הצגת המקור של הדף "ילדים בשואה"

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=יהדות}}
[[קובץ:Razzia in een getto (detail).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמונת הילד היהודי מגטו ורשה|ילד יהודי מרים ידיו]] - מהתמונות המפורסמות של השואה]]
בתקופת [[השואה]] נספו בשל מעשי הנאצים ותוצאותיהם על פי הערכות כמיליון וחצי ילדים,{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/remembrance/archive/central-theme/children-in-the-holocaust.html ילדים בשואה], באתר "[[יד ושם]]"}} מתוכם כ-1.2 מיליון ילדים יהודים. עולמם של '''הילדים ובני הנוער בתקופת השואה''' הוא מן הטראגיים והאכזריים ביותר בתוך מציאות רווית כאב, אימה ורצח. מתוך העדויות, ספרי הזיכרונות, היומנים והמחקרים עולה כי מראשית ימיה של המדיניות ה[[אנטישמיות|אנטישמית]] של הנאצים, היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי לסכנות ו[[רדיפה]].

בצד חוויות ומשברים של תמורה ושל התפתחות אישית והצורך בהסתגלות חברתית ופסיכולוגית שעוברים על בני נוער בגיל ה[[התבגרות]] תפסה [[מלחמת העולם השנייה]] את הנוער היהודי כמי שעומדים בפני מאבקים ובפני התמודדויות מסוג חדש, חסר תקדים. בשבר הגדול שפקד אותם עם הכליאה בגטאות, עם הרעב, עם הדיכוי ועם משטר הטרור מצאו עצמם בני הנוער מול מציאות בלתי מוכרת ובלתי מובנת. המצב החדש והשינוי הנורא בחיי הפרט, המשפחה והקהילה העמידו את הנערים והנערות היהודים בפני ניסיון קשה מנשוא.

==אפליית ילדים יהודים בבתי הספר בגרמניה==
באפריל 1933, סמוך לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] ב[[גרמניה]], החלה הפרדה בבית הספר הציבוריים. זאת, כאשר נחקק "החוק נגד הצפיפות בבתי הספר הגרמניים", ונקבעה הגבלה המאפשרת רק ל-1.5% מהילדים היהודים להירשם לבתי ספר ציבוריים. זה יצר בעיה משום ש-5% מהילדים בגרמניה היו ממוצא [[יהודי גרמניה הנאצית|יהודי]]. הבעיה המשיכה להחמיר כאשר בבתי הספר הגרמניים החלה [[אריזציה]], וילדים יהודים נדרשו "ללמוד" ממקורות שונים מאשר מחבריהם לכיתה. הם גם זכו לציונים גרועים יותר מעמיתיהם ה[[הגזע הארי|אריים]], גם אם העבודה שלהם הייתה טובה יותר. הילדים היהודים לא הורשו להשתתף במרבית הפעילויות של בית הספר, דבר שגרם לרבים מהם להרגיש שהם מנותקים, ולהפרדה בין ילדים יהודים לחבריהם שאינם יהודים. ככל שהזמן חלף, רוב המורים החלו להתלהב יותר מהנהגת כללי ה[[נאציזם]], ועברו מלהיות שקטים באמונתם, לשימוש במונחים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] בכיתה. היחס הגרוע כלפי ילדים יהודים היה נפוץ יותר בבתי הספר הכפריים, אך אפילו בערים הגדולות הם נתקלו באיבה ממוריהם ומחבריהם לכיתה.
היחס כלפי התלמידים יהודים גרם להם להרגיש שונים מחבריהם לכיתה, והיו לכך השפעות שונות על משפחות שונות. חלק מהילדים החלו לעזוב את בתי הספר שלהם ללא אישור במהלך דיבורי שנאה בכיתות שלהם. אחרים ניסו להשתלב ללא הצלחה. חלק מההורים הוציאו את ילדיהם מבית הספר. הורים רבים הזדעזעו לגלות כי ילדיהם הותקפו רגשית ופיזית על ידי חבריהם לכיתה ועל ידי מוריהם בשל היותם יהודים.
בעקבות הרדיפות החלו להיפתח בתי ספר יהודיים, והקהילה היהודית אהבה את הרעיון שילדיהם ילמדו שם ללא חשש מרדיפות. בשנת 1932 (שנה לפני עליית הנאצים לשלטון) רק 14% מהילדים היהודים למדו בבתי ספר פרטיים, מספר זה עלה ל-52% בשנת 1936. בעוד שהורים רבים היו מאושרים שהתאפשר לילדיהם ללמוד ללא [[אפליה]] ורדיפה, חששו הורים רבים שזה הרצון הנאצי האמיתי, הפרדת הקהילה היהודית מהקהילה הארית.

==יומנים אישיים==
מבין סוגי הכתיבה השונים שנכתבו על תקופת השואה מהווים [[יומני השואה]] כלי תיעודי בעל חשיבות ראשונה במעלה. היומנים נוגעים באופן ישיר ובלתי מעובד במציאות.

בחקר תקופת הכיבוש הנאצי, שבה הוגבלה האפשרות ל[[חופש הביטוי]] והידיעות על המתרחש בתוך הגטאות היו מצומצמות ומקוטעות, הפכו היומנים למכשיר מרכזי בשחזור ובהבנת עולמו של הפרט היהודי הסגור ב[[גטו]]. היומן האישי מהווה כלי ביטוי עיקרי בעולמם של בני נוער כמו גם של מבוגרים באותם ימים. הוא שימש ערוץ פרטי לגילוי חוויות ומראות, לפורקן רגשי נוכח המצב ודרך נוספת לתאר את תעתועיו האכזריים תחת עול של דיכוי ורדיפה. בדיעבד, היומן הפך לתעודה היסטורית המנציחה בדרך אותנטית את עולמם של היהודים על סף רציחתם.

=== יומנים מפורסמים ===
* יומנה של [[אנה פרנק]] מ[[הולנד]] זכה לפרסום עולמי. יומן זה מתאר את חייה של נערה החיה בדירת מסתור עם בני משפחתה ובני משפחה נוספת ב[[אמסטרדם]].
* יומנה של [[מרי ברג]], שנכנסה ל[[גטו ורשה]] בעודה נערה בת 15 ושהתה בו קרוב לשנתיים, עד שהועברה ל[[כלא פאוויאק]] הסמוך לגטו, וזכתה להנצל ולצאת מ[[פולין]] בראשית [[1943]]. ביומנה של מרי ברג ניכרים היטב התמורות שחלו בחייהם של בני הנוער בגטאות. על אף שהצליחו מרי ובני משפחתה להיות מוחלפים בנתינים גרמנים, היא מצליחה לתאר את תהליך ההתפרקות של בני הנוער ממסגרות החיים המוכרות של טרם מלחמה. אחת המסגרות הבולטות שבהם התחוללו שינויים היא המשפחה ומעמדו של הנער בתוכה.
* יומנו של הנער [[יצחק רודאשבסקי]]. הנער יצחק, שתיאר בלשון דווייה ורבת רגש את קורותיו בגטו, נספה לאחר שחוסל [[גטו וילנה]] בחודש ספטמבר 1943 וגורש יחד עם שאר תושבי הגטו למחנות ב[[אסטוניה]].
* יומנה של תמרה לזרסון מ[[גטו קובנה]]. תמרה שבאה מבית יהודי [[מתבולל]] מתארת באמונה את התהליך האישי שעברה עם גילוי זהותה היהודית נוכח החורבן והרדיפות בגטו.
* יומנה של [[הלגה דן]] נערה יהודייה הולנדית, שסיפור ימיה האחרונים תחת השלטון הנאצי, נכתב ביומנה בשנת 1943 ונתגלה רק ב-[[19 באוקטובר]] [[2004]].
* יומנו של [[משה זאב פלינקר]] המגולל את מחשבותיו של נער יהודי דתי הרואה את רדיפות העם היהודי על ידי הנאצים באור דתי-היסטורי.
* יומנו של [[יז'י אורמן]], ככל הנראה אחד הילדים הבודדים ששלחו יד בנפשם בזמן השואה, כשנה לפני תום המלחמה. היומן פורסם מחדש יחד עם יומנה של אימו סופי.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"אני לא סופר, אני אפילו לא מבוגר. אני רק ילד"|652277|24 באפריל 2019}}}}
*יומנה של [[אווה היימן]], נערה יהודיה מהונגריה, שלא שרדה את [[שואת יהודי הונגריה]], אותו כתבה בשנת 1944, והוא מתאר מנקודת מבטה, את 3 החודשים האחרונים בחייה. בהשראתה החל מיזם [[הסטורי של אווה]], שהועלה בערב [[יום השואה]] [[תשע"ט]].
*יומנה של [[רבקה ליפשיץ]], נערה מתבגרת [[יהדות פולין|יהודייה פולנייה]], שכתבה [[יומן]] אישי בעת שהותה [[גטו לודז']] [[שואת יהודי פולין|בשואה בפולין]].

על היומנים שנכתבו על ידי הנערים כתב ההיסטוריון [[ישראל גוטמן]] את הדברים הבאים: {{ציטוט|תוכן=היומנים המרגשים הללו הם תעודה אנושית מרשימה, ואחדים מהם אף מתעלים לרמה ספרותית ראויה לציון. ביומנים הללו מגלים הכותבים את נבכי נפשם, ובוקעת מהם זעקה כלפי בני האדם וכלפי העולם שהסיר חסותם מהם והפקירם בידי זרים, שכוונותיהם ומזימותיהם בלתי מובנות.}}

השינוי שחולל הכיבוש הנאצי באוכלוסייה היהודית ב[[מזרח אירופה]] היה מיידי. עם כניסתם של הגייסות הגרמניים לשטחים הכבושים היו היהודים הראשונים שחשו באופן בוטה את נחת זרועם של הכובשים שהתבטאה בפעולות אלימות כלפיהם כמו גם בהתקנת חוקים ופקודות אשר שינו את מעמדם ואת מצבם הכלכלי. המצב הלך והחמיר עם סגירת היהודים בגטאות, שם ניכרו השבר והחורבן ביתר שאת. היומנים שנכתבו באותה תקופה מתארים את חיי היום יום של היהודים במצוקתם ואת השפעתם המצטברת של הנגישות והדיכוי על אורח החיים של הכלואים בגטו. יומנים של בני הנוער הציגו זווית ראייה נוספת, זו של נערים ונערות בתקופת התבגרותם תחת עול של רדיפה וחרדה מפני העתיד.

[[קובץ:Children rounded up for deportation.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ילדי [[גטו לודז']] מסודרים לקראת העברתם ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[חלמנו]]]]

==שיעורי הישרדות==

ב[[פולין]] [[ניצולי השואה|שרדו את השואה]] בערך אחד מעשרה יהודים, כלומר 380,000 מתוך 3.3 מיליון. לעומת נתון זה, מבין הילדים היהודים שרדו בערך אחד ממאה, כלומר כמה אלפים מתוך מאות אלפים.{{הערה|[https://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/children/index.asp אתר יד ושם]}}{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/1396144?seq=1 מאמר] של [[דליה עופר]] - Holocaust Survivors as Immigrants: The Case of Israel and the Cyprus Detainees, Modern Judaism, Vol. 16, No. 1 (Feb., 1996), pp. 1-23 (23 pages), Published By: Oxford University Press}}{{הערה|[[ועידת התביעות]] נוקבת במספר 69,000 [http://www.claimscon.org/what-we-do/compensation/background/child-survivor-fund/ (מקור)], אך מספר זה כולל גם רפטריאנטים - יהודים שברחו לברית המועצות בתקופת השואה ושבו לפולין אחריה - ואחרים.}}{{הערה|[[נחום בוגנר]] (בחסדי זרים, ע' 17) נוקב במספר 28,000 ילדים ששרדו את השואה, מתוכם 5,000 בפולין.}}

==ראו גם==
*[[בית היתומים של יאנוש קורצ'אק]]
*[[מריאן כהן]]
*[[הניו ז'יטומירסקי]]
*[[ילדי איזיו]]
*[[:קטגוריה:ילדים בשואה|רשימת ילדים בשואה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה]]
*[[בלוק 31]]
*[[פרדי הירש]]
*[[דיטה קראוס]]
*[[אדלה קורצווייל]]

==לקריאה נוספת==
*מירה קני-פז (עורכת), '''רק הילדות אינה מזדקנת: בשואה היינו ילדים''', ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2012.
*[[חנן אלשטיין]] (עורך), '''ילדי המלחמה 1944–1948: ילדים מספרים על השואה''', [[ספרי עליית הגג]]/[[ידיעות ספרים]], 2014.
*בעז כהן (עורך), '''הנשמע קולם? עדויות מוקדמות של ילדים ניצולי שואה''', [[הוצאת מאגנס]], 2016.

ספרי זיכרונות של מי שהיו ילדים בתקופת השואה:
*אברם ציטרין, '''נער כותב בין החומות - מחברות מגטו לודז'''', ספרי יד ושם
*אסתר אייזן, '''אמי תפרה כוכבים''', ספרי יד ושם, 2004
*בן אברהם, '''להיות חופשי - נער בגטו לודז' ובמחנות''', ספרי יד ושם
*מרים בריק נקריץ, '''בדרכי החיים - ילדות בזהות ארית בין הכפריים''', ספרי יד ושם
*[[אלונה פרנקל]], '''ילדה''', [[הוצאת מפה]], 2004
*צילה ליברמן, '''צלינקה''', ספרי יד ושם
*מלכה אדלר, '''איצ'ו וברנרד''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2004
*[[יוסף ז'מיאן]], '''[[מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים]]''' מוסד ביאליק
*ד"ר [[לנה קיכלר-זילברמן]], '''[[מאה ילדים שלי (ספר)|מאה ילדים שלי]]''' (תרגם מכתב-היד הפולני [[שמשון מלצר]]), ירושלים: [[יד ושם]] ו[[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]], תשי"ט 1958
*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[[אל תשלח ידך אל הנער (ספר)|אל תשלח ידך אל הנער]]''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2005. [[אוטוביוגרפיה]], העוסקת גם בילדותו ב[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוואלד]].
*[[משה פלינקר]], '''הנער משה''', ספרי יד ושם
*השופט דוד פרנקל, "'''מברגן בלזן לירושלים - שואה ומשפט'''", הוצאת "בית העדות", בשיתוף יד-ושם, ירושלים, 2010, אוטוביוגרפיה, העוסקת, בין היתר, בילדים במחנות ריכוז ובמחנות ההשמדה
*[[שרה זיסקינד|שרה פלגר-זיסקינד]], '''העטרה שאבדה''' - ספר על ילדותה בגטו לודז', במחנה ההשמדה אושוויץ ובמחנות עבודה - [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*מאגר המידע [http://www.children-holocaust2.co.il/ ילדים בשואה], עדויות בהיסטוריה וסיפורי חיים  
*ד"ר אמונה נחמני גפני, [https://web.archive.org/web/20051210073815/http://www.e-mago.co.il/Editor/article3.php/history/180 הצלת ילדים יהודיים בידי פולנים בתקופת השואה]
*[http://ghetto.galim.org.il/street/ ילדים בשואה], באתר גלים
*[https://www.yadvashem.org/he/remembrance/archive/central-theme/children-in-the-holocaust.html יום הזיכרון לשואה ולגבורה, 2009, בסימן '''ילדים בשואה'''], באתר [[יד ושם]]
*[http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/bearing-witness/children_holocaust.asp חפצים המספרים את סיפוריהם של ילדים בשואה], באתר יד ושם
*[[נחום בוגנר]], [http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%202329.pdf הצלת ילדים יהודים במנזרים בתקופת השואה], באתר יד ושם
*[http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/ceremonies/children פעילות חינוכית בנושא ילדים ובני נוער בתקופת השואה], באתר יד ושם
*{{הבוקר|א. דורף|אם יהודיה בבלגיה דורשת בדין את ילדה|19500217|62}}
*פרופ' [[דליה עופר]], [http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205104.pdf ילדים ונוער בתקופת השואה - סוגיות לדיון], באתר יד ושם; מתוך "השואה הסטוריה וזיכרון" - ספר יובל לישראל גוטמן, יד ושם, 2002
*{{הארץ|דפנה ארד|הדובי, המונופול והבובות, ששרדו בשואה יחד עם הילדים ששיחקו בהם|1.2441921|28 בספטמבר 2014}}
* {{דעת|1=ניצה דורי|2=daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=2&id=1860|3=משחקים וצעצועים של ילדים בתקופת השואה כפי שהם משתקפים בחמישה ספרי ילדים בעברית}}, גיליון מס' 16 - תש"פ - 2019/20
* [http://www.aloumim.org.il aloumim.org.il] - אתר האינטרנט של "[[עלומים (אגודה)|עלומים]]", אגודה של ילדים שהוסתרו בצרפת בתקופת השואה

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{השואה|העם היהודי בשואה}}
[[קטגוריה:ילדים בשואה|*]]
[[קטגוריה:קורבנות של אנטישמיות|*]]
{{ללא בוט|117}}