הצגת המקור של הדף "ויקיפדיה:הידעת?/מדצמבר 2013"

{{ארכיוני דיוני הידעת?}}
{{החלפת קטעי הידעת}}

===עמוד ספרים===
[[קובץ:Barberspole.jpg|שמאל|100px]]
מקורו של '''[[עמוד ספרים|עמוד הספרים]]''', הניצב בכניסה ל[[מספרה]], בתקופות בהן מקצוע ה[[ספר (מקצוע)|ספר]], כלל גם ביצוע פרוצדורות [[כירורגיה|כירורגיות]] שונות, בשל עיסוקו היומיומי של הספר ב[[תער]] וב[[סכין|סכינים]]. עם הפרוצדורות הללו נכללו [[הקזת דם]], טיפול ב[[עלוקה|עלוקות]] ואפילו [[עקירת שן|עקירות שיניים]] וקטיעות איברים. במהלך הטיפול ישב הלקוח על כיסא ואחז בחוזקה במוט, שדרכו היה זורם ה[[דם]]. מכיוון שמראה הדם מסוגל לעורר תחושת חולשה באנשים, נהגו לצבוע את המוט בצבע [[אדום]], כדי שהדם הזורם במורד המוט יתמזג עם צבעו. כאשר המוט הוצא החוצה בין טיפול לטיפול, תחבושות שהתלפפו סביבו יצרו את המראה של פסים אדומים-לבנים. בשלב מסוים החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא ה[[כירורג|מנתח]], והוחלט שהספרים יסמנו את חנותם במוט בעל פסים כחולים והמנתחים יסמנו את חנותם במוט לבן בעל פסים אדומים. ב[[ארצות הברית]] עמוד ספרים הוא בעל שלושה צבעים: [[אדום]], [[כחול]] ו[[לבן]]; כנראה כאות הזדהות [[פטריוטיות|פטריוט]]י עם [[דגל ארצות הברית|דגל המדינה]]. אפשרות אחרת היא שהצבע האדום מסמל דם [[עורק]]י והכחול דם [[וריד]]י.
:על פי הערך [[עמוד ספרים]]. ייתכן שצריך לקצר. מצוין גם בערך שהעיסוק בפעולות כירורגיות הוא גם "הסיבה העיקרית מדוע הלבוש המסורתי של ספרים זהה לזה של רופאים - חלוק לבן", אבל לא כללתי את זה משיקולי אורך. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 07:54, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
::{{החלפת הידעת| דיון}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 16:39, 5 בנובמבר 2013 (IST)
:::{{בעד}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:51, 10 בנובמבר 2013 (IST)
::::מעולם לא ראיתי בארץ עמוד כזה. כדאי לציין בקטע במדינות שונות. כי על פי הקטע משתמע שכל ספר מציב עמוד כזה בפתח המספרה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:46, 12 בנובמבר 2013 (IST)

מעניין. ערכתי קצת, אך חייבת לציין שהמשפט האחרון לא מסתדר לי, כי נידמה שההפרדה בין המקצועות כבר בוצעה והמוט האמריקאי המדובר הוא של ספרים????:{{ש}}
מקורו של '''[[עמוד ספרים|עמוד הספרים]]''' - עמוד שנהוג במדינות שונות להציב בכניסה ל[[מספרה|מספרות]] - בתקופות בהן מקצוע ה[[ספר (מקצוע)|ספר]] כלל גם ביצוע פרוצדורות [[כירורגיה|כירורגיות]] שונות, כחלק מהעבודה עם [[תער]] ו[[סכין|סכינים]]. בין פרוצדורות אלו נכללו [[הקזת דם]], טיפול ב[[עלוקה|עלוקות]] ואפילו [[עקירת שן|עקירות שיניים]] וקטיעות איברים. באופן מסורתי, במהלך טיפול שכזה נהג הלקוח לשבת על כיסא ולאחוז בחוזקה במוט שדרכו הוזרם ה[[דם]] שהוקז ממנו. מכיוון שמראה דם עשוי לעורר תחושת חולשה, נהגו לצבוע את המוט בצבע [[אדום]], כדי להסתיר את הדם הזורם בתוכו. כאשר המוט הוצא החוצה בין טיפול לטיפול, תחבושות שהתלפפו סביבו יצרו מראה של פסים אדומים ולבנים. כאשר החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא ה[[כירורג|מנתח]], הוחלט שספרים יסמנו את חנותם במוט עם פסים כחולים ולבנים ומנתחים יסמנו את חנותם במוט עם פסים אדומים ולבנים. ב[[ארצות הברית]] עמוד ספרים מכיל שלושה צבעים: [[אדום]], [[כחול]] ו[[לבן]] - כפי הנראה כאות הזדהות [[פטריוטיות|פטריוט]]י עם [[דגל ארצות הברית|דגל המדינה]]. אפשרות אחרת היא שהצבע האדום מסמל דם [[עורק]]י והכחול דם [[וריד]]י.
{{ש}}[[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 16:39, 13 בנובמבר 2013 (IST)
:למה ניסחת את הקטע בלשון עבר? במדינות רבות העמוד עדיין מסמל מספרה, גם היום. על זה הקטע: שהיום במדינות רבות ישנו עמוד בצבעי אדום לבן בכניסה למספרה בגלל מוט דם עם תחבושות מימי הביניים. אני מסכים לתוספת המילים "הניצב '''במדינות רבות''' בכניסה למספרה", שפותר את הבעיה שציינה חנה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:31, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:: טעות שלי לגבי לשון העבר - תקנתי. לגבי המשפט האחרון, אנסח את השאלה שוב, אולי לא הבהרתי עצמי: לפי הקטע מובן שעם הפרדת המקצועות, קליניקה של מנתח סומנה באדום לבן ומספרה סומנה בכחול לבן, יש להניח שזה קרה לפי התיישבות המושבות הבריטיות באמריקה, ולכן זה מתנגש עם האופציה ששלושת הצבעים הם 'צבעי דם'.[[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 13:09, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:::את צודקת. יש להשמיט את המשפט האחרון. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:56, 27 בנובמבר 2013 (IST)
::::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה שמופיעה, בהשמטת המשפט האחרון|שיבוץ=431}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:15, 2 בדצמבר 2013 (IST)
=== נחל מערות ===
[[קובץ:Tabun-jamal-elWad caves.jpg|ממוזער|150 פיקסלים|[[נחל מערות]]]]
לפני כ-250,000 עד 50,000 שנים, ב[[התקופה הפלאוליתית התיכונה|שלב התיכון של תקופת האבן הקדומה]], התקיימו כמה [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של [[אדם (סוג)|אדם קדמון]] ברחבי העולם הישן. אבותינו, [[הומו ספיינס|האדם המודרני]], [[אבולוציה של האדם|התפתחו]] ב[[אפריקה]] ואילו בני זמנם ה[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלים]] חיו ב[[אירופה]] ומערב [[אסיה]]. [[ארץ ישראל]] מתייחדת בכך שבה נמצאו שלדים של שני מיני האדם בתקופה זאת. באתר [[נחל מערות]] ב[[הכרמל|כרמל]] נמצא קבר של אישה ניאנדרטלית ב[[מערת תנור]] ואילו ב[[מערת הגדי]] הסמוכה נמצאו קברים של [[אדם מודרני]], שניהם [[תיארוך רדיומטרי|מתוארכים]] לכמאה אלף שנים [[לפני זמננו]]. בתקופה זאת מערות הכרמל ו[[הגליל]], ונחל מערות בפרט, היו הנקודה הדרומית ביותר בעולם בה נמצאו עצמות ניאנדרטלים והנקודה הצפונית ביותר בעולם בה נמצאו עצמות אדם מודרני. זו העדות הקדומה ביותר למגע אפשרי בין הניאנדרטלים לבני מיננו.  

מתוך [[נחל מערות]]. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 17:54, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
:בהחלט מעניין. מראה על ייחוד המקום [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:28, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
::אינפורמטיבי, מעניין וראוי בעיני להופיע, אחת על כמה לאור העובדה שנחל מערות נבחר לאתר מורשת עולמית. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 01:06, 31 באוקטובר 2013 (IST)
:::ראוי בהחלט. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:21, 19/11/13
::::{{החלפת הידעת|דיון}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
:::::דעתי לא השתנתה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 19:29, 23 בנובמבר 2013 (IST)
::::::{{בעד}} חזק. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 23:01, 24 בנובמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=432}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:08, 2 בדצמבר 2013 (IST)
===החלפת [[תבנית:הידעת? 9 באוגוסט - סדרה 1]]===
לדעתי הקטע ארוך מדי. האם מוטב לקצר? [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 00:57, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
:כאן אני בהחלט מסכים איתך. • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 16:06, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
::{{החלפת הידעת|דיון}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 16:28, 12 בנובמבר 2013 (IST)
:::יש בקטע גם בעיות עובדתיות: [[פאול וולפסקהל]] נפטר ב-1906, ולא ב-1908. המשפט אמנם הוכח ב-1995, אך הפרס ניתן ב-1997, שזה 11 שנה לפני פקיעת הפרס, וגם אם סופרים מ-1995, זה 13 שנים ולא 15 כפי שנכתב בקטע. בכל אופן, כיוון ש[[המשפט האחרון של פרמה (ספר)]] היה כזה רב מכר היסטרי, כל הקטע כבר לא כזה מחדש ומפתיע. אני מציע לכתוב קטע על הפרטים הפחות מוכרים וזכורים, כמו הסיבה שהביאה את פאול וולפסקהל להכריז על הפרס (הוא החליט להתאבד ומכיוון שהיה יקה פוץ מסודר ופדנט הוא קבע מראש שעה להתאבדות. הוא סיים את ענייניו כמה שעות לפני השעה הנקובה והחליט להעביר את זמנו בספריה בקריאת פרסומים מתמטיים. מאמר על המשפט האחרון של פרמה ריתק אותו והוא שכח את עצמו ופיספס את השעה. בינתיים השערת פרמה נתנה טעם חדש לחייו והוא חזר בו מרצונו). אם יש תמיכה אנסח את הקטע. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:57, 13 בנובמבר 2013 (IST)
::::לך על זה ונדון בתוצאה. • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 20:38, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:::::--תמונה שנמחקה--'''[[פאול וולפסקהל|פאול ווֹלְפְסקֵהל]]''' היה [[תעשיין]] [[יהדות גרמניה|יהודי]]-[[גרמנים|גרמני]] ו[[מתמטיקאי]] חובב. על פי המתמטיקאי [[אלכסנדר מרקוביץ' אוסטרובסקי|אלכסנדר אוסטרובסקי]], בצעירותו נדחה וולפסקהל בחיזוריו אחרי עלמה צעירה. כיוון שלא מצא טעם לחיים ללא אהבתה, החליט [[התאבדות|להתאבד]] בירייה לראשו. הוא הסדיר את ענייניו, קבע את תאריך מותו וקבע כי שעת המוות תהיה [[חצות]] בדיוק. כיוון שהיה אדם שיטתי ומסודר סיים את הכנותיו כמה שעות מוקדם מן הרגיל ולכן החליט להעביר את שעותיו האחרונות בספרייתו בקריאת פרסומים מתמטיים. בשעה שעבר על מאמרו של [[ארנסט קומר|קומר]] המסביר את טעותם של [[אוגוסטן לואי קושי|קושי]] ו[[גבריאל לאמה|לאמה]] בניסיונם להוכיח את '''[[המשפט האחרון של פרמה]]''', נתקל בנימוק מוקשה. עד שהצליח ליישב לעצמו את הנקודה, חלפה שעת חצות ותשוקתו של וולפסקהל לחיים ניצתה מחדש. ב[[צוואה|צוואתו]] הקצה וולפסקהל 100,000 [[מארק גרמני|מרקים]] לאדם שיוכיח את המשפט האחרון של [[פייר דה פרמה|פרמה]] (אך לא לאדם שישלול אותו). התקופה שנקצבה למתן ההוכחה – 100 שנה. הבעיה המפורסמת והפרס הכרוך בה הביאו חובבים רבים להציע למשפט הוכחות שגויות. בסופו של דבר ניתן הפרס ל[[אנדרו ויילס]] ב-[[1997]], כ-11 שנים לפני מועד פקיעת הפרס.
קצר יותר ברבע, ופחות מוכר. לא התייחסתי לעניין התשובות המקוריות לנסיונות ההוכחה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:03, 18 בנובמבר 2013 (IST)
:מדובר בקטע שונה לגמרי, ולא מקוצר, אבל אני אישית מעדיף אותו. יש משהו בטענה שהפרטים די מוכרים, לפחות ההסבר הכללי על משפט פרמה, וההסבר על הסיבה לפרס אכן הרבה פחות מוכר, וגם יותר מעניין. בקטע החדש לא הוכנס הפרט המעניין שפרמה כביכול ידע את ההוכחה אך לא כתב אותה, אבל אולי מדובר באמת בפרט מוכר (ייתכן אבל שרק לחובבי התחום). [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 20:24, 20 בנובמבר 2013 (IST)
::מעדיף את הקטע הזה על פני המקורי • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 18:29, 23 בנובמבר 2013 (IST)
:::אם כן, אנחנו הולכים בכיוון של הסרת הקטע המקורי וקבלת הקטע החדש במקומו. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:41, 25 בנובמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|שופר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:40, 3 בדצמבר 2013 (IST)
===עגולשון שחור-גחון===
[[תמונה:Israel painted frog.JPG|100px|שמאל|העגולשון שחור-הגחון שנתגלה ב-2011]]
'''[[עגולשון שחור-גחון|עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן]]''' הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[חסר זנב]] קטן ממשפחת ה[[עגולשוניים]], [[אנדמיות (מיון עולם הטבע)|אנדמי]] ל[[אגם החולה]]. הוא נחשב לנכחד מאז [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וב-[[1996]] הוכרז רשמית ככזה. ניסיונות למצוא אותו מאז שנות ה-50 העלו חרס. ב-2010 נכלל ברשימת עשרת מיני הדו-חיים הנדירים ביותר בעולם. אולם, ב-[[15 בנובמבר]] [[2011]] הוא שב ונתגלה כאשר פקח [[רשות הטבע והגנים]], יורם מלכה, מצא נקבת עגולשון ב[[שמורת החולה]]. לאחר בדיקה מדעית אושר שמדובר בפרט של המין שנחשב לנכחד. לאחר מכן נלכדו מספר פרטים נוספים ששוחררו חזרה לטבע.<br />
[[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 17:17, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
:עוד לא היה קטע על עגולשון מאז גילויו מחדש?! חשוב שיופיע מבחינתי. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 12:58, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
::אולי כדאי גם לציין שזהו [[מאובן חי]]. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 15:44, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
:::נמנעתי מלציין זאת מכיוון שהערך על הסוג, [[לטוניה]], עוד לא קיים. אם ייכתב, ניתן יהיה לציין. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 21:59, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
::::{{בעד}} קטע מעניין. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:58, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::{{בעד}} ראוי שיופיע. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 19:22, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
::::::הערה לאחר שקראתי כמה פרסומים בנושא: לא ברור מהקטע שבתחילה חשבו שהעגוללשון היה שייך למשפחה אחרת שפרטים ממנה קיימים באירופה ורק לאחר מחקר גנטי התגלה שמדובר במשפחה אחרת לגמרי והוא [[מאובן חי]]. היו כאן שני אירועים: עצם גילו הצפרדע מחדש, והשני שהוא בעצם שייך למשפחה אחרת לגמרי ממה שחשבו קודם. החלק השני לא מובן מהקטע. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:18, 10 בנובמבר 2013 (IST)
:::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:22, 2 בדצמבר 2013 (IST)
:[[משתמשת:Hanay|חנה]], את צודקת. צריך לחדד את ההיבט הטקסונומי של הקטע על מנת להדגיש את ייחודיות הרבה של המין בתור מאובן חי. לפיכך אני מציע את הניסוח הבא לקטע:
* '''[[עגולשון שחור-גחון|עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן]]''' הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[חסר זנב]] קטן ממשפחת ה[[עגולשוניים]], [[אנדמיות (מיון עולם הטבע)|אנדמי]] ל[[אגם החולה]]. הוא נחשב ל[[מינים נעלמים|נכחד]] מאז [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וב-[[1996]] הוכרז רשמית ככזה. ניסיונות למצוא אותו מאז שנות ה-50 העלו חרס. ב-[[2010]] נכלל ברשימת עשרת מיני הדו-חיים הנדירים ביותר בעולם. אולם, ב-[[15 בנובמבר]] [[2011]] הוא שב ונתגלה כאשר פקח [[רשות הטבע והגנים]], יורם מלכה, מצא נקבת עגולשון ב[[שמורת החולה]]. לאחר בדיקה מדעית אושר שמדובר בפרט של המין שנחשב לנכחד, אולם [[תגלית]] מפתיעה לא פחות התפרסמה בשנת [[2013]]. תגלית זו, אשר התבססה על [[בדיקה גנטית|בדיקות גנטיות]] ובדיקות [[שלד]] ה[[צפרדע]] ובפרט ה[[גולגולת]], חשפה כי מין זה הוא למעשה [[מאובן חי]] - היחיד ששרד מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] לטוניה (''Latonia'') ששאר המינים בו נכחדו לפני כ-15,000 שנים עקב [[שינוי האקלים|שינויי אקלים]] ב[[אירופה]].
:מה דעתכם? [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 13:33, 3 בדצמבר 2013 (IST)
::אם הבנתי נכון את הפרסומים, אז הוא לא שייך למשפחת ה[[עגולשוניים]] אלא למשפחה אחרת. בעבר חשבו ששייך למשפחה זאת. את השם הם לא ישנו אבל הוא משהו אחר. יש קישורים לכתבות בנושא בערך המסבירים זאת. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:01, 3 בדצמבר 2013 (IST)
:::לא לא לא, לצערי נפלת קורבן לבלבול טקסונומי רווח בויקיפדיה ובכלל. להלן ההסבר:
::::ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] העגולשוניים (''Discoglossidae'') יש 3 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]]:
* עגולשון (''Discoglossus'')
* לטוניה (''Latonia'')
* ''Alytes''
::::בעבר, עד שנת 2013, חשבו שעגולשון שחור-גחון שייך לסוג עגולשון. אבל בדיקות גנטיות ושלדיות הראו שהוא למעשה שייך לסוג לטוניה. אז '''כן''' הוא עדיין במשפחת עגולשוניים, אבל '''לא''' שייך לסוג עגולשון (מבלבל כי נוטים להתבלבל בין משפחה לסוג ברמה הטקסונומית). בכל מקרה השם העברי עגולשון שחור-גחון נותר כפי שהיה עם גילוי המין לראשונה, כשחשבו שהוא שייך לסוג עגולשון, ולכן הדבר מוסיף לבלבול הכללי (שימי לב שהשם הלטיני כן רומז על הסיווג של המין מבחינת הסוג: ''Latonia nigriventer'').
:::::מקווה שפתרתי את בעיית הטקסונומיה כעת {{חיוך}} [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 14:15, 3 בדצמבר 2013 (IST)
::::::תודה על ההסבר. מה שבלבל אותי הוא גם משפחה עגולשונים וגם סוג עגולשון. חוסר דמיון של נותני השמות. בכל אופן יש להבהיר זאת בקטע, כי ציינת מהו עכשיו כן אבל לא ציינת מהו עכשיו כבר לא, כלומר לא עגולשון סוג. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:23, 3 בדצמבר 2013 (IST)
:::::::ניסיון נוסף:
* '''[[עגולשון שחור-גחון|עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן]]''' הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[חסר זנב]] קטן ממשפחת ה[[עגולשוניים]], [[אנדמיות (מיון עולם הטבע)|אנדמי]] ל[[אגם החולה]]. הוא נחשב ל[[מינים נעלמים|נכחד]] מאז [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וב-[[1996]] הוכרז רשמית ככזה. ניסיונות למצוא אותו מאז שנות ה-50 העלו חרס. ב-[[2010]] נכלל ברשימת עשרת מיני הדו-חיים הנדירים ביותר בעולם. אולם, ב-[[15 בנובמבר]] [[2011]] הוא שב ונתגלה כאשר פקח [[רשות הטבע והגנים]], יורם מלכה, מצא נקבת עגולשון ב[[שמורת החולה]]. לאחר בדיקה מדעית אושר שמדובר בפרט של המין שנחשב לנכחד, אולם [[תגלית]] מפתיעה לא פחות התפרסמה בשנת [[2013]]. תגלית זו, אשר התבססה על [[בדיקת סמני DNA|בדיקות גנטיות]] ובדיקות [[שלד]] ה[[צפרדע]] ובפרט ה[[גולגולת]], חשפה כי מין זה אינו שייך כלל ל[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] עגולשון (''Discoglossus''), כפי שנטען בעבר, אלא מהווה למעשה [[מאובן חי]] - היחיד ששרד מהסוג לטוניה (''Latonia'') ששאר המינים בו נכחדו לפני כ-15,000 שנים עקב [[שינוי האקלים|שינויי אקלים]] ב[[אירופה]]. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 14:38, 3 בדצמבר 2013 (IST)
::עכשיו ברור {{בעד}} [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 22:54, 3 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה|שיבוץ=433}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:41, 9 בדצמבר 2013 (IST)
===דרך יפו בחיפה===
[[קובץ:Hamra square - Haifa (3).jpg |שמאל|150px|]]
'''[[דרך יפו (חיפה)|דרך יפו]]''' ב[[חיפה]] היא דרך היסטורית שתחילתה בימי [[דאהר אל-עומר]]. הדרך החלה להתפתח במחצית [[המאה ה-19]] ב{{ה|עיר התחתית}} כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך היה ב[[כיכר חמרה]]. בשנת 1964 שונה שמו של הקטע הראשון של הרחוב ל"נתנזון" על שם שלמה נתנזון ממנהליו הראשונים של [[בנק אפ"ק (חיפה)|בנק אפ"ק]] בעיר ששכן ברחוב. מספרי הבתים בדרך יפו לא שונו, והדרך מתחילה ממספרים 19 ו-24.

מה דעתכם? [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 22:03, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
:זה מעניין. אבל יש לי שאלה קטנה: היום רחוב נתנזון מתחיל מזרחה לכיכר חמרה (בהצטלבות עם שדרות העצמאות). בקטע שאת מציעה כתוב שרחוב יפו המקורי התחיל מכיכר חמרה ואז נגרע ממנו קטע ושמו שונה לנתנזון, אבל בפועל נתנזון כיום הוא ארוך יותר. אולי כדאי לחדד את זה בקטע. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 00:13, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
::בעקבות הערה להלן שינוי נוסח:
::'''[[דרך יפו (חיפה)|דרך יפו]]''' ב[[חיפה]] היא דרך היסטורית שתחילתה בימי [[דאהר אל-עומר]]. הדרך החלה להתפתח במחצית [[המאה ה-19]] ב{{ה|עיר התחתית}} כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך היה ב[[כיכר חמרה]]. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון ממנהליו הראשונים של [[בנק אפ"ק (חיפה)|בנק אפ"ק]] בעיר ששכן ברחוב. לשם כך נלקח קטע מדרך יפו  עד בניין אפ"ק וצורף  לרחוב ששכן ממזרח לדרך יפו. מספרי הבתים בדרך יפו לא שונו, והדרך מתחילה ממספרים 19 ו-24.
::איך עכשיו? [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:08, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
:::ברשותך הייתי מתנסח כך:
::::'''[[דרך יפו (חיפה)|דרך יפו]]''' ב[[חיפה]] היא דרך היסטורית שתחילתה בימי [[דאהר אל-עומר]]. הדרך החלה להתפתח במחצית [[המאה ה-19]] ב{{ה|עיר התחתית}} כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך הייתה ב[[כיכר חמרה]]. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון, ממנהליו הראשונים של [[בנק אפ"ק (חיפה)|בנק אפ"ק]] בעיר ששכן ברחוב. לשם כך נגרע קטע מדרך יפו, הממוקם בין מבנה הבנק לכיכר חמרה, וצורף לרחוב שנמשך ממזרח לכיכר. מספרי הבתים בדרך יפו לא עודכנו לאחר הגריעה וזאת הסיבה שהדרך מתחילה כיום ממספרים 19 ו-24. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 16:45, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
::::: הניסוח שלך טוב בעיני. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:48, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
::::::האמת שלא הבנתי את הפואנטה. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 17:08, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::::רחוב שלא מתחיל בבית מס' 1 וגם הסיבה לכך. אני חושבת שזה מעניין ומיוחד, כך חשבתי כשהתודעתי לכך לראשונה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 09:03, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
::::::::סליחה על ההפרעה, אך, המידע שהכי הקפיץ אותי בנוגע לרחוב הנ"ל הוא סלילת דרך יפו על [[בית העלמין היהודי הישן של חיפה]] ובכך החרבת והעלמת חלק ניכר ממנו. אחד המקומות הבולטים לקבורה יהודית בארץ בימי הביניים. אגב תודה חנה מה שציינת באמת מעניין. [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 18:43, 12 בנובמבר 2013 (IST)
::::::::: מעניין, בעד. [[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 18:50, 12 בנובמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:20, 26 בנובמבר 2013 (IST)
:אני {{בעד}} [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 14:52, 26 בנובמבר 2013 (IST)
::אני אהבתי, אבל אם [[משתמש:תומר ט|תומר]] קרא פעמיים ולא הבין את הפואנטה (שהרחוב מתחיל ממס' 19) נראה לי שצריך לנסח באופן שיחדד את הפואנטה. אולי הניסוח הפשוט "מספרי הבתים לא עודכנו לאחר גריעת הקטע והיום דרך יפו מתחילה ממספרים 19 ו-24" יעזור במעט. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:50, 27 בנובמבר 2013 (IST)
:::ההצעה שלך מאד דומה לניסוח הקטע כפי שנכתב על ידי שועל. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:07, 27 בנובמבר 2013 (IST)
::::אמת. רק הפכתי את המשפט האחרון לפשוט יותר. אני שואל בעצם באיזה מהניסוחים הפואנטה ברורה יותר. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:22, 27 בנובמבר 2013 (IST)
:::::אין לי בעיה לשנות. בשני המקרים הקטע נראה לי ברור. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:24, 27 בנובמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה שהוצעה|שיבוץ=434}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:15, 10 בדצמבר 2013 (IST)
===פלפל בתוך פלפל===
[[תמונה:Baby Bell pepper ''Capsicum annuum'' .jpg|שמאל|100px|פלפל קטן שהוצא מתוך פלפל גדול יותר. גדילה של פלפל קטן בתוך פלפל גדול היא סוג של [[פרתנוקרפיה]].]]
ב'''[[פלפל (פרי)|פלפלים]]''', קיימת תופעה של '''[[פרתנוקרפיה]]''', כלומר תהליך ייצור הפירות באופן טבעי, ללא [[הפריה]], המתבטאת בגדילה של פלפל קטן בתוך פלפל גדול יותר. ה[[מדען|מדענים]] לא הצליחו להגיע לכלל מסקנה מהו מקור התופעה, אך נפסלו ההשערות כי הדבר קשור בתנאי [[טמפרטורה]] מתאימים או בחומרים [[מזון|מזינים]] המצויים בפלפל. פלפל הגדל בתוך פלפל אחר יכול להיות מעוקם ומעוות, אך גם יכול להתפתח בצורה תקינה לחלוטין.<br />
מקור: Karan Davis Cutler, [http://www.csmonitor.com/The-Culture/Gardening/diggin-it/2010/0401/Have-you-ever-found-a-pepper-inside-a-pepper Have you ever found a pepper inside a pepper?], The Christian Science Monitor, April 1, 2010 <br />
ניסיתי בעבר להציע את התמונה הנלווית [[ויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצים/ארכיון 45 #פלפל מתוך פלפל|כתמונה מומלצת]], אך היא לא עברה. אני חושב שזה מתאים להידעת. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 17:22, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
:התמונה יפה, הקטע מוצלח. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:29, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
:: {{החלפת הידעת|דיון}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
:::דעתי לא השתנתה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 19:30, 23 בנובמבר 2013 (IST)
::::לא התלהבתי. אני מניח שהשוס בקטע הוא ייצור פרי ללא הפריה, אבל זה לא הפיל אותי. אשנה את דעתי אם אראה שאחרים כן מתלהבים. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:58, 27 בנובמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:56, 15 בדצמבר 2013 (IST)
===הריסת הגימנסיה העברית===
:מתוך [[פורטל:אדריכלות/הידעת?/19]]
[[תמונה:Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg|שמאל|100px]]
[[מגדל שלום]] בתל אביב נבנה במקום בו עמדה '''[[הגימנסיה העברית הרצליה]]'''. [[המועצה לשימור אתרים]] שהוקמה בשנות ה-80 החליטה להציב את חזית הגימנסיה בתור הסמל שלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה ההיסטורי.<br />
[[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 23:47, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:56, 17 בנובמבר 2013 (IST)
::יש למישהו כמה מילים להוסיף? הקטע מאד קצר. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:48, 18 בנובמבר 2013 (IST)

:::ניסיון שלי:
* מבנה [[הגימנסיה העברית הרצליה]], שהוקם בשנת [[1905]] על ידי האדריכל [[יוסף ברסקי]] ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]], נהרס בשנת [[1959]] לטובת הקמת [[מגדל שלום]]. ההחלטה השנויה במחלוקת גרמה לכעס רב ולזעזוע עמוק בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח רבים והייתה לאחד הגורמים שהניעו את הקמת [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]], שאף החליטה להציב את חזית מבנה הגימנסיה בתור סמלה על מנת להנציח את הטעות המרה שנעשתה בעת הריסת המבנה ההיסטורי. 
:::מה דעתכם? [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 12:12, 18 בנובמבר 2013 (IST)
:נחמד. מישהו מכיר אולי מקרה דומה של "פילוס גן עדן לצורך הקמת מגרש חניה"? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:32, 18 בנובמבר 2013 (IST)
::{{בעד}}  החלטה שתיזכר לדראון עולם. עכשיו צריך למצוא קטע העוסק בקיר המלונות המכוער בחוף הכרמל בחיפה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 23:35, 18 בנובמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה|שיבוץ=436}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:06, 15 בדצמבר 2013 (IST)

=== הסרת [[תבנית:הידעת? 2 במרץ - סדרה 1]] ===
יש לעדכן את הקטע לאור הרכישה הקטרית ב-2011. • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:הידעת?/דיונים|הידעת?]]</sub> 19:22, 4 בספטמבר 2012 (IDT)
:{{החלפת הידעת|דיון}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
:: שמעתי לפני כמה ימים שהיתה עוד רכישה גדולה. לא זוכר את הפרטים. מישהי/ו? • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 18:33, 23 בנובמבר 2013 (IST)
:::אני לא חושבת שהקטע הזה מעניין במיוחד. בכל פעם יש מטורף אחר שמבזבז את כספו וקונה יצירה אמנותית ביותר מידי כסף, מה מיוחד בקטע הזה? אני בעד הסרתו ולא בעד עדכונו. ממילא אי אפשר לעקוב אחר העדכונים בקטע. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 19:34, 23 בנובמבר 2013 (IST)
::::תודה חנה. עוד מישהו חושב ככה? חושב אחרת? חושב משהו? • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 16:19, 1 בדצמבר 2013 (IST)
:::::חושב כמו חנה. אנחנו לא ספר השיאים של גינס, שטיבו להתעדכן. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:34, 3 בדצמבר 2013 (IST)
::::::{{החלפת הידעת|הוסר}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 16:47, 15 בדצמבר 2013 (IST)
===על העיוורון===
<small>מתוך [[פורטל:ספרות/הידעת?/14]] נכתב על ידי [[משתמש:Danny-w|דני ו.]]</small>

'''[[על העיוורון]]''' הוא אחד מספריו המפורסמים של [[ז'וזה סאראמאגו]], זוכה [[פרס נובל לספרות]]. בספר זה, מעבר לתוכן, ממחיש סרמאגו לקורא את ה[[עיוורון]] גם באמצעים ספרותיים. באופן יוצא דופן, שאינו קיים בדרך כלל בסיפרות, אין לדמויות בספר [[שם פרטי]] או [[שם משפחה]] כלשהו. הדמויות מתוארות על ידי סימנים חיצוניים או תכונות בלבד, כדוגמת "הרופא", "אשת הרופא", "נהג המונית", "הבחורה עם המשקפיים הכהים", "הילד הפוזל", וכן הלאה. אפילו [[גיבור|גיבורת הספר]], אשת הרופא, אינה מוזכרת בשמה לאורך כל העלילה. פרט נוסף התורם ל"עיוורונו" של הקורא הוא היעדר כל סימון מזהה, בשם או ב[[מספר]] לפרקים. היעדר שיום (מתן שם) או מיספור לפרקים מתחילת הספר ועד סופו עשוי להקשות על הקורא להתמצא מבחינת מיקומו בספר, והוא נותר, לכאורה, בעיוורונו.
• בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 21:17, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
:טוב מאד! כשקראתי לא שמתי לב לעניין הזה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:12, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
::תומך. מותר לי לתמוך? :-) [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    22:18, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
:::סתם שאלה: איך הוא אמור לדעת כי הבחורה בעלת משקפיים כהים או שהילד פוזל, אם הוא עיוור?--&rlm;[[משתמש:BigiJon|BigJon]]&rlm; • <small>[[שיחת משתמש:BigiJon|שיחה]]</small> 14:38, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
::::לא הבנת, הוא לא מנסה להמחיש איך עיוור יכיר אנשים. הוא גורם לקורא להיות "קצת יותר עיוור". דהיינו, להתקשות מעט בזיהוי הדמויות, משום שאין להן שם, אלא תיאורים כללים יותר. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:19, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::{{החלפת הידעת|דיון}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 16:23, 12 בנובמבר 2013 (IST)
:::::: העניין הוא שגם ה'רופא' או 'הילד הפוזל' וכן הלאה הם גם שמות, כינויים, שניתן לעקוב אחריהם בלא בעיה ואינם מייצרים עיוורון. מה שכן, הם אינם אישיים, ומסמנים את אובדן הפרט במערכת של קיטלוג  וסטריאוטיפים, המייחסת משמעות עודפת לסממנים חיצוניים ול'תארים'. העיוורון שסרמגו מתאר הוא עיוורון חברתי שקיים במציאות של עולמנו. קפקא השתמש בכינויים שכאלה כדי לייצר אפקט של אובדן במערכת עד לחוסר התמצאות מוחלט. כך שלדעתי יש לשכתב את ההתייחסות בערך ואת המקטע המוצע. [[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 17:34, 12 בנובמבר 2013 (IST)
:ניסיון שלי לדייק:{{ש}}
[[תמונה:alhaiv.jpg|שמאל|100px]]
:'''[[על העיוורון]]''' הוא אחד מספריו המפורסמים של [[ז'וזה סאראמאגו]], זוכה [[פרס נובל לספרות]]. בספר זה, מעבר לתוכן, ממחיש סרמאגו לקורא את ה[[עיוורון]] גם באמצעים ספרותיים. באופן יוצא דופן, שאינו קיים בדרך כלל ב[[ספרות]], אין לדמויות בספר [[שם פרטי]] או [[שם משפחה]] כלשהו. הדמויות מתוארות על ידי סימנים חיצוניים או תכונות בלבד, כדוגמת "הרופא", "נהג המונית", "הבחורה עם המשקפיים הכהים", "הילד הפוזל" ואפילו "אשת הרופא", [[גיבור|גיבורת הספר]], ואינם מוזכרים בשמם לאורך כל העלילה. כינויים ותאורים אלו אינם אישיים, ומסמנים את אובדן הפרט במערכת של קיטלוג וסטריאוטיפים, המייחסת משמעות עודפת לסממנים חיצוניים ול'תארים'. סאראמאגו מדגיש "עיוורון חברתי" שקיים במציאות. פרט נוסף התורם ל"עיוורונו" של הקורא הוא היעדר כל סימון מזהה, בשם או ב[[מספר]] לפרקים. היעדר שיום (מתן שם) או מיספור לפרקים מתחילת הספר ועד סופו עשוי להקשות על הקורא להתמצא מבחינת מיקומו בספר, והוא נותר, לכאורה, בעיוורונו.
::האם בסדר? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:47, 2 בדצמבר 2013 (IST)
:::{{בעד}}, יש לשים את תמונתו של סאראמגו, עטיפת הספר הוא בשימוש הוגן. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 12:49, 4 בדצמבר 2013 (IST)
::::למיטב ידיעתי שימוש הוגן זה בסדר לקטע על הספר. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:58, 4 בדצמבר 2013 (IST)
::::: יפה, אך לדעתי מחייב אי אלו שינויים. 1. הגהה (ברמת הפסיק, ו' החיבור וכד') שאשמח להציע, אך לא בדיון, אלא בשכתוב הקטע. 2. עריכה קלה: במשפט "סממנים אלו אינם אישיים...", יש שימוש חוזר במילה סממנים. הייתי מתחילה במקום ב"כינויים אלו אינם אישיים..." ומותרה את היתר, כדי למנוע כפל. 3. הצעת שיפור: נראה לי שבמשפט השני מוטב לומר, "בספר זה משתמש סרמאגו בעיוורון החושי כדרך לדון בסוגים נוספים של עיוורון, אותם הוא ממחיש, מעבר לתוכן, גם באמצעים ספרותיים." [[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 01:41, 6 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה כפי שמופיעה|שיבוץ=2 בינואר - סדרה 2}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:50, 16 בדצמבר 2013 (IST)
==="מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד"===
ב[[להיט]]ה של להקת [[פט שופ בויז]], West End Girls, המדבר על בחורות מרובע "סוף המערב" של [[לונדון]], ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מ[[אגם ז'נבה]] ל[[תחנת פינלנד]]. אולם לונדון אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מ[[גלות]] כפוייה תוך דימוי לחזרתו של [[לנין]] מהגלות הפוליטית ב[[שווייץ]], עם מותו של [[הצאר ניקולאי השני]].{{ש}}
{{החלפת הידעת|הוחזר}}{{ש}}
<small>-[[ויקיפדיה:הידעת?/מאוקטובר 2013#"מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד"|''לדיון הקודם'']]</small>{{ש}}
יש בעיה עם הקטע בניסוחו הנוכחי. אני מסכים שטוב להתחיל עם הציטוט מה"פט שופ בויז" אבל אסור לאבד את כל הערך המוסף ההיסטורי. צריך להסביר את הרקע לחזרתו של הצאר, מהי אותה גלות ולמה היא הסתיימה. יש לנסח מחדש. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:32, 29 באוקטובר 2013 (IST)
:איך זה:
ב[[להיט]]ה של להקת [[פט שופ בויז]] ה[[לונדון|לונדונית]], West End Girls, המדבר על בחורות מרובע "סוף המערב", ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מ[[אגם ז'נבה]] ל[[תחנת פינלנד]]. אולם, כנראה שהעיר שהינה חלק מנושא השיר, אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מ[[גלות]] כפוייה תוך דימוי לחזרתו של [[לנין]] מהגלות הפוליטית ב[[שווייץ]], בעקבות [[מהפכת פברואר]] של [[1917]] בה ויתר [[הצאר ניקולאי השני]] על כסאו. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], שהה לנין ב[[גליציה]] שתחת שליטת [[אוסטריה]], כנתין אויב עבר לשווייץ ה[[מדינה נייטרלית|נייטרלית]] ובה שהה עד מהפכת פברואר 1917. לנין וקבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבלו היתר מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותם את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד, והגיעו ל[[תחנת פינלנד]] שב[[פטרוגרד]] ב-[[3 באפריל]]. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 11:50, 3 בנובמבר 2013 (IST)
::במקום "אולם, לונדון אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד" צריך "אולם, לונדון, שבאנגליה, לא קרובה בכלל לא אגם ג'נבה, הנמצא בשווייץ ולא לתחנת פינלנד, הנמצאת כיום בשטח ____".  [[משתמש:Eddau| עִדּוֹ]] - [[שיחת משתמש:Eddau|שיחה]] 19:50, 4 בנובמבר 2013 (IST)
:::הרבה יותר טוב. עכשיו אני {{בעד}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 15:32, 12 בנובמבר 2013 (IST)
:::: לא נראה לי שהשיר מדבר על לונדון. הוא רק מדבר על הקצה המערבי של עיר כלשהי, וגם על המזרחי. הוא גם לא מדבר על בחורות מרובע כלשהו, רק מזכיר אותן - (מעלה לי אסוציאציות לחומת ברלין) - השיר הוא על מישהו במצוקה ששוקל להתאבד, טובע במראות הכרך ובשאלות שונות. יכול להיות שהשורה אכן רומזת לגלות לנין, אך עדיין יש לדייק בכתיבת הקטע. [[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 18:11, 12 בנובמבר 2013 (IST)
:::::תיקנתי בגרסה האחרונה. צריך לגמור עם העניין הזה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:09, 25 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה|שיבוץ=435}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:52, 29 בדצמבר 2013 (IST)
===מטה אסקלפיוס===
[[תמונה:Esculaap2.png|שמאל|ממוזער|100px]]
[[מטה אסקלפיוס]] הוא סמלו של ה[[אסקלפיוס|אל אסקלפיוס]], אל ה[[רפואה]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]]. הסמל מורכב מ[[נחשים|נחש]] בודד הכרוך סביב מטה והוא משמש כסמל הבינלאומי למקצוע הרפואה. אולם ישנה השערה שלפיה המקור לסמל אינו נחש, אלא למעשה [[תולעת גינאה]] (''Dracunculus medinensis''). [[תולעים טפיליות]] אלה, שכיום שכיחות בעיקר ב[[אפריקה]], היו נפוצות בעבר בכל אזור [[המזרח התיכון]]. הטיפול המסורתי כנגדן, המיושם גם בהווה, כולל את שליפתן מתוך הגוף על ידי כריכתן על מקל, דבר שלדעת החוקרים היווה את הבסיס ההיסטורי לעיצוב הסמל.

:מבוסס על:
* [[מטה אסקלפיוס]], [[תולעת גינאה]].
:מקורות:
* [http://www.isradiology.org/tropical_deseases/tmcr/chapter27/intro.htm מתוך הפרק על מחלת ה-Dracunculiasis באתר www.isradiology.org]
* [http://www.drblayney.com/Asclepius.html מתוך הפרק The Caduceus vs the Staff of Asclepius באתר www.drblayney.com]
::[[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 12:43, 28 באוקטובר 2013 (IST)
:::{{בעד}} מעניין ומחדש. [[משתמש:בריאן|בריאן]] - [[שיחת משתמש:בריאן|שיחה]] 13:24, 23 בנובמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)
::אני {{בעד}}. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=437}} הלוואי וכל הקטעים היו מגיעים משוייפים כמו זה, וכל הדיונים היו תמציתיים כמו זה (רק עם יותר משתתפים). [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:05, 29 בדצמבר 2013 (IST)
=== הסרת [[תבנית:הידעת? 15 באוקטובר - סדרה 2]] ===
{{הועבר|מ=שיחת תבנית:הידעת? 15 באוקטובר - סדרה 2}}
אין חידוש בכך שמהדורות חדשות פותחות חלק מראשי התיבות בדפוסים וכתבי יד ישנים. זה רגיל לגמרי. כל הייחוד בקטע הנוכחי הוא הטענה שהמהדורה החדשה (כלומר מהדורת מכון ירושלים) כפולה באורכה מהספר המקורי. המהדורה החדשה ודאי עבה יותר, כי הטקסט מודפס באותיות גדולות ומרווחות יותר; אבל הקטע יוצר מצג שווא כאילו אורך הטקסט הוכפל רק בגלל פיענוח ראשי התיבות הבלתי מקובלים שהיו במהדורה המקורית. אין לזה שום בסיס (וזה אפילו לא כתוב בערך [[מנחת חינוך]]). הסתכלתי עתה במהד' המקורית, בקטעים (הקצרים) שקראתי לא מצאתי ראשי תיבות חריגים, כולם כאלה שהיו מקובלים באותה תקופה (ולמעשה גם בקרב הלומדים היום). ייתכן כמובן שיש ראשי תיבות כאלה במקומות אחרים, אבל לא ייתכן שזה יגרום להכפלת אורכו של הטקסט. צר לי, אבל אין בסיס לקטע הזה. יש עוד בעיות בניסוח (תרכ"ט גם היא "בתקופה המודרנית"), אבל זה כבר זניח. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ב בטבת ה'תשע"ד • 11:55, 15 בדצמבר 2013 (IST)
:מצטרף. הקטע מנוסח בבעייתיות, ולא מתאים ל"הידעת?". מצטרף גם ל'הערה הזניחה': התקופה המודרנית = העת החדשה קיימת עוד קודם שחישב זקן זקנו של הרב באבד לצאת לאויר העולם. אני לא בטווח שהכונה דוקא למהדורת מכון ירושלים אלא לשלל המהדורות בטקסט מלא שקיימות בשוק הספרים [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 12:43, 15 בדצמבר 2013 (IST)
{{הועבר|סוף}}
::נוטה להסכים. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]]
:::מה הלאה? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשע"ד • 10:43, 27 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|הוסר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:23, 29 בדצמבר 2013 (IST)
===[[פריץ הבר]]===
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-S13651, Fritz Haber.jpg|שמאל|ממוזער|100px|]]
'''[[פריץ הבר]]''', גרמני ממוצא יהודי, זכה בשנת [[1918]] ב[[פרס נובל לכימיה]], ובאותה השנה ממש הוכרז כ[[פושע מלחמה]]. את [[פרס נובל|פרס הנובל]] קיבל על עבודתו על "הסינתזה של ה[[אמוניה]]", שהיוותה אבן יסוד בייצור [[דשן כימי]], ותרמה לצמצום הרעב והארכת [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי [[לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה|לוחמת הגזים הגרמנית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא אף עמד בראש "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שפיתחה את התכשיר [[ציקלון בה]], ששימש לאחר מותו ל[[רצח המוני]], גם של בני עמו ובני משפחתו.
:קיים ב[[תבנית:הידעת? 4 באוקטובר - סדרה 1]]. הבוט פשוט הניח את {{תב|קיים הידעת}} בדף השיחה של ההפניה [[פריץ האבר]]. כבר מעביר. • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 13:14, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
::צודק, שכחתי מזה. אבל עדיין אפשר לנסח קטע שעיקרו יהיה העובדה שהוא באותה שנה זכה בנובל והוכרז פושע מלחמה, שזה קטע ענק.
::אגב, הקטע ההוא מטעה מעט, משום שהגז לא פותח על ידו (בניגוד לסינתזה של האמוניה), אלא על ידי חברה שעמד בראשה. אולי כדאי לתקן, לשנות ולהוסיף. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:17, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
::::השאלה האם זה מצדיק שני קטעים שונים, או אולי הרחבה וניסוח מחדש של הקטע הקיים. • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 15:29, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::יש פה חומר לשני קטעים: גם הנובל מול פשעי מלחמה, וגם עניין פיתוח הציקלון בה, שאפשר להוסיף לו (על פי הנאמר בערך) שלמרות שהיה רוב חייו מומר, בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של חיים ויצמן. בכל מקרה, בקטע הנוכחי צריך לשנות איזכור שלו כ"האבר". [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:36, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
::::::אוקיי, במחשבה שנייה אולי עדיף לאחד את שני הקטעים. אולי באופן הבא:
::::::ה[[גז]] ה[[רעל|רעיל]] [[ציקלון בה]] ששימש את ה[[נאצים]] ל[[רצח]] [[יהודים]] בזמן [[השואה]], פותח ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] בידי "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שבראשה עמד ה[[כימאי]] ה[[יהודי]]-[[גרמני]] '''[[פריץ הבר]]''', חתן [[פרס נובל לכימיה]]. הבר זכה בשנת [[1918]] ב[[פרס נובל]], ובאותה השנה ממש הוכרז כ[[פושע מלחמה]]. את פרס הנובל קיבל על עבודתו על "הסינתזה של ה[[אמוניה]]", שהיוותה אבן יסוד בייצור [[דשן כימי]], ותרמה לצמצום הרעב והארכת [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי [[לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה|לוחמת הגזים הגרמנית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. למרות שהיה רוב חייו [[מומר]], בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של [[חיים ויצמן]] לעמוד בראש המחלקה לכימיה פיזיקלית ב[[מכון זיו]] ב[[רחובות]]. לבסוף [[מוות|נפטר]] הבר ב-1934 מ[[התקף לב]] בבית קפה ב[[בזל]], בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{ש}}

יש לשים לב שבקטע הקודם היה אי דיוק - הבר לא פיתח או המציא את הציקלון בה, אלא עמד בראש החברה שפיתחה אותו. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 17:06, 4 בדצמבר 2013 (IST)
:{{בעד}} חסר רק תיארוך לחלק האחרון שבו חזר לראות עצמו יהודי, או מועד נסיעתו לארץ ישראל. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:06, 4 בדצמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)
::הוספתי תיארוך למותו ונסיעתו לארץ ישראל. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:40, 11 בדצמבר 2013 (IST)
:::{{בעד}} עכשיו יותר ברור. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:07, 11 בדצמבר 2013 (IST)
::::{{בעד}} [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 16:37, 11 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|שופר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:30, 29 בדצמבר 2013 (IST)
===נאסף אל אבותיו===
[[תמונה:BetshearimSarcophagus1.JPG|שמאל|ממוזער|130px]]
הביטוי '''נאסף אל אבותיו''' הינו אחד מהביטויים ב[[השפה העברית|שפה העברית]] הבא לציין [[מוות|מותו]] של אדם. מקורו ב[[קבורה (יהדות)#קבורה דו-שלבית|מנהג הקבורה הדו-שלבי]] שהיה נפוץ בקרב משפחות מן המעמד הגבוה ב[[תקופת בית ראשון]] ו[[תקופת בית שני|שני]]. את המת, בהתאם למנהג זה, היו מניחים על [[אצטבה]] בתוך [[מערת קבורה]] ("משכב") ומחכים עד שכל הבשר יעלם. את ה[[עצם|עצמות]] הנותרות היו [[יום ליקוט עצמות|אוספים ומעבירים]] לחדר מיוחד במערה בו שכנו עצמות בני משפחתו הקודמים ("מאספה"), או ל[[גלוסקמה]] אותה היו מטמינים באדמה או במערה.
*מבוסס על הערכים: [[המוות בשפה העברית]], [[יום ליקוט עצמות]], [[קבורה (יהדות)]].
*מקור נוסף אפשר למצוא [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14254 כאן].
:[[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 14:34, 13 בנובמבר 2013 (IST)
::נחמד. כדאי להוסיף גם את הביטוי 'שכב עם אבותיו'. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:29, 14/11/13
:::אני כמובן מכירה את מקורו של הביטוי הזה, אבל אני מניחה שרבים לא מכירים. אני {{בעד}}. יש לחפש תמונה אחרת. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:31, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:אני מפקפק באמיתות הדברים, ראו מה שנכתב בזמנו [[שיחה:המוות בשפה העברית#נאסף|כאן]]. זאת שאלה לשונית, וצריך לספק לה מקור של חוקר לשון ולא של ארכאולוג. &rlm;[[משתמש:אחד ש.|nevuer]]&rlm; • [[שיחת משתמש:אחד ש.|שיחה]] 13:42, 14 בנובמבר 2013 (IST)
::אולי צריך לפנות ל[[אבשלום קור]]. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:56, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:שגוי לחלוטין - במאמרו בתוך הספר "קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה" מפרט [[גבריאל ברקאי]] למה הוא המציא את המילה "מאספה", ולמה הוא שגה כשעה זאת (הפסוק הוא "ויאסף אל אבותיו וייקבר" - ברור שה"ויאסף" לא יכול להיות השלב השני, ומסתבר שאין בעברית העתיקה מילה מיוחדת לאסיפת העצמות), ואכן מי שיקרא כל דו"ח ארכיאולוגי שפורסם בשני העשורים האחרונים, לא ימצא בו את המילה הזו, אלא 'בור איסוף', 'חלל איסוף' וכדומה. [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 14:13, י"א בכסלו ה'תשע"ד (14.11.13)
::אז אולי צריך הידעת על איך ארכאולוג המציא מילה שהפכה ל"עובדה" במאמרים שונים. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:15, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:::אולי, באמת כל פעם שאני נמצא אם קבוצה במערת קבורה, יש את הידען התורן שטורח להסביר באריכות שלבור האיסוף בעצם רואים מאספה... [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 14:19, י"א בכסלו ה'תשע"ד (14.11.13)
::::אגב, גם התמונה המצורפת פה היא שגיאה קלה - מערות הקבורה בבית שערים בכל זאת מאוחרות בככמה מאות שנים לתקופה המדוברת. [[משתמש:דניאל צבי|דניאל צבי]] • [[שיחת משתמש:דניאל צבי|שיחה]] 14:22, י"א בכסלו ה'תשע"ד (14.11.13)
:::::אז למה שלא תכתוב אתה את הידעת הזה, נראה שאתה הכי מתמצא בנושא. לגבי התמונה אתה צודק. כבר ציינתי למעלה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:40, 14 בנובמבר 2013 (IST)
::::::אני לא באמת מבין לגבי מה הבעיה פה בדיוק? אם זה לגבי האמיתות הלשונית, אז אני יכול לפנות בשאלה לאקדמיה והם כבר יבהירו את העניין. אם הבעיה במילה "מאספה" אפשר פשוט להוריד אותה. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:24, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:::::::העניין כאן הוא לא המילה "מאספה" דווקא. המילה הזאת הומצאה על רקע הבנה מסוימת של הביטוי המקראי "נאסף אל אבותיו", כאילו הוא קשור במנהג איסוף העצמות. ההבנה הזו, שעליה מבוסס ההידעת, התבררה כשגויה. &rlm;[[משתמש:אחד ש.|nevuer]]&rlm; • [[שיחת משתמש:אחד ש.|שיחה]] 15:35, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:אוקי, אז אתה בעצם טוען שכל התובנה הזאת היא שגויה? אם כך, אז כל הערכים שעליהם התבססתי גם הם שגויים כי הם מציינים את האינפורמציה הזאת. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:42, 14 בנובמבר 2013 (IST)
::להבנתי העניין הוא בקביעה שהביטוי נאסף אל אבותיו קשור ספציפית במנהגי הקבורה של ימי בית ראשון ושני, ונראה שאין לזה סימוכין. סבירות גבוהה שהוא עתיק מזה. נאסף בהקשר של מוות נמצא בשימוש בתקופה המקראית, וקבורה בחלקה משפחתית היא נוהג קדם מקראית... הנה מאמר מצויין בנושא - אין התעסקות בביטוי: ''הקבורה ב'נחלת אבות' בין היהודים בעת העתיקה''  https://faculty.biu.ac.il/~testsm/qburamis.html. [[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 19:50, 14 בנובמבר 2013 (IST)
:::ובכן אם כל הקונספט כאן שגוי, לדעתי כדאי לתקן בכל הערכים בהתאם ולהוריד את ההצעה הזאת. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 22:58, 19 בנובמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|לא התקבל}} נדחה בשלב ההמתנה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:04, 31 בדצמבר 2013 (IST)
===השיר על הסיר===
ב-[[1963]] זכה השיר ה[[יפנית|יפני]] שנודע בשם "[[סוקיאקי (שיר)|סוקיאקי]]", בביצוע ה[[זמר]] [[קיו סקמוטו]], במקום הראשון ב[[מצעד פזמונים|מצעד הפזמונים]] של מגזין ה[[בילבורד]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]], השיר היפני היחיד עד כה שזכה בכך. לשם השיר כפי שנודע במערב, תחילה ב[[גרסת כיסוי]] [[אנגלית]], לא היה כל קשר לשמו המקורי (שמובנו "אצעד ומבטי למעלה") או למילותיו, והשם נבחר אך ורק כיוון שהוא קצר, קליט ונשמע יפני. המילה "סוקיאקי" ביפנית היא שמו של [[תבשיל]] [[בקר]] מן [[המטבח היפני]].
:אפשר גם להוסיף שהזמר נהרג בהתרסקות מטוס ב-1985. יש לוודא איזה תבשיל בדיוק זה סוקיאקי. כרגע הערך טוען שזה סוג של סיר, אבל הערך באנגלית ו[[המטבח היפני]] טוענים שזה תבשיל.  [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:39, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
::מתוך רפרוף בויקי אנגלית, רוסית וגוגל, סוקיאקי זה התבשיל עצמו ולא הסיר. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 11:05, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
:::מתוך הערך: '''"סוקיאקי (ביפנית: 上を向いて歩こう; מילולית: "אצעד ומבטי מעלה")"'''  • [[משתמש:צור סופר|צור סופר]] • [[שיחת משתמש:צור סופר|שיחה]] • 09:46, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
::::לא בטוח שהבנתי את כוונתך. השם המקורי ביפנית משמעו "אצעד ומבטי למעלה", ואין לו קשר כלשהו למילה "סוקיאקי". [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:49, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::כוונתי היא שמה שאתה אומר לא תואם את מה שרשום בערך. ממה שרשום בערך, אני מבין שיש לבטא את המילה "סוקיאקי", ביפנית היא נכתבת כך: "上を向いて歩こう" ומשמעותה "אצעד ומבטי למעלה". אם זו טעות, יש להבהיר את הרשום בערך. • [[משתמש:צור סופר|צור סופר]] • [[שיחת משתמש:צור סופר|שיחה]] • 17:37, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::הבהרתי בערך. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:48, 29 באוקטובר 2013 (IST)
::::::מה שם השיר ביפנית? [[משתמש:בריאן|בריאן]] - [[שיחת משתמש:בריאן|שיחה]] 13:24, 23 בנובמבר 2013 (IST)
:::::::השם באותיות יפניות הובא כאן לעיל, ומשמעו המילולי כאמור "אצעד ומבטי למעלה". הוגים את זה לפי ויקי באנגלית Ue o Muite Arukō אוּאֵה או מוּאיטה ארוּקוֹ [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 12:16, 25 בנובמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)
::{{נגד}}. מעולם לא שמעתי על השיר או את השיר. לדעתי מתי מעט מכירים את השיר, שהיה קוריוז לפני 50 שנה, ככה שאין טעם לספר לאנשים על שיר שלא שמעו עליו ואז לספר שהשם שלו תלוש. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:18, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:::עוד דעות? עוד משתתפים בדיון? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:01, 29 בדצמבר 2013 (IST)
::::אני זוכרת את השיר, היה מאד מפורסם בזמנו, אבל איני רואה את הפואנטה בקטע הזה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:10, 29 בדצמבר 2013 (IST)
* {{נגד}} גם דוגמה לא חינוכית וגם לא רלוונטי כל כך להיום. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:09, 31 בדצמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:57, 31 בדצמבר 2013 (IST)
===שביתת העובדים המתועדת הראשונה בהיסטוריה===
[[קובץ:Maler der Grabkammer des Sennudem 001.jpg|130px|לא ממוסגר|שמאל]]
[[שביתה|שביתת]] העובדים הראשונה שתועדה התרחשה ב{{ה|מאה ה-12 לפנה"ס}} ב[[מצרים העתיקה]] בתקופת שלטונו של [[רעמסס השלישי]], ב[[דיר אל-מדינה]] שהיה כפר ה[[אומן|אומנים]] ופועלים שבנו את קברי המלכים והאצילים ב[[עמק המלכים]]. בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות ברחבי [[המזרח התיכון]] בעקבות פלישת [[גויי הים]] שהביאה למשבר כלכלי. העובדים שסבלו מעיכובים באספקת המזון, זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו במקדש של [[תחותמס השלישי]] ב[[מדינת האבו]], וכתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות [[חיטה]]. ראשי הכפר ניסו להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל וטענו "אנחנו רעבים". לאחר שהאחראי חזר אליהם והבטיח שההתחייבויות של פרעה יקוימו, הם חזרו לעבוד.

המקורות בערך [[דיר אל-מדינה]]. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:04, 8 בנובמבר 2013 (IST)
:{{אוהב}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:50, 10 בנובמבר 2013 (IST)
::אחלה קטע! הייתי רק מנסח: בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות '''ברחבי המזרח התיכון''' בעקבות פלישת גויי הים... [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:21, 10 בנובמבר 2013 (IST)
:::אכן קטע מעניין. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:32, 10 בנובמבר 2013 (IST)
::::תיקנתי בהתאם להצעתו של שועל. אני שמחה שאהבתם את הקטע. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:35, 10 בנובמבר 2013 (IST)
:::::קטע מצוין ומפנה לערכים חשובים. לדעתי צריך לשפר קצת את הניסוח של המשפטים הראשונים. ההצעה שלי להלן: [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 18:09, 12 בנובמבר 2013 (IST)
[[שביתה|שביתת]] העובדים הראשונה שתועדה התרחשה ב[[מצרים העתיקה]] בתקופת שלטונו של [[רעמסס השלישי]] ([[המאה ה-12 לפנה"ס]]). בתקופה זאת הייתה קריסת ממלכות ברחבי [[המזרח התיכון]] בעקבות פלישת [[גויי הים]] שהביאה למשבר כלכלי במצרים. ה[[אומן|אומנים]] והפועלים בכפר [[דיר אל-מדינה]], שעסקו בבניית קברי המלכים והאצילים ב[[עמק המלכים]], סבלו מעיכובים באספקת המזון ובתגובה זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו במקדש של [[תחותמס השלישי]] ב[[מדינת האבו]], וכתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות [[חיטה]]. ראשי הכפר ניסו להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל וטענו "אנחנו רעבים". לאחר שהאחראי חזר אליהם והבטיח שההתחייבויות של פרעה יקוימו, הם חזרו לעבוד.
::בסדר גמור מבחינתי. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:24, 12 בנובמבר 2013 (IST)
::: קטע טוב. בעד. מציעה לשפר מעט את חלק המשפט על האומנים - השימוש במילה 'ואז' מפריע לי. אפשר כך אולי: '...סבלו מעיכובים באספקת המזון ובתגובה זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום במחאה.' או משהו דומה. [[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 13:46, 14 בנובמבר 2013 (IST)
::::את  צודקת. בתגובה עדיף. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:50, 14 בנובמבר 2013 (IST)
::::: החלפתי את ואז ל-ובתגובה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:48, 18 בנובמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)
:{{בעד}} [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:26, 29 בדצמבר 2013 (IST)
* {{בעד}} חרף הדוגמה הרעה [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:33, 29 בדצמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה|שיבוץ=438}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:44, 2 בינואר 2014 (IST)
===[[כפר הרא"ה]]===
המושב [[כפר הרא"ה]] קרוי על שמו של [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הראשון לישראל]], [[הרב קוק]] ('''הר'''ב '''א'''ברהם '''ה'''כהן קוק). אולם לשם יש עוד שני טעמים: "קוק" ב[[יידיש]] הוא מלשון ראייה לעתיד ולפיכך שם המושב מהווה תרגום לעברית של השם ביידיש. שנית, ב[[גימטריה]] ערך האותיות רא"ה = קו"ק = 206. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 11:42, 3 בנובמבר 2013 (IST)
:קטע נחמד, אני {{בעד}}  אבל מהם המקורות לכך? בערך אין כל אזכור לכך. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:48, 17 בדצמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)
:לא אהבתי בכלל. ראשית - לקוק ביידיש אין קשר דווקא לכפר הרא"ה, אלא באופן כללי לכינויו של הרב קוק בשם [[הראי"ה]]. העניין השני, עם הגימטריה עוד פחות מרשים ומזכיר דרשות של רבנים שלא למדו מספיק אז הם נעזרים בנשק הגימטריה (בהקשר הזה, ובלי קשר, אני ממליץ על ספרו המעולה של ספי אקוניס - חידת סמירנוב). [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)
::גם אני לא אהבתי [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:06, 31 בדצמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:37, 5 בינואר 2014 (IST)
===אנגליה והמונדיאל===
'''{{נבחרת|אנגליה}}''', הנבחרת הוותיקה בעולם (יחד עם {{נבחרת|סקוטלנד}}) המייצגת את המדינה בה הומצא משחק הכדורגל המודרני, השתתפה לראשונה ב[[מונדיאל]] במהדורתו הרביעית בלבד, ב-[[מונדיאל 1950|1950]]. זאת מאחר שבמשך שנים החשיבה את עצמה לנבחרת הטובה בעולם, וסירבה להכיר בטורניר העולמי החדש. כמו כן, התעוררו חילוקי דעות בינה לבין [[פיפ"א]] לגבי ההבחנה בין כדורגלנים מקצוענים וחובבנים. <br />
מתוך [[פורטל:כדורגל/הידעת?/12]]. כתב: [[משתמש:הגמל התימני|הגמל התימני]]. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 22:56, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
:חסר מקור. אם זו באמת הסיבה להחרמת המונדיאל - קטע מעניין.  • [[משתמש:צור סופר|צור סופר]] • [[שיחת משתמש:צור סופר|שיחה]] • 15:20, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
::דרוש גם הסבר - מה היו חילוקי הדעות בין מייצגי נבחרת אנגליה (התאחדות הכדורגל האנגלית?) לבין פיפא בקשר לאבחנה בין חובבנים למקצוענים? האם למקצוענים לא הותר לשחק במונדיאל? או להיפך? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:50, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)

בשלב זה אני חושב שהקטע לא ראוי, צריך להרחיב וגם להביא מקורות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:11, 31 בדצמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 17:06, 5 בינואר 2014 (IST)
===הקפה היקר בעולם===
[[קובץ:Indonesian farmer shows coffee beans already digested by Asian Palm Civet, but before cleaning and roasting.jpg|שמאל|100px|פולי קופי לואק לפני ניקוי וקלייה]]
הקפה היקר בעולם הוא ה'''[[קופי לואק]]''', [[קפה]] המיוצר מ[[קפה (צמח)|פולי קפה]] שעברו ב[[מערכת העיכול]] של [[גחן דקלים אסיאתי]], ו[[גחניים]] אחרים. הגחן אוכל את [[פירות]] צמח הקפה ולאחר כיום וחצי מפריש את הפולים בקבוצות (ב[[צואה]]) כשחלק מה[[פירות]] עודם מחוברים לפולים. הם נאספים, נשטפים ביסודיות, [[ייבוש מזון|מיובשים בשמש]] ועוברים תהליך קל של [[קלייה]] בלבד, כדי לא לפגוע במגוון ה[[טעם|טעמים]] וחוסר ה[[מרירות]] שנובעים מהתהליך שעברו הפולים ב[[מערכת העיכול]] של הגחן. מקורם של הפולים מ[[אינדונזיה]], והם התגלו לראשונה ב[[סומטרה]], שם החלו להכין מהם קפה ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], בתקופה ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]] של [[הולנד]] באי.<br />
מקורות:
*"תראו מה השאיר החתול", '''[[על השולחן]]''', גיליון 168, פברואר 2005, עמ' 26
*National Geographic Travelers Indonesia, November 2010, page 44
[[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 19:37, 15 בנובמבר 2013 (IST)
:יופי של קטע לדעתי. באמת תהיתי מתי יכתב {{חיוך}} [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 00:09, 16 בנובמבר 2013 (IST)
::בהחלט בעד, קצת ידוע ושווה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 10:50, 16 בנובמבר 2013 (IST)
:::ידוע מאד, אבל אני עדיין בעד, כי הקטע מוסיף מידע מעניין מעבר למה שידוע (למשל שהפולים נהנים מחוסר מרירות כתוצאה מתהליך העיכול). [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:48, 17 בנובמבר 2013 (IST)
::::שני דברים:
* שלב מעבר הפולים במערכת העיכול של הגחן דומה מאוד לשלב המעבר של גרעיני פירות [[ארגן (עץ)|עץ הארגן]] במערכת העיכול של העזים. המעבר במערכת העיכול מאפשר [[פרוטאז|פירוק פרוטאוליטי]] חלקי של הפולים, או פירות הארגן. זה מאפשר מיצוי עתידי יעיל יותר של הקפה, או השמן ואגב כך, במקרה של הקופי לואק, נמנע שלב הקלייה הממושך. מבלי להכנס לביוכימיה של התהליך, אני תוהה האם כדאי להכניס לקטע את האזכור הזה, כי לדעתי זה נותן מעין הסבר למה בכלל מלקטים פולים שנפלטו בצואה. 
* אני חושב שכדאי לנקד את השם של הקפה לפי Kopi Luwak ולהוסיף בסוגריים את הפירוש לשם, כפי שמופיע בערך עצמו.
::::[[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 11:45, 18 בנובמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:40, 5 בינואר 2014 (IST)
#במקום "הם נאספים" לכתוב "הפולים נאספים" (או הפירות נאספים. לא לגמרי הבנתי).
#מסכים שצריך לנקד את שם.
#הביטוי "לא לפגוע במגוון ה[[טעם|טעמים]] וחוסר ה[[מרירות]]" בעייתי ומקצת מעגלי בעיני. אולי "כדי לשמור על מגוון ה[[טעם|טעמים]] ובייחוד על חוסר ה[[מרירות]], המייחד זן זה של קפה." (אם זה נכון) &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki>  15:16, 5 בינואר 2014 (IST)
:::שועל, אני חושבת שיש להוסיף את המשפט על פי הצעתך " וכך נמנע שלב הקלייה הממושך". זה באמת מסביר את הנושא. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:43, 5 בינואר 2014 (IST)
::::אם כך אני מציע את הנוסח הבא:
* ה[[קפה]] היקר בעולם הוא ה'''[[קופי לואק|קוֹפִּי לוּאָק]]''' (מ[[אינדונזית]]: '''קוֹפִּי''' - קפה; '''לוּאָק''' - גחן דקלים אסיאתי), קפה המיוצר מ[[קפה (צמח)|פולי קפה]] שעברו ב[[מערכת העיכול]] של [[גחן דקלים אסיאתי]] ו[[גחניים]] אחרים. לאחר שהגחן אוכל את [[פירות]] צמח הקפה, הם עוברים ב[[מערכת העיכול]] שלו [[פרוטאז|פירוק פרוטאוליטי]] חלקי. דבר זה מאפשר מיצוי עתידי יעיל יותר של הקפה ואגב כך נמנע שלב הקלייה הממושך. לאחר כיום וחצי מפריש הגחן את הפולים בקבוצות ב[[צואה]] כשחלקם עודם מחוברים לפירות. הפירות נאספים, נשטפים ביסודיות, [[ייבוש מזון|מיובשים בשמש]] ועוברים תהליך קל בלבד של [[קלייה]], על מנת לא לפגוע במגוון ה[[טעם|טעמים]] ולמנוע את ה[[מרירות]] האופיינית שנובעת בעקבות תהליך הקלייה.{{ש}}
:מקורם של הפולים ב[[סומטרה]] שב[[אינדונזיה]], שם החלו להכין מהם קפה ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], בתקופה ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]] של [[הולנד]] באי.
::נראה טוב. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 22:17, 5 בינואר 2014 (IST)
:::לא ברור כל כך מה זה גחן, אם לא נכנסים לקישור. צריך תמונה של הגחן (במקום או יחד עם תמונת הקפה). וכדאי להוסיף בטקסט מהו הגחן. &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki>  16:11, 7 בינואר 2014 (IST)
::::כשרואים את המשפט "הגחן אוכל" מבינים שזו חיה. הרעיון הוא שייכנסו לערכים. לדעתי אין צורך בתמונת גחן. שמים רק תמונה אחת. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:26, 7 בינואר 2014 (IST)
:::::גם לדעתי אין צורך בתמונה של הגחן. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 17:40, 7 בינואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=439}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:51, 13 בינואר 2014 (IST)
===שר בממשלת ישראל היה בעברו ראש ממשלת לטביה===
[[קובץ:Mordechai Nurok, 1951.jpg|שמאל|100px|מרדכי נורוק]]
'''[[מרדכי נורוק]]''', שהיה [[רב]], חבר תנועת [[המזרחי]] וכיהן כ[[שר התקשורת|שר הדואר]] הראשון של [[מדינת ישראל]] כיהן במשך שנים כחבר ה[[סאימה]], ה[[פרלמנט]] של [[לטביה]]. ב-[[1926]] הצליח "גוש המיעוטים" בראשותו להפיל את ה[[ממשלה]] הלטבית ונורוק כיהן כ[[ראש ממשלה]] בפועל למשך זמן קצר. {{הערה|{{מעריב|ד. דיוקנאי|ראשים בישראל: הרב מרדכי נורוק, או: מראש הממשלה בלטביה – לשר בישראל|1952/11/07|00301}}, {{מעריב||המשך|1952/11/07|00506}}}} {{כ}}[[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 16:11, 12 בנובמבר 2013 (IST)
: וואוו, מגניב! לא ידעתי! הידעת קלאסי! &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  11:35, 13 בנובמבר 2013 (IST)
:: אגב, בכתבה מוזכרת האנקדוטה מקטע הידעת אחר: [[תבנית:הידעת? 15 בספטמבר - סדרה 1]]. &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  11:43, 13 בנובמבר 2013 (IST)
::מצטרף לעמיחי. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:29, 14/11/13
:::מעולה! [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 00:10, 16 בנובמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:40, 5 בינואר 2014 (IST)
"ראש הממשלה" צריך להיות קישור. &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki>  15:17, 5 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 11:45, 8 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=440}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:23, 13 בינואר 2014 (IST)
===מחיקת [[תבנית:הידעת? 25 בינואר 2014]]===
אמור להיות מוצג בעוד כשבועיים. לדעתי אין כאן כלום. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:19, 9 בינואר 2014 (IST)
:מסכים. אין פה פאנץ', רק משפט המציין עובדה. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:15, 9 בינואר 2014 (IST)
:: גם אני מסכים. &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  16:40, 9 בינואר 2014 (IST)
:::להסיר. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:43, 9 בינואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|הוסר}} קונצנזוס. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:31, 13 בינואר 2014 (IST)
===ליוויתן כחול===
[[קובץ:Blue whale size.svg|ממוזער|]]
ה[[דינוזאור]]ים מתוארים רבות כיצורים עצומי מימדים, ואכן לרבים מהם מגיע מקום של כבוד ברשימת היצורים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם. כך, למשל, אורכו של ה[[ארגנטינוזאורוס]] היה מעל 30 [[מטר]]ים, ומשקלו היה עד 100 [[טון (משקל)|טונות]]. אולם, חוקרים רבים סבורים כי היצור הגדול ביותר שהתקיים אי פעם על כדור הארץ הוא דווקא יונק שחי גם כיום - '''[[לווייתן כחול]]'''.

חסרים קישורים פנימיים - לא מצאתי דרך טובה להוסיף יותר. עוד משהו? • [[משתמש:צור סופר|צור סופר]] • [[שיחת משתמש:צור סופר|שיחה]] • 15:28, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:38, 17 בדצמבר 2013 (IST)
::קטע סביר. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:11, 29 בדצמבר 2013 (IST)
:::לא עורר דיון או התלהבות בקרב אף אחד. אני {{נגד}}. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:56, 31 בדצמבר 2013 (IST)
::::אני דווקא אהבתי [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:05, 31 בדצמבר 2013 (IST)
{{בעד}} אם אפשר להכניס לתרשים גם [[ארגנטינוזאורוס]], לצד ה[[אדם]] וה[[ליוויתן כחול]] &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki> 
*{{נגד}} בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:32, 07/01/14
:היה כבר קטע דומה ב29 לספטמבר 2012. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ד • 18:23, 14 בינואר 2014 (IST)
::אכן הקטע ב[[תבנית:הידעת? 29 בספטמבר - סדרה 1]] כתוב בצורה מעניינת יותר. נראה לי שההצעה הנוכחית יורדת מהפרק. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:01, 15 בינואר 2014 (IST)
:::מסכים עם חמויישה. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 10:21, 15 בינואר 2014 (IST)
::::גם אני מסכימה. לדעתי אפשר להסיר את ההצעה הזאת. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:53, 15 בינואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:07, 15 בינואר 2014 (IST)
===[[אפקט הצופה מהצד]] או: רציחתה של [[קיטי ג'נובזה]]=== 
בשנת [[1964]] התפרסמה ידיעה מזעזעת ב[[ניו יורק טיימס]] לפיה [[אישה]] [[ניו-יורק]]ית בשם [[קיטי ג'נובזה]] [[רצח|נדקרה למוות]] כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר ב[[אפקט הצופה מהצד]] לפיו באופן [[פרדוקס]]לי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך יש פחות סיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למרות שלאחר חקירה מעמיקה של מקרה זה של הרצח נמצא כי לא היה ולו אדם אחד שיכול היה לצפות האירוע מתחילתו ועד סופו, וכי ישנם [[כשל לוגי|כשלים]] נוספים בקביעה כי השכנים צפו ברצח ולא נקפו אצבע, עדיין נלמד מקרה זה ב[[קורס]]ים ל[[פסיכולוגיה]] כדוגמא למקרה המדגים את אפקט הצופה מן הצד, כשהסיבה היחידה לכך כנראה היא מפני שהוא דרמטי ומעורר עניין.

מה דעתכם על הפסקה הנ"ל, אני מודע לכך שייתכן וצריך לשכתב את הפסקה, בכל אופן היא נכתבה בשעה די מאוחרת, אך לדעתי יש כאן "בשר" --&rlm;[[משתמש:BigiJon|BigJon]]&rlm; • <small>[[שיחת משתמש:BigiJon|שיחה]]</small> 00:58, 5 בנובמבר 2013 (IST)
: הקטע מעניין  - בעד. כדאי לשפרו, מעבר להגהה נראה לי שראוי להבהיר שהידיעה היתה מוטעית לחלוטין - לפחות כך הבנתי מהערך. :) [[משתמש:Dalila|Dalila]] - [[שיחת משתמש:Dalila|שיחה]] 13:58, 14 בנובמבר 2013 (IST)
::הידיעה לא הייתה מוטעית לחלוטין, רק הרושם שכביכול עשרות אנשים צפו מן הצד ולא נקפו אצבע מוטעית לחלוטין! ולדעתי הפאנץ' כאן (וכך גם אני נחשפתי לסיפור הזה) שהמקרה נלמד בקורס 'מבוא לפסיכולוגיה' כדי ללמד על אפקט מסויים, ובסוף מקריאה בוויקיפדיה שמים לב שהאפקט כלל לא פעל במקרה הזה...--&rlm;[[משתמש:BigiJon|BigJon]]&rlm; • <small>[[שיחת משתמש:BigiJon|שיחה]]</small> 23:34, 25 בנובמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:29, 29 בדצמבר 2013 (IST)

צריך לערוך את הקטע לשפה נטולת מגדר, חוץ מזה אהבתי. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:07, 31 בדצמבר 2013 (IST)
:מה כוונתך? (אתה מוזמן לשנות).--&rlm;[[משתמש:BigiJon|BigJon]]&rlm; • <small>[[שיחת משתמש:BigiJon|שיחה]]</small> 00:12, 2 בינואר 2014 (IST)
::כוונתו היא ש"שכנים" מופנה רק ללשון זכר, וכן "ככל שרבים הצופים", "שאחד מהם יושיט עזרה" "אדם אחד שיכול היה" מדברים בלשון זכר. אין שום צורך לשנות. לשפה העיברית יש כללים בעניין הזה, הם תקפים כבר '''אלפי''' שנים. האקדמיה גם לא שינתה את הכללים, למרות שינויים מהפכניים אחרים שהתחוללו באלפי השנים האלה בנושאי מגדר. אם מישהי מהקוראות לא מרוצה מהמצב, שתפנה לאקדמיה ללשון. אנחנו לא צריכות להתפתל בניסוחים שלנו , ולהפוך אותם לפחות נהירים, בשביל לרצות קוראות ממורמרות. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:53, 2 בינואר 2014 (IST)

האם יש מקור לטענה שהמקרה נלמד "כשהסיבה היחידה לכך כנראה היא מפני שהוא דרמטי ומעורר עניין"? אני חושד שהדרמה חבוייה דווקא בטענה הזו, שהסיפור המקורי אינו מדגים מה שהוא אמור להדגים. כשמספרים לנו ש"נמצא כי לא היה ולו אדם אחד שיכול היה לצפות האירוע מתחילתו ועד סופו", אני מיד תוהה מדוע צריך לצפות ברצח מ"תחילתו" (הצעקה הראשונה?) ועד "סופו" כדי להזעיק את המשטרה. להגדרת הדרישה המופרכת הזו יש מטרה. הטענות העמומות על "כשלים לוגיים נוספים" אינן מחזקות את אמינות הטענות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:18, 2 בינואר 2014 (IST)
:העניין מוסבר בהרחבה בערך על הרצח. אני {{בעד}} הקטע ומציע את הכותרת "[[רצח קיטי ג'נובזה]] ו[[אפקט הצופה מהצד]]". בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:32, 07/01/14
::אני נוטה לקבל חלק מהביקורת של [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] את המשפט האחרון חייבים לשנות. אני בעד לנסח - 
::בשנת [[1964]] התפרסמה ידיעה מזעזעת ב[[ניו יורק טיימס]] לפיה [[אישה]] [[ניו-יורק]]ית בשם [[קיטי ג'נובזה]] [[רצח|נדקרה למוות]] כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר ב'''[[אפקט הצופה מהצד]]''' לפיו באופן [[פרדוקס]]לי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך יש פחות סיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למעשה, לאחר חקירה מעמיקה של מקרה הרצח נמצא כי מספר הצופים האמיתי היה נמוך בהרבה, לא היה ולו אדם אחד שיכול היה לצפות באירוע מתחילתו ועד סופו, וכי ישנם [[כשל לוגי|כשלים]] נוספים בקביעה כי השכנים שצפו ברצח לא נקפו אצבע. למרות זאת, מקרה זה עדיין נלמד ב[[קורס]]ים ל[[פסיכולוגיה]] כדוגמא לאירוע המדגים את אפקט הצופה מן הצד.
[[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:11, 9 בינואר 2014 (IST)
:::בערך כתוב, כי רק 12 אנשים צפו בחלק כלשהוא של האירוע, שלפחות אחד מהם התקשר למשטרה, ובאנגלית כתוב שרק אדם אחד חזה בדקירה עצמה. צריך לציין שהידיעה בניו יורק טיימס הייתה פשוט שגויה. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 11:25, 13 בינואר 2014 (IST)
::::העיקרון מאחורי הידיעה לא היה שגוי בכלל: 12 אנשים צפו באירוע. אנשים היו עדים לכך שהיא הותקפה בפעם הראשונה, ובכל זאת היא לא ניצלה - התוקף שב כעבור 10 דקות בהן היא נשארה במקומה ללא עזרה ואז דקר ותקף אותה שוב. הפערים בין הידיעה לבין האמת מובהרים, לדעתי, היטב בקטע. בכל זאת, הוספתי שמספר הצופין האמיתי היה קטן יותר.  [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:10, 13 בינואר 2014 (IST)
:: 1. לשם מה צריך לצפות באירוע מתחילתו ועד סופו? אם הטענה היא שהצופים לא ידעו על התקיפה, זה מה שצריך להגיד; ואם אין טענה כזו, זה לא חשוב אם הצופים החמיצו את הפרסומות או את הכתוביות. 
:: 2. "ישנם [[כשל לוגי|כשלים]] נוספים בקביעה כי" - או שהקביעה נכונה או שהיא לא נכונה (או שאין די עדויות, או שהיא לא רלוונטית, וכו'). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:43, 13 בינואר 2014 (IST)
:::[[משתמש:עוזי ו.|עוזי]], בנוגע לשאלתך 1. מקריאת תקציר הידיעה בטיימס עולה הרושם כאילו אנשים צפו במשך למעלה מ-30 דקות בארוע, כאילו הם בהצגה, ולא עשו דבר. לכן חשוב להבהיר שבפועל אין הדבר כך. בפועל מעטים מאד ידעו שהייתה דקירה. רוב העדים חשבו שמדובר במריבה שגרתית בין בני זוג. האופן שבו העניין מוצג בקטע נראה לי מאוזן. בנוגע לשאלתך 2. אכן ישנם כשלים בקביעה של הטיימס שהצופים לא נקפו אצבע. על פי הערך, התקבלו קריאות מוקדמות מספיק על האירוע, אך הן לא זכו למענה הולם. שוב, כנראה שמתבקש היה שיפעלו באופן משמעותי יותר, אך בין לא לנקוף אצבע לבין להציל בפועל את הנרצחת קרה מה שקרה באמת, כך שהטיימס לא טעה בהמון אך ודאי לא דייק. שוב, בקטע העניין מוצג באופן בלתי מטעה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:19, 13 בינואר 2014 (IST)
:::: אז בלי הדרמה: "בשנת [[1964]] התפרסמה ידיעה מזעזעת ב[[ניו יורק טיימס]] לפיה [[אישה]] [[ניו-יורק]]ית בשם [[קיטי ג'נובזה]] [[רצח|נדקרה למוות]] כשבמשך כל הזמן - למעלה מחצי שעה, 38 שכנים מבניינים סמוכים צפו ברצח ולא נקפו אצבע. ידיעה זו התפרסמה בצורה נרחבת ומחקרים שנערכו בעקבותיה הביאו להכיר ב'''[[אפקט הצופה מהצד]]''' לפיו באופן [[פרדוקס]]לי ככל שרבים הצופים באדם הזקוק לעזרה כך פוחתים הסיכויים שאחד מהם יושיט אותה. למעשה, לאחר חקירה מעמיקה של מקרה הרצח נמצא כי מספר הצופים האמיתי היה נמוך בהרבה, נראה שרובם סברו כי מדובר במריבה שגרתית בין בני-זוג, ולפחות אדם אחד התקשר למשטרה. למרות זאת, מקרה זה עדיין נלמד ב[[קורס]]ים ל[[פסיכולוגיה]] כדוגמא לאירוע המדגים את אפקט הצופה מן הצד". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:19, 13 בינואר 2014 (IST)
:::::אוקיי. שיניתי כמה מילים, והוספתי את העובדה שהתקשרו למשטרה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:44, 14 בינואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה|שיבוץ=450}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:13, 16 בינואר 2014 (IST)

===מונוגמיה בהילוך גבוה===
[[תמונה:Schistosome Parasite SEM.jpg|שמאל|ממוזער|100px|צילום דרך מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של זכר עלקת הבילהרציה יחד עם נקבה ש"מציצה" מתוך ה"כיס"]]
[[תמונה:Schistosoma.svg|שמאל|ממוזער|100px|ציור סכמתי המציין את מיקום הנקבה ב"כיס" הזכר]]
[[מונוגמיה]] הינה תופעה מוכרת ב[[בעלי חיים|עולם החי]], אולם על פי רוב משייכים תכונה זו לבעלי חיים עילאיים בסולם [[התפתחות]] [[אבולוציה|אבולוציוני]] ([[עופות]], [[יונקים]] וכיוצ"ב). אולם [[תולעים טפיליות]] מהסוג ''[[עלקת הבילהרציה|Schistosoma]]'' מפגינות יחסים מונוגמיים מפותחים מאוד על אף העובדה כי מדובר ב[[אורגניזם|אורגניזמים]] הנמצאים נמוך בסולם התפתחות אבולוציוני. לכשמגיעות התולעים ל[[בגרות]] ב[[פונדקאי|גוף המאכסן]], מפרישים הזכרים [[פרומון]] ספציפי במטרה למשוך את הנקבות. הנקבות נמשכות אל הזכרים, בעקבות קליטת הפרומון, ונכנסות לתוך "כיס" ייעודי בגופם. וכך זוג התולעים הבוגרות נשאר צמוד אחד לשני כל חייהם לשם ייעול תהליך ה[[הזדווגות]]. 
:מצורפות שתי תמונות לבחירה.
:מקורות:
* הערכים [[עלקת הבילהרציה]] בעברית ובאנגלית (ערך הרבה יותר טוב באנגלית).
* Patrick R. Murray, Ken S. Rosenthal, Michael A. Pfaller, ''Medical microbiology'' (5th edition), 2005.
* מצגת ''Trematoda'', מתוך קורס בפרזיטולוגיה כללית ורפואית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
[[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 00:35, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
:מעניין. אני חושב שיש לשנות השם המדעי לשם העברי. עם זאת, לא הבנתי - מה הרלוונטיות של הימצאות הבוגרים בגוף מאכסן? זה מבלבל. • [[משתמש:צור סופר|צור סופר]] • [[שיחת משתמש:צור סופר|שיחה]] • 23:21, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

::אני '''נגד''' לשנות לשם העברי מהסיבה שזאת לא החלופה הנכונה למונח הלועזי. ובכלל שמות של מיקרואורגניזמים עדיף שיופיעו בלועזית, אלא אם מדובר במונח רווח מאוד שיש לו חלופה עברית.
:::לשאלתך, מחזור חייהם של טפילים כוללים מאכסנים (לעתים אפילו יותר ממאכסן אחד) על מנת לאפשר להם (לטפילים) להשלים מעגל חיים מלא. בקרב הטפילים, המאכסן האחרון יאפשר להם להגיע לבגרות מינית ולהתחיל מעגל הדבקה חדש. זוהי לרוב מהות הפרזיטולוגיה. אם אתה רוצה להתעמק עוד בנושא, אתה מוזמן [[טפיל|לקרוא כאן]]. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 23:40, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
::::{{בעד}} קטע מעניין. יש להעדיף את התמונה העליונה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:00, 4 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)
:::{{בעד}} דעתי לא השתנתה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:57, 10 בדצמבר 2013 (IST)
* {{בעד}} הקטע מעניין [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:10, 31 בדצמבר 2013 (IST)
* מעניין, ולדעתי יהיה מעניין (ומאוזן מגדרית :-) עוד יותר אם יוזכרו בו גם ה[[חכאים]]. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:32, 07/01/14
זה אכן מעניין ומודה שלא ידעתי זאת. למרות נקודות דימיון מסויימות בין הקטעים, לדעתי '''אין זה המקום''' להוסיף את המידע על החכאים לקטע הזה משתי סיבות עיקריות:
* הזכר מתנוון ונמוג כישות עצמאית ואז לא ממש ניתן להגדיר את זה כמונוגמיה.
* חכאים הם דגים והם יצורים עילאיים בהשוואה לתולעים. אחת הנקודות בקטע היא להדגיש את היותן של התולעים הללו ירודות אבולוציונית.
: [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 01:55, 7 בינואר 2014 (IST)
::נו, עד עכשיו חשבתי שההתייחסות ל"מונוגמיה" בקטע היא סתם גימיק. הרי בשני המקרים ברור שהמונוגמיה היא סידור פונקציונלי נטו, ללא שום קשר ליחס החברתי (נאמנות) המאפיין צורות חיים עילאיות. כמו כן, למרות שאצל התולעים הנקבה אינה מתנוונת, גם שם היא קטנה משמעותית מהזכר, מבלה את כל חייה בכיסו וחדלה לתפקד עצמאית. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 02:16, 07/01/14
:::למעשה היא כן עצמאית, היא אורגניזם נפרד לחלוטין, שלא כמו אצל החכאים. בקיצור אני '''נגד'''. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 11:49, 7 בינואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=441}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:43, 19 בינואר 2014 (IST)
=== הצב המהיר ===

[[קובץ:LeatherbackTurtle.jpg|שמאל|120px]]
ה[[צב]] ידוע בתרבות האנושית בהיותו סמל לאיטיות, אך ה[[זוחלים|זוחל]] המהיר ביותר הוא דווקא הצב, סוג של [[צב ים]] ליתר דיוק. בעוד על היבשה הצבים איטיים, בתוך המים '''[[צב ים גילדי]]''' מסוגל להגיע למהירות שחייה של 35.28 [[קמ"ש]], מה שהופך אותו לזוחל המהיר ביותר שחי כיום. צב הים הגלדי הוא גם הצב הגדול ביותר שחי כיום: אורכו כ-3 מטר ומשקלו כ-900 ק"ג. בעבר חיו צבים גדולים יותר, כגון [[ארכלון]] שאורכו היה כ-5 מטר ומשקלו למעלה מ-2 טון, גם הוא צב ים.

מעניין ומפתיע. בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font size="3" color="royalblue">✡</font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:44, 5 בדצמבר 2013 (IST)
:בהחלט! קטע מעניין וראוי, אני {{בעד}} (ערכתי מעט את הקטע שהצעת והוספתי פיסוק). [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 20:01, 5 בדצמבר 2013 (IST)
*{{בעד}} [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:53, 9 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:52, 16 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 10:27, 16 בינואר 2014 (IST)
:::דעתי לא השתנתה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 10:41, 16 בינואר 2014 (IST)
::::{{בעד}} [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:56, 20 בינואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=442}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:45, 20 בינואר 2014 (IST)
===ג'ינגיס חאן===
[[קובץ:Genghis Khan.jpg|שמאל|120px]]
'''[[ג'ינגיס חאן]]''' כבש יותר מכפליים מאשר כל [[מצביא]] אחר ב[[היסטוריה]], בין אם מודדים זאת במספר ה[[מדינה|מדינות]] שכבש, [[שטח]]ן הכולל או היקף אוכלוסייתן. בשטח המדינות שכבש חיים היום מעל לשלושה [[מיליארד]] בני אדם, בעוד אוכלוסיית השבטים ה[[מונגוליה|מונגולים]], שאותם איחד תחת הנהגתו, מנתה אז כ[[מיליון]] בני אדם, עם צבא שמנה כמאה אלף לוחמים. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:19, 28 בנובמבר 2013 (IST)
:הקטע בעייתי. ג'ינגיס חאן לא כבש את כל סין. גם יש חוסר פרופורציה בין 3 מיליארד שחיים כעת למיליון שהיה למונגולים בזמנו. צריך להשוות תקופות דומות ולא תקופות שונות. אני חושב שהערכת מספר החיילים בצבאו של ג'ינגיס חאן גבוהה מדי. לדעתי לא היו יותר מכה עשרות אלפי מונגולים בצבא הזה. לגבי כפליים - אני גם לא בטוח. תנופת הכיבוש המונגולית נמשכה כמה דורות, זה לא מעשה של אדם אחד ויחיד. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:28, 28 בנובמבר 2013 (IST)
::לא נטען שהוא כבש את כל סין. המספרים מגובים במקור - ספרו של ג'ק ותרפורד, כולל הטענה שכבש יותר מכפליים מכל אדם אחר. בנוגע להערכה שהצבא מנה כ-100 אלף, גם היא לקוחה מאותו מקור, אבל הערכות שנוטות להעריך את הצבא כקטן יותר רק מעצימות את הקטע. אפשר לנסח "צבא שמנה על פי הערכות לכל היותר...". בנוגע להשוואה בין תקופות שונות, אין כאן כל בעיה. זה נועד לסבר את האוזן - קרוב לחצי מאוכלוסיית העולם. הקורא מבין שמשווים תקופות שונות. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:49, 28 בנובמבר 2013 (IST)
:::לא טענתי שלא היו לו 100,000 לוחמים בצבא. אמרתי שמספר המונגולים בצבא היה כמה עשרות אלפים. כלומר, היו הרבה בעלי ברית. לגבי כפליים - צריך באמת לבדוק את הנתון הזה. אם מורידים מפה את סין, באמת נותר כפליים? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:25, 28 בנובמבר 2013 (IST)
::::לפי הכתוב בערך על [[האימפריה המונגולית]], בזמן מותו גודלה של האימפריה כבר היה כ-26 מיליון קמ"ר (מתוך 33 מיליון בשיא גודלה), פי ארבעה משטחה של האימפריה הרומית, והכיבושים כללו חלקים נרחבים מסין (כולל ממלכת שיה שהיתה מיושבת). למה אתה כל כך ספקן בנוגע לנתון הזה? מי מטריד אותך, אלכסנדר הגדול? באיזה היבט? היקף האוכלוסיה? אני נוטה להאמין ל[[ג'ק ותרפורד]]... [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:45, 28 בנובמבר 2013 (IST)
:::::פשוט המספר של "פי שניים" מכל אחד אחר נראה לי גדול. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:46, 28 בנובמבר 2013 (IST)
:::::טוב, בדקתי קצת ואכן... נראה שבאמת כבש שטחים גדולים מאוד בתקופת חייו. סביר שזה אכן עולה לכדי "פי שניים מכל אחד אחר". [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:09, 28 בנובמבר 2013 (IST)
::::::נו, נו. קטע מלחמתי שחידש משהו ל[[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]]. איי רסט מיי קייס. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:45, 1 בדצמבר 2013 (IST)
::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:37, 14 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:17, 14 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}}. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ד • 18:10, 14 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}}. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 17:15, 15 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}} [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:57, 20 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=443}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:45, 20 בינואר 2014 (IST)
===תרומת המלחמה במלריה לאיתור המגילות הגנוזות===
[[תמונה:צבי סליטרניק.jpg|שמאל|ממוזער|130px]]
בשנת [[1942]] יצא, במסגרת מאמצי מיגור מחלת ה[[מלריה]], ד"ר [[צבי סליטרניק]] לחפש אחר מוקדי [[קן|קינון]] של [[יתושים|יתושי]] ה[[אנופלס]], מעבירי ה[[מחלה]], באזור [[מפעלי ים המלח|מפעלי האשלג]] הסמוכים ל[[ים המלח]]. במהלך חיפושיו היפנו ה[[בדואים]] המקומיים את תשומת ליבו למספר מערות חסומות ב[[אבן גולל|אבני גולל]] מעל [[קומראן]]. סליטרניק טיפס אל פתח המערה המפורסמת, שלימים נמצאו בה [[המגילות הגנוזות]] הראשונות, והזיז את האבן מעל פתחה. המערות אכן התגלו כמוקדי קינון של היתושים וסליטרניק החל מיד [[תרסיס|לרסס]] על מנת ל[[הדברת מזיקים|הדבירם]]. במהלך עבודתו הבחין כי בתוך המערה מאוכסנים [[כד|כדי]] [[חרס]] רבים המכילים [[גוויל|גווילים]], אולם הוא לא הביע עניין רב בתגליתו ועזב את המערה בתום מלאכת הריסוס. רק לאחר שנים, כאשר היה נוכח באחת ההרצאות של [[פרופסור]] [[יוחנן אהרוני]], הבין שהיה האדם הראשון שחשף את המגילות הגנוזות מבלי לדעת מה נמצא לפניו. יתרה מזאת, בזכות הזזת אבן הגולל גרם סליטרניק, 4 שנים מאוחר יותר, לכניסת אחת ה[[עז הבית|עזים]] הבדואיות לתוך אותה המערה המפורסמת, דבר שכידוע אפשר את גילוי מגילות ים המלח הראשונות‏.
*מבוסס על סמך כתבה שהתפרסמה בעיתון 'הארץ' בתאריך 24/10/1993, כשבוע לאחר מותו של ד"ר צבי סליטרניק. למפקפקים אוכל לשלוח, במידת הצורך, את הסריקה של הכתבה.
*אם רוצים אפשר להחליף את התמונה של הקטע בזו של מגילות גנוזות.
:לפי דעתי מקורי, בלתי ידוע ברבים, אינפורמטיבי ויותר מכל מגניב. מה דעתכם? [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 23:43, 19 בנובמבר 2013 (IST)
::מגניב מאוד. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 02:30, 20 בנובמבר 2013 (IST)
:::{{בעד}}, זה ממש קטע מתאים להידעת, כי הוא ממש לא ידוע. לגבי התמונה הלוואי והייתה לנו תמונה טובה יותר שלו. זו נלקחה ממעריב. אולי עדיף באמת תמונה של המגילות הגנוזות. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 12:07, 20 בנובמבר 2013 (IST)
::::יש לי תמונה נוספת של סליטרניק, ששלח לי ד"ר גרינברג זלמן ואישר לי להשתמש בה בתוך הערך. התמונה באיכות טובה ובצבע, אולם היא צולמה כשנה לפני פטירתו של סליטרניק, כלומר היא לא מתקופה בה היה צעיר. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 12:36, 20 בנובמבר 2013 (IST)
:::::מצטער להרוס את החגיגה, אבל הכתבה איננה מקור מספיק. כל מה שידוע בה, ידוע בעצם מפיו של ד"ר סליטרניק. באותה מידה גם אני יכול לטעון שראיתי את צוללת [[דקר]] שנים לפני שמשו אותה. רועי הצאן הם אלה שמיוחסת להם מציאת המגילות. כל סיפור אחר לוקה בבעיית אימות קשה. יעלה על הדעת של מישהו מאיתנו לעזוב כדים עתיקים עם מגילות?! [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:04, 20 בנובמבר 2013 (IST)
::::::לא טענתי לרגע שסליטרניק הוא זה שכתב את הידיעה. למעשה הידיעה נכתבה על ידי [[מאיר בן דב]], שנכח באותו המעמד שבו ניגש סליטרניק אל פרופ' אהרוני וסיפר לו את כל הנאמר לעיל. לא מוצא סיבה הגיונית למה לד"ר סליטרניק הייתה סיבה מיוחדת לבדות את הסיפור הזה. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 13:40, 20 בנובמבר 2013 (IST)
:::::::דרך אגב גם רועה הצאן סיפר למישהו שהוא גילה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:43, 20 בנובמבר 2013 (IST)
::::::::כן, אבל לרועה הצאן היו מגילות ביד, מה שהופך את הגרסה שלו לדי אמינה... [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:08, 20 בנובמבר 2013 (IST)
:אמנם לא יצא לי להכיר את סליטרניק באופן אישי וכמובן שאין שום דרך לאמת את המאורע הנ"ל, אך כאמור אני '''לא מוצא''' שום סיבה שימציא בדיות, או יחפש תהילה (להזכירך שהוא כבר קיבל את ההכרה שלו בקבלתו את פרס ישראל ברפואה), מה גם שהאמור בכתבה '''אינו''' משתמע כאילו הוא מבקש לזכות בתהילה בתור מי שגילה ראשון את המגילות (מה גם שאם היה רוצה לזכות בתהילה, יכול היה לעשות זאת בשנות ה-40, כאשר כל הסיפור על התגלית התפרסם ברבים. יחד עם זאת הוא סיפר לאהרוני על האירוע רק בשנות ה-60, לאחר מלחמת ששת הימים), להיפך הוא נבוך מכך שלא העלה על דעתו שמדובר בתגלית ארכאולוגית:
:מתוך הכתבה: "ריססתי ואז ראיתי כמה כדים מחרס. חשבתי שהכדים הוטמנו במערות בידי הבדואים. הסרתי מאחד מהם את המכסה...כשהצצתי פנימה לכדים ראיתי גווילי עורות ישנים, והייתי בטוח שאלו גרוטאות שרק בדואי יכול למצוא בהן עניין. סיימתי את עבודתי, הוסיף האיש ביבושת, ויצאתי משם..."
* להערתך הראשונה, כן אם מדובר במדען שרחוק מאוד מתחום הארכאולוגיה ולא נמצא בשליחות ארכאולוגית, הוא לא יעלה על דעתו מה מצא. אולי זה נשמע לך מוזר כיום, אבל אני יכול בהחלט להבין איך זה קרה אז.
::[[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:08, 20 בנובמבר 2013 (IST)
:::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:28, 14 בינואר 2014 (IST)
::::{{בעד}} דעתי לא השתנתה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 15:01, 14 בינואר 2014 (IST)
::::: גם אני {{בעד}}. &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  14:42, 15 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}}. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 17:15, 15 בינואר 2014 (IST)
* {{בעד}} [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:00, 20 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=444}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:45, 20 בינואר 2014 (IST)
=== מירנדה ===
[[מירנדה]] הינו הירח הפנימי ביותר מבין ירחיו העיקריים של [[אורנוס]]. פני השטח של מירנדה נחצים לאורכם ולרוחבם על ידי קניונים שעומקם מגיע עד לכדי 20 ק"מ. על פני הירח ישנם מבנים גאולוגיים רבים כגון מכתשים ורכסים. מבנים אלו מעידים כי בשלב כלשהו בעברו של הירח, הירח היה פעיל אינטנסיבית מבחינה גאולוגית. 

התמונות היחידות של ירח זה הם מגשושית מחקר [[וויאג'ר 2]] שתצפת על מירנדה בזמן שחלף ליד אורנוס בינואר 1986. במהלך חליפה זו החלק הדרומי של הירח היה מופנה לכיוון שהמש ורק חלק מהירח היה גלוי. נכון ל-2013 לא מתוכננות גשושיות נוספות לכיוון זה.

סתם עניין אותי שלא מתכננים לחזור יותר לכיון אורנוס .. [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 15:52, 7 בדצמבר 2013 (IST)
:היכן הפואנטה? [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:52, 9 בדצמבר 2013 (IST)
::אמנם ההתחלה טובה ומבטיחה, אבל הפסקה השנייה כבר לא ממשיכה את אותו הכיוון הרעיוני. אני חושב שלקטע יש פטנציאל של קטע 'הידעת' אם להמשיך את כיוון הרעיון של הפיסקה הראשונה, כלומר בנושא הפעילות הגאולוגית. לכן כרגע, במתכונתו הנוכחית אני {{נגד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 11:25, 31 בדצמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:37, 20 בינואר 2014 (IST)
:כפי שהקטע מופיע כעת, אני {{נגד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 10:38, 20 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:17, 26 בינואר 2014 (IST)
=== ארובות תחנת הכוח רוטנברג ===
ב[[תחנת הכוח רוטנברג]] שליד [[אשקלון]] יש שתי ארובות. למראה עיניים, האחת נראית מושבתת והשנייה נראית כפולטת לאוויר [[עשן]] לבן ומזהם. בפועל המצב הוא הפוך: בארובה שנראית כמזהמת מותקן סולקן [[גפרית]], והגז שעולה ממנה ונראה כעשן הוא למעשה אדי [[מים]]. הארובה השנייה, בה לא מותקן סולקן גפרית, אינה מושבתת, אלא פולטת לאוויר מזהמים שאינם נראים לעין. [[משתמש:Tdunsky|Tdunsky]] • [[שיחת משתמש:Tdunsky|דברו אלי]] • [[הוקי קרח|המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ!]] 17:14, 16 בדצמבר 2013 (IST)
*{{בעד}}. רבים לא מודעים  לכך. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 20:08, 16 בדצמבר 2013 (IST)
*{{בעד}}. בדיוק כמו במקרה של ה"לבניות" בבתי הזיקוק בחיפה {{חיוך}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 20:46, 16 בדצמבר 2013 (IST)
*{{בעד}} [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:24, 17 בדצמבר 2013 (IST)
*{{בעד}}. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    21:58, 5 בינואר 2014 (IST)
*{{בעד}}. אולי כדאי יותר להשתמש בביטוי הממוקד "למראית עין" (הרגיל בספרות כביטוי להטעיה) במקום "למראה עיניים". [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 09:00, 17 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:37, 20 בינואר 2014 (IST)
{{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 10:39, 20 בינואר 2014 (IST)
*{{בעד}} כמו קודם. אני חושבת שבמקרה שיש הצבעה ברורה בשלב ההמתנה ואין הערות שונות. אז ממש לא נדרש להצביע כאן שוב. מקסימום משאירים את הקטע מספר ימים לראות אם אין הערות נוספות, ואם אין מאשרים ומעבירים הלאה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 12:47, 20 בינואר 2014 (IST)
::כעורך המיזם, שנדרש לעיתים לבדוק מספר תומכים ו/או מספר מתנגדים, באמת לא משנה לי אם התמיכות/התנגדויות הגיעו לפני שהקטע הועבר לדיונים או אחרי. גם אני חושב שאין טעם להביע תמיכה כפולה, במיוחד אם הקטע לא עבר שינוי מהותי בין ההמתנה לבין הדיון. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:04, 21 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=445}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:27, 28 בינואר 2014 (IST)
===[[מלחמת גאליה]]===
'''[[מלחמת גאליה]]''' שפתח בה [[יוליוס קיסר]] קרתה כמעט באורח מקרי. קיסר שביקש להאדיר את שמו חיפש אזור כלשהו שיוכל לפלוש אליו ולפתוח במלחמה שתזכה אותו ביוקרה פוליטית. לפני שפלש לגאליה שקל לפלוש ל[[דאקיה]], ממלכתו של [[בורביסטה]]. רק בגלל צירוף נסיבות מקרי נבחרה דווקא גאליה ולא דאקיה כמקום שאליו פלש בסופו של דבר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:23, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:האם יש דרך לדעת מהו "צירוף הנסיבות המקרי" שהביא לפלוש דווקא לגאליה? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:33, 17 בדצמבר 2013 (IST)
::מצטרף לשאלתו של חמויישה. קטע מעניין, אם ניתן לשלב בו את הסיבה לפלישה דווקא לגאליה הדבר יעשיר את הקטע. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 17:23, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:::מצטרף לקודמיי. בנוסף יש להוסיף את הסיבה שבגללה מלחמת גאליה נחשבת לחשובה כל כך. מלבד זאת - קטע מעניין. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ג בשבט ה'תשע"ד • 17:12, 14 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:37, 20 בינואר 2014 (IST)
::כמו שנכתב, הקטע לא ברור מספיק. מה קרה שהוא נלחם דווקא בגאליה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 12:49, 20 בינואר 2014 (IST)
:::האירוע המדובר הוא הגירת שבט ה[[הלווטים]] מ[[השפלה השווייצרית]] ל[[גאליה]]. מספר שבטים גאלים פנו לקיסר כדי שיסייע להם להדוף את הפלישה והוא נעתר לבקשה. לא רק שהדף את הפלישה, אלא השתמש בבבקשות דומות כתירוץ כדי "לסייע" לשבטים נוספים. סייע עד כדי כך שבסוף הפכה גאליה לשטח רומי. זה צירוף הנסיבות שהביא לפלישה דווקא לשם ולא למקום אחר. מבחינתו של יוליוס, המקום לא היה חשוב, העיקר שיש מה לכבוש, להשמיד, לזכות בתהילה צבאית ולהתעשר על חשבון העמים הכבושים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:51, 20 בינואר 2014 (IST)
::::אז תמצא דרך לשלב את הסיבה בקצרה. כי בלעדיו הקטע לא מספיק טוב. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:53, 20 בינואר 2014 (IST)

הינה עדכון הקטע לבקשת הקהל:

'''[[מלחמת גאליה]]''' שפתח בה [[יוליוס קיסר]] קרתה כמעט באורח מקרי. קיסר שביקש להאדיר את שמו חיפש אזור כלשהו שיוכל לפלוש אליו ולפתוח במלחמה שתזכה אותו ביוקרה פוליטית. לפני שפלש לגאליה שקל לפלוש ל[[דאקיה]], ממלכתו של [[בורביסטה]]. רק בגלל צירוף נסיבות מקרי - הגירת שבט ה[[הלווטים]] מ[[השפלה השווייצרית]] ל[[גאליה]] נבחרה דווקא גאליה ולא דאקיה כמקום שאליו פלש בסופו של דבר. השבטים הגאלים פנו לקיסר בבקשה שיעזור להדוף את ההלווטים והוא השתמש בבקשתם כאמתלה כדי להרחיב את השליטה הרומית בגאליה כולה. 

איך עכשיו? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:36, 21 בינואר 2014 (IST)
:מעולה! {{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 07:11, 21 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:00, 21 בינואר 2014 (IST)
*{{בעד}}. הם בטח קיללו את היום שפנו אליו לבקש עזרה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:07, 21 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=446}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:27, 28 בינואר 2014 (IST)
=== השיאים של הדובי ===

[[קובץ:IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg|שמאל|120px]]
'''[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור ה-D9 המשוריין]] של [[צה"ל]] ("דובי")''' הוא [[דחפור]] [[רכב קרבי משוריין|משוריין]] שנמצא בשירות [[חיל ההנדסה הקרבית]] של [[צה"ל]], המבוסס על [[ציוד מכני הנדסי|טרקטור זחלי]] [[קטרפילר די-9]] אזרחי בתוספת [[מיגון]] כבד שפותח ומיוצר ב[[ישראל]]. דחפור ה-D9 הצה"לי מחזיק במספר שיאים ייחודיים. ב-[[1974]] הפך דחפור D9 של [[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה]] הישראלי ל[[כלי רכב|כלי הרכב]] ה[[מנוע|ממונע]] הראשון שהעפיל לפסגה הגבוהה ביותר של [[הר החרמון]], כאשר פרץ דרך לשיירת הספקה לכוחות [[צה"ל]] שהחזיקו בפסגה. ב-[[2006]], במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]], עלה דחפור D9 על [[מטען גחון]] במשקל 500 [[ק"ג]] ושרד אותו ללא פגיעה באנשי הצוות וללא נזק משמעותי לכלי, ובכך הוא הפך לכלי הצבאי ששרד את מטען החבלה הגדול ביותר שהופעל נגדו. ב-[[2014]] הכתיר [[ספר השיאים של גינס]] את ה-D9 הצה"לי כדחפור הלחימה הממוגן ביותר בעולם. 

{{ש}}

עובדות מעניינות. מקורות ב[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|ערך עצמו]] ובדף השיחה.  בברכה, '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]]''' <font size="3" color="royalblue">✡</font> ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 20:48, 3 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}}! הדובי, חברו הטוב של הטנקיסט. מה היינו עושים בלעדיהם בלבנון השנייה. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 20:58, 3 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}} מעניין [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 21:26, 5 בינואר 2014 (IST)
:::{{בעד}}, מעניין ביותר. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ג בשבט ה'תשע"ד • 17:14, 14 בינואר 2014 (IST)
::::{{בעד}} ([[משתמש:Hanay|חנה Hanay]]! לא רשמת איפשהו: "משתמשת זו מתנגדת לכלי משחית בתמונות המומלצות"???) [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 09:04, 17 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:06, 26 בינואר 2014 (IST)
:דעתי לא השתנתה. קטע יפה וראוי! [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 13:14, 26 בינואר 2014 (IST)

* {{בעד}} [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:19, 26 בינואר 2014 (IST)
*{{נגד}} הקטע ממש לא עניין אותי. אני חושב שצריך לשכתב את המשפט "ובכך הוא הפך לכלי הצבאי ששרד את מטען החבלה הגדול ביותר שהופעל נגדו". אולי פשוט להשמיט את המילים "שהופעל נגדו" [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:35, 26 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה המקורית בהשמטת המילים "שהופעל נגדו"|שיבוץ=447}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:01, 4 בפברואר 2014 (IST)

===השמות של פרי הקיווי===
[[קובץ:Kiwi (Actinidia chinensis) 1 Luc Viatour.jpg|שמאל|120px]]
'''[[קיווי (פרי)|קיווי]]''' (''Actinidia chinensis'') הוא [[פרי]] ב[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] ה[[אברשאים]] שמקורו בדרום [[סין]], כפי שרומז [[שם מדעי|שמו המדעי]]. בשנת [[1904]] הובאו [[זרע (בוטניקה)|זרעי]] הפרי ל[[ניו זילנד]], שם [[שתילה|נשתלו]] ותורבתו לראשונה. עם התרחבות ענף גידול הפרי בניו זילנד קיבל את השם '''דומדמנית סינית''' ('''Chinese Gooseberry''') בשל מוצאו הגאוגרפי. בשנת [[1959]] הוחלט לייצא את הפרי ל[[ארצות הברית]]. החברה המייצאת הניחה כי השם דומדמנית סינית לא יתקבל בעין יפה ב[[הגוש המערבי|מערב]], בשל [[המלחמה הקרה]] והמליצה על שיווקו בארה"ב תחת ה[[מותג]] '''Melonette'''. הצעה זו לא נתקבלה בקרב המייבאים ולכן הוצע שם חלופי - '''קיווי''' ('''Kiwifruit'''), על שם ה[[ציפור לאומית|ציפור הלאומית]] של ניו-זילנד, ה[[קיווי (עוף)|קיווי]], אשר דומה לפרי בצבעה ובצורתה‏.

שמו המקורי של הפרי ב[[מנדרינית תקנית|שפה הסינית]], אותו החליפו הניו זילנדים עת התחילו לגדלו בארצם ב[[העשור הראשון של המאה ה-20|ראשית המאה ה-20]], היה yáng táo ‏(בתרגום חופשי: [[אפרסק]] [[שמש|שמשי]]). כיום לפרי ה[[שיווק|משווק]] בסין מספר שמות רשמיים, כשהנפוץ מכולם הוא qí yì guǒ ‏(בתרגום חופשי: הפרי הקסום), שכן הוא דומה במידה מסויימת לשם קיווי.

מקור:
* תולדות גידול ושיווק הקיווי באתר הניו זילנדי www.zesprikiwi.com
:[[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 19:16, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:קטע מעניין, רק מי המציע? [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:44, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:השועל. שכחתי לחתום {{חיוך}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 19:16, 17 בדצמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:06, 26 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}} כמו קודם. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:14, 26 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=448}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:07, 5 בפברואר 2014 (IST)

===אהבת מיכל לדוד===
[[קובץ:michal_Gustave_Doré.jpg|שמאל|ממוזער|200px| מיכל מורידה את דוד מהחלון.{{ש}}[[גוסטב דורה]], 1865]]
האישה היחידה ב[[תנ"ך]] שנכתב עליה במפורש ש[[אהבה]] את בעלה, הייתה [[מיכל]] בת [[שאול]]. אהבתה ל[[דוד]] מתוארת גם לפני שנישאו וגם לאחר מכן. על דוד, לעומת זאת, לא כתוב שאהבהּ, אלא על הכבוד שראה בנישואים לאחת מבנותיו של המלך. אהבתה של מיכל נוצלה בידי שאול, שדרש מדוד מאה [[עורלה|עורלות]] [[פלישתים]] כ[[מוהר]], בכוונה להביא עליו את מותו; אולם דוד עמד במשימה ואף הכפיל סך זה. כאשר שאול תיכנן להוציא את דוד להורג, מיכל יעצה לו להימלט, הבריחה אותו דרך החלון ויצרה מצג שווא שהוא במיטתו. בעקבות הבריחה שאול נתן את מיכל ל[[פלטיאל בן ליש]]. לאחר ש[[איש בושת]] הומלך במקום שאול ודוד הומלך על [[שבט יהודה]], הוא דרש וקיבל את השבתה של מיכל.{{ש}}
בסיפור חלה תפנית [[טרגדיה|טרגית]] כאשר מיכל רואה את דוד "מכרכר בכל עֹז" בהעלותו את [[ארון הברית]] ל[[עיר דוד]], בזה לו ומוחלפים ביניהם דברים קשים. לפי הכתוב שם, למיכל לא היה ילד עד יום מותה.

אם לקטע יש פוטנציאל אבל הסיפור המקראי אינו מספיק, אפשר להוסיף התייחסות לפרשנות הפמיניסטית שניתנה לדמותה האקטיבית של מיכל. לדוגמא, לפי חז"ל היא הניחה תפילין. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:21, 19/11/13
:אני אוהב. צריך רק להסביר או להחליף את המילה "'''ישרה''' בעיני שאול". שאול אישר את הנישואין, אך כצעד ציני, על מנת לגרום למותו של דוד. מי שקורא את הקטע כמו שהוא עלול להבין את המילה בדיוק במשמעות הפוכה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:18, 19 בנובמבר 2013 (IST)
::אני חושבת שהקטע לא טוב. יש כאן רעיון נחמד של "האישה היחידה ב[[תנ"ך]] שנכתב עליה במפורש ש[[אהבה]] את בעלה" אבל במקום להרחיב את הנקודה הזאת של אהבות נשים וגברים בתנ"ך, הקטע מספר את הסיפור המקראי המאד ידוע של מיכל. זה לא מתאים להידעת. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:08, 19 בנובמבר 2013 (IST)
:::גם אני חשבתי פעם שסיפורי תנך הם ידועים מאד. ואז צפיתי ב"מי רוצה להיות מליונר", "הכספת" ולעוף על המיליון. מתמודדים שאינם דתיים או דתלשים עשויים לדעת באיזה תו מסתיימת הסימפוניה השישית של בטהובן אבל לא יודעים מי היה התאום של יעקב. אולי טיפה הגזמתי, אבל לא הרבה. כמה אנשים יודעים ששאול בעצם רצה שדוד ימות כשנתן לו את מיכל? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:35, 19 בנובמבר 2013 (IST)
::::בגישה הזאת אנחנו יכולים לעבור סיפור סיפור בתנ"ך ולכתוב הידעת, למשל מעשה האונס של תמר על ידי אחיה אמנון, הסיפור של [[תמר (אשת ער)]] שעשתה תרגיל מבריק ל[[יהודה]] ואפילו הסיפור של יוסף שנמכר לעבדות על ידי אחיו כשמלכתחילה רצו לרצוח אותו. אני בטוחה שרבים לא מכירים את הסיפורים האלה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 12:47, 19 בנובמבר 2013 (IST)
:::::אבל פה יש בכל זאת את הערך המוסף שהזכרת - היא האשה היחידה בתנך כתוב עליה שאהבה את בעלה. אני לא ידעתי את זה, וכנראה גם את. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:54, 19 בנובמבר 2013 (IST)
::::::אני ידעתי זאת, כי קראתי את ספריו של [[מאיר שלו]] העוסקים בסיפורי התנך ואת [[שבע אימהות]] של [[יוכי ברנדס]]. מאד מומלץ לקרוא את הספרים האלה, המאירים את סיפורי התנ"ך באור שונה מהפרשנות המסורתית. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 12:59, 19 בנובמבר 2013 (IST)
:::::::היה כתוב מלכתחילה ששאול התכוון להביא למותו של דוד, אבל בעקבות הערתו של חמויישה החלפתי "ישרה בעיני"=>"נוצלה בידי". אוסיף שגם אני מכיר רבים מקטעי הידעת המוצעים כאן, אבל אנשים שתחביבם הוא כתיבת אנציקלופדיה אינם מדגם מייצג. וגם דתיים רבים אינם מכירים את סיפורי התנ"ך שלמדו רק פעם אחת בבית ספר יסודי. נמתין לדעות נוספות. ואולי חנה תכתוב קטע על אהבות נשים וגברים בתנ"ך? בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 13:13, 19/11/13
::::::::אוי ואבוי חנה! יוכי ברנדס ומאיר שלו באותו משפט? מילא ספריו של מאיר שלו. אפשר להתווכח אם הניתוחים שלו נכונים או לא, מדוייקים או לא. אבל יוכי ברנדס?! היא לא מנתחת או מפרשת. היא ממציאה... [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:55, 19 בנובמבר 2013 (IST)
:::::::::כנראה שלא קראת את הספר [[שבע אמהות]]. לברנדס יש מגוון של ספרים. אני לא רואה למה הפרשנות שלהם שונה מפרשנות של אחרים. מה זה מדוייקים? אם היה מדויק אז כל הפרשנים של המקרא היו נותנים את אותו הפירוש. אבל אני חושבת שהדיון הזה מקומו לא כאן. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 15:12, 19 בנובמבר 2013 (IST)
לענ"ד הקטע הנ"ל אינו טוב, אינם מתאימים בתוכנם וסגנונם לקטעי הידעת. הם גם מחקר מקורי בנושא שניסוחו מועד לפורענות בשלל הטיות וחוסרים בהבנה של תחום דעת זה. אני סביר שקטע זה פוגע הן בקטעי הידעת והן בנושא המדובר. ממליץ לוותר על זה. [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 02:51, 7 בינואר 2014 (IST)

'''הצעה חילופית'''{{ש}}
אהבות בתנ"ך{{ש}}
האישה היחידה ב[[תנ"ך]] שנכתב עליה במפורש ש[[אהבה]] את [[בעל]]ה, הייתה [[מיכל]] בת [[שאול]]. אהבתה ל[[דוד]] מתוארת בטרם [[נישואין|נישואיהם]] ולאחריהם. לעומתה, ארוכה רשימת הגברים שאהבתם לנשותיהם מוזכרת במפורש בכתובים; [[יצחק]] את [[רבקה]], [[יעקב]] את [[רחל]], [[אלקנה]] את [[חנה]], [[שמשון]] את [[דלילה]], [[שלמה]] את בת [[פרעה]], [[רחבעם]] בן שלמה את [[מעכה]] בת [[אבשלום]], ו[[אחשורוש]] את [[אסתר]]. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתו של [[שכם בן חמור]] ל[[דינה]] בת יעקב, ואהבת [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ל[[אחות]]ו לחצאין [[תמר (בת דוד)|תמר]], שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של [[לאה]] שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של דלילה כי שמשון לא אוהב אותה מספיק. אהבת [[הורים]] ל[[ילד]]יהם המודגשת בתנ"ך היא אהבת [[אברהם]] ליצחק, יצחק ל[[עשיו]], רבקה ליעקב, ויעקב ל[[יוסף]] ו[[בנימין]]. אהבת חברים המוזכרת בתנ"ך היא אהבת שאול לדוד שהפכה לשנאה יוקדת, אהבת [[יהונתן]] לדוד ודוד ליהונתן, וכן אהבת [[חירם]] לדוד. עוד עשרות מובאות תנ"כיות מדגישות את אהבת [[ה']] לאברהם, יעקב, שלמה המלך, [[עם ישראל]], [[גר]]ים, [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]]. חותם את הרשימה [[עוזיהו]] המלך, עליו נאמר שהיה אוהב [[אדמה]]. במקרא מופיעים שלושה [[מצוה|ציוויים]] הקשורים באהבה והם; [[אהבת ה']], [[ואהבת לרעך כמוך]], ועוד שני מופעים המצוים על [[גיור#יחס המקרא לגרים|אהבת גרי צדק]].{{ש}}
לעיונכם, בברכה, [[משתמש:יהודה מלאכי|אורח לרגע]] • <span style="color: GREEN">[[שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע|ויקיהדות]]</span> • ה' בשבט ה'תשע"ד • 00:16, 6 בינואר 2014 (IST)
:קטע זה הרבה יותר טוב כי הוא מתמקד בנושא האהבה בתנ"ך. אבל אני חושבת שעדיף לא להזכיר את כל המקרים המוזכרים בתנ"ך לכל סוג של אהבה, אלא רק דוגמאות מייצגות כדי שהידעת יהיה יותר ממוקד. כרגע הוא יותר רשימתי. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:22, 6 בינואר 2014 (IST)
::לדעתי זהו קטע שונה לחלוטין ומוטב להציעו בנפרד, ואם שני הקטעים יתקבלו באהדה כבר נתמודד עם הכפילות המסויימת שיש ביניהם. בתכל'ס, נראה לי שיש פוטנציאל אבל חסרה לי פואנטה לרשימה. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 02:38, 07/01/14
:::הקטע הראשון לא זכה לתמיכה. הקטע השני אכן רשימתי מדי. אני מציע לאמץ את הצעתה של חנה להשמיט מהקטע השני את מה שלא מתייחס לאהבת בני זוג. בנוסף את העובדה שמיכל היא האישה היחידה שנאמר עליה שאהבה את בעלה יש להביא בסוף הרשימה, ובכך ליצור סוג של פאנץ'. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:41, 7 בינואר 2014 (IST)
::::מציע להוסיף לקטע השני שאהבת אמנון לתמר הפכה ל"שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד" לאחר שאנס אותה, ושעל דוד לא נכתב שאהב את מיכל. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 08:54, 07/01/14
:::::אם נתייחס רק לבני זוג, נצטרך להגדיר את הידעת הזה כאהבה רומנטית בתנ"ך, או אהבת בני זוג בתנ"ך ולהוציא את שכם ואמנון מהרשימה כי שם מדובר באונס שבא כתוצאה מאהבה (עצמית). כמו"כ, אולי יש צורך להוסיף את שיר השירים שנכתב כמטאפורה לאהבה בין עם ישראל לקב"ה בו מדגישה כנסת ישראל כי היא "חולת אהבה" על ה'. לבקשתו של [[משתמש:כבד|כבד]], הוספתי בקטע הראשוני לעיל את שנאת אמנון לתמר, (עד שנערוך הכל מחדש). בברכה, [[משתמש:יהודה מלאכי|אורח לרגע]] • <span style="color: GREEN">[[שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע|ויקיהדות]]</span> • ו' בשבט ה'תשע"ד • 15:43, 7 בינואר 2014 (IST)
במחילה מכבודכם, לענ"ד מדובר בנושא הידעת מאולץ מאד. אלו לא עובדות (גם מבחינה ספרותית). מספיק קשה לדבר על נתונים של סיפור מקראי כלשהוא, במיוחד כשזה בא בתמצית ובקצרה. לקחת עניין רחב ומרובה פנים כמו אהבה ולהתייחס אליו ע"י איזכורים בתנ"ך בצורה המוצעת, זה לא רציני. חובתינו לכתוב בויקיפדיה בכלל ובקטעי הידעת בפרט, דברים מאד ברורים וידועים. לא לנקוט בכתיבה כזו או אחרת שנוח לנו לדמות ולסדר לקורא. [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 16:19, 7 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 17:21, 7 בינואר 2014 (IST)
צריך להפוך את הקטע לפחות רשימתי, ולשמור את הפאנץ' לסוף. הצעה שלי:{{ש}}
ב[[תנ"ך]] גברים רבים שאהבתם לבנות זוגם מוזכרת במפורש בכתובים; [[יצחק]] אהב את [[רבקה]], [[יעקב]] את [[רחל]], [[אלקנה]] את [[חנה]], [[שמשון]] את [[דלילה]], [[שלמה]] את [[בת פרעה (אשת שלמה)|בת פרעה]], [[רחבעם]] בן שלמה את [[מעכה]] בת [[אבשלום]], ו[[אחשורוש]] את [[אסתר]]. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתו של [[שכם בן חמור]] ל[[דינה]] בת יעקב, ואהבת [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ל[[אחות]]ו לחצאין [[תמר (בת דוד)|תמר]], שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של [[לאה]] שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של [[דלילה]] כי [[שמשון]] לא אוהב אותה מספיק. לעומת כל אלו, האישה היחידה ב[[תנ"ך]] שנכתב עליה במפורש ש[[אהבה]] את בעלה, הייתה [[מיכל]] בת [[שאול]]. אהבתה ל[[דוד]] מתוארת בטרם [[נישואין|נישואיהם]] ולאחריהם, ואילו על דוד לא נאמר שאהב אותה. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:19, 14 בינואר 2014 (IST)
:בנוגע להערתו של מי-נהר: אין כל מניעה להתייחס לאזכורי האהבה בתנך בין בני זוג. לא נצרכת פה פרשנות מיוחדת או מחקר מדעי מסובך: דמויות תנכיות שנאמר עליהן שאהבו את נשותיהן. אם יש התנגדות, אין לי התנגדות להסיר את שכם בן חמור ואת אמנון ותמר מהקטע. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:19, 14 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}} לבת פרעה יש ערך. הקטע הזה טוב. גם גיוון האהבות [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 15:06, 14 בינואר 2014 (IST)
:::חמויישה [[שכוייח]], אבל צריכים להדגיש או למצוא [[לשון נקייה]] (זה בכל אופן עמוד ראשי), לאזכר שאהבת שכם ואמנון היו חד צדדיות והובילו לאונס. אגב האהבה היא של גברים לבנות זוגם ולא זוגן, נשים אוהבות את בני זוגן. וההגדרה הנכונה יותר כאן היא בעלים שאהבו את נשותיהן. בברכה, [[משתמש:יהודה מלאכי|אורח לרגע]] • <span style="color: GREEN">[[שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע|ויקיהדות]]</span> • י"ח בשבט ה'תשע"ד • 14:15, 19 בינואר 2014 (IST)
::::מקבל את ההערה הלשונית. תיקנתי. בנוגע לאמנון ותמר, כולם מכירים את הסיפור ויודעים שתחילתו באהבה וסופו באונס, העניין מקבל בקטע התייחסות ראויה בכך שנכתב שהפרשה מסתיימת בשנאה גדולה. בנוגע לשכם ודינה. אמנם קראתי את הפרשנים, אך אינני פרשן ואינני מתיימר לספר לקוראים אם היה שם אונס, פשוט כי זה לא כתוב בשום פסוק. כתוב שהוא אהב אותה וזה מה שרלוונטי לעניינינו, מה גם ששכם ואמנון מוזכרים בקטע בנפרד מהאוהבים ה"קלאסיים". די בכך. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 17:00, 19 בינואר 2014 (IST)
:::::מה בפסוק לא מדבר על אונס?! הנה הציטוט ([[בראשית]] ל"ד, ב'): {{ציטוטון|וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ '''וַיְעַנֶּהָ'''.}} וב[[תרגום יונתן]] שם {{ציטוטון|וחמא יתה שכם בר חמור חיואה רבא דארעא ודבר יתה ב'''אנוסה''' ושכיב עמה ו'''סגפה'''.}} ופירש הרמב"ן שם; {{ציטוטון|'''ויענה''' - כל ביאה ב'''אונס''' תקרא ענוי...ויגיד הכתוב כי היתה '''אנוסה''' ולא נתרצית לנשיא הארץ, לספר בשבחה.}} - אני חושב שהבהרתי את עצמי היטב. ומכאן להצעתי:{{ש}}
:::::ב[[תנ"ך]] מוזכרים בעלים רבים, ש[[אהבה|'''אהבתם''']] לנשותיהם מתוארת במפורש בכתובים; [[יצחק]] אהב את [[רבקה]], [[יעקב]] את [[רחל]], [[אלקנה]] את [[חנה]], [[שמשון]] את [[דלילה]], [[שלמה]] את [[בת פרעה (אשת שלמה)|בת פרעה]], [[רחבעם]] בן שלמה את [[מעכה]] בת [[אבשלום]], ו[[אחשורוש]] את [[אסתר]] ה[[מלכה]]. כן מוזכרת בתנ"ך אהבתם ה[[אלימות מינית|אלימה]] והחד-צדדית של [[שכם בן חמור]] ל[[דינה]] בת יעקב, ושל [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ל[[אחות]]ו לחצאין [[תמר (בת דוד)|תמר]], שהפכה לאחר מכן לשנאה גדולה. בנוסף נכתב במקרא על רצונה של [[לאה]] שאהבת יעקב כלפיה תגבר, וכן תלונתה של דלילה, כי שמשון לא אוהב אותה מספיק. לעומת כל אלו, האישה היחידה ב[[תנ"ך]] שנכתב עליה במפורש שאהבה את בעלה, הייתה [[מיכל]] בת [[שאול]]. אהבתה ל[[דוד]] מתוארת בטרם [[נישואין|נישואיהם]] ולאחריהם, ואילו על אהבת דוד כלפיה לא נכתב מאום. בברכה, [[משתמש:יהודה מלאכי|אורח לרגע]] • <span style="color: GREEN">[[שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע|ויקיהדות]]</span> • כ' בשבט ה'תשע"ד • 01:53, 21 בינואר 2014 (IST)
::::::גם קטע זה טוב בעיני. הוא דומה מאד לקטע הקודם שכתב חמוישה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 14:06, 23 בינואר 2014 (IST)
:::::::אכן חמוישה שיכלל אותי ואני דייקתי יותר אצלו ו[[האמת והשלום אהבו]], [[משתמש:יהודה מלאכי|אורח לרגע]] • <span style="color: GREEN">[[שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע|ויקיהדות]]</span> • כ"ב בשבט ה'תשע"ד • 14:27, 23 בינואר 2014 (IST)
במחילה מכבודכם באמת אני לא מבין איפה הרצינות שלנו. עם כל הרצון הטוב אנו מחוייבים לאמות מידה מסויימות. איזה מתודה זו שויקיפדים חופרים בספר התנך ובונים סיפורים או סיכומים על רגל אחת ? מנין שרק איפה שמופיע השורש א.ה.ב זה ביטוי לאהבה בתנ"ך. ואם לא רק שם אלא גם בהיגדים נוספים אזי מתי זה כן אהבה ומתי זה לא ואיזו היא אותה אהבה ? וכיצד אז מונים את הקביעות של הידעת דלעיל ? וכי חסרים בתנך מקרים בהם תיאורים מסויימים דומים מציינים פעם אחת דבר אחד ופעם אחת בדיוק ההיפך או אחרת ? לשם כל אלה יש להסתמך על מידע מסודר של מי שכתבו עליו בצורה מבוארת ומפורשת ע"פ התמחותם בתחום דעת זה. למתודה שמאפיינת את יצירת הידעת הנוכחי הנ"ל, קוראים מחקר מקורי שמקומו לא יכירנו בויקיפדיה. כדי לקבוע מה כן נכתב ומה לא נכתב וכיצד וכל שכן להתיימר לכתוב/לרמוז מה המשמעות של הכתוב, יש להיות בקיא במתודה של המסורה ובמתודות נוספות הקיימות בקריאת תנ"ך או לכל הפחות (ולו רישמית) להסתמך על מאמר מבוקר. (ועכשיו אתם מוזמנים לגלידה) [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 02:18, 21 בינואר 2014 (IST)
:מי נהר, זו אינה תגלית מקורית של עורכי ויקיפדיה שרק על מיכל נכתב שא.ה.ב.ה את בעלה, וליקוט שמות הבעלים שאהבו את נשותיהם הוא עניין טריוויאלי ("ניתי ספרא ונחזי", בלשון התלמוד). במקום לקנות לכולנו גלידה, אולי תסביר מהו ביטוי האהבה האלטרנטיבי שאולי פיספסנו? בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 00:03, 22/01/14
:::משתמש כבד, הבחירה בציון היגד "שלא כתוב שדוד אהב את..." מבוססת על כמה אקסיומות שיש בהן אמירות בצורת הצגת מידע כזו. ביניהן צריך להוכיח שהיה צריך להיות כתוב ומצוין כך, ושאי ציון זה מלמד משהו בניגוד לכל המקומות האחרים בהם, זה שדבר שכזה לא צוין בהם, אין לו משמעות. ובנוגע למה שנאמר על מיכל, ישנם מספיק מרכיבים ייחודיים אפילו רק מבחינה ספרותית בסיפור הטרגי של מיכל הניתנת על ידי אביה המלך לאחר בניגוד לאשר הובטח... והפוליטי... בכדי להבין את הצורך בציון אהבתה אל דוד בשעה שלא נצרך להיכתב בצורה זו כך בתיאורים של קשרים אחרים. זאת בנוסף למה שציינתי לעיל. אפשר לאזכר שאהבתה אל דוד מודגשת אבל לא להגדיר שזה ציון האהבה היחידה בצורה זו בתנך על כל המשתמע מכך. עם זאת אני מודה שיש לכם בענין ההיגד שמיכל היא היחידה שמוזכרת כאישה שאהבה שני מקומות כתובים להסתמך עליהם על אף שאיני מקבל את הערה זו ואת המקורות הללו בצורת הצגתם שם כפי שבדקתי ברשת ובספרים, לפחות אחד מהם קביל בקנה מידה מדעי.[[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 22:02, 28 בינואר 2014 (IST)
::[[משתמש:חמויישה]] למה קטע זה לא התקבל? לפי דעתי יש הסכמה לנוסח האחרון. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:35, 28 בינואר 2014 (IST)
:::ההתנגדות של [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] הייתה כל כך נחרצת, וחזרה ונשנתה, שחשבתי לחכות לתגובתו. באין כזאת עד סוף החודש - אאשר את הקטע. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:42, 28 בינואר 2014 (IST)
:::::אני חושב שהסברתי את הבעיה מספיק טוב. לגבי ההערה של משתמש כבד נכבדי, "ביטוי אלטרנטיבי" או "נסתכל בספר ונספור" זה לא עובד ככה. יש כל כל הרבה מה לכתוב ולהסביר על זה שבאמת אין לי את הכח ואין הצדקה לכך. התנ"ך יסתדר אבל חבל על כבודה של ויקיפדיה וחבל להטעות אנשים ולייסד בתודעתם קביעות שטחיות כאלה. שני המשפטים המסיימים את הקטע המוצע ושבגינו נבחר הקטע בנוגע למיכל ודוד מציינים הרבה יותר ממה שכתוב, ויש בהם משום אמירה בעצם ובצורת הצגת התוכן כך, ושאם לא כן לא היו בוחרים לציין זאת במיוחד כך בקטע הידעת, ככל דבר רגיל שלא טורחים לציינו. וכאמור שוב אינכם יכולים לא לטעון ולא לקבוע אמירות אלה.  אני מאד מצטער קטונתי מול כל אחד ואחד ממשתפי הדיון בדברים רבים אבל ככה לא כותבים ולא מייצרים תוכן בנושא המדובר. [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 19:33, 28 בינואר 2014 (IST)
::::::אני לא מסכימה אתך. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 19:59, 28 בינואר 2014 (IST)
:::::::אפילו בהגיון צורני יש כלל שנקרא פרדוקס העמימות. הראתי שיש בעיה בצורת בנייה המידע כאן או כמו שאומרים בשפה של ויקיפדיה "דרוש מקור". [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 20:15, 28 בינואר 2014 (IST)
מפני כבוד משתתפי הדיון הנכבדים ומפני הנושא היפה כמו גם התמונה. באם יתעקשו על כתיבת הקטע, אז אנסה לתת כמה אבני בניין לכתיבת קטע דומה המאזכר אהבה בתנך כמו גם את מיכל ודוד, נושא שכבר נכתב עליו במאמרים שונים (לא אביא כאן מקורות כי אני כותב קצר כעת. כך שמבחינה זו הצעתי אינה טובה יותר ברמת התהליך כאן מבחינת הביקורת שכבר השמעתי על הדיון קודם, מלבד מה שלא מוצע כאן כתיבה שקובעת על התנ"ך בכללותו דבר). 
:זה יוצא לי כעת חלוד אבל אתם יודעים מה לעשות. 
:הנושא הוא התנגשות בין אהבה/אימון של הורים-ילדים לבין מושאי אהבתם/הערכתם של הדור השני/הצעיר. 
:ראשית יש את הפסוק המפורש "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד".
:יש את בנות לבן שאומרות "וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ. הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ." ..."וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא."
:יש את מה שיונתן מציל את דוד מפני שאול...
:יש את מה שמיכל מצילה את דוד מפני שאול...
:אפשר לנסות להציג את המידע הנ"ל מבלי קביעות מהסוג שעלה מהקטעים הקודמים שהוצעו. [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 20:39, 28 בינואר 2014 (IST)
:::ובכן, אינני מקבל את טענותיו של מי נהר, ואני מתרשם שכך גם המשתמשים האחרים. בטוח שהיו המון זוגות מאוהבים בתנ"ך, אבל פשוט מאד לראות על מי הדבר נאמר ועל מי לא. הרשימה אינה מטעה כלל ועיקר שכן נאמר בקטע מפורשות שהרשימה מביאה את האנשים שעליהם נאמר במפורש ש"אהבו", וכן את ייחודה של מיכל ברשימה זאת. אני לא מוצא כאן כל טעם לפגם. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:57, 4 בפברואר 2014 (IST)
:::::[[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]], אני מציעה שתעביר את הקטע. הוא שהה כאן כבר יותר מידי זמן, ועבר שפע של סבבים. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 21:47, 5 בפברואר 2014 (IST)
::::::אכן, כך עמדתי לעשות. רציתי רק לתת לתגובה האחרונה לעמוד יומיים לפני קבלה וארכוב. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:55, 6 בפברואר 2014 (IST)
:::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה|שיבוץ=449}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:48, 6 בפברואר 2014 (IST)

=== "אדם לאדם זאב" ===
הביטוי "[[אדם לאדם זאב]]" מתאר את [[אופי|אופיו]] השלילי והלא חברותי של [[אדם|בן האנוש]], לכאורה, אשר מטבעו מתנהג לאחרים כ'''[[זאב]]''', חשדן כלפי אחרים ובהינתן הזדמנות ישאף לפגוע בהם. למעשה, תיוג זה של זאב כיצור לא חברותי הוא מוטעה ושגוי, שכן הזאב הוא אחת החיות החברתיות ביותר בטבע. בניגוד ל[[מיתוס]] זה, ב[[להקה (זואולוגיה)|להקות]] של זאבים בטבע נצפו דווקא סיוע הדדי והגנה הדדית בין הפרטים. תכונותיו החברתיות הידועות של [[כלב הבית]], מקורן ב[[מין (טקסונומיה)|מין הטקסונומי]] "[[זאב מצוי]]", המין אליו משתייך גם הכלב.
{{ש}}{{ש}}
<small>(מהערך [[זאב מצוי]]. דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    01:02, 1 בספטמבר 2013 (IDT))</small>){{ש}}
:מעניין, אבל אני חושב שצריך לכתוב את הערך [[אדם לאדם זאב]] {{אנ|Homo homini lupus}}. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 12:41, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
::אני מסכים. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    02:08, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
:::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:52, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
::{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=451}} {{החלפת הידעת|אדומים}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:14, 6 בנובמבר 2013 (IST)

===מלך ירושלים===
מיהו מלך ירושלים? האם [[ראש ממשלת ישראל]] או [[נשיא מדינת ישראל]]? או שמא אין אף מחזיק בכתר מאז ש[[ממלכת ירושלים]] נכבשה ב-1291?{{ש}}
אף אחת מן התשובות אינה נכונה.{{ש}}
[[חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד]] נושא בתואר "מלך ירושלים" בין [[חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד#תוארו הרשמי|שלל תאריו]] (כל [[מלכי ספרד]] במאות השנים האחרונות נושאים את התואר. ממתי? האם זה ברצף מאז מסעות הצלב? לא הצלחתי למצוא)--[[משתמש:ישר23|ישר23]] - [[שיחת משתמש:ישר23|שיחה]] 12:02, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
:התואר שייך ל[[בית הבסבורג]], ולאחר [[מלחמת הירושה הספרדית]] עבר לפלג הספרדי של המשפחה. [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 16:15, 12 בנובמבר 2013 (IST)
::[[תבנית:הידעת? 21 בדצמבר 2013|יש קטע בנושא]]. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:39, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:42, 11 בפברואר 2014 (IST)

===הסרת [[תבנית:הידעת? 7 באוקטובר - סדרה 2]]===
לא מעניין. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 13:41, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
: נכון. אין פואנטה. &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  16:59, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:36, 28 בינואר 2014 (IST)
::ללא קשר לפואנטה, הקטע בעייתי כי הוא דורש מעקב קבוע האם המצב לא השתנה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:38, 28 בינואר 2014 (IST)
:::למה לא נסגר הדיון הזה? כבר חודש מחכה שיסירו אותו. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:09, 11 בפברואר 2014 (IST)
::::אין שום לחץ. הסרת הקטע הועברה לדיונים רק לפני שבועיים. אם היה בליץ של תומכים בהסרה לא הייתה לי בעיה להסיר את הקטע אחרי שבוע, אבל מאז שההצעה הועברה לדיונים היית רק את שתמכת. שוב, אני לא מרגיש שיש לחץ להסיר את הקטע, גם אם ברור שהוא יוסר, כי הוא לא אמור להופיע בדף הראשי בחודשים הקרובים. אל דאגה חנה. דפי המיזם שבאחריותי מתוחזקים. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 17:21, 11 בפברואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|הוסר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:44, 12 בפברואר 2014 (IST)
=== מזקקת ג'ק דניאלס ===
[[File:Jack Daniel's Old No. 7 1,14l.jpg|100px|שמאל|Jack Daneiels Old No.7]]
למרות ש[[התיקון ה-21 לחוקת ארה"ב]] ביטל את האיסור על משקאות חריפים ברמה הפדרלית, החוקה איננה אוסרת על מדינות ומחוזות לחוקק חוקים מקומיים המגבילים את הסחר באלכוהול בתחומם. ב[[ארצות הברית]] מאות מחוזות שבהם אסורה מכירת אלכוהול, רובם ב[[דרום ארצות הברית]]. מזקקת [[ג'ק דניאל|ג'ק דניאלס]] נמצאת במדינת [[טנסי]], בעיר לינצ'בורג שבמחוז מור (Moore) המוגדר לפי החוק "מחוז מוגבל באלכוהול" שאסורה בו מכירת אלכוהול בחנויות ומרכולים, ואסורה הגשתו ב[[מסעדה|מסעדות]], ולכן [[ג'ק דניאל'ס (ויסקי)|ג'ק דניאלס]] איננו נמכר כלל במחוז בו הוא מיוצר, למעט בחנות המזכרות של המזקקה עצמה.
{{לא חתם|Odedsa}}
:נחמד :) [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 13:41, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
::מסכים. רק צריך מקור. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 11:22, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
:::{{החלפת הידעת|דיון}} • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 14:57, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
::::הקטע נחמד, אבל אין ערך על המזקקה, יש הפניה לערך [[ג'ק דניאל]] וזו בעיה. אז צריך הכחיל את הערך על המזקקה, וגם למצוא מקור לקטע. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:06, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::חיפשתי מקורות לדבר ונתקלתי במספר בעיות:
* בויקיפדיה האנגלית אין הפניה לשום קובץ או אסמכתא משפטית בעניין, אלא רק אזכור שעבר חוק ספציפי בשנה ספציפית...
* הלכתי לערך "Alcohol laws of Tennessee" בויקי האנגלית ושם הופתעתי לגלות שמחוז Moore, ששם נמצאת המזקקה אינו בדיוק מחוז יבש, אלא מוגבל באלכוהול.
* מהערך הופניתי [http://www.state.tn.us/abc/commission%20matters%20-%20lead%20page.html לאתר הזה], שהוא מרכז את כל היתרי/איסורי הפצת האלכוהול במדינת טנסי. כשחיטטתי באתר גיליתי שבמחוז Moore, בעיר Lynchburg, ששם פיסית ממוקמת המזקקה, אסור למכור אלכוהול באופן טבעי (Allowing Liquor by the Drink), אבל כן מותר למכור אלכוהול בצורה קימעונאית בחנויות של המזקקה עצמה (Allowing Retail Package Stores). [http://www.state.tn.us/abc/PDF/TennesseeJurisdictionsAllowingLiquorSales/TNJurisdictionsLiquorSales_9-26-13.pdf עיינו כאן]

העובדות הללו מתנגשות עם הנאמר בקטע, שאסורה בכלל הפצת האלכוהול במחוז...
::::::מה דעתכם? [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 19:37, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::::שועל, יפה על ההשקעה. בקטע כתוב "למעט בחנות המזכרות של המזקקה עצמה" שזה תואם את מה שאתה מצאת. אולי צריך לנסח קצת אחרת, אבל הרעיון הוא נחמד שיש מזקקה במקום שבו יש הגבלה במכירת אלכוהול. לא כל כך הבנתי את המונח "אסור למכור אלכוהול באופן טבעי".  [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 13:35, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
::::::::התכוונתי לומר שאסורה מכירת אלכוהול בחנויות, הגשתו במסעדות וכיוצ"ב..בכל אופן המחוז אינו מוגדר כיבש לגמרי, אז גם את זה צריך לשנות בניסוח מחדש. בכל מקרה את סבורה שמקורות הללו מספיקים? [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 18:15, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
:::::::::תיקנתי את הניסוח. אין צורך בערך על המזקקה. יש ערך על הויסקי (הייתה הפניה שגויה אז היה נראה שאין ערך, תיקנתי) וערך על מייסד המזקקה - ג'ק דניאל. זה די. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:49, 11 בפברואר 2014 (IST)
:::{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=452}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:50, 13 בפברואר 2014 (IST)

===הסרת [[תבנית:הידעת? 6 באוקטובר - סדרה 2]]===
קטע משעמם, והמשפט על קוטנר לא אנציקלופדי. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 13:40, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
: מסכים. &rlm;[[משתמש:atbannett|עמיחי]] • [[שיחת משתמש:atbannett|שיחה]]  16:56, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
:: מסכים &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki>  22:50, 13 בנובמבר 2013 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:33, 11 בפברואר 2014 (IST)
:מסכים. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:33, 11 בפברואר 2014 (IST)
::מסכימה. לא מעניין. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:08, 11 בפברואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|הוסר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:03, 17 בפברואר 2014 (IST)
===הודו במונדיאל===
'''[[נבחרת הודו בכדורגל|נבחרת הודו]]''' אשר העפילה ל[[מונדיאל 1950]] שנערך ב[[ברזיל]], החליטה לפרוש ממנו, ולא להשתתף בטורניר, היות ש[[פיפ"א]] אסרה על שחקני הנבחרת לשחק יחפים. השחקנים סירבו לשחק עם [[נעליים]] מכיוון שהן עשויות מעור של [[פרה]] שהיא חיה הנחשבת קדושה בהודו.<br />
מתוך [[פורטל:כדורגל/הידעת?/14]]. נכתב על ידי [[משתמש:Little Savage|Little Savage]].<br />
לגבי התמונה - אפשר את [[דגל הודו]] או תמונה של [[:commons:Category:India national football team|נבחרת הודו - אך יש רק עדכניות]]. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 21:59, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:22, 2 בדצמבר 2013 (IST)
::{{בעד}} [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 12:43, 4 בדצמבר 2013 (IST)
:::{{בעד}} [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 02:14, 6 בדצמבר 2013 (IST)
::::למעשה, חיפשתי כעת מקור לקטע, ומצאתי מקור שסותר אותו - [http://latimesblogs.latimes.com/sports_blog/2011/07/did-india-withdraw-from-the-1950-world-cup-because-they-were-not-allowed-to-play-barefoot.html], מה[[לוס אנג'לס טיימס]]. אולם אפשר לבסס קטע יפה גם על הסיפור האמיתי:
:::::ב[[אולימפיאדת לונדון (1948)|אולימפיאדת לונדון]] ב-[[1948]] השתתפה '''[[נבחרת הודו בכדורגל|נבחרת הודו]]''' ב[[כדורגל]], ועוררה עניין תקשורתי רב בשל העובדה ששחקניה שיחקו ברגליים יחפות. לקראת [[מונדיאל 1950]] הזמינה [[פיפ"א]] את הנבחרת להשתתף במונדיאל כנציגת [[אסיה]], אולם הבהירה לה כי לא תאפשר לה להשתתף במשחקים כששחקניה יחפים. לבסוף ויתרה הודו על האפשרות להשתתף במונדיאל, ומכיוון ששלושת הנבחרות האסייתיות האחרות שהוזמנו להשתתף ({{נבחרת|הפיליפינים}}, {{נבחרת|אינדונזיה}} ו{{נבחרת|בורמה}}) סירבו גם הן להזמנה, המשחקים התנהלו לבסוף ללא נציגה אסייתית, ועם 14 קבוצות במקום 16. כיום נפוץ המיתוס שהסיבה לסירובם של ההודים להשתתף במשחקים הייתה אי-הסכמתם לשחק עם [[נעליים]], מכיוון שהן עשויות מעור של [[פרה]], שהיא חיה הנחשבת קדושה בהודו. אולם בפועל הסיבה הייתה, כפי שהעיד [[קפטן (ספורט)|קפטן]] הנבחרת באותה עת, שההודים לא שמעו קודם לכן על ה[[מונדיאל]] ולא לקחו אותו ברצינות, זאת לעומת ה[[אולימפיאדה]], שהייתה חשובה להם הרבה יותר. נכון להיום (2014) נבחרת הודו טרם רשמה הופעה במונדיאל.
:::אולי קצת ארוך, אבל מה אתם אומרים? [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 14:31, 6 בדצמבר 2013 (IST)
::::נו וכך הולכות האגדות. בעיני הקטע טוב. יהיה צורך גם להחליף את הקטע בפורטל הכדורגל. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 16:10, 6 בדצמבר 2013 (IST)
:::::אני לא מתלהב. רוב הקוראים לא יודעים ולא חושבים שהודו לא שיחקה בגלל עניין נעלי העור, כך שה"מיתוס" לא כל כך נפוץ. אין טעם "להפיץ" אותו רק כדי להפריך אותו. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:15, 14 בינואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:20, 18 בפברואר 2014 (IST)
=== החלפת [[תבנית:הידעת? 19 במרץ - סדרה 2]] - קלאופטרה ===
סיפור תיאור מותה של קלאופטרה המופיע בתבנית זאת שגוי. אני מציעה להחליף בנוסח הבא:
[[קובץ:The Death of Cleopatra by Juan Luna1881.jpg|150px|לא ממוסגר|שמאל]]
הדרך בה התאבדה [[קלאופטרה ]]אינו ידוע במדויק. חלק מהמקורות מתארים סימני דקירה על זרועה. ההיסטוריונים ב{{ה|עת העתיקה}} שהתבססו על מקורות שונים, ציינו אפשרות של [[הכשה|הכשת]] [[נחש]] שהוכנס לסל, רעל שהוכנס לקנקן מים, או דקירה באמצעות סיכת ראש טבולה ב[[ארס]] נחשים. נסיבות מותה העסיקו היסטוריונים שעסקו בה, יותר מאשר אספקטים אחרים בחייה. התיאור הידוע במקורות היסטוריים מאוחרים יותר, כאילו התאבדה על ידי הכשת נחש מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] [[קוברה מצרית]]  או נחש אחר כולל בציורים, במחזהו של [[שייקספיר]] "אנטוניוס וקלאופטרה" ובסרטים, אינו נתמך במקורות הראשוניים. שום נחש לא נמצא בחדר בו התאבדה.

המקורות בערך. גם אם הצעתי לא תתקבל, את הנוסח הנוכחי יש להעיף. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:20, 12 בינואר 2014 (IST)
:ההצעה שלך טובה בעיני. האם בין המילה '''לסל''' ו'''רעל''' צריך להיות פסיק במקרה? [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 23:45, 13 בינואר 2014 (IST)
::תודה על הערה. תיקנתי. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 00:31, 14 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:41, 12 בפברואר 2014 (IST)
::אין שאלה בכלל. הקטע המוצע הוא טוב. הקטע הקיים לא מעניין ובעייתי מחקרית. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:47, 12 בפברואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|שופר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:25, 19 בפברואר 2014 (IST)

===חווה אמנו של האוגרים הזהובים===
עד תחילת שנות האלפיים, כל האוגרים הזהובים ש[[בעלי חיים בשביה|חיו בשביה]] בעולם היו צאצאי נקבה יחידה שנמצאה מעוברת ב[[המדבר הסורי|מדבר הסורי]] ב[[שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]] על-ידי החוקר [[ישראל אהרוני (זואולוג)|ישראל אהרוני]]. 
:מקור: [[אוגר זהוב]]. הייתי בטוח שקיים כבר הידעת בנושא אך לא מצאתי. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 12:52, 21 בנובמבר 2013 (IST)
::הנושא מעניין, אבל בערך אין כל מקורות, אז קודם יש לוודא שהמידע נכון, בנוסף הוא קצר מידי. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:58, 9 בדצמבר 2013 (IST)
:::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:27, 14 בינואר 2014 (IST)
::::קצר מדי. חסר מקורות. שני קישורים חשובים בלבד וקישור אחד אדום. ניסוח בעייתי: מה זה "עד תחילת שנות האלפיים"? ממתי? מאז ומעולם? מעולם לא היו אוגרים זהובים בשבי? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:32, 14 בינואר 2014 (IST)
:::::כמן שאמרתי בתגובתי הקודמת. במצבו הנוכחי ללא מקורות אינו ראוי. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 15:03, 14 בינואר 2014 (IST)
::::::המקור היחיד שמאשר את הקטע מופיע [http://www.britishhamsterassociation.org.uk/get_article.php?fname=journal/discover_syrian.html כאן] וגם בתור הערה מס' 4 בביבליוגרפיה של הערך באנגלית. למרות שהמידע אכן נכון, הקטע קצר מידי, ולכן אני {{נגד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:11, 14 בינואר 2014 (IST)

::::::מקורות אחדים (חפשו "אהרוני" + "אוגר זהוב", באנגלית ותמצאו אלפים) [http://www.npr.org/2011/04/10/135268583/how-the-wild-hamster-was-tamed][http://books.google.co.il/books?id=PKxPVW25SUYC&pg=PA6&lpg=PA6&dq=Golden%29+Hamster+aharoni&source=bl&ots=fnTrF9PnzP&sig=MpaSGgUShlJvMyWRVkVzCMrw2Ik&hl=iw&sa=X&ei=ipDVUq-pAsSp4gTymYHYAw&ved=0CHMQ6AEwDA#v=onepage&q=Golden%29%20Hamster%20aharoni&f=false][http://books.google.co.il/books?id=Rno1rYxR264C&pg=PA281&lpg=PA281&dq=Golden%29+Hamster+aharoni&source=bl&ots=OLZgnzcBhp&sig=F4vYODJ2VjrRAzd10TVE0vsG1n4&hl=iw&sa=X&ei=wpTVUtLBKsSq4ATMvoHwDw&ved=0CH8Q6AEwCDgK#v=onepage&q=Golden%29%20Hamster%20aharoni&f=false]
::::::ניסוח ארוך מעט יותר לבקשת הקהל: ב-[[1930]] מצא ה[[זואולוג]] פרופ' [[ישראל אהרוני (זואולוג)|ישראל אהרוני]], במהלך מסע ל[[המדבר הסורי|מדבר הסורי]], נקבה של [[אוגר זהוב]] עם גוריה, והביאם ל[[מעבדה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. האוגרים וצאצאיהם שימשו כ[[חיית מעבדה|חיות מעבדה]] במחקריו של פרופ' [[שאול אדלר]], ומ[[גרעין רבייה]] זה נפוצו אוגרים מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] זה ל[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ברחבי העולם ושימשו למחקרים רבים. כיום, כמעט כל האוגרים הזהובים ה[[ביות|מבויתים]] הם צאצאי אותם אוגרים שמצא ישראל אהרוני.{{ש}}
[[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 21:53, 14 בינואר 2014 (IST)
:הרבה יותר טוב. ויש גם מקורות אז {{בעד}} [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:55, 15 בינואר 2014 (IST)
::גם אני {{בעד}}. עם זאת יש לי מספר הערות:
* במקום חוקר טבע, לכתוב [[זואולוג]].
* שאול אדלר וישראל אהרוני היו פרופסורים. ראוי לציין זאת.
* [[גרעין רבייה]] צריך להופיע כקישור וכך גם [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]].
* כדאי לחדד: "ומגרעין רבייה זה נפוצו אוגרים '''מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] זה''' (או '''זהובים''') לאוניברסיטאות ברחבי העולם..." 
:בברכה, [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 13:11, 15 בינואר 2014 (IST)
::{{בעד}}. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 17:15, 15 בינואר 2014 (IST)
:::הכנסתי את הצעות התיקון של שועל. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 10:46, 16 בינואר 2014 (IST)
::::מישהו מתכונן לכתוב את הערך [[המדבר הסורי]]? או שנוריד את הקישור? כרגע הקטע לא מפנה להרבה ערכים חשובים. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:59, 16 בינואר 2014 (IST)
:::::הוספתי בקשה לערך בטיפול דחוף. הערך בויקיפדיה האנגלית הוא Syrian Desert. לא ערך ארוך. אולי [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] שהציע את הקטע יכחיל אותו?. אבל גם ללא ערך זה יש מספיק ערכים חשובים שהערך מקשר. אם לא ייכתב אז כדאי להסיר את הקישור האדום. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:13, 16 בינואר 2014 (IST)
::::::לא טוב. מדובר ב[[צוואר בקבוק (ביולוגיה)]] - הערך אדום. ראו: [[:en:Population bottleneck]] בלי שיכתב הערך אי אפשר לדבר על התופעה הזאת. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:05, 20 בינואר 2014 (IST)
:::::::הקטע מדבר על אוגרים זהובים בשבייה. בלי להתעמק יותר מידי בערך האנגלי, נראה שהוא מתייחס לכל האוכלוסייה של מין מסוים. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 15:44, 20 בינואר 2014 (IST)
::::::::נראה שיש כאן מספיק בעד, ההערה של גילגמש דעתי לא קשורה למין בשבייה. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:27, 12 בפברואר 2014 (IST)
::::::{{החלפת הידעת|התקבל|גרסה=הגרסה האחרונה|שיבוץ=454}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:19, 19 בפברואר 2014 (IST)

=== קרבנות הנאציזם שנשכחו ===
[[תמונה:Pink triangle.svg|שמאל|ממוזער|100px]]
בניגוד לקרבנות אחרים של [[השלטון הנאצי]] שנכלאו, המשיכו ה[[הומוסקסואליות|הומואים]] להיחשב כעבריינים וכפורעי חוק, גם לאחר תום [[מלחמת העולם השניה]]. [[סעיף 175]] לחוק הפלילי הגרמני, שאסר [[הומוסקסואליות|יחסי מין בין גברים]], שהונהג ב-1870, נותר בתוקף עוד שנים ארוכות לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]]. חוק זה בוטל בגרמניה המערבית רק בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]]. מעבר ל[[הומופוביה|דחיה החברתית]] ולחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם ה[[רישום פלילי|רישום הפלילי]] מתקופת המלחמה, שראה בהם עבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, [[גרמניה המערבית]] סירבה לתת [[פיצויים]] למי שנכלאו ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]] בעוון הומוסקסואליות. באיחור של מעל חמישים שנה, בשנת [[2002]], הודיע [[הפרלמנט הגרמני]], על [[חנינה]] כללית ל'''[[הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית|הומואים שהורשעו בתקופת  השלטון הנאצי]]''', וביקש את סליחתם.
{{ש}}{{ש}}
(המקור נמצא בערך [[הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית]]). [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    20:59, 5 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}} [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 21:25, 5 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 14:59, 6 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:57, 5 בפברואר 2014 (IST).

{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=455}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:23, 19 בפברואר 2014 (IST)

===מלקות===
'''[[ענישה גופנית]]''' הייתה נפוצה מאוד בעבר הלא רחוק, אולם גם בימינו ישנן מדינות רבות שמתירות שימוש בשיטת ענישה זו בגין [[פשע]]ים מסויימים. בשנת [[1994]] נער [[ארצות הברית|אמריקאי]] בשם מייקל פיי (Michael Fay), בן למשפחת [[דיפלומט|דיפלומטים]] שהתגוררה ב[[סינגפור]], הואשם בהשחתת [[כלי רכב]] ונידון למלקות. אפילו התערבותו של [[נשיא ארצות הברית]], [[ביל קלינטון]], שניסה למנוע את ביצוע העונש, לא עזרה, והעונש הוצא אל הפועל.

על פי הערך [[ענישה גופנית]]. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 15:50, 13 בינואר 2014 (IST)
:{{בעד}}. קטע מעניין וידוע וגם מוכיח שמדינה פצפונת מסוגלת לכופף את ידה של ארה"ב {{חיוך}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 13:16, 15 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:41, 12 בפברואר 2014 (IST)
:{{בעד}} [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:25, 12 בפברואר 2014 (IST)
:{{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 15:42, 17 בפברואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=456}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:16, 23 בפברואר 2014 (IST)

===המקל שמסמן את הגבול===
[[תמונה:Israel-Jordan border.JPG|שמאל|ממוזער|130px]]
ה[[גבול]] בין [[מדינת ישראל]] ל[[ממלכת ירדן]] עובר במרכזו של [[נהר הירדן]]. אולם בשל [[סחף]] [[קרקע]], המתרחש סמוך לקו המים ב[[בקע הירדן]], הועתק תוואי גדר המערכת המקורי מספר קילומטרים מערבית לנהר הירדן, בסמוך למקום בו עובר [[כביש 90]]. השטחים שנמצאים בין תוואי הגדר לקו המים נכללים בשליטה ישראלית ורובם מיועדים ל[[חקלאות]] יישובי [[מועצה אזורית ערבות הירדן]]. הגבול בפועל מסומן לעתים קרובות מאוד בלא יותר מאשר ב[[מקל]] הנעוץ בקרקעית הנהר.
* את התמונה צילמתי בסמוך לשפך ואדי אל-אחמר אל נהר הירדן במהלך תעסוקה מבצעית בבקעה בקיץ 2010.
:בברכה, [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 21:06, 9 בינואר 2014 (IST)
::אם אין מדובר בתוואי רשמי, אלא בסתם מקל שיסחף עם הזמן, אני לא רואה טעם בקטע. בברכה, [[שיחת משתמש:משתמש כבד|משתמש כבד]] - 01:11, 10/01/14
:::ראשית הוא לא נסחף עם הזמן וזה משהו שחוזר על עצמו בגזרה שם. זה יכול להיות מקל עץ, או מוט ברזל עם סרט סימון. שנית, האזכור של המקל הוא לא פרט המידע היחיד כאן (אולי זה נראה כך בגלל השם שנתתי לקטע). יש פה גם היבט מעניין של סחף קרקע ועל כן הגדר הועתקה מערבה וכיום אפשר לראותה כשנוסעים בכביש 90, אבל למעשה לא מדובר בגבול. וזה לדעתי משהו שלא הרבה מכירים. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 01:35, 10 בינואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:41, 12 בפברואר 2014 (IST)
::לא אהבתי.[[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:48, 12 בפברואר 2014 (IST)
:::אני חושבת שהקטע נחמד. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:24, 12 בפברואר 2014 (IST)
::::עוד מישהו חושב שהקטע מעניין? עוד מישהו מתנגד? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:45, 25 בפברואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:51, 2 במרץ 2014 (IST)
===האנקדוטה ההיסטורית הראשונה===

[[תמונה:Meister von San Vitale in Ravenna 004.jpg|שמאל|80px|יוסטיניאנוס הראשון על גבי [[פסיפס]] ב[[בזיליקת סן ויטאלה]] ב[[רוונה]]]]
[[פרוקופיוס|פְּרוֹקוֹפְּיוּס]] מ[[קיסריה]] היה [[היסטוריון]] [[האימפריה הביזנטית|ביזאנטי]] בן [[המאה השישית]], כתביו ובראשם "היסטוריה של המלחמות" הם מקור המידע העיקרי על תקופת קיסרותו של [[יוסטיניאנוס הראשון]] ובהם תיעד והילל את מפעלי הקיסר, מלחמותיו רבות התהילה ומבניו המפוארים. לצד ה[[היסטוריה]] הגלויה והרשמית של עידן יוסטיניאנוס, הוא כתב בסתר חיבור בשם "[[אנקדוטה]]", המהווה את ה"היסטוריה הסודית" של אותה תקופה. ב-[[1623]] התגלה ב[[ספריית הוותיקן]] עותק של הספר ובו מבקר פרוקופיוס בשפה חריפה את יוסטיניאנוס כאכזר ותאוותן; את ה[[תאודורה, קיסרית האימפריה הביזנטית (המאה ה-6)|קיסרית תאודורה]], כבעלת [[מיניות|דחף מיני]] ללא גבולות ובלתי נשלט; ואת כל הסובבים אותם כ[[שחיתות|מושחתים]], טפשים ובעלי כל מידה רעה אחרת. בהקדמה לחיבור כתב פרוקופיוס שהספר מציג [[ללא כחל ושרק]] את כל האמת, שלא היה חופשי לכתוב בספריו הגלויים לעיני הכל. שם הספר "אנקדוטה" הפך למושג שגור ופירושו סיפור קצרצר, לעתים מבדח או בעל עוקץ או [[מוסר השכל]], שמוסיף צבע ועניין בתיאורן של עובדות יבשות.

: מקור - ערכים בויקיפדיה, קטעי "הידעת? מחקר היסטורי" ב[[פורטל:היסטוריה]] [[משתמש:Nettadi|נטעדי]] - [[שיחת משתמש:Nettadi|שיחה]] 19:31, 20 בפברואר 2014 (IST)
:מעניין מאוד, אהבתי! [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 17:40, 21 בפברואר 2014 (IST)
::{{בעד}} מוצלח. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:51, 21 בפברואר 2014 (IST)
:::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:45, 25 בפברואר 2014 (IST)
::::{{בעד}}. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 16:46, 25 בפברואר 2014 (IST)
* {{בעד}} [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:38, 25 בפברואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=457}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:01, 2 במרץ 2014 (IST)

===הסרת [[תבנית:הידעת? 2 במרץ - סדרה 2]]===
לא מעניין, ולפי דף השיחה, גם לא ממש מדויק. • בברכה, [[משתמש:Amirki|אמיר]]  ([[שיחת משתמש:Amirki|שיחה]]), <sub>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/באר שבע|הקרב על באר שבע החל]]</sub> 18:16, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:36, 28 בינואר 2014 (IST)
::הקטע מעניין, אבל אם לא מדויק, אז זו בעיה. צריך לבדוק. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 11:39, 28 בינואר 2014 (IST)
:::אני גם חושב שהקטע מעניין. בנוגע לדיוק בעובדות, אני סבור שאין בעיה. בדף השיחה אלמוני העלה טענה שהורטי היה [[עוצר (שליט)]] עבור הקיסר. בערך מופיעה הפסקה הבאה: 
::''בחודש מרץ 1920 ייסדה האספה הלאומית של הונגריה את הממלכה ההונגרית מחדש, אך בחרה שלא לקרוא לשליט מבית הבסבורג, קרל מאוסטריה, מגלותו, אלא להכריז על הורטי כעוצר לתקופה בלתי מוגבלת. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.'' 
:::כך שהקטע גם אינו מטעה. יתכן רק, אולי, שהניסוח בערך מוצלח יותר מהניסוח בקטע, מבחינת הפאנץ'. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:52, 19 בפברואר 2014 (IST)
::::אני חושב שכדאי להוסיף לקטע את השורה ''"כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים."'' [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:42, 27 בפברואר 2014 (IST)
:אני חושב שיש לנסח את הקטע כך:
::[[תמונה:Mikloshorthy.jpg|שמאל|100px|מיקלוש הורטי בתמונה מ-1921]]
במשך עשרים וארבע [[שנה|שנים]], בין [[1920]] ו-[[1944]] נשלטה [[הונגריה]], שהיא מדינה ללא מוצא ל[[ים]], בידי '''[[מיקלוש הורטי]]''', [[אדמירל]] ב[[חיל ים|חיל הים]] של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. כשליט, תוארו של הורטי היה [[עוצר (שליט)|עוצר]], אף על פי של[[מדינה]] לא היה כל [[מלך]] שלמענו שמר הורטי על סמכויותיו. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.
::מישהו מתנגד? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:54, 2 במרץ 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|שופר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:26, 5 במרץ 2014 (IST)
===היום המשעמם בהיסטוריה===

[[קובץ:Anastasiya Markovich Through the Centuries.jpg|שמאל|80px|"מבט דרך מאות השנים" ציור שמן של אנסטסיה מרקוביץ' 2006]]
לאחר סריקת כל הרשומות הכוללות 300 מליון עובדות שנדלו מידיעות ומידע על אנשים, אישים, מקומות ואירועים שנרשמו בהיסטוריה הודיע מדען בריטי העומד בראש פרויקט [[מנוע חיפוש]] הידוע בשם "[[:en:True Knowledge|ידע אמיתי]]"  כי נמצא "היום המשעמם ביותר בהיסטוריה" (או לפחות ב 110 השנים האחרונות). תוך שימוש ב[[אלגוריתם חיפוש]] "מורכב" שחישב את מספר האירועים הקשורים לאירועים ספציפיים קבעה התוכנה כי יום ראשון ה[[11 באפריל]] [[1954]] הוא המשעמם ביותר ובכך נתנה ליום חסר ייחוד זה משמעות מיוחדת. המדען ציין כי בניגוד ליום טיפוסי של [[המאה ה-20]] בו נרשמו לידות ופטירות של מספר רב של [[ידוען|יְדוּעָנים]] מתחומים רבים ומגוונים, ביום זה [http://www.bilkent.edu.tr/~atalar/ מדען טורקי נולד], [[:en:Jack Shufflebotham|כדורגלן בריטי נפטר]] ונערכו בחירות כלליות ב[[בלגיה]].

:מקור: עשרות אתרי חדשות לדוגמה: [http://newsfeed.time.com/2010/11/27/computer-calculates-the-most-boring-day-ever/ "מחשב מחשב את היום המשעמם ביותר" באתר המכובד TIME] מתוך קטעי "הידעת? מחקר היסטורי" ב[[פורטל:היסטוריה]] [[משתמש:Nettadi|נטעדי]] - [[שיחת משתמש:Nettadi|שיחה]] 19:31, 20 בפברואר 2014 (IST)
::צר לי, אבל אני לא אוהבת. נראה יותר כמו התרכזות בעולם המערבי. מי קובע מה מעניין ומה משעמם. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 17:53, 21 בפברואר 2014 (IST)
:::מסכים עם חנה, גם אני נגד. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 18:07, 21 בפברואר 2014 (IST)
לא נורא לא צריך להצטער ולא לאהוב, אני דווקא חושב שיש בקטע יותר מהנקודה של "איזה הוא היום המשעמם" או מהות האירועים שמרכיבים אותו, זהו "כתר" או הכרזה או ממצא "מדעי" חסר חשיבות ומגוחך. למעשה - מבחינתי המשקל של הקטע הוא במסקנה ההפוכה - שמחשבים גם אם שמם "ידע אמיתי" הם חסרי ידע ולא מסוגלים להבין את מהות המחקר ההיסטורי, שניתוח מתמטי של ההיסטוריה מוביל למסקנות נלעגות ושבסיכומו של דבר: יום ש"ידע אמיתי" מסמן כיום משעמם הופך לבעל ייחוד (אם כי ללא קשר למקומו בהיסטוריה) בזכות קביעה זו ממש, בדרך אפשר לחשוב על משמעות אלגוריתמים מורכבים וקביעות פסקניות של מומחים . [[משתמש:Nettadi|נטעדי]] - [[שיחת משתמש:Nettadi|שיחה]] 18:49, 21 בפברואר 2014 (IST)
::::אם רצית להראות את הגיחוך שבנושא הזה, אז צריך לנסח מחדש את הקטע. כי כרגע זה לא מורגש. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 18:55, 21 בפברואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:36, 5 במרץ 2014 (IST)
: אני בעד לנסח מחדש: "מדען בריטי גילה שלקבוצת מספרים סופית יש מינימום". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:08, 5 במרץ 2014 (IST)
::{{נגד}}. נשמעת כמו קביעה מאוד סובייקטיבית. לא נראה לי שהקביעה הזאת התקבלה ע"י הקהל הרחב פרט לאותו מדען... [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 19:16, 5 במרץ 2014 (IST)
:::ברור מאליו שהקביעה היא סוביקטיבית, כל ה"גילוי" או המחקר נעשה על ידי אנשים שלקחו את עצמם והכלים שלהם ברצינות תהומית עד גיחוך. הסברתי באריכות את מה שאני רואה כאירוניה, אני חושב שאין צורך להסביר את הבדיחה על ידי ניסוח מחדש של הקטע - למרות שאני פתוח לחלוטין להצעות, כמו זו של ה[[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] ייתכן ו"הקהל הרחב" מעדיף קטעי הידעת מסוג אחר של "ישר ולעניין" ללא ציניות סרקזם או אירוניה, לאור כשלוני להסביר את הנקודה או המשיכה שלי לקטע זה אני מציע להסיר אותו. [[משתמש:Nettadi|נטעדי]] - [[שיחת משתמש:Nettadi|שיחה]] 20:19, 5 במרץ 2014 (IST)
::::אני גם לא אוהב את הקטע. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:23, 5 במרץ 2014 (IST)
:::::מצטרף למתנגדים. כל יום מתפרסמים בעיתונים שלושה מחקרים מעניינים יותר, מופרכים יותר, פרדוקסליים יותר וכו'. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 08:45, 6 במרץ 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|לא התקבל}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:32, 9 במרץ 2014 (IST)
===מונדיאל 1994===
ב[[ארצות הברית]], בניגוד לרוב מדינות העולם, [[כדורגל]] אינו נמצא בצמרת הגבוהה של רשימת ענפי ה[[ספורט]] הפופולרים ביותר. למרות זאת, [[מונדיאל 1994]] שנערך בארצות הברית משך את הכמות הגדולה ביותר של קהל לאצטדיוני המשחקים בהיסטוריה של [[גביע העולם בכדורגל]]: 68,991 צופים בממוצע למשחק, הרבה מעל המקום השני ברשימה - [[מונדיאל 2006]] שנערך ב[[גרמניה]], מדינה חובבת כדורגל מושבעת, שבו הגיעו 52,491 צופים בממוצע למשחק. [[משתמש:Tdunsky|Tdunsky]] • [[שיחת משתמש:Tdunsky|דברו אלי]] • [[הוקי קרח|המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ!]] 11:59, 16 בפברואר 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 13:29, 19 בפברואר 2014 (IST)
::אני אוהב את הקטע. הוא נראה לי מתאים לשיבוץ בקיץ הקרוב, במקביל לפתיחת [[מונדיאל 2014]]. האם יש נתונים על מספר הצופים בגרמניה, 2006? יכול להיות שבמונדיאל הקרוב בברזיל יהיה יותר קהל ואז נצטרך לעדכן? [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:20, 23 בפברואר 2014 (IST)
:::ב[[מונדיאל 2006]] היו 52,491 צופים בממוצע למשחק. [[משתמש:Tdunsky|Tdunsky]] • [[שיחת משתמש:Tdunsky|דברו אלי]] • [[הוקי קרח|המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ!]] 01:14, 24 בפברואר 2014 (IST)
::::עדיף לציין את זה, כי גם אני תהיתי מהו המספר כשקראתי את הקטע. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 07:31, 24 בפברואר 2014 (IST);
:::::יפה, זה מספר גבוה. כנראה שברזיל לא יעברו אותו. ב-7 מתוך 12 איצטדיונים מארחים יש פחות מקומות. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 11:19, 24 בפברואר 2014 (IST)
::::::הוספתי את הנתון לקטע. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:48, 2 במרץ 2014 (IST)
:::{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=453}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 09:48, 9 במרץ 2014 (IST)

=== היונק הקטן ביותר בעולם ===
[[קובץ:Kitti's hog-nosed bat Stuffed specimen.jpg|100px|שמאל]]
ה[[יונק]] הקטן ביותר הוא [[עטלפים|עטלף]] ממין '''[[עטלפי דבורה|עטלף הדבורה]]''', [[מין (טקסונומיה)|מין]] ו[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] יחיד במשפחת [[עטלפי דבורה]]. משקלו לא עולה על 2 גרם ואורכו 29-33 מ"מ. מוטת כנפיו, 10 ס"מ, מגדילה אותו באופן ניכר. היונק השני הקטן ביותר הוא [[חדף זעיר]] מסדרת ה[[חדפיים]]. הן עטלף הדבורה והן החדף הזעיר צדים ואוכלים [[חרקים]], אך בעוד החדף הזעיר אינו מצוי בסכנת הכחדה, עטלף הדבורה נמצא במצב פגיע.

: בברכה, [[משתמש:MathKnight-at-TAU|MathKnight-at-TAU]] <font color="royalblue" size="3">✡</font> [[שיחת משתמש:MathKnight-at-TAU|שיחה]] 14:41, 19 בפברואר 2014 (IST)
:מעניין מאוד! הייתי בטוח שהיונק הקטן ביותר הוא החדף הזעיר דווקא. למדתי משהו! [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 17:10, 19 בפברואר 2014 (IST)
:{{בעד}} גם אני חשבתי כך. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 21:21, 19 בפברואר 2014 (IST)
::{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:45, 25 בפברואר 2014 (IST)
:{{בעד}}. מאוד מעניין ומחדש. [[משתמש:שועל|שועל]] - [[שיחת משתמש:שועל|שיחה]] 16:46, 25 בפברואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|התקבל|שיבוץ=459}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 14:17, 10 במרץ 2014 (IST)

===הסרת [[תבנית:הידעת? 22 במרץ 2014]]===
למי שאין רקע בפיזיקה כמעט אין סיכוי להבין. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:36, 28 בינואר 2014 (IST)
{{החלפת הידעת|דיון}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 10:29, 19 בפברואר 2014 (IST)
:{{נגד}} אין לי רקע בפיזיקה והקטע מובן. אני לא רואה סיבה להסיר. [[משתמש:Hanay|חנה Hanay]] • [[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]] • [[ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה|מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך]] 15:25, 10 במרץ 2014 (IST)
::אם כן, אני מסיר את ההצעה. המשפט ''"הכוח הגרעיני החלש והכוח הגרעיני החזק פועלים לטווח קצר מאוד, רק בתוך גרעין האטום, הכוח המגנטי פועל באזור מצומצם, פחות או יותר בין קוטבי המגנט, ואילו הכוח החשמלי פועל לטווח ארוך אבל רק על גופים טעונים, בעוד שלכוכבים ולגלקסיות כמעט שאין מטען חשמלי."'' היה נראה לי מסובך. [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 16:24, 10 במרץ 2014 (IST)
:{{החלפת הידעת|לא הוסר}} [[משתמש:חמויישה|חמויישֶה]] - [[שיחת משתמש:חמויישה|שיחה]] 12:51, 13 במרץ 2014 (IST)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}