לדלג לתוכן

ספרות עם ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: ru:Еврейская литература
העברת דף שער ל-ספרות עברית; מרחב
 
(23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=ספרות|נושא2=יהדות}}
'''ספרות עם ישראל''' או '''ספרות יהודית''' היא מכלול יצירות ספרותיות ([[סיפורת]], [[שירה]], [[מחזאות]] וכו') שנכתבו על ידי [[יהודים]] ב[[לשונות היהודים]], בהן [[עברית]], [[יידיש]], [[לאדינו]], [[ערבית-יהודית]] ועוד. חטיבה מיוחדת בספרות עם ישראל מהווה יצירה ב[[ארמית]], כגון [[תלמוד]] ו[[ספר הזהר]].
'''ספרות עם ישראל''' או '''ספרות יהודית''' היא מכלול יצירות ספרותיות ([[סיפורת]], [[שירה]], [[מחזאות]] וכו') שנכתבו על ידי [[יהודים]] ב[[לשונות היהודים]], בהן [[עברית]], [[יידיש]], [[לאדינו]], [[ערבית יהודית]] ועוד. חטיבה מיוחדת בספרות עם ישראל מהווה היצירה בשפה ה[[ארמית]], כגון ה[[תלמודים]] ו[[ספר הזהר]].


המושג של ספרות עם ישראל נועד להחליף את תפיסת הספרות בלשון לאומית יחידה -- בתפיסת ספרות לאומית רב-לשונית ורב-תרבותית. בכך ניתן מענה למורכבותה של ספרות יהודית, המאופיינת בריבוי לשוני ותרבותי, מצד אחד, ובתודעת עם היסטורית, דתית, חברתית ואישית אחידה, מצד שני. בגישה זו נבחנים בפרספקטיבה מאחדת יצירות סופרים ומסורות ספרותיות מתרבויות ומשפות שונות, וכן מפעלים אינדיבידואליים של סופרים שכתבו ביותר משפה יהודית אחת. המושג ספרות עם ישראל מתבסס על מחקרים של אותם מבקרי ספרות שרואים יצירות ספרות יהודית בלשונות שונות כמכלול אחד. [[דב סדן]] היה בין הראשונים שבהם.
המושג של ספרות עם ישראל נועד להחליף את תפיסת הספרות בלשון לאומית יחידה, בתפיסת ספרות לאומית רב-לשונית ורב-תרבותית. בכך ניתן מענה למורכבותה של הספרות היהודית, המאופיינת בריבוי לשוני ותרבותי, מצד אחד, ובתודעת עם היסטורית, דתית, חברתית ואישית אחידה, מצד שני. בגישה זו נבחנים בפרספקטיבה מאחדת יצירות סופרים ומסורות ספרותיות מתרבויות ומשפות שונות, וכן מפעלים אינדיבידואליים של סופרים שכתבו ביותר משפה יהודית אחת. המושג ספרות עם ישראל מתבסס על מחקרים של אותם מבקרי ספרות שרואים יצירות ספרות יהודית בלשונות שונות כמכלול אחד. [[דב סדן]] היה בין הראשונים שבהם.


גרעינה וחלקה הגדול של ספרות עם ישראל מהווה [[ספרות עברית]] – מכלול ספרות היהודים בשפה העברית מתנ"ך ועד ימינו. מעמדה המרכזי של השפה העברית בספרות עם ישראל מתבסס על שני גורמים:
גרעינה וחלקה הגדול של ספרות עם ישראל מהווה [[ספרות עברית]] – מכלול ספרות היהודים בשפה העברית מ[[המקרא]] ועד ימינו. מעמדה המרכזי של השפה העברית בספרות עם ישראל מתבסס על שני גורמים:
:א) ייחודיותה של העברית כ[[לשון הקודש]] של העם – בשני היבטים: כלשונם של רוב הספרים בתנ"ך, וכלשון הפולחן;
:א) ייחודיותה של העברית כ[[לשון הקודש]] של העם – בשני היבטים: כלשונם של רוב הספרים בתנ"ך, וכלשון הפולחן;
:ב) הבחירה בעברית כשפה של [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] היהודית ושל התנועה הציונית, וכשפתה של מדינת ישראל.
:ב) הבחירה בעברית כשפה של [[תנועת ההשכלה היהודית]], של התנועה הציונית, וכשפתה של מדינת ישראל.


יחד עם זאת, במשך מאות שנים לא פסקה היצירה הספרותית היהודית בשפות אחרות באזורי-ישוב שונים: [[ספרות יידיש]] בשלוש תקופותיה (העתיקה, המשכילית והחסידית, והמודרנית) במזרח אירופה ובמרכזה; ספרות יהודית-ספרדית ([[לאדינו]]) בספרד, באזור הבלקן, ברומניה ובכמה מארצות צפון אפריקה; ספרות [[ערבית-יהודית]] בארצות ה[[אסלאם]] דוברות [[ערבית]].
יחד עם זאת, במשך מאות שנים לא פסקה היצירה הספרותית היהודית בשפות אחרות באזורי-ישוב שונים: [[ספרות יידיש]] בשלוש תקופותיה (העתיקה, המשכילית והחסידית, והמודרנית) במזרח אירופה ובמרכזה; ספרות יהודית-ספרדית בספרד ובארצות בהן התיישבו מגורשי ספרד וצאצאיהם. רוב ספרות ההגות היהודית-ספרדית של היוצרים הבולטים ביהדות ספרד כגון ה[[רמב"ם]] וספרו הפילוסופי [[מורה נבוכים]], [[יהודה הלוי]] וספרו הפילוסופי [[הכוזרי]], [[שלמה אבן גבירול]] וספרו הפילוסופי [[מקור חיים (אבן גבירול)|מקור חיים]], [[רבנו בחיי אבן פקודה]] וספרו הפילוסופי [[חובת הלבבות]] ויוצרים נוספים נכתבה ב[[ערבית יהודית]]. שפה נוספת באמצעותה יצרו בספרות היהודית- ספרדית היא ה[[לאדינו]]. היוצרים הבולטים והנודעים ביהדות ספרד לא יצרו בשפת הלאדינו. גם יהודי ארצות האסלאם לפני גירוש ספרד, קל וחומר לאחר הגעת המגורשים יצרו ספרות ב[[ערבית יהודית]] דוגמה בולטת לכך היא ספרו הפילוסופי של [[סעדיה גאון]], [[אמונות ודעות]].


==קישורים חיצוניים==
[[קטגוריה:ספרות יהודית|*]]
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{מרחב|ספרות יהודית}}


{{בקרת זהויות}}
[[en:Jewish literature]]

[[et:Juudi kirjandus]]
[[קטגוריה:ספרות יהודית|*]]
[[it:Letteratura ebraica]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[ru:Еврейская литература]]
[[sl:Judovska literatura]]
[[tl:Panitikang panghudyo]]

גרסה אחרונה מ־00:12, 30 ביוני 2024

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד. חטיבה מיוחדת בספרות עם ישראל מהווה היצירה בשפה הארמית, כגון התלמודים וספר הזהר.

המושג של ספרות עם ישראל נועד להחליף את תפיסת הספרות בלשון לאומית יחידה, בתפיסת ספרות לאומית רב-לשונית ורב-תרבותית. בכך ניתן מענה למורכבותה של הספרות היהודית, המאופיינת בריבוי לשוני ותרבותי, מצד אחד, ובתודעת עם היסטורית, דתית, חברתית ואישית אחידה, מצד שני. בגישה זו נבחנים בפרספקטיבה מאחדת יצירות סופרים ומסורות ספרותיות מתרבויות ומשפות שונות, וכן מפעלים אינדיבידואליים של סופרים שכתבו ביותר משפה יהודית אחת. המושג ספרות עם ישראל מתבסס על מחקרים של אותם מבקרי ספרות שרואים יצירות ספרות יהודית בלשונות שונות כמכלול אחד. דב סדן היה בין הראשונים שבהם.

גרעינה וחלקה הגדול של ספרות עם ישראל מהווה ספרות עברית – מכלול ספרות היהודים בשפה העברית מהמקרא ועד ימינו. מעמדה המרכזי של השפה העברית בספרות עם ישראל מתבסס על שני גורמים:

א) ייחודיותה של העברית כלשון הקודש של העם – בשני היבטים: כלשונם של רוב הספרים בתנ"ך, וכלשון הפולחן;
ב) הבחירה בעברית כשפה של תנועת ההשכלה היהודית, של התנועה הציונית, וכשפתה של מדינת ישראל.

יחד עם זאת, במשך מאות שנים לא פסקה היצירה הספרותית היהודית בשפות אחרות באזורי-ישוב שונים: ספרות יידיש בשלוש תקופותיה (העתיקה, המשכילית והחסידית, והמודרנית) במזרח אירופה ובמרכזה; ספרות יהודית-ספרדית בספרד ובארצות בהן התיישבו מגורשי ספרד וצאצאיהם. רוב ספרות ההגות היהודית-ספרדית של היוצרים הבולטים ביהדות ספרד כגון הרמב"ם וספרו הפילוסופי מורה נבוכים, יהודה הלוי וספרו הפילוסופי הכוזרי, שלמה אבן גבירול וספרו הפילוסופי מקור חיים, רבנו בחיי אבן פקודה וספרו הפילוסופי חובת הלבבות ויוצרים נוספים נכתבה בערבית יהודית. שפה נוספת באמצעותה יצרו בספרות היהודית- ספרדית היא הלאדינו. היוצרים הבולטים והנודעים ביהדות ספרד לא יצרו בשפת הלאדינו. גם יהודי ארצות האסלאם לפני גירוש ספרד, קל וחומר לאחר הגעת המגורשים יצרו ספרות בערבית יהודית דוגמה בולטת לכך היא ספרו הפילוסופי של סעדיה גאון, אמונות ודעות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספרות עם ישראל בוויקישיתוף