הצגת המקור של הדף "ליברטאד"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספינת מעפילים שהפליגה מבולגריה ב-1940|אחר=מועדון כדורגל מהעיר אסונסיון שבפרגוואי|ראו=[[ליברטד]]}}
{{אוניית מעפילים
 |שם="ליברטאד"
 |תמונה=[[קובץ:494LIBERTAD.jpg|מרכז|250px]]
 |כיתוב=<small>אוניית המעפילים "ליברטאד"</small>
 |כינוי=
 |שם צופן=
 |ארגון=[[ברוך קונפינו]]
 |נמל המוצא=נמל [[וארנה]], [[ממלכת בולגריה|בולגריה]]
 |מספר מעפילים=380 איש
 |רב החובל=צייקוב
 |מפקד האונייה=
 |גדעוני=
 |יום היציאה=[[13 ביוני]] [[1940]]
 |מקום ההגעה=מול [[זכרון יעקב]]
 |יום ההגעה=[[18 ביולי]] 1940
 |נתפסה ב-=18 ביולי 1940 על ידי משחתות בריטיות ונגררה ל[[נמל חיפה]]. המעפילים נעצרו למשך כשנה ב[[מחנה המעצר בעתלית]].
 |סוג האונייה=[[מפרשית]]
 |מספנה=
 |הושקה=
 |בעלים קודמים=
 |שם קודם=Шипка (עברית:שִיפְּקָה)
 |תאריך רכישה=אפריל 1940
 |מצבה כיום=
 |גורלה=
 |מקום טביעתה=
 |תפוסה=90 טונות
 |אורך=30 מ'
 |רוחב=8 מ'
 |שוקע=
 |גודל הצוות=3-5 אנשי צוות
 |הנעה=מנוע אחד
 |מהירות=
 }}
[[קובץ:499NETLIBERTAD.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נתיב ההפלגה של הליברטאד]]
'''ליברטאד''' (ב[[ספרדית]]: "חירות") היא [[מפרשית|ספינת]] [[העפלה|מעפילים]] שיצאה מנמל [[וארנה]] שב[[בולגריה]] ב-[[13 ביוני]] [[1940]] כחלק ממפעל ההעפלה הפרטי של ד"ר [[ברוך קונפינו]] כשעל סיפונה 380 מעפילים מבולגריה ומ[[הונגריה]]. ב-[[18 ביולי]] 1940 הגיעה הליברטאד אל מול חופי [[זכרון יעקב]], ונתפסה על ידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]]. היא נגררה ל[[נמל חיפה]] ומעפיליה נאסרו למשך כשנה ב[[מחנה המעצר בעתלית]].{{הערה|[[שלמה שאלתיאל]], '''מארץ הולדת למולדת''' - עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939 - 1949, [[הוצאת עם עובד]], 2004, עמוד 68.}}

==רקע ורכישת הספינה==
ב-[[9 בינואר]] 1940 נחתו בחופי ישראל 505 מעפילי ה[[רודניצ'אר]] ד' שהפעיל ד"ר ברוך קונפינו במסגרת מפעל ההעפלה הפרטי שלו מבולגריה ודרכה. נערכו הכנות להפלגתה החמישית של הספינה, אך לחץ כבד שהפעילה הממשלה הבריטית על ממשלת בולגריה הוביל לאיסור הפלגותיה של הרודניצ'אר מבולגריה למטרות העפלה. בין קונפינו לאברהם רומנו יושב ראש קהילת פלובדיב נחתם חוזה להובלת מעפילים נוספים והופעל עליו לחץ כבד למימוש החוזה אשר כלל איום בהליכים משפטיים. במקביל, לחץ מפקד המשטרה הבולגרית ה[[קולונל]] [[אטאנאס פאנטב]] על קונפינו להוציא אל מחוץ לגבולות בולגריה כ-250 יהודים, "[[נתינות|נתינים]] זרים" אשר גורשו ממקומות מגוריהם במסגרת "המסע לגירוש נתינים זרים". 

קונפינו רכש את ה[[מפרשית]] "שיפקה" בת 90 הטונות, אשר הייתה בנויה מעץ, אורכה 30 מטרים ורוחבה 8 מטרים. לספינה היו שלושה [[מפרש]]ים, [[סירת הצלה]] אחת ל-8 אנשים ולא נמצאו בה [[חגורת הצלה|חגורות הצלה]]. בספינה הותקן מנוע אחד, אשר כבר בתחילת ההפלגה פסק מלפעול. שם המפרשית שונה ל"ליברטאד" ובעת הפלגתה היא הניפה את [[דגל אורוגוואי]]. המפרשית הותאמה להובלת נוסעים, אם כי בדוחק רב. בבטן הליברטאד הוכשרו 240 דרגשים במרווח של 40 סנטימטרים האחד מהשני ועל הסיפון הותקן מבנה עץ ארעי ובו 80 דרגשים. צוות המפרשית מנה שלושה אנשים. רב רובל [[רוסי]] בשם צ'ייקוב, מכונאי מ[[צ'כוסלובקיה]] ו[[נווט]] [[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרי]].

לפי דיווחו של ז'אק טולידו, נשיא הקהילה היהודית בווארנה, עלו על הליברטאד 360 מעפילים. 264 [[יהדות בולגריה|מיהודי בולגריה]] ומתוכם 199 "נתינים זרים" ו-96 מארצות נוספות, בעיקר מהונגריה. הספינה הותאמה אך בקושי להובלת 320 מעפילים, ו-40 המעפילים העודפים שעלו אליה לנו במקומות מזדמנים על סיפונה. המעפילים שילמו בעד הנסיעה ב[[פנגו הונגרי]] או ב[[לב (מטבע)|לבות]], והצטיידו על חשבונם במזון לשבוע ימים. אחד המעפילים ציין כי נדרש לשלם 10,000 לבות (כ-1,000 [[דולר אמריקני|דולרים אמריקניים]]) בגין ההפלגה.{{הערה|שם=שאלתיאל1|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמודים 78-81.}} עם זאת, לפי רישומיו של קונפינו שילמו הנוסעים בסך הכל סכום של 182,900 לבות (ממוצע של כ-500 לבות למעפיל), וסכום נוסף של 140,200 לבות נתרם על ידי קהילות יהודיות, בעיקר קהילת וארנה. את ההפלגה סיים קונפינו ב[[גירעון]] של 240,000 לבות.{{הערה|שם=שאלתיאל3|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמוד 360.}} עוד עולה לפי עדויות המעפילים, כי המשטרה הבולגרית העלתה בכוח מספר מעפילים נוספים, ובפועל הפליגו על הליברטאד 380 מעפילים. מידע זה תואם את דיווחי [[משטרת המנדט|המשטרה הבריטית]] לגבי מספר המעפילים שנעצרו.{{הערה|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמוד 312-313.}}

==ההפלגה==
הליברטאד הפליגה מווארנה וכבר בתחילת הדרך התקלקל מנועה והיא נגררה לנמל [[בורגס]] על ידי ספינת דיג מקומית. לפי עדויות מעפילים, חובל המנוע בכוונה תחילה, אם על ידי מי מהנוסעים או על ידי המכונאי הצ'כי אשר תואר כ"[[שיכור]]" והועלה בכוח לספינה על ידי המשטרה הבולגרית.{{הערה|שם=שאלתיאל3}} לאור מצבה של הספינה, סירבו המעפילים להמשיך בהפלגה ואף ניקבו את מכל המים היחיד שלה במטרה למנוע את הפלגתה. המשטרה הבולגרית סירבה לאשר את המשך שהייתה, והוטל על ספינת גרר צבאית להובילה ל[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של [[טורקיה]].{{הערה|שם=שאלתיאל2|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמודים 281-282.}} לאחר לחץ של הנוסעים, הסכים [[רב חובל|רב החובל]] של הגוררת לגרור אותה עד לפתח נמל [[איסטנבול]], אך השלטונות ה[[טורקיה|טורקיים]] לא הרשו לנוסעיה לשהות בנמל. לבסוף מצאו מקום עגינה ב[[צ'אנקאלה]] שבדרום [[דרדנלים|מצרי הדרדנלים]], שם דאגו להם אנשי הקהילה היהודית למזון ולמים. המנוע לא תוקן והספינה המשיכה בעזרת [[מפרש|מפרשים]] דרומה ל[[הים האגאי|ים האגאי]], ולאחר מספר ימים הגיעה לעיירה [[סיגרי]]{{אנ|Sigri (village)}} בחופו של האי [[יוון|היווני]] [[לסבוס]]. כאן זכו נוסעי האונייה ליחס טוב יותר, כשמכונאי מקומי עזר בתיקון המנוע וניתנו להם מזון ומים. לאחר כשבועיים המשיכה הספינה בדרכה, אך בלב ים פרצה בה מגפת [[טיפוס (מחלה)|טיפוס]]. 

תנאי השהות של המעפילים על סיפון ה"ליברטאד" היו קשים. כדי להתרחץ היו הגברים קושרים סביב עצמם חבל וקופצים לים, והנשים היו מתרחצות על גבי הסיפון בעזרת דלי מי ים, כשהן מסתירות זו את זו בשמיכות ובבדים בזמן הרחצה (מספר נשים החזיקו שמיכות סביב המתרחצת). עשיית הצרכים נעשתה ישירות לים. מי שהיה צריך ללכת לשירותים נתלה מהסיפון החוצה וכן במספר מקומות הותקנו מעין תאי עץ שבלטו מחוץ לסיפון וברצפתם היה חור דרכו נעשו הצרכים. כיוון שבבטן הליברטאד שרר חום כבד וכן בגלל הצפיפות, העדיפו רבים לישון על הסיפון. הדבר היה כרוך בסכנה, כיוון שלספינה לא היה קיר מעקה בחלק מהמקומות והייתה סכנה של נפילה לים במהלך השינה.

ב-[[8 ביולי]] חלפה הליברטאד בסמוך ל[[איוס]], ב-[[9 ביולי]] לפנות בוקר חלפה על פני האי [[קוס]], ובהמשך עגנה שוב בחוף הטורקי. ב-[[17 ביולי]] לפנות בוקר חלפה הליברטאד ליד [[קפריסין]], וב-[[18 ביולי]] הגיעה לקרבת חופי [[ארץ ישראל]] מול [[זכרון יעקב]], ונתפסה על ידי [[המנדט הבריטי|הבריטים]]. האונייה נגררה ל[[חיפה]] והמעפילים נאסרו לשנה ב[[מחנה המעצר בעתלית]]. רב החובל של האונייה ושני אנשי הצוות.{{הערה|{{דבר||עובדי אנית מעפילים נאסרו|19400822|51}}}} הקברניט, שהיה נוצרי רוסי, מצא מקלט בכנסייה הרוסית ב[[טבחה]] שלחוף [[הכנרת]] והתגורר בה מספר שנים.
בעת לכידת הספינה היה מצבה כה רעוע עד כי כאשר נגררה על ידי ספינת חיל הים הבריטי נשבר הגה ה"ליברטאד" שלא יכול היה לעמוד בעומס השיט המהיר.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Libertad (ship, 1940)|תצוגה=ליברטאד}}
* [http://www.thebulgarianjews.org.il/?CategoryID=0&ArticleID=820 הפלגת הליברטאד], באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
* [http://www.amutayam.org.il/?CategoryID=304&ArticleID=412 האנייה ליברטאד] באתר [[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]]
* {{דבר||מאמץ המלחמה ומצוקת ישראל מחייבים הגדלת העלייה - העלייה בשנת 1941|19420220|6}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{ההעפלה}}

[[קטגוריה:אוניות מעפילים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:ברוך קונפינו]]
[[קטגוריה:אוניות מעפילים שהפליגו ב-1940]]
[[קטגוריה:יהדות בולגריה]]