הצגת המקור של הדף "הכתב העברי הקדום"

[[קובץ:המילה עברית בכתב ובכתב העברי הקדום.jpg|ממוזער|ה[[תיבה (כתב)|מילה]] "[[עברית]]" ב[[אותיות סת"ם|כתב עברי מרובע]] (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום]]<!--[[קובץ:המילה עברית בכתב העברי הקדום.jpg|ממוזער|המילה עברית בכתב העברי הקדום]]-->
{{התפתחות האלפבית העברי}}
'''הכתב העברי הקדום''', המכונה גם '''כתב דַעַץ''' (וכן '''רעץ''', '''דחץ''', '''כתב ליבונאה'''), הוא כתב של ה[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]] שהיה נהוג בקרב תושבי [[ממלכת יהודה]] ו[[ממלכת ישראל]] במחצית הראשונה של [[האלף הראשון לפני הספירה]].

משערים שמקור הכתב העברי הקדום הוא ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]] ושהכתב העברי הקדום השפיע על הכתב של מספר ממלכות שכנות ([[מואב]],{{ביאור|במאה התשיעית לפני הספירה. זאת אנו למדים מהכתב של [[מצבת מישע]] המואבית, הכתובה בנוסח העברי. אולם מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-6 לפנה"ס]] ניכרת כבר השפעה ארמית על הכתב המואבי (והאדומי){{הערה|שם=זאס|פרופ' [[בנימין זאס]], "השפעת הכתב העברי והארמי על שכנותיה של ישראל]", בתוך: '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 10, סעיף 10.2.5.1, תל אביב: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989. {{ISBN|9653024841}}, עמ' 23 {{גוגל ספרים|1=3QjdyM4YN8UC&lpg=PP1&pg=PA23|2=מלא}}}}.}} [[פלשת]]{{ביאור|1=הפלשתים אמצו את הכתב העברי משכניהם ביהודה, וייתכן שהוסיפו לו מאפיינים מקומיים בהשפעה פיניקית. נוסף על כך נפוץ בפלשת הכתב הארמי ששימש את רשויות השלטון האשורי שם. כמו כן נמצאה גם כתובת בכתב לא ידוע שטרם פוענח, המזכיר את ה[[כתב ליניארי ב'|כתב הליניארי]]{{הערה|שם=זאס}}.}} ו[[ארם]]). באלפבית זה, כמו באלפבית הפיניקי, היו 22 [[אות]]יות המייצגות [[עיצור]]ים בלבד ולא [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] (רק מאוחר יותר החל השימוש ב[[אמות קריאה]]), ומשום כך הוא מסווג כ"[[אבג'ד]]". כיוון הכתיבה באלפבית העברי העתיק, כמו באלפבית הפיניקי, הוא מימין לשמאל, וצורתה של זווית האותיות נוטה להיות יציבה וקבועה (ולא משתנה כמו ב[[אלפבית פרוטו-כנעני|אלפבית הפרוטו-כנעני]]).

בעקבות [[גלות בבל|גלות היהודים לבבל]], ושלטון [[אשור]]י ו[[בבל]]י על [[ארץ ישראל]] ב[[המאה השישית לפני הספירה|מאה השישית לפני הספירה]], פשט השימוש ב[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]], לכתיבת טקסטים ב[[ארמית]], שהייתה ל[[לינגואה פרנקה]] (שפת גישור בין-לאומית) של האימפריה האשורית והבבלית. במהלך המאה השלישית לפני הספירה, החל שימוש בכתב הארמי לכתיבת טקסטים עבריים, ובכך החל תהליך הגיבוש של ה[[כתב מרובע|כתב המרובע]] שהחליף את הכתב העברי הקדום{{הערה|ד"ר הילה דיפני, '''תרומתם של הבדלי נוסח מחמת דמיון גרפי בין נוסח המסורה והחומש השומרוני לחקר נוסח התורה''', 2020, עמוד 147}}. במאות השנייה והראשונה לפנה"ס פסק השימוש בקרב היהודים בכתב העברי העתיק למעט לצרכים סמליים או מקודשים. וריאציה ספציפית של הכתב העברי הקדום ממשיכה להיות בשימוש בקרב ה[[שומרונים]] (ה[[כתב שומרוני|כתב השומרוני]] שונה מעט מן הכתב העברי הקדום) גם כיום.

== השתלשלות ופיתוח הכתב ==
כתב האלפבית העברי העתיק הוא נוסח של ה[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]].
כפי שהיה נהוג במרחבי [[ארץ ישראל]], בממלכת הדרום (יהודה) ובממלכת הצפון (שומרון), (ובשניהם בצורת כתב זהה לגמרי, ללא מאפיינים ייחודיים אזוריים כלשהם{{ביאור|בתחילה דימו החוקרים למצוא הבדל בזנב הי' {{פ|י}} בין הכתב שבשימוש תושבי ממלכת הצפון (שומרון) לבין הכתב שבשימוש תושבי ממלכת הדרום (יהודה), אולם בגילוי כתובות ערד (שבדרום) נוכחו החוקרים לראות שהצורה ה'צפונית' הייתה בשימוש אף בדרום{{הערה|[[יוסף נוה]], '''ספר השומרונים''', עמ' 374}}.}})

החל מתחילת [[האלף הראשון לפני הספירה]] ([[המאה ה-10 לפנה"ס]] – [[המאה ה-11 לפנה"ס]]), נוסח זה מכונה "הכתב העברי העתיק", ואילו הנוסח הפיניקי שנהג ב[[מואב]] למשל, מכונה "הכתב המואבי". הכתב הפיניקי עצמו הוא פיתוח של ה[[אלפבית פרוטו-כנעני|אלפבית הפרוטו-כנעני]], כתב שהיה נפוץ במרחבי ארץ ישראל – [[כנען]] החל מ[[המאה ה-17 לפנה"ס]]. מקורותיו של האלפבית הפרוטו-כנעני אינם ברורים דיים, ומשערים שהוא פיתוח של ה[[כתב הירוגליפי|כתב ההירוגליפי]] המצרי.

בכתב הפרוטו-כנעני כל ציור מייצג את העיצור שבתחילת המילה המתוארת בציור (העיקרון האקרופוני). כך למשל נבחר ציור של ראש לייצג את הצליל "ר"; ציור של עין לצליל "ע", וכך הלאה. לתנועות לא יוחדו סימנים. הכתב הכנעני הקדום הלך והתפשט, וסימניו היו מוכרים כל כך, עד כי המשתמשים בו התחילו "להתעצל" בהשלמת הציורים, והניחו כי הקורא יבין גם מתוך שרטוטים סכמתיים באיזו אות מדובר. כך, למשל, הפך הראש למשולש עם צוואר; כף היד מלאת האצבעות הפכה לשרטוט דל, ומהדג נותר רק הזנב. מרבית החוקרים סוברים כי כשהעברים אימצו את הכתב הכנעני, הם התקשו לזהות חלק מהציורים המקוריים, והניחו למשל כי הסימן המתאר את המילה "זהה" הוא [[כלי נשק]]; שזנב הדג המשולש הוא דלת, ושדווקא הנחש הוא דג. כך נולדו שמותיהם העבריים של האותיות זי"ן, דל"ת ונו"ן, בהתאמה (נון הוא דג, כמו אמנון, שפמנון וכו').

מהאלפבית הפיניקי התפתחו בסופו של דבר ה[[אלפבית יווני|כתב היווני]] וממנו ה[[אלפבית לטיני|כתב הלטיני]] וה[[אלפבית קירילי|כתב הקירילי]], כמו כן התפתח מכתב זה ה[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]]. הכתב הארמי היה קרוב למדי לכתב הפיניקי, אך אותיותיו היו מרובעות. הכתב העברי של ימינו הוא התפתחות של האלפבית הארמי המרובע שאומץ על ידי תושבי [[יהוד מדינתא|פחוות יהודה]] ב[[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה ה-4 לפנה"ס]]. בכתב העברי המודרני ניתן לזהות המשך התפתחותי ברור מן הכתב הכנעני הקדום, והשתמרות שמות האותיות מקלה מאוד על פענוח המקור.

הממצא הארכאולוגי הקדום ביותר שנמצא עם כתובת בעברית העתיקה מתוארך ל[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה העשירית לפנה"ס]], הוא "[[אבן תל זית]]". שני ממצאים עבריים נוספים מאותה התקופה הם: [[אוסטרקון מבצר האלה]] שנכתב ב[[אלפבית פרוטו-כנעני]] (שהוא קדום יותר), ו[[לוח גזר]] שנכתב ב[[אלפבית פיניקי]].

הכתב העברי העתיק היה נהוג בישראל במשך [[תקופת הברזל]], התקופה המקבילה לתקופה המקראית של [[ימי בית ראשון]], והמשיכו להשתמש בו גם במשך [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]] לסירוגין עם ה[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]]. רוב [[מגילות מדבר יהודה]] נכתבו ב[[כתב מרובע]], אולם נמצאו בין מגילות מדבר יהודה קטעים בכתב עברי קדום ואלו כוללים את{{הערה|M. Langlois, [https://michaellanglois.org/medias/langlois-2019-dss-palaeography-and-the-samaritan-pentateuch.pdf “Dead Sea Scrolls Palaeography and the Samaritan Pentateuch”], in The Samaritan Pentateuch and the Dead Sea Scrolls (ed. M. Langlois), Leuven 2019, pp. 255–285, page 266|כיוון=שמאל}}:
* כתבים מקראיים: 1Q3 (1QpaleoLev and 1QpaleoNum), 2Q5 (2QpaleoLev), 4Q11 (4QpaleoGen-Exodˡ), 4Q12 (4QpaleoGenᵐ), 4Q22 (4QpaleoExodᵐ), 4Q45 (4QpaleoDeutʳ), 4Q46 (4QpaleoDeutˢ), 4Q101 (4QpaleoJobᶜ), 6Q1 (6QpaleoGen), 6Q2 (6QpaleoLev), 11Q1 (11QpaleoLevᵃ).
* כתבים לא מקראיים: 4Q123 (4QpaleoParaJosh), 4Q124 (4QpaleoUnid1), 4Q363a (4QcryptC), 11Q22 (11QpaleoUnid), Mas1o, Mur 17.

עם הזמן, השימוש בכתב העברי הקדום נזנח כמעט לחלוטין, והוא החל לשמש רק לצורכי [[פולחן]] או לביטוי שאיפות לאומיות, הן ביהודה והן בשומרון. ביהודה למשל נעשה בו שימוש במטבעות שנטבעו על ידי המלכים ה[[חשמונאים|חשמונאיים]], בהם מופיעה לרוב הכתובת בכתב עתיק זה. כך גם במטבעות [[המרד הגדול|מלחמת היהודים ברומאים]] (66–70 לסה"נ), שייתכן כי חלקם נטבעו בידי שלטונות המקדש וחלקם על ידי המורדים, וכך גם ב[[מטבעות בר כוכבא|מטבעות]] שטבעו היהודים בזמן [[מרד בר כוכבא]] ([[132]]–[[135]]). חוקרים משערים, כי הסיבה לשימוש בכתב זה בימים אלו, אף על פי שלא היה בשימוש היום-יומי, נובעת מהרצון להזכיר את ימי הפריחה הכלכלית והמדינית בתקופת הזוהר שהמקרא מייחס לתקופת דוד ושלמה, שאז השימוש בכתב זה היה נפוץ. בחלק מ[[המגילות הגנוזות]] שהתגלו ב[[מדבר יהודה]] ונכתבו בכתב המרובע של ימינו, נמצא כתוב בכתב עברי עתיק רק [[השם המפורש]], תופעה זו מופיעה גם במספר [[תרגומי המקרא|תרגומים יווניים]]. גם בשומרון בתקופה זו (התקופה הפרסית והתקופה הרומית הקדומה) אנו מוצאים שימוש יום-יומי בכתב המרובע היהודי, ולצורכי פולחן נעשה שימוש בכתב העברי הקדום, כאשר בכל התקופה הזו (ולמעשה גם בתקופת הברזל) לא היה כל הבדל בצורת הכתב בין תושבי שומרון לתושבי יהודה{{הערה|[[יוסף נוה]], על כתבם וכתובותיהם של השומרונים בעת העתיקה, '''ספר השומרונים''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]] ו[[רשות העתיקות]], תשס"ב, עמ' 372–381}}. לאחר כישלון מרד בר כוכבא פסק השימוש בכתב העברי הקדום ביהודה (וגם השפה העברית חדלה מאז להיות שפה מדוברת), אולם בשומרון חל תהליך הפוך, והכתב היהודי המרובע נזנח לטובת הכתב העברי הקדום, שהתפתח עם הזמן לצורה הייחודית של [[אלפבית שומרוני|האלפבית השומרוני]].

22 אותיות הכתב העברי העתיק תואמות את מצאי העיצורים של הפיניקית. ה[[עברית מקראית|עברית המקראית]] בתקופת בית ראשון כללה בנוסף לעיצורים אלה גם את ה[[שי"ן שמאלית|שי"ן השמאלית]], וישנן עדויות עקיפות לכך שלפחות בחלק מניבי העברית נשמרה גם ההבחנה בין חי"ת וע"ין [[עיצורים ענבליים|ענבליות]] ל[[עיצורים לועיים|לועיות]]. כלומר, בסך הכול שימרה העברית המקראית 25 מתוך 29 הפונמות העיצוריות שמקובל לשחזר ב[[פרוטושמית]]. העברים, ששאלו את הכתב מהפיניקים כפי שהוא ולא הוסיפו לו אותיות, המשיכו לייצג את העיצורים הנזכרים לעיל בהתאם למסורת ה[[כתיב]] הפיניקית.

=== ממצאים ארכאולוגים ===
מבין [[המגילות הגנוזות]] שנמצאו במערות קומראן נמצאו מגילות, המתוארכות למאות 3–2 לפנה"ס, הכתובות בכתב העברי הקדום (ומסומנות על ידי החוקרים: "paleo"). כמו כן בכמה וכמה [[כתב יד מקראי|כתבי יד מקראיים]] מ[[העת העתיקה]], הן [[עברית|עבריים]] (ב[[אלפבית ארמי|כתב הארמי]], המרובע) והן [[יוונית|יווניים]], נהג הסופר לכתוב באותיות הכתב העברי הקדום את השם "[[אל]]" ({{פ|א}}{{פ|ל}}) או את השם "[[יהוה]]" ({{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}}) (ראו תמונה 2).{{ביאור|תופעה זו תוארה כבר על ידי [[הירונימוס]] בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] בתרגום ה[[וולגטה]] שלו: "Helmeted Introduction". (תרגום חופשי לעברית: "ואנו מוצאים במגילות יווניות שבידינו כיום את שם-הארבע-אותיות של האל הכתוב באותם אותיות עבריות עתיקות". תרגום לאנגלית באתר [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf206.vii.iii.iv.html Christian Classics Ethereal Library]<!-- מקור נוסף: http://www.tertullian.org/fathers/jerome_preface_kings.htm -->). ואכן, ב[[המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]] שנמצאו במערות קומראן ניתן היה להבחין בתופעה זו (ראו תמונה 2).}}{{הערה|1=טוביה וכסלר, '''צפונות במסורת ישראל''', [[הוצאת ראובן מס]], 1968. עמ' 131 [http://books.google.co.il/books?ei=2J7BTPGXJJG84AavuJmqDA&ct=result&id=O2AgAAAAMAAJ&dq=ט+וכסלר+צפונות+במסורת+ישראל&q=מדבר+יהודה#search_anchor עמ' 131].}}

ב[[מטבעות החשמונאים|מטבעות]] שהוטבעו על ידי ה[[חשמונאים]] נעשה שימוש באותיות האלפבית העברי הקדום (ראו תמונה 3), ואולי בעקבותיהם, נעשה שימוש במטבעות [[המרד הגדול]] (ראו תמונה 4) וב[[מטבעות בר כוכבא|מטבעות]] [[מרד בר כוכבא]] (ראו תמונה 5) בכתב העברי הקדום, על אף שבאותה העת כבר פשט הכתב הארמי, המרובע.

=== כתובות בכתב העברי הקדום ===
גלריית תמונות על השתלשלות הכתב לאורך האלף הראשון לפני הספירה:
{|
! כתובות בכתב עברי קדום מאזור ממלכת ישראל ויהודה, {{ש}} מאות 10–8 לפנה"ס
! כתובות בכתב עברי קדום מאזור ממלכת יהודה, {{ש}} מאות 7–6 לפנה"ס
! כתובות בכתב עברי קדום {{ש}} מתקופת בית שני ואילך
|- valign=top
|
{{מצגת
|רוחב=250
|יישור=ימין
|
קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg#הממצא הקדום ביותר הכתוב באלפבית עברי עתיק, [[אבן תל זית]], המאה ה-10 לפני הספירה
קובץ:Gezer Calendar - Replica 1.jpg#[[לוח גזר]], המאה ה-10 לפני הספירה (אם כי הכתב הוא פיניקי, ואין בו סממן של וריאציה מקומית-עברית. שפת הכתובת היא [[עברית]])
קובץ:Lmlk-seal impression-h2d-gg22 2003-02-21.jpg#[[חותמות למלך]], מאות [[המאה ה-8 לפנה"ס|8]] – [[המאה ה-9 לפנה"ס|9 לפני הספירה]]
קובץ:Ostraca House samaria.jpg#[[חרסי שומרון]], אמצע המאה ה-8 לפנה"ס
}}
|
{{מצגת
| רוחב = 250
| יישור = ימין|קובץ:Shiloach.jpg#[[כתובת השילוח]], 700 לפנה"ס
קובץ:Silwan-inscr.jpg#כתובת מ[[קבר ...יהו אשר על הבית]] 700 לפנה"ס
קובץ:Mesad Hashavyahu Ostracon Replica.JPG#[[המכתב ממצד חשביהו]], שלהי [[המאה ה-7 לפנה"ס]]
קובץ:Birkat kohanim 22.jpg#[[לוחיות ברכת כהנים]], 600 לפנה"ס
קובץ:Lakhish Letters.jpg#[[מכתבי לכיש]], המאה ה-6 לפנה"ס
}}
|
{{מצגת
|רוחב=250
|יישור=ימין
|
קובץ:YHD coins.jpg#מטבעות מ[[המאה ה-4 לפנה"ס]], הנושאים את השם "יהד", כשהאות ד' נכתבת כבר ב[[אלפבית ארמי]]
קובץ:John Hyrcanus.jpg#מטבע מימי [[יוחנן הורקנוס הראשון]], [[חשמונאים|בית חשמונאי]], שלהי [[המאה השנייה לפני הספירה]]
קובץ:Atzmon1.JPG#מטבע יהודי מימי [[המרד הגדול]] (70–66 לסה"נ), הנושא את הכתובת 'שנת שתים (למרד)'
קובץ:Barkokhba-silver-tetradrachm.jpg#מטבע מימי [[מרד בר כוכבא]], המאה השנייה לספירה
קובץ:Samaritan Pentateuch (detail).jpg#יריעת [[ספר תורה]] [[שומרונים|שומרוני]] בן זמננו, הכתובה ב[[אלפבית שומרוני|ווריאציה השומרונית]] לאלפבית העברי העתיק
}}
|}

== אותיות הכתב העברי העתיק ==
את הכתב העברי העתיק היו כותבים מימין לשמאל. בין המילים לא היו מותירים רווח, ואף כאשר הסתיימה השורה באמצע התיבה היו ממשיכים אותה בשורה שלאחריה, כאשר לצורך סימון המילים הפרידו ביניהן על פי רוב בנקודה ("•"). לעיתים, כדי לציין סיום משפט הוסיפו קו אנכי ("|") (כך ב[[מצבת מישע]], למשל).

הכתיב הוא חסר, ללא [[אותיות סופיות]] (שהם פיתוח של הכתב הארמי) וללא [[אם קריאה|אמות הקריאה]] כמעט. עם הזמן מופיעים בהדרגה סוגים שונים של אמות קריאה, עד לקבלת הכתיב המלא של [[מגילות מדבר יהודה]] ("לוא" במקום "לא").
{|
|- valign="top"
|
{|class="wikitable" style="overflow:visible; float:right; "
|- style="line-height:.9em;"
! האות
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הפיניקי
! האות{{ש}} בכתב {{ש}}העברי העתיק
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הארמי
|- align="center" style="font-size:200%"
|א
| [[קובץ:phoenician aleph.svg|25px|Aleph]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_Alaph.png|45x45px|Aleph]]
| [[קובץ:Aleph.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ב
| [[קובץ:phoenician beth.svg|25px|Beth]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_Beth.png|Bet]]
| [[קובץ:Beth.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ג
| [[קובץ:phoenician gimel.svg|25px|Gimel]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Gimel.svg|35x35 פיקסלים|Gimel]]
| [[קובץ:Igimel.png|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ד
| [[קובץ:phoenician daleth.svg|25px|Daleth]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Dalet.svg|35x35 פיקסלים|Daled]]
| [[קובץ:daleth.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ה
| [[קובץ:phoenician he.svg|25px|He]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter He.svg|35x35 פיקסלים|Heh]]
| [[קובץ:he0.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ו
| [[קובץ:phoenician waw.svg|25px|Waw]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Vav.svg|45x45 פיקסלים|Vav]]
| [[קובץ:waw.svg|20px]]
|}
|
|
{|class="wikitable" style="overflow:visible; float:right; "
|- style="line-height:.9em;"
! האות
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הפיניקי
! האות{{ש}} בכתב {{ש}}העברי העתיק
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הארמי
|- align="center" style="font-size:200%"
|ז
| [[קובץ:phoenician zayin.svg|25px|Zayin]]
|[[קובץ:Moabite zayin.svg|לא ממוסגר|40x40 פיקסלים|Zayin]]
| [[קובץ:zayin.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ח
| [[קובץ:phoenician heth.svg|25px|Heth]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_khet.png|Khet|46x46 פיקסלים]]
| [[קובץ:Heth.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ט
| [[קובץ:Phoenician teth.svg|25px|Teth]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_tet.png|Tet]]
| [[קובץ:teth.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|י
| [[קובץ:phoenician yodh.svg|25px|Yodh]]
|[[קובץ:Yod-Signos.PNG|35x35 פיקסלים|Yud]]
| [[קובץ:yod.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|כ/ך
|[[קובץ:phoenician kaph.svg|25px|Kaph]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Kaf.svg|50x50 פיקסלים|Khof]]
|[[קובץ:kaph.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ל
| [[קובץ:phoenician lamedh.svg|25px|Lamedh]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Lamed.svg|55x55 פיקסלים|Lamed]]
| [[קובץ:lamed.svg|20px]]
|}
|
|
{|class="wikitable" style="overflow:visible; float:right; "
|- style="line-height:.9em;"
! האות
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הפיניקי
! האות{{ש}} בכתב {{ש}}העברי העתיק
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הארמי
|- align="center" style="font-size:200%"
|מ/ם
|[[קובץ:phoenician mem.svg|25px|Mem]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Mem.svg|50x50 פיקסלים|Mem]]
|[[קובץ:mem.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|נ/ן
|[[קובץ:phoenician nun.svg|25px|Nun]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Nun.svg|50x50 פיקסלים|Nun]]
|[[קובץ:nun.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ס
| [[קובץ:phoenician samekh.svg|25px|Samekh]]
|[[קובץ:Moabite samek.svg|50x50 פיקסלים|Samekh]]
| [[קובץ:samekh.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ע
| [[קובץ:phoenician ayin.svg|25px|Ayin]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_ayin.png|Ayin]]
| [[קובץ:ayin.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|פ/ף
|[[קובץ:phoenician pe.svg|25px|Pe]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Pe.svg|50x50 פיקסלים|Pey]]
|[[קובץ:pe0.svg|20px]]
|}
|
|
{|class="wikitable" style="overflow:visible; float:right; "
|- style="line-height:.9em;"
! האות
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הפיניקי
! האות{{ש}} בכתב {{ש}}העברי העתיק
! האות {{ש}}בכתב {{ש}}הארמי
|- align="center" style="font-size:200%"
|צ/ץ
|[[קובץ:phoenician sade.svg|25px|Sade]]
|[[קובץ:Moabite sade.svg|50x50 פיקסלים|Tzadi]]
|[[קובץ:sade 1.svg|20px]], [[קובץ:sade 2.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ק
| [[קובץ:phoenician qoph.svg|25px|Qoph]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_quf.png|Quf]]
| [[קובץ:qoph.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ר
| [[קובץ:phoenician res.svg|25px|Res]]
|[[קובץ:Paleo Hebrew Letter Resh.svg|50x50 פיקסלים|Resh]]
| [[קובץ:resh.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ש
| [[קובץ:phoenician sin.svg|25px|Sin]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_shin.png|Shin]]
| [[קובץ:shin.svg|20px]]
|- align="center" style="font-size:200%"
|ת
| [[קובץ:phoenician taw.svg|25px|ת]]
| [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_tof.png|ת]]
| [[קובץ:taw.svg|20px|ת]]
|}
|}

=== שמות האותיות ===
{{להשלים|נושא=מדעי הרוח}}
משערים כי שמות האותיות נבעו ממשמעות הסמל שסימן את האות בכתב האודיוגרפי הפרוטו כנעני – בשפה הכנענית. כך הסמל הפרוטו-כנעני של ראש השור [[קובץ:Proto-semiticA-01.svg|20px|א]] (שצורתו הופשטה מאוחר יותר באלפבית הפיניקי לצורה [[קובץ:phoenician aleph.svg|20px|א]] ובכתב העברי הקדום [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_Alaph.png|20px|א]]) נקרא "אלוף", "שור" בשפה הכנענית. גם בעברית יש למילה "אלוף" משמעות של שור כגון בפסוק "...שגר אלפיך ועשתרות צאנך" ([[דברים]] פרק ז פסוק יג). גם האות האחרונה שצורתה [[צלב]] או [[איקס]] נקראת [[ת]]ו, כלומר סימן, כיוון שזהו הסימן הפשוט ביותר שאינו [[ישר|קו]] או [[נקודה (גאומטריה)|נקודה]].

== הכתב העברי הקדום במסורת הדורות ==
=== בחז"ל ===
{{לשכתב|סיבה=משפטים שאינם מתחברים זה לזה כראוי, הן מבחינת התוכן והן מבחינת התחביר|נושא=היסטוריה|נושא2=מדעי החברה}}
{{מצגת
| רוחב = 250|קובץ:Amman BW 12.JPG#שרידי יריעה מ[[ספר שמות]] שנמצאו במערות [[קומראן]] הכתובים באלפבית העברי הקדום (4Q22-paleoExo, שמות ו,25-ז,19)
קובץ:John Hyrcanus.jpg#מטבע של [[יוחנן הורקנוס הראשון]] הנושא כתובת בכתב האלפבית העברי הקדום: "יהוחנן כהן גדול חבר היהודים". [[המאה ה-2 לפני הספירה]]. ({{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ח}}{{פ|נ}}{{פ|נ}} {{פ|כ}}{{פ|ה}}{{פ|נ}} {{פ|ג}}{{פ|ד}}{{פ|ו}}{{פ|ל}} {{פ|ח}}{{פ|ב}}{{פ|ר}} {{פ|ה}}{{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ד}}{{פ|י}}{{פ|מ}})
קובץ:Psalm-b.gif#קטע ממגילת תהילים שנמצאה במערה 11 בקומראן (11QPs<sup>a</sup>) (מזמור [[S:תהילים קמה|קמ"ה]]). ניתן להבחין כי כל המופעים של [[השם המפורש]] ('''[[יהוה]]''') נכתבו ב[[אלפבית עברי עתיק]], כך: {{פ|י}}{{פ|ה}}{{פ|ו}}{{פ|ה}}.
קובץ:Shekel from third year of the first Jewish-Roman war.jpg#מטבע מתקופת [[המרד הגדול]] הנושא כתובת בכתב האלפבית העברי הקדום: "ירושלים הקדושה" מצד אחד, ו"שקל ישראל" ו"שג" (שנה ג' למרד, 68/9 לספירה) מהצד האחר. מטבע מסדרה זו היה לנגד עיני רבי [[עזריה מן האדומים]] וככל הנראה גם נגד עיני ה[[רמב"ן]] בביקורו בעכו. ראו בפסקה [[#בימי הביניים]]
קובץ:Barkokhba-silver-tetradrachm.jpg#[[טטרדרכמה]] מכסף מתקופת [[מרד בר כוכבא]] עם כתובת בכתב האלפבית העברי הקדום: על צדו האחד של המטבע חזית [[בית המקדש]] כשעליה כוכב והכתובת "[[שמעון בר כוכבא|שמעון]]". על צדו השני [[לולב]] ו[[אתרוג]] והכתובת "לחרות [[ירושלים]]"
קובץ:Rembrandt-Belsazar.jpg#"מנא מנא תקל ופרסין" בציורו של [[רמברנדט]], על פי אגדת חז"ל מכתב חידה זה נוסד [[אלפבית ארמי|הכתב הארמי]]
}}

ספרי ה[[מקרא]] שנוצרו, גובשו או נערכו קודם ל[[תקופת בית ראשון]] ובמהלכה, נכתבו ב'''כתב העברי הקדום''' אשר היה הכתב היחיד לכתיבת שפת תושבי [[ממלכת יהודה]] ותושבי [[ממלכת ישראל]] באותה העת. אולם עובדה זו הצמיחה בעיה תאולוגית, מאחר שה[[הלכה]] ה[[יהדות|יהודית]] מייחסת [[קדושה (יהדות)|קדושה]] לכתב המרובע, שבו כביכול נתנה התורה ולוחות הברית.

אולם בין ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] ישנן דעות שונות לגבי קדמות כתב האשורי
{{הערה|1=למקורות, ראו: ב[[תוספתא]] [[s:תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה|סנהדרין ד ה]] ב{{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}, וב{{ירושלמי|מגילה|א|ט}}. להשוואה סינופטית בין שלושת המקורות ראו [[S:ביאור:הכתב העברי הקדום - אנתולוגיה|הכתב העברי הקדום – אנתולוגיה]]). לסקירה של הספרות הרבנית בנושא ראו את המאמר ב{{ויקישיבה|כתב עברי (עתיק)}}}}.

* התנא [[רבי יוסי]] והאמורא [[מר זוטרא]] או [[מר עוקבא]], מייחסים את חידוש הכתב המרובע יחד עם הטמעת השימוש בלשון הארמית, למעשי [[עזרא הסופר]]: {{ציטוטון|1=אמר [[מר זוטרא]], ואיתימא [[מר עוקבא]]: בתחלה ניתנה [[תורה]] לישראל בכתב עברי{{הערה|(האלפבית העברי הקדום כונה בחז"ל בשם "כתב עברי"{{הערה|שם=בבלי|{{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}}}, "כתב רעץ"{{הערה|{{ירושלמי|מגילה|א|ט}}}} או "כתב ליבונאה"{{הערה|שם=בבלי}}.)}} (=הכתב הקדום) ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית (=הכתב המרובע) ולשון ארמי }}. התלמוד מציין שהכתב הקדום המשיך להיות בשימוש השומרונים: {{ציטוטון|ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן הדיוטות? אמר [[רב חסדא]]: [[כותים|כותאי]]. מאי "כתב עברית"? אמר רב חסדא: כתב ליבונאה}}. ואכן, ה[[שומרונים]] המשיכו להשתמש באלפבית העברי הקדום (כך עד היום), ואילו את הכתב המרובע, אותו אף הם ייחסו לעזרא – כינו בלעג "כתב עזרא הארור"{{הערה|1=מכתבו של שד"ל המודפס בספרו של רפאל קירכהיים, '''כרמי שומרון''' [http://books.google.co.il/books?id=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA111 עמ' 111].}}.
* דעה חולקת מובאת על ידי התנא [[רבי יהודה הנשיא]], לפיו הכתב המרובע הוא הקדום ובו נתנה תורה, ואילו הכתב הפיניקי נקבע רק לאחר שהכתב המקורי "נשתכח" מהיהודים עקב חטאיהם, עד שהוא הוחזר על ידי עזרא.{{ביאור|1=דעה זו אינה מתיישבת עם הנתונים ההיסטוריים והארכאולוגיים, ואף נדחתה על ידי חלק מההוגים הרבניים, וכדברי רבי [[יוסף אלבו]] (1380–1444) {{ציטוטון|1=ואף אם תאמר שהוא (=רבי יהודה הנשיא) חולק בזה, ידוע הוא שאין דברי רבי שהוא יחיד במקום דברי חכמים כלום|2=[[ספר העיקרים]] מאמר שלישי, [http://daat.ac.il/DAAT/mahshevt/ikarim/c7-2.htm#1 פרק ט"ז]}}.}} גישה זו התקבלה כמעט על כל המקורות היהודיים ב[[ימי הביניים]], וגם כיום היא פופולרית ביהדות ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]], אך הקדמת השימוש בכתב היהודי המרובע בחצי אלף לא מתיישבת עם הנתונים הפלאוגרפיים הידועים לנו.
* התנא [[רבי אלעזר המודעי]] סבור שהכתב המרובע שימש מאז ומעולם, ואילו הכתב הפיניקי מעולם לא היה בשימוש.{{ביאור|שם=אשורי בחז"ל|1=כדברי [[שד"ל]]:
{{ציטוטון|1=[...] אין לתמוה אם קצת מחכמי המשנה והתלמוד התקוממו נגד השמועה הזאת, ואמרו: 'כתב זה לא נשתנה כל עיקר', כי הדבר מובן מאליו שהתחכמו להסיר מכשול מלפני ההמון, כי היות תורתנו כתובה בכתב משונה מהכתב אשר בו כתבה משה – יהיה לזרא לחלושי הדעת}}{{הערה|1=שד"ל, במכתב המודפס בסוף החיבור "כרמי שומרון" ל[[רפאל קירכהיים]], עמ' 106 {{גוגל ספרים|1=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA106|2=מלא}}}}}}

הדעה התומכת בשינוי הכתב על ידי עזרא, מוסכמת על החוקרים, וכך ניתן להסביר [[ביקורת נוסח המקרא#שינויי אותיות|חילופי אותיות]] שנמצאים במקרא הדומים אך ורק בכתב האלפבית העברי הקדום ולא באלפבית העברי המרובע, למשל האותיות א/ת מתחלפות באלפבית העברי הקדום (בעיקר ב[[אלפבית שומרוני|ווריאציה השומרונית]]: [[קובץ:אלף ותיו באלפבית שומרוני.jpg|25px]]), ולסיבה זו תולים חוקרי נוסח המקרא למשל את חילופי הכתיב "[[אצבן]]"/"תצבן" בין [[נוסח המסורה]] ו[[תרגום השבעים]] (Θασοβὰν) ל{{תנ"ך|בראשית|מו|טז|קצר=כן}}{{הערה|[[משה צפור]], '''תרגום השבעים לבראשית''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2005, עמ' 568 {{גוגל ספרים|1=WW4QAQAAIAAJ&q=%D7%AA%D7%A6%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%9F&dq=%D7%AA%D7%A6%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%9F&hl=iw&ei=JVyLTJbXM8eQjAf_voGmBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CCgQ6AEwAQ|2=דף הספר}}}}.{{ביאור|1=הראשון שהעלה למעשה הצעה זו הוא [[שד"ל]], שהגיע למסקנה לגבי מילים רבות במקרא כי נערכו בהן חילופי אותיות; את חילופי האותיות לא יכול היה להסביר בדמיון באלפבית העברי המודרני, ומשום כך הוא בחר לצדד בדעה התלמודית שבעבר נהג כתב אחר, על אף שבזמנו אימצו כולם, ביהדות ואף בנצרות שמחוצה לה, את הדעה האחרת בתלמוד הטוענת לקדמותו של האלפבית המודרני. ראו: שד"ל, במכתב המודפס בסוף החיבור "'''כרמי שומרון'''" ל[[רפאל קירכהיים]], ט' סיון תרי"א (9 ביוני 1851), [[פדובה]], עמ' 106–109 {{גוגל ספרים|1=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA106|2=מלא}}}}

עם זאת, ב[[מקרא]] עצמו (ואף בספרות היהודית של [[תקופת בית שני]]), אין כל התייחסות לכתב של אותה התקופה,{{ביאור|התייחסות ל[[כתב יתדות|כתב היתדות]] ה[[בבלית|בבלי]] למשל (ניב דרומי של ה[[אכדית]]), נמצאת במקרא ב[[ספר דניאל]]: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ [...] לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל [...] יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מאוּם [...] '''וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים'''|{{תנ"ך|דניאל|א|ד|קצר=כן}}}}{{הערה|ד"ר מאיר מלול, "עולם התנ"ך – דניאל, עזרא ונחמיה", עורך: [[אוריאל רפפורט]], עמ' 25–26}}.
<!-- יש התולים את דבריו של [[ישעיהו הנביא]]: {{ציטוטון|כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה.|{{תנ"ך|ישעיהו|י|יא|קצר=כן}}}} כרמז לכתב היתדות האשורי. -->}}
כמו גם לאימוץ הכתב הארמי בתקופה הפרסית, בתקופת הבית השני. (לשינוי השפה לעומת זאת אנו עדים על ידי חיבורים שנכתבו בארמית; [[ספר דניאל]] וספר [[ספר עזרא|עזרא ונחמיה]], כמו גם מילים ארמיות (ופרסיות) שחדרו לשאר ספרי המקרא).

=== התייחסויות נוספות ===
אזכור חז"לי נוסף בהקשר של שינוי הכתב הוא הציטוט הבא: {{ציטוטון|אמר [[רבי ירמיה]], ואיתימא, [[רבי חייא בר אבא]]: [[מנצפ"ך]] צופים אמרום}}{{הערה|{{בבלי|שבת|קד|א}}, {{בבלי|ללא=שם|מגילה|ב|ב}}, וב[[מדרש רבה]] בנוסח אחר: {{ציטוטון|אמר [[רבי סימון]] בשם [[רבי יהושע בן לוי]]: "מנצפ"ך צופים אמרום [[הלכה למשה מסיני]]". [[רבי ירמיה]] בשם [[רבי חייא בר אבא]] אמר: "מה שהתקינו הצופים"|{{מדרש רבה|בראשית|א|יא}}]}}.}}, המתייחס להופעת האותיות הסופיות, שהחלה עם אימוץ הכתב הארמי והשינויים שחלו בכתיבתו, ולא הייתה קיימת קודם לכן בגרסה של האלפבית הקדום. גם ה[[משנה]] {{ציטוטון|כתב עברי, אינו [[טומאת ידיים|מטמא את הידיים]]}}{{הערה|{{משנה|ידים|ד|ה}}}} יכולה להתפרש כמתייחסת לכתב האלפבית הקדום (שעל פי חז"ל אין בו קדושה, בניגוד לכתב המרובע).{{ביאור|שם=אשורי בחז"ל}}

אגדה חז"לית אף מייחסת את מקור הכתב המרובע בכתב החידה "מנא מנא תקל ופרסין" המתואר בסיפור [[משתה בלשאצר]] ב[[ספר דניאל]]. על פי אגדת חז"ל זו, הכתובת המדוברת הייתה כתובה בכתב הארמי שלא היה ידוע עד אז, ודניאל בחוכמתו הצליח לפענח אותה, ומאז היא הפכה והתפתחה לכתב האומה הארמית-אשורית ואף היהודית{{הערה|מקור לאגדה זו: [[תוספתא]] [[s:תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה|סנהדרין ד ה]]; ובמקבילות: {{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}; {{ירושלמי|מגילה|א|ט}}. אף כי הכתב הארמי התפתח כבר ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה השמינית לפנה"ס]], מאות שנים לפני זמנם של דניאל ובלשאצר, ובניגוד לנאמר באגדת חז"ל זו.}}.

התייחסות מוקדמת לשינוי הכתב אנו מוצאים בדברי [[אבות הכנסייה]] מהמאות הראשונות לספירה; כך למשל [[אוסביוס מקיסריה|אוסביוס]] (263?–339) כתב ב"כרוניקות" כי [[עזרא הסופר]] החליף את הכתב העברי{{הערה|1=הנוסח הארמני יצא לאור בספר: '''Eusebii ... Chronicon bipartitum, ex Arm. textu in Lat. conversum, adnotationibus auctum, Gr. fragmentis exornatum, opera J.B. Aucher''', עורך: Mkrtič Augerean, בשנת 1818. [http://books.google.co.uk/books?id=QUsOAAAAQAAJ&pg=PA190 עמ' 190] (עם תרגום ללטינית). לתרגומים באנגלית ראו את תרגומו של Andrew Smith {{כ}}(2008) [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_chronicon_01_text.htm '''Chronicon''', Book 1; ''the Hebrews'', [p125], ואת תרגומו של Robert Bedrosian {{כ}}(2008) [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_chronicon_02_text.htm '''Chronicle''', Book 1; ''the Hebrews'', [41] באתר The Tertullian Project|כיוון=שמאל}}.
כמו כן, [[הירונימוס]] בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] מייחס את החלפת הכתב ל[[עזרא הסופר]]{{הערה|הירונימוס, בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] בתרגום ה[[וולגטה]] שלו: "Helmeted Introduction". (תרגום לאנגלית באתר [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf206.vii.iii.iv.html Christian Classics Ethereal Library]).}}.

==== בימי הביניים ====
{{מצגת
|רוחב=250
|
קובץ:כתב יד מספר מסעות.jpg#תיאור האלפבית השומרוני בכתב יד של החיבור "ספר מסעות" של [[משה באסולה]] מ[[המאה ה-16]] המצוי בספרייה הלאומית
קובץ:File-Meʾor ʻenayim p450.JPG#תעתיק של האלפבית השומרוני שייצר רבי [[עזריה מן האדומים]] במהדורה הראשונה של ספרו "מאור עיניים", שהודפסה בחיי המחבר בשנת 1574
קובץ:Meʾor ʻenayim p451.JPG#תרשים של מטבע עם כתובת בכתב עברי עתיק במהדורה הראשונה של הספר "מאור עיניים" לרבי [[עזריה מן האדומים]], שהודפסה בחיי המחבר בשנת 1574. מתחת לתרשים: תצלום של המטבע המקורי, מטבע משנה ג ל[[המרד הגדול|מרד הגדול]], 68–69 לספירה. מטבע מסדרה זו היה ככל הנראה נגד עיני ה[[רמב"ן]] בביקורו בעכו, ראו פסקה זו.
}}
בדברי פרשני [[ימי הביניים]] אנו מוצאים שהם מזהים את הכתב העברי הקדום עם כתב השומרונים שהיה מוכר באותה העת ועם הכתב שהתנוסס על המטבעות מתקופת בית שני שהיו מוכרים להם. [[רב האי גאון]] (939–1038) מפרש את המאמר בתלמוד הבבלי "רבי ([[רבי יהודה הנשיא]]) אומר: בכתב אשורית נתנה תורה וכו' ([[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ב"ב)": {{ציטוטון|זה שבידינו עתה הוא אשורי, ושביד כותים וכתב שעל שקלי ישראל הוא רעץ}}{{הערה|[[רב האי גאון]] בפירושו ל[[מסכת ידיים]], '''קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים''', ברלין 1856.}}. [[הרמב"ם]] (1138–1204) כתב באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|וממה שחייבים אתם לדעתו, שזה הכתב ר"ל כתב אשורי, הואיל ובו ניתנה תורה כמו שנתברר, ובו נכתבו לוחות הברית, מגונה להשתמש בו חוץ מאשר בכתבי הקודש. ולא פסקו ישראל מלהישמר בזה, והיו אגרותיהם וחיבורי חכמותיהם וכתבי חול שלהם בכתב עברי לבד, ולכן תמצא חרות תמיד על שקלי הקודש דברים של חול בכתב עברי, ולא תמצא כלל אות אחת מזה בכתב אשורי בדבר משאריות ישראל, לא בחריתת מטבע ולא בחריתת אבן, אלא כל זה בכתב עברי}}{{הערה|1=[[תשובות הרמב"ם]], מהדורת [[יהושע בלאו]], חלק ב', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=236 סימן רסח, עמ' 513], ירושלים תש"כ 1960. (תעתיק הנוסח הערבי עם תרגום לעברית). [http://www.daat.ac.il/daat/vl/rambamuvno/rambamuvno02.pdf#page=5 תשובה ז'] במהדורת ליפסיה, 1861.}}. [[הרמב"ן]] (המאה ה-13) בסוף פירושו לתורה כותב: {{ציטוטון|ברכני ה' עד כה שבאתי לעכו ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם, מצדו האחד כעין מקל שקד, ומצדו השני כעין צלוחית, ובשני הצדדין סביב כתב מפותח באר היטב, והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד וכו' מן הצד האחד "שקל השקלים",{{ביאור|ראו בהמשך בדבריו של רבי [[עזריה מן האדומים]] בהמשך, המעמיד אותו על טעותו, וקורא: "שקל ישראל"}} ומן הצד האחר "ירושלים הקדשה". ואומרים כי הצורות הם מקלו של אהרן שקדים ופרחים, והצורה השנית צנצנת המן. ושקלנו אותו בשלחנות ומשקלו עשרה כסף, והם חצי אונקיא שזכר [[רש"י]]. וכן ראיתי מן המטבע ההיא חצי השקל שהיו שוקלין לקרבנות|}}{{הערה|מקורות נוספים בפרשני ימי הביניים המתייחסים לכתב העברי הקדום הם: [[רש"י]] בפירושו לסנהדרין {{בבלי|סנהדרין|כא|ב|ללא=מסכת}} וה[[רמב"ם]] בפירושו למשנה (ידיים ד')}}

בדור ה[[רנסאנס]], עם עליית קרנן של הלשונות הקלאסיות וההתעסקות המחודשת בחקר הדקדוק, אנו מוצאים כבר התעסקות מפורטת למקורותיו של הכתב העברי והתחקות אחר צורתו. ב[[המאה השש עשרה|מאה השש עשרה]] מתאר רבי [[משה באסולה]] (1480–1560) בחיבורו "ספר מסעות" את צורת אותיות האלפבית השומרוני (ראו תמונה 1). את דבריו מביא גם רבי [[עזריה מן האדומים]] (1513–1578) במאמרו "על האותיות של כתב עבר הנהר ועל שקל הקודש"{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=z7Q8AAAAYAAJ&hl=iw&pg=PA450 אמרי בינה, פרק נו (מהדורת וילנא, תרכ"ו 1866, עמ' 450)], החלק השלישי שבספרו "מאור עיניים"}}, שם הוא מצרף תעתיק של צורת האותיות (ראו תמונה 2). בנוסף הוא מתאר כי הוא ראה אף מטבע כמו זה שמתאר ה[[רמב"ן]] עם כתובת בכתב עברי עתיק והוא מצרף תרשים של המטבע עם הכתובת ותיקון לקריאה שקרא ה[[רמב"ן]] (ראו תמונה 3).{{ביאור|שקל ישראל במקום שקל השקלים, כמו כן את הכיתוב "ש ד" הוא מציע לקרוא כ"שקל דוד", אולם זוהי טעות, ויש לקרוא זאת "ש ג" שמשמעותו היא "שנה ג' [למרד]"{{מקור}}}}
{{-}}

==== בעת החדשה ====
[[קובץ:Phoenician script - 1709's Drawing.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[אלפבית פיניקי|הכתב הפיניקי]] ו[[אלפבית שומרוני|השומרוני]] בספר [[לטינית|לטיני]] משנת [[1709]], '''Dissertationes de proestantia et usu numismatum antiquorum''', של ה[[תאולוג]] ה[[שווייצרי]] אזקייל שפנהיים {{גר|Ezechiel Spanheim}}.]]
{{להשלים|נושא=מדעי הרוח}}
הדים לכתב העברי הקדום נשתמרו במסורות העת העתיקה בדברי הירונימוס וחז"ל, והכתב השומרוני שהיה ידוע לתושבי ארץ ישראל שבימי הביניים ול[[עלייה לרגל|עולי הרגל]] שתרו בה – זוהה עם הכתב העברי הקדום, (על אף שהוא פיתוח מאוחר שלו, ואינו זהה לו למעשה). הדים משובשים שלו הגיעו לשמע האירופאים ב[[שלהי ימי הביניים]], אולם רק בראשית [[המאה ה-17]], כשהגיעו לראשונה כתבי יד שומרוניים לאירופה, ניתן היה לחוקרים לעמוד על צורתו לראשונה בצורה ראויה.

כמו כן בראשית [[העת החדשה]] עלה העיסוק ב[[נומיסמטיקה]], ודבר קיומם של מטבעות עם כתובות עבריות עתיקות כמו גם פיניקיות הופץ ונחקר, (אם כי מטבעות עם כתובות עבריות היו ידועות כבר בימי הביניים). באותה התקופה התוודעו החוקרים גם לכתב הפיניקי באמצעות כתובות פלאוגרפיות שנחקקו על גבי מצבות ואבנים, ומאוחר יותר, בשלהי [[המאה התשע עשרה]], עם התגברות החקר הארכאולוגי בארץ ישראל, התוודעו החוקרים גם לכתובות פלאוגרפיות עבריות כמו [[מצבת מישע]] ([[1868]]), [[כתובת השילוח]] ([[1880]]), [[לוח גזר]] ([[1908]]) ועוד רבים אחרים.

== ראו גם ==
* [[סוליטריאו]]
* [[השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי|השתלשלות כתבים מהכתובות הפרוטו סינאיות]]
* [[אלפבית פיניקי]]
* [[:קטגוריה:כתובות בכתב עברי עתיק|רשימת כתובות בכתב העברי הקדום]]
* [[לוחיות ברכת כהנים]] – נחשבות לממצא הארכאולוגי הקדום ביותר של טקסט מקראי

== לקריאה נוספת ==
* רבקה גונן, '''תולדות הכתב העברי''', ([[יוסף נווה]] עורך), ירושלים: הוצאת [[מוזיאון ישראל]] – אגף הנוער, [[משרד החינוך|משרד החינוך והתרבות]] – המרכזיות הפדגוגיות, תש"ל–1970.
* יוסף נווה, '''אותיות ותולדותיהן''', סדרה: ספרייה ארכאולוגית, ירושלים: [[הוצאת כתר]], 1979. (95 עמודים)
* [[יוסף נווה]], '''ראשית תולדותיו של האלפבית''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], {{מסת"ב|9652237086}}
* [[שמואל ייבין]], '''תולדות הכתב העברי''', ספר ראשון: עד חורבן בית ראשון, ירושלים: הוצאת [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה|החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], תרצ"ט 1939.
* [[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות''', ירושלים: הוצאת [[ספריית האנציקלופדיה המקראית]], [[מוסד ביאליק]] {{מסת"ב|9653426028}}
* פרופ' [[בנימין זאס]], "[http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC כתב וכתובות בתקופת המקרא]", בתוך: '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 10, תל אביב: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989. {{ISBN|9653024841}}
'''ספרות ארכאית'''
* רבי [[עזריה מן האדומים]] (1513–1578), '''אמרי בינה''', [http://books.google.com/books?id=z7Q8AAAAYAAJ&hl=iw&pg=PA144 פרק ט', עמ' 144], [http://books.google.com/books?id=z7Q8AAAAYAAJ&hl=iw&pg=PA449 פרקים נ"ו–נ"ח, עמ' 449–470].
* רבי [[שאול הלוי מורטירה]] (1596–1660), '''גבעת שאול''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6682&st=&pgnum=208&hilite= מאמר ל"ד (פרשת שלח)], וורשא תרס"ב 1902.
* [[רפאל קירכהיים]], "[http://books.google.co.il/books?id=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA33 שער הכתב]" ו"[http://books.google.co.il/books?id=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA106 מכתב] משד"ל למחבר", בתוך: '''כרמי שומרון – פתיחה ל[[מסכת כותים]]''', 1851
** {{צ-מאמר|מחבר=שד"ל|שם=הכתב העברי|כתב עת=מחקרי היהדות|כרך=א,א|שנת הוצאה=תרע"ג|עמ=126–134}} (נדפס גם בכרמי שומרון, ומהם בפנינים)
* יעקב בכרך, '''[http://hebrewbooks.org/32564 ספר היחש לכתב אשורי ולתולדותיו הנקודות והטעמים]''', וורשא תרי"ד 1854.
* [[מנחם מנדל כשר]], '''ספר כתב התורה ואותיותיה''', בתוך: '''תורה שלמה''', כרך 29, חלק ראשון – "ספר התורה בכתב עברי ואשורי". ירושלים: הוצאת "בית תורה שלמה", תשל"ח 1977. עמ' א–עד. ({{אוצר החכמה||תצוגה חלקית|149324}})
* {{הארץ|אורלי גולדווסר|יציאת מצרים של הכתב|1.1684926|12 באפריל 2012}}

==== מונוגרפיות ====
* {{הארץ|לזכרו של חיים תדמור, משה ענבר|ואותו (את חזקיהו) כלאתי כציפור בכלוב בתוך ירושלים עיר מלכותו|0000017f-da75-d494-a17f-de77c30c0001|13 במרץ 2006}}
<div style="direction: ltr;">
* '''Corpus inscriptionum Iudaeae/Palestinae'''. {{קישור כללי|כתובת=http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge129897628632688760|כותרת=האוניברסיטה העברית בירושלים – אגף שיווק ותקשורת|תאריך_וידוא=2021-02-21|אתר=www.huji.ac.il}}
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:הכתב העברי הקדום – אנתולוגיה|ויקישיתוף=Category:Paleo-Hebrew alphabet|שם ויקישיתוף=אלפבית עברי עתיק|ויקישיתוף 2=Category:Ancient Hebrew inscriptions|שם ויקישיתוף 2=כתובות בכתב עברי עתיק}}
* [https://web.archive.org/web/20190709092811/http://www.incks.com/en/phoenician.html מקלדת לאלף בית פיניקי]
* [http://alittlehebrew.com/paleo/ ממיר כתב עברי עתיק לכתב עברי מודרני]
* {{אנצ יהודית|קישור=1308|שם=הכתב העברי העתיק}}
* {{תרבות|מתיה קם, נורית אלרואי|הכתב העברי|הכתב-העברי}}
* {{מטח|נעמי עמית|הכתב והכתיבה בתקופת המקרא|17259}}
* "[https://web.archive.org/web/20100802205145/http://www.imjnet.org.il/htmls/page_1955.aspx?c0=15675&bsp=15641 הכתב העברי הקדום]" – תצוגה נושאית באגף לארכאולוגיה ב[[מוזיאון ישראל]], ירושלים.
* [https://web.archive.org/web/20070927130421/http://db1.co.il/1.pdf הכתב העברי העתיק – בהשוואה למגוון שפות]
* [https://web.archive.org/web/20110717122009/http://www.bibleage.com/inscription/index.html כתובות עבריות עתיקות בארץ ישראל] באתר "עידן התנ"ך"
* [https://web.archive.org/web/20110821081111/http://www.tsel.org/eretz/inscript/index.html כתובות קדומות – עד ימי התלמוד], "קדמונינו".
* [http://ancientscripts.com/old_hebrew.html Old Hebrew] באתר ancient scripts {{אנגלית}}
* [http://www.omniglot.com/writing/aramaic.htm Aramaic/Proto-Hebrew alphabet] באתר omniglot
* [http://www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1294:2009-12-03-06-20-07&catid=123 מבוא לאפיגרפיה עברית ויהודית], שיעור לדוגמה מאת ד"ר [[חגי משגב]], באתר [[מכללת הרצוג]]
* {{הארץ|אורלי גולדווסר|יציאת מצרים של הכתב|1.1684926|12 באפריל 2012}}
* {{היברובוקס|[[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ']] |מתי חדלו מלהשתמש בכתב העברי העתיק?|36968|בתוך: '''תולדות היהודים בארץ ישראל'''|עמוד דיגיטלי=192}}
*{{וואלה!|אסור לפספס|תגלית נדירה של לוח אבן עם קללה עשויה לפתור תעלומה עתיקה: מתי נכתב התנ"ך?|3499391|10 באפריל 2022}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{כתב עברי}}

[[קטגוריה:אלפבית עברי|*]]
[[קטגוריה:עברית]]
[[קטגוריה:אבג'דים|עברי עתיק]]
[[קטגוריה:התקופה הישראלית]]
[[קטגוריה:גופנים עבריים]]
[[קטגוריה:כתב מימין לשמאל|עברי הקדום, הכתב ה]]