הצגת המקור של הדף "עובדיה הדאיה"

{{אישיות רבנית
| שם = רבי עובדיה הדאיה
| שם בשפת המקור = 
| תמונה = [[קובץ:Ovadia Hedaya 1959.jpg|250px|לא ממוסגר]]
| כיתוב = הרב עובדיה הדאיה, אב"ד בית הדין הגדול לערעורים של הרבנות הראשית, שנת 1959
| כינוי = 
| תאריך לידה = [[דצמבר]] [[1889]]
| מקום לידה = 
| תאריך פטירה = [[8 בפברואר]] [[1969]]
| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ישראל]]
| סיבת המוות = 
| מקום קבורה = 
| תאריך לידה עברי = [[תר"ן]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ' בשבט]] [[תשכ"ט]]
| מקום פעילות = [[ירושלים]]
| השתייכות = [[ישיבת המקובלים בית אל]]
| תחומי עיסוק = [[קבלה]], [[הלכה]]
| תפקידים נוספים = רבה הספרדי של [[פתח תקווה]], חבר [[בית הדין הרבני הגדול]] ו[[מועצת הרבנות הראשית]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]]
| רבותיו = רבי שלום בוחבוט, רבי [[יצחק שרים]], רבי [[יצחק אלפייה]], רבי [[שלום הדאיה]]
| תלמידיו = הרב [[מאיר יהודה גץ]], הרב [[מרדכי אליהו]]
| בני דורו = 
| חיבוריו = [[שו"ת]] "ישכיל עבדי", "עבד המלך, עבדא דרבנן", שו"ת "דע"ה והשכל", "שלום עבדו"
| בן זוג = 
| בת זוג = 
| צאצאים = 
| חתימה = 
}}
הרב '''עובדיה הדאיה''' ([[חנוכה]]{{הערה|1=בערך עליו באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו לדוד תדהר (תל אביב, 1947, עמ' 911) וב"עיניך רואות" למאיר וונדר (ירושלים תשס"ט) נולד בכ"ז בטבת, אך בספר יהודי המזרח בארץ ישראל (ח"ב, תרח"צ) למשה דוד גאון כתוב שנולד בכ"ז בכסלו. בהקדמה לשו"ת ישכיל עבדי ח"א מהדורה שנייה, רשום שנולד בר"ח טבת, ובהוצאה החדשה של ספרו "עבד המלך" (ירושלים תשס"ט) מאת המשפחה כתוב שנולד בחנוכה.}} [[תר"ן]], סוף [[דצמבר]] [[1889]] – [[כ' בשבט]] [[תשכ"ט]], [[8 בפברואר]] [[1969]]), היה [[דיין (משפט עברי)|דיין]] ו[[מקובל]], ומחבר שו"ת '''ישכיל עבדי'''. שימש ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]], כחבר [[מועצת הרבנות הראשית]] וכחבר [[בית הדין הרבני הגדול]], רבה הספרדי של [[פתח תקווה]] וחתן [[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]] לשנת [[תשכ"ח]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[חלב (עיר)|חלב]] שבסוריה, לרב [[שלום הדאיה]] ולשרה לבית לבטון. משני צדדיו היה נצר למשפחות רבנים ידועות. סב סבו, הרב [[חיים מרדכי לבטון]], היה הרב של העיר. אביו עלה לזמן קצר ל[[ארץ ישראל]] בשנת תרמ"ז. בשנת תרנ"א יצא האב ל[[אלכסנדריה]] לצורך ניתוח עיניים ולבסוף עלה עם משפחתו לארץ ישראל בסוף שנת [[תרנ"ח]]{{הערה|שם=שלום}}{{הערה|1=הרב עובדיה עצמו (ראה בהערה הקודמת) אומר שעלה בתרנ"ח. בראש חודש ניסן תרנ"ח היה האב עדיין בחלב, ראו במאמר ששלח הרב שלום הדאיה ל"[http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=u17au319NNL5NXQ5QoT1JfEwT%2Bjon2T%2BSxl%2F%2BqyFHGM6t00OwMq9wQh1KEnuHuCnYw%3D%3D&mode=image&href=HMA%2F1897%2F12%2F31&page=133&rtl=true המאסף]". עם זאת, מ.ד. גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, עמ' 219, כותב שהגיע באלול תרנ"ט.}}. 

==== ילדותו ובחרותו ====
התחנך ב[[תלמוד תורה]] "[[דורש ציון]]" ולאחר מכן בישיבות "חסד אברהם" ו"[[ישיבת תפארת ירושלים|תפארת ירושלים]]", בהמשך שכר אביו את הרב המקובל שלום בוחבוט שילמדו. למד גם מפיהם של המקובלים רבי יצחק שרים ורבי [[יצחק אלפייה]]. 

בשנת [[ה'תרס"ז]] נשא לאישה את צלחה (שולמית) בת הרב עזרא שרים. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לחלב מאימת הגיוס לצבא הטורקי לכארבע שנים<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[איגוד עמלי התורה]]|שם=לוח הקהילות - גיליון ב'|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת [[טקסט רץ הוצאה לאור|טקסט רץ]]|שנת הוצאה=2020|קישור=https://www.textratz.co.il/product/hakehilot/}}</ref>{{הערה|מדרשותיו (וייקח עבדיהו ח"א) משמע שהיה שם לפחות בין תרע"ה (דרוש י"ח) לל"ג בעומר תרע"ט (דרוש י"ט).}}. 

==== פורת יוסף ====
בשנת תרפ"ג, עת הוקמה [[ישיבת פורת יוסף]] בעיר העתיקה, התמנה הרב הדאיה ל[[ר"מ]] ללימודי הפשט והסוד שם. היה פעיל גם בישיבת "עוז והדר", ישיבת מקובלים שפעלה במסגרת פורת יוסף ובה התפללו על פי כוונות [[האר"י]], ושם שימש שליח ציבור במשך שנים רבות. 

==== משרות דיינות ====
בשנת [[ה'תרפ"ה]] התמנה להיות חבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים{{הערה|{{דואר היום||הרבנות הראשית לעדת הספרדים בירושלים|19360506|60}}}}, ובשנת [[ה'תרצ"ט]] התמנה להיות דיין בבית הדין ב[[פתח תקווה]]<ref>{{ארכיון המדינה|רבנות ראשית כרך א'|archives/Archive/0b07170680032237/File/0b071706809cc384}}, עמ' 53</ref> וכיהן [[דה פקטו]] כרב העדה הספרדית במקום{{הערה|{{הד המזרח||במוסדות ובארגונים - פתח תקווה|19430929|45}}}}. על נייר המכתבים שלו היה רשום "רב ראשי בפתח תקווה"{{הערה|שם=שלום|{{הד המזרח|הרב עובדיה הדאיה|הרה"ג שלום הדאיה ז"ל|19441229|15}}}}.

בשנת [[ה'תש"ה]] לאחר פטירת אביו התמנה במקומו לראש ישיבת המקובלים בית אל. באותה השנה השתתף בבחירות למועצת הרבנות השלישית, הגיע למקום הרביעי ולא נכנס למועצה. עם פטירת חבר המועצה הרב יוסף הלוי בט"ו אלול תש"ז, נבחר לממלא מקומו, אולם עקב בעיות הביטחון והמצור בירושלים נדחתה כניסתו לתפקיד בחודשים אחדים{{הערה|אברהם חיים, ייחוד והשתלבות: הנהגת הספרדים בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, תרע"ח-תש"ח (1917–1948), ירושלים תש"ס, עמ' 125-126.}}. 

בשנת [[ה'תשי"א|תשי"א]] נתמנה לחבר [[בית הדין הרבני הגדול|בית הדין הרבני הגדול לערעורים]] בירושלים. בשנת [[ה'תשט"ו|תשט"ו]] נבחר שוב למועצה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12815&st=&pgnum=61 אור המזרח, ניסן תשט"ו], עמוד 59}}. 

בשנת [[ה'תשכ"ד]] התמודד על כהונת ה"ראשון לציון" מול הרב [[יצחק נסים]], אך לא נבחר{{הערה|"הרבנות הרשאית לישראל: בעבר ובהווה" ירושלים תשכ"ד. עמ' 31-32.}}.

==== ישיבת המקובלים ====
בשנת [[ה'תש"ה]] מונה לראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] כממלא מקומו של אביו הרב [[שלום הדאיה]]. ב[[מלחמת העצמאות]] הרסו הירדנים את מבנה הישיבה, והישיבה חדלה מלהתקיים.

בשנת [[ה'תשי"ד|תשי"ד]] שיקם את [[ישיבת המקובלים בית אל]], הוא אסף את תלמידיה והקים את הישיבה מחדש. בתחילה פעלה הישיבה כארבע שנים בבית כנסת "מדרש מטלון" הדמשקאי בשכונת רוחמה בירושלים<ref>{{צ-ספר|מחבר=גפני, ראובן|שם=נוסח ירושלים: עדות ובתי כנסת במרכז ירושלים - מחנה יהודה, שערי צדק, בתי הורודנא, זכרון משה, אחוה, יגיע כפיים, בתי הורנשטיין, רוחמה, מקור ברוך, כרם, קומונה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד בן צבי|שנת הוצאה=תשע"ב|עמ=286 ושם בהע' 7 המקור.}}</ref> ובשנת [[ה'תשי"ח|תשי"ח]] העבירה למבנה חדש שהקים על גג ביתו שבמערב העיר בשכונת [[יגיע כפיים]], ובנוסף בנה לצידה ישיבה ללימוד נגלה - "שלום עבדו", על שם אביו. בסוף ימיו תכנן כנראה להעביר את הישיבה חזרה ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=12335&st=%u05D4%u05D3%u05D0%u05D9%u05D4 הפרדס, אדר ניסן תשכ"ט], עמודים 50–51}}.

==== הסכמות וציונים ====
[[קובץ:HadayahMidrash.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט זיכרון לרב הדאיה על ישיבת המקובלים]]
חיבורו המרכזי הוא '''[[שו"ת]] ישכיל עבדי''' הכולל שמונה כרכים, שבעה נדפסו בחייו והשמיני במלאת עשר שנים לפטירתו. כרך א' בשו"ת זה נושא [[הסכמה|הסכמות]] של אביו, הרב [[יעקב מאיר]], הרב [[אליהו קלצקין]], הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], [[הרב קוק]] והרב [[איסר זלמן מלצר]].

זכה ב[[פרס הרב קוק]] בספרות רבנית מקורית - על חלקו החמישי של שו"ת 'ישכיל עבדי' בשנת תשי"ט, וב[[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]] (תשכ"ח){{הערה|1=[https://israel-prize.education.gov.il/israel-prize-recipients/tashlab-tashkag/#p_984c5d36-d5a2-49e5-9e7f-fc88ebfd198e מקור]}}, כמו כן זכה באות "איש ירושלים" בשנת [[1967]]{{הערה|ידיעה ב[http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=hsJDL24tbXlkg0fd9bmZZZGF0XJVAsY0wUp8Ha20CrbQ25UqToDJLjyLdf5Z83QgYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1966%2F10%2F10&page=7&rtl=true מעריב] מתאריך 10 באוקטובר 1966, שם מצוין שהאות יינתן בחנוכה. המקור בעיריית [https://www.jerusalem.muni.il/he/city/yakir/yakirlastyears/#f1 ירושלים].}}.

==== פטירתו והנצחתו ====
הרב הדאיה נפטר ב[[כ' בשבט]] [[ה'תשכ"ט]] ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים ב[[הר המנוחות]]. רחוב על שמו נקרא ב[[נחלאות]] בירושלים (בשכונת "שבת צדק") ובשכונת הדר גנים בפתח תקווה.

בנו, הרב [[שלום מרדכי חיים הדאיה]], ירש את מקומו בתור ראש ישיבת המקובלים בית אל במערב העיר{{הערה|אלי שלזינגר, [https://www.bhol.co.il/news/116867 המקובל רבי שלום מרדכי הדאיה זצ"ל], באתר בחדרי חרדים, 21 במרץ 2010}}.

אוסף על שמו שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990031529910205171|אוסף עובדיה הדאיה}}</ref>.

==עמדותיו==
התנגד להתקנת [[תקנת חכמים|תקנות]] שנועדו לקרב את ה[[הלכה]] למקובל בעולם המודרני, כמו הצעתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שהבת [[ירושה|תירש]] עם הבנים, בטענה שתקנות מעין אלו עלולות להוביל לדרישה שהרבנים יבטלו את כל התורה{{הערה|1=ישכיל עבדי, כרך ו', חו"מ סימן כב, עמוד רע"ח}}.

תמך ב[[היתר המכירה]] ב[[שנת שמיטה]], וכתב: "והנח להם לישראל שלא להרהר אחרי המכירה, ושלא לפרוש מן הציבור, שרב ככל סומכים על הפוסקים שהנהיגו עניין המכירה בשופי..."{{הערה|1=ישכיל עבדי, כרך ח', יו"ד סימן כח, סעיף ו'}}.

סבר שקום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] וב[[מלחמת ששת הימים]], בהן חזרה שליטת [[עם ישראל]] על [[ארץ ישראל]] - נפדו מקומות הקודש מידי ה[[סטרא אחרא]] וחזרו "לגבול הקדושה". ומכח כך אסר למסור מאדמות ארץ ישראל שנכבשו על ידי [[צה"ל]] לגויים, בין היתר בטענה כי זו נתינת חלק ל[[סטרא אחרא]], מלבד הנימוק ההלכתי של "[[לא תחנם]]" האוסר למסור שטח מארץ ישראל לידי נכרים. מנימוקים אלו אסר למסור אפילו את חבל סיני{{הערה|ישכיל עבדי חלק ח' סימן מג}}.

כתב תשובה התומכת בזכותה ההלכתית של [[מדינת ישראל]] לגבות [[מס]]ים{{הערה|1=התורה והמדינה, חלק א', הוצאת צומת}}.

==ספריו==
*'''שו"ת ישכיל עבדי''' מפעלו העיקרי - ספר [[שו"ת]] בשמונה כרכים ([http://www.hebrewbooks.org/959 חלק א'], [http://www.hebrewbooks.org/960 חלק ב'], [http://www.hebrewbooks.org/961 חלק ג'], [http://www.hebrewbooks.org/962 חלק ד'], [http://www.hebrewbooks.org/963 חלק ה'], [http://www.hebrewbooks.org/964 חלק ו'], [http://www.hebrewbooks.org/965 חלק ז'], [http://www.hebrewbooks.org/1919 חלק ח']).
*'''שו"ת דע"ה והשכל''' - נדפס בסוף שו"ת ישכיל עבדי, ועוסק בתשובות לשאלות בחכמת ה[[קבלה]] (יצא גם ככרך נפרד).
*'''וייקח עבדיהו''' - דרשות והספדים (חמשה חלקים בשני [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37249&pgnum=1 כרכים]).
*'''עבדא דרבנן''' - חידושים על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]].
*'''עבד המלך''' - חידושים על [[הרמב"ם]].
*'''שלום עבדו''' - דרושים על התורה.
*מבוא וביאור על תרגום ספר הזהר על התורה המיוחס לרבי ברכיאל איוב בן משלם קפמן (פתח תקווה תש"ו). יצא על [[פרשת בראשית]] בלבד.
*'''ודבר שלום''' - הוספות והערות (ודרשה) בשו"ת 'ודבר שלום' מאת הרב שלום הדאיה (ירושלים תשמ"ה).
*שני פרקים אחרונים מתוך '''ש"ה לבית אבות''' - פירוש למסכת אבות מאת הרב שלום הדאיה (ירושלים תש"א).
*שו"ת בסוף ספר "שמחת כהן" (ח"ב) לרבי מסעוד אלחדאד, ירושלים, תרפ"ו.

== לקריאה נוספת ==
* [[יהונתן גארב]], "קבלה מחוץ לחומות: תגובתו של הרב הדאיה להקמת המדינה", בתוך '''הרב עוזיאל ובני זמנו: פרקי עיון בהגותם של חכמי המזרח בישראל במאה העשרים''', בעריכת [[צבי זוהר (חוקר יהדות)|צבי זוהר]], ירושלים ה'תשס"ט, עמודים 13–27.
* צבי זוהר, "מדינת ישראל והציונות הדתית בעיני חכמים ספרדיים-מזרחיים בכירים", בתוך: '''שני עברי הגשר: דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל''', בעריכת [[מרדכי בר-און|מרדכי בר און]] ו[[צבי צמרת]]. ירושלים ה'תשס"ב, עמודים 320–349.
*[[ירון הראל]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_86-7.3.pdf '''היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750-1950'''], '''פעמים''', 86–87 (ה'תשס"א), בעמודים 118–119.
* שילה פכטר, '''אם הלכה נקבל: משנתו ההלכתית של הרב עובדיה הדאיה''', עבודת גמר, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, ה'תשס"ג.
* נתנאל הרשקוביץ, '''קבלה, לאומיות ומודרנה: משנתו ההגותית קבלית של הרב עובדיה הדאיה''', עבודת גמר, באר שבע, ה'תשע"ו.
* אביאל חיים חורי, '''ראש המכוונים, שיחה עם נכדו וזקני ירושלים על דרכו הרב גונית של הרב עובדיה הדאיה,''' תור הזהב 74, י"ח שבט תשע"ט.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=664 רבי עובדיה הדאיה], באתר "mytzadik - האנציקלופדיה להנצחת הצדיקים"
* {{תדהר|2|911}}
* הרב רונן טמיר, [http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1700 הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה זצ"ל], בגרסה המקוונת של העלון [[באהבה ובאמונה]] באתר של [[מכון מאיר]]
* הרב הרצל חודר, [https://www.hidabroot.org/video/60505 הרב עובדיה הדאיה], סרט באתר [[הידברות (ארגון)|הידברות]]
* {{היברובוקס|הרב שבתי דב רוזנטל|הגאון המקובל רבינו עבדיה הדאיה ז"ל - חייו ומשנתו|959|ישכיל עבדי, חלק א', מהדורה חדשה|עמוד דיגיטלי=5}}
* דוד גדנקן, [http://www.93fm.co.il/radio/169952/ הרב שהתיר למדינה לגבות מיסים • 10 דברים שלא ידעתם על המקובל רבי עובדיה הדאיה], באתר [[קול חי]], כ' בשבט ה'תשע״ה
* {{אתר החכם היומי}}
*{{צ-מאמר|מחבר=נתנאל הרשקוביץ|שם=בין מזרח למערב: היחס לציונות ול'שלוש השבועות' בהגותו הקבלית של הרב עובדיה הדאיה|כתב עת=דעת|כרך=89|שנת הוצאה=תשפ"א|עמ=559-533|רמבי=997011554945405171|קישור=https://www.academia.edu/39136705/Between_East_and_West_The_attitude_toward_Zionism_and_the_Three_Oaths_in_the_Kabbalistic_thought_of_Rabbi_Ovadia_Hadaya_Daat_A_Journal_of_Jewish_Philosophy_and_Kabbalah_89_2020_pp_533_559_Hebrew_}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007297436705171|עובדיה בן שלום הדאיה (1890-1969)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי ישיבת המקובלים בית אל}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:הדאיה, עובדיה}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי סוריה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תפארת ירושלים (ירושלים)]]
[[קטגוריה:דייני בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לספרות תורנית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לשנת 1968]]
[[קטגוריה:זוכי פרס הרב קוק]]
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית]]
[[קטגוריה:רבני ארם צובא]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת ישראלים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי קבלה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת המקובלים בית אל]]
[[קטגוריה:משפחת שויקה]]
[[קטגוריה:פתח תקווה: רבנים ראשיים]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1889]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1969]]
[[קטגוריה:משפחת הדאיה]]