנחלים והנהרות של העמק. סביב העיר התפתחו לאורך השנים מספר כפרים שנבנו לאורך הדרכים העיקריות המובילות לעיר, רבים ממתיישבים אלו היו פליטים מוסלמים מתקופת הכיבושים הצלבניים כמו גם פליטים כורדים שהגיעו לאזור העיר, אלו קיבלו את השם 'אל-מוהאג'ירין' (המהגרים) ו-'אל-אכראד' (ה[[כורדים]]). הכינוי לאזור ההתיישבות של פליטים אלו השתמר בשם השכונה 'מוהאג'ירין' מצפון-מערב לעיר העתיקה.

לקראת סוף המאה ה-19, החלו השלטונות העות'מאנים בבנייה ממערב לעיר העתיקה, באזור שזכה לכינוי אל-מרג'ה (المرجة; 'ה[[מרעה]]'), שם הוקמו מספר מבני ציבור ובתי דירות, אזור זה נקרא '[[כיכר מרג'ה|כיכר אל-מרג'ה]]' (או בשמה המאוחר יותר 'כיכר השוהדא'; הקדושים). בהמשך התפתחה העיר לכיוון צפון-מערב לאזור 'צאלחיה' (الصالحية) ומרכז העיר עבר בהדרגה גם הוא לאזור זה, כאשר במהלך תחילת [[המאה ה-20]] החלה העיר בתנופת בניין והתפתחות לכל הכיוונים אך בעיקר האזור בין העיר העתיקה ל[[הר קאסיון]].

העיר מחולקת ל-15 [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] ('בלאדיה'), אלו מחולקות ל-95 שכונות. הרשויות הן:
{|
|
* העיר העתיקה
* א-סארוג'ה
* אל-קנוואת
* ג'ובר
* אל-מיידאן
|
* א-שאע'ור
* קדם
* כפר סוסה
* [[מאזה|אל-מזה]]
* דומאר
|
* ברזה
* אל-קאבון
* רוכן א-דין
* א-סאלחיה
* מוהאג'רין
|
|}

== תחבורה, כלכלה ומסחר ==
[[קובץ:Damascus-Hejaz station.jpg|250px|ממוזער|תחנת הרכבת החיג'אזית.]]
[[קובץ:Bakdash ice-cream shop in the old souk in Damascus.jpg|ממוזער|220px|הגלידרייה המפורסמת "[[בקדש]]" בשוק של דמשק, שבה נמכרת [[בוזה (גלידה מסטיק סורית)|גלידת המסטיק]] המפורסמת ביותר בעולם הערבי.]]
במרחק כ-20 [[קילומטר]]ים מדרום-מזרח לעיר נמצא [[נמל התעופה הבינלאומי של דמשק]] המשמש נמל התעופה הבינלאומי העיקרי של [[סוריה]], מספר חברות תעופה ממספר מדינות בעולם מקיימות טיסות לנמל התעופה.

הכבישים והרחובות ברחבי העיר אינם לרוב רחבים במיוחד, בעיקר באזורים הוותיקים יותר של העיר, וכך שבמרכז העיר נוטות להיות בעיות תנועה ופקקי תנועה רבים. מדרום תחומה העיר ב[[כביש מהיר]] אשר מתחבר במספר [[מחלף|מחלפים]] עם כבישים ראשיים ומהירים המתחברים לערים המרכזיות ברחבי סוריה. בין היתר ניתן למנות את הכביש המהיר מס' 1 ([[כביש דמשק-ביירות]]) והכביש המהיר מס' 7 אשר יוצאים מהעיר לכיוון מערב, הכביש המהיר M5 והכביש המהיר מס' 110 אשר יוצאים לכיוון דרום, הכביש המהיר M5 עוקף את העיר מכיוון דרום-מזרח (שם הוא נקרא רח' אל-מותהליכ אל-ג'נובי) וממשיך לכיוון ערי החוף מצפון לעיר.

בתקופת השלטון העות'מאני בסוריה, הקימו העות'מאנים את [[מסילת הרכבת החיג'אזית]] אשר חיברה את דמשק ל[[מדינה (עיר)|מדינה]]. קו הרכבת החדש נחנך בשנת [[1908]] ומספר שנים לאחר מכן נחנכה תחנת הרכבת החיג'אזית של דמשק אשר שימשה לתחילת הקו, תחנה זו הוקמה במרכז דמשק באזור [[כיכר מרג'ה]] ונותרה פעילה רק עד [[1920]]. מבנה התחנה משמש מסוף [[תחבורה ציבורית]] ותחנת רכבת אשר משמשת קו פנימי המגיע לתחנת הרכבת הראשית של דמשק בחלקה הדרומי של העיר.

בגלל המיקום המצוין של דמשק היא נחשבה ונחשבת עד היום לעיר מסחר מרכזית, דבר שתרם רבות להתפתחותה. בעת העתיקה היא נחשבה למקום מפגש בין המזרח למערב. אחת המלאכות הדמשקאיות הידועות ביותר היא ה[[אריגה]], בה מתמחים הדמשקאים. תוצרת סורית מפורסמת נוספת היא הממתקים המזרחיים המסורתיים אשר נמכרים בכל רחבי העיר.

== העיר העתיקה בדמשק ==
[[קובץ:Omayyad mosque.jpg|ממוזער|שמאל|המסגד הגדול]]
[[קובץ:Damascus-oldcity-he.svg|ממוזער|שמאל|מפת העיר העתיקה]]
העיר העתיקה של דמשק היא המרכז ההיסטורי של העיר המודרנית, היא מוקפת חומה וכוללת מצודה בפינה הצפון-מערבית. סביב חומות העיר ישנם מספר מגדלים וסך הכל שבעה שערים, כאשר העתיק ביותר (שער שארקי) נבנה בתקופה הרומית. שטחה של העיר הוא בסביבות 1.28 [[קמ"ר]], כאשר ממזרח למערב היא מגיעה לכדי כ-1,200 מטרים ובקו צפון-דרום היא מגיעה לכדי כ-750 מטרים.

במרכז העיר העתיקה, ממזרח למערב עובר '[[הרחוב הישר של דמשק|הרחוב הישר]]' (ציר [[דקומנוס|דקומנוס מקסימוס]]) החוצה את העיר, מה שמאפיין ערים רבות בעלות השפעת בנייה רומית. רחוב זה מחבר את השער המזרחי (שער שארקי) לשער המערבי (שלא קיים עוד) ולמעשה חילק באופן היסטורי את העיר לשני רבעים מדרום לו (הרובע היהודי ורובע שאגור ג'והאני) וארבעה רבעים מצפון (הרובע הנוצרי, רובע חדד, רובע אומיה ורובע חאריקה).

=== מצודת דמשק ===
{{הפניה לערך מורחב|מצודת דמשק}}
ה[[מצודה]] נבנתה בשני שלבים עיקריים, ראשית בתקופה [[האימפריה הסלג'וקית|הסלג'וקית]] תחת שלטונו של עבאק אל-חווראזמי בשנים [[1076]]–[[1078]] ובהמשך שופצה המצודה באופן נרחב בתקופה ה[[השושלת האיובית|האיובית]] בשלטונו של אל-עליל הראשון (אחיו של [[צלאח א-דין]]) בשנים [[1203]]–[[1216]]. ייתכן כי המצודה בנויה באתר בו שכנה מצודה קדומה יותר, ייתכן אף המצודה הרומית, אך טרם נמצאו לכך עדויות.

[[קובץ:Damaskus4.jpg|250px|ממוזער|מצודת דמשק, מבט מבפנים לכיוון החומה הדרומית.]]
המצודה מצויה בפינה הצפון-מערבית של חומות העיר העתיקה, היא מורכבת מ-12 מגדלים וחומה בין המגדלים. היא מתפרסת על שטח של כ-250 מטרים על כ-150 מטרים ומכילה שלושה שערים לאורך חומותיה, כאשר שער הכניסה הראשי היה השער הצפוני שניצב בצמוד לנהר ה[[ברדה (נהר)|ברדה]] וכיום הרוס ברובו. לאורך כמעט אלף שנות קיומה של המצודה היא שימשה פעמים בודדות בלבד ללחימה; ב[[המצור על דמשק|מצור על דמשק]] בשנת [[1148]], המצור [[האימפריה המונגולית|המונגולי]] בפיקוד קיטבוקה בשנת [[1260]] והמצור המונגולי-[[האימפריה הטימורית|טימורי]] בפיקוד [[טימור לנג]] בשנת [[1401]]. הפעם האחרונה ששימשה המצודה ללחימה הייתה כאשר כוחות [[המנדט הצרפתי על סוריה|המנדט הצרפתי]] הפגיזו עמדות של מורדים סורים מחומות המצודה במהלך [[המרד הדרוזי|המרד הסורי הגדול]] בשנת [[1925]].

עד לשנת [[1986]] שימשה המצודה את השלטונות הסורים כמחנה צבאי, מרכז פיקוד ובית כלא. למרות הפסקת השימוש במצודה באופן צבאי פעיל, היא לא פתוחה עדיין לציבור ונמצאת בתהליך שיקום וחפירות ארכאולוגיות. בין השנים [[2000]] ו-[[2006]] נערכו חפירות ועבודות שיקום נרחבות בשיתוף עם צוותים [[צרפת]]יים, החל משנת [[2007]] החלו עבודות שיקום נוספות בשיתוף עם צוותים מ[[איטליה]]. כיום לאור חוסר היציבות וקרבות [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים]] שהחלה ב-[[2011]], לא ברור מצב עבודות השיקום והחפירה במצודה. כמו שאר העיר העתיקה, מוגדרת המצודה חלק מ[[אתר מורשת עולמית]] (הוגדרה בשנת [[1979]]) ולאור הלחימה הנמשכת, הוגדרה בשנת [[2013]] המצודה כמו שאר אתרי המורשת ברחבי סוריה כנתונים במצב סכנה.

=== חומות, מגדלים ושערי העיר ===
מתאר חומות העיר כמו גם העיר עצמה, הוא ככל הנראה נצר לתקופה הרומית. החומות כפי שהן נראות כיום שופצו ושודרגו לאורך השנים, אך צורתם הכללית נבנתה ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]]. חומות העיר דמשק מוזכרות בתקופה מוקדמת יותר בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס ב[[ספר ירמיהו]], בתקופת ממלכת [[ארם דמשק]] תחת המלך [[בן-הדד השלישי|בן הדד]]: {{ציטוטון|1=וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת דַּמָּשֶׂק וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד.|2={{תנ"ך|ירמיהו|מט|כז|קצר=כן}}}}

=== המסגד הגדול ===
[[קובץ:Damasco via rectaHPIM3216.JPG|250px|ממוזער|השער המזרחי של העיר העתיקה (באב אל-שארכי) שנבנה בתקופה הרומית, ממנו מתחיל 'הרחוב הישר' אשר חוצה את העיר העתיקה ממזרח למערב.]]
{{הפניה לערך מורחב|המסגד האומיי}}
המסגד הגדול של דמשק, או המסגד האומיי, נחשב לאחד המסגדים הגדולים והחשובים בעולם המוסלמי. בנייתו הושלמה בשנת [[715]] מספר שנים אחרי הכיבוש המוסלמי של דמשק. הוא הוקם בחלק הצפון-מערבי של העיר (כיום העיר העתיקה) בין מצודת דמשק לרחוב הישר ושימש המרכז הדתי של ח'אליפות בית אומיה שבירתה הייתה דמשק.

כאשר נבנה הוא נחשב לאחד המבנים הגדולים בעולם, הוא נבנה בהשראת סגנון הבנייה הביזנטי על ידי כ-200 אמנים ביזנטיים. הוא בנוי בצורת מלבן בגודל 157 על 100 [[מטר]]ים, כאשר במרכזו חצר רחבה ובפאותיו שלושה [[מינארט]]ים; 'מינארט הכלה' בדופן הצפונית, 'מינארט ישו' בפינה הדרום-מזרחית ו-'מינארט קיטבאי' בפינה הדרום-מערבית.

=== שווקים ===
* [[שוק אל-חמידיה]]: השוק המפורסם ביותר בדמשק, תחילתו ברחוב א-נצר בעיר העתיקה של דמשק והוא משתרע על כ-3 ק"מ מזרחה לכיוון המסגד האומיי. בשוק נמכרות [[סחורות]] מכל הסוגים, בדגש על סחורה מתוצרת מקומית, וכן ישנן גלידריות המייצרות [[בקדש|גלידה דמשקאית]] אשר ידועה בעולם הערבי. השוק מסתעף לשווקים רבים נוספים, רבים מהם שווקים המיועדים לתחום מסוים.
* [[שוק מדחת באשא]]: השוק השני המפורסם ביותר בדמשק, שוק אשר רובו מקורה ונמכרות בו בעיקר סחורות בד ואריגים.
* [[שוק אל-בזוריה]]: שוק מפורסם נוסף בעיר העתיקה של דמשק, שוק זה מתמחה בעיקר בבשמים וצמחי מרפא, אך יש בו גם תבלינים וממתקים.

==יהדות דמשק==
[[קובץ:مكتب عنبر.jpg|250px|ממוזער|בית הספר 'מכתאב ענבאר' בעיר העתיקה, אשר נבנה במהלך [[המאה ה-19]] כ[[משרד ענבר|בית משפחת ענבאר]] היהודית והוחרם על ידי השלטונות העות'מאנים כשהמשפחה נקלעה לקשיים כלכליים.]]{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יהדות סוריה]], [[יהדות דמשק]]}}
על [[אליעזר עבד אברהם]] המופיע בפרשת [[לך לך]] מסופר שהיה דמשקאי. ב[[תנ"ך]] מסופר ש[[דוד המלך]] כבש את דמשק וסיפח אותה לממלכתו, לאחר מכן בזמן שדמשק הייתה בירת הממלכה ה[[ארם|ארמית]], התקיימו איתה קשרים שידעו תמורות. החל מתקופת [[בית המקדש השני]] ב[[המאה ה-1 לספירה|מאה ה-1 לספירה]] התחיל להתפתח יישוב יהודי בעיר. בתקופת [[המרד הגדול]] כנגד [[האימפריה הרומית]], נהרגו כ-10,000 מיהודי דמשק אך עם זאת המשיכה להתקיים קהילה יהודית בעיר.{{הערה|1=מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3238 "דמשק"] באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.}}

בעיר התפתח גם מרכז [[יהדות קראית|יהודי קראי]] חשוב שהתקיים עד [[המאה ה-19]]. בשנת [[1840]] התחוללה [[עלילת דם]] ([[עלילת דמשק]]) כנגד היהודים בעיר, ובעקבותיה החלה [[הגירה|הגירת]] היהודים ממנה ומסוריה בכלל. מאז ירד בהתמדה מספר היהודים בדמשק. עם זאת במחצית השנייה של המאה ה-19 תנאי החיים בעיר השתפרו, הוקמו בתי ספר חדשים והייתה [[סובלנות]] דתית רבה יותר. בשנת [[1860]] חיו בעיר דמשק כ-4,000 יהודים.{{הערה|Burns, 2005, עמ' 249-250.}}

מגמת ההגירה היהודית מסוריה רק התחזקה עם [[פרעות תרפ"ט]]- [[1929]], והקמת מדינת ישראל.

כיום{{הבהרה|מתי?}} עדיין יש בדמשק מספר קטן של יהודים שסובל מעול השלטון הסורי. בדמשק מספר בתי כנסת ובתי ספר יהודים (בעיקר מיסודה של [[אליאנס]]- כל ישראל חברים). עם התמשכות מלחמת האזרחים בסוריה, מספר רב ממבניה של הקהילה היהודית בעיר נפגעו. בשנת [[2013]], פעל איש העסקים הישראלי-אמריקאי [[מוטי כהנא]] {{אנ|Mordechai Kahana}} לשימור [[בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר]], אשר נפגע חלקית במהלך הקרבות בעיר. כהנא, פעל בשיתוף פעולה עם גורמים באופוזיציה הסורית, על מנת למנוע את הריסתו של בית הכנסת במסגרת הקרבות.{{הערה|{{וואלה!|אבי יששכרוף|"צעד בונה אמון" בדמשק: המורדים מאבטחים בית כנסת|2705362|23 בדצמבר 2013}}}} כיום{{הבהרה|מתי?}} ממשיך לעמוד בית הכנסת, תוך שהוא ממשיך להיות מאובטח על ידי אנשי האופוזיציה הסורית.

הרובע היהודי של דמשק נמצא בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה של דמשק. בעבר הייתה בדמשק קהילה [[שומרונים|שומרונית]] גדולה, אך היא התחסלה ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ובית הכנסת השומרוני עבר לרשותם של היהודים בעיר.

העלייה הגדולה מהעיר של יהודים כונתה [[עליית האלף]], שם עלו יותר מאלף יהודים, רובם ילדים, לארץ ישראל (אז תחת שלטון בריטי).

== אתרים חשובים בעיר ==
[[קובץ:Damascus-National-Museum.JPG|ממוזער|220px|[[המוזיאון הלאומי של דמשק]]]]
* [[המסגד הגדול של דמשק]]
* [[המוזיאון הלאומי של דמשק]] המציג ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] מרחבי סוריה מתקופות שונות. המוזיאון נוסד בשנת 1919.
* [[מוזיאון מלחמת אוקטובר]]
* [[בית האופרה של דמשק|בית האופרה]]
* [[מאוזוליאום צלאח א-דין]]

== גלריה ==
<gallery>
Bait Farhy Al-Moalem - Jewish Quarter Damascus.jpg|בית ברובע היהודי בעיר העתיקה של דמשק
Bab Sharqi Street, Damascus.jpg|רחוב באב שארקי - [[הרחוב הישר של דמשק]] בעיר העתיקה
Barada river in Damascus (April 2009).jpg|[[ברדה (נהר)|נהר ברדה]] העובר בלב דמשק
Azem Palace 02.jpg|[[ארמון עזאם]] בעיר העתיקה של דמשק
Damaskus4.jpg|[[מצודת דמשק]], בצמוד לעיר העתיקה
Umayyad Square, Damascus.jpg|[[כיכר אומיה]]
</gallery>

==ערים תאומות==
רשימת [[ערים תאומות|הערים התאומות]] של דמשק:
{{טורים
|תוכן=
* {{עיר תאומה|נבי מומבאי|הודו}}
* {{עיר תאומה|דובאי|איחוד האמירויות הערביות}}
* {{עיר תאומה|טולדו|ספרד}}
* {{עיר תאומה|קורדובה (ספרד)|ספרד}}
* {{עיר תאומה|ירוואן|ארמניה}}
* {{עיר תאומה|אתונה|יוון}}
* {{עיר תאומה|קהיר|מצרים}}
* {{עיר תאומה|אלכסנדריה|מצרים}}
* {{עיר תאומה|קראקס|ונצואלה}}
* {{עיר תאומה|טריפולי (לבנון)|לבנון}}
* {{עיר תאומה|ריו דה ז'ניירו|ברזיל}}
* {{עיר תאומה|סאו פאולו|ברזיל}}
* {{עיר תאומה|בוקרשט|רומניה}}
* {{עיר תאומה|עמאן|ירדן}}
* {{עיר תאומה|טהראן|איראן}}
* {{עיר תאומה|רבאט|מרוקו}}
* {{עיר תאומה|צנעא|תימן}}
* {{עיר תאומה|בוגוטה|קולומביה}}
}}

== ראו גם ==
* [[נמל התעופה הבינלאומי של דמשק]]
* [[מרכז סרס]]
* [[המוסד העליון למדע יישומי וטכנולוגיה (דמשק)]]

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* Ross Burns, '''[http://books.google.co.il/books?id=1_bQTrpf62cC&dq=damascus&hl=en Damascus: A History]''', Psychology Press, 2005.
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימסע=דמשק}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://whc.unesco.org/en/list/20 העיר העתיקה בדמשק] באתר אתרי המורשת העולמית, [[אונסק"ו]].
* [http://www.shaar-binyamin.com/ "מכון שער בנימין"] - האתר הרשמי של יהדות דמשק, היסטוריה ו[[פולקלור]].
* [http://historic-cities.huji.ac.il/syria/damascus/maps/tfl_1929_damascus.html מפת דמשק, 1929], אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=002370090&local_base=NNLMAP אתר] הספרייה הלאומית. [http://historic-cities.huji.ac.il/historic_cities.html אתר ערים היסטוריות.]
* {{הארץ|דונה אבו נאסר, [[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]]|אחרי ששרדו במלחמה, תושבי דמשק נאבקים כדי לחיות|1.7182118|30 באפריל 2019}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007557363105171|דמשק (סוריה)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מחוזות סוריה}}
{{אתרי מורשת עולמית בסוריה}}
{{בירות המזרח התיכון}}
{{דקאפוליס}}
{{בירות מדינות אסיה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
[[קטגוריה:דקאפוליס]]
[[קטגוריה:אתרי מורשת עולמית בסיכון]]
[[קטגוריה:סוריה: מחוזות]]
[[קטגוריה:סוריה: ערים]]
[[קטגוריה:אסיה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:הערים המאוכלסות ביותר במדינתן]]
[[קטגוריה:דמשק|*]]
[[קטגוריה:מקומות במכתבי אל-עמארנה]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון: ערי בירה]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו באלף ה-3 לפנה"ס]]