הצגת המקור של הדף "שושלת צ'ינג"

{{מדינה
| שם = שושלת צ'ינג
| מדינה = אימפריית צ'ינג הגדולה
| שם בשפת המקור = 大清
| סוג מדינה = לשעבר
| תמונה =
| מוטו לאומי =
| המנון =
| קובץ המנון =
| יבשת = [[אסיה]]
| שפה רשמית = [[שפות סיניות|סינית]], [[מנצ'ורית]], [[מונגולית]]
| עיר בירה = <small>(משנת 1644)</small> [[בייג'ינג]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|39|54|20|N|116|23|29|E|display=inline,title|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר =
| משטר = [[מונרכיה אבסולוטית]]
| הקמה = ייסוד שושלת ג'ין המאוחרת ושינוי שמה לצ'ינג
| אירועי הקמה = תאריך
| תאריכי הקמה = 1644
| פירוק = [[מהפכת שינהאי]]
| אירועי פירוק = תאריך
| תאריכי פירוק = 1911
| ישות קודמת = [[שושלת מינג]]
| ישות יורשת = {{דגל|הרפובליקה הסינית (1912–1928)}} {{דגל|הרפובליקה הסינית}} [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|הרפובליקה הסינית]]
| שליטים בולטים =
| שטח בעבר =
| תאריך שטח בעבר =
| אוכלוסייה בעבר = 383,100,000
| תאריך אוכלוסייה בעבר = 1820
| אחוז מים =
| דת =
| מטבע = [[יואן]]
| סימון מטבע =
| אזור זמן =
| סיומת אינטרנט =
| קידומת טלפון =
| מפה = [[קובץ:Empire of the Great Qing (orthographic projection).svg|275px]]
| מפה נוספת = [[קובץ:Qing Dynasty 1820.png|275px]]
| דגל = Flag of the Qing Dynasty (1889-1912).svg
| סמל = Chinese Dragon Banner.svg
}}'''שושלת צ'ינג''' (ב[[כתב סיני|סינית]]: '''清朝'''; [[פין-יין]]: '''Qīng cháo'''), אשר מוכרת לעיתים כשושלת מַנצ'וּ, הייתה השושלת אשר שלטה ב[[סין (אזור)|סין]] בין השנים [[1644]] ל-[[1911]], והאחרונה בשושלות הקיסריות של סין. מקור השושלת בשבט [[מנצ'וריה|מנצ'ורי]] בשם [[אייסין גיורו, קיסרי צ'ינג|אַיִסִין גיוֹרוֹ]], אשר יסד את '''אימפריית צ'ינג הגדולה''' במה שמוכר היום כ[[צפון מזרח סין]], והתפשט אל תוך סין ואזורים שכנים.

זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה היה שלטון ריכוזי אחד שהצליח לאחד תחתיו את המרחב הגאוגרפי המוגדר כיום כסין. תקופת שלטון השושלת נמשכה עד 1911, שנה בה ניסו להקים משטר רפובליקני במסגרת [[מהפכת שינהאי]] לאחר זמן רב של היחלשות ב[[מאה שנות ההשפלה]].

== היסטוריה ==
=== עליית שושלת צ'ינג ===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת מינג–צ'ינג}}
תהליך עליית שושלת צ'ינג ונפילת [[שושלת מינג]] היה ממושך, שורשיו המוקדמים ב-[[1600]] כאשר התעצם כוחם של המאנצ'ו תחת [[נורהאצ'י, קיסר צ'ינג|נורהאצ'י]], בנו של טקשי (塔克世) שנהרג בקרב נגד שושלת מינג. בשנת [[1616]] הכריז נורהאצ'י על הקמת [[שושלת ג'ין המאוחרת]] והחל את [[מלחמת מינג–צ'ינג]] בטענה כי שושלת מינג הפכה מושחתת ועל כן איבדה את [[מנדט השמיים]]. שם השושלת שונה מג'ין (זהב) לצ'ינג (בהיר, ברור) בשנת [[1636]] בידי [[הואנג טאיג'י, קיסר צ'ינג]] ויורשו של נורהאצ'י לסמל אחדות אתנית עם [[בני האן]] כמו גם טענה לשלטון על כל סין.

בשל [[ארטילריה]] עדיפה אשר הובלה מ[[האימפריה הפורטוגזית]] דרך [[מקאו]] הצליח צבא מינג להדוף את ההתקפות הנשנות של המאנצ'ו, בייחוד ב-[[1623]] וב-[[1628]]. אבל צבא מינג לא הצליח להשתלט מחדש על [[מנצ'וריה]]. משנת [[1629]] ואילך הלך ונחלש כוחם של קיסרי מינג בשל צירוף של מרידות פנימיות וההטרדה הנמשכת של המאנצ'ו ב[[צפון סין]], שעברו לטקטיקות של פשיטות במטרה להימנע ממפגש ישיר עם צבאות מינג בשדה הקרב.

מכיוון שלא היו מסוגלים לתקוף את סין ישירות העדיפו המאנצ'ו להמתין ותוך כדי כך הם שיפרו את יכולתם הארטילרית ויצרו קשרים עם בני ברית. בני המאנצ'ו גייסו פקידי ממשלה של מינג כיועציהם האסטרטגיים. ב-[[1633]] הם השלימו את כיבוש [[מונגוליה הפנימית]]. הישג זה אפשר להם להגדיל את צבאם על ידי צירוף לוחמים מונגוליים לדגלם, כמו כן הייתה [[מונגוליה]] הפנימית נתיב פלישה אפשרי נוסף ללב קיסרות המינג.

ב-[[1636]] היה שליט המאנצ'ו, הואנג טאיג'י, בנו של נורהאצ'י, בטוח בעצמו מספיק על מנת להכריז על הקמת שושלת קיסרים בשם "שושלת צ'ינג". טקס ההכתרה היה ב[[הארמון הקיסרי בשן-יאנג|ארמון]] בעיר מוּקְדֶן (כיום [[שן-יאנג]]) שנפלה לידי המאנצ'ו בשל בגידה ב-[[1621]], והוא נטל לעצמו את התואר הקיסרי צ'ונגדה. בסוף [[1637]] הביס צבא מאנצ'ו שמנה 100,000 חיילים את [[קוריאה]], בת הברית המסורתית של קיסרות סין. קוריאה נכבשה ושליטיה הודיעו על התכחשותם לשושלת מינג.

ב-1644 עלה לשלטון שונדז'ה שהיה בן 6, העוצר היה דודו, דוקגון.

במקביל פרץ מרד במערב המדינה והתחזק לאחר שבראשו התייצב [[לי דזה-צ'נג]] שהיה יליד שאנשי. לי דזה-צ'נג הביס את צבא האימפריה שנשלח נגדו והכריז על עצמו כקיסר בשושלת חדשה, [[שושלת שון]]. ב-[[26 במאי]] [[1644]] נפלה בייג'ינג כמעט ללא התנגדות לידי צבא המורדים הסינים בפיקודו של לי דזה-צ'נג, שכן רוב הצבא היה בצפון מזרח מול צבאות המאנצ'ו. הקיסר האחרון של שושלת מינג, צ'ונג־ג'ן, מכותר ב[[העיר האסורה|עיר האסורה]], החליט להפיל פור שיקבע את גורלו. הפור קבע כי האימפריה אבודה ולכן התאבד צ'ונג־ג'ן בתלייה.

זו הייתה הזדמנות שהמאנצ'ו חיכו לה. הם חצו את [[החומה הגדולה של סין|החומה הגדולה]] לאחר שמפקד צבא הגבול של מינג [[וו סאן-גוי]] פתח את השערים ב"מעבר שאנגחאי" והניסו בכוחות משותפים את ה"קיסר" לי מבייג'ינג, לאחר ששלט בה 40 יום בלבד. למרות אובדן בייג'ינג (שאת חולשתה כבירה קיסרית כבר צפה הונג וו) ומות הקיסר, לא נהרס כוחם של בני המינג לחלוטין. [[נאנג'ינג]], [[פוג'יין]], [[גואנגדונג]], [[שאנשי]] ו[[יונאן]] המשיכו להיות מעוזים של המינג להתנגדות לשלטון החדש. עם זאת, אובדן השלטון המרכזי גרם להופעתם של מספר טוענים לכתר מינג שלא היו מסוגלים לעבוד יחדיו. כל מוקדי התומכים בשושלת הישנה הוכנעו בסופו של דבר זה אחר זה, על ידי צבא צ'ינג, עד לשנת [[1662]] שבה אבדה התקווה האחרונה לשובה של שושלת מינג לשלטון עם מותו של הנסיך הטוען לכתר מינג ג'וּ יואולנג.

=== צ'ינג הגדולה ===
למשך חצי מאה לחמו המינג והצ'ינג על השלטון בסין. כוחותיה של שושלת צ'ינג הניסו את ה[[קוזאקים]] אשר פשטו עליהם דרך מנצ'וריה החיצונית מטעם [[רוסיה הצארית]] ולבסוף, לאחר כיבושים נרחבים של הצ'ינג לחופי [[ים אוחוצק]], בשנת [[1689]] נחתם [[הסכם נרצ'ינסק]] אשר קבע את הגבולות הסדירים עם רוסיה.

[[קאנגשי, קיסר סין]] אשר הסדיר את היחסים עם רוסיה, היה הראשון ששלט על כל סין ולימים יקרא כקיסר הגדול ביותר בשושלת. לאחר נסיגת שרידי המינג אל [[טאיוואן (אי)|טאיוואן]] הם הקימו שם את [[ממלכת טונגנינג]]. בשביל למנוע כל הפרעה לשלטון ולהסדיר את עליונות הצ'ינג על כלל סין, בשנות השמונים המוקדמות של [[המאה ה-17]], קאנגשי יצא במסע לכיבוש [[טאיוואן]] ולראשונה מאז [[שושלת יואן]], כל סין נשלטה בידי שושלת המהווה מיעוט אתני.

הודות לעובדה שעוד בתחילת דרכם הצ'ינג סיפחו את מונגוליה, לא נדרש מהם להגן בלי סוף על הגבול הצפוני של האימפריה. על כן, בהמשך שלטונו של קאנגשי ויורשיו, נכבשו שטחים נרחבים, תחילה בדרום, שם נכבשה [[יונאן]], ומאוחר יותר ב[[טיבט]], [[צ'ינגהאי]] ו[[שינג'יאנג]], באחרונה הרוב המוסלמי הטורקי הבטיח את נאמנותו לשלטון הקיסרי באשר הוא.

קאנגשי הוסיף ליצור [[מילון קאנגשי|מילון על שמו]] אשר שימש כמילון ה[[מנדרינית]] המלא הראשון אי פעם. תחת שלטונו של הקיסר [[צ'יינלונג]] חובר הקטלוג המלא של כל העבודות החשובות של התרבות הסינית. שושלת צ'ינג גם המשיכה בהרחבת אוצר הספרות העממית ובפיתוח החקלאות תוך ייבוא גידולים חדשים מהעולם החדש דוגמת ה[[תירס]]. גם צמיחת האוכלוסייה המשיכה להאיץ בתקופת צ'ינג ואוכלוסיית המדינה, שבשנת [[1700]] מנתה 100 מיליון נפש{{מקור|נושא=מדינות אסיה}}, הגיעה לכ-220 מיליון{{מקור|נושא=מדינות אסיה}} בשנת [[1800]].

=== היחלשות השושלת ונפילתה ===
[[קובץ:מפת אימפריית צ'ינג בשנת 1820.png|ממוזער|מפה המציגה את השליטה הטריטוריאלית ואזורי ההשפעה של שושלת צ'ינג בשנת 1820]]
במהלך [[המאה ה-19]] נחלשה שליטתה של שושלת צ'ינג במדינה, והשגשוג שהיה בה התפוגג. סין סבלה מרעב קשה, [[התפוצצות אוכלוסין]] וחדירה בלתי פוסקת של מדינות המערב בניסיון להשיג לעצמן השפעה במדינה. שאיפתה של [[בריטניה]] להמשיך בסחר הבלתי חוקי ב[[אופיום]] נתקלה בהתנגדות עזה של המשטר הקיסרי, דבר שהביא לפריצתה של [[מלחמת האופיום הראשונה]] ב-[[1840]]. סין, שהפסידה במלחמה, אולצה לבצע ויתורים כואבים ולפתוח את נמליה לסחר חפשי עם [[מדינות המערב]]. ויתוריה הטריטוריאליים של סין כללו את העברת [[הונג קונג]] לידי בריטניה ב-[[1842]] כחלק מ[[חוזה נאנקינג|חוזה נאנג'ינג]]. בנוסף, [[מרד טאי פינג]] ([[1864]]–[[1851]]) ו[[מרד ניאן]] ([[1868]]–[[1853]]), יחד עם תנועות לאומיות מוסלמיות ששאפו לעצמאות וחוזקו על ידי [[רוסיה]], ייבשו את קופת המדינה וכמעט שהביאו לנפילת השלטון בה.

המרידות בשלטון דוכאו בעיקר על ידי כוחות המערב שבאותו הזמן עשו במדינה כבשלהם וניצלו את שווקיה ואת מערכתה הכלכלית.

לאחר שוך המהומות בשנות השישים של המאה ה-19, החלה שושלת צ'ינג לטפל בבעיות המודרניזציה במדינה על ידי ביצוע רפורמות בכל תחומי שליטתה. אבל, הקיסרית האלמנה [[צה שי]], יחד עם גורמים שמרניים במדינה, ביצעה מעין הפיכה והדיחה את הקיסר הצעיר מהשלטון, מורידה בכך לטמיון את הרפורמות שאך החלו להתבצע. הרפורמות הצבאיות, שהושארו על כנן, היו חסרות ערך עקב השחיתות האיומה שהתפשטה בצמרת השלטון. חלק מספינות הקרב החדישות של הצבא כלל לא יכלו לירות, וזאת עקב מעילות גדולות בתקציבי בנייתן שלא השאירו די כסף לרכישת [[אבק שרפה]]. כתוצאה מכך נחלו כוחות "הצבא הסיני החדש" תבוסות משפילות הן ב[[מלחמת סין-צרפת]] ([[1885]]–[[1883]]) והן ב[[מלחמת סין–יפן הראשונה]] ([[1895]]–[[1894]]).

עם תחילת [[המאה ה-20]] הייתה החצר הקיסרית בסין הרוסה, שחיתות הייתה בכל והאוכלוסייה גדלה בקצב בלתי נשלט. המדינה נשלטה על ידי הקיסרית [[צה שי]], דמות שמרנית ביותר שהתנגדה לכל סוג של רפורמה. מותו של הקיסר [[גואנג סו, קיסר סין|גואנג סו]] יום אחד לפני מותה של הקיסרית (יש הטוענים שהוא הורעל על ידה{{מקור|נושא=מדינות אסיה}}) הרס את הסיכוי לביסוס הנהגה אפקטיבית במדינה.

סופה של השושלת היה ב-[[12 בפברואר]] [[1912]], כאשר, בעקבות [[מהפכת שינהאי|מהפכת שִׂינְהָאי]], נאלצה הקיסרית [[לונגיו', קיסרית סין|לונגיו']], אלמנת הקיסר הקודם, לוותר על כס הקיסרות בשמו של הקיסר האחרון, [[פויי|פּוּיִי]], שהיה אז בן שש.

== ראו גם ==
* [[היסטוריה של סין]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20130428150753/http://hebrew.cri.cn/1/2010/03/03/2s4665.htm שושלת צ'ינג], באתר [http://hebrew.cri.cn הרדיו הבינלאומי של סין] בעברית
*[https://www.youtube.com/watch?v=cKV0awb3J2Y המנון סין בתקופת שושלת צ'ינג] באתר YouTube
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007285785605171|סין, היסטוריה, שושלת צ'ינג, 1644-1912}}

{{היסטוריה של סין}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:צ'ינג, שושלת}}
[[קטגוריה:שושלת צ'ינג|*]]
[[קטגוריה:שושלות סין הקיסרית|צ'ינג]]