הצגת המקור של הדף "תפילת שמונה עשרה"

[[קובץ:PrayerEgged6380.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילת שמונֶה־עשרה בבית הכנסת שב[[התחנה המרכזית של ירושלים|תחנה המרכזית של ירושלים]]. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה]] 

'''תפילת שמונֶה־עשרה''' היא ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] העיקרית בסדר התפילה ב[[יום חול|ימות החול]] והיא נאמרת בתפילות [[שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]. תפילה זו היא אחת [[תפילת העמידה|מתפילות העמידה]] והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו וישרות{{הערה|מקור לדין זה מובא ב{{תלמוד בבלי|ברכות|י|ב}} "המתפלל צריך שיכוון את רגליו" וכך נפסק בשולחן ערוך. אולם על פי מסורת יהודי תימן אין צורך להצמיד את הרגלים זו לזו, ומפרשים את דברי התלמוד שמספיק להעמיד את הרגליים זו לצד זו ואין צריך להצמידם.}}. ב[[ספרות חז"ל]] מציינת המילה "תפילה" את התפילה הזו במיוחד, ולא תפילות אחרות.

התפילה קרויה כך משום שבמקור היו בה שמונה־עשרה [[ברכה|ברכות]]. בתקופה מאוחרת יותר, עקב התפשטות ה[[נצרות]] נוספה לה [[ברכת המינים]], אולם שם התפילה כבר השתרש ולפיכך לא שונה.

==תיקון התפילה==
על פי המסורת תוקנה תפילת שמונה־עשרה בידי [[אנשי כנסת הגדולה]] כנגד ה[[קורבן|קורבנות]], ולאחר חורבן [[בית המקדש השני]] עברה עריכה מחודשת ב[[יבנה]] בידי שמעון הפקולי{{הערה|1={{בבלי|מגילה|יז|ב}} - {{בבלי|מגילה|יח|א|ללא=מסכת}}}}. במחקר שוררת מחלוקת לגבי זמן ואופן חיבור התפילה: [[יוסף היינימן]] גרס שהתפילה מוקדמת לחורבן הבית השני{{הערה|{{היברובוקס|יוסף היינמן|התפילה בתקופת התנאים והאמוראים|33563|עמוד 22|עמוד דיגיטלי=18}}}} והיא תוצאה של התפתחות תפילות שונות לידי נוסח קבוע. לעומתו גורסים [[עזרא פליישר]] ו[[אורי ארליך]] שחיבור התפילה וקביעתה כחובה לכל עם ישראל הם תגובה לחורבן{{הערה|1=אורי ארליך, '''תפילת העמידה של ימות החול''': נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם ותולדותיהם, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשע"ג, עמ' 277-8.}}.

ב[[גמרא]] מובאות כמה דעות לסיבה שבגללה תוקנו דווקא שמונה־עשרה ברכות{{הערה|1={{בבלי|ברכות|כח|ב}}}}. על פי ה[[רמב"ם]], קביעת נוסח קבוע לתפילה נועדה לסייע למי שלא יודע להביע עצמו בשפה אחת כראוי עד שיערב עמה לשונות אחרות{{הערה|1={{ציטוטון|כדי שיהיו [התפילות] ערוכות בפי הכל וילמדו אותן, ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני עניין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל, כדי שיהא עניין כל ברכה ערוך בפי העלג|{{רמב"ם|תפילה וברכת כהנים|א|ד|ספר=אהבה}}}}}}. לפני גישה זו, לפני תיקון התפילה, התפלל כל אחד בנוסח אישי{{הערה|{{רמב"ם|תפילה וברכת כהנים|א|ג|ספר=אהבה}}}}. לדעת הרב [[ישראל שבתי שצ'יפנסקי]] תקנה זו נועדה לחזק את מקומה של [[השפה העברית]]{{מקור|נושא=יהדות}}.

===התפתחות התפילה ביבנה===
בתקופת ישיבת ה[[סנהדרין]] ב[[יבנה]], דעות החכמים היו חלוקות בנוגע לתפילת שמונה־עשרה. [[רבן גמליאל דיבנה]] סבר כי יש להתפלל את התפילה כפי שהיא - שמונה־עשרה ברכות. [[רבי יהושע]] סבר כי יש לקצר את התפילה ולהתפלל בכל יום רק '''[[מעין שמונה עשרה|מעין שמונה־עשרה]]''' - תפילה הכוללת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה־עשרה, לאחר מכן תמצות ברכות הבקשה לברכה אחת, ולבסוף שלוש הברכות האחרונות של תפילת שמונה־עשרה המקורית [סה"כ שבע ברכות]. [[רבי עקיבא]] הביא דעת ביניים, וגרס כי אם האדם בקיא בתפילה הארוכה מתפלל שמונה־עשרה ברכות, ואם הוא אינו בקיא בה מסתפק בתפילת מעין שמונה־עשרה. ל[[הלכה]] נפסק כי מתפללים שמונה־עשרה ברכות, כרבן גמליאל, מלבד ב[[שעת הדחק]].

בתקופת זו נוספה ברכה נוספת, '''[[ברכת המינים]]''', שהייתה מכוונת, ככל הנראה, כנגד ה[[נוצרים]] הראשונים. הברכה תוקנה על ידי [[שמואל הקטן]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|כח|ב}}}}.

==מבנה התפילה==
תפילת שמונה־עשרה מורכבת מ-19 ברכות המחולקות לשלוש קטגוריות:
* '''שבח''' - שלוש הברכות הראשונות מטרתן שבח לה' כהקדמה לתפילה: [[ברכת אבות]], [[ברכת גבורות]], [[ברכת קדושת ה']].
* '''בקשה''' - החלק העיקרי של התפילה, ובו המתפלל נושא תפילתו לה' ומבקש את בקשותיו בשלוש־עשרה ברכות: [[ברכת חונן הדעת]], [[ברכת תשובה]], [[ברכת סליחה|ברכת הסליחה]], [[ברכת גאולה]], [[ברכת רפואה]], [[ברכת השנים]], [[ברכת קיבוץ גלויות]], [[ברכת המשפט]], [[ברכת המינים]], [[על הצדיקים]], [[ברכת ירושלים]], [[מצמיח קרן ישועה]], [[שומע תפילה]].
* '''הודיה''' - שלוש הברכות האחרונות מטרתן להודות לה' על מעשיו כסיום לתפילה: [[ברכת עבודה]], [[ברכת הודאה]], [[ברכת שים שלום]].
כל הברכות נאמרות בלשון רבים כברכות על כלל [[עם ישראל]].
{{הפניה לערך מורחב|חזרת הש"ץ}}

בתפילות שחרית ומנחה נאמרת [[חזרת הש"ץ]] ובה החזן חוזר על התפילה בקול לאחר שנאמרה בלחש מפי כל הקהל. לדעת [[יצחק משה אלבוגן]] התפילה הייתה במקורה תפילת ציבור, ונאמרה רק חזרת הש"ץ, ובעניית אמן נחשב לציבור כאילו התפלל גם הוא. [[רבן גמליאל השני]] תיקן את אמירת התפילה בלחש, וכזכר למקור התפילה כתפילת ציבור משותפת נתקנה חזרת הש"ץ{{הערה|[[יצחק משה אלבוגן]], '''[[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]]''', בפרק "[http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20220&source=1721 העמידה: הרכבה ומבנה]", הוצאת דביר: תל אביב 1988}}.

==זמני התפילה==
תפילת שמונה־עשרה נאמרת שלוש פעמים בכל ימי החול.
* '''ב[[תפילת שחרית]]''', תפילת שמונה־עשרה נאמרת מיד לאחר [[קריאת שמע]] וברכותיה. זאת, מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", כלומר, להתחיל בתפילה מיד לאחר [[חתימת הברכה]] האחרונה שלאחר קריאת שמע, "ברוך... גאל ישראל".{{הערה|נחלקו הראשונים אם יש צורך להסמיך גאולה לתפילה בשבת, ראו רמ"א קיא:א.}} יש המתפללים שחרית [[ותיקין]], וסומכים גאולה לתפילה מיד ב[[הנץ החמה]] - בזמן ש[[השמש]] מתחילה להיראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה־עשרה של שחרית [[תחנון]] - תפילה שבה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים שבהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה־עשרה באמירת [[אשרי יושבי ביתך]], או ב[[קריאת התורה|קריאה בתורה]]. מותר להתפלל שמונה־עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 [[שעות זמניות]] לאחריו, ובדיעבד עד [[חצות היום (הלכה)|חצות היום]].
* '''ב[[תפילת מנחה]]''' מתפללים שמונה־עשרה לאחר אמירת [[אשרי יושבי ביתך]] (יש הנוהגים לומר גם את [[פרשת הקורבנות]]) וחצי [[קדיש]]. ב[[תענית]] ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה־עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים שבהם אין אומרים תחנון, לאחר תפילת שמונה־עשרה אומרים קדיש ואחריו מסיימים את התפילה באמירת [[עלינו לשבח]]. מותר להתפלל מנחה החל מחצי [[שעה זמנית]] אחר חצות היום ועד לחשכה.
* '''ב[[תפילת ערבית]]''' מתפללים שמונה־עשרה לאחר קריאת שמע וברכותיה ואמירת חצי קדיש. במוצאי [[שבת]] מוסיפים לאחר תפילת שמונה־עשרה תוספות שונות. בשאר הימים אומרים לאחר תפילת שמונה־עשרה "עלינו לשבח" ומסיימים את התפילה, ויש מוסיפים עוד פרקי תהלים לפני או אחרי "עלינו". זמנה של תפילת ערבית הוא לכתחילה מ[[צאת הכוכבים]] עד חצות הלילה, אך בדיעבד ניתן להתפלל מ[[פלג המנחה]] עד [[עלות השחר]].

מי שהחסיר תפילה בשוגג או באונס חייב ב[[תפילת תשלומים]] בזמן התפילה העוקבת.

==ראו גם==
* [[תפילת העמידה]]

==לקריאה נוספת==
* [[יצחק משה אלבוגן]], '''[[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]]''', [[הוצאת דביר]], 1988.
* [[אורי ארליך]], '''תפילת העמידה של ימות החול''': נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית – שורשיהם ותולדותיהם, הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים תשע"ג.
* הרב [[עזרא ביק]], '''תפילת שמונה עשרה ויסודות האמונה''', [[הוצאת מגיד]], 2014.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=תפילת שמונה עשרה}}
* שישה מאמרים הלכתיים בעניין [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?cat=515 תפילת שמונה עשרה].
* [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20220 העמידה - הרכבה ומבנה] - על מבנה תפילת שמונה עשרה, מתוך הספר "[[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]]" מאת [[יצחק משה אלבוגן]], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]
* [[חגי לונדין|הרב חגי לונדין]], [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=30305 מושגים ביהדות - תפילה], אתר "ערוץ מאיר"
*[https://www.youtube.com/watch?v=Xh3Vp2PdrYo&list=PLHbl6N6AAn0Eeatk4GKjQBixZH2UaG6j8 סדרת שיעורים קצרים על ברכות- תפילת "שמונה עשרה".] 'אתר יוטיוב '.
* [https://www.bhol.co.il/1155209/ תפילת העמידה / שמונה עשרה בנוסח עדות המזרח להדפסה באתר בחדרי חרדים]
* {{אסיף}}
* {{JSTOR|[[עזרא פליישר]]|תפילת שמונה-עשרה — עיונים באופיה, סדרה, תוכנה ומגמותיה|23598744|תרביץ|סב/ב, טבת-אדר תשנ"ג, עמ' 179–223}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תפילת העמידה}}
{{סדר התפילה}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה|*]]
[[קטגוריה:תפילת מנחה|שמונה עשרה]]
[[קטגוריה:תפילות ביהדות]]