יהדות זימבבואה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־07:18, 16 בספטמבר 2024

יהדות זימבבואה (לשעבר רודזיה הדרומית, רודזיה) היא קהילה יהודית ותיקה שבשיאה מנתה כ-7,000 יהודים. כיום נאמד מספר היהודים במדינה בכ-300 איש, והקהילה המאורגנת הגדולה מונה כשלושים יהודים אירופאים מבוגרים.

במהלך המאה ה-19 היגרו יהודים אירופאים אל רודזיה ולאחר מכן שבו ממנה, הגירה זו הביאה ליצירתה של קהילת היהודים האירופאית בימינו בזימבבואה, קהילה שרוב ככל חבריה בני גילאים מבוגרים.

הגירה יהודית לרודזיה במאות ה-19-20

במהלך המאה ה-19 בעיצומה של התקופה הקולוניאליסטית, הגיעו היהודים לקולוניה הבריטית רודזיה (כיום רפובליקת זימבבואה) יחדיו עם המתיישבים מאירופה. מאז שבריטניה החליטה להעניק עצמאות למושבה הבריטית, במטרה להקים מדינה עצמאית שתקרא זימבבואה, החלה תנועת עבירה המונית של התושבים האירופאיים שהיו בה למדינות אחרות. יחדיו עמם יצאו רוב היהודים.

תולדות הקהילה

ההתיישבות היהודית ברודזיה החלה עוד בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. בשנת 1894 החלו להגיע ראשוני היהודים מבריטניה ומליטא. בית הכנסת הראשון בסולסברי (כיום הארארה) נוסד ב-1895. בין השנים 1900 ל-1903 לערך היה ר' ירחמיאל שטינברג איש ארץ ישראל שירד לבדו כדי לפרנס אשתו וילדיו - הדמות הדתית המשמעותית בקרב יהודי המקום בהיותו אדם דתי וירא שמים, מה עוד שהבריטים ראו בו איש הגון כיוון שלא לקח לעצמו מאום מהמאפייה בה עבד אשר שירתה את הבורים שהפסידו במלחמה לבריטים. לאחר תקופה זו שב לארץ ישראל ונודע בכינויו "הצדיק ממוצא". בשנת 1911 נבנה בית כנסת מפואר בבולוואיו. בשנת 1920 היגרו יהודים יוצאי ספרד מהאי רודוס למושבה הבריטית לשעבר, ובשנת 1931 יסדו בבירה בית כנסת ספרדי. בשנת 1930 הגיעו יהודים מגרמניה. אל הקהילה הצטרפו מעט יהודים לאחר השואה. היהודים שהתיישבו בסולסברי ובבולאביו ייסדו תנועות נוער ציוניות ואף הוקם בית ספר יהודי בשם שרון בבירה ובית ספר בשם כרמל בבולוואיו.

הקהילה היהודית ברודזיה הייתה ייחודית בניסיונותיה להקים חוות חקלאיות המבוססות על עבודה עברית. בנוסף עסקו המתיישבים בענף היהלומים והתעשייה.

עם תחילת המאבק השחור וההידרדרות במצב הביטחוני בשנות השבעים, עזבו מירב היהודים את המדינה. קצב ההגירה היהודית הלך וגדל והגיע לשיאו ב-1961 ^[^{דרוש מקור]}. רבים עזבו את המדינה בשנת 1979 סמוך להקמת רפובליקת זימבבואה. רוב היהודים שעזבו התיישבו בדרום אפריקה הסמוכה ואחרים בישראל, אוסטרליה ובריטניה.

המצב היום

כיום חיים בזימבבואה כ-300 יהודים, כמאה בהארארה, לשעבר סולסברי, שהיא עיר הבירה של זימבבואה, וכ-150 בבולוואיו (Bulawayo). ובודדים גרים ב"קווה קווה"(אנ') (KweKwe), "גרו" (Gweru)(אנ') ו"קדומה" (Kadom)(אנ').^[1] רוב היהודים הגרים היום במדינה הם כאמור מבוגרים.

המוסד המרכזי של הקהילה בהארארה הוא בית אבות, אשר בו מתגוררים כ-30 יהודים. בימי חול בית האבות הוא גם בית הכנסת ומתקיימים בו תפילות שלוש פעמים ביום עם רב המקום. בשבת מתקיימת התפילה בבניין הקהילה.

הסתגלות בתי הספר

בית הספר היהודי "כרמל", אשר נוסד עבור ילדים יהודים, מונה 200 תלמידים, מתוכם רק 5 יהודים. ההורים הלא-יהודים מבקשים לבניהם מוסד חינוכי בעל רמה ומוצאים את בית הספר היהודי מתאים לכך. הלימודים מתחילים במסדר בוקר שבו כל הילדים אומרים מודה אני. ביום שישי נערכת קבלת שבת ומסיימים את הטקס בשירת התקווה. את הקידוש עורך ילד יהודי אך את ברכת המזון אומר תלמיד לא יהודי. אין לימודים בבית הספר בימי שבת וחגי מועד.

הרב אליהו בירנבוים, ראש תוכנית "עמיאל", השולחת רבנים לקהילות יהודיות ברחבי העולם והמבקר בעיקר בקהילות בהן מספר היהודים אינו רב, מציין כי בקהילות נוספות בעולם קיים מצב דומה: בבית ספר על שם אלברט איינשטיין בקיטו (אקוודור), בבית הספר היהודי בלה פס (בוליביה), בבית ספר בפורט אליזבת (דרום אפריקה) ועוד^[1] .

שריפת בית הכנסת

בערב יום כיפור ה'תשס"ג (2002) הוצת בית הכנסת הגדול של קהילת בולאוויו אשר הכיל 1,500 מקומות. בית הכנסת שהיה גאוות הקהילה נשרף כולו, אך ספרי התורה ניצלו. לאור הסיכוי הקלוש כי תוקם מחדש קהילה גדולה בעיר, הוחלט למכור את המבנה לכנסייה. הכנסייה הסכימה כי המקווה שבמבנה שבחצר יישאר לשימוש הבלעדי של היהודים.^[1] גורל דומה היה גם לבתי כנסת אחרים במדינה.

שליחי סוכנות

בעבר (2001–2003) היו שליחים מטעם הסוכנות היהודית (פרויקט "ערבים"). אך כיום השליח לדרום אפריקה מוסיף לטפל ביהודי זימבבואה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אליהו בירנבוים, בית אבות לבן באפריקה, מקור ראשון - מוסף שבת, 27 יולי 2007, באתר דעת.
צביקה קליין, מקור ראשון, בצל ההפיכה: הצצה לקהילה היהודית בזימבבואה, באתר nrg‏, 15 בדצמבר 2017
יהדות זימבבואה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ מקור:אליהו בירנבוים

[bir-1] ¹ ² ³ מקור:אליהו בירנבוים

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''יהדות [[זימבבואה]]''' (לשעבר [[רודזיה הדרומית]], [[רודזיה]]) היא [[קהילה יהודית]] ותיקה שבשיאה מנתה כ-7,000 יהודים. כיום נאמד מספר ה[[יהודים]] במדינה בכ-300 איש, והקהילה המאורגנת הגדולה מונה כשלושים יהודים אירופאים מבוגרים.
-{{עריכה|סיבה=צורך בהרחבה ובתיקון|נושא=יהדות|נושא2=אפריקה}}
-'''יהדות זימבבואה''' בהתאם למסורת בעל-פה בקרב קבוצות מסוימות בזימבבואה, קיימת נוכחות [[יהודי]]ת בשטח המדינה למעלה מ- 2,700 שנים.
-ניתן להצביע על מספר תקופות המיוחסת להימצאותם של יהודים בזימבבואה ועל התפתחותן האפשרית של מספר קהילות שטוענות כי בניהם הם צאצאים של יהודים אשר חיו וסחרו לפני הספירה באפריקה. כמו כן, מאז המאה ה-19 התקיימה תנועה של יהודים לבנים אל זימבבואה ולאחר מכן ממנה, דבר שהביא ליצירת הקהילה היהודית הלבנה של ימינו בזימבבואה.
+במהלך [[המאה ה-19]] היגרו יהודים אירופאים אל רודזיה ולאחר מכן שבו ממנה, הגירה זו הביאה ליצירתה של קהילת היהודים האירופאית בימינו בזימבבואה, קהילה שרוב ככל חבריה בני גילאים מבוגרים.
-== יהודי רוסאפה ==
-בזימבבואה גר שבט המכונה "יהודי רוסאפה " (Rusape Jews) המונה למעלה מ- 5000 חברים הטוענים כי הם צאצאים ל[[עשרת השבטים]]. הקהילה המודרנית קיימת משנת [[1935]].‏‏{{הערה|1=‏[http://machar.org/bmitzvah/erikae.pdf Who Are the Jews of Africa?]By Erika E. Machar Jewish Cultural School,1999‏}}
-===היסטוריה===
-בני שבט רוסאפה מאמינים כי אבותיהם בני ה[[שונה]] הם צאצאי יהודים שהוגלו מישראל על ידי האשורים בשנת 722 לפני הספירה. בדומה לבני ה[[למבה]] הם מאמינים כי אבותיהם הגיעו ל[[אפריקה]] מ[[תימן]] ונדדו בה עד שהתמקמו באזור בו הם חיים היום. בני הרוסאפה מאמינים שכל השבטים דוברי ה[[בנטו (עמים)|בנטו]] הם במקור צאצאים של עשרת השבטים האבודים של{{הערה|שם=kulanu|1=‏[ http://www.mindspring.com/~jaypsand/rusape.htm The Jews of Africa]‏}}ישראל.
-===סימנים למסיונריות יהודית===
-האדם שאליו מיוחסת הקמת הקהילה בתקופה המודרנית הוא ויליאם ס. קראודי, אשר הגיע לאזור אפריקה הדרומית בסוף המאה ה-19. קראודי, עֵבֵד אמריקאי אשר היה לכומר בפטיסטי, זכה להתגלות אשר בה סופר לו כי האפריקאים הם צאצאי השבטים האבודים של ישראל ושעליו להתחיל להחזיר את בני הגזע השחור אל חיק היהדות. במהלך פועלו הכיר קראודי את אלברט כריסטיאן וחלק עמו את אמונתו לגבי מוצאם היהודי של עמי אפריקה. כריסטיאן התמקם באפריקה הדרומית ולימד את חסידיו את מצוות וחוקי הדת‏‏{{הערה|שם=kulanu}}.
-===אמונות ומנהגים===
-ניתן למצוא דמיון בין מנהגי הקהילה לאופן קיום המצוות בעת העתיקה שלפני [[גלות]] [[אשור]]. לדוגמה:
-* בני הרוסאפה קוברים את מתיהם ב[[מערת קבורה|מערות קבורה]].
-* בן רוסאפה אשר אחיו הגדול מת ישא לאישה את אשת אחיו.
-* בני הרוסאפה עוברים [[ברית מילה]].
-* מדי שבת מתקיימות תפילות ב[[בית הכנסת]] של הקהילה.
-בני הרוספה מאמינים ש[[ישו]] לא היה ה[[משיח]], אך כן מאמינים בהיותו [[נביא]]. הם מאמינים שישו לא עלה לשמיים כפי שמאמינים הנוצרים, אלא נקבר כאחד האדם. אמונתם זו גרמה לפגיעה בהכרה בהם כביהודים כשרים, היות שהיהדות אינה מקבלת הכרה כלשהי בישו.{{הערה|שם=kulanu}}
-על אף זאת, ובדומה ליהדות שלפני גלות אשור מקיימים בני הרוסאפה מנהגים יהודיים רבים‏{{הערה|1=‏[http://www.scatteredamongthenations.org/pages/nations/africa/zimbabwe.html Scattered Among The Nations]‏}}:
-==בני הלמבה==
-בזימבבואה, כמו במדינות נוספות באפריקה הדרומית חיים בני שבט ה[[למבה]] אשר מאמינים הם צאצאים לסוחרים יהודיים אשר נדדו לאפריקה מתימן והתפרשו ברחבי היבשת. בני הלמבה טוענים כי אבותיהם היהודיים היו אלו שבנו את העיר זימבבואה מאבן.
-==הגירה יהודית לזימבבואה במאות ה-19-20==
-בעיצומה של התקופה הקולוניאליסטית, הגיעו [[יהודי|היהודים]] ל[[קולוניה]] ה[[האימפריה הבריטית|בריטית]] [[רודזיה]] (כיום רפובליקת [[זימבבואה]]) עם המתיישבים מ[[אירופה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. מאז ש[[בריטניה]] החליטה להעניק עצמאות למושבה הבריטית, במטרה להקים מדינה עצמאית שנקראה זימבבואה, החלה תנועת יציאה המונית של התושבים ה[[אירופה|אירופאיים]] שהיו בה. יחד עמם יצאו גם רוב היהודים.
+==הגירה יהודית לרודזיה במאות ה-19-20==
+במהלך [[המאה ה-19]] בעיצומה של התקופה הקולוניאליסטית, הגיעו [[יהודים|היהודים]] ל[[קולוניה]] ה[[האימפריה הבריטית|בריטית]] [[רודזיה תחת שלטון חברת דרום אפריקה הבריטית|רודזיה]] (כיום רפובליקת [[זימבבואה]]) יחדיו עם המתיישבים מ[[אירופה]]. מאז ש[[בריטניה]] החליטה להעניק עצמאות למושבה הבריטית, במטרה להקים מדינה עצמאית שתקרא זימבבואה, החלה תנועת עבירה המונית של התושבים ה[[אירופה|אירופאיים]] שהיו בה למדינות אחרות. יחדיו עמם יצאו רוב היהודים.
 ===תולדות הקהילה===
-ההתיישבות היהודית ברודזיה החלה עוד בסוף [[המאה ה-19]] וראשית [[המאה ה-20]]. בשנת [[1894]] החלו להגיע ראשוני היהודים מ[[בריטניה]] ומ[[ליטא]]. בית הכנסת הראשון בסולסברי (כיום הארארה) נוסד ב-[[1895]]. בין השנים 1900 ל 1903 לערך היה ר' ירחמיאל שטינברג שהגיע מארץ ישראל לבדו כדי לפרנס אשתו וילדיו - הדמות הדתית המשמעותית בקרב יהודי המקום בהיותו אדם דתי וירא שמים, מה עוד שהבריטים ראו בו איש הגון כיוון שלא לקח לעצמו מאום מהמאפיה שבה עבד וששירתה את הבורים שהפסידו במלחמה לבריטים. לאחר תקופה זו שב לארץ ישראל והיה ידוע בכינוי "הצדיק ממוצא".   בשנת [[1911]] נבנה בית כנסת מפואר בבולוואיו. בשנת [[1920]] היגרו יהודים יוצאי ספרד מהאי [[רודוס]] למושבה הבריטית לשעבר, ובשנת [[1931]] יסדו בבירה בית כנסת ספרדי. בשנת [[1930]] הגיעו יהודים מ[[גרמניה]]. אל הקהילה הצטרפו מעט יהודים לאחר [[השואה]]. היהודים שהתיישבו בסולסברי ובבולאביו ייסדו תנועות נוער ציוניות ואף הוקם בית ספר יהודי בשם '''שרון''' בבירה ובית ספר בשם '''כרמל''' בבולוואיו.
+ההתיישבות היהודית ברודזיה החלה עוד בסוף [[המאה ה-19]] וראשית [[המאה ה-20]]. בשנת [[1894]] החלו להגיע ראשוני היהודים מ[[בריטניה]] ומ[[ליטא]]. בית הכנסת הראשון ב[[סולסברי (זימבבואה)|סולסברי]] (כיום הארארה) נוסד ב-[[1895]]. בין השנים [[1900]] ל-[[1903]] לערך היה ר' ירחמיאל שטינברג איש ארץ ישראל שירד לבדו כדי לפרנס אשתו וילדיו - הדמות הדתית המשמעותית בקרב יהודי המקום בהיותו אדם דתי וירא שמים, מה עוד שהבריטים ראו בו איש הגון כיוון שלא לקח לעצמו מאום מה[[מאפייה]] בה עבד אשר שירתה את הבורים [[מלחמת הבורים|שהפסידו במלחמה לבריטים]]. לאחר תקופה זו שב לארץ ישראל ונודע בכינויו "הצדיק ממוצא". בשנת [[1911]] נבנה בית כנסת מפואר ב[[בולאוואיו|בולוואיו]]. בשנת [[1920]] היגרו [[יהדות רודוס|יהודים יוצאי ספרד מהאי רודוס]] למושבה הבריטית לשעבר, ובשנת [[1931]] יסדו בבירה בית כנסת [[נוסח הספרדים|ספרדי]]. בשנת [[1930]] הגיעו יהודים מ[[גרמניה]]. אל הקהילה הצטרפו מעט יהודים לאחר [[השואה]]. היהודים שהתיישבו בסולסברי ובבולאביו ייסדו [[תנועת נוער|תנועות נוער]] [[ציונות|ציוניות]] ואף הוקם בית ספר יהודי בשם '''שרון''' בבירה ובית ספר בשם '''כרמל''' בבולוואיו.
-[[הקהילה היהודית]] בזימבבואה הייתה ייחודית בניסיונותיה להקים [[חווה חקלאית|חוות חקלאיות]] המבוססות על [[עבודה עברית]]. בנוסף עסקו המתיישבים בענף ה[[יהלום|יהלומים]] וה[[תעשייה]].
+[[הקהילה היהודית]] ברודזיה הייתה ייחודית בניסיונותיה להקים [[חווה חקלאית|חוות חקלאיות]] המבוססות על [[עבודה עברית]]. בנוסף עסקו המתיישבים בענף ה[[יהלום|יהלומים]] וה[[תעשייה]].
-עם תחילת המאבק השחור וההידרדרות במצב הביטחוני בשנות השבעים, עזבו רוב היהודים את המדינה. קצב ההגירה היהודית הלך וגדל והגיע לשיאו ב-[[1961]]. רבים עזבו את המדינה בשנת [[1979]] סמוך להקמת רפובליקת זימבבואה. רוב היהודים שעזבו התיישבו ב[[דרום אפריקה]] הסמוכה ואחרים בישראל, אוסטרליה ובריטניה.
+עם תחילת המאבק השחור וההידרדרות במצב הביטחוני ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], עזבו מירב היהודים את המדינה. קצב ההגירה היהודית הלך וגדל והגיע לשיאו ב-[[1961]] {{מקור}}. רבים עזבו את המדינה בשנת [[1979]] סמוך להקמת רפובליקת זימבבואה. רוב היהודים שעזבו התיישבו ב[[דרום אפריקה]] הסמוכה ואחרים ב[[ישראל]], [[אוסטרליה]] ו[[בריטניה]].
 ===המצב היום===
-כיום חיים בזימבבואה כ-300 יהודים, כמאה ב[[הארארה]], לשעבר '''סולסברי''', שהיא [[עיר בירה|עיר הבירה]] של זימבבואה, וכ-150 ב[[בולוואיו]] (Bulawayo). ובודדים גרים ב"קווה קווה" (KweKwe), "גרו" (Gweru) ו"קדומה" (Kadom){{הערה|שם=bir|1=מקור:'''אליהו בירנבוים''' }}. רוב היהודים הגרים היום במדינה הם בגיל מתקדם.
+כיום חיים בזימבבואה כ-300 יהודים, כמאה ב[[הארארה]], לשעבר '''סולסברי''', שהיא [[עיר בירה|עיר הבירה]] של זימבבואה, וכ-150 ב[[בולוואיו]] (Bulawayo). ובודדים גרים ב"קווה קווה"{{אנ|KweKwe}} (KweKwe), "גרו" (Gweru){{אנ|Gweru}} ו"קדומה" (Kadom){{אנ|Kadoma, Zimbabwe}}.{{הערה|שם=bir|1=מקור:'''אליהו בירנבוים''' }} רוב היהודים הגרים היום במדינה הם כאמור מבוגרים.
 המוסד המרכזי של הקהילה בהארארה הוא [[בית אבות]], אשר בו מתגוררים כ-30 יהודים. בימי חול בית האבות הוא גם [[בית הכנסת]] ומתקיימים בו תפילות שלוש פעמים ביום עם [[רב]] המקום. ב[[שבת]] מתקיימת התפילה בבניין הקהילה.
 ===הסתגלות בתי הספר===
-בית הספר היהודי "כרמל", אשר נוסד עבור ילדים יהודים, מונה 200 תלמידים, מתוכם רק 5 יהודים. ההורים הלא-יהודים מבקשים לבניהם מוסד חינוכי בעל רמה ומוצאים את בית הספר היהודי מתאים לכך. הלימודים מתחילים במסדר בוקר שבו כל הילדים אומרים [[מודה אני]]. ב[[יום שישי]] עורכים [[קבלת שבת]] ומסיימים את הטקס בשירת [[התקווה]]. את ה[[קידוש]] עורך ילד יהודי אך את [[ברכת המזון]] אומר תלמיד לא יהודי. אין לימודים בבית הספר בימי שבת ומועד.
+בית הספר היהודי "'''כרמל'''", אשר נוסד עבור ילדים יהודים, מונה 200 תלמידים, מתוכם רק 5 יהודים. ההורים [[גוי|הלא-יהודים]] מבקשים לבניהם מוסד חינוכי בעל רמה ומוצאים את בית הספר היהודי מתאים לכך. הלימודים מתחילים במסדר בוקר שבו כל הילדים אומרים [[מודה אני]]. ב[[יום שישי]] נערכת [[קבלת שבת]] ומסיימים את הטקס בשירת [[התקווה]]. את ה[[קידוש]] עורך ילד יהודי אך את [[ברכת המזון]] אומר תלמיד לא יהודי. אין לימודים בבית הספר בימי שבת וחגי מועד.
-הרב אליהו בירנבוים, ראש תוכנית "עמיאל", השולחת רבנים לקהילות יהודיות ברחבי העולם והמבקר בעיקר בקהילות בהן מספר היהודים אינו רב, מציין כי בקהילות נוספות בעולם קיים מצב דומה: בבית ספר על שם [[אלברט איינשטיין]] ב[[קיטו]] ([[אקוודור]]), בבית הספר היהודי ב[[לה פס]] ([[בוליביה]]), בבית ספר ב[[פורט אליזבת]] ([[דרום אפריקה]]) ועוד{{הערה|שם=bir}} .
+הרב [[אליהו בירנבוים]], ראש תוכנית "[[מכון עמיאל|עמיאל]]", השולחת רבנים לקהילות יהודיות ברחבי העולם והמבקר בעיקר בקהילות בהן מספר היהודים אינו רב, מציין כי בקהילות נוספות בעולם קיים מצב דומה: בבית ספר על שם [[אלברט איינשטיין]] ב[[קיטו]] ([[אקוודור]]), בבית הספר היהודי ב[[לה פס]] ([[בוליביה]]), בבית ספר ב[[פורט אליזבת]] ([[דרום אפריקה]]) ועוד{{הערה|שם=bir}} .
 ===שריפת בית הכנסת===
-בערב יום כיפור תשס"ג (2002) הוצת בית הכנסת הגדול של קהילת בולאוויו אשר הכיל 1,500 מקומות. בית הכנסת שהיה גאוות הקהילה נשרף כולו, אך ספרי התורה ניצלו. לאור הסיכוי הקלוש כי תוקם מחדש קהילה גדולה בעיר, הוחלט למכור את המבנה ל[[כנסייה]]. הכנסייה הסכימה כי ה[[מקווה]] שבמבנה שבחצר יישאר לשימוש הבלעדי של היהודים{{הערה|שם=bir}}. גורל דומה היה גם לבתי כנסת אחרים במדינה.
+ב[[ערב יום כיפור]] [[ה'תשס"ג]] ([[2002]]) הוצת בית הכנסת הגדול של קהילת בולאוויו אשר הכיל 1,500 מקומות. בית הכנסת שהיה גאוות הקהילה נשרף כולו, אך ספרי התורה ניצלו. לאור הסיכוי הקלוש כי תוקם מחדש קהילה גדולה בעיר, הוחלט למכור את המבנה ל[[כנסייה]]. הכנסייה הסכימה כי ה[[מקווה]] שבמבנה שבחצר יישאר לשימוש הבלעדי של היהודים.{{הערה|שם=bir}} גורל דומה היה גם לבתי כנסת אחרים במדינה.
 ===שליחי סוכנות===
-בעבר (2001-2003) היו שליחים מטעם [[הסוכנות היהודית]] (פרויקט "ערבים"). אך כיום השליח ל[[דרום אפריקה]] מטפל גם ביהודי זימבבואה.
+בעבר ([[2001]]–[[2003]]) היו שליחים מטעם [[הסוכנות היהודית]] (פרויקט "ערבים"). אך כיום השליח ל[[דרום אפריקה]] מוסיף לטפל ביהודי זימבבואה.
 == ראו גם ==
-* [[יחסי זימבבואה-ישראל]]
+* [[יחסי זימבבואה–ישראל]]
 * [[למבה]]
-* [[עשרת השבטים]]
+*[[יהודי רוסאפה]]
-* [[אבאיודאייה]]
-* [[יהודי האיגבו]]
 == קישורים חיצוניים ==
-* [[אליהו בירנבוים]], [http://www.daat.ac.il/he-il/kehilot/yehudi-olami/zimbabwe.htm בית אבות לבן באפריקה], [[מקור ראשון]] - מוסף שבת , 27 יולי 2007, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].
+* [[אליהו בירנבוים]], [http://www.daat.ac.il/he-il/kehilot/yehudi-olami/zimbabwe.htm בית אבות לבן באפריקה], [[מקור ראשון]] - מוסף שבת, 27 יולי 2007, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].
+* {{nrg|[[צביקה קליין]], [[מקור ראשון]]|בצל ההפיכה: הצצה לקהילה היהודית בזימבבואה|906/264|15 בדצמבר 2017|11|2}}
+* {{אנו – מוזיאון העם היהודי}}
 == הערות שוליים ==
@@ שורה 66: / שורה 41: @@
 {{יהדות אפריקה}}
-[[קטגוריה:קבוצות הטוענות למוצא יהודי]]
+[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|זימבבואה, יהדות]]
-[[קטגוריה:יהדות התפוצות|זימבבואה, יהדות]]
 [[קטגוריה:זימבבואה: דמוגרפיה]]
 [[קטגוריה:יהדות אפריקה|זימבבואה]]

יהדות אפריקה
צפון אפריקה	אלג'יריה • הרי האטלס • לוב • מצרים • מרוקו • סודאן • תוניסיה (יהדות ג'רבה • יהדות קרתגו)
אחרות	אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה •גאנה • ג'יבוטי • גינאה ביסאו • דרום אפריקה • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • כף ורדה • לסוטו • מאוריציוס • מאלי • מוזמביק • ניגריה • נמיביה • קניה
ראו גם	אבאיודאיה • האיגבו • למבה