הצגת המקור של הדף "הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים"

{{סוכנות ממשלתית
|שם=הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים
|שם בשפת המקור=Army Ballistic Missile Agency
|תמונה=
|מוטו=
|תחום שיפוט=[[קובץ:Emblem of the United States Department of the Army.svg|25px]] [[צבא ארצות הברית]]
|משרד אחראי=
|סוכנות אם=
|סוכנות קודמת=
|סוכנות מחליפה=מפקדת חימוש הטילים של צבא ארצות הברית{{ש}}[[נאס"א]] ([[מרכז טיסות החלל מרשל|MSFC]])
|ראש=
|מנהל/ת=
|מנכ"ל/ית=
|יו"ר=
|מטה מרכזי=[[רדסטון ארסנל]], [[אלבמה]]
|עובדים=
|תקציב=
|סוכנות בת=
|אתר אינטרנט=
|תאריך הקמה=1 בפברואר 1956
|תאריך פירוק=1 במרץ 1958}}
[[קובץ:Army nasa transfer 01.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקס העברת מתחם ABMA לידי נאס"א ב־1 ביולי 1960.]]
'''הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים''' (ב[[אנגלית]]: '''Army Ballistic Missile Agency''' ובקיצור '''ABMA''') הייתה סוכנות שהוקמה על מנת לפתח עבור [[צבא ארצות הברית]] את ה[[טיל בליסטי לטווח בינוני|טיל הבליסטי לטווח הבינוני]] הראשון שלה. הסוכנות הוקמה ב[[רדסטון ארסנל]] ב־1 בפברואר 1956 תחת פיקודם של מייג'ור־גנרל ג'ון ב. מידאריס ומדען הטילים [[וורנר פון בראון]].

במרץ 1958 סופחה ABMA ל[[מפקדת חימוש הטילים של צבא ארצות הברית]] (AOMC) יחד עם רדסטון ארסנל, [[המעבדה להנעה סילונית]] (JPL), [[מטווח הטילים וייט סנדס]] והסוכנות הצבאית לרקטות וטילים מונחים (ARGMA).{{הערה|"Redstone Arsenal Complex Chronology, Part II: Nerve Center of Army Missilery, 1950–62 – Section B: The ABMA/AOMC Era, 1956–62"}} ג'ון מיאדיס קיבל את הפיקוד על AOMC והפיקוד על ABMA עבר ל[[בריגדיר גנרל]] ג'ון א. ברקלי.

טיל ה[[רדסטון]] היה הפרויקט הגדול הראשון שקיבלה ABMA. לאחר ש[[תוכנית ואנגארד]] של [[צי ארצות הברית]] נבחרה על ידי [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]] על פני הצעת ABMA להשתמש בטיל רדסטון משופר כ[[משגר לוויינים]], ABMA הונחתה לחדול מפיתוח משגרים ולהתמקד בפיתוח טילים בליסטיים לטווחים בינוניים.

פון בראון, שסירב להוראה, המשיך לעבוד על פיתוח המשגר, שנודע לבסוף כ[[יופיטר C]]. היה זה [[טיל בליסטי]] בעל שלושה שלבים, ש"במקרה" יכול היה לשמש גם לשיגור לוויינים בתצורת [[ג'ונו 1]]. בספטמבר 1956 שוגר היופיטר C כשעל גביו [[לוויין]] דמה במשקל 14 [[ק"ג]]. שנים לאחר מכן הוערך כי אם הייתה ABMA מקבלת הוראה לכך, ביכולתה היה לשגר כבר ב־1956 את הלוויין הראשון למסלול סביב [[כדור הארץ]]. שנה מאוחר יותר, ב־[[4 באוקטובר]] [[1957]], שיגרה [[ברית המועצות]] את הלוויין המלאכותי הראשון - [[ספוטניק 1]]. טיל יופיטר C מבוסס על טיל רדסטון הוא ששיגר בהצלחה את הלוויין האמריקאי הראשון [[אקספלורר 1]] ב־[[31 בינואר]] [[1958]].{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,862899-1,00.html SPACE: Reach for the Stars]}} גרסה של טיל הרדסטון, ה[[מרקורי-רדסטון]], שימש מספר שנים מאוחר יותר ב[[תוכנית מרקורי]] של [[נאס"א]], והוא זה ששיגר את ה[[אסטרונאוט]] האמריקאי הראשון - [[אלן שפרד]] - ל[[טיסה תת-מסלולית]] בחלליתו "[[פרידום 7]]", ב־[[5 במאי]] [[1961]]. חלקים מטיל הרדסטון שימשו גם את ה[[סטורן 1]], הראשון מבין [[סטורן (משפחת משגרים)|משפחת משגרי הסטורן]] ששימשו לשיגור משימות [[תוכנית אפולו]], שהנחיתה את האדם הראשון על [[הירח]].

ב־1956 החלו ב־ABMA מחקרים לשיפור טיל הרדסטון. הטיל, שנקרא במקור "רדסטון S"{{כ}}{{הערה|S{{כ}} - Solid - [[דלק מוצק]]}}, קיבל לבסוף את השם [[פרשינג (טיל)|פרשינג]], והחוזה לפיתוחו הוענק ל[[חברת גלן ל. מרטין]]. פרויקט זה נמשך 34 שנים.

ב־1 ביולי 1960, כשנתיים לאחר הקמת [[נאס"א]], הועברו צוותי המהנדסים והמדענים של ABMA, כולל פון בראון, לרשותה, ומתקני ABMA בחלקו הדרומי של רדסטון ארסנל הפכו ל[[מרכז טיסות החלל מרשל]]. באותה שנה קיבל מידאריס את הפיקוד על AOMC, וג'ון ברקלי קיבל את הפיקוד על ABMA. ב־1961 הועברו רוב משימות AOMC הקשורות לחלל לידי נאס"א, יחד עם מרבית עובדיה מתקניה וציודה. בריגדיר־ג'נרל ריצ'רד מ. הארסט פיקד על ABMA בין מאי 1960 לדצמבר 1961, אז פורקו ABMA ו־ARGMA, ושרידיהם הועברו לפיקודה הישיר של AOMC. ב־1962 אורגנה AOMC מחדש והפכה ל[[מפקדת הטילים של צבא ארצות הברית]] (MICOM).

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Army Ballistic Missile Agency|שם ויקישיתוף=ABMA}}
* [[וורנר פון בראון]]
* [[מרכז טיסות החלל מרשל]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:צבא ארצות הברית]]
[[קטגוריה:תוכנית החלל האמריקאית]]