הצגת המקור של הדף "יעקב יוסף כ"ץ"

{{עריכה|נושא=אישים|נושא2=יהדות|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תלמידו של [[הבעל שם טוב]]|אחר=רב מהדור השלישי לחסידות, 'רב ייב"י'|ראו=[[יעקב יוסף מאוסטראה]]}}
הרב '''יעקב יוסף כ"ץ''' (תנ"ה, 1695 - [[כ"ד בתשרי]] [[תקמ"ב]], [[1781]]) הידוע כ'''רבי יעקב יוסף מפולנאה''' או '''התולדות''' (״דער תולדות״ ביידיש). היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעש"ט]], מאבות ה[[חסידות]], סופר ואידאולוג התנועה ומחבר ספר הפרשנות ל[[תורה]] [[תולדות יעקב יוסף]].

==קורות חייו==
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינן ידועות. אביו רבי צבי הכהן היה נצר לרבי [[שמשון מאוסטרופולי]] ולרבי [[יום-טוב ליפמן הלר]], בעל התוספות יום טוב. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ו[[אב בית דין]] ב[[שרהורוד]] שב[[פודוליה]] (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי [[יהודה לייב מפולנאה]] (המוכיח מ[[פולונה|פולנאה]]), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד. בשלב מסוים בחייו, קודם לפגישתו עם הבעש"ט, אימץ את דרכי [[חסידות אשכנז|החסידות המיסטית]], הרבה [[הסיגוף ביהדות|בסיגופים]], [[התבודדות|התבודד]] כדי לעסוק בעיון ובלימוד, החמיר על עצמו בעניין השחיטה, והתפלל במנין קטן של אנשים קרובים אליו בשאיפותיו הרוחניות, ולא במניין הקהילה הרגיל. כפי שהוא עצמו תיאר את הדברים, התנהגותו עוררה מורת רוח בין בעלי הבתים של הקהילה. הם סברו כי על [[רב עיר]] להיות מעורב וזמין כמנהיג רוחני וכאב בית דין בכל עת{{הערה|{{צ-ספר|שם=משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות עמ' 48|מו"ל=מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל|שנת הוצאה=1999}}}} כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המיסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה{{מקור}} הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המיסים, ומיד התרחשה בעיר שריפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המיסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המיסים, ועל פי סיפור העם כך היה (סיפור זה שימש את [[ש"י עגנון]] כגרעין לסיפורו "[[הנדח]]"). בין השנים [[1748]]–[[1752]] שימש כאב בית הדין ב[[ראשקוב]], מ-1752 כיהן ב[[נמירוב]], משנת [[1770]], לאחר פטירת "המוכיח מפולנאה", שימש כרב ואב בית הדין ב[[פולנאה]] (הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה).

לאחר מות הבעש"ט בשנת [[1760]] שימשו הרב יעקב יוסף ו[[המגיד ממזריטש]] כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כאידאולוג התנועה ומפיץ רעיונותיה. הרב יעקב יוסף, אף על פי שהיה הוותיק שבתלמידי הבעש"ט, לא נבחר על ידיהם למלא את מקומו.

לשמו של רבי יעקב יוסף נקשרים מיתוסים בדבר [[תענית|תעניות]] קיצוניות וסיגוף הגוף. על פי המסופר{{מקור}}, במשך שש שנים רצופות, צם רבי יעקב במשך כל ימות השבוע ואכל רק    ב[[שבת]]ות. כל זאת במטרה לכפר על עוונות.

==הפצת תורת החסידות==
תרומתו של רבי יעקב יוסף להתפתחות החסידות, חוץ מהפצתה ברבים והנהגת קבוצת חסידים, הייתה פיתוח רעיון [[הצדיק]] והעדה. רעיון הצדיק בא כשכלול דגם המנהיג של הבעש"ט, שלפיו על הצדיק מוטל לגשר בין הרמה הרוחנית הנמוכה של ההמונים לבין הרמה הרוחנית הגבוהה שכרוכה בעבודת האל. ספרו "תולדות יעקב יוסף" שנדפס בשנת 1780, היה ספר החסידות הראשון שראה את אור ה[[דפוס]].

לפי רבי יעקב יוסף המאמין החסידי צריך לדבוק ולתמוך כלכלית וחברתית במנהיגו הצדיק, כדי לאפשר לצדיק להעלות רוחנית את החסיד.

השינויים ברעיון הדבקות שכתב רבי יעקב יוסף בספריו היו אחד מהגורמים שהובילו בסופו של דבר להפיכת החסידות לתנועה רחבה ועממית.

==פטירתו==
רבי יעקב יוסף נפטר ב[[כ"ד בתשרי]] [[תקמ"ב]]. האגדה החסידית מספרת שטרם פטירת רבו ה[[בעל שם טוב]] שאל אותו מתי יפטר. ענה לו רבו הבעל שם טוב: "כשמישהו ינצח אותך בדבריו ולא יהיה בפיך מה להשיבו תדע כי הגיע זמנך". ב[[שמחת תורה]] בשנת תקמ"ב ראה רבי יעקב יוסף יהודי פשוט, שלא נמנה כלל על עדת הלומדים שרקד ושמח עם ה[[ספר תורה]] בכל כוחו. רבי יעקב יוסף לא התאפק ותמה בפניו "מה יש לך עם התורה שאתה כה שש ורוקד עימה?" ענה לו היהודי הפשוט: "אמת היא שאני לא זכיתי ללמוד, אבל בשמחת נישואי אחי לא אשמח?! והרי כאן הדבר דומה אחי בני ישראל סיימו ללמוד את התורה ושמחים עמה, וכי לא אשמח עמם?". לשמע תשובתו זו נאלם פיו דום, ומיד נזכר בדברי רבו, והבין כי הגיע עת פטירתו מהעולם. ואכן מיד לאחר החג נפל למשכב קצר ומיד נסתלק לשמי מרומים{{הערה|שם=חסיד|1=סיפורי חסידים}}.

קברו נחצב ליד רבי [[יהודה לייב מפולנאה|יהודה אריה לייב מפולנאה]]. מסורת מספרת כי פעם, בעומדו ליד גדר [[בית החיים]] הרגיש בחייט אחד מתושבי פולנאה כשהוא עסוק באמירת תהלים ובנתינת צדקה בסמוך למקום קברו של "המוכיח", לימים כשביקש רבי יעקב יוסף לקנות לו חלקת קבר באותו מקום נודע לו כי חלקה זו כבר נמכרה לאותו יהודי, רבנו הפציר בו כי יוותר על חלקו בשבילו, ורק לאחר שהבטיח לו כי מקום מנוחתו יהיה בסמוך לו הסכים הלה לכך. לאחר שנסתלק רבי יעקב יוסף עברו שנים והחייט הזה נפטר לבית עולמו, כשיצאו לחפור קבר ליד קברם של רבי יעקב יוסף וידידו "המוכיח" – כהבטחתו ליהודי זה – לא היה מקום. ואנשי ה[[חברה קדישא]] הניחו את מיטת הנפטר שם באוהל וקראו בקול: הבטחתם לו מקום, אנא קיימוהו. לפתע מצאו ריוח בין הקברים שהספיק בדיוק למקום קבורתו וקברוהו שם{{הערה|שם=חסיד}}.

==ספריו==
*בשנת [[1780]] פרסם את הספר [http://www.hebrewbooks.org/14213 '''תולדות יעקב יוסף'''], בו הציג את תורת מורו, ונתן לראשונה ביטוי ספרותי לאידאולוגיה החסידית.
*ב-[[1781]] פרסם את הספר [http://www.hebrewbooks.org/24560 '''בן פורת יוסף'''].
*בשנת [[1782]] פרסם את הספר [http://www.hebrewbooks.org/19657 '''צפנת פענח'''] - (פירושים על ספר [[שמות]]). מייחסים לו גם את כתיבת הספר "כתונת פסים".

==משפחתו ושושלתו==
{{לשכתב|סיבה=לא ברור מי בן/חתן של מי|נושא=אישים}}
*הרב אברהם שמשון מפולנאה ( - [[י"ח באלול]] [[תקנ"ט]]) כיהן כרב ב[[רשקוב]] וערך סידור עם כוונות [[האר"י]].
*חתנו רבי צבי בן רבי [[חיים צאנזער]] מ[[הקלויז בברודי]].
*חתנו רבי אברהם דב אוירבך מ[[חמילניק|חמלניק]]-פולנאה. כיהן ברבנות בחמלניק ולאחר פטירת חותנו מילא את מקומו.
**רבי משה זאב מחמלניק. חתנו של רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]].
*חתנו רבי דב בר מ[[פסטוב|חווסטוב]] בנו של רבי ישראל חיים מ[[לודמיר]] (בן רבי [[אברהם המלאך]] וחתן רבי [[שלמה מקרלין]]).
*רבי דוד. נישא לנכדת רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]{{הערה|בתו או נכדתו של רבי יוסף מ[[חסידות יאמפולה|יאמפולה]].}}. עלה לארץ ישראל בשנת [[תקע"ה]] ומצאצאיו [[משפחת אוירבך]] הירושלמית (רבי [[חיים לייב אוירבך|חיים לייב]] ורבי [[שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן]]).
*רבי יעקב פנחס מ[[לטיצ'ב|לטיטשוב]], חתן רבי [[ברוך ממז'יבוז']].
*רבי משה חיים אפרים מלטיטשוב.
*רבי יחיאל מיכל חתן הרב דוד הורדצקי חתנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]].
*רבי ישראל מ[[מז'יבוז']].
*רבי ברוך מאיוונצא חתן רבי [[משה טברסקי|משה]] מ[[חסידות קוריסטשוב|קוריסטשוב]]
*בנו רבי צבי מנחם מלטיטשוב, חתן רבי [[זאב מזברז']].
*בנו רבי בנימין זאב מ[[יז'ייז'אני|אוזריאן]], חתן רבי נחמן מ[[שושלת יאמפולה|סקלאיט]].
*(משוער) בנו רבי משולם פייביש מאוזיראן.
*חתנו רבי מאיר מ[[שושלת אוזריאן|יאס]].
*חתנו רבי חיים דוד מנזון מ[[ברודי]] נכד רבי [[ישראל מרוז'ין]].
*רבי יוסף יוסקה אווערבוך (בן רבי אברהם דוב מחמעלניק). חתן רבי [[נחמן מברסלב]].
*רבי ישראל יהודה חתן רבי [[חיים צאנזר|חיים צאנזער]].

== לקריאה נוספת ==
*הרב ד"ר '''יצחק אלפסי''', תולדות יעקב יוסף: רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות, תל אביב תשנ"ח.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20131019061345/http://www.zmanpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%90%D7%94 יעקב יוסף מפולנאה], באתר [https://web.archive.org/web/20080604002658/http://www.zmanpedia.org/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 זמן פדיה]
* {{דעת|[[אברהם כהנא]]|daat/history/hasidut/kahana3-2.htm|ר' יעקב יוסף כ"ץ בעל "תולדות יעקב יוסף"}}
* {{אנצ דעת|2288}}
* {{HebrewBooks||תולדות יעקב יוסף - חלק א|14213}}, {{HebrewBooks||תולדות יעקב יוסף - חלק ב|14214}}
* [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=8066 שושלתו] בפורום היידי "[[אידישע וועלט פארומס]]".
* {{אנצ רוסית|15178}}
* {{חכמי ישראל|213|רבי יעקב יוסף ברבי צבי כ"ץ מפולנאה (בעל „תולדות יעקב יוסף”)}}
* {{ספריא||תולדות יעקב יוסף|Toldot_Yaakov_Yosef}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263263805171|יעקב יוסף בן צבי הירש הכהן, מפולנאה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי חסידות]]
[[קטגוריה:פולונה: אישים]]
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]
[[קטגוריה:ילידי 1710]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1782]]