הצגת המקור של הדף "לב טולסטוי"

{{מפנה|טולסטוי|סופרים אחרים בשם זה|טולסטוי (פירושונים)}}
{{סופר
| שם = לב ניקולאייביץ' טולסטוי
| תמונה = [[קובץ:Фотопортрет Л. Толстого (Шерер, Набгольц и Ко) (cropped).jpg|220px]]
| תאריך לידה = [[9 בספטמבר]] [[1828]]
| תאריך פטירה = [[20 בנובמבר]] [[1910]]
| מקום לידה = [[יסנאיה פוליאנה]]
| מקום פטירה = [[מוסקבה]], [[האימפריה הרוסית]]
| עיסוק = [[סופר]], [[משורר]]
| לאום = [[רוסים|רוסי]]
| שפות היצירה = [[רוסית]]
| סוגה = [[רומן|רומנים]]
| נושאי כתיבה = [[פציפיזם]], [[ארס פואטיקה]], [[שוויון]], [[היסטוריה]], [[אנרכיזם]]
| יצירות בולטות = [[אנה קארנינה]], [[מלחמה ושלום]], [[חוג הקריאה]]
|כיתוב=צילום הסופר בשנות ה-1880
|התחלת פעילות=1852
|סיום פעילות=1910}}
[[קובץ:Tolstoy_and_wife_1910.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טולסטוי ורעייתו, שישה שבועות לפני מותו.]]
'''לב ניקולייביץ' טולסטוי''' (ב[[רוסית]]: '''Лев Никола́евич Толсто́й''', {{אודיו|קובץ=Ru-Lev Nikolayevich Tolstoy.ogg}}; [[9 בספטמבר]] [[1828]] – [[20 בנובמבר]] [[1910]]{{כ}}{{הערה|תאריכי הלידה והפטירה המובאים הם על-פי [[הלוח הגרגוריאני]], המקובל בימינו. על פי [[הלוח היוליאני]], שהיה נהוג ברוסיה בתקופתו של טולסטוי, תאריך לידתו הוא [[28 באוגוסט]] 1828, ותאריך פטירתו הוא [[7 בנובמבר]] 1910.}}) היה [[סופר]] ו[[הוגה דעות|הוגה]] [[רוסים|רוסי]], שנודע בזכות שורה של [[יצירת מופת|יצירות מופת]], שהמוכרות בהן הן "[[מלחמה ושלום]]" מ-[[1869]] ו"[[אנה קארנינה]]" מ-[[1877]], המהוות את שיאו של ה[[רומן ריאליסטי|רומן הריאליסטי]]. ה[[פילוסופיה]] ה[[פציפיזם|פציפיסטית]] של טולסטוי וקריאתו להתנגדות לא אלימה הותירו רושם עז אף הן ואומצו על ידי [[מהטמה גאנדי]], [[טנזין גיאטסו]] ו[[מרטין לותר קינג]] כשיטת מאבק.

הוא נולד והתגורר רוב חייו באחוזה משפחתית ב[[יסנאיה פוליאנה]].

==ביוגרפיה==
טולסטוי נולד בשנת [[1828]] באחוזת [[יסנאיה פוליאנה]] ב[[טולה (מחוז)|מחוז טולה]] שב[[רוסיה]], הרביעי מבין חמשת ילדיהם של מריה וניקולאי איליץ' טולסטוי, שהשתתף ב[[מלחמת רוסיה–צרפת (1812)|מלחמת רוסיה-צרפת]]. הוריו מתו בילדותו, והוא ואחיו גודלו בידי קרובי משפחה.

בשנת [[1844]] החל ללמוד [[משפטים]] ושפות המזרח ב[[אוניברסיטת קאזאן]]. מוריו תיארו אותו כמי שאינו מסוגל ואינו רוצה ללמוד. טולסטוי עזב את לימודיו מבלי לסיימם, וחזר לאחוזת יסנאיה פוליאנה, ובילה חלק ניכר מזמנו ב[[מוסקבה]] וב[[סנקט פטרבורג]]. בשנת [[1851]], לאחר ששקע בחובות עקב [[הימור]]ים, עבר עם אחיו המבוגר ממנו ל[[קווקז]] והתגייס לצבא. באותה עת החל לכתוב. אחרי [[מלחמת קרים]] השתחרר מהצבא.

ב-1857 ושוב ב-1860 ערך טיולים באירופה. בהיותו בפריז היה עד ל[[הוצאה להורג]], חוויה שהשפיעה עליו עמוקות. במסעו השני בצרפת פגש את [[ויקטור הוגו]] הנערץ עליו, וכן את ה[[אנרכיסט]] [[פייר-ז'וזף פרודון]], שממנו לקח את שם החיבור La Guerre et la Paix כשמו של הספר שחיבר "מלחמה ושלום". את השפעתו של ויקטור הוגו ניתן לחוש בספר כולו. בהשפעת רעיונות שספג במסעותיו באירופה, הקים טולסטוי בשובו בתי ספר לילדי ה[[צמית]]ים שבאחוזתו.

ב-[[23 בספטמבר]] [[1862]] התחתן עם [[סופיה טולסטוי|סופיה אנדרייבה בהרס]] (המכונה בשם החיבה סוניה), בתו של רופא החצר, שהייתה צעירה ממנו ב-16 שנה, ולשניים נולדו 13 ילדים. חמישה מילדיהם מתו בילדותם. לפחות ילד נוסף אחד נולד לטולסטוי מחוץ למסגרת הנישואים.

ב-1881 עבר עם משפחתו למוסקבה, ביתו במוסקבה משמש היום מוזיאון (Музей-усадьба ЛН Толстого).

==יצירתו==
===יצירות נעורים===
[[קובץ:Ilya Efimovich Repin (1844-1930) - Portrait of Leo Tolstoy (1887).jpg|שמאל|ממוזער|דיוקן של טולסטוי שנעשה על ידי [[איליה רפין]] ב-[[1887]]]]
[[קובץ:Tolstoy_11.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טולסטוי בצעירותו]]
ברומן הנעורים שלו, "[[ילדות, נעורים, עלומים]]" ([[1852]]–[[1856]]) מתאר טולסטוי בחיות ובחדות-התפישה הפסיכולוגית האופיינית לכתיבתו את ילדותו כבנו של בעל אחוזות עשיר שמתחיל להתוודע לפער המעמדי בינו לבין בני האיכרים עמיתיו למשחק. אז החל העימות הפנימי שעינה אותו כל חייו בין הנכון והראוי על-פי שכלו — שוויון מלא בינו לבין האיכרים וסיגוף הגוף והנפש — לבין מה שהשיאתו תחושת האריסטוקרט המושרשת שלו ויצר החיים העז שלו (על אף הצהרות הצניעות החוזרות ונשנות שלו, ניכרה בטולסטוי גם נטייה לראוותנות והתנשאות של בן אצולה טיפוסי). למרות חוסר הבשלות של יצירותיו המוקדמות, ניכר כבר בהן כישרונו הכביר, והן הקנו לסופר הצעיר מקום מכובד בין יוצרי הדור.

בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-19]] נטל טולסטוי חלק ב[[מלחמת קרים]] כקצין זוטר (סגן) בצבא הרוסי. החוויה עוררה בו אימה וסלידה, וחיזקה את ה[[פציפיזם]] שלו. טולסטוי תיאר את חוויותיו מהמלחמה בספר "[[סיפורי סבסטופול]]" שיצא לאור בשנת [[1856]]. אף שהספר אינו כולל כמעט עלילה, מצליח טולסטוי לרתק את הקוראים בכושר התיאור המופלא שלו ובאבחנותיו הפסיכולוגיות הדקות, ולעורר בהם תחושות סלידה וסיאוב כפי שטולסטוי עצמו חש כלפי המלחמה.
ואף מאוחר יותר בכתבו [[על הפטריוטיות]] שם טולסטוי מתאר את האירועים שלאחר המלחמה בצורת כתיבה של מסה בעלת אופי פסיכולוגי .בכתב זה טולסטוי ממשיך ומדגיש את קווי המחשבה שלו על פציפיזם ועל שלום מזויף בחסות פטריוטיות.

מספר שנים מאוחר יותר, בשנת [[1863]], ניסה טולסטוי את כוחו לראשונה ברומן "גדול", "[[הקוזאקים]]", המגולל את עלילותיו של אציל רוסי המאוהב בנערה קוזאקית. ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת [[1869]], הוציא לאור את "[[מלחמה ושלום]]". ב-1877 הוציא לאור רומן חשוב נוסף, "[[אנה קארנינה]]". ב-1889 הוציא לאור את ה[[נובלה]] "[[סונאטת קרויצר (טולסטוי)|סונאטת קרויצר]]", שהסעירה את הרוחות ברוסיה ונחשבה בעיני רבים לשערורייתית.

===מלחמה ושלום===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמה ושלום}}
'''מלחמה ושלום''' (ב[[רוסית]]: '''Война и мир''') רומן שזכה לתהילת עולם. עלילת הסיפור מתחילה ביולי [[1805]], עת ניצב [[נפוליאון]] בשיא זוהרו, ומסתיימת באפילוג בשנת [[1819]], אחרי [[מלחמת 1812]], נפילתו וגלותו של נפוליאון. בין לבין פורש טולסטוי עלילה רחבה ובה מאות דמויות ראשיות ומשניות, חלקן היסטוריות ואחרות בדיוניות. טולסטוי לא החשיב את "מלחמה ושלום" בתור רומן, אלא כאפוס היסטורי שנועד לאייר את הבנתו וחזונו לגבי ההתפתחות ההיסטורית.

===אנה קארנינה===
{{הפניה לערך מורחב|אנה קארנינה}}
'''אנה קארנינה''' (ב[[רוסית]]: '''Анна Каренина''') הוא [[רומן]] שפורסם בתחילה כ[[סיפור בהמשכים|סדרה בהמשכים]] בירחון, ובשנת [[1877]] יצא בשלמותו כספר. הספר נחשב לאחד הרומנים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם. [[דוסטויבסקי]], בן זמנו של טולסטוי, אמר על הספר שהוא "יצירת אמנות חסרת פגמים". הספר מתאר שני סיפורי אהבה מנוגדים. האחד - של אנה קארנינה ומאהבה, הגראף ורונסקי, והשני של קונסטנטין לוין ואשתו קיטי. בכתבה שפורסמה ב[[טיים מגזין]] היוקרתי, בחודש ינואר 2007, דורג הספר במקום הראשון מתוך עשרת המקומות ברשימת הספרים הגדולים של כל הזמנים{{הערה|[http://www.time.com/time/arts/article/0,8599,1578073,00.html The 10 Greatest Books of All Time - TIME]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.

===חוג הקריאה===
{{הפניה לערך מורחב|חוג הקריאה}}
'''חוג הקריאה''' (ב[[רוסית]]: '''Круг чтения''') או בשמו המלא: "חוג הקריאה: תורת החיים על פי לב טולסטוי וחכמים: מחשבותיהם של חכמים וסופרים על האמת, החיים וההנהגה, שנבחרו, נאספו וסודרו לכל ימי השנה"{{הערה|על פי תרגומו של חיים תרסי}}, הוא ספרו האחרון של טולסטוי והוא שקד על חיבורו במשך כ-15 שנה{{הערה|לפי ההקדמה לתרגום פטר סיקירין לאנגלית מ-1997}}, טולסטוי חיבר את הספר כיוון שחש שלאחר [[אנה קארנינה]] מיצה את כוחו ככותב [[רומן|רומנים]]. הספר אמור להיות מדריך ל[[הגות]] ול[[קריאה]] לאדם המשכיל ומכיל למעלה מ-1,000 עמודים ובהם ציטוטי הוגים רבים על נושאים שונים הערוכים כתוכנית קריאה לאורך כל ימות השנה. על הספר שורה רוח של [[אנרכיזם]] ושלילת כל ממסד, בפרט ה[[כנסייה]] הממוסדת וכמריה, לעומת זאת מביע הספר אמונה שלמה בטוב לבו של היחיד ובכוחו ליצור קשר בלתי-אמצעי עם אחיו בני האדם ועם ה[[אלוהים]].

==אמונותיו של טולסטוי==
[[קובץ:L.N.Tolstoy Prokudin-Gorsky.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תמונתו היחידה של טולסטוי בצבע, מאת [[סרגיי פרוקודין-גורסקי]] (1908)]]
למרות היותו בן אצולה, נטה טולסטוי לתפיסות מהפכניות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] (ראו [[מלכות האלוהים שוכנת בתוכך]]). טולסטוי הושפע מהגותו של [[קרל מרקס]], אף שחלק עליו בנושאים רבים.

טולסטוי האמין כי [[ההיסטוריה האנושית]] היא היסטוריה של כוחניות צרופה, וראה כל [[ארגון]] אנושי כמנגנון שמטרתו הפעלת כוח. על-פי הגותו, כל ניסיון לאכיפת [[חוק]] ויצירת מנגנון [[ממשלה|ממשלתי]], הוא מניפולציה של ה[[שלטון]], שנועדה לשלוט באנשים כנגד טובתם.

טולסטוי האמין כי האשליה המכוונת מלמעלה של הציבור, היא שהביאה אותו להאמין כי לא ניתן לנהל חיים אנושיים מהוגנים בלא להיעזר ב[[ממשל]]. על-פי טולסטוי, עמלים השלטונות בשכנוע הפרט כי הוא בור ואינו מסוגל לדאוג לענייניו, וזוהי לשיטתו הסיבה היחידה להמשך קיומו של כל שלטון.

טולסטוי האמין כי מודעות לאשליה זו, וניסיון להימנע ממנה, יביאו להכחדת המשטר ולמניעת ה[[אלימות]] הטמונה בו. עם זאת, טולסטוי סבר כי כל שימוש בכוח נגדי דינו ליצור מצב זהה של כפייה ואלימות, ועל כן התנגד לכל פעולה אקטיבית כנגד השלטונות.

בהשפעת ה[[מרקסיזם]], האמין טולסטוי כי בעלות על [[קרקע]] ועל [[הון]] היא צורת כפייה נוספת. עם זאת, במציאות הרוסית ה[[פיאודליזם|פיאודלית]] למחצה של תקופתו, בה השליטה על הקרקע הייתה בידי האצולה שהיוותה חלק מן המנגנון הממשלתי, זיהה טולסטוי את הבעלות על הקרקע וההון כחלק מן המוסד הממשלתי (שלא כמו מרקס, שראה בכך מעמד נפרד הבנוי על שוק קפיטליסטי, ולא פיאודלי). בהתאם לכך, טען טולסטוי כי יש להעדיף עבודות פרטיות על פני ציבוריות (בניגוד למרקס, שראה בעבודה הפרטית את מקור ההון). עמדותיו היו נר לרגלי [[נרודניקים]] באינטליגנציה הרוסית הפרו-עממית.

טולסטוי קרא לכל בני האדם שלא לקחת חלק בכל מוסד ממשלתי, והעדיף חיים המבוססים על השוק הפרטי. מתוך הבנה כי הדבר לא ניתן לביצוע על ידי כל האנשים, טען כי על האדם לצמצם את מעורבותו בשלטון ככל הניתן, בהימנעות משירותים ציבורים, הימנעות ממשרות ציבוריות, העדפת משרה ציבורית נמוכה על גבוהה, וכדומה. טולסטוי נחשב ל[[פציפיזם|פציפיסט]], והיה מהראשונים לקרוא ל[[סרבנות]] [[צבא]]. לדעת טולסטוי, הפתרון למלחמות ולאלימות הממשלתית הוא תנועת התכחשות [[המון|המונית]] לשלטון. עם זאת, הוא התנגד למאמצים לארגן תנועה שכזו, שכן אלו היוו לדעתו מקור לכפייה עתידית נוספת.

בניגוד לעמדה זו של טולסטוי, קמו תומכים רבים אשר הושפעו מהגותו וניסו לייסד צורות התארגנות אנרכיות. מפורסמות ביותר הן ה[[קומונה טולסטויאנית|קומונות הטולסטויאניות]] - מושבות אנרכיסטיות-[[שיתוף|שיתופיות]] שקמו ברחבי רוסיה והפכו לסמל ההתיישבות האנרכית.

במסגרת פעילותו כאיש [[חינוך]] כתב טולסטוי כמה [[כתב עת|כתבי עת]] בתחום החינוך, והאמין בחינוך אנרכי חסר מתודה.

טולסטוי היה [[צמחוני]] וטען כי "הבחירה לאכול בשר מדכאת את היכולת הרוחנית הגבוהה ביותר באדם: זו של סימפתיה ורחמים כלפי יצורים חיים כמותו"{{הערה|{{nrg|לב (ליאו) טולסטוי|על מוסר וחיות אחרות: טולסטוי קורא לצמחונות|869/868|23 במרץ 2009|55|1}}}}.

טולסטוי התנזר מ[[חיי מין]], לאחר שנולדו לו 13 ילדים (5 נפטרו). התנזרות זו יצרה עימותים קשים בינו לבין אשתו הצעירה ממנו ב-16 שנים. הדברים באים לידי ביטוי בסרט אנגלי The Last Station בשנת 2010{{הערה|http://www.sonyclassics.com/thelaststation/}}.

==היחס ליהודים ולפרעות קישינב==
המשבר הרוחני שעבר בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-19]] הובילו לבחון גם את דעותיו ביחס ליהודים ואף ללמוד עברית מפיו של הרב של מוסקבה, הרב [[שלמה זלקינד]] (שמאוחר יותר גורש לו[[וילנה]] עקב יהדותו), כדי שיוכל לקרוא את ה[[תנ"ך]] בלשונו המקורית{{הערה|Tolstoi and the Jews, Harold K. Schefski, Russian Review, Vol. 41, No. 1 (Jan., 1982), pp. 1-10 http://www.jstor.org/stable/129561|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://jewishencyclopedia.com/articles/10859-minor-solomon-zalkind שלמה זלקינד] ערך של [[האנציקלופדיה היהודית]] (אנגלית)}}.

במכתב פרטי שתוכנו התפרסם בשנת 1910{{הערה|שם=פילושמי|[http://books.google.co.il/books?id=bIMuAgAAQBAJ&pg=PA147&lpg=PA149#v=onepage&q&f=false אנטישמיות רוסית, הפאמיאט, והצגת הציונות כשטנית], (אנגלית) ויליאם קורי, המרכז לחקר ה[[אנטישמיות]] של [[האוניברסיטה העברית]] בירושלים, הוצאת הרווד להשכלה גבוהה, 1995, מסת"ב 3718657406, עמודים 147,148}}{{הערה|[http://alexei800.wordpress.com/2012/01/20/leo-tolstoy-and-jewish-question/ לאו טולסטוי והשאלה היהודית] תרגום מאמר לזכרו של גרגורי אלכסנרוביץ לויט (הלוי) ובו ציטוט המכתב המלא של טולסטוי ללויט. לפי מאמר זה, טולסטוי סירב לחתום על עצומה המתנגדת לפרעות. ור' בהמשך בעניין זה}}, כתב טולסטוי:
{{ציטוט|תוכן=היהודי הוא אותו יצור עלוב, שהורד מאש התמיד הבוערת בשמים, והאיר בו את העולם כולו.{{ש}}
הוא המקור, האביב, והמעיין (משחק מילים ברוסית שלשלושתן שלוש המשמעויות) ממנו שאבו שאר האומות כולן את אמונותיהן ואת דתיהן.{{ש}}
היהודי הוא החלוץ לפני המחנה בראשה של החירות. {{ש}}
היהודי הוא החלוץ לפני המחנה בראשה של התרבות האנושית.{{ש}}
היהודי הוא סמל הנצחיות.|מירכאות=כן|מקור=מכתב לגרגורי לויט}}

יש להעיר שהיום מקובל במחקר לטעון שמכתב זה מזויף, ומעולם לא יצא מתחת ידו של טולסטוי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ולדימיר פפרני|שם='לב טולסטוי והשאלה היהודית', בתוך:|כתב עת=לב נ' טולסטוי, כתבי הגות,|כרך=כרמל|שנת הוצאה=ירושלים תשע"ו|עמ=503}}</ref>

יש הטוענים שטולסטוי, לפחות בתחילת דרכו וכרבים מבני דורו, החזיק בדעות אנטישמיות, שהתבטאו ביחס עוין ושלילי ליהודים, על פי תשובתו של טולסטוי לעיתונאי היהודי לינצקי{{הערה|לפי מאמריה של שרה הוניג בבלוגים ובספרה, המדובר בעיתונאי בשם עמנואל (גרגורביץ') לינצקי. כנראה הכוונה לסופר היידיש הרוסי [[יצחק יואל לינצקי]] אשר יחד עם 'מנדלי מוכר ספרים' היה ממוריו הנערצים של 'שלום עליכם' (רבינוביץ')}}, שהיהודים "מציקים" לו בעניין [[פרעות קישינב]]. במכתב זה האשים את הממשל בפרעות, ולטענת המגנים את טולסטוי, נמנע בכך מלהגיב על ההתנהגות הפושעת של ההמון. הדברים פורשו כאילו מדובר בתגובתו היחידה למכתבו של הסופר [[שלום עליכם]] (שלום רבינוביץ') המבקש מטולסטוי להשתתף בקובץ סיפורים קצרים בשם: "הילף: א זאמעל-בוך פיר ליטעראטור און קונסט" (עזרה: אסופת ספרות ואמנות) לטובת היהודים נפגעי הפרעות, והובנו כגילוי תפיסתו האנטישמית האמיתית{{הערה|[http://www.jpost.com/Opinion/Columnists/Another-Tack-The-German-robbed-Cossack נעץ נוסף בטענת 'הקוזק הגזול' הגרמנית] שרה הוניג, (אנגלית, ג'רוזלם פוסט)}}{{הערה|[http://www.zeevgalili.com/2004/02/328 הרצל לא בא מבית מתבולל... ומדוע חושבים בטעות שטולסטוי היה אנטישמי] מאמרו של זאב גלילי בו מביא את דברי פרופסור [[שלמה הרמתי]] אשר לדבריו [[לאה גולדברג]] כתבה ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]] שטולסטוי היה ידוע בדעותיו האנטישמיות, אך לדעתו של פרופ' הרמתי לאור קריאת הערות טולסטוי שנכתבו בתוך התנ"ך ממנו למד, טולסטוי עבר מהפך בדעותיו, בעקבות הקשר עם הרב זלקינד}}{{הערה|האסופה 'הילף: א זאמעל-בוך פיר ליטעראטור און קונסט' בעריכת שלום רבינוביץ' ([http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL-Journals001274189 פריט 1274189 בכרטסת הספרייה הלאומית]) הודפסה בתרע"ד 1904 בהוצאת הצפירה, ונמצאת בספריות רבות בעולם.}}. אך לאמיתו של דבר, טולסטוי אכן נענה לרבינוביץ' במכתב מ-6 במאי 1906, בו גינה בכל פה את הפרעות וכתב:{{ציטוטון|הפשע הנורא שבוצע בקישנב הותיר בי רושם עמוק... לאחרונה שלחנו מכתב משותף ממוסקבה לראש העיר של קישינב, ובו הבענו את רגשותינו לגבי מאורע איום זה}}, ואף שלושה סיפורים מפרי עטו אכן הופיעו באותה אסופה ספרותית{{הערה|[http://russianliteratureandbiography.com/tolstoy-and-anti-semitism/ טולסטוי ואנטישמיות] מאמרה של חוקרת הספרות אלכסנדרה פופוף (כתבת המוסף לספרות בוושינגטון פוסט)}}{{הערה|[http://mendele.commons.yale.edu/1998/06/18/sholom-aleichems-letter-to-leo-tolstoy/ מכתבו של שלום עליכם אל טולסטוי] מ-27 באפריל 1903, במקורו הרוסי ובתרגום אנגלי, תוך ציון תשובתו המיידית של טולסטוי וציון שלש המאמרים שתורגמו ליידיש וצורפו בסופו של דבר לאסופת 'הילף' מ-1904. אחד המאמרים "על נאמנות לאומית וממשל", תורגם ל[[יידיש]] עוד קודם לכן באותה שנה ([https://www.chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=hcatalog&mode=details&volno=74693 פאטריאטיזמוס און רעגיערונג, לעא טאלסטאי] -"על נאמנות לאומית וממשל, לאו טולסטוי" ב[[כרטסת]] ספריית חב"ד) לפי [http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=003436591&local_base=NNL01 התכתבות תקופה א] של [[יהושע חנא רבניצקי]], בעיני שלטונות רוסיה רבינוביץ' נתפס כחתרן בעקבות תרגום כתביו של טולסטוי, [[מקסים גורקי]] ואחרים באסופה זו ופרסומם ב-1904, ויד הצנזורה הוכבדה עליו. שנה לאחר מכן בעקבות [[מהפכת 1905]], רבינוביץ' נאלץ להגר לארצות הברית}}.

בניגוד לטענה הנפוצה{{הערה|טעות זו רשומה כאמור באנציקלופדיה העברית, והמשיכה לספרה של שרה הוניג, ומקורה כנראה בעקבות דברים של לינצקי. ור' ההערה בעניין המאמר לזכר לויט.}}, הוא צירף את חתימתו לעצומת מאה הסופרים והוגי הדעות אל הצאר, עצומה מאת [[ולדימיר סולוביוב]] נגד הפרעות בקישינב, ובה כתב: {{ציטוטון|הזוועות של קישינב הן תוצאה ישירה של התעמולה הכוזבת והאלימה אשר ממשלתנו נוקטת בה בעצמה כה רבה}}{{הערה|שם=פילושמי}}.

במהלך ביקורו של [[ליאון ברמסון]], מראשי [[World ORT|אורט]] רוסיה, יחד עם קבוצה של פעילים יהודים ביאסנאיה פוליאנה אמר להם טולסטוי:
{{ציטוט|תוכן='הממשלה היא האשמה בכול. כמו בעבר היא מפלה בין אדם לאדם, ללא כל סיבה היא ממשיכה לרדוף אחדים ולגרש אחרים רק מפני שהם מתפללים לאלוהים בצורה שונה. ממשלתנו אינה מסוגלת להבין שכל בני האדם שווים. כל החכמה המדינית שלהם מסתכמת בדיכוי ובהגבלה. מצערת אותו גם נימתם של העיתונים, אך המצב הקיים לא יוכל להימשך זמן רב.'

מצא חן בעיניו רצונם של היהודים לעבור לסוג עבודה חדש, במיוחד לעבודת האדמה. 'ככל שירבו בין היהודים עובדי האדמה' - הוא אמר בהתלהבות - 'כן ייטב ליהודים עצמם. אם יופיע דור שלם של אנשים המסוגלים לעבוד בזיעת אפיהם בשדה, בגן, בגן ירק, ב[[בית מלאכה]], המצב ישתפר מאד. ככל שגדל בעם מספרם של החורשים והזורעים, ככל שקטן מספר הסוחרים, כן ישתפר מצבו של העם וכן ירבה אושרו'.|מירכאות=כן|מקור=[http://c3.ort.org.il/Apps/WW/page.aspx?ws=ae466ecb-cf97-419c-b96d-7ad1af8f9ad1&page=cd3ea023-0f2d-4daf-8a06-db2b32d43ea7&fol=edf68219-bbff-476c-9223-36ebeedc6811&box=75d07ac6-bea3-4f40-8a0d-e0b7fe856a78&_pstate=item&_item=17d6212e-f536-48be-a01d-83d37d5e912e יום אחד עם לב טולסטוי ביאסנאיה פוליאנה]}}

==מספריו שתורגמו לעברית==
{{טורים
| רוחב = 20em
| תוכן = *'''[[אחיות (טולסטוי) |אחיות]]''', (סיפור קצר), תרגום: [[יוסף חיים ברנר]], האחדות שנה ב', גיליון 28–29, עמוד 23–24, כ"ח אייר תרע"א, (1911).
*'''[[התפילה]]''', (סיפור קצר), תרגום : [[יוסף חיים ברנר]], האחדות שנה ג', גיליון 32, עמוד 14–18, ח' סיוון תרע"ב, (1912).
*'''[[מות איבן איליץ']]''', תרגום: [[אז"ר]], בתוך "יפת", יפו: 1911-1913.
*'''[[אחר המשתה]]''', (סיפור קצר), תרגם : [[יוסף חיים ברנר]], האחדות שנה ד', גיליונות 13, 14-15, שבט, תרע"ג, (1913).
*'''[[שלוש מיתות]]''', (סיפור קצר), תרגם : [[יוסף חיים ברנר]], האחדות שנה ד', גיליונות 20, 21-22, אדר א'- אדר ב', תרע"ג, (1913).
*'''[[בעל הבית ופועלו]]''', (סיפור קצר),תרגם: [[יוסף חיים ברנר]], "הפועל הצעיר", גיליונות 32, 33-34, 37, 38, סיוון - תמוז, תרע"ד, (1914), (ראה אור בהוצאת "ספריה בכפר", יפו, טבט, תרע"ט, 1919), (מהדורה חדשה ב-2002, ב-[[הוצאת משרד הביטחון]]).
*'''[[חגי' מורט]]''', תרגום: [[דוד שמעוני]], ורשה: תושיה, 1922.
*'''[[לב טולסטוי, מבחר סיפורים]]''', תרגום: [[מרים ברנשטיין-כהן]], הוצאת עידית, 1934.
*'''[[מלחמה ושלום]]''',(כרך ג', כרך ד'), תרגום : [[לאה גולדברג]], הוצאת [[ספרית הפועלים]], 1956.
*'''[[חוג של קריאה - תורת החיים על פי לב טולסטוי וחכמיו]]''', תרגם : [[חיים תרסי]], הוצאת מאי, 1962.
*'''[[השבוי מקווקז]]: [[מותו של איוואן איליץ']]''', הוצאת מטכ"ל, 1965.
*'''השבוי מקוקז - [[השעון (טולסטוי)| השעון]] ''', [[הוצאת מסדה]], 1965.
*'''[[לאחר נשף המחולות]]''', המו"ל לא ידוע, 1965.
*'''[[התחיה (רומן)]]''', [[הוצאת הקבוץ המאוחד]], 1967.
*'''[[השטן (טולסטוי) | השטן]] - שלושה סיפורים''', [[הוצאת דביר]], שנת ההוצאה לא ידועה.
*'''[[שופט צדק]] ועוד סיפורים''', הוצאת בצלאל, תשט״ז 1955 תרגום: נ. רבן.
*'''האם האדמה מרובה וסיפורים אחרים''', הוצאת כרמל, 1999.
*'''[[סבסטופול (טולסטוי) | סבסטופול]]''', [[הוצאת משרד הביטחון]], השנה לא ידועה.
*'''[[חאג'י מוראט]]''', (אחרית דבר : פרופ' דימטרי סגל), [[הוצאת כרמל]], שנת ההוצאה לא ידועה.
*'''[[אווזי הבר]]''', הוצאת עופר, לא ידועה שנת ההוצאה.
*'''השבוי מקווקז מותו של איוון איליץ''', הוצאת קצין חינוך, 1974.
*'''[[סונאטת קרויצר (טולסטוי)| סונאטת קרויצר]]''', תרגום: [[צבי ארד (משורר)|צבי ארד]], [[הוצאת דביר]] 1987, (יצא גם ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], ספרי סימן קריאה, תרגום: [[פטר קריקסונוב]], תשס"ו. 2005).
*'''[[אחי הבכור]]''', המו"ל לא ידוע, 1992.
*'''[[הקוזאקים]], חאג'י מורט''', [[הוצאת מסדה]], 1993.
*'''[[האם אדמה מרובה נחוצה לאדם]]: וסיפורים אחרים''', [[הוצאת כרמל]], 1999.
*'''[[אנה קארנינה]]''', תרגום: [[נילי מירסקי]], [[עם עובד|הוצאת עם עובד]], 1999.
*'''[[רוסית - 941]]''', המו"ל לא ידוע, שנת 2000.
*'''שטן''', תרגום : [[יהודה גור אריה]], הוצאת [[גוונים (הוצאה לאור)|גוונים]], 2003.
*'''[[מותו של איוואן איליץ']]''', [[הוצאת דביר]], 2005.
*'''על הפטריוטיות מלווה ב"תזכורת לקצין" ו"תזכורת לחיל"''', [[הוצאת נהר]], 2008.
*'''[[התחיה (טולסטוי)| התחיה]]''', תרגום : [[דינה מרקון]], [[הוצאת כרמל]], 2012.
*'''[[כתבי הגות (טולסטוי) | כתבי הגות]]''', תרגום: [[דינה מרקון]], [[הוצאת כרמל]], 2015.
*'''[[הבריחה מגן עדן]]''', תרגום: ליזה צ'ודנובסקי, [[הוצאת שוקן]], 2015.
*'''[[מלחמה ושלום]]''', (כרך א', כרך ב'), תרגום: [[לאה גולדברג]], [[הוצאת הקבוץ המאוחד]], 2015.
*'''[[המת החי]]''', תרגום: [[לאה גולדברג]], [[דחק - כתב עת לספרות טובה]], כרך יא', 2019.
}}

* גרגר כביצת התרנגולת, לב טולסטוי, תל אביב יפו, ה'תרצ"ב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001241195/NLI|כותרת=לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן}}</ref>.

==מספרי הנוער שתורגמו לעברית==
*'''ילדות, נעורים, עלומים''', [[עם עובד|הוצאת עם עובד]], 1948.
* '''השופט החכם (בת השלג, דב הזהב), תרגום : [[יצחק לבנון]], [[הוצאת עמיחי]], 1964.

==מספרי הילדים שתורגמו לעברית==
* "חאג'י מורטי, הקוזקים, ספורים לילדים", [[הוצאת שטיבל]], 1937.
* "סיפורים לקטנים", [[עם עובד|הוצאת עם עובד]], 1964.
* "איבן השוטה - סיפורים לילדים", ציורים : זיוה שישא, תרגום: [[יצחק לבנון]], [[הוצאת מ. מזרחי]], 1986. (מהדורות קודמות 1963, 1971).
* "לב טולסטוי לילדים", [[הוצאת יזרעאל]], 1975.
* "וניה טפשון", ציורים: קלוד לפואן, [[עם עובד|הוצאת עם עובד]], 1984.
* "שלוש השאלות - סיפור לילדים על פי לב טולסטוי", (פורסם 2003), עיבד: ג'ון ג' מות', תרגום: [[תלמה אליגון-רוז]], [[הוצאת כנרת זמורה ביתן]], 2005.

==ספרו שתורגם מגרמנית לאנגלית==
* '''[[מלכות האלוהים שוכנת בתוכך]]''', (1894), שפת המקור [[רוסית]]. הספר הודפס בגרמנית (ב[[גרמניה]]), ותורגם ל[[אנגלית]].

==ביבליוגרפיה==
* [[ילדות, עלומים, נעורים]] (Детство, Отрочество, Юность) - פורסם בין 1852–1856
* [[סיפורי סבסטופול]] (Севастопольские рассказы) - פורסם 1856-1856
* [[:קטגוריה:ספרי לב טולסטוי|רשימת ערכים בוויקיפדיה על ספרי לב טולסטוי]]

==לקריאה נוספת==
* [[יהושע חנא רבניצקי]], '''ליב ניקולייביץ' טולסטוי''', וילנה: מזרח ומערב, [[תרע"ב]], 1911.
*[[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'|אז"ר]], '''חיי ליב ניקולייביץ טולסטוי''', תל אביב: דפוס אחדות, תרפ"ד.
*[[יוסף קלוזנר]], '''ליב טולסטו'''י, בספרו "'''מגדולי הספרות העולמית'''", ירושלים: מדע, 1954.
* [[אדיר כהן]], '''ספרות ילדים בעולם יצירתו של לב טולסטוי''', המו"ל ושנת ההוצאה לא ידוע.
* [[אנרי טרויה]], '''טולסטוי''', תרגם: מרדכי שניאורסון, [[כתר הוצאה לאור]], 1984
* ג'יי פאריני, '''התחנה האחרונה - שנת חייו האחרונה של טולסטוי''', תרגום: [[עידית שורר]], הוצאת כתר 2005, (עובד ל[[סרט קולנוע]] בכיכובם של [[הלן מירן]] ו-[[כריסטופר פלאמר]]).
* פאוול בסינסקי, '''לב טולסטוי - הבריחה מגן עדן''', [[הוצאת שוקן]], 2015
* גל אורן, '''שברים במראה: שבר ומשבר בספרות האירופית המודרנית''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2014 (״ל.נ. טולסטוי - ריק: מלחמה ללא שלום״, עמודים 38–50).
* סופיה טולסטוי, '''לחיות עם גאון: קטעים מתוך יומני אשתו של לב טולסטוי''', תרגמה [[חמוטל בר-יוסף]], [[הוצאת כרמל]], 2018.
* [[ישעיהו ברלין]], '''הקיפוד והשועל, מסה על השקפת טולסטוי על ההיסטוריה''', [[הוצאת רשפים]], 1979

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=לב טולסטוי|ויקיציטוט 2=אנה קרנינה|ויקיציטוט 3=מלחמה ושלום| ויקיציטוט 4=וידוי|ויקיטקסט=מחבר:לב טולסטוי|ויקישיתוף=Category:Leo Tolstoy}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0804087 ספרו של טולסטוי "על הפטריוטיות"] באתר "טקסט"
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=287}}
* ספרו של טולסטוי [https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/DocLib2/18.pdf מה היא אמנות] בתרגום לא-גמור של [[אהרון דוד גורדון]].
* {{סימניה סופר|6047}}
* [https://web.archive.org/web/20071212030648/http://wiki.mofet.macam.ac.il/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%99 על טולסטוי בחינוך] באתר ויקי-מופת
* {{nrg|מיקי לוי|היסחפות המונית ב"על הפטריוטיות" של טולסטוי|792/058|26 בספטמבר 2008|47|1}}
* {{הארץ|גדעון לוי|מלחמה בלי שלום, לב טולסטוי, על הפטריוטיות|1.1241002|14 בינואר 2009}}
* {{הארץ|יובל פז|על קיר המחראה אני כותב את שמך|1.1240120|9 בינואר 2009}}
* {{הארץ|ג'אד נאמן|שבוע הספר {{!}} ספרים מומלצים: ברוכים הבאים למלחמה|1.1265136|10 ביוני 2009}}
* {{הארץ||פותחים ספר: התחנה האחרונה ג'יי פאריני|1.1292840|2 בדצמבר 2009}}
* {{הארץ|תמר מרין|דום לב: תמר מרין על סופו של טולסטוי|1.1185340|20 בינואר 2010}}
* {{ynet|[[בוריס זיידמן]]|גילוי לב|3984832|19 בנובמבר 2010}}
* {{מוסף שבת|גל אורן|מלחמה ללא שלום|2011/03/06/מלחמה-ללא-שלום-גל-אורן|פורסם תחילה ב"[[מקור ראשון]]", 19 בנובמבר 2010}}
* [[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=328 "מדוע חשבנו שטולסטוי אנטישמי גמור בעוד שהעריץ את העם היהודי ולמד תנ"ך בעברית"?], מתוך האתר [http://www.zeevgalili.com/ היגיון בשיגעון].
* {{מוסף שבת|ניצה פרילוק|מוות הרואי לאיש שחייו אגדה|2011/01/03/מוות-הרואי-לאיש-שחייו-אגדהניצה-פרילוק|פורסם תחילה ב"[[מקור ראשון]]", 19 בנובמבר 2010}}
* {{דודל|leo-tolstoys-186th-birthday|יום הולדתו ה-186 של טולסטוי}}, 9 בספטמבר 2014
* [[אריק גלסנר]], [https://arikglasner.wordpress.com/2016/01/14/על-כתבי-הגות-של-לב-טולסטוי-הוצאת-כרמל/ על "כתבי הגות", של לב טולסטוי], המדור לספרות ב"7 לילות" של "[[ידיעות אחרונות]]", 14 בינואר 2016
* {{הארץ|סופיה טולסטוי|כל החיים אני מקריבה את עצמי, ולשם מה? מספיק!|0000017f-dc27-db5a-a57f-dc6f4b760000|20 בנובמבר 2018}}
* {{Find a Grave}}
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:טולסטוי, לב}}
[[קטגוריה:אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:סופרים רוסים]]
[[קטגוריה:ממשילי משלים]]
[[קטגוריה:רוסים חברי הבונים החופשיים]]
[[קטגוריה:אנרכיסטים רוסים]]
[[קטגוריה:פציפיסטים רוסים]]
[[קטגוריה:צמחונים רוסים]]
[[קטגוריה:אספרנטיסטים]]
[[קטגוריה:רוזנים רוסיים]]
[[קטגוריה:אנשי צבא רוסים]]
[[קטגוריה:אנשי צבא רוסים במלחמת קרים]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ברית המועצות]]
[[קטגוריה:רוסים שנולדו ב-1828]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1910]]