הצגת המקור של הדף "יחסי יפן–ישראל"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = יפן
| מדינה 2 = ישראל
| משטר 1 = [[מונרכיה חוקתית]]
| משטר 2 = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
| צבע 1 = Orange
| צבע 2 = Green
|מפה={{מפת איתור/יחסי מדינות - העולם|מפה=יפן-ישראל}}
}}
[[קובץ:イスラエル大使館は白い建物.jpg|ממוזער|שגרירות ישראל בטוקיו]]
'''[[יחסים דיפלומטיים|היחסים הדיפלומטיים]] בין [[יפן]] ל[[ישראל]]''' (ב[[יפנית]]: '''日本とイスラエルの関係''') הם יחסים דו-צדדיים מדרג של [[שגרירות]], הכוללים קשרי מסחר ותרבות ושיתוף פעולה בתחום המדע והטכנולוגיה. ראשיתם של קשרים אלה ב-[[15 במאי]] [[1952]], עת יפן [[הכרה בישראל|הכירה במדינת ישראל]] ומנגד ישראל פתחה [[שגרירות ישראל בטוקיו|צירות בטוקיו]]. יחסים אלה מאופיינים, במיוחד מאז [[משבר האנרגיה העולמי]], בתלות של יפן ב[[נפט]] הערבי. לשגרירות יפן בישראל גם משרד לענייני [[הרשות הפלסטינית]]. נכון ל-[[2021]], [[שגריר ישראל ביפן]] הוא [[גלעד כהן (דיפלומט)|גלעד כהן]] ושגריר יפן בישראל הוא מיזושימה קואיצ'י.

==היסטוריה==
===יפן והתנועה הציונית===
תמיכתה של [[האימפריה היפנית]] ב[[הצהרת בלפור]] ובהקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] הובעה לראשונה בשנת 1919 במכתב ששלח שגריר יפן ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], סוטמי צ'ינדה, ל[[חיים ויצמן]]. בשנה שלאחר מכן באה לידי ביטוי המעורבות הראשונה של יפן בנעשה במזרח התיכון, אף שהייתה שולית, בהשתתפותה ב[[ועידת סן רמו|וועידת סן רמו]] שדנה בחלוקת שטחי [[האימפריה העות'מאנית]], לרבות מסירת [[ארץ ישראל]] לשלטון [[המנדט הבריטי]]. את הקשרים של [[ציונות|התנועה הציונית]] עם הנציגויות היפניות ניהלה ההתאחדות הציונית ב[[שאנגחאי]], כאשר הביקור הראשון של דובר ההתאחדות, ישראל כהן, ביפן התקיים בדצמבר 1920. קשרים אלה הובילו להצהרות יפניות בדבר תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי אם יעלה הדבר לדיון ב[[חבר הלאומים]].{{הערה|שם=כהן|Yaacov Cohen, [http://jcpa.org/article/japanese-israeli-relations-the-united-states-and-oil/ Japanese-Israeli Relations, The United States, And Oil], '''Jewish Political Studies Review''', 17:1-2, March 1, 2005.}}

אולם, התמיכה היפנית בשאיפות הציוניות לוותה בחוסר ידע של הממשלה היפנית על ה[[יהודים]] והציונות. באותה העת התפתחה ה[[אנטישמיות ביפן]] והחלו להתפרסם מאמרים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] רבים, אשר יובאו ליפן מ[[רוסיה]] בעקבות הסיוע היפני ל[[הצבא הלבן|צבא הלבן]] ב[[סיביר]] ונכתבו בתגובה לפרסומם של [[הפרוטוקולים של זקני ציון]].{{הערה|שם=כהן}}

===כינון היחסים הדיפלומטיים===
[[קובץ:Hitoshi Ashida - Golda Meir - Kuniyoshi Negishi 1958.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שרת החוץ [[גולדה מאיר]] עם [[ראש ממשלת יפן]] [[היטושי אשידה]] ושגריר יפן בישראל בביקורם בישראל ב-1958]]
עם סיום [[יפן בתקופת הכיבוש האמריקאי|הכיבוש האמריקאי ביפן]] והחזרת הריבונות היפנית התאפיינה [[יחסי החוץ של יפן|מדיניות החוץ של יפן]] בתלות שלה בארצות הברית ובנטייה [[העולם המערבי|מערבית]].{{הערה|שם=כהן}} ב-15 במאי 1952, שבועיים לאחר תום הכיבוש האמריקאי, הכירה יפן במדינת ישראל, המדינה הראשונה במזרח אסיה להכיר בישראל, וישראל הייתה למדינה הראשונה מן [[המזרח התיכון]] לפתוח [[נציגות דיפלומטית]] ביפן, עם פתיחת [[שגרירות ישראל בטוקיו|הצירות הישראלית בטוקיו]].{{הערה|שם=שילוני272|בן־עמי שילוני, '''יפן המודרנית''', תל אביב: שוקן, 1997, עמ' 272.}} בדצמבר 1954 הורחב תחום אחריותו של שגריר יפן ב[[טורקיה]] גם לישראל, ובשנה שלאחר מכן פתחה יפן צירות ב[[תל אביב]]. בשנת 1962 ביקרה שרת החוץ דאז, [[גולדה מאיר]], בטוקיו, וביולי 1963 שודרג דרג היחסים בין המדינות לדרג של שגרירות.

במהלך תקופה זו הפרידה [[ממשלת יפן]] בין הפוליטיקה לבין קשרי המסחר שהיו לה עם [[ארצות ערב]], למרות התלות ההולכת וגוברת ב[[נפט]] הערבי, עקב המעבר מפחם כמקור אנרגיה לנפט. 90% ממקורות האנרגיה של יפן יובאו ממדינות זרות, כאשר שיעור הנפט המיובא ליפן מהמזרח התיכון עמד על כ-70% מן הנפט המיובא למדינה.{{הערה|שם=כהן}} במקביל, צעירים יפנים שחיפשו מסגרות שוויוניות שאינן מגלמות בתוכן [[קפיטליזם]] או [[קומוניזם]], הגיעו להתנדב ב[[קיבוץ|קיבוצים]] בישראל.{{הערה|שם=שילוני272}} מדיניותה של יפן בנוגע ל[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי]] בשנים אלה הייתה דומה למדיניות של מדינות מערביות אחרות. לאחר [[מלחמת סיני]] קראה יפן לצדדים להגיע להסדר במשא ומתן, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] ביקרה יפן את [[הכיבוש הישראלי]].{{הערה|שם=כהן}} מלחמת ששת הימים הביאה את השמאל היפני להזדהות עם הפלסטינים, אשר נדמו בעיניהם לקורבנות האסייתיים של ה[[אימפריאליזם]] האמריקאי, שעמו זוהתה ישראל.{{הערה|שם=שילוני272}}

בשנת 1972, בתגובה ל[[הטבח בנמל התעופה לוד|טבח בנמל התעופה לוד]], אשר בוצע על ידי מחבלים מארגון [[הצבא האדום היפני]] בשליחות [[החזית העממית לשחרור פלסטין]], שלח ראש ממשלת יפן משלחת יפנית שהביעה צער על הטבח והציעה פיצויים לנפגעים.

===משבר האנרגיה העולמי===
בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] השתמש ארגון [[אועפ"ק]] ב[[נשק הנפט]] וצמצם את אספקת הנפט, תוך העלאת מחירו בעולם, במטרה ליצור מנוף לחץ נגד ישראל. עלייה זו במחירי הנפט גרמה ל[[משבר האנרגיה העולמי]], אשר גרר הצהרה יפנית כי על ישראל לסגת מן [[השטחים הכבושים]] ובה הובעה תמיכה בזכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני. אל מול הלחץ הערבי שהתגבר פעל לחץ אמריקאי על יפן שלא להיכנע לדרישות הערביות, אולם [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]], [[הנרי קיסינג'ר]], סירב להבטיח אספקת נפט ממאגרי החירום של ארצות הברית במקרה של ניתוק הנפט הערבי, דבר שהוביל למחלוקת בממשלה ובקרב אנשי העסקים ביפן באשר למדיניות של יפן במזרח התיכון ולקשרים עם ישראל. בין השאר, דרש ארגון התעשיינים הראשי, קיידנרן, מראש הממשלה [[טנאקה קקואיי]] לנתק את הקשרים עם ישראל. בסופה של המחלוקת החליטה יפן לנקוט צעדים הצהרתיים פרו-ערביים, בהם פרסום הצהרה כי יפן מזהירה את ישראל שאם לא תיסוג לגבולות 1967, תעיין יפן מחדש ביחסים עמה, ולקבל במידה רבה את החרם הכלכלי על ישראל, וזאת במקביל לשימור היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ברמה נמוכה. מדיניות זו נמשכה מעל עשור. החרם הכלכלי לווה ביפן גם ברוחות אנטישמיות בשולי החברה היפנית שהושפעו מן האנטישמיות והאנטי-ישראליות שנפוצה בארצות ערב.{{הערה|שם=כהן}}{{הערה|שילוני, עמ' 284–285.}}

===הידוק היחסים===
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Reception Ceremony for IDF Aid Delegation to Japan Landing in Israel.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרמטכ"ל [[בני גנץ]] מקבל בבסיס נבטים את המשלחת הישראלית שסייעה ברעידת האדמה]]
[[קובץ:Reuven Rivlin at a meeting with Tarō Kōno, December 2017 (8555).jpg|250px|ממוזער|[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]] בפגישה עם שר החוץ של יפן [[טארו קונו]], דצמבר 2017]]
[[קובץ:Koji Yamazaki visit to Israel. VI.jpg|ממוזער|250px|הרמטכ"ל לשעבר [[אביב כוכבי]] מארח את מקבילו היפני [[קוג'י ימזאקי]], יוני 2019]]
החל מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] עברה יפן בהדרגה למדיניות של הידוק היחסים עם ישראל, בין היתר בשל התלות המופחתת בנפט הערבי, הירידה בכוח הקנייה הערבי והיעדר תגובה ערבית להידוק יחסים שכזה. אבן הדרך הראשונה בתהליך זה הייתה ביקורו של שר החוץ [[יצחק שמיר]] ביפן בספטמבר 1985. אולם, היחסים בין ישראל ליפן ספגו מהלומה בעת [[מלחמת המפרץ]], כאשר הבנקים היפניים החליטו שלא לקבל אשראי מבנקים ישראליים או לתת אשראי ללקוחות ישראלים, מתוך חשש לא מוצדק להיעדר פירעון. לכך הצטרפו שירות הדואר היפני, שסירב לשלוח דואר לישראל או לקבל דואר ממנה, והעיתונות היפנית שהמליצה שלא לייבא יהלומים מישראל.{{הערה|שם=כהן}}

אולם, האיפוק הישראלי לנוכח ירי הטילים עליה במלחמת המפרץ יצר לה תדמית חיובית ביפן והפיג חשש מפני משבר אנרגיה נוסף. בנוסף, לאחר המלחמה הסירו מדינות ערב את החרם השניוני נגד מדינות וחברות הסוחרות עם ישראל והחרם צומצם רק לסחר ישיר עם ישראל. צעד זה הביא לפריחה ביחסים בין ישראל ליפן.{{הערה|שם=כהן}} ביקורים הדדיים של ראשי הממשלות ושרי החוץ נערכו, הסכמי שיתוף פעולה ואמנות נחתמו בין הצדדים והיקף המסחר בין המדינות התרחב, לרבות ייבוא של כלי רכב יפניים לישראל. במקביל, התפקיד שיפן ביקשה לעצמה בתהליך השלום הלך וגדל, עם שליחת חיילים יפנים ל[[אונדו"ף]] ובמעורבותה בניסיון ליצור "מסדרון לשלום ולשגשוג" – אזור שיתוף פעולה ב[[בקעת הירדן]].

תופעת המטיילים הישראלים שמוצאים ביפן עבודה בלתי חוקית במכירת תכשיטים ותמונות בדוכני רחוב ואשר הסתבכו בשל כך עם רשויות החוק ביפן ועם ה[[יאקוזה]] פוגעת בשמה של ישראל ביפן. תופעה זו החלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 והתרחבה בעשורים שלאחר מכן.

בשנת 2005 אירעה [[תקרית דיפלומטית]] בין ישראל ליפן, עת [[אוניית מכולות|אוניית המכולות]] [[צים אסיה]] השייכת לחברת [[צים]] הישראלית התנגשה בסירת דייגים יפנית, התנגשות שגרמה למותם של שבעה דייגים, וזאת תוך שהיא חומקת מן הזירה ללא הגשת עזרה.{{הערה|{{ynet|איריס ז'ורלט, טוקיו|חשד ביפן: אוניה ישראלית פגעה וברחה|3149828|1 באוקטובר 2005}}}} בתחילה הכחישה צים כל קשר להתנגשות אך לבסוף הודתה בתאונה{{הערה|{{TheMarker|אורי בלאו|דובר צים: הסתיימה חקירת צוות "צים אסיה" בהונג קונג; החברה סירבה לבקשה לקבל בכתב אחריות לתאונה|1.322141|7 באוקטובר 2005}}}} ואף שילמה פיצויים למשפחות ההרוגים. לחברה ולמדינת ישראל נגרם נזק תדמיתי קשה עקב ההכחשה,{{הערה|{{ynet|איריס ז'ורלט, טוקיו|בכנסת: "צים גרמה נזק לקשרי ישראל-יפן"|3151268|5 באוקטובר 2005}}}} והיה צורך במגעים דיפלומטיים רבים על מנת לשקם את הנזק התדמיתי לישראל.

בשנת 2017 לשכת המסחר ישראל יפן חשפה שיא חדש של השקעות יפניות בישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?mp=49&id=85279|כותרת=לשכת המסחר ישראל יפן מדווחת על השקעות יפניות חסרות תקדים בשנת 2017 - טלנירי|אתר=www.talniri.co.il|תאריך_וידוא=2018-09-18}}}}

ב[[מרץ]] [[2023]] צוינו בטקס חגיגי ובנטיעת עץ זית מישראל בטוקיו 70 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, כאשר ישראל היא המדינה הראשונה שזכתה לנטוע עץ סביב ארמון הקיסר, בפארק מתוייר וכאות לחשיבות היחסים בין המדינות.{{הערה|שם=:1|{{ynet|איתמר אייכנר|לציון 70 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים עם יפן: עץ זית ישראלי ניטע בלב טוקיו|news/article/rkcu9dgb3|28 במרץ 2023}}}}

נכון ל-2023 ישנן כ-100 חברות יפניות המפעילות משרדים או מרכזי חדשנות בישראל, וסך כל ההשקעות היפניות הגיע לכ-13% מסך ההשקעות הזרות בישראל. בנוסף, אמורים להיחתם הסכמים בין המדינות, בנושא סחר חופשי ואשרות עבודה-טיול שיאפשרו לתקופה של עד שנה שילוב טיול ועבודה לאזרחי שתי המדינות<ref name=":1" />.

=== חרבות ברזל ===
בפברואר 2024 סגן שרת החוץ של יפן, קיוֹטוֹ טסוּגִ'י, ביקר בקיבוץ כפר עזה בליווי יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. במהלך הביקור, טסוּגִ'י התייחס למראות הקשים שאותם ראה, כינה אותם "אימה וטרור" והדגיש כי יפן עומדת לצד ישראל במלחמתה בטרור. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3647138|כותרת=סגן שרת החוץ של יפן ביקר בכפר עזה: "אלה מראות של אימה וטרור. אנחנו עומדים לצד ישראל"|אתר=וואלה!|תאריך=28.02.24}}</ref>

ביוני 2024 מנהל בקיוטו סירב לארח תייר ישראלי בשל פשעי מלחמה לכאורה שביצע צה"ל בעזה. שגריר ישראל ביפן גלעד כהן שלח מכתב תלונה למנכ"ל החברה שבבעלות המלון, וביקש בירור מקיף, התנצלות ופיטוריו של המנהל. השגרירות גם פנתה לרשויות היפניות לבדוק את המקרה. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/byr2zzela|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת="מגעיל, מאכזב ומביש": ביפן מגנים את מנהל המלון שסירב לארח ישראלי|אתר=Ynet|תאריך=19.06.24}}</ref> שרת החוץ היפנית, [[יוקו קמיקאווה]] גינתה את סירוב המלון הבטיחה לנקוט צעדים נחרצים בנושא. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/rk8seczir|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=שרת החוץ של יפן מתנגדת ליחס שספג תייר ישראלי: "לא מקובל"|אתר=Ynet|תאריך=21.06.24}}</ref>

ביולי 2024 יפן הטילה סנקציות על ארבעה מתנחלים ישראלים בשל אלימותם נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/hka5ep2oc|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=יפן הכריזה על סנקציות נגד 4 "מתנחלים אלימים"|אתר=Ynet|תאריך=23.07.24}}</ref>

באוגוסט 2024, נגסאקי ציינה את יום השנה ה-79 להפצצת האטום שלה והודיעה שגריר בישראל ביפן לא יוזמן מחשש להפרעות אפשרויות בטקס. בעקבות כך, שגירים מארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה והאיחוד האירופי החרימו את הטקס. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/b111o6tx9r|הכותב=איתמר אייכנר|כותרת=החרם של נגסאקי על ישראל - ותגובת המערב: שגרירים רבים לא יגיעו לטקס {{!}} פרסום ראשון|אתר=ynet|תאריך=07.08.24}}</ref>

== נציגויות דיפלומטיות ==
* [[יפן]] מחזיקה בשגרירות בתל אביב.
* [[ישראל]] מחזיקה ב[[שגרירות ישראל בטוקיו|שגרירות בטוקיו]].

==הסכמים דו-צדדיים==
ישראל ויפן חתומות על מספר אמנות והסכמים דו-צדדיים. בשנת 1971 בוטל הצורך ב[[אשרה (ויזה)|אשרת]] תיירות בין שתי המדינות. ב-1993 חתמו המדינות על אמנה להימנעות מ[[כפל מס]] ולמניעת [[השתמטות ממס]]. בשנתיים שלאחר מכן נקבעו קשרי חינוך ותרבות וכן נחתם הסכם שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי. בשנת 2000 נחתם הסכם תעבורה אווירית.

==קשרי מסחר==
נכון לשנת 2010, עמד היקף [[סחר בינלאומי|הסחר הבינלאומי]] בין יפן לישראל על 2.46 מיליארד [[דולר אמריקני]], עלייה של 19% לעומת השנה הקודמת. עבור ישראל הייתה יפן יעד היצוא ה-21 ומקור היבוא ה-11. היצוא הישראלי ליפן היווה אז 1.2% מהיצוא הישראלי הכולל ו-0.1% מהיבוא היפני. היקף היצוא מיפן לישראל עמד באותה שנה על 1.78 מיליארד דולר, ועיקרו כלי רכב והובלה, מכונות, [[מכשירי חשמל]] ו[[כימיקל]]ים. מנגד, היקף היצוא מישראל ליפן עמד על 683 מיליון דולר, ועיקרו מתכת גולמית ומוצרי מתכת, כימיקלים ותזקיקי נפט, מכשירי מדידה, ציוד רפואי, יהלומים מלוטשים וציוד תקשורת. 540 חברות ישראליות (המייצאות בהיקף של למעלה מ-10,000 דולר) עבדו באותה שנה ביפן.{{הערה|'''[http://www.export.gov.il/uploadfiles/11_2011/japan30032011.pdf יפן-ישראל 2011]''', המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, 2011.}}{{הערה|'''[http://www.export.gov.il/uploadfiles/06_2011/japan10.pdf יחסי בסחר בין ישראל ליפן]''', המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, 2011.}}

[[מינהל סחר חוץ]] ב[[משרד הכלכלה]] מפעיל נספחות כלכלית ביפן לקידום שיתוף הפעולה המסחרי בין המדינות. הנספחות תומכת באירועים שונים, הכוללים תערוכות וירידים, בהם מוצגות חברות ישראליות לתעשייה היפנית. הנספחת הכלכלית בטוקיו היא נועה אשר.{{הערה|1=[http://israel-trade.net/asiapacific/author/noaa/ נועה אשר] בבלוג מינהל סחר חוץ}}

==קשרי תרבות ושיתוף פעולה מדעי טכנולוגי==
בשנת 1959 נוסד ב[[חיפה]] [[מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית]], המוקדש באופן בלעדי ל[[אמנות יפנית]], ומטרתו לאפשר לישראלים היכרות עם התרבות היפנית ולקדם הבנה הדדית בין ישראל יפן. [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] הופיעה מספר פעמים ביפן, הראשונה שבהן הייתה בשנת 2000.

בשנת 1985 העניקה יפן את [[פרס יפן]] ל[[נשיא מדינת ישראל]] לשעבר, [[אפרים קציר]], על מחקרו בתחום [[קיבוע אנזימים]]. זו הייתה השנה הראשונה שבה הוענק פרס זה. נכון לשנת 2012, ישראל העניקה את [[פרס וולף]] לעשרה יפנים: [[קוניהיקו קודאירה]], [[אוסאמו האיאישי]], [[קיושי איטו]], [[פומיהיקו מאקי]], [[יואיצ'ירו נמבו]], [[יאסוטומי נישיזוקה]], [[מסטושי קושיבה]], [[ריוג'י נויורי]], [[מיקיו סאטו]] ו[[שיניה יאמאנקה]].

==ראו גם==
* [[שגרירות ישראל בטוקיו]]
* [[מקויה]]
* [[יהדות יפן]]

==לקריאה נוספת==
* [[משה יגר]], '''ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967''', [[הוצאת כרמל]], 2021, עמ' 169–170.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.mofa.go.jp/region/middle_e/israel/index.html יחסי יפן-ישראל], באתר משרד החוץ היפני {{אנגלית}}
* [http://www.israel.emb-japan.go.jp/ אתר שגרירות יפן בישראל]
* [http://embassies.gov.il/tokyo-en/Pages/default.aspx אתר שגרירות ישראל ביפן]
* {{ynet|איריס ז'ורלט, טוקיו|חשד ביפן: אוניה ישראלית פגעה וברחה|3149828|1 באוקטובר 2005}}
* {{הידען|משרד המדע|יפן וישראל ירחיבו את שיתוף הפעולה המדעי בין המדינות|japan-and-israel-science-cooperation-1901157|19 בינואר 2015}}
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27650-2/93750-2/ ציר ראשון לישראל בטוקיו, ינואר '''1953'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ניווט יחסי חוץ|יפן|ישראל}}
[[קטגוריה:יחסי יפן–ישראל|*]]
[[קטגוריה:יפן: אנטישמיות]]