הצגת המקור של הדף "מודיעין עילית"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירן. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
{{מפנה|קריית ספר}}
{{בוט יישובים/3797
| 1
| שם = מודיעין עילית
| סמל = [[קובץ:ModiinIlit.svg|200px]]
| ראש העיר = [[יעקב גוטרמן (ראש עיר)|יעקב גוטרמן]]
| אתר אינטרנט = http://www.modil.org.il
| מקור קואורדינטות = תבנית
|סיסמה=עיר העתיד החרדית|תמונה=[[קובץ:Modiin Illit sign.jpg|250px]]}}
[[קובץ:קרית ספר 5.JPG|ממוזער|300px|מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014]]
'''מודיעין עילית''' (מכונה גם '''קריית ספר''' ובראשי התיבות '''ק"ס'''{{הערה|ראו בפרק [[#שם העיר|שם העיר]]}}) היא [[עיר]] ו[[התנחלות]] [[יהדות חרדית|חרדית]], הממוקמת ב[[הרי בנימין]] ממזרח ל[[הקו הירוק|קו הירוק]], במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר [[מודיעין-מכבים-רעות]].

מודיעין עילית הוכרזה כעיר בשנת [[2008]]{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|עיר חדשה בשטחים: מודיעין עילית|Archive/001-d-156257-00.html|7 במרץ 2008}}}}, והיא היישוב הישראלי הגדול ביותר ב[[יהודה ושומרון]], נכון לשנת [[2022]] התגוררו בה כ־81,200 תושבים.

==היסטוריה==
העיר נוסדה ב-[[1990]] על ידי מספר יזמי [[מקרקעין|נדל"ן]] חרדיים בעלי קרקעות בפאתי היישוב [[מתתיהו (יישוב)|מתתיהו]] באמצעות "חברת קריית ספר בע"מ". התשתיות, הכבישים ומבני הציבור נבנו על קרקעות פרטיות. באוקטובר 1993 הקים [[משרד השיכון]] מנהלת הקמה ליישוב, והיא הוכרזה כ[[מועצה מקומית]] בשנת [[1996]], והפכה לעיר במרץ [[2008]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית|123647|3 בספטמבר 2017}}}}. מודיעין עילית הייתה המועצה המקומית הגדולה בארץ עד הכרזתה כעיר.

בהקמתה תמכו גדולי הדור שבאותו תקופה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/C6WxCqsoA1U|הכותב=|כותרת=חזון שהתגשם|אתר=יוטיוב|תאריך=2023}}</ref>. במעמד [[הנחת אבן הפינה]] שהתקיים בכ"ב סיון התשנ"א-1991, השתתפו [[גדול הדור|גדולי הדור]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] רבים, ובהם הרב [[אהרן יהודה ליב שטינמן]], הרב [[נסים קרליץ]] והרב [[יהודה עדס]]. את האירוע הנחה הרב [[יצחק טיקוצ'ינסקי]], מייסד העיר{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|בד"ה: המייסד של קרית ספר הלך לעולמו|1370557|10 באפריל 2022}}}}.

הקמתה התאפיינה בנתוני פתיחה מאתגרים במיוחד: עיר שנבנתה על קרקעות פרטיות ללא ליווי ממשלתי, ללא תוכניות אב, וללא סיוע של [[מינהל מקרקעי ישראל]]. בנוסף, קופת פיתוח העיר נמצאה מרוששת מחוסר הכנסות בסיסי, בשל חוסר ב[[היטל השבחה]] וחלף היטל השבחה{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/0601m-procedure/he/Procedures_06.01m.pdf נוהל חלף היטל השבחה] באתר [[רשות מקרקעי ישראל]]}}, וכן מצב סוציו-אקונומי של תושביה במדרג 1 (הנמוך ביותר). למרות האמור, העיר התפתחה מהר ובהצלחה. מודיעין עילית זוכה מדי שנה בפרס ניהול תקין על ידי שר הפנים (היחידה עם דירוג סוציו-אקונומי 1 שזכתה לפרס זה).

בשנת 2005 החלה העיר להתרחב לכיוון מזרח על ידי בנייה של מאות יחידות דיור, על אדמות שתושבי הכפר הסמוך [[בלעין]] טענו לבעלות עליהן{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח|1.1071559|2 בינואר 2006}}{{ש}}{{הארץ|עקיבא אלדר|מאות יחידות דיור נבנות באופן לא חוקי ליד בילעין|1.1558863|14 בדצמבר 2005}}}}. לאחר מספר עתירות ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] ועיכוב של למעלה משנה וחצי במהלכו נאסר אכלוס הדירות והמשך הבנייה, ולאחר הכנת תוכנית מתאר חדשה שתיקנה את הפגמים שנפלו בקודמתה, וקבעה כי יושב המצב לקדמותו במובלעות של קרקע פרטית השייכות ל[[פלסטינים]] והן יגודרו ותובטח נגישות אליהן, נקבע כי הבנייה במקום חוקית והותרו המשך האכלוס והבנייה{{הערה|שם=בגץ152607|{{פס"ד עליון|קישור=06001430.c29|סוג=בג"ץ|עותר=ראש מועצת הכפר בילעין ואחרים|משיב=שר הביטחון ואחרים}}, ניתן ב-5 בספטמבר 2007}}.

[[גדר ההפרדה]] באזור, שעלתה לכותרות לאור המאבק של תושבי הכפר בלעין, תוכננה ונבנתה תחילה תוך התחשבות בצורכי התפתחותה העתידית של העיר ולא רק על פי שיקולים ביטחוניים{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=05084140.n25|סוג=בג"ץ|עותר=אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בילעין|משיב=ממשלת ישראל ואחרים}}, ניתן ב-4 בספטמבר 2007}}. בעקבות פסיקת בג"ץ, חויב אלוף הפיקוד לתכנן מחדש את תוואי הגדר באופן שלא יתחשב בטובת התפתחות העיר, אלא בתוואי ביטחוני בלבד, ובהתאם לכך נבנתה הגדר בצמוד לבתי התושבים והופקעו קרקעות שאושרו לבנייה. באותה פסיקה איפשר ביהמ"ש לבעלי הקרקעות להגיש בקשה לפיצויים{{הערה|שם=בגץ152607}}.

במרץ [[2013]] אושרה תוכנית המתאר העירונית. במסגרת התוכנית בוצעו עבודות ניקוז לפתרון בעיית ההצפות של [[נחל דולב]], מחדל מתמשך שגבה את חייה של ילדה תושבת העיר שנפלה אל הנחל{{הערה|{{ערוץ7|חיים לב|אושרה תכנית המתאר למודיעין עילית|253454|24 במרץ 2013}}}}.

בתחילת [[2019]] אושרה הרחבת [[אזור התעשייה שילת|אזור התעשייה של שילת]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mnews.co.il/כללי/איזור-התעשייה-של-שילת-במתכונתו-הרחבה-י/|הכותב=יהודה גולן|כותרת=איזור התעשייה של שילת במתכונתו הרחבה יוצא לדרך|אתר=מודיעין ניוז|תאריך=27/2/2019}}}}. במסגרת ההרחבה צפוי להיבנות במקום מרכז תעסוקה גדול שיכשיר עובדים חרדים מהעיר לעבודה בתחומי ה[[מחשוב]] וה[[טכנולוגיה]]. כמו כן יוקם גם מסוף אוטובוסים כמענה לצורך המשמעותי של המגזר החרדי ב[[תחבורה ציבורית]].

==שם העיר==
מודיעין עילית נקראה במקור בפי בני המקום והציבור החרדי בארץ בשם '''קריית ספר''', אולם [[ועדת השמות הממשלתית]] פסלה את השם משום שזה היה שמה של חברת הבנייה שבנתה את הפרויקט ומשום ש[[דביר (עיר עתיקה)|קריית ספר המקראית]] רחוקה מאזור זה (והיא באזור [[חברון]]). השם שהתקבל באופן רשמי הוא מודיעין עילית – בשל הסמיכות לעיר [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]]. השם קריית ספר נשאר בתור שמן של השכונות הוותיקות בעיר (הגבעה הצפונית והגבעה הדרומית), שהרחובות בהן קרויים על שם ספרים תורניים. באופן בלתי רשמי העיר כולה עדיין נקראת קריית ספר, (ובקיצור- ק"ס)

ביוני 2018 החליטה מועצת העיר לשנות את שם העיר ל"איילת השחר" על שם ספרו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]] שנפטר כ-7 חודשים קודם לכן{{הערה|ישראל חבר, [http://www.kolhazman.co.il/313231 מודיעין עילית: אשפה שהיא קודש קדשים], 13 ביוני 2018, באתר כל הזמן}}, אך ועדת השמות דחתה את הבקשה כיוון שקיים [[איילת השחר (קיבוץ)|קיבוץ בשם "איילת השחר"]] ב[[אצבע הגליל]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20200920141159if_/https://www.modil.org.il/uploads/n/1544014607.2270.pdf ישיבת מליאת מועצת העיר מודיעין עלית, מספר 2018 1/א], 29 בנובמבר 2018,עמ' 6}}.

==אוכלוסייה==
העיר מאוכלסת בקהילות חרדיות מכל קשת הציבור החרדי, הייצוג הקהילתי הגדול הוא מ[[ליטאים (זרם)|המגזר הליטאי]], המתרכז בשכונה הגדולה בעיר, קריית ספר. עם זאת, ישנן קהילות נוספות כמו קהילות [[חרדים ספרדים|הספרדים]], התימנים וכן קהילות חסידיות שקבעו את משכנן בעיר.

עם הקהילות החסידיות בעיר נמנות [[חצר חסידית|חצרות החסידים]] הגדולות בארץ: [[חסידות קרלין|קרלין סטולין]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]], [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[חסידות בויאן|בויאן]], [[חסידות ביאלא|ביאלא]], [[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], [[חסידות סדיגורה|סדיגורה]], [[חסידות בוהוש|בוהוש]], [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]], קהילות '[[קהל פרושים|פרושים]]' ו'[[ישיבת המתמידים]]' ועוד. בשכונת ברכפלד קיימת חצרו של רבי [[שלמה לייב רוקח]] ה[[אדמו"ר]] מ[[שושלת בעלז#רבי ישכר דב רוקח|יערוסלב]], ובית מדרשו של האדמו"ר מ[[מנשה קליין|אונגוואר]] בשכונת גרין פארק.

[[מרא דאתרא|רב העיר]] הוא הרב [[מאיר קסלר]], בנו וממלא מקומו של הרב הראשון הרב [[שמחה קסלר]].{{בוט יישובים/3797|2}}

שיעור הילודה במודיעין עילית גבוה במיוחד: מדי שבוע נולדים בעיר בממוצע כ-55 תינוקות{{הערה|שם=יתד|יתד נאמן, י"ד תשרי תשע"ב}}; כמעט 3,000 בשנה.
{{ציר זמן/אוכלוסייה
| כותרת = להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
| מקסימום = 65000
| מספר גרפים = 6
| 1995 = 5500
| 1999 = 13000
| 2002 = 20200
| 2005 = 30500
| 2007 = 38047
| 2010 = 48100
| 2015 = 63200
}}
העיר נמצאת במקום השני בשיעור צפיפות האוכלוסין, כ-20,700 תושבים לקמ"ר (לאחר [[בני ברק]]).

מרבית התושבים בעיר (65%) הם ילדים ונערים עד גיל 18, מה שיוצר ביקוש רב לגני ילדים ומוסדות חינוך.

לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בדצמבר 2019 עבור השנים 2013–2017, נמצא שתוחלת החיים במודיעין עילית היא הגבוהה בישראל ועומדת על 87.6 שנים.

==שכונות==
השכונות המרכזיות בעיר הן:
* '''קריית ספר''' – השכונה המרכזית של העיר, מחולקת בדרך כלל לשתים: '''הגבעה הצפונית''' שהיא השכונה הוותיקה ביותר בעיר, ו'''הגבעה הדרומית''' החדשה יותר.
* '''אחוזת ברכפלד''' – השכונה הצפונית של העיר. נבנתה על ידי חברת "ציפחה אינטרנשיונל" וקרויה על שם היזם [[מאיר ברכפלד]] שעמד בראשה.
*'''חפציבה''' – שכונה מזרחית של העיר לצד דרום. נבנתה על ידי חברת [[חפציבה דיור ואחזקות|חפציבה]]. לאחר שזו [[פשיטת רגל|פשטה רגל]], הבניינים שבנייתם החלה הושלמו על ידי [[סולל בונה]]. שאר המגרשים נמכרו ל[[קבוצת רכישה|קבוצות רכישה]].
*'''גרין פארק''' – שכונה הצמודה לשכונת חפציבה. נבנתה במקור על ידי דניה סיבוס (מקבוצת [[אפריקה ישראל להשקעות|אפריקה ישראל]]). גם שכונה זו סבלה בבנייתה מפשיטות רגל והליכים משפטיים שליוו את היזמים. בסופו של דבר השכונה נבנתה בכמה שלבים וקבוצות. בחלקם אף נכנסו קהילות מגוונות לשכונה. בתחילת שנת 2009 נרכשו חלק מקרקעותיה על ידי קבוצת רכישה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] שהקימה במקום את "הקריה החסידית" וחלק נבנה על ידי "ניהול ודיור".
*'''נאות הפסגה''' – שכונה מזרחית של העיר מצפון לשכונות חפציבה וגרין פארק ול[[נחל דולב]]. נבנתה על ידי חברת "נאות הפסגה". לאחר שזו נקלעה לקשיים מונו לה [[פירוק חברות|מפרק]] ו[[כינוס נכסים|כונס נכסים]] שבמרץ 2011 החלו למכור ליזמים פרטיים את שארית הקרקעות שבבעלות החברה. בשנת 2017 החלה חברת קריית ספר בבנייה מחודשת של המשך השכונה, לאחר שקנתה את רוב הקרקעות הנותרות בשכונה.
*'''נופי עילית''' – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נאות הפסגה. נבנתה על ידי חברת 'נופי עילית' ונקראת על שמה.
*'''גן הדסים''' – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נופי עילית. נקראת על שם האולם וגן-האירועים 'גן הדסים' שנמצא בסמוך. זוהי השכונה החדשה ביותר בעיר.

==מוסדות חינוך==
===ישיבות גדולות===
[[קובץ:ישיבת מיר ברכפלד.JPG|ממוזער|ישיבת מיר ברכפלד]]
* [[ישיבת מיר מודיעין עילית]] (ברכפלד) המונה כ-600 תלמידים, בראשה עומד הרב [[נועם אלון|נועם יצחק אלון]].
* [[ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)|ישיבת כנסת יצחק]] המכונת 'חדק”ס' ('''חד'''רה '''ק'''ריית '''ס'''פר - משום שבתחילה היא הייתה שלוחה של [[ישיבת כנסת יצחק (חדרה)|ישיבת כנסת יצחק]] ב[[קריית ספר]]), המונה כ-400 תלמידים, בראשה עומד הרב שמעון נוביק.
* [[ישיבת כנסת הגדולה]] המונה כ-180 תלמידים. נוסדה על ידי הרב [[הלל זקס]], כיום עומד בראשה בנו הרב יצחק זאב זקס.
* [[ישיבת עטרת ישראל]], המונה כ-300 תלמידים. בראשה עומד הרב בן-ציון אזרחי.
* [[ישיבת ישועות משה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] המונה כ-280 תלמידים, בראשה עומד הרב גבריאל יוסף ויז'ניצר.
* ישיבת שיח יצחק.
* ישיבת נחלת בנימין.
* [[ישיבת אוהל יוסף (קריית ספר)|ישיבת אוהל יוסף]], בראשה עומד הרב אלקיים.

===ישיבות קטנות===
* ישיבת 'דרך התורה'{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג • צילום: שוקי לרר|'דרך התורה' חגגה 20 שנה במעמד הגראי"ל|181238|27 ביולי 2015}}}} בראשות הרב מיכאל צבי גרוס, מונה כ-117 תלמידים, הישיבה הוותיקה בעיר.
* ישיבת 'היכל יוסף' בראשות הרב ברוך מנדל לזרוס, מונה בערך כ-300 תלמידים, הישיבה הגדולה בעיר.
* ישיבת 'תורת מרדכי' בראשות הרב יהודה אריה כ"ץ והרב חיים יצחק זלושינסקי, מונה כ-120 תלמידים.
* ישיבת 'עטרת יוסף שלום' – סורוצקין, בראשות הרב יעקובזון, הרב וסרמן והרב דוד קסלר (אחיו של רב העיר) תחת מוסדות 'עטרת שלמה' בראשות הרב [[שלום בער סורוצקין]].
* ישיבת 'מלכות התורה' בראשות הרב רוזנטלר המונה כ-140 תמידים.
* ישיבת 'חמדת משה' בראשות הרב פפנהיים ומונה 180 תלמידים.
* ישיבת 'תפארת מרדכי' – סלבודקא, בנשיאות הרב [[משה הלל הירש]].
* ישיבת 'באר החיים' – איצקוביץ'.
* ישיבת 'אוהל יוסף' בראשות הגאון רבי שמריהו הוניגסברג, הישיבה נחשבת לטובה בעיר.
* ישיבת 'חזון דוד'.
* ישיבת 'אור יחזקאל'.
* ישיבת 'אבן האזל' המונה כ-70 תלמידים.
* ישיבת 'משכן התלמוד' בראשות הרב יוסף קסלר.
* ישיבת 'נצח התורה'.
* ישיבת 'מעלות התלמוד'.
* ישיבת 'כנסת מרדכי'.
* ישיבת 'תורת אהרן' בראשות הרב גדליה פולישוק והרב יהודה קרויס.
* ישיבת 'תורת אליהו' בראשות הרב נפתלי מאיר פאלק ובנשיאות הרב [[ישראל בונם שרייבר]].
* ועוד למעלה מעשר ישיבות קטנות.

===סמינרים לבנות===
* סמינר 'פוירשטיין' בהנהלת הרב פוירשטיין.
* סמינר 'מאיר' בהנהלת הרב יעקב רוזנשטיין והרב קרפט.
* סמינר 'מעלות שרה' בהנהלת אושרת טולידאנו.
* סמינר 'נתיבות חכמה' בהנהלת זהבה הגר.
* סמינר 'מכון בית יעקב למורות' – סניף של [[מכון בית יעקב למורות|הסמינר הישן]] בירושלים.
* סמינר 'בנות בת שבע' (צימרמן)

==ממשל מקומי==
ראש מועצת מודיעין עילית הראשון שכיהן בתפקיד כממונה על ידי משרד הפנים הוא [[יוסף שוינגר]].

החל משנת 2000 מכהן כ[[ראש עירייה|ראש העיר]] [[יעקב אשר גוטרמן|יעקב גוטרמן]] מ[[דגל התורה]] ברציפות זו הקדנציה החמישית. בשלוש הקדנציות הראשונות לא התמודד מולו מועמד אחר. במערכות הבחירות האלו (בשנים 2000, 2005 ו-2008) הוגשה לוועדת הבחירות רק רשימת מועמדים אחת המשותפת לפלגים השונים בעיר, זאת בהוראה ישירה של רבני העיר, לכן, בהתאם לחוקי [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל]] לא התקיימה הצבעה וגוטרמן והרשימה המשותפת הוכרזו כזוכים.

בשנת [[2013]] ([[תשע"ד]]) נערכו לראשונה בחירות לעיריית מודיעין עילית. יעקב גוטרמן, שהיה ראש רשימת [[יהדות התורה]] ומועמדה לראשות העיר, נבחר לקדנציה רביעית ברוב גדול של 85.5%. למועצה נבחרו 13 נציגים של יהדות התורה, 2 נציגים ממפלגת [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] ו-2 ממפלגת [[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]].

בשנת [[2018]] ([[ה'תשע"ט|תשע"ט]]) נערכו שוב בחירות לעיריית מודיעין עילית, ויעקב גוטרמן שעמד שוב בראש רשימת יהדות התורה נבחר שוב לראשות העיר ברוב גדול של 88.8%. הרכב המועצה נשאר על כנו גם לאחר בחירות אלו, 13 נציגים ליהדות התורה, 2 למפלגת ש"ס ו-2 למפלגת בני תורה.

בשנת [[2024]] ([[ה'תשפ"ד|תשפ"ד]]) נערכו בחירות לעיריית מודיעין עילית, ו[[יעקב אשר גוטרמן|יעקב גוטרמן]] נבחר כמתמודד יחיד לעמוד שוב בראש בראשות העיר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hm-news.co.il/450063/|כותרת=המתח לשיא: קרב צמוד בערים החרדיות|אתר= [[המחדש]]|תאריך=2024-02-27|תאריך_וידוא=2024-02-29}}}} כשהרב שמואל מליק מונה לבא כוח הרבנים כשותף עם ראש העיר לפעול בצוותא בכל דבר{{הערה|{{כיכר השבת|חנני ברייטקופף|גדולי ישראל החליטו לתמוך שוב ביעקב גוטרמן|haredim-news/s1bx00|2023-09-21}}}}. הבחירה הייתה בינו לבין [[פתק ירוק]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hm-news.co.il/445954/|כותרת=מודיעין עילית: גוטרמן יתמודד מול פתק ירוק|אתר=[[המחדש]]|תאריך=13 בפברואר 2024|תאריך_וידוא=2024-02-29}}}}. קודם התאריך הסופי להגשת הרשימות בעיר פרחו שמות חלופיים להנהגת העיר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhazman.co.il/468104|הכותב=ישראל חבר|כותרת=האברכים רטנו בפני הגר"ד לנדו נגד ראש העיר|אתר=כל הזמן|תאריך=30 באןגוסט 2023|תאריך_וידוא=2023-09-20}}}}, כמו מנחם שפירא המשמש כסגן ראש [[עיריית בני ברק]] וכמנהל המחלקה המוניציפלית של [[דגל התורה]], ששימש בין השנים 2003–2013 כחבר מועצת העיר מודיעין עילית, ויו"ר איחוד בני הישיבות יהודה וייספיש, בבחירות אלו מספר חברי המועצה עלה (בהתאם למספר התושבים בעלי זכות הצבעה) לתשעה עשר נציגים (שבעה עשר בבחירות 2018) והרכב המועצה הנוכחי הוא: מפלגת "יהדות התורה" (ג) בראשות גוטרמן קיבלה 71.6% מקולות המצביעים, (עלתה ביותר מ-1600 קולות) ותקבל 14 מושבים, מפלגת [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]] (שס) בראשות יעקב דוד מרציאנו (החליף את אבנר עמר בבחירות אלו) קיבלה 17.6% מקולות המצביעים ותקבל 3 מושבים בעירייה (עלתה בכמנדט אחד), מפלגת [[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]] (עץ) בראשות שמואל אלישוב קיבלה 10.3% מקולות המצביעים (ירדה בכ-100 קלות) ותקבל 2 מושבים בעירייה, מפלגה נוספת התמודדה בבחירות אלו, רשימה נוספת שהתמודדה בבחירות אלו היא "תלמידי מרן רבינו [[שמואל אוירבך]] זצוק"ל" (זך) בראשות יצחק לובצקי איש [[הפלג הירושלמי]] שפרש מ"בני תורה" ומזוהה עם הרב [[צבי פרידמן]], אך קיבלה רק 0.6% מקולות המצביעים ולא תקבל נציגות בעירייה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://municipal-election-results.moin.gov.il/summary-result|כותרת=בחירות לרשויות המקומיות תוצאות|אתר=משרד הפנים}}}}.

{{ראשי עיריית מודיעין עילית}}

==כלכלה ותעסוקה==
בעיר שלושה [[מרכז עסקים ראשי|מרכזי עסקים]] עיקריים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.modil.org.il/אודות-העיר/#:~:text=עיר%20של%20תעסוקה,הפרושים%20ברחבי%20העיר.|כותרת=עיר של תעסוקה|אתר=אתר העירייה}}}}:
* מרכז עסקים המכונה "'''מרכז עסקים עילית"''' הממוקם בכניסה לעיר ומכיל בתוכו כמה מרכזים תעסוקתיים גדולים ביניהם: חברת ה[[היי-טק]] [[מטריקס (חברה)|מטריקס]], חברת ביטוחי הנדל"ן "סיטיבוק" (city book) ומרכז [[שירות לקוחות]] של חברת כרטיסי האשראי [[כרטיסי אשראי לישראל|כאל ויזה]]. קיימים באתר מגוון רחב של [[חנות|חנויות]], מרכזי אוכל, [[בנק]]ים, [[קופת חולים|קופות חולים]] וסניף של [[דואר ישראל]].
* מרכז עסקים המכונה "'''מרכז קס"ם"''' ('''ק'''ריית '''ס'''פר '''מ'''רכז) הממוקם בשכונת "קריית ספר" בעיר, ובו חנויות, בנקים, קופות חולים ומרכזי אוכל.
* מרכז עסקים המכונה מרכז עסקים "'''חזון דוד"''' (ע"ש מיקומו ברחוב חזון דוד בעיר) ובו חנויות, מרכזי אוכל, משרדים, וסניף מקומי של [[משרד הפנים]].

בשנת 2023 בדו"ח העוני של [[המוסד לביטוח לאומי]] פורסם כי מודיעין עילית היא העיר הענייה בישראל בקרב הערים המונות מעל 80,000 תושבים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/מצגת%20oni2022.pdf|כותרת=נתוני דו״ח העוני לשנת 2022, מודיעין עילית בשקופית 15}}}}.

== תחבורה ציבורית ==
ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] בעיר מופעלת על ידי חברת [[קווים]] מאז קיץ [[2013]]. החברה זכתה ב[[מכרז]] שערך [[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים|משרד התחבורה]] בשנת [[2012]]. לפני כן, בשנים 2002–2013, הפעילה את התחבורה הציבורית חברת [[סופרבוס]], שהחליפה את חברת [[אגד]]. [[מסוף מודיעין עילית]] משמש מרכז תחבורתי אזורי.

=== בעיות תחבורתיות ===
העיר סובלת מחוסר משמעותי בתשתיות תחבורה תקינות. לעיר נתיב בודד המשמש לכניסה ויציאה היוצר "[[צוואר בקבוק]]" ומקשה על התנועה לעיר. הכניסה העיקרית לעיר תוכננה מכיוון כביש 443 ישירות מצומת מכבים, אך העניין תקוע כבר שנים בהליכי תכנון. במקום זאת הנכנסים לעיר נאלצים להשתמש בכביש 446 שאינו מיועד לכמות כל כך גדולה של אמצעי תחבורה.

כביש 446 הוא כביש חד-נתיבי לכל כיוון; הוא מפותל ומאריך את הדרך לעיר באורכו ובפקקים שנוצרים בו בשעות העומס. קיימת גם בעיה ביטחונית ובטיחותית במצב הקיים – עקב היותו הנתיב היחיד המשמש את כלי הרכב, לעיתים כשמתרחשת בו תאונה, העיר נחסמת למספר שעות.
ב-[[31 במאי]] [[2016]] נחסמה העיר על ידי משאית שהתהפכה, ובמשך כשבע שעות הייתה העיר סגורה. במספר מקרים של חסימת הציר העיר שותקה לחלוטין.

בתאריך 17 בדצמבר 2016 אישר [[משרד התחבורה]] כביש גישה חדש לעיר{{הערה|"[http://www.modil.org.il/archives/1801 אושר הכביש שיחבר בין מודיעין עילית וכפר האורנים לצומת מכבים]", באתר [http://www.modil.org.il/ עיריית מודיעין עילית].}}, שצפוי לצאת ממזרח העיר ולהתחבר ישירות ל[[כביש 443]], ולהקל משמעותית על עומסי התנועה הנוצרים בשעות העומס.

ב[[אוגוסט]] [[2019]] פורסם כי [[שר התחבורה]] [[בצלאל סמוטריץ']] החליט לקדם תוכנית שבמסגרתה יורחב [[כביש 446]], המהווה כיום את ציר התחבורה היחיד של העיר. החלטה זו באה לספק פתרון לפקקים שמהם סבלו תושבי האזור במרבית שעות היום{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|בשורה לתושבי בנימין: אושרה הרחבת הכביש המוביל לאזור המרכז|חדשות/התיישבות/945722-בשורה-לתושבי-בנימין-אושרה-הרחבת-הכביש-המוביל-לאזור-המרכז/|21 באוגוסט, 2019 15:35}}}}. לקראת סוף שנת 2022 החלו עבודות להרחבת כביש הגישה היחיד לעיר – כביש 446.

== תשתיות אזרחיות ==
על פי דו"ח [[מבקר המדינה]], חיברה העירייה ביוני 2008 באופן פיראטי את מערכת ה[[ביוב]] שלה למערכת הביוב של [[מודיעין-מכבים-רעות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_336/60ecd10c-e741-4f4d-8e99-416eeae1936d/107-biuv-new.pdf|הכותב=מבקר המדינה|כותרת=חיבור תשתית הביוב ללא אישור התאגיד|אתר=דו"ח מבקר המדינה עמוד 381}}}} באוגוסט פסק [[בתי המשפט בישראל#בית המשפט המחוזי|בית המשפט המחוזי]] כי על העירייה לנתק את החיבור לא יאוחר מ-25 בחודש. החיבור לא נותק אך מאז הגיעו הרשויות להסדר ביניהן, והביוב של העיר מוזרם למתקן [[טיהור שפכים]] איילון.

== תרבות ופנאי ==
בעיר מספר [[מתנ"ס]]ים, [[פארק עירוני]] מרכזי ו[[פארק שעשועים]] (בבעלות פרטית) הממוקם בכניסה לעיר, כיום, מתקני הפארק העירוני נשרפו ולא חודשו.

=== אתרים ארכאולוגיים בעלי עניין ===
* [[שמורת טבע]] [[שמורת אלוני בילעין]] – אחד השרידים הבודדים לחורש הים תיכוני בהרי בנימין
* [[ח'רבת בד עיסא]] – שרידי ישוב חקלאי יהודי מתקופת בית שני ובמרכזו בית כנסת עתיק
* חורבת אבו א-דנין – שרידי ישוב חקלאי יהודי מתקופת בית שני

== גלריה ==
<gallery mode="slideshow">
קובץ:Modiin Illit sign 1.JPG|הכניסה לעיר
קובץ:בנין ישיבת מיר ברכפלד.jpg|ישיבת מיר ברכפלד ("מירפלד")
קובץ:Neot hapisga.JPG|רחוב בעיר
קובץ:קרית ספר 5.JPG|ממבט אווירי
קובץ:Brachfeld 02.jpg|מבט פנורמי על שכונת ברכפלד
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.mmm-ilit.org.il האתר הרשמי של עיריית מודיעין עילית]
{{בוט יישובים/3797|פרופיל}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467975005171|מודיעין עילית (יהודה ושומרון)}}
* {{בחדרי חרדים|משה ויסברג|עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית|123647|3 בספטמבר 2017}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://meirtv.com/shiurim/מודיעין-עילית-או-קריית-ספר-נעם-יעקובסו/|הכותב=|כותרת=נעם יעקובסון חושף את סיפורה של העיר החרדית המסקרנת|אתר=ערוץ מאיר|תאריך=26 במאי 2021}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{|width="800" cellpadding="3" border="0"
|[[קובץ:neot hapisga.JPG|195px]]
|[[קובץ:Gader hahaha.JPG|325px]]
|[[קובץ:Residential buildings in Modi'in Illit.JPG|175px]]
|-
|<center>נאות הפסגה</center>
|<center>גדר הביטחון הצמודה לנאות הפסגה</center>
|<center>ברכפלד, 2006</center>
|}

{{מחוז יהודה ושומרון}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מודיעין עילית|*]]
[[קטגוריה:ערים חרדיות בישראל]]
[[קטגוריה:התנחלויות חרדיות ביהודה ושומרון]]
[[קטגוריה:ערים במחוז יהודה ושומרון]]
[[קטגוריה:יישובים דתיים ביהודה ושומרון]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1990]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]