הצגת המקור של הדף "משתמש:קונילמל/ארגז עזרא"

{{תנועת נוער
|שם=תנועת הנוער עזרא
|סמל= [[קובץ:Logo-ezra.png|150px|[[סמל]] סמל תנועת עזרא]]
|שם מלא=תנועת הנוער התורני לאומי ב[[ארץ ישראל]]
|כינוי=
|תאריך ייסוד= [[אב]] [[ה'תרע"ט]], ([[1919]])
|תאריך פירוק=
|ארגון גג= בעבר [[פועלי אגודת ישראל]]<br />כיום המפלגות הדתיות לאומיות
|השתייכות פוליטית= [[ציונות דתית]]
|תנועות=
|מפלגה=
|מספר יישובים=7 מושבים וקיבוצים
|מספר חניכים תנועה= 12,000 חניכים
|מספר חניכים משרד החינוך= 10,000
|אישים=
|מזכיר כללי= בני פרינץ
|יו"ר= ד"ר שלומית להמן
|רכז=
|מנכ"ל=
|עיר מרכזית= ההנהלה הארצית ב[[ירושלים]]
|שם תלבושת=
|אתר אינטרנט= [http://www.ezra.org.il/ האתר הרשמי]
}}
'''עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל''' היא [[תנועת נוער]] [[דתיים לאומיים|דתית לאומית]], הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל.

לתנועה כ-12,000 חניכים הפרוסים בכ-50 סניפים בישראל{{הערה|שם=הערה_א|http://www.ezra.org.il/page.asp?id=5016}}, ומספר קטן של סניפים בחו"ל . במהלך הועידה הי"ז של התנועה הוחלט על שינוי שמה של התנועה מ"חרדית לאומית" ל"תורנית-לאומית".

== על התנועה ==

===הקמת התנועה===
התנועה נוסדה בסוף חודש אב ה'תרע"ט - [[1919]] בגרמניה, על ידי קבוצת [[סטודנט]]ים מקומיים, שומרי תורה ומצוות, שחונכו בשיטתו של הרב [[שמשון רפאל הירש]] - "[[תורה עם דרך ארץ]]". שיטה זו ראתה את ה[[יהודי]] משתלב בכל תחומי ה[[חיים]] - גם אלו "החוליים", מתוך ה[[תורה]]. סטודנטים אלו הבינו שכדי לחנך לשיטה זו צריך ליצור [[חינוך בלתי פורמאלי|מסגרת בלתי פורמאלית]] גם לשעות הפנאי, שתשלים את ה[[חינוך]] הפורמאלי ותקרב את בני הנוער מקרב היהדות האורתודוקסית לאמונה מעמיקה יותר, להשתתת ה[[תורה]] בכל ענפי החיים ול[[עלייה]] ל[[ארץ ישראל]].
התנועה קרויה ע"ש [[עזרא הסופר]] אשר העלה את [[גלות בבל]] ארצה, היטיב את רמתו הרוחנית של הדור, וחיזק אותו רוחנית ואמונית.

===דרכה החינוכית===
מטרתה של התנועה, כתנועה דתית לאומית, היא חינוך דור נאמן בעל בסיס תורני איתן והשתלבותו בכל תחומי החיים תוך שאיפה למצוינות ולחתירה להקמת חברה תורנית ב[[מדינת ישראל]], אשר היא [[ראשית צמיחת גאולתנו]].
התנועה מחנכת להכרה בתורת ישראל כערך החשוב והבסיסי ביותר שאין שווים לו, בארץ ישראל ובעם ישראל.
התנועה פועלת כשסיסמתה היא "[[תורה עם דרך ארץ]]" כפי שטבע אותה ה[[רש"ר הירש]] ובישומה ב"תורה עם דרך ארץ ישראל" כפי שהתאימה לימינו הרב ד"ר [[יצחק ברויאר]].

===התנועה בארץ ישראל===
בתקופת [[העלייה החמישית]], משנת ה'תרצ"ו 1936 ואילך,  נוסדו סניפים של עזרא בארץ ישראל. התנועה בארץ הייתה מזוהה עם תנועת [[פועלי אגודת ישראל]] - מפלגה של יהודים דתיים יוצאי גרמניה שדגלו בהגשמה חלוצית ובהתיישבות בארץ ישראל ומצד שני ביקשו לחבור ל[[יהדות חרדית|יהדות החרדית]] בארץ. כביטוי לשאיפה זו כינו את התנועה "ארגון הנוער החרדי בארץ ישראל" (ב-1991 החליטה התנועה לקרוא לעצמה "תנועת הנוער החרדי לאומי בארץ ישראל").
בקיץ [[תרצ"ו]] ([[1936]]) הוקמו סניפי "עזרא" הראשונים בארץ - ב[[פתח-תקווה]] וב[[תל אביב]], תחת השם "נוער חרדי". בשנת [[ה'תרצ"ז]] ([[1937]]) נוסד הסניף בירושלים ובשנת ה'תרצ"ט (1939) נוסד הסניף בחיפה.
הכינוס הראשון של התנועה בארץ התקיים ב[[ירושלים]] בשנת ה'תרצ"ז (1939). ב[[חנוכה]] ה'תרצ"ט (1939) נערך הכינוס הארצי השני בשכונת "[[בית וגן]]" בירושלים, בכינוס זה נבחרה לראשונה הנהלת התנועה בארץ ישראל, שתפקידיה העיקריים היו הקמת ארגון ממוסד, שמירת הקשר עם הסניפים, ריכוז התנועה והקמת מחלקת הדרכה.
הכינוס הארצי השלישי התקיים בפתח תקווה בחודש אב [[ה'תרצ"ט]] ([[1939]]), בכינוס זה יש לראות את "כנס היסוד" של התנועה בארץ ישראל, מאחר שבו נקבעו למעשה קווי היסוד של התנועה בארץ.
התנועה מיסדה מתחילת דרכה פעילויות ארציות שונות שעם השנים התעצמו מבחינה כמותית ותוכנית. [[מחנה קיץ|מחנה הקיץ]] הראשון של התנועה התקיים בפתח תקווה בשנת ה'תרצ"ח (1938).
מחנה העבודה הראשון של התנועה התקיים בקיבוץ חפץ חיים בשנת ה'תרצ"ט (1939).
סמינריון ההדרכה הראשון התקיים בגת רימון בשנת ה'תש"ב (1942).

==יישובי התנועה==
התנועה, כתנועה מיישבת של פועלי אגודת ישראל, ייסדה מספר יישובים בארץ ישראל.

;'''[[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]]:'''
הקיבוץ שוכן באזור [[המועצה האזורית נחל שורק]] כ- 2 ק"מ מדרום מזרח ל[[גדרה]].
הקיבוץ הוקם ב-25 באפריל שנת [[1944]] כאשר חברי הגרעין החלוצי של התנועה ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. השם "חפץ חיים" ניתן לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, שכונה "החפץ חיים", שנפטר ביום שגרעין הקיבוץ הוקם ב[[כפר סבא]]. 

בקיבוץ מתקיימת "מדרשת הארץ ומצוותיה" העוסקת בלימוד המצוות התלויות בארץ, המכון לחקר החקלאות על פי ההלכה, פארק המים – "חפץ חיים", אולם אירועים - "גן עצי הזית" , אולפנת "צביה", בית הארחה ועוד.

;'''[[יסודות (מושב)|יסודות]]:'''
[[מושב עובדים]] שיתופי הנמצא כ-5 ק"מ ממזרח ל[[גדרה]], גם הוא בתחומי [[מועצה אזורית נחל שורק]]. היישוב הוקם בשנת [[1946]] על ידי פליטי שואה וחברי תנועת [[פועלי אגודת ישראל]] בתור גרעין התיישבותי של עזרא שנקרא קבוצת "נתיבה".
למעשה, עלו חברי קבוצת "נתיבה" לקרקע, רק במהלך [[מלחמת העצמאות]], בשנת [[1948]], על מנת להוות נקודת שליטה על [[דרך בורמה]] והיישוב נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה". בשנים הראשונות להיווסדו, תיפקד יסודות כקיבוץ, אך לאחר שנים ספורות הוא הפך למושב שיתופי. במושב היום תלמוד תורה וחיידר לבנים, ובית ספר בית יעקב המשמש כבית ספר יסודי אזורי לבנות יישובי הסביבה, וכן ישיבה קטנה לצעירים. בשנת ה'תשס"ח נפתחה במושב ישיבה גדולה "משכנות הרועים".

;'''[[גת רימון]]:'''
{{להשלים}}

;'''[[שעלבים]]:'''
הקיבוץ הוקם בשנת 1950 ושוכן דרומית מזרחית לרמלה כ- 3 ק"מ ממזרח למשמר איילון.
מייסדיו של הקיבוץ, חניכי תנועת ה"עזרא" בני הארץ ויוצאי ארצות שונות, חברי גרעין הנחל "שלהבת".
הקיבוץ נקרא כך בעקבות שמה של שעלבים שבתנ"ך: "ויואל האמרי לשבת בהר חרס שבאיילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס" (שופטים, א' לה).
עד למלחמת ששת הימים היה הקיבוץ ישוב החזית מול מובלעת לטרון. ממסמך שנפל לידי צה"ל, תכננה מפקדת הצבא הירדני להרוג את כל תושביו, וזה נוסח המכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כוחותינו!
מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על המושבה סלבית, הריסתה והריגת כל הנמצא בה, וחיסול היחידה הצבאית החונה בה.
פשיטה זו הוטלה על מפקד החטיבה האשמית, אשר יטיל אותה על מפקד העתודה לביצועים.
…גדוד העתודה יבצע הפשיטה על מושבה סלבית במגמה להרוס ולהרוג כל יושביה עם קבלת מילת הצופן "ברק"."}}

בתחומו של הקיבוץ נמצאת ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה "שעלבים" ישיבה תיכונית לבנים ואולפנא לבנות.
בחצר הקיבוץ נמצאת אנדרטת היסוד עליה כתובים דברי הנביא עמוס: ,"הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה ושבתי את שבות עמי ישראל…"

;'''[[מבוא מודיעים]]:'''
מושב עובדים שיתופי זה הוקם בשנת 1964 כ- 7 ק"מ ממזרח לעיר לוד, ליד יער בן שמן.
בתחילת דרכו וקם על ידי חניכי הנח"ל כקיבוץ, חבריו עזבו את המקום ויצאו להקים את היישוב מבוא חורון. במקומם הגיעו עולים מארצות הברית שהקימו את המושב.
שמו של המקום הוא סמלי בעקבות שמה של עיר בית חשמונאי מודיעים.
בשנת 1984 המילה "מבוא" במילה "מאור" לציון שמו של הרב מאיר משינוב, ממנהיגי פועלי אגודת ישראל".

;'''[[מבוא חורון]]:'''
[[התנחלות]] ו[[מושב עובדים]] שיתופי. הוקם על ידי גרעין הנח"ל שיצא מ[[מאור מודיעים]]. ממוקם כ- 10 ק"מ מצפון מערב לירושלים ונקרא על שמה של בית חורון התנ"כית.

'''[[נחליאל]]:'''
[[התנחלות]] השוכנת כ-9 ק"מ צפונית מערבית ל[[רמאללה]]. הוקמה על ידי חברי גרעין הנח"ל "נחליאל" שהיו תושבי הארץ.
שמו של היישוב נבחר על שם ספרו של הרב ד"ר [[יצחק ברויאר]], ממנהיגי היהדות ה[[חרדים|חרדית]].

גם היום התנועה מאפיינת את עצמה בתמיכה מובהקת בבנייה בארץ ישראל, תוך שימת דגש חזק על הבנייה הרוחנית שיש ליצור בקרב האוכלוסייה.

==המנון, סמל וסיסמת התנועה==
[[המנון]] התנועה (חובר על ידי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]):
: פה נעבוד צורנו בחדווה וברננה,
: פה נחיה את חיינו תחת שלטון התורה.
: בנה נבנה את ארצנו, חזקו חזקו ונתחזק!
: חזקו חברים. חזק ונתחזק.

סמל התנועה:
: סמל התנועה הוא [[מגן דוד]], המורכב מ[[משולש]] בהיר המונח על משולש כהה, בתוך עגול. ממגן הדוד יוצאים 12 קווים. בראש המגן-דוד מצוירים [[לוחות הברית]], ומתחתם כתוב שם התנועה (עזרא).
: העיגול מסביב לסמל מסמל את כל העולם. שלושת המשולשים הכהים מסמלים את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ואת השילוב ביניהם. המשולש הבהיר יוצר מגן דוד שהוא סמל עם ישראל המקשר ביניהם. לוחות הברית מסמלים את התורה. שנים עשר הפסים מסמלים את שנים עשר [[שבטי ישראל]], שהם אור לגויים.

סיסמת התנועה:
: הישיבה היא בית חינוכנו, שלטון התורה מטרתנו, לעם ולארץ נקדיש את חיינו.{{הערה|שם=הערה_א}}
==מבנה התנועה==
הפעילות בתנועה מתחלקת לשלוש חבריות, כאשר כל חבריא מונה מספר קבוצות המחולקות לפי שכבת גיל.

'''חבריא א'''

בה נכללים הקבוצות של שכבות ג-ו
*'''כיתה ג'''': נטעים 
*'''כיתה ד'''': עיינות
*'''כיתה ה'''': נירים
*'''כיתה ו'''': נתיבות

'''חבריא ב'''

בה נכללים הקבוצות של שכבות ז'-תחילת ט'.
שמותם של שלוש הקבוצות הגדולות נקבעו על-פי מורי דרכה של התנועה.
*'''כיתה ז'''': העולים - כשם תנועתו של הרב בירנבוים.
*'''כיתה ח'''': נחליאל - על שם ספרו של הרב ד"ר [[יצחק ברויאר]], חתנו של ה[[רש"ר הירש]].
*'''כיתה ט'''': אורות - על שם [[אורות (ספר)|ספרו]] של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. 

'''חבריא ג'''

לאחר ל"ג בעומר החניכים בקבוצת אורות הופכים מ"קבוצה" ל"גרעין" ומקבלים שם קבוע שלא ישתנה יותר, המחליף את השם "אורות", קבלת השם נעשית לאחר שבת מיוחדת הנקראת "שבת גרעין".הגרעינים שותפים בעשייה בסניף ומחוצה לו, ומשתייכים להדרכה, להגשמה ולחבריא הבוגרת.

{| class="collapsible collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; font-size: 95%; text-align: center; clear: both; width: 90%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3"
! style="background-color: #ccccff; height: 2em; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; text-align: center; color: black; font-weight: bold;" | שמות הגרעינים
|-
| style="padding: 0; font-size: 95%" |
{| class="wikitable sortable" style="width: 100%; margin: 0;"
|- bgcolor="#F0F0F0"
|-
2012    תשע"ב - '''נחשון'''	
2011    תשע"א - '''ידידיה'''
2010    תש"ע - '''דביר'''
2009    תשס"ט -''' התחיה'''
2008    תשס"ח - '''כיסופים'''   
2007    תשס"ז - '''עמיחי'''   
2006    תשס"ו - '''שהם'''   
2005    תשס"ה - '''אחיעד'''     
2004    תשס"ד - '''שחר'''   
2003    תשס"ג -'''הראל'''   	
2002    תשס"ב -	'''נועם	'''   	
2001    תשס"א -	'''יובל'''    		
2000    תש"ס -	'''גשר'''    		
1999    תשנ"ט -	'''יחד'''    		
1998    תשנ"ח -	 '''מתן'''   		
1997    תשנ"ז -	'''עז'''   		
1996    תשנ"ו -	'''גולן'''   		
1995    תשנ"ה -	'''אריאל'''   		
1994    תשנ"ד -	'''איתן'''   		
1993    תשנ"ג -	'''עמישב'''   		
1992    תשנ"ב -	'''שילה'''   		
1991    תשנ"א -	'''רעות'''  		
1990    תש"ן -	'''לביא'''   		
1989    תשמ"ט -	'''גאולה'''   		
1988    תשמ"ח -	'''חרות'''    	
1987    תשמ"ז -	'''להבה'''   		
1986    תשמ"ו -	'''אחידן'''   		
1985    תשמ"ה -	'''גלעד'''   		
1984    תשמ"ד -	'''ישי'''		
1983    תשמ"ג -	'''שניר'''       		
1982    תשמ"ב -	'''אופיר'''      		
1981    תשמ"א -	'''מוריה'''      		
1980    תש"מ	'''לא ידוע'''   		
1979   תשל"ט	'''לא ידוע'''  		
1978    תשל"ח -	'''הנתיב'''  		
1977    תשל"ז -	'''גחלת'''  			
1976    תשל"ו -	'''כפיר'''   			
1975 תשל"ה -	'''נשרים'''   
1974 תשל"ד -	'''חלמיש'''   
1973 תשל"ג -	'''אילון'''   
1972  תשל"ב -	'''אש -דת'''   
1971   תשל"א -	'''אלי-יעד'''   
1970   תש"ל -	'''שגב'''   
1969  תשכ"ט -	'''שלומים'''   
1968 תשכ"ח -	'''מתנחלים ב''''   
1967 תשכ"ז -	'''יהב'''   
1966   תשכ"ו -	'''נחשול'''   
1965   תשכ"ה -	'''שלהבת'''    
1964   תשכ"ד -	'''צורים'''   
1963    תשכ"ג -	'''אלמגור'''   
1962  תשכ"ב -	'''נחלה'''   
1961   תשכ"א -	'''ארזים'''   
1960 תש"ך -	'''נחליאל'''   
1959   תשי"ט -	'''אוראל'''   
1958  תשי"ח -	'''להבה'''  
1957  תשי"ז -	'''חזון'''   
1956   תשט"ז -      '''הנתיב'''   
1955     תשט"ו -	'''נחליאלי'''   
1954     תשי"ד -	'''מתנחלים'''   
195 תשי"ג -	'''ד''''   
1952 תשי"ב -	'''ג''''  
1951 תשי"א -	'''ב'''' 
1950  תש"י -	'''א''''
|}
|}

'''שבט ארזים'''

ישנם סניפים שבהם קיים גם שבט של [[חינוך מיוחד]] הנקרא ארזים.
==הוועידה הארצית==
הוועידה הארצית היא ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות ונערכת אחת לחמש שנים. בוועידה משתתפים נציגים (צירים) מחג"ס (חבריא ג' סניפית, כיתות י'-י"ב), ממדור הבוגרים של התנועה ומהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות לגבי תפקוד ואופי התנועה בחמש השנים באות. בועידה גם נבחרת מועצת התנועה, גוף התנדבותי עליון המפקח על דרך התנועה וההנהלה.

בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים.

הוועידה האחרונה נערכה בתאריכים ו'-ז' בניסן [[ה'תש"ע]], [[2010]], והיא הוועידה הי"ז במספר. בין היתר, הוחלט בועידה לשנות את שם התנועה לתנועת הנוער ה'''תורני לאומי''', בעוד לפני כן נקראה התנועה תנועת הנוער ה'''חרדי לאומי'''.

=="עזרא עולמי"==
מלבד הסניפים הפועלים בארץ ישנם מספר סניפים הפועלים בחוץ לארץ, ההנהלה לסניפים אלו נקראת "עזרא התנועה העולמית" והיא זו שדואגת לצרכי התנועה בחו"ל.
התנועה העולמית הבנויה כמעט כמו התנועה בארץ, מפעילה בנות שרות לאומי ושליחים היוצאים לשרת במסגרת התנועה בארצות בהם ישנם סניפים. היא מקיימת פעילות באזורי פריפריה, וכן בקרב מהגרים רוסים ב[[ארצות הברית]] ובקהילות ב[[בריטניה]], ב[[צרפת]], ב[[אנגליה]], ב[[אוקראינה]] וב[[בלרוס]]. תנועת הנוער העולמית של "עזרא" היא הגדולה מבין תנועות הנוער הציונית ב[[ברית המועצות]] לשעבר {{הערה|http://www.ezra.org.il/page.asp?id=5085}}. מטרת החינוך בארצות אלו ובסניפים היא להביא את החניכים למסורת ישראל ולשמירת השבת והמצוות על פי ההלכה היהודית, להעלותם לארץ ושילובם במסגרות החיים בארץ ישראל. מידי מספר שנים מתארחים בארץ חניכים יוצאי עזרא עולמי.  כמזכ"ל [[עזרא עולמי]] משמש כיום דני אלינסון.

==ראו גם==
* [[של"פ]]
* [[תנועות נוער בישראל]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.ezra.org.il האתר הרשמי של תנועת הנוער עזרא]

==הערות שוליים==
<references />

{{תנועות וארגוני נוער בישראל}}
<nowiki>
[[קטגוריה:ציונות דתית: תנועות]]
[[קטגוריה:תנועות נוער עבריות]]
[[קטגוריה:חרדים לאומיים]]
</nowiki>