הצגת המקור של הדף "יהודה אברבנאל"

{{אישיות רבנית
| שם = רבי דון יהודה אברבנאל
| שם בשפת המקור =León Hebreo – Judá Abravanel
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה = [[1460]] לערך
| מקום לידה = [[פורטוגל]]
| תאריך פטירה = [[1530]] לערך
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| תאריך לידה עברי = [[ה'ר"כ]] לערך
| תאריך פטירה עברי = [[ה'ר"צ]] לערך
| מקום פעילות = [[טולדו]], [[נאפולי]], [[ג'נובה]]
| השתייכות = רבני [[ספרד]], רבני [[איטליה]], [[ראשונים]]
| תחומי עיסוק = [[הגות]], [[פילוסופיה]], [[רפואה]], [[שירה]]
| תפקידים נוספים = [[רופא]]
| רבותיו = אביו ר' [[יצחק אברבנאל]]
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = "שיחות על אהבה"/"ויכוח על האהבה", "התלונה על הזמן"
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| חתימה =
}}
רבי דון '''יהודה אַבְּרַבַנְאֵל''' ([[ה'ר"כ]], [[1460]] – [[ה'ר"צ]], [[1530]] לערך) היה [[רב]], [[רופא]], [[פילוסוף]] [[יהודי]] ו[[משורר]], בספרות העולמית נודע בשם '''לאונה אבראו''' ('''Leone Ebreo''').

==קורות חיים==
נולד ב[[פורטוגל]] לרבי דון [[יצחק אברבנאל]]. בצעירותו למד [[רפואה]] והתפרסם כרופא מוכשר. בשנת [[ה'רמ"ג]] ([[1483]]) ברח עם אביו ל[[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]] בעקבות התנכלות המלך [[ז'ואאו השני, מלך פורטוגל|ז'ואאו השני]] לאביו יצחק אברבנאל, וקבע את מגוריו בעיר [[טולדו]]. בשנת [[ה'רנ"א]] ([[1491]]) בהיותו בקסטיליה נולד בנו יצחק (הנקרא על שם סבו).

שנה לאחר מכן, בעקבות [[גירוש ספרד|גירוש היהודים מספרד]], נדדו האב יצחק ובנו יהודה ל[[איטליה]] והגיעו ל[[נאפולי]]. אולם קודם שעזבו מנע מלך ספרד מיהודה לקחת את בנו הקטן, יצחק, במחשבה למנוע את יציאת הרופא היהודי מהארץ. המלך זמם ל[[טבילה לנצרות|הטביל]] את בנו של יהודה ל[[נצרות]] ובכך למנוע את יציאת משפחת אברבנאל מהארץ ולאלצם להתנצר. אולם כאמור יצחק ובנו יהודה אברבנאל הצליחו לברוח והגיעו לאיטליה.

עם פרוץ [[המלחמות האיטלקיות]] וכיבוש העיר נאפולי על ידי הצרפתים בשנת [[1495]] ([[ה'רנ"ה]]), עקר יהודה ל[[ג'נובה]] שם עסק ברפואה, ובמקביל עבד על ספרו הידוע 'שיחות על האהבה'. שם גם הגיעה אליו הידיעה על התנצרותו של בנו הבכור יצחק. ליהודה נולד בן שני שנקרא שמואל אך הוא נפטר בגיל חמש בלבד.

בשנת [[ה'רס"א]] ([[1501]]) נקרא לשוב לנאפולי ולשמש שם כרופא החצר. בשנת 1503 כתב את שירו 'התלונה על הזמן' וההשערה היא שהוא נכתב על מנת לשכנע את בנו שישוב ליהדותו. בשנת [[ה'רס"ז]] [[1507]] עזב יהודה את נאפולי ואין ידיעות ברורות על שנים אלו בחייו. יש המשערים שנסע לפגוש את בנו יצחק ששב אל היהדות ועזב את [[פורטוגל]]. ישנה תעודה משנת [[ה'רפ"א]] ([[1521]]) המציינת את השתדלותו של יהודה למען ה[[יהודים]] בנאפולי. שנת מותו המדויקת אינה ידועה, אך ידוע שבשנת [[ה'רצ"ה]] ([[1535]]), כשהודפס ספרו 'שיחות על האהבה', כבר לא היה בין החיים.

== הספר ויכוח על האהבה ==
[[קובץ:Dialogi De Amore, Judah Abrabanel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שיחות על האהבה]]
[[קובץ:Dialoghi d'amore.tif|ממוזער|''Philosophie d'amour'', 1595]]
יהודה אברבנאל כתב את ספרו '''ויכוח על האהבה''' (באיטלקית Dialoghi di Amore) בשנת [[ה'רס"ב]] ([[1502]]) בערך, אך הספר נדפס לראשונה רק בשנת ה'רצ"ה ב[[רומא]]. הספר זכה לתפוצה רבה מאוד בתקופתו, ועד שנת [[ה'שס"ז]] ([[1607]]) יצא באחת עשרה מהדורות איטלקיות.

הספר [[תרגום|תורגם]] פעמיים ל[[צרפתית]], שלוש פעמים ל[[ספרדית]], פעם אחת ל[[לטינית]] ושלוש פעמים ל[[עברית]]. שפת המקור הייתה איטלקית, אך יש חוקרים אחדים הטוענים שהספר נכתב במקור בספרדית.

אף שהיה קיים תרגום של הספר לעברית ב[[המאה ה-17|מאה השבע עשרה]] לכל המאוחר, הספר לא נדפס בעברית אלא בשנת [[תרל"ה]] ([[1875]]) על ידי חברת [[מקיצי נרדמים]], ונקרא "ויכוח על האהבה". תרגום מעודכן יצא ב[[תשמ"ג]] ([[1983]]) על ידי [[מנחם דורמן]] (כולל מבוא והערות), בהוצאת [[מוסד ביאליק]].

רבי דון יהודה אינו מסתיר את יהדותו בספרו, אף שהשפה שבה נכתב הספר מוכיחה שכתיבתו מיועדת גם לשאינם יהודים. יש סוברים שעובדת יהדותו הקנתה לו חרות מסוימת בכתיבה, אשר אולי לא הייתה מתאפשרת להוגה דעות נוצרי.

פרופ' [[יצחק יוליוס גוטמן]] סובר שכתיבתו של רבי יהודה אברבנאל ייחודית בכך שהוא 'אינו כותב כיהודי בשביל יהודים, כמותם של הפילוסופים היהודים אשר בספרד, אלא בשביל חוג בעלי השכלה פילוסופית, העומדים למעלה מכל דת מסוימת'.

קארל גבהארט, מחוקרי אברבנאל והמהדיר של כתביו לגרמנית, מסכם:

{{ציטוט
|תוכן="יהודה אברבנאל עומד בין התרבויות, הוא הפילוסוף היהודי האחרון, באשר חשיבתו ניזונה ממקורות יהודיים ובאשר התייחס בחיוב למסורת היהודית... יחד עם זאת הוא הפילוסוף האיטלקי הראשון... בכך שהוא קלט לתוכו את ההתפתחות של הפילוסופיה האיטלקית הקדומה ביותר, ועם זאת שחרר את עצמו... מדרך הפילוסופיה אשר העזה רק להסביר את המחברים העתיקים". |מקור=Gebhardt, Carl Ed. Hebræische Gedichte. By Leone Ebreo עמוד 101}}

==הנצחה==
על שמו נקרא [[המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל]].

== לקריאה נוספת ==
* יהודה אברבנאל, שיחות על האהבה, תרגם מאיטלקית והוסיף מבוא: מנחם דורמן, מוסד ביאליק ירושלים, 1983
* [[נפתלי רוטנברג]], אילת אהבים, עיונים בחוכמת האהבה, ידיעות-ספרים תל אביב, 2004, עמ' 51–63; 156–198.
* [[שמואל הוגו ברגמן]], '''תולדות הפילוסופיה החדשה – מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה''', [[מוסד ביאליק]]
* [[יוסף קלוזנר]], '''מאפלטון עד שפינוזה''', 1955
* Caramella, Santino, Ed. Dialoghi d'amore. By Leone Ebreo. Bari: Guis. Laterza & Figli, 1929.
* Leone Ebreo. The Philosophy of Love. Trans. F. Friedeberg-Seeley and Jean H. Barnes. London: The Soncino Press, 1937.
* Feldman, Seymour. Philosophy in a Time of Crisis: Don Isaac Abravanel: Defender of the Faith. New York: RoutledgeCurzon, 2003.
* Gebhardt, Carl, Ed. Hebræische Gedichte. By Leone Ebreo. London: Oxford University Press, 1929.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007264412505171|יהודה בן יצחק אברבנאל (1460?–1523?)}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=2273}}: שירו של אברבנאל על הזמן 
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.yekum.org/2022/09/יצחק-אברבנאל-והאינקוויזיטור/|הכותב=|כותרת=יצחק אברבנאל והאינקוויזיטור הגדול – יְקוּם תַּרְבּוּת|אתר=יְקוּם תַּרְבּוּת|תאריך=באוגוסט 2022}}
* {{היברובוקס|2=ויכוח על האהבה|3=20507}}

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1460|מספר שנים=70}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:אברבנאל, יהודה}}
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:רבנים פורטוגזים]]
[[קטגוריה:ראשוני ספרד]]
[[קטגוריה:מגורשי ספרד ופורטוגל]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים איטלקים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים פורטוגזים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים ספרדים]]
[[קטגוריה:רופאים יהודים איטלקים]]
[[קטגוריה:רופאים יהודים ספרדים]]
[[קטגוריה:רופאים יהודים פורטוגזים]]
[[קטגוריה:משוררים יהודים פורטוגזים]]
[[קטגוריה:משוררים יהודים איטלקים]]
[[קטגוריה:משוררים יהודים ספרדים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים בימי הביניים]]
[[קטגוריה:אסתטיקנים]]
[[קטגוריה:יוצרים ויצירות בסוגת הדיאלוג]]
[[קטגוריה:נאפולי: רבנים]]
[[קטגוריה:רופאים איטלקים במאה ה-15]]
[[קטגוריה:רופאים איטלקים במאה ה-16]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם בתי חולים בישראל]]
[[קטגוריה:ילידי 1460]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1530]]