לדלג לתוכן

אלכסנדר פוקס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ חייו: תקלדה, קישורים פנימיים
AutoMod (שיחה | תרומות)
מ תווי יוניקוד סמויים
 
(40 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מדען
{{אין תמונה|גבר}}
| תאריך לידה = [[30 במאי]] [[1917]]
'''אלכסנדר פוקס''' ([[1917]] - [[1978]]) היה [[היסטוריון]] ישראלי של התקופה ההלניסטית והיוונית הקלאסית.
| תאריך פטירה = [[29 בנובמבר]] [[1978]]
| תמונה =
| ענף מדעי = [[היסטוריה]], [[לימודים קלאסיים]]
|מדינה=[[פולין]], [[ישראל]]}}


'''אלכסנדר פוּקס''' (Fuks;{{כ}} [[30 במאי]] [[1917]] – [[29 בנובמבר]] [[1978]]) היה [[היסטוריון]] [[ישראלי]] של [[יוון הקלאסית]] ו[[התקופה ההלניסטית]].
==חייו==
נולד למשפחה ציונית בוולוצלאווק, עיר בצפון [[פולין]] ובה קהילה יהודית המונה כמה אלפים. למד בלשון ה[[פולנית]] בבתי הספר בעיר, למד [[לטינית]] והיסטוריה והיה תאב ידע עוד משחר ילדותו. את לימודיו האקדמיים עשה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], בה החל ללמוד בחוג ל[[לימודים קלאסיים]] והתמחה בהיסטוריה של יוון. מורו הגדול היה [[אביגדור צ'ריקובר]] ולצדו [[משה שוובה]]. עבודת הגמר שלו עסקה ב[[חוקת האתונאים|פסאודו-קסנופון]]. עבודת ה[[דוקטורט]] של פוקס נסובה על שני נושאים: האחד - הפוליטיקה של [[אתונה העתיקה]] והשני - הספרות ה[[אפוס|אפית]] של המאה החמישית לפני הספירה והשקפותיהם הפוליטיות של גדולי היוצרים בתור הזהב של אתונה. בתחילת [[שנות החמישים]] שהה כשנתיים ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שם הושפע מאוד מ[[ארנולד וייקומב גום]] (Gomme), מחשובי החוקרים של [[תוקידידס]]. הוא לימד לכל אורך הקריירה האקדמית שלו באוניברסיטה העברית.


==ביוגרפיה==
בנו, [[גדעון פוקס]], הוא [[פרופסור]] בחוגים ל[[לימודי ארץ ישראל]] ו[[תולדות ישראל]] ב[[אוניברסיטת חיפה]].
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=היסטוריה}}
אלכסנדר פוקס נולד למשפחה [[ציונות|ציונית]] בעיר [[ולוצלאווק]] שבצפון [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] ובה קהילה יהודית המונה כמה אלפים. למד בלשון ה[[פולנית]] בבתי הספר בעיר, למד [[לטינית]] והיסטוריה והיה תאב ידע עוד משחר ילדותו. את לימודיו האקדמיים עשה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], בה החל ללמוד בחוג ל[[לימודים קלאסיים]] והתמחה בהיסטוריה של יוון. מורו הגדול היה [[אביגדור צ'ריקובר]] ולצדו [[משה שוובה]]. עבודת הגמר שלו (1942) עסקה ב[[חוקת האתונאים|פסאודו-קסנופון]]. [[דיסרטציה|עבודת הדוקטור]] שלו (1946) נסבה על שני נושאים: הפוליטיקה של [[אתונה העתיקה]] והספרות ה[[אפוס|אפית]] של המאה ה-5 לפני הספירה והשקפותיהם הפוליטיות של גדולי היוצרים בתור הזהב של אתונה. בתחילת [[שנות החמישים]] שהה כשנתיים ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שם הושפע מאוד מ[[ארנולד וייקומב גום]] (Gomme), מחשובי החוקרים של [[תוקידידס]]. הוא לימד לכל אורך הקריירה האקדמית שלו באוניברסיטה העברית: כמדריך (1949), מרצה (1953), פרופסור חבר (1957) ו[[פרופסור מן המניין]] (1962){{הערה|{{על המשמר||העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית|19620816|48}}}}.

אחד משלושת ילדיו, [[גדעון פוקס]], הוא [[פרופסור]] בחוגים ל[[לימודי ארץ ישראל]] ו[[תולדות ישראל]] ב[[אוניברסיטת חיפה]].


==מחקריו==
==מחקריו==
====התהוות המשטר והחוקה האתונאיים והאידאולוגיות הפוליטיות מהם הושפעו במאה החמישית לפני הספירה====
====התהוות המשטר והחוקה האתונאיים והאידאולוגיות הפוליטיות מהם הושפעו במאה החמישית לפני הספירה====
נושא זה שוטח אלכסנדר פוקס בספרו Ancestral Constitution שראה אור בשנת [[1953]] ב[[לונדון]]. הספר דן ברעיונותיה של מפלגת המתונים באתונה שסיסמתם הייתה חזרה ל'חוקת האבות' ובפעילותה בשנים הרות הגורל 411 ו-403 לפני הספירה. רובם ככולם של אנשי הרוח הגדולים באתונה של תקופת [[המלחמה הפלופונסית]] דגלו בדעותיה של מפלגת המתונים. מפלגת המתונים אשר בראשה עמד [[תיאמנס]] עמדה בתווך שבין מעמד האצולה למפלגה הדמוקרטית הרדיקלית. אלכסנדר פוקס הראה כי החוקה שנתחברה במאה הרביעית לפני הספירה, מהווה שלב במאבקים הפוליטיים של הפרשנות מחדש להיסטוריה הקדומה של אתונה וכי 'מדינת האתונאים' ל[[אריסטו]] היא המסד לחוקה זו.
נושא זה שוטח פוקס בספרו Ancestral Constitution שראה אור בשנת [[1953]] ב[[לונדון]]. הספר דן ברעיונותיה של מפלגת המתונים באתונה שסיסמתה הייתה חזרה ל'חוקת האבות' ובפעילותה בשנים הרות הגורל 411 ו-403 לפני הספירה. חבריה, רובם ככולם אנשי הרוח הגדולים באתונה של תקופת [[המלחמה הפלופונסית]], דגלו בדעותיה של מפלגת המתונים. מפלגת המתונים אשר בראשה עמד [[תיאמנס]] עמדה בתווך שבין מעמד האצולה למפלגה הדמוקרטית הרדיקלית. פוקס הראה כי החוקה שנתחברה במאה הרביעית לפני הספירה, מהווה שלב במאבקים הפוליטיים של הפרשנות מחדש להיסטוריה הקדומה של אתונה וכי '[[מדינת האתונאים (אריסטו)|מדינת האתונאים]]' ל[[אריסטו]] היא המסד לחוקה זו.


====מחקר ה[[פפירוס|פפירולוגיה]] הנוגע למפגש שבין היהודים לעולם ההלניסטי====
====מחקר ה[[פפירולוגיה]] הנוגע למפגש שבין היהודים לעולם ההלניסטי====
[[אביגדור צ'ריקובר]], מורו של אלכסנדר פוקס, החל לשתף אותו בשנות הארבעים המאוחרות במפעלו העצום של ה-Corpus Papyorum Judaicarum. בסיס למחקריהם שימשה ספרייתה של Hunt האנט ב-Ashmolean Museum. פרשנותו לפפירוסים בנוגע ל[[מרד התפוצות]], היא מסד לכל מחקר שנערך אודות המרד היהודי.
[[אביגדור צ'ריקובר]], מורו של פוקס, החל לשתף אותו בשנות הארבעים המאוחרות במפעלו העצום של ה-Corpus Papyorum Judaicarum. בסיס למחקריהם שימשה ספריית האנט (Hunt) ב[[מוזיאון אשמוליאן]]. פרשנותו לפפירוסים בנוגע ל[[מרד התפוצות]], היא מסד לכל מחקר שנערך אודות המרד היהודי.


====המשבר החברתי במאות הרביעית עד השנייה לפני הספירה====
====המשבר החברתי במאות הרביעית עד השנייה לפני הספירה====
החל משנת [[1951]] החל אלכסנדר פוקס לפרסם מאמרים בנושא זה ונחשב באחרית ימיו לאחד מגדולי המלומדים בתחום. בספרו 'אתונה בימי גדולתה' הוא סובר שלמרות שה[[עבדות]] הייתה תופעה חשובה באתונה מבחינת סדרי החברה, הרי שתרומתה הכלכלית הייתה משנית. פוקס חקר שבעים מאורעות של התנגשות מהפכנית ביוון, כשהכוונה היא לכל ניסיון לחולל שינוי במצב החזקת הקניין במדינה. לצורך כך הוא בחן את הספרות היוונית וחדר לעובי הקורה של השתמעויותיה האידאולוגיות. הוא חיבר שורה של מאמרים לחקר המהפכה ב[[ספרטה]], בה היו קשורים קלאומינס ואגיס.
החל משנת [[1951]] החל פוקס לפרסם מאמרים בנושא זה ונחשב באחרית ימיו לאחד מגדולי המלומדים בתחום. בספרו 'אתונה בימי גדולתה' הוא סובר שלמרות שה[[עבדות]] הייתה תופעה חשובה באתונה מבחינת סדרי החברה, הרי שתרומתה הכלכלית הייתה משנית. פוקס חקר שבעים מאורעות של התנגשות מהפכנית ביוון, כשהכוונה היא לכל ניסיון לחולל שינוי במצב החזקת הקניין במדינה. לצורך כך הוא בחן את הספרות היוונית וחדר לעובי הקורה של השתמעויותיה האידאולוגיות. הוא חיבר שורה של מאמרים לחקר המהפכה ב[[ספרטה]], בה היו קשורים קלאומינס ואגיס.


בשנת [[1970]] פרסם פוקס מחקר חשוב ב-[[Journal of Hellenic Studies]], אודות האחרונה במלחמות החירות היווניות כנגד האימפריאליזם ה[[רומא העתיקה|רומי]]. במאמרו זה הראה ש[[המלחמה האכאית]] איחדה את החברה על כל רבדיה, כולל המעמדות הנמוכים, כיוון שזו הייתה מלחמה לחירות לאומית וכי רק חלק מזעיר מן העם התנגד לה.
בשנת [[1970]] פרסם פוקס מחקר חשוב ב-''[[Journal of Hellenic Studies]]'' על אודות האחרונה במלחמות החירות היווניות כנגד האימפריאליזם ה[[רומא העתיקה|רומי]]. במאמרו זה הראה ש[[המלחמה האכאית]] איחדה את החברה על כל רבדיה, כולל המעמדות הנמוכים, כיוון שזו הייתה מלחמה לחירות לאומית וכי רק חלק מזערי מן העם התנגד לה.


====מחקרים נוספים====
====מחקרים נוספים====
אלכסנדר פוקס פרסם מחקרים על תולדות היהודים במצרים ההלניסטית. הוא אף חקר את משפחתו של [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ועסקי המסחר הענפים שלה, בכל רחבי המזרח הקדום.
אלכסנדר פוקס פרסם מחקרים על תולדות היהודים במצרים ההלניסטית. הוא אף חקר את משפחתו של [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ועסקי המסחר הענפים שלה, בכל רחבי המזרח הקדום.
בשלהי ימיו הקדיש מחקרים רבים לשאלת החברה אצל [[אפלטון]].
בשלהי ימיו הקדיש מחקרים רבים לשאלת החברה אצל [[אפלטון]].


==ספריו==
==לקריאה נוספת==
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=היסטוריה}}
* [[מנחם שטרן]], "אלכסנדר פוקס, 1978-1917", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' מג, ג/ד (תשלח 1978) 366-362.
* '''מדינה וחברה ביוון: מחקרים בתולדות יוון הקלאסית וההלניסטית'''. ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשל"ו 1976.

==ספרים שכתב==
* '''מדינה וחברה ביוון: מחקרים בתולדות יוון הקלאסית וההילנסטית'''. ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשל"ו 1976.
* '''אתונה בימי גדולתה: המשטר, החברה וחיי-הרוח בעיר-מדינה יוונית.''' מהדורה חמישית מתוקנת. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ה 1975.
* '''אתונה בימי גדולתה: המשטר, החברה וחיי-הרוח בעיר-מדינה יוונית.''' מהדורה חמישית מתוקנת. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ה 1975.
* '''דמויות וטיפוסים של מהפכה חברתית-כלכלית ביוון מן המאה הד' ועד המאה הב' לפנה"ס'''. ירושלים: [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך 5, חוברת 3, תשל"ג.
* '''דמויות וטיפוסים של מהפכה חברתית-כלכלית ביוון מן המאה הד' ועד המאה הב' לפנה"ס'''. ירושלים: [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך 5, חוברת 3, תשל"ג.
* '''בעיות במדיניות הפנים של המדינה הרומית בשנים 91-80 לפנה"ס'''. ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשי"ט, 1959.
* '''בעיות במדיניות הפנים של המדינה הרומית בשנים 91-80 לפנה"ס'''. ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשי"ט, 1959.


לאחר מותו:
==ספרים שערך==
<div class="mw-content-ltr">
*'''מבחר השירה הרומית: [[אובידיוס]], [[ורגיליוס]], [[הורציוס]]'''/ בתרגומו של יהושע פרידמן; ערוך ומבואר בידי אלכסנדר פוקס. חיפה: הוצאת [[בית הספר הריאלי]] העברי בחיפה, תשי"ב.
* ''Social Conflict An ancient Greece'', Jerusalem: Magness Press, the Hebrew University; Leiden: [[E.J. Brill]], 1984.
</div>

===בעריכתו===
* '''מבחר השירה הרומית''': [[אובידיוס]], [[ורגיליוס]], [[הורציוס]]; בתרגומו של [[יהושע פרידמן]]; ערוך ומבואר בידי אלכסנדר פוקס, חיפה: [[בית הספר הריאלי|בית הספר הריאלי העברי]] ('ספרי מופת לבתי ספר'), תשי"ב 1952.

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם שטרן]], "אלכסנדר פוקס, 1917–1978 (דברים שנאמרו בשלושים לפטירתו)", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' מג, ג/ד (תשלח 1978) 366-362; גם בתוך: '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', עמ' 631–635.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.worldcat.org/identities/lccn-n84-182747 אלכסנדר פוקס] באתר WorldCat Identities
* {{הספרייה הלאומית|פוקס, אלכסנדר, 1917-1978}}
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?author=324 מאמרים של פוקס], ספריית מט"ח
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?author=324 מאמרים של פוקס], ספריית מט"ח
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007301442205171|אלכסנדר פוקס (1917-1978)}}

<div class="mw-content-ltr">
* [[מנחם שטרן|Menahem Stern]], [[משה עמית|Moshe Amit]], '[http://books.google.co.il/books?id=UN5XFi7g980C&pg=PA7 Foreword],' in: Alexander Fuks, ''Social Conflict An ancient Greece'', Jerusalem: Magness Press, the Hebrew University; Leiden: E.J. Brill, 1984, pp. 7-8.
* [[משה עמית|Moshe Amit]], '[http://pluto.huji.ac.il/~yakobsona/2011PoliticalstabilityandpublicorderAthensvsRome.pdf#page=7 Alexander Fuks, 1917–1978],' in: [[גבריאל הרמן|Gabriel Herman]] (ed.), ''Stability and Crisis in the Athenian Democracy'', Stuttgart: F. Steiner (''Historia. Einzelschriften''), 2011, pp. 11-12
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}


{{מיון רגיל:פוקס, אלכסנדר}}
{{מיון רגיל:פוקס, אלכסנדר}}
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:חוקרי תקופת הבית השני]]
[[קטגוריה:חוקרי תקופת הבית השני]]
[[קטגוריה:חוקרי העת הקלאסית]]
[[קטגוריה:חוקרי העת הקלאסית]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי פולין]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מדעי הרוח]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: לימודים קלאסיים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1917]]

[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1978]]

[[en:Alexander Fuks]]
[[de:Alexander Fuks]]

גרסה אחרונה מ־01:32, 25 במרץ 2024

אלכסנדר פוקס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 במאי 1917
ברסלאו, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בנובמבר 1978 (בגיל 61)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה, לימודים קלאסיים
מקום מגורים פולין, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר פוּקס (Fuks;‏ 30 במאי 191729 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.

אלכסנדר פוקס נולד למשפחה ציונית בעיר ולוצלאווק שבצפון פולין ובה קהילה יהודית המונה כמה אלפים. למד בלשון הפולנית בבתי הספר בעיר, למד לטינית והיסטוריה והיה תאב ידע עוד משחר ילדותו. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, בה החל ללמוד בחוג ללימודים קלאסיים והתמחה בהיסטוריה של יוון. מורו הגדול היה אביגדור צ'ריקובר ולצדו משה שוובה. עבודת הגמר שלו (1942) עסקה בפסאודו-קסנופון. עבודת הדוקטור שלו (1946) נסבה על שני נושאים: הפוליטיקה של אתונה העתיקה והספרות האפית של המאה ה-5 לפני הספירה והשקפותיהם הפוליטיות של גדולי היוצרים בתור הזהב של אתונה. בתחילת שנות החמישים שהה כשנתיים באוניברסיטת אוקספורד, שם הושפע מאוד מארנולד וייקומב גום (Gomme), מחשובי החוקרים של תוקידידס. הוא לימד לכל אורך הקריירה האקדמית שלו באוניברסיטה העברית: כמדריך (1949), מרצה (1953), פרופסור חבר (1957) ופרופסור מן המניין (1962)[1].

אחד משלושת ילדיו, גדעון פוקס, הוא פרופסור בחוגים ללימודי ארץ ישראל ותולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.

התהוות המשטר והחוקה האתונאיים והאידאולוגיות הפוליטיות מהם הושפעו במאה החמישית לפני הספירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא זה שוטח פוקס בספרו Ancestral Constitution שראה אור בשנת 1953 בלונדון. הספר דן ברעיונותיה של מפלגת המתונים באתונה שסיסמתה הייתה חזרה ל'חוקת האבות' ובפעילותה בשנים הרות הגורל 411 ו-403 לפני הספירה. חבריה, רובם ככולם אנשי הרוח הגדולים באתונה של תקופת המלחמה הפלופונסית, דגלו בדעותיה של מפלגת המתונים. מפלגת המתונים אשר בראשה עמד תיאמנס עמדה בתווך שבין מעמד האצולה למפלגה הדמוקרטית הרדיקלית. פוקס הראה כי החוקה שנתחברה במאה הרביעית לפני הספירה, מהווה שלב במאבקים הפוליטיים של הפרשנות מחדש להיסטוריה הקדומה של אתונה וכי 'מדינת האתונאים' לאריסטו היא המסד לחוקה זו.

מחקר הפפירולוגיה הנוגע למפגש שבין היהודים לעולם ההלניסטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביגדור צ'ריקובר, מורו של פוקס, החל לשתף אותו בשנות הארבעים המאוחרות במפעלו העצום של ה-Corpus Papyorum Judaicarum. בסיס למחקריהם שימשה ספריית האנט (Hunt) במוזיאון אשמוליאן. פרשנותו לפפירוסים בנוגע למרד התפוצות, היא מסד לכל מחקר שנערך אודות המרד היהודי.

המשבר החברתי במאות הרביעית עד השנייה לפני הספירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1951 החל פוקס לפרסם מאמרים בנושא זה ונחשב באחרית ימיו לאחד מגדולי המלומדים בתחום. בספרו 'אתונה בימי גדולתה' הוא סובר שלמרות שהעבדות הייתה תופעה חשובה באתונה מבחינת סדרי החברה, הרי שתרומתה הכלכלית הייתה משנית. פוקס חקר שבעים מאורעות של התנגשות מהפכנית ביוון, כשהכוונה היא לכל ניסיון לחולל שינוי במצב החזקת הקניין במדינה. לצורך כך הוא בחן את הספרות היוונית וחדר לעובי הקורה של השתמעויותיה האידאולוגיות. הוא חיבר שורה של מאמרים לחקר המהפכה בספרטה, בה היו קשורים קלאומינס ואגיס.

בשנת 1970 פרסם פוקס מחקר חשוב ב-Journal of Hellenic Studies על אודות האחרונה במלחמות החירות היווניות כנגד האימפריאליזם הרומי. במאמרו זה הראה שהמלחמה האכאית איחדה את החברה על כל רבדיה, כולל המעמדות הנמוכים, כיוון שזו הייתה מלחמה לחירות לאומית וכי רק חלק מזערי מן העם התנגד לה.

מחקרים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר פוקס פרסם מחקרים על תולדות היהודים במצרים ההלניסטית. הוא אף חקר את משפחתו של פילון ועסקי המסחר הענפים שלה, בכל רחבי המזרח הקדום. בשלהי ימיו הקדיש מחקרים רבים לשאלת החברה אצל אפלטון.

  • מדינה וחברה ביוון: מחקרים בתולדות יוון הקלאסית וההלניסטית. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו 1976.
  • אתונה בימי גדולתה: המשטר, החברה וחיי-הרוח בעיר-מדינה יוונית. מהדורה חמישית מתוקנת. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ה 1975.
  • דמויות וטיפוסים של מהפכה חברתית-כלכלית ביוון מן המאה הד' ועד המאה הב' לפנה"ס. ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך 5, חוברת 3, תשל"ג.
  • בעיות במדיניות הפנים של המדינה הרומית בשנים 91-80 לפנה"ס. ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשי"ט, 1959.

לאחר מותו:

  • Social Conflict An ancient Greece, Jerusalem: Magness Press, the Hebrew University; Leiden: E.J. Brill, 1984.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מנחם שטרן, "אלכסנדר פוקס, 1917–1978 (דברים שנאמרו בשלושים לפטירתו)", ציון מג, ג/ד (תשלח 1978) 366-362; גם בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 631–635.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]