הצגת המקור של הדף "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"

{{מקורות|רמה=שיפור|נושא=ישראל|נושא2=מוזיקה}}
{{מחזה
|שם=שלמה המלך ושלמי הסנדלר
|שם בשפת המקור=
|תמונה=קובץ:Shloshal.jpg
|כיתוב=כריכת המחזה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
|סוגה=
|מדינה=
|בימוי=[[משה הלוי]] (1943){{ש}}[[שמואל בונים]] (1964, 1982){{ש}}[[אילן רונן]] (2005)
|הפקה=
|כתיבה=[[סמי גרונמן]]
|מוזיקה=[[סשה ארגוב]]
|מילות השירים=[[נתן אלתרמן]]
|מבוסס על=
|ליברטיסט=
|דמויות=
|שפה=[[עברית]]
|מקום ההתרחשות=[[ירושלים]]
|תקופת ההתרחשות=
|הצגת בכורה=[[7 בינואר]] [[1943]]
|מספר מערכות=
|משך ההצגה=
|פרסים=
|אתר אינטרנט=
}}
'''"שלמה המלך ושַׁלמַי הסנדלר"''' הוא [[מחזמר]], שכתב ה[[מחזאי]] [[סמי גרונמן]] ו[[תרגום|תרגם]] מ[[גרמנית]] ה[[משורר]] [[נתן אלתרמן]], והוא מוזכר פעמים רבות כאחד ממחזות הזמר המצליחים בכל הזמנים ב[[ישראל]], הן מבחינה אמנותית והן מבחינה קופתית.{{הערה|1=[http://www.habama.co.il/PagesHaifa/Description.aspx?Subj=3&Area=3&ArticleId=11169 אתר "הבמה"]}}{{הערה|שם=אשד|{{המולטי יקום||מלך שהוא גם סנדלר : המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר "|2005/06/13/מלך-שהוא-גם-סנדלר-המחזמר-שלמה-המלך-ושל}}}}

המחזה, שנכתב ב-[[1942]] ותורגם באותה שנה בידי אלתרמן, הוצג לראשונה בשנת [[1943]], וב-[[1964]] עובד על ידו, נוספו לו [[פזמון|פזמונים]] בהלחנתו של [[סשה ארגוב]] והוא הפך ל[[מחזמר]] ב"[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]]".

המחזמר עלה שוב ב-[[1982]], ב-[[2005]] ב[[תיאטרון]] "[[הבימה]]" וב-2019 בהפקה מחודשת<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.beit-zvi.com/?CategoryID=10&ArticleID=1516|כותרת=שלמה המלך ושלמי הסנדלר|אתר=www.beit-zvi.com|תאריך_וידוא=2020-02-19}}</ref> ב״[[בית צבי]]״.

המחזה תורגם מהנוסח העברי של אלתרמן ל[[יידיש]] בידי [[שמואל צסלר]], ול[[אנגלית]] בידי [[דן אלמגור]].

== תקציר העלילה ==
המחזמר מגולל את סיפורו של [[שלמה]], ה[[מלך]] ה[[תנ"ך|תנ"כי]] שכונה החכם מכל אדם, בעל לאלף נשים ובהן נופרית בת [[פרעה]]. לשלמה נודע אודות [[שכרות|שיכור]] פוחז שמסתובב בחוצות [[ירושלים]] ודומה לו כשתי טיפות מים - [[סנדלר]] בשם שלמי, בעלה של נעמה. כבודו של המלך, כך טוענים יועציו, נרמס בגלל אותו שלמי. שלמה מזמן את שלמי ל[[ארמון]] ומציע לו להתחלף עמו בבגדים ובתפקיד, כדי להוכיח שבכוחו להסתדר ברחוב גם בבגדי סנדלר פשוט. [[בת שבע]], אם שלמה, מגלה ראשונה את החילוף בין בנה לבין שלמי, והיא מעודדת את התוכנית, על מנת שבנה יחווה את מה שחווים נתיניו תחת שלטונו ואולי יהיה פחות תאב בצע, בעיקר ביחסו לנשים. תוך זמן קצר מגלה שלמה שאף על פי שהוא החכם מכל אדם, הוא אינו מצליח להסתדר מול פשוטי העם, כשהם רואים בו רק סנדלר פשוט. שלמי, בתחפושתו כשלמה, מתגלה כמלך ערמומי ביחסו אל העם - אך מגלה כי הוא לא מוצא את מקומו כשליט ומולך, ונוכח כי מלאכת המלוכה קשה מהסנדלרות. עוד נוצר חיכוך בין נעמה אשת שלמי לבין נופרית אשת שלמה. לבסוף חוזר שלמה אל אלף נשותיו ואל המלכות, ושלמי חוזר אל בקבוק ה[[יין]] ואל נעמה אשתו.

== היסטוריה ==
[[File:Yehuda Gabai theater archive 04.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|[[שמחה צחובל]] כשלמה המלך ו[[לאה דגנית]] כאמו, אהל, 1943]]
[[File:Yehuda Gabai theater archive 05.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|אהל, 1943]]
===גרסת 1943===
בשנת [[1942]] כתב [[סמי גרונמן]] ([[1875]]–[[1952]]), [[עורך דין]], [[סופר]] ו[[מחזאי]] [[גרמני]]-[[היישוב|ארצישראלי]] שחיבר [[מחזה|מחזות]] [[סאטירה|סאטיריים]], את המחזה "החכם והכסיל: המלך שלמה והסנדלר" (''Der Weise und der Narr: König Salomo und der Schuster'') ב[[גרמנית]]. המחזה התבסס ככל הנראה על [[אגדה (יהדות)|אגדת]] [[שלמה המלך ואשמדאי]], המספרת על [[אשמדאי]], מלך ה[[שד (מיתולוגיה)|שדים]], שמלך לתקופה מסוימת בעוד שלמה המלך נדד כקבצן, עד אשר שלמה גירש אותו חזרה אל ה[[שאול (עולם מתים)|שְאוֹל]]. [[נתן אלתרמן]] [[תרגום|תרגם]] את המחזה, כשכותרתו המשנית הייתה "שלמה המלך והסנדלר", וזאת עקב בקשת [[תיאטרון בישראל|תיאטרון]] "[[האהל]]". לאחר מכן הוסיף את שמו של שַׁלמַי, שנקרא במקור שמדאי, לכותרת המשנה והפך אותה לכותרת הראשית. את התפאורה והתלבושות עיצבה [[ג'ניה ברגר]] ואת ה[[כוריאוגרפיה]] יצרה [[גרטרוד קראוס]]. המחזה הוצג לראשונה בתיאטרון "האהל" ב-[[7 בינואר]] [[1943]]{{הערה|1=ראו: {{הארץ1||הצלחתה של הצגת הבכורה ב"אהל"|19430108|33}}}} בשם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בכיכובו של [[שמחה צחובל]]. [[משה הלוי]], ש[[במאי תיאטרון|ביים]] את ההצגה, אמר כי תכנן להוסיף לה שירים ו[[ריקוד]]ים, אך דבר זה הביא לבהלה בקרב אנשי "האהל", שחששו ששילוב של פזמונים וריקודים עם ימי התנ"ך יביא אסון על התיאטרון. המחזה היה להצלחה גדולה.

בעקבות מחזה זה כתב סמי גרונמן מחזה המשך, "[[מלכת שבא (מחזמר)|מלכת שבא]]", שממשיך בדיוק בנקודה בה הסתיים "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" - ביקורה של [[מלכת שבא]] בארמון שלמה. המחזה תורגם הפעם על ידי [[חיים חפר]], והוצג ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] באוגוסט [[1951]] בבימויו של [[גרשון פלוטקין]] ובכיכובם של [[חנה מרון]] ו[[אברהם בן-יוסף]]. עלילתו עוסקת בהתמודדות שלמה וחצרו עם מלכת שבא ואנשיה, שתרבותם הפראית זרה לתרבות של שלמה ואנשיו, ובכך העלה מסר ברור על הצורך ב[[רב-תרבותיות|עירוב תרבויות בישראל]]. אף שהכיל [[הלחנה|לחנים]] של [[סשה ארגוב]] הוא נחל כישלון, כשיש הטוענים שהדבר נובע מן התרגום של חפר.{{הערה|שם=אשד}} המחזמר הוצג רק 28 פעמים, וכתוצאה מכישלונו לא הפיק הקאמרי שום מחזמר ב[[שנות החמישים]].

סמי גרונמן נפטר ב-1952 ולא זכה לראות את גלגולי מחזהו, "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

===גרסת 1964===
[[קובץ:shalma.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת התקליט "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", גרסת 1964. מימין לשמאל: [[יונה עטרי]], [[אילי גורליצקי]] ו[[רחל אטאס]]. עיצוב תנועה: [[אנה סוקולוב]]]]
בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], כשבישראל הוצגו בעיקר מחזות זמר מיובאים, קרא הבמאי [[שמואל בונים]] את המחזה המקורי. הוא פנה למתרגם, נתן אלתרמן, והציע לו להפוך את המחזה מ[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ל[[מחזמר]]. אלתרמן כתב 12 שירים, שהולחנו בידי [[סשה ארגוב]]. את התפקיד הראשי הכפול של שלמה ושלמי [[שחקן|שיחק]] [[אילי גורליצקי]], [[יונה עטרי]] שיחקה בתפקיד נעמה ו[[רחל אטאס]] בתפקיד נופרית. את התפאורה התנ"כית [[עיצוב|עיצב]] [[אריה נבון]], את התנועה עיצבה [[אנה סוקולוב]] הניהול המוזיקלי של [[נעם שריף]] והתזמור של נעם שריף ושל [[אריה לבנון]].

הצגת הבכורה הייתה ב-[[12 בספטמבר]] [[1964]] ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]]. בהנהלת הקאמרי חששו רבים שהמחזמר, שהפקתו עלתה לתיאטרון סכום עתק, יהיה [[כישלון]] ולאחר צפייה בחזרות מתחו כמה מראשי התיאטרון ביקורת חריפה על הבמאי שמואל בונים. השחקנית [[חנה מרון]] הצהירה שההצגה היא "בושה לתיאטרון הקאמרי ואסור שתועלה על הבמה". מנהל התיאטרון, [[שייקה וינברג]], טען שיש לצלוח בשלום רק את שתי ההופעות הסגורות שנקבעו מראש, לפני שההצגה תרד ולפני שה[[עיתונות]] תדווח על הכישלון. אולם, ההצגה הצליחה מאוד: היא רצה בסיבוב הראשון כמעט בכל ערב במשך שלוש שנים, והוצגה למעלה מ-600 פעם. עד שירדה ב-[[1966]] גורליצקי לא פספס אף הצגה, ואילו את עטרי החליפה [[אסתר גרינברג]] פעמיים בלבד.
ההצגה זכתה בפרס ההצגה המקורית הטובה ביותר מטעם [[המועצה הציבורית לתרבות ואמנות]] לשנת [[תשכ"ד]].{{הערה|{{דבר||פרס ל"שלמה המלך ושלמי הסנדלר"|19650401|42}}.}}

ההצגה הועלתה פעם נוספת בסוף 1967 ושוב ב-1971, ובשנת 1982 בהפקה פרטית. בסך הכול הועלתה ההצגה קרוב ל-1,000 פעמים, לרבות הופעות ב[[פריז]], ב[[לונדון]] וב[[מונטריאול]] (ב[[אקספו 67']]), וראו אותה למעלה מ-400,000 צופים. שירי המחזמר, כמו "[[שיר הסנדלר]]" ו"שיר המריבה", שהועלו גם על [[תקליט]] מצליח וגם על גבי [[תקליטור]], זכו להשמעות רבות ב[[רדיו]] והפכו ל[[להיט]]י התקופה. מרבית הביקורות שיבחו את המחזמר ובעיקר את תרגומו ועיבודו של אלתרמן, עם העברית העשירה שלו. "עיבוד שנון ופיוטי" כתב מבקר התיאטרון הקפדן [[חיים גמזו]], שאף החמיא לאלתרמן על עיבודו שלא איבד מחיותו במשך 22 שנים.

המחזמר נשלח לייצג את [[ישראל]] בעולם: [[דן אלמגור]] תרגם אותו ל[[אנגלית]], והוא הוצג בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בפריז בשנת [[1965]]{{כ}}{{הערה|{{מעריב|טלילה בן-זכאי|"שלמה המלך" יוצא ל"עיר האורות"|19650620|32}}}} ובפסטיבל לונדון בשנת [[1967]].{{הערה|{{מעריב|מ. משב|שלמה המלך יוצא לדרך|19670428|145}}{{ש}}{{מעריב|ש. ביצור|שלמי הסנדלר בתיאטרון המלכותי|19670505|140}}, {{מעריב||המשך|19670505|150}}{{ש}}{{מעריב||"משב של עליזות וחיוניות" הביא "הקאמרי" ללונדון|19670502|18}}}} המחזמר זכה לביקורות נלהבות בפריז ובלונדון נחל הצלחה גדולה כאשר גדול מבקרי בריטניה, הרולד הובסון מה"[[סאנדיי טיימס]]", הכתיר את ההצגה כ"אחד מאותם האירועים ההופכים את 'עונת התיאטרון העולמי' לחוויה מלהיבה...ואז מתחילים הפעמונים לפעום בעליצות ואבני החן לזרוח בברק של אושר." הוא כתב גם: "הסאטירה הפשוטה טובת הלב ורבת ההשראה, ערכה גדול יותר בעיניי מן הפתוס הסינתטי של '[[כנר על הגג]]' שובר הקופות." על אילי גורליצקי כתב שהוא "אחת התגליות הגדולות של 'עונת התיאטרון העולמי'", וש"תנועות רגליו הקלילות והמדויקות מביעות [[אקסטזה]] שקטה של שליטה פיזית מושלמת". המבקר של "[[אובזרבר]]", רונאלד ריידן, כתב גם שהוא מעדיף את 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' על 'כנר על הגג' ואף הוא שיבח מאוד את הופעתו של גורליצקי.

פרט ליונה עטרי ואילי גורליצקי, שהופיעו באופן קבוע לאורך הגלגולים השונים, צורפו להצגה שחקנים מחליפים, בהם: [[רבקה רז (זמרת)|רבקה רז]] (נופרית); [[אלישבע מיכאלי]], [[שושנה רביד]], אביבה אורגד, [[אורנה פורת]], זמירה עילם (בת-שבע) ועוד.

המחזמר הופק גם בארצות הברית, עם שחקנים אמריקאים נודעים, והוא נכתב מחדש על ידי מחזאי אלמוני ונכתבו לו פזמונים חדשים. הוא ספג ביקורות קשות שראו בו הצגה המונית וחסרת תחכום. גרסה זו, שנקראה "I Solomon", נחלה כישלון חרוץ הן מבחינה ביקורתית והן מבחינה קופתית. בניסיון נואש להציל את המחזמר, שינה אותו המפיק בצורה דרסטית וביסס אותו על תרגום של דן אלמגור, שהיה נאמן יותר לגרסה המקורית. אך ללא הועיל, ולאחר שבע הופעות בלבד ירד המחזמר מהבמה.

===גרסת 1982===

המחזמר חזר לבמה ב-1982 והוצג ב[[פארק הירקון]] על ידי תיאטרון "לילך". על התפאורה והבימוי היו אמונים אריה נבון ושמואל בונים. לתפקידים הראשיים חזרו אילי גורליצקי ויונה עטרי ואילו את נופרית שיחקה הפעם [[מיקי קם]]. המחזמר הוצג קרוב ל-100 פעם, מהן 15 פעם ב[[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]] וב[[בנייני האומה]].

=== גרסת 2005 ===
[[קובץ:shalmay.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת התקליטור "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", גרסת 2005. בתמונה: [[אבי קושניר]] בתפקיד שלמה]] בשנת [[2005]] העלה [[תיאטרון הבימה]] את "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מחדש לכבוד חגיגות השישים לתיאטרון הבימה. בעבודה על ההפקה זו הוחלט "לרענן" את הפזמונים משנות ה-60. ה[[זמר]] וה[[מלחין]] [[יוני רכטר]] נקרא [[עיבוד מוזיקלי|לעבד]] את שירי המחזמר ולהפוך אותם ליותר עדכניים. בנוסף הופיעו במחזמר [[להקה|להקת]] ה[[קצב (מוזיקה)|קצב]] "[[שקטק]]" בריקודים, שירה ו[[תיפוף]]. התפקיד הראשי של שלמה ושלמי הופקד הפעם בידיו של ה[[שחקן]] וה[[בדרן]] אבי קושניר. בתפקיד נעמה הוצבה השחקנית [[גלית גיאת]], שהוחלפה לאחר מכן ב[[זמר]]ת וה[[שחקנית]] [[סיון פז-בוגנים]] ומאוחר יותר באלינור פלקסמן. בתפקיד נופרית הוצבה הזמרת [[מירי מסיקה]], שהוחלפה בזמרת [[הילה זיתון]], ואת דמותה של [[בת שבע]] אם שלמה גילמה השחקנית [[רבקה גור]]. הבמאי בגרסה זו הוא [[אילן רונן]]. בשנת [[2012]], לאחר חניכתו של משכן הבימה החדש ולאחר שיפוץ אולם רובינא, הוצג המחזמר שנית כשאבי קושניר הצטרף כבמאי משנה, [[לבנה פינקלשטיין]] בתפקיד בת שבע ו[[טלי אורן]] מגלמת את נופרית בקביעות.

למרות החששות מפני "ארכאיות" המחזה ומהעברית המליצית שמא לא תתאים לקהל הצופים של [[שנות האלפיים]], ההפקה המחודשת הייתה להצלחה ועברה את הצגת ה-700, והשירים הועלו על גבי [[תקליטור]]. גם הביקורות שיבחו את ההפקה החדשה ותיארוה כ"חגיגה עם שמחת חיים, שמחזירה אותנו לימים היפים של אלתרמן וסשה ארגוב",{{הערה|1={{כ}}{{ynet|שי בר-יעקב|חגיגה בהבימה|3048383|20 בפברואר 2005}}}} אם כי נמתחה ביקורת על רמת השירה של קושניר.

==ניתוח==
===שפת המחזה===
אלתרמן עיבד את המחזה המקורי והוסיף לו פזמונים ו[[חריזה|חרוזים]] הכוללים שפע [[משחקי לשון]] שנונים. שפת המחזה עשירה באזכורים תנ"כיים בעברית גבוהה ומליצית, ולצדם מילים עממיות ושפת רחוב, רוויים הומור שפעמים הוא עממי ופעמים דק ועוקצני. עירוב השפה הגבוהה עם זו העממית נאמן לתוכן המחזה שכתב סמי גרונמן, המעמת בין מעמדות שונים: אנשי העם (שלמי, נעמה ואנשי השוק) ומעמד האצולה (שלמה, נופרית), ששניהם מתערבבים אלה עם אלה. הן אנשי העם הפשוטים והן אצולת הארמון מדברים בתרגומו של אלתרמן בשפה גבוהה ועממית כאחד, דבר המצביע על טשטוש ההבדלים ביניהם, לפחות באופן סמלי. השפה תואמת למעשה את המסרים שהמחזה מעביר, על [[מעמד חברתי|החלוקה החברתית למעמדות]] (ראו להלן). דוגמה בולטת לכך ניתן לראות ב"שיר המריבה" בין נעמה אשת שלמי לבין נופרית בת פרעה: קללות עממיות כמו "פרצוף מלוח", "אף כפוף" ו"ראש כרבולת" מתערבבות אצלן עם עברית גבוהה כגון: "דבש ונופת צוף", "ספחת" ו"שאי רגלים!" ועם אזכורים מהמקורות כגון "אני אפרוץ כנהר שיחור!...אך לא ירדן יסוב אחור!".

דוגמה נוספת לעירוב של מילים גבוהות ועממיות ניתן לראות גם בבית מתוך השיר "זה לא בשבילי", בו מבקרת נעמה את הגינונים והעברית המצוחצחת של אצולת הארמון:

:בארמון הנה שמה אני מתרוצצת,
:וסביב רוב הדר ותפארת נוצצת,
:ושרים, ופחות, ולשכה, ומועצת,
:והכל מדברים בעברית כה נמלצת -
:אני מתפוצצת!

וגם במילות ״שיר החכם והכסיל״ בו מתייחס אלתרמן בהומור לקנאת נשים בעירוב מושגים שונים בתכלית מרובדי שפה נפרדים:
:הגברת מהרהרת איך להתלבש
:ואיזו מין שמלה תצא חוצץ היא
:כי אם קליפה אחת יוצאת בשמלת שש
:יוצאת שנייה בשמלת שש וחצי

===המסרים במחזה===
המחזה, מלבד היותו [[הומור]]יסטי הכולל שירים וריקודים לרוב, משופע גם בחצים [[סאטירה|סאטיריים]] על יחסי השלטון והעם. הכותבים, סמי גרונמן ונתן אלתרמן, הכירו מקרוב את ה[[פוליטיקה]] והביעו במחזה מקצת מתחלואיה.

פשוטי העם, אנשי השוק, מפגינים נגד שלטון המלוכה, על פקידיו ה[[שחיתות שלטונית|מושחתים]] והמתנשאים של ארמון המלך, שאינם קשובים לקשייהם ולרצונם. הם תובעים יותר [[דמוקרטיה]] ופתיחות בקוראם "למה אין אנו שמה למעלה בארמון?".

לאחר החילוף בין שלמי לשלמה, מתקשה שלמה לחיות כאביון ואף מושם ללעג, כמו שלמי לפנים. רק אז הוא מגלה כי היה מנותק מעמו, החי חיי דלות, בעוד הוא ואנשיו אוכלים לשובע. אך גם חיי שלמי בארמון המלוכה אינם קלים: שלמי אמנם לא נכשל בתפקידו כמלך אך הוא משועמם, מתגעגע לחייו הפשוטים בעבר ולחבריו הישנים, אנשי העם טובי הלב שבמקומם הוא מוקף במלחכי פנכה צבועים. הוא נוכח לדעת, שעדיף אולי להיות אדם עני ומאושר על פני שליט או בן אצולה בודד. גם נעמה אשתו מתגעגעת לחבריה הפשוטים ומלאי השמחה ואינה מסתגלת לחיי הארמון, שאמנם נוחים יותר מחייה הקודמים, אך משעממים ומלאי תככים. אף מתפתח עימות בינה לבין נופרית ה[[מצרים העתיקה|מצרייה]], שמקנאה בה על תשומת לבו של המלך. כך שולח המחזה חצים סאטיריים על ניתוקם של השליט ואנשיו מהעם ועל הפוליטיקה מלאת התככים והצביעות. כמו כן ניתן לראות, כי היראה וההערצה לשליט אינם תלויים רק באישיותו ובחכמתו אלא גם בהילה שמקנה לו תפקידו: שלמי הסנדלר הפשוט זוכה בפועלו כמלך להערצת ההמון בזכות המתנות שהוא מחלק, ואילו שלמה "החכם מכל אדם" לא מצליח להסתדר בבגדי הסנדלר. כך עולה, כי החלוקה החברתית למעמדות של שליטים ופשוטי עם אינה דבר מולד, הנתינים יכולים לתפקד לא רע בשלטון ואילו השליטים לא תמיד יכולים להסתדר בעמל כפיים.

גם ה[[חוכמה]] מוצגת במחזה כתלויה בהילה של המעמד או התפקיד: השליט והעשיר יכולים להיחשב לחכמים רק בזכות מעמדם בדיוק כמו שהעניים עשויים להיתפס בטעות כטיפשים. דוגמה לכך מתרחשת כאשר נותנים אנשי השוק לשלמי "לשפוט" בפרשה הנדונה בארמון המלך, הנודעת כ[[משפט שלמה]] (הסיפור המפורסם העוסק במריבה על תינוק בין שתי נשים). שלמי טוען כי יש לחתוך את התינוק לשניים ולחלק אותו: חצי לזאת וחצי לזאת ומדגים זאת בעזרת כיכר לחם ומושם בשל כך ללעג בקרב אנשי השוק. כששלמה נותן פסיקה זהה, המעשה נחשב לחכם ביותר בגלל שאחת הנשים קפצה ואמרה לתת את התינוק לאחרת, מה שהבהיר מי האם האמיתית. לאחר החילוף בארמון, שלמי עונה היטב על [[חידה|חידות]] [[מלכת שבא]] וגם שלמה עונה ברחוב את תשובותיו שלו כשהוא שומע אותן מפי אנשי השוק, אך אלו רק לועגים לשלמה וטוענים שדבריו הבלים הם. גם כששלמי נאלץ להיות [[שופט]] ב[[משפט (דין)|משפטים]], הוא מגלה באמצעות המזל את הצדק. דבר זה מראה שהחוכמה לעיתים תלויה במזל או בסטראוטיפ החברתי.

יחד עם ה[[תובנה]] שמגלים שלמה, שלמי ונעמה על חיי העם והמלוכה, גם אנשי העם אינם יוצאים במחזה כשידם נקייה: מחאת הנתינים נשכחת ברגע שהמלך שלמי מחלק להם מתנות קטנות, כמו [[יין]] חינם. העם מעדיף לקבל את מתנות השליט על פני מאבק עקרוני בשחיתות ולמען יתר פתיחות ודמוקרטיה. כך המחזה טוען לפנינו שעל זכויות יש להיאבק, וברגע שהעם דורש זכויות וצורת שלטון תקינה אך לא מוכן לעשות דבר לשם כך, הוא עשוי להיות צבוע לא פחות משליטיו.

==שירי המחזמר==
למחזמר נכתבו 12 שירים. הבולטים בהם הם:
*'''שיר היין''' – בתחילה [[שיר מחאה]] של אנשי השוק כנגד חצר המלוכה, ובסיום שיר הנאה מהיין מתנת המלך.
*'''[[שיר הסנדלר]]''' – שיר בביצוע שלמי, בו הוא עורך השוואה בינו לבין שלמה המלך. ידוע בעיקר בזכות השורה "וי ללילי וי ליומי, אם זה אכפת למי".
*'''זה לא בשבילי''' – בביצוע נעמה אשת שלמי, בו היא מתארת את המיאוס מחצר הארמון וגעגועיה לחיים הפשוטים ול"שטויות המתוקות כצימוק".
*'''שיר המריבה''' – מתאר את העימות בין נעמה אשת שלמי לבין נופרית פילגש שלמה, ומלא בהקנטות שהן מרעיפות אחת על השנייה כגון: "ספחת", "שמן זך בסולת" (שנאמר בציניות), "דפש ונופת צוף" (בציניות גם כן), "ראש כרבולת", "[[חושחש]] חמוץ" ועוד.
*'''שיר החכם והכסיל''' – מבטא בציניות את השוני בין עשיר לעני, כסיל וחכם: "כי בין דברי חכם ובין דברי טיפש כאילו אין הבדל - הבדל בכל זאת יש!".
*'''שיר הפיוס''' – מושר בידי שלמי ונעמה בסוף ההצגה, כביטוי להשלמה ביניהם ולאהבתם.
*להפקה של שנת 2005 נוסף השיר '''[[שיר ערש (אלתרמן)|שיר ערש]]''', שנכתב במקור על ידי אלתרמן וארגוב למחזה "[[אסתר המלכה (מחזה)|אסתר המלכה]]", שם [[ליצן החצר]] מנסה להרדים את המלך במיטתו. ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" השיר שולב בסוף המערכה הראשונה, כשאנשי השוק מרדימים את שלמה המחופש לשלמי ושרים לו "אם כתר הוא נושא או דלי, אין כל הבדל - בסוף יישן הוא".

==המחזה בדפוס==
המקור:
<div class="mw-content-ltr">
* Sammy Gronemann, ''Der weise und der narr. König Salomo und der Schuster'': ein heiteres versspiel in sieben bildern, Tel Aviv: Moadim, Palestinian play publishers, 1942.
</div>

התרגום העברי:
* סמי גרונמן, '''שלמה המלך ושלמי הסנדלר: החכם והכסיל''': קומדיה בחרוזים בשבע תמונות; תורגם ... על ידי נתן אלתרמן, תל אביב: מועדים, 1942.

המחזמר:
* '''שלמה המלך ושלמי הסנדלר: החכם והכסיל''': קומדיה בחרוזים בשבע תמונות; תירגם והוסיף פזמונים: נתן אלתרמן; רישומים: [[אריה נבון]], תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 1975.

==ראו גם==
* "[[בן המלך והעני]]"
* "[[הדיקטטור הגדול]]"

==לקריאה נוספת==
* [[דב סדן]], "בין שמדי ושלמי" [על נוסח התרגום העברי "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"], '''מחברות אלתרמן''', א (תשל"ז), 230-246.
* [[דבורה גילולה]], "אלתרמן המתרגם: עיונים ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר"", '''העברית שפה חיה''', ב (1999), 59-74.

==קישורים חיצוניים==
* {{מרחב}}
* [https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL997008215588805171/NLI#$FL135557533 תכניה - 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', תיאטרון הקאמרי, 1964], ארכיון יוסי אלפי, הספרייה הלאומית
* {{הארץ1|חיים גמזו|"שלמה המלך ושלמי הסנדלר"|19430115|37}}
* {{דבר|[[עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)|עמנואל בן גריון]]|שלמה ושלמי|19430409|36}}
* {{מעריב|שרגא הר-גיל|מחזמר לפסטיבל - על כסיל ומלך|19640626|110}}
* {{דבר|משה נתן|מעשה במלך למך ומדומלך|1964/08/14|02600|"[[דבר השבוע]]"}}
* {{דבר|מנשה רבינא|'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' בהצגת 'התיאטרון הקאמרי'|19640922|64}}
* {{דבר|עזרא זוסמן|"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" – מיוסיקל לאומי|19640925|54}}
* {{דבר|חוה נובק|כל העולם במה {{!}} מ"החכם והכסיל" עד "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"|1964/10/01|00802}}
* {{מעריב|א. תמר|"למה לא הזכירו אותי" - טוען הבמאי משה הלוי|19641002|119}}
* {{דבר||מפזמוני המלך והסנדלר|1964/10/09|03801|"[[דבר השבוע]]"}}
* {{דבר|חוה נובק|כוכבים ולילות {{!}} שלמה המלך – באדרת חדשה|1971/02/04|00907}}
* {{האייל הקורא|ירדן ניר-בוכבינדר|ישפוט המלך כאן בין שתינו|2499}}
* {{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|הבימה שלו: 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' חוזר|4187023|9 בפברואר 2012}}
* [http://shironet.mako.co.il/html/indexes/works/57.html מילים לכל שירי המחזמר] באתר "שירונט".
* [http://www.alterman.org.il/יצירותיו/מחזות/שלמההמלךושלמיהסנדלר.aspx על המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"] באתר [http://www.alterman.org.il נתן אלתרמן]
* {{הארץ|[[דן לאור]]|מי חיבר את המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"|00000183-97e2-d7ae-afe7-dfe350bc0000|3 באוקטובר 2022}}
* [[זיוה שמיר]], '''[https://www.zivashamir.com/post/%D7%9E-%D7%94-%D7%9E-%D7%9B-%D7%9C-%D7%90-%D7%9C-%D7%94-%D7%9C-%D7%A8%D7%95-%D7%97%D7%95-%D7%AA-%D7%96-%D7%A8-%D7%99%D7%AA-%D7%99-%D7%95-%D7%9E-%D7%94-%D7%A9-%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%99-%D7%94-%D7%99-%D7%94-%D7%95-%D7%99-%D7%A2-%D7%9E-%D7%93-%D7%A7-%D7%99-%D7%9D מַה מִכָּל אֵלֶּה לָרוּחוֹת זָרִיתִי וּמַה שָׁמוּר יִהְיֶה וְיַעֲמֹד קַיָּם?] 60 שנה למחזֶמֶר "שלמה המלך ושַׁלמי הסנדלר"''', [[ידיעות אחרונות]], 24 בינואר 2024
* {{מעריב אונליין|[[דודי פטימר]]|המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" חוגג 60 שנה, וישוב לבמות בקרוב|culture/movies/Article-1131819|12 בספטמבר 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שלמה}}
{{נתן אלתרמן}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מחזות זמר ישראליים]]
[[קטגוריה:יצירות נתן אלתרמן]]
[[קטגוריה:תרגומי דן אלמגור]]
[[קטגוריה:אגדות שלמה המלך]]
[[קטגוריה:מחזות משנות ה-1940]]
[[קטגוריה:מחזות זמר המבוססים על התנ"ך]]

{{ללא בוט|108}}
{{ללא בוט|851}}