הצגת המקור של הדף "נייטיביזם (מדע המדינה)"

{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=פוליטיקה}}
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
ב[[מדע המדינה]], '''נייטיביזם''' (מ[[אנגלית]]: '''nativism'''; ב[[עברית]]: '''יְלִידָנוּת'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|352|29865_2|יְלִידָנוּת}}}}) היא תגובה תוקפנית והגנתית אל מול גלי [[הגירה המונית]].

הנייטיביזם צמח לראשונה, והשפיע על ה[[פוליטיקה]] של [[ארצות הברית]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]].{{הבהרה|האם לא התקיימו גילויים של נייטיביזם קודם לכן?}} [[תנועה חברתית|תנועות]] נייטיביסטיות נוספות צמחו מאז בקרב ה[[אפריקאנרים]] ב[[דרום אפריקה]] ומאוחר יותר, ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], בקרב ה[[אוסטרליה|אוסטרלים]] וה[[בריטניה|בריטים]], וכן ב[[ברזיל]] תחת שלטונו של [[ז'טוליו ורגאס]]. המונח נייטיביזם משמש לרוב בהקשר של [[קבוצה חברתית|קבוצות]] ממוצא [[אירופה|אירופאי]].

==נייטיביזם אמריקני==
הנייטיביזם כתנועה החל בארצות הברית עם תחילת גלי ההגירה הגדולים לאחר פתיחת [[תעלת אירי]] ב[[ניו יורק (מדינה)|מדינת ניו יורק]] ב-[[1825]]. התנועה תמכה ב[[אפליה מתקנת|חקיקה מפלה]] לטובתם של ילידי היבשת ואופיינה על ידי רגשות [[לאומנות|לאומניים]] [[קסנופוביה|קסנופוביים]] ו{{קישור שפה|אנגלית|Anti-Catholicism|אנטי-קתוליות|אנטי-קתוליים}} אשר לוו ברעיונות על עליונות הלבנים ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] ה[[אנגלו-סאקסים]] (White Anglo-Saxon Protestant Supremacy). ב-[[1836]] נעשה ניסיון על ידי [[מפלגה]] נייטיביסטית להריץ מועמד לראשות עיריית [[ניו יורק]] והוא זכה ב-1,496 קולות.

שנות ה-40 של [[המאה ה-19]] אופיינו ב[[מהומות]] אנטי-קתוליות, כגון [[המהומות הנייטיביסטיות בפילדלפיה]] אשר פרצו פעמיים: ב-3 במאי וב-[[4 ביולי]] (יום העצמאות של ארצות הברית) של שנת [[1844]]. בדצמבר באותה שנה נוסד בעיר ניו יורק "מסדר האמריקנים המאוחדים" (OUA). ב[[קליפורניה]] היפנו קבוצות נייטיביסטיות את זעמן כלפי ה[[סינים]]. מוצאם הקתולי של חלק גדול מהמהגרים והדעות הקדומות של הרוב המסורתי הפרוטסטנטי יצרו [[אפליה]] אנטי-קתולית אשר יחד עם הנייטיביזם גברה לאחר כישלון ה[[מהפכה|מהפכות]] באירופה ותחילתו של גל הגירה חדש ב-[[1848]].

בין [[1849]] ל-[[1850]] נוסדה בעיר ניו יורק כתוצאה מפחד מהמהגרים חברה סודית נייטיביסטית בשם "'''מסדר הדגל זרוע הכוכבים'''" (על שם [[המנון]] ארצות הברית) על ידי אדם בשם צ'ארלס ב. אלן. כדי להפוך לחבר במסדר זה אדם היה חייב להיות פרוטסטנטי מאמין מעל גיל 21 ולהתחייב לציות מוחלט לכל פקודות המסדר. חברי המסדר זכו לכינוי "[[שאינם יודעים דבר (תנועה)|שאינם יודעים דבר]]" ('''Know-Nothings''') על ידי עורך ה[[עיתון]] [[הוראס גרילי]]. כינוי זה הוצמד להם מכיוון שאיש לא הודה ששמע על המסדר, וכך הם נודעו בציבור. ב-[[1854]] הנייטיביסטים נודעו בפומבי עם הקמת "'''המפלגה האמריקנית'''" אשר נודעה במיוחד באיבתה ל[[אירלנד|אירים]]-קתולים והציגה מצע הכולל [[חקיקה]] להארכת התקופה שבין הגירה ל[[התאזרחות]]. ב[[בחירות]] לנשיאות של [[1856]] ה[[נשיא]]-לשעבר [[מילרד פילמור]] היה מועמד מטעם מפלגה זו.

בתקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים (ובשנות ה-80 בעקבות גל הגירה חדש) וכן בתקופה הפרוגרסיבית (שנות ה-1920) חווה הנייטיביזם תקופות של תחייה מחודשת. כך התייחסו חברי [[קו קלוקס קלאן]] ב[[ארצות הברית (דרום)|דרום]] לקתולים בשנאה ואכזריות זהים לאלו שהפגינו כלפי שחורים.

בבחירות של [[1928]] שיחק הנייטיביזם תפקיד חשוב בהפסדו של המועמד הקתולי לנשיאות '''אלפרד אי. סמית''''.

במהלך מלחמת העולם השנייה הביאו זרמים נייטיביסטיים להקמתם של "'''מחנות מעבר מלחמתיים'''" ול[[כליאת היפנים בארצות הברית|כליאת]] מעל מאה אלף תושבים ממוצא יפני (62% מתוכם היו אזרחי ארצות הברית) במחנות הללו בשל היותם "סכנה לביטחון הלאומי".

הפגנות של נייטיביזם עלו מחדש מדרגה בסוף [[המאה ה-20]]. בעקבות גל [[הגירה]] לא חוקית, בעיקר מאסיה ומקסיקו, הועברה ב-[[1996]] חקיקה קשוחה כנגד מהגרים לא חוקיים. לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] בשנת [[2001]] על מתקנים בארצות הברית התגברו רגשות הנייטיביזם, כמו גם ה[[איסלאמופוביה]], והביאו לעלייה בשכיחות [[פשע שנאה|פשעי שנאה]]. כמו כן שונו חוקי ונוהלי ההגירה לרעה. '''תנועת הפחתת ההגירה''' הפועלת בארצות הברית מתחילת [[המאה ה-21]] עושה מאמצים להרחיק עצמה ככל האפשר מההגדרה נייטיביזם.

הנושא נלמד בבתי ספר תיכוניים ב[[ישראל]] בהקשר של הגבלת ההגירה לארצות הברית בחקיקות אשר קבעו מכסות הגירה ל[[קבוצה אתנית|קבוצות אתניות]] ובכללן [[יהודים]] מ[[מזרח אירופה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בת-עמי צוקר|שם=The American Way of Anti-Semitism, 1920-1939 / אנטישמיות נוסח אמריקה, 1920-1939|כתב עת=Proceedings of the World Congress of Jewish Studies / דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות|כרך=כרך שני: העת החדשה|שנת הוצאה=1993|עמ=281-287|קישור=https://www.jstor.org/stable/23536797}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* הנרי א. רודס, [http://www.yale.edu/ynhti/curriculum/units/1994/4/94.04.05.x.html Nativist and Racist Movements in the U.S. and their Aftermath]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560781105171|נייטיביזם}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
[[קטגוריה:לאומיות]]