הצגת המקור של הדף "סיפורי חסידים"

'''סיפורי חסידים''' (או '''סיפורי הצדיקים''') הוא תת-[[סוגה ספרותית]] ב[[הגיוגרפיה]] ה[[יהדות|יהודית]], המאפיינת בייחוד את ה[[תנועת החסידות|חסידים]], אך קיימת גם בקבוצות אחרות ב[[יהדות]], ועוסקת בעיקר ב[[סיפור שבח|סיפורי שבח]] על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של [[צדיק]] מסוים. הסיפורים מסופרים בדרך כלל ב[[טיש]] ([[יידיש]]: [[שולחן]]) החסידי ומלוקטים למקבצים שונים של סיפורים.

==מטרת הסיפור החסידי==
בהקדמה לספרו "סיפורי חסידים", תיאר הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמה מגמות אפשריות בסיפורי חסידים. חלקן [[חינוך|חינוכיות]], כמו בירור נקודה על ידי מתן פרשנות מחודשת לפסוקים ומאמרי [[חז"ל]], להראות את יד ה' המתגלה בעולם באופן [[נס|ניסי]] באמצעות הצדיק ולבטא מגמה [[מוסר]]ית של עשיית [[צדק (מוסר)|צדק]] בעולם, וחלקן [[פולקלור]]יסטיות, ונועדו להמחיש את [[חוכמת חיים|חכמת החיים]] והפקחות של גיבור הסיפור, או לתאר את האווירה ואורח החיים של התקופה.

[[יואל רפל]], בהקדמה לספרו "יראה ואהבה: סיפורים ומימרות חסידים", הציג את הסיפור החסידי הבא על מנת לתאר את ההבדלים בין סיפור חסידי לבין [[סיפורת]] רגילה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="שאלו פעם חסידים את רבי מנחם מנדל מקוצק, כיצד הוא שנולד כמתנגד הפך והיה לחסיד. השיב להם רבם: נעשיתי חסיד, מפני שבימי ילדותי היה איש זקן שסיפר מעשיות נפלאות על צדיקים. הוא סיפר רק מה שידע, ואני שמעתי רק מה שהייתי צריך.}}

לפי רפל, [[סופר]] שהיה נדרש לאירוע דומה היה מאריך בפרטי פרטים על הבית שבו נולד רבי מנחם מנדל; על עולמו של מתנגד; על ההווי בעיירה ועוד כהנה וכהנה. אך בסיפור החסידי, התמציתי, הכל לכאורה - ורק לכאורה - מושמט, ונשארים השורשים, הגזע והתפרחת, הנותנים לאדם רשות ואפשרות לדמיין את העץ הגדול.{{הערה|1=יואל רפל, '''יראה ואהבה: סיפורים ומימרות חסידיים''', מודן, 1996.}}

==היחס לסיפורי חסידים==
סוגה חדשה זו, שהכילה סיפורים רבים שנועדו לפאר דמות מסוימת ובייחוד דמויות חסידיות, הובילה לפולמוס רעיוני, שכמעט לא הורגש לעומת פולמוסים אחרים על החסידות, והביא לפילוג דעות אף בתנועה החסידית עצמה.

על מייסד החסידות ה[[בעש"ט]] סופרו סיפורים רבים, שלוקטו בספר [[שבחי הבעש"ט]]. על סיפורים אלו יש אמרה, לפיה, "מי שמאמין כי כל הסיפורים קרו כפי שהם מסופרים - הוא פתי, אך מי שלא מאמין כי יכלו לקרות - הוא כופר". החסידים היו ערים לעובדה כי הסיפורים המסופרים מפה לאוזן אינם בהכרח מדויקים, אך גם לכך שאין זה מהנמנע שבכוחו של הצדיק לעשות מופתים כמו שמספרים עליו. בכתבי חסידויות שונות, כגון חב"ד, יש המקפידים על סיפורי צדיקים עד כדי דיוק במילים מהסיפור.

רבי [[נחמן מברסלב]], מייסד חסידות ברסלב, כותב בספרו [[ליקוטי מוהר"ן]] בשבח סיפורי חסידים. הוא אף כתב את הספר [[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות]], שלהבדיל מסיפורים חסידיים רגילים, הסיפורים בספר הם מעין [[אגדת עם|אגדות עם]] על מלכים, נסיכות ודמויות אגדיות, ולמעשה מולבשים בהם רעיונות קבליים עמוקים. עם זאת, בספר [[כוכבי אור]] של רבי [[אברהם בר נחמן]] מחסידי ברסלב מצוטט ר' נחמן כמתנגד לסיפורים לא אמיתיים על ה[[בעש"ט]], לעומת סיפורים אמיתיים ומבוררים שסופרו על ידי צדיקים.

רבי [[ישראל פרידמן מרוז'ין]] אמר על אמרה נפוצה בקרב חסידים "סגולה לפרנסה לספר ב[[מוצאי שבת]] סיפורי בעש"ט"; "ואני אומר, לא רק מהבעש"ט אלא מכל הצדיקים, ולא רק לפרנסה אלא לכל הדברים, ולא רק במוצאי שבת אלא כל זמן שמדברים מצדיקים זהו סגולה לכל מה שצריך".

ביקורת על סיפורי חסידים הושמעה, באופן טבעי, בקרב מתנגדי תנועת החסידות. כך למשל אמר [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב]] לבנו, רבי [[חיים ברלין]], שכל מטרת הסיפורי צדיקים היא עצת ה[[יצר הרע]] לבטל מלימוד. באופן דומה מסופר על רבי [[אלחנן וסרמן]] שחסידים שאלו אותו שיספר להם מופתים על רבו ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] אמר להם הרב וסרמן: "אתם מספרים איך הקב"ה עושה רצון צדיק אנו מספרים איך הצדיק עושה רצון הקב"ה".

ה[[סטייפלר]] כתב באגרותיו שכל מספר חסידי לוקח את הנקודה שמעניינת אותו, כך שאחרי כמה מספרים משתנה הסיפור לבלי היכר. למעשה, גם בין החסידים עצמם היו שהתנגדו לסיפורים לא אמינים. הרב [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסאטמר, כתב בספרו [[ויואל משה]] נגד סיפורי חסידים "שמתחלפים מפה לאוזן" ואינם אמינים דיים. ב[[חב"ד]] ישנה נטייה לייחס לסיפורים אמינות המגובה בפירוט ובאזכור שמות ותאריכים, אף כי גם בחסידות זו קמו עוררים על הדיוק ההיסטורי של הסיפורים, ביניהם ידוע במיוחד החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] שעסק בכך.

[[יקותיאל יהודה הלברשטאם|האדמו"ר מצאנז]] בספרו "שפע חיים" חלק א' כתב כנגד סיפורי צדיקים ואמר שכל מטרת הסיפורים הייתה להראות לעמי הארץ שאינם לומדים שיש אפשרות לקיים מופתים, אך באמת אין להתעסק בכך.

==מוטיבים ומושגים שונים המופיעים בסיפורי חסידים==
{{להשלים|נושא=ספרות}}
===האחים הקדושים===
בין הסיפורים החסידיים מפורסמים הסיפורים על האחים רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ורבי [[זושא מאניפולי]], הידועים גם בכינוי "האחים הקדושים". מכיוון ששני האחים עברו מקומות רבים ונודעו כאנשים קדושים, התפתחה סביבם מסורת סיפורים ייחודית. חלקם לוקים בחוסר דיוק היסטורי, כגון תיאורים של מפגשים של האחים הקדושים עם אנשים שנפטרו זמן רב לפניהם או נולדו אחריהם.

ישנם אחים נוספים שכונו בשם זה, כגון רבי [[שמעלקע מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] [[בעל ההפלאה]], וכן נכדיו של רבי [[פנחס מקוריץ]], שכונו גם "[[האחים הקדושים מסלאוויטא]]" וגם "המדפיסים הקדושים". ב[[חסידות בעלז]] מכונים האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח|אהרן]] ואחיו רבי [[מרדכי רוקח|מרדכי]] מ[[בילגוריי]] בכינוי "האחים הקדושים".

==ראו גם==
*[[שבחי הבעש"ט]]
*[[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות]]
*[[ל"ו צדיקים]] (צדיקים נסתרים)
*[[שטעטל]]
*[[תנועת החסידות|חסידים]] ו[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]
*[[הרשלה]]
*[[יהודה יודל רוזנברג]]
*[[כה עשו חכמינו]]
*[[כה עשו אמותינו]]
*[[ספריית מחניים]]

==לקריאה נוספת==
'''קבצים של סיפורי חסידים''':
* [[מרטין בובר]], '''אור הגנוז''': סיפורי חסידים (איורים: יוני בן שלום), [[הוצאת שוקן]], 2005
* [[ש"י עגנון]], '''סיפורים נאים של ר' ישראל בעש"ט''', בכרך '''[[האש והעצים]]''', הוצאת שוקן, 1966
* [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים'''
* [[שמחה רז]], '''סיפורי צדיקים'''
* [[יואל רפל]], '''יראה ואהבה''', מודן
* יעקב מרגליות, '''גדולים מעשה צדיקים : סיפורים חסידיים''', המכון לחקר הספרות החסידית, 1991
* [[צבי מרק]], '''כל סיפורי רבי נחמן מברסלב: המעשיות, הסיפורים הסודיים, החלומות והחזיונות, מהדורה מבוררת על פי כתבי יד''', [[מוסד ביאליק]] ו[[ידיעות ספרים]], 2014.
* [[בנימין שבילי]], '''ביום שנולד הבעש"ט נשרף הגיהנום''', 62 הוצאה לאור, 2015.{{הערה|{{הארץ|דרור בורשטיין|המדריך החסידי לבלבול|1.2639069|22 במאי 2015}}}}
* [[זאב קיציס]], '''50 קריאות בסיפורי חסידים''', [[הוצאת דביר]], 2017.

'''חקר סיפורי חסידים''':
* [[יוסף דן]], '''הסיפור החסידי, ירושלים''', [[הוצאת כתר|כתר]] 1975, מהדורה שנייה, תש"ן
* [[גדליה נגאל]], '''הסיפורת החסידית''', המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ב
* גדליה נגאל, '''לקסיקון הספור החסידי''', המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ה
* גדליה נגאל, '''נשים בסיפורת החסידית''', המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ה
* גדליה נגאל, ''' האחר בסיפור החסידי''', המכון לחקר הספרות החסידית, 2007
* זאב קיציס, '''[https://www.academia.edu/37073479/ספרות_השבחים_החסידית_-_תקופות_סוגות_ותהליכי_קנוניזציה ספרות השבחים החסידית מראשיתה ועד למלחמת העולם השנייה: תקופות, קנוניזציה ותהליכי גיבוש]''', עבודת דוקטור, [[אוניברסיטת בר-אילן]], תשע"ה
* אבישר הר־שפי, '''הסיפור הפועל - עיונים חדשים בסיפור החסידי''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 2021.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://web.archive.org/web/20080925190702/http://www.planetnana.co.il/michael-hilulian/sj.html סיפורי צדיקים באתר ישא ברכה]
* {{דעת|הרב ד"ר [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]]|daat/kitveyet/shana/alfasi-1.htm|על אגדות יפות ללא בסיס היסטורי}}
* {{דעת||daat/history/hasidut/shaar.htm|סיפורי חסידים}}
* {{דעת|[[גדליה נגאל]]|daat/kitveyet/sinay/niegal-4.htm|אור חדש על הסיפור החסידי}}
* [http://chabad-il.org/sh/501-600/sh518.htm#6 על הסיפור החסידי באתר צעירי חב"ד]
* הרב אריה וואהל, [https://web.archive.org/web/20061008074119/http://www.eton.co.il/index.php?subaction=showfull&id=1121762208&archive=&start_from=&ucat=3&go=categories&cid=3 על משמעותם של סיפורי חסידים]- באתר עיתון
* {{דעת|[[דינה לוין]]|daat/sifrut/maamarim/hasipur-2.htm|ניתוח ספרותי של סיפור חסידי "רבי אלימלך וקערת המרק"}}
*אבישי מזרחי, [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=22849 סיפור חסידי מודרני]
* גיל, שי (2006). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=633 על סוסים שחשבו עצמם למלאכים- עיון מחודש בסיפור מעשייה חסידי] באתר [[פסיכולוגיה עברית]]
* גיל, שי (2007). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1212 התיש הקדוש - עיון פסיכולוגי בסיפור חסידי.] באתר [[פסיכולוגיה עברית]]
* [[יהושע מונדשיין]], [http://ns2.shturem.net/index.php?section=special&id=29&page=4 סיפורים וגלגוליהם] - סדרת מאמרים על סיפורי חסידים שעברו עיבוד ואיבוד עם השנים, באתר שטורעם.נט
*עינב בן-דורי, [http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/hasipur1-2.htm הסיפור החסידי כגורם מחנך]
* גלן דיינר, [https://www.academia.edu/5748150 The Hasidic Tale as a Historical Source],{{כ}} 2009.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{ארון הספרים היהודי}}

[[קטגוריה:פולקלור יהודי]]
[[קטגוריה:אגדות יהודיות]]
[[קטגוריה:סוגות ספרותיות]]
[[קטגוריה:חסידות]]