קופר (עיר) – הבדלי גרסאות

קופר
**Koper**
סמל קופר סמל קופר	דגל קופר דגל קופר
	נמל קופר
מדינה	סלובניה
חבל ארץ	פרימורסקה
ראש העיר	בוריס פופוביץ'
שטח	311.2 קמ"ר
גובה	11 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	25,753 (1 בינואר 2020)
קואורדינטות	45°32′52″N 13°43′49″E / 45.547644°N 13.730344°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.koper.si
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סלובניה רגילה) ליובליאנה מריבור צליה קרשקו נובו; מסטו; פוסטוינה קראן נובה; גוריצה; א; י; ט; ל; י; ה; אוסטריה הונ. קרואטיה הים; האד.; קופר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־12:08, 8 בפברואר 2023

קופר (בסלובנית: Koper, באיטלקית: Capodistria, בקרואטית: Kopar, בגרמנית: Gafers) היא עיר הנמל היחידה של סלובניה וממוקמת בחלקו הסלובני של חצי האי איסטריה בדרום מערב המדינה. העיר שוכנת על רצועת החוף הקצרה של סלובניה שאורכה 47 ק"מ, לחופו של מפרץ הנושא את שמה שהוא שלוחה של מפרץ טריאסטה בים האדריאטי.

היסטוריה

העיר קמה על אי סמוך לחוף ובתקופת יוון העתיקה ונקראה אגידה. שמה של העיר בלטינית היה קפריס, קפראה, קפרה, או קפריסטה (Capris, Caprea, Capre או Caprista) ומשמות אלה בא שמה הנוכחי בסלובנית. ב-568 נמלטו אל קופר תושבי טרגסטה, היא טריאסטה, מפני פלישת הלומברדים. בתקופת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס השני, הוסב שמה של העיר ליוסטינופול, ולאחר מכן נכבשה על ידי הלומברדים והפרנקים. במאה ה-8 פנו תושבי העיר אל האפיפיור סטפנוס השני בבקשה למנות בישוף לעיר, וזה נענה לבקשתם והעיר הפכה לדיוקסיה. קיימות עדויות לסחר בין קופר לוונציה כבר בשנת 932, אך במלחמה בין ונציה לאימפריה הרומית הקדושה צידדה קופר באחרונה, ובתמורה העניק לה הקיסר קונראד השני זכויות של עיר בשנת 1035. מ-1232 הייתה העיר כפופה לאקוויליה, וב-1279 צורפה לרפובליקה של ונציה. קופר הפכה לבירת איסטריה הונציינית וזכתה לשם "קפוט היסטריה" (Caput Histriae - "ראש איסטריה"), ומשם זה נובע שמה הנוכחי באיטלקית. בשנת 1348 מרדה קופר בוונציה, אך המרד דוכא והעיר איבדה את זכויותיה. במלחמת קיוג'יה בין ונציה לג'נובה התקיפה האחרונה את קופר, שדדה והעלתה אותה באש.

שלטון ונציה בעיר הסתיים ב-1382 כשהעיר עברה לשליטת בית הבסבורג. ארבע שנים לאחר מכן התיישב בה ראשון היהודים אשר היה בנקאי. ב-1567 קמה בעיר ה"אקדמיה פלדיינה" (Accademia Palladiana) וב-1584 נוסד בה בית-משפט לערעורים (Magistrato di Capodistria). ב-1630 תקפה מגפת דבר את העיר והשמידה שני שלישים מתושביה, והיא המשיכה בשקיעתה כאשר ב-1719 זכו טריאסטה ורייקה השכנות במעמד של נמל חופשי. ב-1809 נכבשה קופר על ידי נפוליאון והייתה לחלק מהפרובינציות הצרפתיות של איליריה, וב-1814 שבה לשליטת אוסטריה. העיר נכללה ביחידה המדינית הנפרדת "החוף האדריאטי" (Litorale Adriatico) או "מחוז החוף" (Küstenland), ואיבדה את מעמדה כבירת איסטריה לטובת פזין. החל במהפכת 1848 הייתה קופר מרכז לשאיפות הבדלניות של האוכלוסייה האיטלקית באיסטריה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה השתייכה העיר לאיטליה ובסוף מלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי הצבא היוגוסלבי. הן איטליה והן יוגוסלביה טענו לבעלות על איסטריה, וביום 10 בפברואר 1947 נחתם חוזה פריז אשר הקים את "הטריטוריה החופשית של טריאסטה" (איטלקית" Territorio libero di Trieste", סלובנית "Svobodno tržaško ozemlje"; קרואטית "Slobodni teritorij Trsta") על שטח של 738 קמ"ר. השטח חולק ל"אזור A" בצפון בשטח של 222.5 קמ"ר, ואשר היה בשלטון צבאי של צבאות בריטים ואמריקאים; ו"אזור B" כולל את העיר קופר בדרום בשטח של 515.5 קמ"ר אשר נשלט על ידי הצבא היוגוסלבי. הטריטוריה לא תפקדה מעולם כגוף עצמאי לחלוטין, אך באופן רשמי מעמדה נשמר והיא הנפיקה כסף ובולים משלה. רוב תושבי העיר האיטלקים עזבוה בשנים שלאחר המלחמה. ב-1954 נחתם בלונדון הסכם הבנות אשר העניק את הניהול האזרחי הזמני באזור A לאיטליה ובאזור B ליוגוסלביה. המחלוקת בין הצדדים הגיעה לכלל סיומה המלא באמנת אוזימו מ-10 בנובמבר 1975 שהנציחה את המצב הקיים והעניקה לשתי המדינות ריבונות מלאה בשטח שניהלו. מאז 1991 העיר היא חלק מסלובניה העצמאית ודרך נמל העיר עזב אחרון החיילים של הצבא היוגוסלבי את סלובניה ב-25 באוקטובר באותה שנה.

אוכלוסייה ושפה

בשנת 2006 מנתה אוכלוסיית העיר 24,704 תושבים, רובם המכריע סלובנים. ב-1900 חיו בעיר 7,205 איטלקים שהיוו את רובה המכריע של האוכלוסייה, שמנתה פחות מ-8,000 תושבים סך הכל. לפי מיפקד משנת 2002 היוו הסלובנים 74.1% מתושבי העיר, 8% היו קרואטים, והיתר הגדירו עצמם כסרבים, בוסנים או סרבו-קרואטים. שיעור האיטלקים באוכלוסייה עמד על 2.2% בלבד, אך למרות זאת לשפה האיטלקית מעמד רשמי בעיר הדו לשונית, ושלושה מ-32 חברי מועצת העיר נבחרים על ידי המיעוט האיטלקי. בנוסף, אחת משלוש משרות סגני ראש העיר שמורה לבן הקהילה האיטלקית.

העיר כיום

כלכלתה של העיר נסמכת על הנמל (Luka Koper) אשר הוקם ב-1957 וזכה במעמד של אזור סחר חופשי ב-1963. ב-1967 קושר הנמל אל רשת מסילות הרכבת של סלובניה, ובמשך השנים שלאחר מכן נפתחו מסופים למכולות, פחם, דגנים, מכוניות ובעלי חיים. בשנות התשעים של המאה ה-20 גדל נפח הסחורה בנמל פי שניים, בעיקר בשל המלחמה בקרואטיה אשר פגעה בנמל רייקה הסמוכה. בשנת 2006 עברו דרך נמל קופר סחורות בהיקף של יותר מ-14 מיליון טון, גידול של מיליון טון לעומת 2005.

אוניברסיטת פרימורסקה (Univerza na primorskem, Universita' del litorale) נוסדה בקופר ב-17 במרץ 2003, ובשנת 2004 למדו בה 5,338 תלמידים.

הקהילה היהודית

תיעוד לנוכחות יהודים קיים מ-1380. היו אלו מלווים בריבית שהיגרו מפירנצה. ב-1390 היגרו לעיר מלווים בריבית מהמרחב הגרמני, כגון מויימאר וממיינץ. ב-1418 מתועדות רדיפות יהודים, במהלכן נעצרו יהודים והוחרם חלק מרכושם. ב-1516 מתועד גטו יהודי בעיר (ברחובות: צ'ווליארסקה וטריגלאווסקה Triglavska, Čevljarska בעיר העתיקה). בית הכנסת שכן באחד המבנים ברחוב צ'ווליארסקה המודרני. ב-1486 לאחר הקמת מוסד העבוט הכנסייתי מונטי די פייטה(איט'), עזבו רבים מיהודי קופר לוויצ'נצה ולטריאסטה. ב-1550 תועדה המשפחה היהודית האחרונה בעיר. בקופר פעל בית עלמין יהודי שאת שרידיו לא ניתן היה לאתר.^[1]^[2]^[3]^[4]

ערים תאומות

איטליה פרארה, איטליה
איטליה מוג'ה (אנ'), איטליה
איטליה סן דורליגו דלה ואלה (אנ'), איטליה
קרואטיה בוזט (אנ'), קרואטיה
יוון קורפו, יוון
ג'יוג'יאנג, ג'יאנגשי, הרפובליקה העממית של סין
קנדה סנט ג'ון, קנדה
רוסיה סמרה, רוסיה
סלובקיה ז'ילינה, סלובקיה

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של קופר
קופר באתר Google Maps
אוניברסיטת פרימורסקה בקופר
אתר נמל קופר
קופר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קופר (סלובניה), דף שער בספרייה הלאומית

ארמון הפרטור בקופר. משמש כיום כבניין העירייה
ארמון הלוג'יה
מזרקת פונטאנה דה פונטה
שלט דו-לשוני בכניסה אל העיר

הערות שוליים

^ אתרי מורשת יהודית בסלובניה, עמודים 15–16, באתר אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה (באנגלית).
^ הקהילה היהודית בקופר, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 294.
^ K. Jelinčič Boeta, ‏Jews of Medieval »Slovenia« until the Expulsions of 1496–1515, באתר .dlib.si (באנגלית).
^ צילום הגטו היהודי בקופר (2002), באתר המרכז לאמנות יהודית.

[מורשת-1] אתרי מורשת יהודית בסלובניה, עמודים 15–16, באתר אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה (באנגלית).

[לוקר-2] הקהילה היהודית בקופר, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 294.

[קופר-3] K. Jelinčič Boeta, ‏Jews of Medieval »Slovenia« until the Expulsions of 1496–1515, באתר .dlib.si (באנגלית).

[4] צילום הגטו היהודי בקופר (2002), באתר המרכז לאמנות יהודית.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 |שם=קופר
 |סוג יישוב=עיר
-|שם בשפת המקור=Koper, Capodistria
+|שם בשפת המקור=Koper
 |תמונה=[[קובץ:Pogled na Koper iz Semedele.jpg|250px]]
 |כיתוב=נמל קופר
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 |שטח=311.2
 |גובה=11
-|תאריך ייסוד=
-|אוכלוסייה=47,539
-|שנת אוכלוסייה=2006
-|מטרופולין=
-|צפיפות=
 |קואורדינטות={{coord|45.547644|N|13.730344|E|display=inline,title|type:city}}
 |אזור זמן=+1
 |אתר אינטרנט=http://www.koper.si
 |מפה={{מפת מיקום|מדינה=סלובניה|שם=קופר|אורך=13.730344|רוחב=45.547644|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
+|תאריך צפיפות=}}
-|שנת מטרופולין=
+'''קופר''' (ב[[סלובנית]]: '''Koper''', ב[[איטלקית]]: '''Capodistria''', ב[[קרואטית]]: '''Kopar''', ב[[גרמנית]]: '''Gafers''') היא [[עיר נמל|עיר הנמל]] היחידה של [[סלובניה]] וממוקמת בחלקו הסלובני של [[חצי אי|חצי האי]] [[איסטריה]] בדרום מערב המדינה. העיר שוכנת על רצועת החוף הקצרה של סלובניה שאורכה 47 ק"מ, לחופו של מפרץ הנושא את שמה שהוא שלוחה של [[מפרץ טריאסטה]] ב[[הים האדריאטי|ים האדריאטי]].
-}}
-'''קופר''' ([[סלובנית]] '''Koper'''; [[איטלקית]] '''Capodistria'''; [[קרואטית]] '''Kopar''') היא [[עיר נמל|עיר הנמל]] היחידה של [[סלובניה]] וממוקמת בחלקו הסלובני של [[חצי אי|חצי האי]] [[איסטריה]] בדרום מערב המדינה. העיר שוכנת על רצועת החוף הקצרה של סלובניה שאורכה 47 ק"מ, לחופו של מפרץ הנושא את שמה שהוא שלוחה של [[מפרץ טריאסטה]] ב[[הים האדריאטי|ים האדריאטי]].
 ==היסטוריה==
-העיר קמה על אי סמוך לחוף ובתקופת [[יוון העתיקה]] ונקראה אגידה. שמה של העיר ב[[לטינית]] היה קפריס, קפראה, קפרה, או קפריסטה (Capris, Caprea, Capre או Caprista) ומשמות אלה בא שמה הנוכחי בסלובנית. ב-[[568]] נמלטו אל קופר תושבי טרגסטה, היא [[טריאסטה]], מפני פלישת ה[[לומברדים]]. בתקופת ה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר]] ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] [[יוסטיניאנוס השני]], הוסב שמה של העיר ליוסטינופול, ולאחר מכן נכבשה על ידי הלומברדים וה[[פרנקים]]. ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] פנו תושבי העיר אל ה[[אפיפיור]] [[סטפנוס השני]] בבקשה למנות [[בישוף]] לעיר, וזה נענה לבקשתם והעיר הפכה ל[[דיוקסיה]]. קיימות עדויות לסחר בין קופר ל[[ונציה]] כבר בשנת [[932]], אך במלחמה בין ונציה ל[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]] צידדה קופר באחרונה, ובתמורה העניק לה הקיסר [[קונראד השני]] זכויות של עיר בשנת [[1035]]. מ-[[1232]] הייתה העיר כפופה ל[[אקוויליה]], וב-[[1279]] צורפה ל[[רפובליקה]] של ונציה. קופר הפכה לבירת איסטריה הונציינית וזכתה לשם "קפוט היסטריה" (Caput Histriae - "ראש איסטריה"), ומשם זה נובע שמה הנוכחי באיטלקית. בשנת [[1348]] מרדה קופר בוונציה, אך המרד דוכה והעיר איבדה את זכויותיה. במלחמת קיוג'יה בין ונציה ל[[ג'נובה]] התקיפה האחרונה את קופר, שדדה והעלתה אותה באש.
+העיר קמה על אי סמוך לחוף ובתקופת [[יוון העתיקה]] ונקראה אגידה. שמה של העיר ב[[לטינית]] היה קפריס, קפראה, קפרה, או קפריסטה (Capris, Caprea, Capre או Caprista) ומשמות אלה בא שמה הנוכחי בסלובנית. ב-[[568]] נמלטו אל קופר תושבי טרגסטה, היא [[טריאסטה]], מפני פלישת ה[[לומברדים]]. בתקופת ה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר]] ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] [[יוסטיניאנוס השני]], הוסב שמה של העיר ליוסטינופול, ולאחר מכן נכבשה על ידי הלומברדים וה[[פרנקים]]. ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] פנו תושבי העיר אל ה[[אפיפיור]] [[סטפנוס השני]] בבקשה למנות [[בישוף]] לעיר, וזה נענה לבקשתם והעיר הפכה ל[[דיוקסיה]]. קיימות עדויות לסחר בין קופר ל[[ונציה|וונציה]] כבר בשנת [[932]], אך במלחמה בין ונציה ל[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]] צידדה קופר באחרונה, ובתמורה העניק לה הקיסר [[קונראד השני]] זכויות של עיר בשנת [[1035]]. מ-[[1232]] הייתה העיר כפופה ל[[אקוויליה]], וב-[[1279]] צורפה ל[[רפובליקה]] של ונציה. קופר הפכה לבירת איסטריה הונציינית וזכתה לשם "קפוט היסטריה" (Caput Histriae - "ראש איסטריה"), ומשם זה נובע שמה הנוכחי באיטלקית. בשנת [[1348]] מרדה קופר בוונציה, אך המרד דוכא והעיר איבדה את זכויותיה. במלחמת קיוג'יה בין ונציה ל[[ג'נובה]] התקיפה האחרונה את קופר, שדדה והעלתה אותה באש.
 שלטון ונציה בעיר הסתיים ב-[[1382]] כשהעיר עברה לשליטת [[בית הבסבורג]]. ארבע שנים לאחר מכן התיישב בה ראשון היהודים אשר היה בנקאי. ב-[[1567]] קמה בעיר ה"אקדמיה פלדיינה" (Accademia Palladiana) וב-[[1584]] נוסד בה בית-משפט לערעורים (Magistrato di Capodistria). ב-[[1630]] תקפה מגפת [[דבר (מחלה)|דבר]] את העיר והשמידה שני שלישים מתושביה, והיא המשיכה בשקיעתה כאשר ב-[[1719]] זכו [[טריאסטה]] ו[[רייקה]] השכנות במעמד של [[נמל חופשי]]. ב-[[1809]] נכבשה קופר על ידי [[נפוליאון]] והייתה לחלק מ[[איליריה#העת החדשה - הפרובינציות הצרפתיות של איליריה|הפרובינציות הצרפתיות של איליריה]], וב-[[1814]] שבה לשליטת [[אוסטריה]]. העיר נכללה ביחידה המדינית הנפרדת "החוף האדריאטי" (Litorale Adriatico) או "מחוז החוף" (Küstenland), ואיבדה את מעמדה כבירת איסטריה לטובת [[פזין]]. החל במהפכת [[1848]] הייתה קופר מרכז לשאיפות הבדלניות של האוכלוסייה האיטלקית באיסטריה.
 לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] השתייכה העיר ל[[איטליה]] ובסוף [[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה על ידי הצבא ה[[יוגוסלביה|יוגוסלבי]]. הן איטליה והן יוגוסלביה טענו לבעלות על איסטריה, וביום [[10 בפברואר]] [[1947]] נחתם [[חוזה פריז (1947)|חוזה פריז]] אשר הקים את "הטריטוריה החופשית של טריאסטה" (איטלקית" Territorio libero di Trieste", סלובנית "Svobodno tržaško ozemlje"; קרואטית "Slobodni teritorij Trsta") על שטח של 738 קמ"ר. השטח חולק ל"אזור A" בצפון בשטח של 222.5 קמ"ר, ואשר היה בשלטון צבאי של צבאות [[בריטניה|בריטים]] ו[[ארצות הברית|אמריקאים]]; ו"אזור B" כולל את העיר קופר בדרום בשטח של 515.5 קמ"ר אשר נשלט על ידי הצבא היוגוסלבי. הטריטוריה לא תפקדה מעולם כגוף עצמאי לחלוטין, אך באופן רשמי מעמדה נשמר והיא הנפיקה כסף ובולים משלה. רוב תושבי העיר האיטלקים עזבוה בשנים שלאחר המלחמה. ב-[[1954]] נחתם ב[[לונדון]] הסכם הבנות אשר העניק את הניהול האזרחי הזמני באזור A לאיטליה ובאזור B ליוגוסלביה. המחלוקת בין הצדדים הגיעה לכלל סיומה המלא ב[[אמנת אוזימו]] מ-[[10 בנובמבר]] [[1975]] שהנציחה את המצב הקיים והעניקה לשתי המדינות ריבונות מלאה בשטח שניהלו. מאז [[1991]] העיר היא חלק מסלובניה העצמאית ודרך נמל העיר עזב אחרון החיילים של הצבא היוגוסלבי את סלובניה ב-[[25 באוקטובר]] באותה שנה.
 ==אוכלוסייה ושפה==
-בשנת [[2006]] מנתה אוכלוסיית העיר 24,704 תושבים, רובם המכריע סלובנים. ב-[[1900]] חיו בעיר 7,205 איטלקים שהיוו את רובה המכריע של האוכלוסייה, שמנתה פחות מ-8,000 תושבים סך הכל. לפי מיפקד משנת [[2002]] היוו הסלובנים 74.1% מתושבי העיר, 8% היו קרואטים, והיתר הגדירו עצמם כ[[סרביה|סרבים]], [[בוסניה הרצגובינה|בוסנים]] או סרבו-קרואטים. שיעור האיטלקים באוכלוסייה עמד על 2.2% בלבד, אך למרות זאת לשפה האיטלקית מעמד רשמי בעיר הדו לשונית, ושלושה מ-32 חברי מועצת העיר נבחרים על ידי המיעוט האיטלקי. בנוסף, אחת משלוש משרות סגני ראש העיר שמורה לבן הקהילה האיטלקית.
+בשנת [[2006]] מנתה אוכלוסיית העיר 24,704 תושבים, רובם המכריע סלובנים. ב-[[1900]] חיו בעיר 7,205 איטלקים שהיוו את רובה המכריע של האוכלוסייה, שמנתה פחות מ-8,000 תושבים סך הכל. לפי מיפקד משנת [[2002]] היוו הסלובנים 74.1% מתושבי העיר, 8% היו קרואטים, והיתר הגדירו עצמם כ[[סרביה|סרבים]], [[בוסניה והרצגובינה|בוסנים]] או סרבו-קרואטים. שיעור האיטלקים באוכלוסייה עמד על 2.2% בלבד, אך למרות זאת לשפה האיטלקית מעמד רשמי בעיר הדו לשונית, ושלושה מ-32 חברי מועצת העיר נבחרים על ידי המיעוט האיטלקי. בנוסף, אחת משלוש משרות סגני ראש העיר שמורה לבן הקהילה האיטלקית.
 ==העיר כיום==
-כלכלתה של העיר נסמכת על הנמל (Luka Koper) אשר הוקם ב-[[1957]] וזכה במעמד של אזור סחר חופשי ב-[[1963]]. ב-[[1967]] קושר הנמל אל רשת [[מסילת רכבת|מסילות הרכבת]] של סלובניה, ובמשך השנים שלאחר מכן נפתחו מסופים למכולות, פחם, דגנים, מכוניות ובעלי חיים. בשנות התשעים של [[המאה ה-20]] גדל נפח הסחורה בנמל פי שניים, בעיקר בשל המלחמה ב[[קרואטיה]] אשר פגעה בנמל [[רייקה]] הסמוכה. בשנת [[2006]] עברו דרך נמל קופר סחורות בהיקף של יותר מ-14 מיליון טון, גידול של מיליון טון לעומת [[2005]].
+כלכלתה של העיר נסמכת על הנמל (Luka Koper) אשר הוקם ב-[[1957]] וזכה במעמד של [[אזור סחר חופשי]] ב-[[1963]]. ב-[[1967]] קושר הנמל אל רשת [[מסילת רכבת|מסילות הרכבת]] של סלובניה, ובמשך השנים שלאחר מכן נפתחו מסופים למכולות, פחם, דגנים, מכוניות ובעלי חיים. בשנות התשעים של [[המאה ה-20]] גדל נפח הסחורה בנמל פי שניים, בעיקר בשל המלחמה ב[[קרואטיה]] אשר פגעה בנמל [[רייקה]] הסמוכה. בשנת [[2006]] עברו דרך נמל קופר סחורות בהיקף של יותר מ-14 מיליון טון, גידול של מיליון טון לעומת [[2005]].
 אוניברסיטת פרימורסקה (Univerza na primorskem, Universita' del litorale) נוסדה בקופר ב-[[17 במרץ]] [[2003]], ובשנת [[2004]] למדו בה 5,338 תלמידים.
+==הקהילה היהודית==
+[[קובץ:Koper street.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רחוב צ'ווליארסקה בו שכן הגטו היהודי ובית הכנסת של הקהילה בימי הביניים]]
+תיעוד לנוכחות יהודים קיים מ-[[1380]]. היו אלו [[מלווה בריבית|מלווים בריבית]] שהיגרו מ[[פירנצה]]. ב-[[1390]] היגרו לעיר מלווים בריבית מהמרחב הגרמני, כגון מ[[ויימאר]] ומ[[מיינץ]]. ב-[[1418]] מתועדות רדיפות יהודים, במהלכן נעצרו יהודים והוחרם חלק מרכושם. ב-[[1516]] מתועד [[גטו]] יהודי בעיר (ברחובות: צ'ווליארסקה וטריגלאווסקה Triglavska, Čevljarska בעיר העתיקה). [[בית הכנסת]] שכן באחד המבנים ברחוב צ'ווליארסקה המודרני. ב-[[1486]] לאחר הקמת מוסד ה[[עבוט]] הכנסייתי [[מונטי די פייטה]]{{איט|Monte di Pietà}}, עזבו רבים מיהודי קופר ל[[ויצ'נצה|וויצ'נצה]] ול[[טריאסטה]]. ב-[[1550]] תועדה המשפחה היהודית האחרונה בעיר. בקופר פעל [[בית עלמין]] יהודי שאת שרידיו לא ניתן היה לאתר.{{הערה|שם=מורשת|[http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.177.8497&rep=rep1&type=pdf אתרי מורשת יהודית בסלובניה], עמודים 15–16, באתר [[אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה]] {{אנגלית}}.}}{{הערה|שם=לוקר|'''הקהילה היהודית בקופר''', בתוך: [[צבי לוקר]] (עורך), [[פנקס הקהילות]] - יוגוסלאוויה, הוצאת [[יד ושם]], ירושלים, 1988, עמ' 294.}}{{הערה|שם=קופר|K. Jelinčič Boeta, {{כ}}[https://www.dlib.si/stream/URN:NBN:SI:DOC-YC8MGAIK/f90bf9cf-acfb-40db-8adf-f12a000a5112/PDF Jews of Medieval »Slovenia« until the Expulsions of 1496–1515], באתר .dlib.si {{אנגלית}}.}}{{הערה|[http://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=17273 צילום הגטו היהודי בקופר (2002)], באתר [[המרכז לאמנות יהודית]].}}
 ==ערים תאומות==
-{{שני טורים|
+{{טורים
+|תוכן=
-*{{דגל|איטליה}} [[פרארה]], [[איטליה]]
-*{{דגל|איטליה}} (Muggia), [[איטליה]]
+* {{עיר תאומה|פרארה|איטליה}}
+* {{עיר תאומה|מוג'ה|איטליה|שם בשפה=Muggia}}
-*{{דגל|איטליה}} (San Dorligo della Valle), [[איטליה]]
+* {{עיר תאומה|סן דורליגו דלה ואלה|איטליה|שם בשפה=San Dorligo della Valle}}
-*{{דגל|קרואטיה}} [[בוזט]] (Buzet), [[קרואטיה]]
+* {{עיר תאומה|בוזט|קרואטיה|שם בשפה=Buzet}}
-*{{דגל|יוון}} [[קורפו (עיר)|קורפו]], [[יוון]]
+* {{עיר תאומה|קורפו (עיר)|יוון}}
-|
-* {{דגל|סין}} [[ג'יוג'יאנג]], [[ג'יאנגשי]], [[הרפובליקה העממית של סין]]
+* {{עיר תאומה|ג'יוג'יאנג|הרפובליקה העממית של סין|ג'יאנגשי}}
-*{{דגל|קנדה}} [[סנט ג'ון (קנדה)|סנט ג'ון]], [[קנדה]]
+* {{עיר תאומה|סנט ג'ון (קנדה)|קנדה}}
-*{{דגל|רוסיה}} [[סמרה]], [[רוסיה]]
+* {{עיר תאומה|סמרה|רוסיה}}
-*{{דגל|סלובקיה}} [[ז'ילינה]], [[סלובקיה]]
+* {{עיר תאומה|ז'ילינה|סלובקיה}}
 }}
+{{-}}
 ==קישורים חיצוניים==
+{{מיזמים}}
-{{ויקישיתוף בשורה|Category:Koper}}
 * {{אתר רשמי|1=http://www.koper.si/podrocje.aspx?id=0&langid=1033}}
 * [http://maps.google.com/maps?t=k&om=1&ie=UTF8&ll=45.548288,13.730164&spn=0.028431,0.057163&z=14 קופר באתר Google Maps]
 * [http://www.upr.si/en/ אוניברסיטת פרימורסקה בקופר]
-* [http://www.luka-kp.si/eng/default.asp אתר נמל קופר]
+* [https://web.archive.org/web/20070517083412/http://www.luka-kp.si/eng/default.asp אתר נמל קופר]
+* {{בריטניקה}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007564856605171|קופר (סלובניה)}}
 <gallery widths="190px" heights="190px">
 תמונה:Koper Praetorian Palace.jpg|ארמון הפרטור בקופר. משמש כיום כבניין העירייה
@@ שורה 64: / שורה 65: @@
 קובץ:101-Koper.jpg|שלט דו-לשוני בכניסה אל העיר
 </gallery>
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:סלובניה: ערים]]
@@ שורה 69: / שורה 75: @@
 [[קטגוריה:אירופה: ערי נמל]]
 [[קטגוריה:ערי חוף]]
-[[קטגוריה:אזורי סחר חופשי]]
+[[קטגוריה:אירופה: אזורי סחר חופשי]]
+[[קטגוריה:הים האדריאטי: ערי נמל]]
+[[קטגוריה:קהילות יהודיות בסלובניה|קופר]]

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: קופר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קופר (עיר)