הצגת המקור של הדף "סילוואד"

{{עיר
|שם=סילוואד
|סוג יישוב=עיירה
|שם בשפת המקור= سلواد
|תמונה=[[קובץ:Silwad69.jpg|250px|סילוואד במבט מ[[עפרה]]]]
|כיתוב=סילוואד במבט מ[[עפרה]]
|מדינה=הרשות הפלסטינית
|ראש העיר=
|מושל=
|נפות במחוז=
|ערים במחוז=
|בירת המחוז=
|עיר אם=
|שטח=18.8
|גובה=
|אוכלוסייה=6,000
|אזור זמן=+2
|אתר אינטרנט=
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=סילוואד|רוחב=31.986189|אורך=35.259383}}
|סטטיסטיקות=
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[נפות הרשות הפלסטינית|נפה]]
|יחידה שלטונית ראשונה=[[רמאללה ואל-בירה (נפה)|רמאללה ואל-בירה]]
|תאריך אוכלוסייה=2007}}
'''סילוואד''' (ב[[ערבית]]: '''سلواد''') הוא כפר [[פלסטינית|פלסטיני]] ב[[שומרון]] השייך ל[[רמאללה ואל-בירה (נפה)|נפת רמאללה ואל-בירה]]. הכפר משתרע על שטח של כ-18.8 קמ"ר. בשנת 2007 חיו בה כ-6,000 תושבים, רובם [[מוסלמים]] ומיעוטם [[נוצרים]].

== מקור השם ==
זאב וילנאי לא הצליח להתחקות אחרי מקור שמו של הכפר<ref>{{צ-ספר|מחבר=זאב וילנאי|שם=אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י|שנת הוצאה=1976|עמ=5472}}</ref>, אולם התושבים מעלים שני הסברים. הראשון הוא שהשם הוא הֶלחם של שתי המילים: לְסָאן (لسان. בעברית: לשון) וְ ואדי (وادي. בעברית: ואדי, ערוץ נחל) והיישוב אכן נראה כלשון של [[ואדי חרמיה|ואדי אל-חרמייה]] (כיום עובר בו [[כביש 60]]) הנכנסת אל בין ההרים שמצפון לו{{הערה|[https://palqura.com/village/877/سلواد سلواد - قضاء رام الله - סילוואד מחוז רמאללה], '''פלקורה, אנציקלופדיה לכפרים הפלסטיניים palqura'''}}. אחרים טוענים ששם הכפר הוא הלחם של המלה "סאל" שפירושה הקדום היה [[כלי קיבול|קנקן]], עם המילה ואדי, והם מצביעים על צורת הקנקן של הכפר: צידו הצפוני מעוגל והצד הדרומי מלבני מאורך.

הסבר נוסף: שמה של העיירה בתרגום לעברית הוא "מעל הוואדי".{{מקור}}

==היסטוריה==
סילוואד נסקרה במסגרת [[סקר ארכאולוגי|הסקר הארכאולוגי]] שנערך לאחר מלחמת ששת הימים, והתגלו [[חרס]]ים מהתקופות [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הממלוכית]] ו[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאנית]].<ref name=":02">{{צ-ספר|שם=יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כרטא ירושלים|שנת הוצאה=1972|עמ=172|עריכה=משה כוכבי}}</ref>

העיירה הוקמה לאחר שתושבי הכפר 'ליסאן אל-ואדי' עזבו את כפרם ששכן מספר קילומטרים צפונה בגלל בעיות ביטחוניות והקימו כפר חדש.{{מקור}} תושבי העיירה הם משבט [[בני המורה]] שהיו ידועים כשודדים אכזריים, על-כן נקרא הוואדי שעובר ליד העיירה [[נחל השודדים]].{{מקור}}

ב[[מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל]] היו בסילוואד 380 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1,635 תושבים, 4 נוצרים והשאר מוסלמים{{הערה|Mills, [https://ia800304.us.archive.org/18/items/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas/PalestineCensus1931.pdf Census of Palestine, 1931], page 50|כיוון=שמאל}}.

סילוואד הפך באופן רשמי לכפר עם ועד מנהל בתקופת השלטון ה[[ירדן|ירדני]]. בשנות ה-70, במסגרת המאבק בטרור ברצועת עזה, צה"ל הגלה תושבים מרצועת עזה לשכונה שהוקמה עבורם בסילוואד{{הערה|שם=גבור17}}. רבים מתושבי העיירה מחזיקים באזרחות של [[ארצות הברית]] ומקיימים קשרי משפחה עם קרוביהם בארצות הברית{{הערה|שם=גבור17}}.

== אוכלוסייה ==
{| class="wikitable"
| colspan="4" |מפקדי אוכלוסין - '''סילוואד'''
|-
|'''שנה'''
|'''תושבים'''
|'''מקור'''
|'''הערות'''
|-
|1870
|817
|<ref>{{צ-ספר|מחבר=Socin, A.|שם=Alphabetisches Verzeichniss von Ortschaften des Paschalik Jerusalem|שנת הוצאה=1879|עמ=161|קישור=https://archive.org/details/zeitschriftdesde01deut/zeitschriftdesde01deut/page/161/mode/1up?view=theater}}</ref>
|גברים בלבד. גרו ב-205 בתים
|-
|1896
|1845
|<ref>{{צ-ספר|מחבר=Schick, C.|שם=Zur Einwohnerzahl des Bezirks Jerusalem". Zeitschrift des Deutschen|שנת הוצאה=1896|עמ=122|קישור=https://archive.org/details/zeitschriftdesde19deut/zeitschriftdesde19deut/page/n229/mode/1up?view=theater}}</ref>
|
|-
|1922
|1,344
|<ref name=":1" /><ref>{{צ-ספר|מחבר=Barron, J.B., ed.|שם=Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922.|מו"ל=Government of Palestine.|עמ=17|קישור=https://archive.org/details/PalestineCensus1922/page/n19/mode/1up?view=theater|שנת הוצאה=1923}}</ref>
|
|-
|1931
|1,635
|<ref name=":1" />
|גרו ב-380 בתים. מהם היו 4 תושבים נוצרים
|-
|1945
|1,910
|<ref name=":1" /><ref>{{צ-ספר|מחבר=Government of Palestine, Department of Statistics|שם=(1945). Village Statistics|שנת הוצאה=אפריל 1945|עמ=26|קישור=http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p26.jpg}}</ref>
|
|-
|1961
|3,215
|<ref name=":1" />
|
|-
|1982
|2,552
|<ref name=":1" />
|
|-
|1987
|4,170
|<ref name=":1" />
|
|-
|1997
|5,121
|<ref name=":1" />
|
|-
|2005
|7,006
|<ref name=":1" />
|
|-
|2007
|7,492
|<ref name=":1" />
|
|}

== גאוגרפיה ==
סילוואד שוכנת 12 ק"מ צפונית ל[[רמאללה]], קילומטר אחד צפונית להתנחלות [[עפרה]], מערבית להר [[בעל חצור]]. חלקה המערבי צופה על [[כביש 60]]. לעיירה שתי כניסות: הכניסה המערבית לכביש 60 והכניסה המזרחית מ[[כביש 449]]. מערבית לה יושב הכפר הערבי [[יברוד]].

== אדמות ==
בשנת 1945 ערך המנדט הבריטי סקר ובו נמצא ששטח הכפר הוא: 18,880 דונם, מתוכם: על 72 דונם הכפר היה בנוי, 15,405 דונם היו שטחים חקלאיים והיתר – 3,403 דונם היו אדמות בּוּר.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.palestineremembered.com/GeoPoints/Silwad_1592/ar/index.html|כותרת=سلواد - Silwad - סילוואד|אתר=Palestine Remembered|תאריך=2007}}</ref> בשנת 1980 הגיעו ממדי הכפר עצמו לכדי יותר מ-300 דונם. ובשנת 2012 נמצא שהשטח הבנוי הוא כ-1,496 דונם.<ref name=":2" />

ב-1966 הכריז השלטון הירדני על הפקעת שטחים מדרום לסילוואד, על מנת להקים [[בסיס צבאי]]. בטרם הושלמו הליכי ההפקעה, עברו אזורי יהודה ושומרון לשליטת צה"ל. ב-1975 התנחלו בשטח הבסיס הירדני הנטוש ראשוני מתיישבי [[עפרה]]. לאחר הקמת עפרה עלו תלונות מצד תושבי סילוואד על הפקעת אדמות שעובדו על ידם ומנגד המתנחלים ונציגי המדינה טענו שהקרקעות היו אדמות טרשים. לגבי חלק מהקרקעות שהופקעו נטען שהם הופקעו לצורכי ביטחון או שבכלל היו אדמות מדינה{{הערה|{{מעריב||הברי הוועדה הבינמוסדית להתיישבות הוזמנו להשתתף בישיבה דחופה הבוקר|19771006|53}}{{ש}}{{מעריב|עמוס לבב|ההתנחלות בבית־אל - בשבוע הבא בביהמ"ש|19781025|48}}}}.

הגדר המקיפה את ההתנחלות עפרה כולאת בתוכה חלק מהאדמות החקלאיות של סילוואד. בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]]{{הערה|[http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?filename=/minhali/private/ver_saes.htm פסק דין בעתירה 10078/09, ראש עיריית סילוואד ואח' נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה ואח']}} ב-2009, הבטיח [[צה"ל]] להקים עד סוף 2012 גדר חדשה. ואולם נכון לראשית פברואר [[2013]], העבודות טרם החלו{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|צה"ל הפר התחייבות לבג"ץ להסיר גדרות בין פלסטינים לאדמותיהם|1.1924285|7 בפברואר 2013|מנויים=לא}}}}.

בנובמבר 1996 הוקם [[מאחז]] '''[[עמונה]]''' (שעם השנים הפך ל[[יישוב קהילתי]]), על שלוחה של הר [[בעל חצור]]. האדמות שעליהן הוקמה עמונה רשומות על שם תושבי הכפר סילוואד ותושבי עמונה טענו שהן נרכשו כחוק. מחלוקת זו וטענות נוספות הגיעו עד לבג"ץ שהורה על פינוי היישוב ואכן בפברואר 2017 פונו המתיישבים והשטח הוכרז כ[[שטח צבאי סגור]]{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון, איתי בלומנטל, יואב זיתון, קובי נחשוני ועומרי אפרים|רוב בתי עמונה פונו, עשרות מתבצרים בבית כנסת|4916469|1 בפברואר 2017}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ואלישע בן קימון|הסתיים מבצע פינוי עמונה: יותר מ-60 שוטרים נפצעו|4916855|2 בפברואר 2017}}}}.

בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1995 סווגו כ-317 דונם (1.7% משטח הכפר) כ[[שטח A]] ([[רש"פ]] מחזיקה בכל האחריות), כ-6,981 דונם (37.7% משטח הכפר) סווגו כ[[שטח B]] (לרש"פ יש שליטה על העניינים האזרחיים וישראל ממשיכה להיות אחראית על הביטחון) ושאר השטח, כ-11,216 דונם (60.6% מכלל השטח), מסווגים כ[[שטח C]] (לישראל יש אחריות מלאה).<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=Silwad Town Profile (including Silwad Camp)|מו"ל=The Applied Research Institute – Jerusalem|שנת הוצאה=2012|קישור=http://vprofile.arij.org/ramallah/pdfs/vprofile/Silwad_tp_en.pdf}}</ref>

==אירועי אלימות בעיירה ובסביבתה==
העיירה נודעת כמעוז של [[חמאס]] ומוגדרת על ידי גורמים בצה"ל כאחת העיירות האלימות ביותר בגזרת בנימין{{הערה|שם=גבור17|{{nrg|אסף גבור|חמולת המחבלים שממנה יצא רוצחו של אלחי טהרלב ז"ל|873/914|14 באפריל 2017|1|2}}}} ומחבלים רבים יצאו ממנה{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|שירותי הבטחון לכדו מחבלי חמאס שתכננו לרצוח חיילים ולכרות את ראשיהם|754159|23 בדצמבר 2003}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ואליאור לוי|חוליית חמאס בהנהגת משוחרר בעסקת שליט רצחה את מלאכי רוזנפלד|4681702|19 ביולי 2015}}}}.

בפברואר 1973 נרצח בעיירה גרמני פרוטסטנטי שרכש בעיירה בית וביקש להתגורר בו{{הערה|{{דבר||נעצרו 2 חשודים ברצח הגרמני|19730219|27}}}}. בדצמבר 1978 הודיעו השלטונות על כוונה להרוס ארבעה בתים בעיירה של חשודים בפעילות נגד משתפי פעולה עם ישראל{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|נאסרה הריסת 5 בתים ביו"ש|19781204|136}}}}. אחד הבתים נהרס אף על פי שהוצא צו על תנאי של [[בג"ץ]] שאסר את הריסת הבתים{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|בית המחבל נהרס לפני שהגיע הצו לעכב את הביצוע|19781205|139}}}}. בעקבות ההריסה נאספו כספים ונכונות של מתנדבים לבנות את הבית מחדש, התארגנות ראשונה מסוגה ביהודה ושומרון מאז [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל ויוסף וקסמן|"המגבית הערבית" אספה רבע מיליון ל"י לבניית הבית שהמימשל הרסו|19781211|126}}}}.

בשנת 1980 הוטל על העיירה עוצר לפחות שלוש פעמים{{הערה|{{דבר||עוצר בסילוואד|19800423|6}}{{ש}}{{דבר|דני רובינשטיין|נעצרו עשרות צעירים בחברון, רמללה ושכם בהפגנות אלימות|19801207|8}}}}. ביולי 1980 בזמן הטלת העוצר רוכזו כל הגברים בעיירה לבדיקות של גורמי הביטחון, לאחר רצח של תושב העיירה שנודע כמשתף פעולה עם ישראל בבית קפה במרכז העיירה{{הערה|{{דבר||נרצח תושב סילואד|19800731|34}}}}. בנוסף, נמנע מתושבי העיירה לצאת לירדן ונערכו בעיירה סריקות שהעלו טענות של תושבים על הרס ציוד ומזון בבתים בעיירה{{הערה|{{מעריב||היציאה לירדן נמנעת מתושבי 2 כפרים ביו"ש|19801215|17}}{{ש}}{{דבר|דני רובינשטיין|חיילים הודו בגניבות, הכאות והשחתת רכוש בעוצר בסילוואד|19801217|31}}}}. הסריקות הסתיימו בגילוי חוליה שהייתה אחראית לשלוש רציחות של תושבים בעיירה ופעילויות חבלה אחרות{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|נלכדה כנופית מחבלים מכפר בנפת רמאללה|19810112|127}}}}.

בימי [[האינתיפאדה הראשונה]] היה סילוואד אחד ממוקדי הפרות הסדר במהלכן תושבים מהעיירה נפצעו{{הערה|{{מעריב||אירועים בשטחים|19880505|21}}{{ש}}{{מעריב||מטען צד התפוצץ בכפר סמוך לירושלים|19890223|13}}}} ואף נהרגו{{הערה|{{מעריב|אבינעם בר יוסף|3 חודשים להתנערות צויינו בשביתה ובהפגנות בהן נהרגו שלושה|19880310|24}}{{ש}}{{מעריב|אבינעם בר יוסף|שיא חדש בהתקוממות בשטחים|19880417|30}}{{ש}}{{מעריב|איתן לוין|חייל מואשם בגרימת מוות שלא בכוונה לתושב סילוואד|19891129|55}}}}, בין השאר מירי כדורי גומי{{הערה|{{מעריב||מחריף גל|19880204|12}}}}. בעקבות פיגועים שיצאו מהעיירה לכיוון כביש 60, הוטל על העיירה עוצר{{הערה|{{מעריב||בכיר בצה"ל: נערכים לפיגוע ראווה בשטחים|19901207|1}}}}.

בשנת 2015 התקיימה בעיירה תהלוכת שמחה על הצלחת פיגועים רצחניים של תושבים מהעיירה כלפי ישראלים, בהם הביעו תושבים מהעיירה שמחה על שבני עיירתם הצליחו לבצע את הפיגועים{{הערה|{{ערוץ7|דליה הלוי|בסילואד חוגגים את רצח יהודים|302870|22 ביולי 2015}}}}.

ב-25 בדצמבר 2015 ניסתה מחבלת לדרוס לוחמי מג"ב שסיירו בעיירה. הלוחמים הצליחו לחסל את המחבלת מבלי שנפגעו{{הערה|{{מעריב אונליין|נועם אמיר|סוכל ניסיון פיגוע דריסה נגד חיילי צה"ל בסמוך לכפר סילוואד|news/israel/Article-519146|25 בדצמבר 2015}}}}.

ב-26 באוגוסט 2016 ירה חייל מגדוד [[נצח יהודה]] שהוצב בעמדה בעיירה, בגבו של איאד חאמד. החייל טען בחקירה כי חש סכנה לאחר שראה את הפלסטיני רץ בצורה חשודה לעבר הכוח בעמדת הפילבוקס ולא נענה לקריאות החיילים לעצור. מצ"ח פתחה בחקירה משום שלפי הממצאים הוא לא היה חמוש וגם הוא נורה בגבו. כמו כן, לטענת הפלסטינים איאד היה ידוע כאדם בעל צרכים מיוחדים{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|לוחם צה"ל שירה למוות בפלסטיני חשוד בגרימת מוות|4847490|29 באוגוסט 2016}}}}.

ב-6 באפריל 2017 דרס למוות מחבל תושב סילוואד את לוחם צה"ל סמל אלחי טהרלב בצומת היציאה מעפרה הנמצאת סמוך לעיירה{{הערה|{{וואלה!|שבתי בנדט, אמיר בוחבוט|הרוג ופצוע קל בפיגוע דריסה בצומת עפרה; המחבל נעצר|3055154|6 באפריל 2017}}}}.

בהתמודדות עם פיגועים היוצאים מהעיירה צה"ל מפעיל אמצעים ביטחוניים ועונשיים שונים המקשים על שגרת החיים בעיירה{{הערה|[https://www.btselem.org/index.php/hebrew/freedom_of_movement/20170625_collective_punishment_in_silwad כוחות הביטחון הענישו את תושבי העיירה סילוואד שליד רמאללה על פיגוע דריסה שביצע תושב העיירה], אתר בצלם, 25 ביוני 2017}}.

ב-20 באוגוסט 2022 מחבלים פתחו באש לעבר אוטובוס אזרחי שנסע סמוך לעיירה. זוהו שמונה פגיעות באוטובוס, אולם לא היו נפגעים בנפש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/574853|הכותב=ערוץ 7|כותרת=ירי לעבר אוטובוס ישראלי צפונית לעפרה|אתר=ערוץ 7|תאריך=2022-08-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-08-21}}</ref>.

==אישים==
* יו"ר הלשכה המדינית של [[חמאס]], '''[[ח'אלד משעל]]''', נולד בכפר בשנת 1956.
* '''[[קדורה פארס|קַדּוּרַה פָארס]]''', בכיר ב[[אש"ף]] ובעבר שר ב[[הממשלה הפלסטינית|ממשלה הפלסטינית]] וחבר ב[[המועצה המחוקקת הפלסטינית|מועצה המחוקקת הפלסטינית]], נולד בכפר [[13 ביוני|ביוני]] [[1962]].

==אזכורים בתרבות הפופולרית==
חלק ניכר מהעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה [[פאודה]] מתרחש בסילוואד, אך צולם ב[[כפר קאסם]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Silwad|תצוגה=סילוואד}}
* {{וואלה!|ניר יהב ויהושע בריינר|נוהל שכן: בין העיירה סילואד להתנחלות עפרה|2535916|29 במאי 2012}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{נפת רמאללה ואל-בירה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נפת רמאללה ואל-בירה]]
[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית: יישובים]]