הצגת המקור של הדף "חיים כהן (משפטן)"

{{מנהיג
| שם = חיים הרמן כהן
| מקום לידה = {{דגל|הקיסרות הגרמנית}} [[ליבק]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]
| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]]
| מקום קבורה = [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], [[ישראל]]
|תאריך עלייה= [[ספטמבר 1933]]
| השכלה= [[אוניברסיטת גתה בפרנקפורט]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=מנכ"ל [[משרד המשפטים]]
|למניין=2
|התחלת כהונה=[[1948]]
|סיום כהונה=[[1950]]
|הקודם בתפקיד=[[יעקב שמשון שפירא]]
|הבא בתפקיד=[[יוסף קוקיה]]
|שם תפקיד מעל=[[שר המשפטים|שרי המשפטים]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[פנחס רוזן]]}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר המשפטים]]
|למניין=3
|התחלת כהונה=[[25 ביוני]] [[1952]]
|סיום כהונה=[[24 בדצמבר]] [[1952]]
|הקודם בתפקיד=[[דב יוסף]]
|הבא בתפקיד=[[פנחס רוזן]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראשי הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[דוד בן-גוריון]]}}
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[היועץ המשפטי לממשלה]]
|למניין=2
|התחלת כהונה=[[1950]]
|סיום כהונה=[[1960]]
|הקודם בתפקיד=[[יעקב שמשון שפירא]]
|הבא בתפקיד=[[גדעון האוזנר]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[דוד בן-גוריון]], [[משה שרת]]}}
|תפקיד4={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=ממלא מקום קבוע ל[[נשיא בית המשפט העליון]]
|למניין=7
|התחלת כהונה=[[5 במרץ]] [[1980]]
|סיום כהונה=[[11 במרץ]] [[1981]]
|הקודם בתפקיד=[[משה לנדוי]]
|הבא בתפקיד=[[יצחק כהן (נשיא בית המשפט העליון)|יצחק כהן]]
|שם תפקיד מעל=[[נשיא בית המשפט העליון]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[משה לנדוי]]}}
|תפקיד5={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=שופט [[בית המשפט העליון]]
|התחלת כהונה=[[19 באפריל]] [[1960]]
|סיום כהונה=[[11 במרץ]] [[1981]]
}}
|תפקיד6={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[פרקליט המדינה]]
|למניין=1
|התחלת כהונה=[[1948]]
|סיום כהונה=[[1949]]
|הבא בתפקיד=[[ארווין שמרון]]
|שם תפקיד מעל=[[שר המשפטים]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[פנחס רוזן]]}}
|תפקיד7={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט=
* יושב ראש [[ועדת הבחירות המרכזית]] ל[[הכנסת השמינית|כנסת השמינית]]
}}
}}
'''חיים הרמן כהן''' ([[11 במרץ]] [[1911]] – [[10 באפריל]] [[2002]]) היה [[משפטן]] [[ישראלי]], שכיהן בין השאר כ[[שר המשפטים]], [[פרקליט המדינה]], [[היועץ המשפטי לממשלה]] וה[[משנה לנשיא בית המשפט העליון]]. חתן [[פרס ישראל]] למדעי המשפט בשנת [[תש"ם]].

==קורות חייו==
חיים כהן נולד ב[[ליבק]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], אחד מ-4 בנים של משפחה [[תורה עם דרך ארץ|אורתודוקסית, ששילבה מצוות יחד עם אורח חיים מודרני]]. סבו מצד אמו מרים היה ה[[רב]] [[שלמה קרליבך (ליבק)|שלמה קרליבך]], שאצלו גם למד מגיל שלש עד תשע. סבו מצד אביו הבנקאי זאב וילהלם (וילי), היה הרב יוסף כהן, אף הוא רב וחוקר. אחיו של הרב יוסף כהן, [[לאופולד כהן]] {{אנ|Leopold Cohn (author)}}, היה חוקר [[יוון העתיקה]] ומהדיר המהדורה האקדמית בגרמנית של כתבי [[פילון האלכסנדרוני]]. הוא עצמו חפץ בתחילה להמשיך במורשת הרבנות. היה פעיל בחוגי [[אגודת ישראל]] הגרמנית (ואף יושב הראש של האגודה בהמבורג זמן מסוים), שבהם רכישת השכלה ותרבות כלליים הייתה דבר מקובל ומוערך. כצעיר התנגד בלהט ל[[ציונות]], שהייתה בבחינת "[[שלוש השבועות|דחיקת הקץ]]". עם זאת היו במשפחתו ציונים, כגון בן דודו, [[עזריאל קרליבך]]. כמו כן היה בן דודו של הרב "המרקד" [[שלמה קרליבך]]. כהן הוא אחיהם הגדול של אלכסנדר כהן, שהיה [[מהנדס עיר|מהנדס העיר]] [[בני ברק]] ו[[שמאי מקרקעין]] נודע (אביו של [[ידידיה כהן]]), של [[שלמה כהן-אברבנאל]] שהיה המשנה לראש [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] ושל [[ליאו כהן]], מראשי [[תנועת הצופים היהודיים בצרפת|תנועת הצופים היהודים]] בצרפת וממקימי המחתרת היהודית ב[[צרפת]] שנרצח ב[[השואה|שואה]] (אביו של פרופ' [[אריאל כהן]]).

מש[[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בגיל 19, שלא מטעמים ציוניים (הוריו חפצו שלא ייחפז להתחתן), הגיע ל[[ישיבת מרכז הרב]] יחד עם אחיו אלכסנדר בעצת בן דודו עזריאל, ובה שהה שנה ושקד על התורה, ובו בזמן למד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. את השפעתו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] עליו תיאר כעצומה, גם באהדתו לבניין הארץ ובעיקר באישיותו הגדולה, "בענוותנותו, במוסריותו ובאנושיותו", כפי שניסח זאת. בזכרונותיו מהישיבה הוא מספר כי החליט ללכת לתחום המשפטי בעקבות שיעורים ששמע בישיבה מהרב [[יעקב משה חרל"פ]], ב[[מסכת בבא בתרא]], שיעורים שמשכו אותו להתעניין בצדדים המשפטיים של החיים. לדבריו, משסיפר לרב חרל"פ שבכוונתו ללמוד משפטים ולא לפנות לרבנות, הרב לא התנגד לכך כלל. אחר כך שב ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] להינשא ולהתחיל בלימודי המשפטים. בשנת 1933 נשא לאישה את [[אלישבע כהן|אלישבע (אלזה) לבית בנימין]]. אם שני ילדיו, אלי (צ'ופי) כהן ויהודית בר-חן. מעט אחרי עליית [[אדולף היטלר]] ל[[גרמניה הנאצית|שלטון]] ב-[[1933]] עלה לארץ לצמיתות, והועסק ב[[משרד עורכי דין]] של ד"ר [[מרדכי בוקסבוים]] בירושלים. אז כבר פיתח השקפה ציונית אדוקה, ולימים ראה את הציונות כתחליף המודרני ליהדות המסורתית של העבר.

את נסיבות [[יציאה בשאלה|יציאתו בשאלה]], מדתיות אדוקה ל[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]] גמורה, הוא קישר ראשית כל להתרחשות [[השואה|שואת יהודי אירופה]], שבה נספה אחיו, אך גם לעיונים בספרי [[פילוסופיה]] גרמניים, להתבוננות ב[[תנ"ך]], שמצא בו צדדים לא [[מוסר]]יים – בפרט לא השביע את רצונו מענהו של ספר [[איוב]] לשאלת "[[צידוק הדין|צדיק ורע לו]]". גם עבודתו כ[[פרקליט]] צעיר ב[[ירושלים]] במשרד איש [[אגודת ישראל]], שבמהלכה נחשף לצדדים לא נעימים בחייהם הפרטיים של ה[[חרדים]] בעיר, תרמה לכך. אשתו מלכתחילה לא הייתה אדוקה, והיא סייעה לשינוי הכיוון בחייו. השואה היוותה את הזרז הסופי, והוא הפך ל[[חילונים|חילוני]] מוצהר משמת סבו הרב יוסף כהן (שאותו העלה לארץ בטרם השואה) ב-[[1948]].{{הערה|י. פ. ג., [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1948%2F03%2F04&id=Ar00315&sk=CC9EA299 זיכרון להולכים: הרב ד" יוסף כהן, זצ"ל (ליום השלושים לפטירתו)], [[הצופה]], 4 במרץ 1948, עמ' 3}} לימים סיפר כי את המחמאה הגדולה ביותר קיבל מהרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], שקרא לו "ה[[אלישע בן אבויה]] של ימינו".{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=אישים}}

בדצמבר [[1947]] מונה לעבוד כ[[מזכיר]] [[המועצה המשפטית של המוסדות הלאומיים]] שהכינה את הבסיס המשפטי למדינה המיועדת. בתפקידו זה חיבר את [[מסמך השופטים החסוי]], בו שולבו הערכות לגבי שופטים יהודיים בתקופת המנדט והמלצות לגבי שילובם במערכת המשפט הישראלית. לאחר שזכה לביקורות חריפות על הצעותיו להפיכת שיטת המשפט העברי לשיטת משפט מודרני, בין השאר מ[[זרח ורהפטיג]] ממנהיגי ה[[מפד"ל]] דאז, הבין שנכון לעכשיו עדיף להחיל בארץ שיטת משפט מערבית. לאחר מכן, בתור מזכיר המועצה המשפטית פעל למסמס החלטות של תת-ועדות של המועצה שקיבלו מספר החלטות שהרחיבו מעט את תחום תחולת [[המשפט העברי]], והוביל בהכנת טיוטה להחלטה שהשאירה את המשפט המנדטורי בתוקפו.

עם [[הכרזת העצמאות]] היה ל[[פרקליט המדינה]] הראשון, אף שהעדיף להמשיך ולהכין תשתית [[חוק]]ית המבוססת על [[משפט עברי|המשפט העברי]]. הוא פעל לשילוב המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית.

אחר כך כיהן כמנכ"ל משרד המשפטים, ומ-[[1950]] היה [[היועץ המשפטי לממשלה]]. כיועץ משפטי החליט שלא ליישם את החוק הכתוב, האוסר על יחסים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליים]], שראה כחוק לא מוסרי, וכך הפך החוק ל[[אות מתה]].{{הערה|{{שורשים במשפט|אילת לוין|1953- העדר אכיפה של המשפט הפלילי – המקרה הלהט"בי|1953|10 במרץ 2019}}}} ב-[[25 ביוני]] [[1952]] מונה לשר המשפטים{{הערה|{{הארץ1||הכנסת אישרה את מינויו של חיים ה. כהן כשר המשפטים|19520626|13}}}} וכיהן במשרה זו במשך חצי שנה,{{הערה|{{שערים||שר המשפטים נכנס לתפקידו|19521225|21}}}} מבלי לחדול מכהונתו כיועץ משפטי.{{הערה|[[יצחק זמיר]], "[https://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7282/99389/Forum99389M4986I0.pdf  השופט חיים ה׳ כהן: האיש והרוח]", '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]''' י"א, תשס"ז, עמ' 149{{ש}}{{חרות||סמכויות היועץ המשפטי - לשר המשפטים|19520713|83}}}}

החלטתו להגיש [[כתב אישום]] נגד [[מלכיאל גרינוולד]] היא שפתחה את ה[[שערורייה]] הגדולה סביב [[ישראל קסטנר]] ותפקודו בשואה. כהן סבר שאיש ציבור אינו יכול להמשיך בתפקידו מבלי להגיב על האשמות כמו אלו שהוטחו בידי גרינוולד.

ב-[[19 באפריל]] [[1960]] מונה לשופט [[בית המשפט העליון]].{{הערה|{{דבר||חיים כהן נתמנה שופט בית המשפט העליון|19600420|26}}}}

כהן התגרש מאשתו הראשונה, [[אלישבע כהן]], בשנת 1954. במהלך כהונתו חוללו סנסציה נישואיו השניים, בחתונה [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבית]] ב[[ניו יורק]] ב-[[1966]], ל[[מיכל זמורה כהן|מיכל זמורה]] (בת [[משה זמורה]]), שהייתה [[גירושים|גרושה]] ולפיכך [[איסורי נישואים לכהן#איסור גרושה|אסורה על כהן]]. כהן סיפר שבשיחה שהייתה לו עם [[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי]] הודיע לו על נכונותו לכרות לעצמו את בוהן רגלו כדי לפוסלו מה[[כהונה]] ולאפשר לעצמו לשאת גרושה, אך התברר לו ש"פטנט [[הלכה|הלכתי]]" זה אינו מועיל. הידיעה על שופט בית המשפט העליון שאינו יכול להינשא במדינתו עוררה תשומת לב רבה אפילו בחו"ל, שבה זכה כהן למוניטין כחבר [[ועדת האו"ם לזכויות אדם]]. כהן הגיש את [[התפטרות]]ו בעקבות הנישואים, אך חבריו ביקשוהו לחזור בו וכך עשה.

בשנת [[תשל"ב]] [[1971]] הוענק לו תואר [[יקיר ירושלים]]. ב-[[5 במרץ]] [[1980]] מונה כ[[משנה לנשיא בית המשפט העליון|ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון]], ושבועות ספורים לאחר מכן זכה ב[[פרס ישראל]] לשנת [[ה'תש"ם]]. הוא כיהן כמ"מ רק כשנה, וב-[[11 במרץ]] [[1981]], עם הגיעו לגיל [[פרישה לגמלאות|פרישה]], פרש מבית המשפט. בזקנתו היה פעיל בנושאי [[זכויות האדם]], ובין היתר כיהן כנשיאה של [[האגודה לזכויות האזרח]] בין השנים [[1982]] ל-[[1988]]. בניגוד לשופטים אחרים שפרשו ונמנעו מהבעת דעות פוליטיות, הכריז כהן בגלוי על סלידתו מהחזקת [[השטחים]], אם כי שמר על זהירות מסוימת בביטוי השקפותיו.
כן הביע אחר פרישתו התנגדות נחרצת ל[[עונש מוות]], אפילו במקרה [[אדולף אייכמן]].

כהן נשא במשרה של [[פרופסור אורח]] ולימד באוניברסיטאות. הוא הרבה לכתוב ספרים בענייני משפט. בין ספריו – ספר על זכויות האדם במשפט העברי וכן הספר "משפטו ומותו של ישו הנוצרי", שיצא לאור בשנת [[1968]], שבו הוא שולל את האפשרות שה[[סנהדרין]] הרגה את [[ישו]] או תרמה באיזושהי דרך ל[[הוצאה להורג|הוצאתו להורג]] בידי [[פונטיוס פילאטוס]]. מקור ההשראה לכתיבת הספר היה פנייתם לבית המשפט העליון של נוצרים שחפצו שהמשפט הישראלי החדש יתקן את העוול שגרמו לדעתם השופטים העבריים העתיקים. על הגותו המחקרית אמר [[אהרן ברק]]: "הוא פתח בפני הקורא צוהר למקורות המשפט העברי מזה ולחוכמת הפילוסופיה המערבית וחשובי הוגיה מזה". כהן המשיך בכתיבה משפטית עד מותו ומאמרו המשפטי האחרון התפרסם כבר לאחר שנפטר. במאמר זה תקף כהן את הנפקות המשפטית שניתנה לערך [[אמון הציבור]].

נקבר בטקס דתי ב[[הר המנוחות]] בירושלים. במשך שנים היה חבר באגודת [[מנוחה נכונה (עמותה)|מנוחה נכונה]], ארגון המקדם [[קבורה אזרחית]]. אלא, שלאחר מותו, התברר כי קבורה כזו תיתכן רק מחוץ לירושלים. מאחר שהיה כהן [[יקיר ירושלים]], ולאור חיבורו של כהן לירושלים בכל שנותיו בארץ, העדיפה משפחתו לקיים קבורה דתית, ובלבד שזו תהיה בירושלים. [[שמות רחובות בישראל|על שמו כיכר]] בצפון תל אביב ורחוב בשכונת צמרת ארנונה בירושלים.

[[קובץ:Adina cohen.jpg|שמאל|ממוזער|288px|שנת 1991 בהשקת קובץ מאמרים של השופט חיים כהן. בעריכת [[עדינה מור-חיים]]]]

==פסיקותיו==
כהן התבלט במספר דעות המיעוט שכתב ונחשב לפוסק [[ליברלי]]. היה שותף להרחבת [[זכות עמידה|זכות העמידה]] לפני בית המשפט העליון, שהביאה לשינוי מהותי, לפיו כמעט כל אזרח יכול לעתור ל[[בג"ץ]] על פגיעות רחבות היקף בזכויות. היה חסיד של [[זכויות האדם]] ועיגן את תפיסתו בחוק העברי.

ב[[פסק דין|פסיקותיו]] המפורסמות ידועה נטייתו להרחיב את [[חוק השבות]].

ב[[דעת מיעוט]] סבר ש"[[האח דניאל]]", דוד אוסוואלד רופאייזן, [[יהודי]] ש[[התנצרות|התנצר]], לא איבד את זכותו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לישראל]] על פי חוק השבות (לימים אמר שלדעתו יכול להיות אדם בו-זמנית נוצרי ויהודי). על פי תפיסתו, שייכותו של אדם ליהדות תלויה בראש ובראשונה בהגדרתו הוא עצמו, ולא בהגדרת הממסד.

בדעת רוב קבע שאב יהודי, [[בג"ץ שליט|בנימין שליט]], רשאי לרשום את ילדיו כיהודים, אף שאימם הייתה [[גוי]]ה.

באחת מהרצאותיו ביוני 1963 השווה כהן את התפיסה הביולוגית בשאלת "מיהו יהודי" ל[[חוקי נירנברג]] ה[[נאציזם|נאצים]].{{הערה|1=אלה הדברים שאמר חיים כהן ב-17 ביוני 1963 (כ"ה בסיוון תשכ"ג), בשיח על בעיות היהדות שהתקיים בירושלים: "צר לי לקבוע שהרוב המכריע מבין אותם תלמידי חכמים (אליהם פנה בשעתו בשאלה מיהו יהודי ראש הממשלה לשעבר) הביעו דעתם, כי יש לנהוג לפי ההלכה הקדומה אשר לפיה תלויה יהדותו של אדם ביהדותה של אמו. נדמה לי שזוהי אחת האירוניות המרות ביותר של הגורל שאותה גישה ביאולוגית או גזענית אשר הופצה על ידי הנאצים ואשר אפיינה את חוקי נירנברג הנודעים לשימצה, שאותה גישה תהפוך בגלל מסורת יהודית שטוענים לה שהיא קדושה או מקודשת לבסיס לקביעה או לפסילה רשמית של היות אדם יהודי במדינת ישראל."}} דבריו עוררו גל גינויים נרחב. כשחזר בו לכאורה מדבריו נראה שלא שינה את דעותיו בנושא זה. [[מנחם בגין]] פרסם מאמר נגדו "אשר שופט יחטא"{{הערה|[https://db.begincenter.org.il/article/אשר-שופט-יחטא/ "אשר שופט יחטא"] באתר [[מרכז מורשת מנחם בגין]]}} אף על פי שהעריך אותו מאד.

עוד בעניין חוק השבות סבר שיהודי שנמלט לישראל אחרי שהועלה נגדו חשד ב[[ארצות הברית]], אין רשאים למנוע ממנו עליה בשל עבר פלילי, שהרי עדיין לא הורשע.

ב[[פסק דין ירדור]] אמר שאין שום הסמכה בחוק לשלול מרשימה להתמודד ב[[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], גם אם זו רשימה [[פלסטינים|ערבית]] השוללת את קיום המדינה. בכך הייתה דעתו דעת מיעוט, שכן השופט [[יואל זוסמן|זוסמן]] הזכיר את מקרה [[גרמניה הנאצית]] כעדות לכך שדמוקרטיה צריכה לדעת [[דמוקרטיה מתגוננת|להתגונן]], ושעיקרון זה יסודי וקודם לחוק עצמו. בפסק-דין זה הוא נצמד לכאורה לפורמליזם משפטי, אך לא תמיד הוא הקפיד עליו באותה אדיקות. היו אף מי שהצביעו על מאמר שבו הוא עוסק בשיקול הדעת הרחב של השופט, תוך שהוא מפנה בהערות לדברי זוסמן החולקים עליו. במקרה אחר סיפר כהן שנאלץ לדבוק בחוק הכתוב ולהרשיע אדם בשל [[מגע מיני]] בהסכמה עם חברו "שלא כדרך הטבע", אך כמחאה [[קנס]] אותו רק ב[[לירה ישראלית|לירה]] אחת.

בדיני המשפחה אפשר כהן אפילו לאישה ה[[נישואים|נשואה]] לאדם אחד להיחשב לצורכי [[ירושה]] ו[[פנסיה]] ל[[ידועה בציבור]] של אדם אחר.

בפרשת [[עמוס ברנס]] היה כהן השופט שדחה את ערעורו של ברנס על הרשעתו, אולם לימים השתכנע בחפותו של ברנס, והוא פעל אצל [[נשיא המדינה]] לשחרורו, ואחר כך ביקר אצלו בכלא, ושלח לו מכתב נרגש שבו הביע ביטחונו בחפותו. מאמציו של כהן הביאו ב-[[1983]] לשחרורו של ברנס מן הכלא, לאחר שהנשיא [[יצחק נבון]] קצב את עונשו, נגד רצונו של ברנס עצמו שעמד על דרישתו לקיים [[משפט חוזר]] ולזכות ב[[זיכוי (משפט פלילי)|זיכוי]] מלא. לאחר השחרור הוסיף כהן לתמוך בברנס, לעודד את רוחו ולסייע במאבקו למשפט חוזר, גם לאחר שהשופטים [[יואל זוסמן]], [[מרים בן-פורת]] ו[[שלמה לוין]] דחו את בקשותיו, בהתאם לנורמה המשפטית ששררה אז. בעקבות גילויים חדשים ושינוי בחוק ובתפיסה המשפטית באשר למשפטים חוזרים, החליטה השופטת [[דליה דורנר]] בשנת [[2002]] לקיים משפט חוזר לברנס, אך המדינה בחרה שלא להגיש כתב אישום וברנס זוכה. שיחת הטלפון האחרונה בחייו של כהן הייתה לשופטת דורנר. כהן טילפן אליה ממיטת חוליו כדי להודות לה בהתרגשות על כך שתיקנה את העוול "שאני עשיתי", כדבריו. ברנס היה מנושאי האלונקה של כהן בהלווייתו.{{הערה|{{הארץ|קובי בן שמחון|ואני עבדך|1.1580687|2 בדצמבר 2011}}}}

במתח שבהגדרת מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], נוטה כהן לגישה ה'הרמוניסטית':
{{ציטוט
|תוכן=אני נוטה לגישה ה'הרמוניסטית' שערכי המדינה הם דמוקרטיים, ורובם 'נגזרים' או שואבים מערכי יהדות. ערכי המדינה הם ערכי היהדות, ובלבד שאינם סותרים ערכי דמוקרטיה אלא חופפים או משלימים אותם. אני שולל מכל וכל את הגישה ה'דיאלקטית': מדינה יהודית ודמוקרטית אינה אמורה להיות זירה של מריבה מתמדת והתנצחויות עיקשות. לשם כך לא היה צורך בחוקי היסוד, וחזקה על המחוקק שלא רצה בהנצחת הרעה אלא בהבטחת הטובה. יש לפרט את וו-החיבור במצרף (תרתי משמע) יהדות ודמוקרטיה לערך עליון אחד – יהדות שהיא דמוקרטית ודמוקרטיה שהיא יהודית. כאילו חד הם, "ובא זו ולימדה על זו, ובא זו משלימה את זו, והיו לאחדים בידינו" - בלשונו של השופט [[מנחם אלון]].|מירכאות=כן
|מקור=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19973&str1=מנחם+אלון&x=18&y=19&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 מדינת ישראל והסטטוס- קוו]
}}

==ספריו==
* '''משפטו ומותו של ישו הנוצרי''', הוצאת דביר, 1968.
* '''זכויות אדם במקרא ובתלמוד''', [[אוניברסיטה משודרת]], [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1988.
* '''[[המשפט (חיים כהן)|המשפט]]''', הוצאת [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 1991. ספר מבוא פופולרי על עולם המשפט.
* '''צדק במשפט''', אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1992.
* '''מבוא אישי – אוטוביוגרפיה''', ערכו [[יצחק זמיר]] ו[[מיכל זמורה-כהן]], הוצאת [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 2005.
* '''להיות יהודי''', ערכה [[רות גביזון]], [[הוצאת דביר]], 2006.
* '''דת ודין: כתבי השופט חיים כהן''', עורך: [[דניאל פרידמן]], הוצאת [[כנרת זמורה ביתן דביר]], 943 עמ', 2009.

==אילן יוחסין==
{{עץ משפחת קרליבך}}

==לקריאה נוספת==
* '''חיים כהן – שופט עליון''', שיחות עם [[מיכאל ששר]], [[הוצאת כתר]].
* [[דינה זילבר]], '''בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה''', פרקים 2–3, הוצאת "דביר", 2012

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{קישורי ח"כ|699|פתוחה=ותיק}}
* {{שופט|cd82|חיים הרמן כהן}}
* [[יצחק זמיר]], [http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat_j/20/zamir.pdf השופט חיים ה' כהן: האיש והרוח], '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]''' 20 ביוני 2005
* {{מעריב|אברהם בלאט|המשפטן הכלוא בקונכיית הרציונליזמוס|19890616|221}} (בעקבות הספר '''חיים כהן - שופט עליון''', מאת [[מיכאל ששר]]).
* [http://www.teachers.org.il/titlespages/page23712.html על השופט חיים כהן] באתר המורים של סנונית
* {{גלובס| [[משה גורלי (עיתונאי)|משה גורלי]]|"בית המשפט דווקא מהוסס ומרוסן מדי"|497457|14 ביוני 2001}}
* {{הארץ|[[משה נגבי]]|הכהן הגדול|1.1257993|27 באפריל 2009}}
* {{ynet|ורד לוביץ' ודוד הכהן|השופט חיים כהן הלך לעולמו|1826929|10 באפריל 2002}}
* {{מעריב|ד. דיוקנאי|חיים כהן|19520711|24}}, {{דבר||המשך|19520711|62}}
* {{מעריב|[[רפאל בשן]]|ראיון השבוע עם חיים כהן|19580207|48}}
* {{הארץ|קובי בן שמחון|ואני עבדך|1.1580687|2 בדצמבר 2011}}
* {{NFC|אלי אלון|עיריית ירושלים מסרבת לקרא רחוב ע"ש השופט כהן|337945|3 באוקטובר 2013}}
* [[אמיר אורן]], [https://theliberal.co.il/ייקוב-ההר-את-הדין-מאת-אמיר-אורן/  ייקוב ההר את הדין – הפרקליטות ותיקי נתניהו], "[[ליברל (מגזין)|ליברל]]", דצמבר 2020
* {{הארץ|עופר אדרת|לפני 67 שנים, היועמ"ש התנגד לניתוח להתאמת מגדר. כעת מתבררת הסיבה|1.9988030|11 ביולי 2021|מנויים=לא}}
'''על כתביו''':
* {{דבר|רות בונדי|מי נתן את ההוראה לעצור את ישו|19680607|154}}, {{דבר||המשך|19680607|171}}
* [https://web.archive.org/web/20131010004519/http://www.law.idf.il/SIP_STORAGE/files/1/261.pdf משפט המילניום] סיכום ודיון על ספרו: "על משפטו ומותו של ישו הנוצרי", לרגל ביקור [[האפיפיור]] - באגף המשפטי באתר [[צה"ל]]
* {{קתרסיס|[[דוד פלוסר]]|על ספרו של חיים ה. כהן, משפטו ומותו של ישו הנוצרי|Katharsis6Flusser|6}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007259960105171|חיים כהן (1911-2002)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|כותרת=חיים כהן - תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן=
{{שרי המשפטים}}
{{משנים לנשיא בית המשפט העליון}}
{{שופטים לשעבר בבית המשפט העליון}}
{{היועצים המשפטיים לממשלה}}
{{פרקליטי המדינה}}
{{מנכ"לי משרד המשפטים}}
{{יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית}}}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:כהן, חיים}}
[[קטגוריה:עובדי ייעוץ וחקיקה]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי גרמניה]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]]
[[קטגוריה:היועצים המשפטיים לממשלה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל למשפטים]]
[[קטגוריה:מנכ"לי משרד המשפטים]]
[[קטגוריה:פרקליטי המדינה]]
[[קטגוריה:יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל ה-3]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:שרים שכיהנו בעת שלא היו חברי כנסת]]
[[קטגוריה:זוכי אות אביר איכות השלטון]]
[[קטגוריה:יוצאים בשאלה]]
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]]
[[קטגוריה:פעילי האגודה לזכויות האזרח]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אתאיסטים ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי דין ביישוב]]
[[קטגוריה:זוכי פרס צלטנר]]
[[קטגוריה:משפחת זמורה]]
[[קטגוריה:סגני יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה]]
[[קטגוריה:ראשי האגודה לזכויות האזרח]]
[[קטגוריה:אנשי השנה של העולם הזה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1911]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2002]]