הצגת המקור של הדף "עמוס ידלין"

{{אישיות ביטחונית
| שם = עמוס ידלין
| תמונה = Aluf_Amos_Yedlin_IAF.jpg
| כיתוב = אלוף עמוס ידלין ביוני [[2005]], במדי [[חיל האוויר]]
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה = {{דגל|ישראל}} [[חצרים]], [[ישראל]]
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה =
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף (אוויר)}} [[אלוף]]
| תפקידים אזרחיים = ראש [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]
| הנצחה =
| תאריך לידה = [[20 בנובמבר]] [[1951]]
| תאריך פטירה =
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = * {{סמל|טייסת 116}}מפקד [[טייסת 116]]
* {{סמל|טייסת 106}} מפקד [[טייסת 106]]
* מפקד [[נבטים (בסיס)|בסיס נבטים]]
* מפקד [[חצרים (בסיס)|בסיס חצרים]]
* מפקד [[להק המודיעין]]
* [[ראש מטה חיל האוויר]]
* מפקד [[המכללות הצבאיות]]
* [[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]]
* [[ראש אגף המודיעין]]
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}} [[מבצע אופרה]]{{ש}}{{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}{{ש}} {{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}}{{ש}} {{דרגה|מבצע אופרה|22|+}} {{ש}}[[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}} [[האינתיפאדה השנייה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}} {{ש}} [[מבצע חורף חם]]{{ש}} [[מבצע עופרת יצוקה]]
| התחלת פעילות = [[1970]]
| סיום פעילות = [[2010]]
}}
[[קובץ:Executive Secretary Official Visit to Israel, June 2016 (28048572421).jpg|250px|ממוזער|עמוס ידלין (הראשון מימין) בפגישה עם מזכ"ל [[CTBTO]], ד"ר [[לאסינה זרבו]]. השני משמאל הוא יו"ר [[הוועדה לאנרגיה אטומית]], [[זאב שניר]], יוני 2016]]
'''עמוס ידלין''' (נולד ב-[[20 בנובמבר]] [[1951]]) הוא [[אלוף]] ב[[מילואים]] ב[[צה"ל]], שכיהן כראש [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]. הנשיא והמייסד של Mind Israel. ידלין היה [[טייס|טייס קרב]] ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], ובתפקידו הצבאי האחרון כיהן כ[[ראש אגף המודיעין]] (אמ"ן).

==ביוגרפיה==
ידלין נולד וגדל בקיבוץ [[חצרים]] שב[[הנגב|נגב]], הבכור מבין שלושת בניהם של עדה ו[[אהרן ידלין]], נכדו של [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]], ואחיינו של האלוף [[עוזי נרקיס]]. בנובמבר [[1970]] התגייס לצה"ל. עם גיוסו התנדב ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] מספר 68, אותו סיים כטייס קרב. ב-[[1972]] הוצב כטייס [[A-4 סקייהוק]] ("עיט") ב[[טייסת 102]] ("טייסת הנמר המעופף") ב[[חצרים (בסיס)|בסיס חצרים]]. ב-[[1973]] השתתף ב[[מלחמת יום הכיפורים]], שביומה הראשון ערך את גיחתו המבצעית הראשונה{{הערה|1=[http://www.iaf.org.il/4362-35859-he/IAF.aspx נפרד מחיל האוויר], אתר החיל האוויר, 10 בנובמבר 2010}}. לאחר המלחמה עבר קורס מדריכי טיסה וחזר לטייסת.

ב-[[1976]] הוצב כטייס [[נשר (מטוס קרב)|נשר]] ב[[טייסת 253]] ("טייסת הנגב") ב[[בסיס איתם]] שב[[סיני]]. ב-[[1978]] מונה למפקד גף הדרכה ב[[טייסת 101]] ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי [[כפיר (מטוס קרב)|כפיר]] מ[[בסיס חצור]]. ב-[[1979]] מונה למפקד גף יירוט ב[[טייסת 109]] ("טייסת העמק") ב[[בסיס רמת דוד]]. בתחילת [[שנות השמונים]] היה חבר במשלחת השנייה של חניכי קורס הסבה ל-[[F-16]] ("נץ") ב[[ארצות הברית]]. ב-[[1980]] מונה לסגן מפקד טייסת ([[סמ"ט ב']]) ב[[טייסת 117]] ("טייסת הסילון הראשונה") שברמת דוד.

ב-[[1981]] מונה ל[[סמ"ט א']] בטייסת 253 שבבסיס [[רמון (בסיס)|רמון]]. אף על פי שעבר טייסת, השתתף ב-[[7 ביוני]] באותה שנה ב"[[מבצע אופרה]]" (מבצע תקיפת הכור בעיראק), והיה אחד משמונת הטייסים שנבחרו למשימה. ב-[[1982]] השתתף ב[[מלחמת לבנון הראשונה |מלחמת לבנון]], וב-[[1983]] יצא ללימודי תואר ראשון בחוג ל[[כלכלה]] ו[[מנהל עסקים]] ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]]. בשנת [[1985]], עם סיום לימודיו, מונה למפקד [[טייסת 116]] ("טייסת הכנף המעופפת"), שהפעילה מטוסי A-4N סקייהוק ("עיט") מ[[נבטים (בסיס)|נבטים]].

ב-[[1987]] עבר הסבה למטוס [[F-15]] ("בז") ומונה למפקד [[טייסת 106]] ("טייסת הבז השנייה", כיום "טייסת חוד החנית") בבסיס [[תל נוף]]. בעת היותו מפקד הטייסת יצא במטוס F-15 חד-מושבי חמוש, במבנה עם מטוס נוסף, למשימה מחוץ לגבולות ישראל. בסיום המשימה החליטו ידלין ובן זוגו לתרגל [[קרב אוויר]]. ידלין שכח להעביר את המפסקים למצב אימונים, ובמהלך האימון "נעל" על בן זוגו ולחץ על כפתור שיגור החימוש. לתדהמתו, שוגר [[טיל אוויר-אוויר]] חי ופגע בחברו. באירוע, שנחשב נדיר בחומרתו, נפגע המטוס ופרצה בו אש ב[[מנוע סילון|מנוע]] ימין. הטייס כיבה מנוע, ביצע פעולת חירום והצליח לנחות בשלום. בעקבות האירוע כתב ידלין ביוזמתו מכתב למפקד חיל האוויר, האלוף [[אביהו בן-נון]], בו ביקש לסיים את תפקידו{{הערה|1={{nrg|עמרי אסנהיים|ידידותי למשתבש|033/536|13 בינואר 2006|1|1}}}}.

אחרי שפרש מפיקוד על הטייסת מונה ב-[[1988]] לראש ענף אימוני קרב ב[[להק אוויר]]. ב-[[1989]] מונה לראש ענף תכנון במחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שב[[להק ראש המטה]], ובאפריל [[1990]] הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת תוא"ר. ביוני [[1993]] יצא ללימודי תואר שני ב[[מינהל ציבורי]] ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בארצות הברית. לאחר חזרתו לישראל בשנת [[1994]] מונה למפקד בסיס [[נבטים (בסיס)|נבטים]] וראש מנהלת היערכות חיל האוויר בדרום. בשנת [[1995]] מונה למפקד [[בסיס חצרים]] והועלה לדרגת תת-אלוף. במהלך פיקודו ניהל את קליטת מטוס ה-[[F-15E|F-15I]] ("רעם"). בשנת [[1998]] מונה לראש [[להק המודיעין]] (למד"ן), ובשנת [[2000]] מונה ל[[ראש מטה חיל האוויר]]{{הערה|1=גל פרל, [https://galperel.wordpress.com/2020/02/02/צבא-שמפקדיו-בורים-בהיבט-הידע-הצבאי-ול/ "צבא שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תאורטי, יתפקד פחות טוב"], הבלוג '''על הכוונת''', {{כ}} 2 בפברואר [[2020]].}}.

במהלך שירותו הצבאי צבר ידלין למעלה מ-4,200 שעות טיסה וביצע 255 משימות בשטח אויב.

בשנת [[2002]] הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד [[המכללות הצבאיות]]. בעת היותו מפקד המכללות ביקש להתנסות בעבודת חיילי ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] במחסומים ב[[יהודה, שומרון ועזה]]. לאחר שעמד שמונה שעות בשני מחסומים, התבטא ידלין בלשון: "זאת עבודה מחורבנת. לא הייתי רוצה להמשיך בה ולו דקה. אתה אף פעם לא יודע מי המחבל וצריך להתייחס לכל אחד בחשדנות. לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים. זאת עבודה קשה וכפוית טובה"{{הערה|1={{ynet|חנן גרינברג|האלוף שהלך למחסומים: "לא כל החיילים דוקטורים"|2865974|27 בינואר 2004}}}}. בשנת [[2003]] כתב מאמר עם פרופ' [[אסא כשר]] ובו הציגו השניים נימוקים מוסריים למדיניות ה[[סיכול ממוקד|סיכולים הממוקדים]]{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות|1.908462|5 בספטמבר 2003}}}}. בשנת [[2004]] מונה ל[[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]].

===ראש אמ"ן===
ב-5 בינואר [[2006]] מינה ה[[רמטכ"ל]] [[דני חלוץ|דן חלוץ]] את ידלין לראש [[אגף המודיעין]]{{הערה|{{TheMarker|עמוס הראל|סבב מינויים בצה"ל: יוצא חיל האוויר ידלין ימונה לראש אמ"ן - גנץ למפקד זרוע היבשה|career/1.296647|10 ביוני 2005}}}}. הוא היה לטייס חיל האוויר הראשון שמונה לתפקיד זה. ידלין כיהן בתפקיד זה במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|עפר שלח, יואב לימור, '''שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה''' (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמודים 213-214.}}, בעת [[מבצע חורף חם]]{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|מבצע "חורף חם" בעיצומו: סורקים בשטח בנוי|3513443|2 במרץ 2008}}.}} ובזמן [[מבצע עופרת יצוקה]]. במהלך שירותו כראש אמ"ן היה מעורב בשנת [[2007]] במאמץ המודיעיני{{הערה|{{nrg|יוחאי עופר|מפקד הנח"ל הבא נחשף: א' מסיירת מטכ"ל|550/105|6 בפברואר 2014|1|2}}.}} ובתכנון מבצע [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה]]{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|חזרה ל-2007: ידלין על הימים לפני תקיפת הכור הסורי|2645569|26 במאי 2013}}.}}.

כלקח ממלחמת לבנון השנייה הקים את [[חטיבת ההפעלה המבצעית]]{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|כך מתכנן צה"ל לנסות לחסל את נסראללה|607/254|11 ביולי 2007|1|1}}.}} ובתקופתו הפכה [[יחידה 8200]] לחוד החנית של [[לוחמת רשת|לוחמת הסייבר]] ההתקפי{{הערה|[[אילן כפיר]], "''' "סופה" בדרך לאיראן '''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2019]], עמ' 88.}}.
החזיר את [[מודיעין השדה]] לאמ"ן, ובנה יכולות לייצור מטרות נרחב והורדת מודיעין ליחידות השדה{{הערה|[[אהוד אולמרט]] (עורך: יהודה יערי), בגוף ראשון, ראשון לציון: משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, פרק ב': "אדוני ראש הממשלה, המטרה הושמדה", עמודים (בגרסה הדיגיטלית): 182, 201, 210 ו-214}}.

כראש אמ"ן הוא הביע עמדה הרואה בחיוב את השתלטות [[חמאס]] על עזה, כדי שישראל תוכל להתייחס ל[[רצועת עזה]] כאל מדינה עוינת. הוא טען שכל עוד אין לעזה נמל אווירי או ימי המעורבות האירנית לא תהיה משמעותית{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|ידלין ב-2007: אשמח אם חמאס ישלוט בעזה|4001863|20 בדצמבר 2010}}}}. ב-[[16 בספטמבר]] 2007 טען ידלין בפני [[ועדת החוץ והביטחון]] של [[הכנסת]] ש"ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה, וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל [[איראן]] ו[[סוריה]]"{{הערה|[[אריק בנדר]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/636/524.html "שיקמנו ההרתעה מול סוריה"], באתר [[nrg מעריב]], 16 בספטמבר 2007}}.

הוא פרש מתפקידו בנובמבר [[2010]].

===לאחר פרישתו מצה"ל===
[[קובץ:Amos Yadlin-IS 4-1-12 085.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עמוס ידלין, 2013]]
עם שחרורו ידלין יצא כעמית מחקר למכון וושינגטון.

ב-[[20 בנובמבר]] [[2011]] החל ידלין לכהן כראש [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]{{הערה|[http://www.inss.org.il/heb/index.php?cat=0&incat=&read=5714 מכתב הפתיחה של ידלין באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי]}}. הוא פרש מתפקיד זה ב-1 במאי 2021{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|עמוס ידלין החליט לסיים את תפקידו כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי|breaking-news/Article-821014|10 בפברואר 2021}}}}. בספטמבר 2021 יצא כעמית מחקר במכון בלפר ב[[אוניברסיטת הרווארד]]. ביוני [[2023]] הקים את ארגון [[Mind Israel]] המלווה גופים ביטחוניים-מדיניים ומקבלי החלטות ומייעץ להם בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי בישראל{{הערה|{{גלובס|גלית חתן|הארגון החדש של עמוס ידלין ופיני כהן|1001448830|7 ביוני 2023}}}}.

מ-2013, הוא מכהן בהתנדבות כיו"ר [[המכון למורשת בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]].

בשנת [[2013]] החל ידלין לכהן בהתנדבות כיו"ר [[עמותת פידל|פידל]], עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל. בנוסף, הוא חבר במועצה הציבורית של [[עמותת אלע"ד]].

====פעילות פוליטית====
בינואר [[2015]], לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]], הודיע על הצטרפותו ל[[המחנה הציוני|מחנה הציוני]]. יו"ר [[העבודה]] [[יצחק הרצוג]] ויו"ר [[התנועה]] [[ציפי לבני]], הכריזו עליו כמועמדם לתפקיד [[שר הביטחון]], בלי שיכהן כ[[חבר הכנסת]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|ידלין הצטרף למחנה הציוני: "אוכל לתרום מניסיוני לתפקיד שר הביטחון"|1.2542839|19 בינואר 2015|מנויים=לא}}{{ש}}{{הארץ|יהונתן ליס|ידלין לא ישובץ ברשימת המחנה הציוני; בכיר בעבודה: הוא מועמד כמעט פיקטיבי|1.2547443|24 בינואר 2015|מנויים=לא}}}}. במקביל יצא ל[[חופשה ללא תשלום]] מראשות המכון למחקרי ביטחון לאומי, עד מועד הבחירות{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|יישאר בעבודה? תלוי|291553|20 בינואר 2015}}}}.

לקראת ה[[בחירות לכנסת ה-21]] הביע תמיכה ב[[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] ובעומד בראשה, [[בני גנץ]]{{הערה|{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר|גנץ גייס לעזרתו עוד שלושה גנרלים, אבל מי שהתבלט היה אזרח אחד|1.7091325|7 באפריל 2019}}}}.

====עמדות והצהרות====
במאי [[2012]] הוגש ב[[טורקיה]] [[כתב אישום]] נגד ידלין ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים על חלקם בשנת [[2010]] בהשתלטות על המרמרה בעת [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]]{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם|1.1717718|28 במאי 2012}}.}}.

באוגוסט 2012 פרסם ידלין מאמר ב"[[וושינגטון פוסט]]" תחת הכותרת "למען שלום עם איראן, התכוננו למלחמה". הוא כתב שאם לא ישנה [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] את מדיניותו כלפי [[תוכנית הגרעין האיראנית]], צפויה כנראה ישראל [[הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית|לתקוף את מתקני הגרעין באיראן]] בסתיו 2012{{הערה|{{ישראל היום|יוני הרש|"ממליץ לאובאמה להתחייב בכנסת: אם צריך - נתקוף"|20428|19 באוגוסט 2012}}.}}.

בתחילת 2013 טען ידלין שיש צורך לקדם תוכנית מדינית ואם הדבר לא ניתן יש לבצע התנתקות נוספת{{הערה|בן כספית, [https://www.al-monitor.com/iw/contents/articles/originals/2013/02/former-head-intelligence-israel-not-under-immediate-threat.html ראש אמ"ן לשעבר: אפשר לשקול התנתקות נוספת], אל מוניטור, 8 בפברואר 2013}}. בנובמבר [[2014]] אמר ידלין בכנס של [[התנועה הקיבוצית]] כי "אין שום איום קיומי על ישראל", והסביר ש"לישראל יש את הצבא החזק ביותר מ[[מרקש]] ועד [[בנגלדש]] - כולל". בנוסף שיבח את ראש הממשלה לשעבר [[אריאל שרון]] על ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]], וציין כי "אם הייתי יכול, הייתי שם כל יום פרח על הקבר של אריאל שרון על ששחרר את ישראל מ-1.7 מיליון פלסטינים"{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|ראש אמ"ן לשעבר: "אין שום איום קיומי על ישראל. פשוט אין"|1000987983|20 בנובמבר 2014}}}}.

ידלין ביקר בחריפות את ההתנהלות ב[[מבצע צוק איתן]], טען שצבא היבשה הופעל באיחור וללא תחבולות ושרק לקראת סוף המבצע תקף צה"ל מטרות איכותיות של ה[[חמאס]], במקום לתקוף אותן מיד בתחילת המבצע. הוא גם הסכים עם [[יאיר גולן]] שלא בוצעו תחקירים משמעותיים על התנהלות צה"ל במבצע{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|חשיפת ביקורת האלופים: "אין 'מטרות תסכול' בחיל האוויר"|5456905|3 בפברואר 2019}}}}.

באוגוסט 2022, על ההצלחה מול [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] ב[[מבצע עלות השחר]], כתב כי יש לשמור על צניעות והג'יהאד האיסלאמי הוא החלש ביריבי ישראל – לא ה[[חמאס]] ולא [[חזבאללה]] מ'הליגות הגבוהות'. נוסף על כך, קרא לגבש אסטרטגיה ביחס לרצועת עזה, לפחות להרגעה ארוכת טווח, אך גם לקידום מציאות יציבה יותר בשני חלקי הזירה הפלסטינית לאור המצב של 2 מיליון פלסטינים באזור מוכה עוני, נשלט בידי ארגוני טרור המסוגלים לגרור את ישראל לסבבים צבאיים חוזרים ונשנים{{הערה|שם=הניצחון|{{mako|עמוס ידלין|הניצחון ברור, אבל גם סימני האזהרה: 7 סיבות לדאגה אחרי המבצע|aadef7ba4868281027|news-columns/2022_q3|18 באוגוסט 2022}}}}.

ידלין הזהיר פעמים רבות מעימות עם חמאס. ב-2019 קרא: "אין ספק שצריך מכה מקדימה במידה ויודעים על כוונות מצד חמאס"{{הערה|{{מעריב אונליין|103FM|ראש אמ"ן לשעבר: "בהחלט צריכים להתכונן לעימות מול חמאס, ינסה לשחזר את קיץ 2018"|news/military/Article-685148|15 בפברואר 2019}}}}, ב-2021 אמר: "לא הצלחנו להרתיע את חמאס, וגם לא להחליש אותו. לכן אני מציע להכות בו בכל הכוח, ואם הוא יתמוטט - שיתמוטט"{{הערה|{{ישראל היום|יואב לימור|עמוס ידלין: "לא הצלחנו להרתיע את חמאס, וגם לא להחליש אותו. לכן אני מציע להכות בו בכל הכוח, ואם הוא יתמוטט - שיתמוטט"|magazine/shishabat/article/2617749|25 ביוני 2021}}}} וב-2022 הזהיר: "חמאס לא הפך ציוני ואיננו הפרטנר בזירה הפלסטינית"{{הערה|שם=הניצחון}}.

במאי 2023, הזהיר ידלין כי: "החמאס והג'יהאד האיסלאמי הם ארגונים שמטרתם היא מחיקה של מדינת ישראל גם בגבולות 67"{{הערה|{{mako|עמוס ידלין|הסיבה שקשה יותר להרתיע את הג'יהאד - והאתגר הגדול של סיום המבצע|c822771c6c90881026|news-columns/2023_q2|12 במאי 2023}}}}. באותו מאמר הוסיף ידלין כי החמאס מורתע מאז מבצע "שומר חומות".

בינואר 2021 טען כי ״יש לחזק את [[הרשות הפלסטינית]], המהווה כתובת לגיטימית להסדר עתידי״<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/embed/AznMLel0fvI?autoplay=1&showinfo=0&autohide=1&rel=0&wmode=transparent|כותרת=YouTube|אתר=www.youtube.com|תאריך_וידוא=2024-03-22}}</ref>.
בספטמבר [[2023]], כשלושה שבועות לפני [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] כתב: כי "חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז "שומר החומות", מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות, אך במקביל ממקדת את מאמציה בהבערת ירושלים ויו"ש ... בנסיבות אלה, הזירות הנפיצות והמועדות ביותר לפורענות הן ירושלים, בדגש על הר הבית, ויו"ש, עם סיכוני הקרנה לערים המעורבות בישראל." הוא המליץ לאור התרחישים שהציג לשמור על רמת הרתעה ומוכנות גבוהות מול כלל הזירות, למקסם תוכניות אופרטיביות ולשפר הלכידות וההרתעה באמצעות גניזת [[רפורמת לוין]]{{הערה|{{גלובס|עמוס ידלין ואודי אבנטל|עמוס ידלין מעריך: אלה חמשת התרחישים הביטחוניים לישראל|1001457722|17 בספטמבר 2023}}}}.

== חיים אישיים ==
ידלין נשוי לקארן-דפנה קיפניס-ידלין, מנהלת המזכירות ב[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|פקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית]] ב[[רחובות]] ואב לשתי בנות - אורי ועו"ד [[רותם ידלין]], ראשת [[מועצה אזורית גזר]] ולבן - דן ידלין. הוא מתגורר ב[[כרמי יוסף]].

== לקריאה נוספת ==
* {{אתר חיל האוויר|יעל הררי ויובל שוהם|שירות עמוס|5674-36236|27 בפברואר 2011}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[עמוס הראל]] ו[[אבי יששכרוף]]|שם=קורי עכביש|מו"ל=ידיעות אחרונות|שנת הוצאה=2008|ISBN=9654824310|מקום הוצאה=תל אביב}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[עפר שלח]] ו[[יואב לימור]]|שם=[[שבויים בלבנון]]: האמת על מלחמת לבנון השנייה|מו"ל=ידיעות אחרונות|שנת הוצאה=2007|ISBN=9654824086|מקום הוצאה=תל אביב}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[יועז הנדל]] ו[[יעקב כץ (עיתונאי)|יעקב כץ]]|שם=ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים|מו"ל=[[כנרת זמורה-ביתן]]|שנת הוצאה=2011|מקום הוצאה=אור יהודה|ISBN=9789655520088}}
* {{מגביהים עוף|פרק ד - עמוס ידלין, "כוח אווירי ומודיעין - לקחי העבר ואתגרי העתיד", עמ' 50-40}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Amos Yadlin|שם ויקישיתוף=עמוס ידלין|ויקיציטוט=עמוס ידלין}}
* {{פייסבוק|YadlinAmos}}
* [Http://www.inss.org.il/heb/experts.php?cat=0&staff_id=88&staff_page=0 קורות חייו של עמוס ידלין], באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007498979605171|עמוס ידלין (1951-)}}
{{רשתות חברתיות}}

'''כתבות'''
* {{אתר חיל האוויר|יעל הררי ויובל שוהם|שירות עמוס|5674-36236}}
* {{אתר חיל האוויר|יעל הררי ויובל שוהם|נחיתה אחרונה לידלין|5767-36060}}
* {{אתר חיל האוויר|טל מיכאל|"לחיל יכולת לפעול בעומק ובדיוק קטלני"|4382-39012}}
* {{nrg|[[עמיר רפפורט]]|אלוף אנליטי|949/860|24 ביוני 2005|1|}}
* {{הארץ|ארי שביט|העולם על פי ידלין|1.1324848|14 במאי 2008}}
* {{nrg|[[עפר שלח]]|סמוי מן העין|174/961|6 בנובמבר 2010|1|2}}
* {{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|חזרה ל-2007: ידלין על הימים לפני תקיפת הכור הסורי|2645569|26 במאי 2013}}
* {{וואלה!||ידלין: "להכין תכנית ב' למקרה שהמשא ומתן ייכשל"|2672653|24 באוגוסט 2013}}
* {{ישראל היום|[[שלמה צזנה]]|הסיכוי להסדר עם הפלשתינים - נמוך|154075|31 בינואר 2014}}
* {{ynet|ynet|עמוס ידלין: "חייבים ללכת צעד אחד קדימה"|4498158|12 במרץ 2014}}
* {{ynet|[[אטילה שומפלבי]] ו[[רון בן ישי]]|ידלין על נאום נתניהו בקונגרס: "משחק פוליטי לא אחראי"|4619394|26 בינואר 2015}}
* {{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|ידלין: "המיתוס שנתניהו מר ביטחון - בלוף"|4626697|15 בפברואר 2015}}
* {{ynet|[[אטילה שומפלבי]] ו[[אלכסנדרה לוקש]]|עשור להשמדת הכור הסורי: "נמנע מזרח תיכון שאף אחד לא היה רוצה לחיות בו"|5012341|5 בספטמבר 2017}} {{סרטונים}}
* {{ערוץ7|[[ניצן קידר]]|ישראל איננה מעוניינת במבצע צבאי בעזה|379885|9 באוגוסט 2018}}
* {{מעריב אונליין|אייל לוי|"האיראנים מנסים להגיע לגרעין לא הכי מהר שאפשר, אלא הכי בטוח"|news/politics/Article-830005|28 במרץ 2021}}
* {{ישראל היום|[[יואב לימור]]|עמוס ידלין: "לא הצלחנו להרתיע את חמאס, וגם לא להחליש אותו. לכן אני מציע להכות בו בכל הכוח, ואם הוא יתמוטט - שיתמוטט"|magazine/shishabat/article/2617749|25 ביוני 2021}}
* {{גלובס|אסף זגריזק|האלוף במיל' עמוס ידלין מזהיר: "חיזבאללה עולה מדרגה לקראת נאום נסראללה היום"|1001461598|2 בנובמבר 2023}}

'''מכתביו''':
* {{nrg||מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין|947/241|27 בספטמבר 2009|1|1}}
* [https://web.archive.org/web/20131113121853/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=1229 בנחישות, בשיקול דעת ובהקדם], אתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], "מבט על", גיליון 385, 15 בנובמבר 2012
* {{הארץ|עמוס ידלין, [[אסא כשר]]|מלחמה צודקת של מדינה דמוקרטית|1.1257293|24 באפריל 2009}}
* [https://web.archive.org/web/20131113125057/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=174 אתגר ההתמודדות עם התעצמות ובניין הכוח של האויב: המקרה של נשק מתקדם לחזבאללה], אתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], "מבט על", גיליון 401, 6 בפברואר 2013
* [https://web.archive.org/web/20131113121611/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=187 עשר נקודות למחשבה לאחר התקיפה בדמשק], אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 424, 9 במאי 2013
* {{הארץ|עמוס ידלין ואסא כשר|דילמת בית הספר לאחיות|1.1961902|12 במרץ 2013}}
* [https://web.archive.org/web/20131113123509/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=181 עם כניסתו של רא"ל (מיל.) משה יעלון לתפקיד שר הביטחון, במה נכון להתמקד ב"מאה ימי החסד"?], אתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], "מבט על", גיליון 413, 18 מארס 2013
* [[ג'יימס קארטרייט]] ועמוס ידלין, [https://web.archive.org/web/20131113121654/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=1303 פעולה ישראלית או אמריקנית נגד איראן: אם חייבים לפעול צבאית, מי יעשה זאת?], "מבט על", גיליון 432, 29 במאי 2013
* [http://www.inss.org.il/uploadImages/systemFiles/PIllar%20of%20Defense_memo%20123_Hebrew.pdf סיכום]. בתוך: "'''לאחר מבצע עמוד ענן (רצועת עזה, נובמבר 2012)'''". [[שלמה ברום|ברום, שלמה]] (עורך), [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], [[תל אביב]] [[2012]] עמודים 77–84
* עמוס ידלין ואבנר גולוב, [https://web.archive.org/web/20131113121734/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=5526 התערבות צבאית אמריקאית בסוריה – לאור תכלית אסטרטגית רחבה ולא רק כפעולת ענישה], "מבט על", גיליון 459, 28 באוגוסט 2013
* עמוס ידלין ואבנר גולוב, [https://web.archive.org/web/20131113121323/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=5538 תקיפה אמריקנית בסוריה — משמעויות לישראל], "מבט על", גיליון 460, 31 באוגוסט 2013
* [https://web.archive.org/web/20131113121813/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=5708 כן למשא ומתן, כן להסכם, כזה שירחיק את איראן מהפצצה, גם אם יופר], "מבט על", גיליון 469, 29 בספטמבר 2013
* [https://web.archive.org/web/20131113121810/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=5955 יש לוודא שהסכם הראשוני עם איראן לא הופך להסכם סופי "רע מאוד"], "מבט על", גיליון 484, 13 בנובמבר 2013
* {{מעריב השבוע||עמוס ידלין בטור בלעדי: מה יעסיק את ישראל בשנת 2014|14 בינואר 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}EKJHK}}{{קישור שבור|19 בנובמבר 2022}}
* {{ynet|עמוס ידלין|אסור לקבל את ההצעה האיראנית|4511897|23 באפריל 2014}}
* [https://web.archive.org/web/20140714195052/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=7181 "צוק איתן" – יעדי המבצע והאסטרטגיה להשגתם], אתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], "מבט על", גיליון 571, 9 ביולי 2014
* [https://www.inss.org.il/he/publication/the-begin-doctrine-the-lessons-of-osirak-and-deir-ez-zor/ דוקטרינת בגין - לקחי אוסיראק ודיר א-זור], "מבט על", גיליון 137, 21 במרץ 2018
* {{mako|עמוס ידלין|על החברה הישראלית להפנים: אנחנו במלחמת יום הכיפורים השנייה|050d5615ba0c471026|news-columns/2020_q3|24 בספטמבר 2020}}
* {{mako|עמוס ידלין|מאסון לחזון: כך ננהל נכון את השלב הבא במלחמה בעזה|0b6ed1e2d34dc81026|news-columns/2024_q1|6 בינואר 2024}}

'''מהערכותיו''':
* {{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|ראש אמ"ן נפרד באזהרה: "ת"א תהפוך לחזית"|3987709|21 בנובמבר 2010}}
* {{ynet|בועז פיילר|ידלין: 'האביב הערבי' - יותר הזדמנות מסיכון|4088468|28 ביוני 2011}}
* {{גלובס|אתר חדשות ערוץ 2|עמוס ידלין: "טלפון של אחמדינגא'ד - ויהיה גרעין תוך שנה"|1000717049|18 בינואר 2012}}
* {{nrg|[[בן כספית]]|"איראן חצתה מזמן את נקודת האל-חזור"|328/064|21 בינואר 2012|1|2}}
* {{גלובס|רן דגוני|ידלין: "איראן גרעינית יותר מסוכנת מהתקפה על איראן"|1000746177|6 במאי 2012}}
* {{ynet|[[רון בן ישי]]|ידלין: לא למהר ולהכריז על כישלון מול איראן|4232559|22 במאי 2012}}
* {{ynet|ynet|ידלין: פצצה או הפצצה? יש אופציה אחרת|4269049|15 באוגוסט 2012}}
* {{הארץ|ארי שביט|הגרעין האיראני - עמוס ידלין: הפצצה? לא עכשיו|1.1823274|12 בספטמבר 2012}}
* {{הארץ|אילן ליאור|עמוס ידלין: מרבית היעדים הושגו, יש לחתור לסיום סבב הלחימה|1.1866142|15 בנובמבר 2012}}
* {{כלכליסט|הדר קנה|עמוס ידלין: "הסנקציות משפיעות על איראן"|3591354|25 בדצמבר 2012}}
* יוסי הטוני, [http://www.pc.co.il/?p=97391 אלוף (מיל') עמוס ידלין: "הטרוריסט מהמערה והאנרכיסט מהמרתף לא יכולים להשמיד מדינות בסייבר"], [[אנשים ומחשבים]], 5 בספטמבר 2012
* {{ynet|רועי קייס|ידלין: "איראן חצתה את הקו האדום של ישראל"|4371354|23 באפריל 2013}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|כותרת=עמוס ידלין - תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{ראשי אמ"ן}}
{{ראשי להק המטה}}
{{מפקדי המכללה לביטחון לאומי}}
{{ראשי להק המודיעין}}
{{מפקדי בסיס חצרים}}
{{מפקדי בסיס נבטים}}
}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:ידלין, עמוס}}
[[קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]]
[[קטגוריה:מפקדי בסיס נבטים]]
[[קטגוריה:מפקדי בסיס חצרים]]
[[קטגוריה:ראשי להק ראש המטה]]
[[קטגוריה:ראשי להק המודיעין]]
[[קטגוריה:מפקדי המכללות הצבאיות]]
[[קטגוריה:ראשי אמ"ן]]
[[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
[[קטגוריה:משפחת הלל כגן-הכהן]]
[[קטגוריה:משפחת ידלין|עמוס]]
[[קטגוריה:נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:סגל המכון למחקרי ביטחון לאומי]]
[[קטגוריה:פעילי מפלגת העבודה]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]
[[קטגוריה:קציני צה"ל בוגרי תוכנית קרן וקסנר בישראל]]
[[קטגוריה:ראשי מחלקת תכנון וארגון בחיל האוויר]]
[[קטגוריה:חצרים (קיבוץ): אישים]]
[[קטגוריה:כרמי יוסף: אישים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל האוויר במלחמת לבנון הראשונה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1951]]
[[קטגוריה:חברי המטה הכללי במלחמת לבנון השנייה]]