הצגת המקור של הדף "צדוק ליינמן"

{{אין תמונה|גבר}}
'''צדוק לֶיינמן''' (לעיתים נכתב '''לינמן''') ([[27 בדצמבר]] [[1904]], [[י"ט בטבת]] [[תרס"ה]] – [[27 בנובמבר]] [[1973]]) היה [[מו"ל]] ובעל [[בית דפוס]] [[ישראלי]], שוחר [[ספרות עברית]], מייסד דפוס [[צה"ל]], מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ב[[רמת גן]].

==ביוגרפיה==
צדוק ליינמן נולד בדצמבר [[1904]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[סנדומייז'|סַנדוֹמיֶיז']] (בפי היהודים: צויזמיר) שב[[פלך ראדום]] {{אנ|Radom Governorate}} של [[פולין הקונגרסאית|פולין הרוסית]], בנם של מלכה פרל בת ר' נתן נטע טוכמן וה[[רב]] יעקב אליעזר ליינמן (Лейнманъ). אביו היה [[אב"ד]] העיירה הסמוכה [[פצאנוב]] וממשפחת רבנים ו[[אדמו"ר]]ים בפולין (צאצאם של רבי [[מאיר הלוי מאפטא|מאיר'ל מאפטא]], רבי [[דוד בידרמן|דוד'ל מלילוב]]).
ליינמן קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"[[תלמוד תורה|חדר]]" וב[[ישיבה|ישיבות]] עד גיל 18. בגיל 17 [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] על ידי רבי [[מאיר יחיאל הולשטוק|מאיר יחיאל הולשטוק, הגאון מאוסטרובצה]]. המשיך ל[[לימודי חול|לימודים כלליים]] לקראת [[תעודת בגרות|בגרות]] [[לימודים אקסטרניים|אקסטרנית]] אצל מורים פרטיים. היה פעיל בארגונים [[ציונות|ציוניים]], ומשנת [[1926]] כיהן כיו"ר סניף [[ההסתדרות הציונית]] ובא-כוח ה[[קק"ל]] בעיר [[צ'מיילוב]] (Ćmielów).

באלול [[תרפ"ט]] ([[1929]]) [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] כ[[חלוציות|חלוץ]]. עבד כ[[פרולטריון|פועל]] ב[[פועל בניין|בניין]] ובסלילת כבישים עד [[1932]]. בשנים 1932-[[1935|35]] שימש כשליח הקק"ל ב[[ברזיל]].
בשנים 1935–[[1942]] הוציא יחד עם ה[[משורר]] [[יצחק למדן]] את הירחון הספרותי "[[גליונות]]". בשנת [[ת"ש]]-[[1940]] ערך והוציא עם [[צבי קרול]] את "ספר [[בית הקברות טרומפלדור|בית הקברות הישן בתל אביב]]", שבו הובאו שמותיהם של הנקברים, ה[[אפיטף|כיתובים שעל המצבות]], תצלומים וביוגרפיות של אנשי השם הקבורים בו. כתב מאמרים בעיתוני הארץ, בהם "[[הצופה]]", "[[הארץ]]", "[[המשקיף]]".

בשנת [[1942]] נישא לשולמית בת ד"ר מאיר פינס, והיה אב לשניים.{{ש}}
באותה שנה (1942) ייסד את הוצאת הספרים "צ' ליינמן", שפעלה ב[[רחוב אלנבי]] 38 ב[[תל אביב]] עד [[1948]]. בהוצאה ראו אור ספרות יפה מקורית (ספרי שירה מאת [[יצחק עגן]], [[מרדכי ברתנא]] ו[[פנחס לנדר]], הפואמה "שלֹשה במולדת" מאת [[אברהם רוזן]], הפואמה הדרמטית "ירמיהו בבית היוצר" ל[[משה בן-מנחם]], המחזה "מאה שערים" מאת [[מנחם צוריאל]]; סיפורים מאת [[יוסף חנני]], [[משה תמרי]], [[יוסף אריכא]], [[אברהם מאיר הברמן]]; הרומן "עלית מר זיגפריד כהן" מאת [[אדם סימונזון]]; ה[[ממואר]]ים "נסיעה אל העבר" ל[[אורי קיסרי]], "בראי הדורות: אוסף מאמרים, זכרונות ורשימות על ירושלים" מאת [[חיים מיכל מיכלין]], "בבואי למחרת: מסע בפולין - 1946" מאת [[שמעון סאמט]]),
ספרות יפה מתורגמת (סיפורים מאת [[מקסים גורקי]] בתרגום שלמה יורם, סיפוריו של [[שטפן צווייג]] "משחק המלכים", "שקיעת הלב" ו-"ערבוביה של רגשות" בתרגום [[פסח בן-עמרם]] והממואר שלו "[[העולם של אתמול]]" בתרגום [[ברוך קרוא]], "לקח חיי" ל[[רוברט ונסיטארט]] {{אנ|Robert Vansittart, 1st Baron Vansittart}}, אף הוא בתרגום קרוא, הממוארים של [[קוונטין ריינולדס]] {{אנ|Quentin Reynolds}} "הפצועים לא זעקו" בתרגום [[יצחק עברי]] ו"המסך עולה" בתרגום ישראל גן-צבי, "הייתי סוכנו של סטאלין" מאת [[ולטר קריביצקי]] בתרגום [[גדליהו זקיף]], "בני תערובות" מאת [[שטפן היים]] בתרגום [[אמיל פוירשטיין]], "דמיאן" ל[[הרמן הסה]] בתרגום [[רנה קלינוב]], "יפול מצדך אלף" מאת [[האנס האבה]] {{אנ|Hans Habe}} בתרגום [[רפאל חסמן]], קובץ סיפורים מאת [[קארל צ'אפק]] בתרגום אליעזר ארנשטיין ופסח בן-עמרם, הרומן "נתיבים בתוהו" מאת [[ג'יימס הנלי]] {{אנ|James Hanley (novelist)}} בתרגום [[שושנה שרירא]], [[אנתולוגיה]] של סיפורים קצרים מהספרות האנגלית בתרגום [[ראובן אלקלעי]]),
ספרי עיון, היסטוריה, [[ביקורת ספרות]] והגות ו[[לקסיקון|לקסיקונים]] ו[[אנתולוגיה|אנתולוגיות]] מקוריים ומתורגמים ("קורות העולם בראשי פרקים" מאת ג'וזף רייתר בתרגום ש' שפירא, "דמויות ומאורעות בתולדות עמנו: שיעורים בהיסטוריה עברית" מאת [[אפרים שמואלי]], "ספר החסידות: מאה צדיקים: תולדות וכתבים" מאת [[יצחק רפאל]], "אני מאשים!: פרשת תבוסתה של צרפת" מאת אנדרה סימון בתרגום גדליהו זקיף, "ועדת החקירה האנגלו אמריקנית לעניני ארץ ישראל" בעריכת [[עזריאל קרליבך]], "הכשף הצהוב: תולדות ה[[פניצילין|פנצילין]]" מאת ג'ון דרורי רטקליף בתרגום [[יעקב הר-אבן]], "בתוככי אסיה" מאת [[ג'ון גאנתר]]<!-- {{אנ|John Gunther}} --> בתרגום [[יהושע השל ייבין]], "תכנית המדינה היהודית ללורד ביקונספילד (בנימין דיזרעאלי)" מאת [[נתן מיכאל גלבר]]; הביוגרפיות "[[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]]" מאת [[אמיל לודוויג]], "איש מתגרה באירופה: חיי [[אדולף היטלר]]" מאת [[קונרד היידן]], שתיהן בתרגום פנחס לנדר; "דפדפת לספרות עברית: מאה משוררים ומספרים" שליקטו [[יוסף אריכא]] ו[[יצחק עגן]], "פני סופרינו: אוסף תמונות של 50 משוררים, מספרים והוגי דעות מפורסמים בספרות העברית החדשה, בצירוף קטעי שירה ופרוזה מכתביהם" שליקט [[פנחס לנדר (אלעד)|פנחס לנדר]], "תולדות מאה גדולי הקומפוזיטורים" מאת הלן ל' קאופמן בתרגום אדם סימונזון, "תולדות מאה אופרות ועלילותיהן" מאת [[פליקס מנדלסון-ברתולדי]] בתרגום ברוך קרוא, ספריו של פול גרייב "תולדות מאה סימפוניות מובחרות ויוצריהן" בתרגום ברוך קרוא ו-"תולדות המוזיקה התזמורתית ותקופותיה" בתרגום [[אפרים דרור]]; מסה על [[רומן רולן]] והספר "[[ש"י עגנון|שמואל יוסף עגנון]]: קוים ליצירתו" מאת [[יוסף שה-לבן]], מסות מאת [[יוסף ליכטנבום]]; "אמנות הראייה" מאת [[אלדוס האקסלי]], "בית נחמן, או, מדור לדור: פרקי שיחות" מאת [[יצחק דמיאל]]).
ליד ההוצאה קיים את "השכל – חבורת שוחרי הספר העברי".

ליינמן היה חבר "[[ההגנה]]", ושירת ב[[מלחמת העצמאות]]. בשנת [[1948]] ייסד את [[בית הדפוס הצבאי|בית הדפוס של צה"ל]]{{הערה|{{דבר||דפוס צבאי|19480822|25}}; {{מעריב||דפוס צבאי|19480822|7}}.}} וכיהן כמפקדו עד שנת [[1951]], בדרגת [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]].

בראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ייסד את [[בית דפוס|בית הדפוס]] "אוֹרצֵל". בראשית שנת [[1954]] עבר בית הדפוס לבניין במגרש שנרכש באזור התעשייה החדש (דאז) של [[רמת גן]]. בית הדפוס החדיש היה השני בארץ (אחרי [[הוצאת א. לוין אפשטיין|דפוס לוין אפשטיין]]) שעבד בשיטת [[דפוס אופסט|אופסט]] (offset). את המכונות רכש חותנו, ד"ר מאיר פינס, שלפני [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] היה בעל רכוש רב ב[[גרמניה]], ואחריה נסע ל[[גרמניה המערבית]] להציל את מה שנותר ממנו. בעת נסיעתו נערכה בעיר [[לייפציג]] שב[[גרמניה המזרחית]] תערוכה בינלאומית של מכונות דפוס, ועלה בידו להגיע אליה ולרכוש מכונות פוטו-אופסט.{{ש}}
שיטת הדפסה זו אפשרה להפיק לראשונה בארץ [[מהדורת פקסימיליה|מהדורות פקסימיליה]] (מהדורות צילום). ואכן, דפוס אורצל ייצר מהדורות צילום של שורה של [[ספרות תורנית|ספרים תורניים]], בהם [[מקראות גדולות]], מהדורת יואל לֶבֶּנזון ומנחם מענדל מנדלזון, ורשה תר"ך–תרכ"ו; "[[תורת חובת הלבבות]]" לרבנו [[בחיי אבן פקודה]], ורשה: [[יצחק גולדמן]], תרל"ה; תוספות ה[[רא"ש]] על מסכת [[קידושין]] בהגהת משה ליפשיץ, ורשה: יצחק מאיר אלטר, תרפ"ז; "[[שם הגדולים]]" לרב [[חיים יוסף דוד אזולאי|חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)]], וילנה: [[דפוס ראם|דפוס י"ר רוֹם]], תרי"ג; "ספר ציונים לתורה" לרב [[יוסף ענגיל]], פייטרקוב: נ"נ קרונֶנברג, תרס"ד; "ספר שמות בארץ" לרב [[משה בן שלמה אבן חביב]], ורשה: אהרן מרדכי זוסברג, תר"ן; "ספר [[תניא רבתי]]" ל[[יחיאל בן יקותיאל]], ורשה: יצחק גולדמן, תרל"ט; [[מדרש תנחומא]], מהדורת [[שלמה בובר]], וילנה: [[האלמנה והאחים ראם|דפוס ראם]], תרע"ו; "ספר גנזי שלום" לרבי [[שלום שמעוני]], תוניס: ציון וזאן, תרע"ו; "ספר פאר הדור" ל[[רמב"ם]] בתרגום מרדכי תמה, אמסטרדם: גירארד יוהאן יאנסון, תקכ"ה; ו[[הגדת פראג]] [[רפ"ז]] מבית דפוסו של גרשם כהן.
כמו כן ראו אור בבית הדפוס רפרודוקציות אמנותיות: [[הגדה של פסח|הגדה]] שצייר [[יעקב וכסלר]] וההדיר [[חיים גמזו]], "הורה אגדתי" מאת [[ברוך אגדתי]].{{הערה|{{מעריב|א. מן|הורה אגדתי: תולדות רפרודוקציה אחת|19550520|54}}.}}{{ש}}
עיקר הייצור בדפוס אורצל, לצד ספרים, היה של תוויות למוצרי מזון, וכן [[כרזה|כרזות]], [[מפה|מפות]] ו[[בול]]ים.

צדוק ליינמן נפטר מהתקף לב בסוף שנת [[1973]], סמוך ליום הולדתו ה-69.
היה אב לשניים.
נקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]].{{הערה|{{קדישא|76875}}.}}
אלמנתו שולמית נפטרה ב-[[1990]] ונקברה לצדו.{{הערה|{{קדישא|81609|שלומית ליינמן}}.}}

במאי [[2006]] נהרס הבניין הנטוש שבו פעל בעבר בית הדפוס, ובמקומו הוקם [[חניון]].{{הערה|אורן פייט, [http://www.samlil.co.il/%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90 בסוף רמת גן היה מקום מיוחד (חלק א')], באתרו "סמליל".}}

==ספרו==
* '''ספר בית הקברות הישן בתל אביב''': כולל שמות כל הנפטרים אשר מצאו מנוחתם בבית העלמין הישן בתל אביב, מראשיתו הוא יום העשירי במרחשון שנת התרס"ג (1902), בימי מגפת החלי רע ביפו, עד ראשית שנת הת"ש (1939), בצירוף תולדות חייהם של אנשי השם (רבנים, סופרים ומנהיגי העם), החלוצים בוני היישוב והעיר תל אביב, והקדושים אשר מסרו נפשם לבנין הארץ ונלוה להם נוסחאות של המצבות וצלומים; סודר, נערך ויצא לאור על ידי צבי קרול וצדוק לינמן, תל אביב: דפוס ספר, ת"ש.

==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|13|4257}}
* {{חרות|[[ישעיהו קליינמן-אביעם|י. קלינמן]]|צל השופך... אור|19540315|40}}
* {{מעריב|ד. ג.|כמה מעלות טובות|19540317|17}}
* {{מעריב|תו.|ספרות ילדים לארגנטינה|19550211|58}}
* {{דבר||מת צדוק ליינמן|19731128|130}}
*״צדוק ליינמן״, בספר: ורד נבון, [https://verednavon.com/project/the-boulevard/ השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים], הוצאת [https://verednavon.com/ ורד נבון], מהדורה שנייה, אוגוסט 2021, עמ׳ 253-252.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:לינמן, צדוק}}
[[קטגוריה:מו"לים ישראלים]]
[[קטגוריה:דפוס עברי]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1904]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1973]]
{{ללא בוט|34}}
{{ללא בוט|80}}
{{ללא בוט|449}}