בלומה זייגרניק – הבדלי גרסאות

בלומה זייגרניק
Блю́ма Ву́льфовна Зейга́рник
	בלומה זייגרניק, 3 באפריל 1921
לידה	9 בנובמבר 1900; פרינאי, Suwałki Governorate (כיום ליטא)
פטירה	24 בפברואר 1988 (בגיל 87); מוסקבה, ברית המועצות
ענף מדעי	פסיכולוגיה
מקום מגורים	ברית המועצות
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
מנחה לדוקטורט	קורט לוין
מוסדות	אוניברסיטת מוסקבה
תלמידי דוקטורט	Farit Safuanov, Alla Kholmogorova, Valentina Nikolayeva
פרסים והוקרה	פרס קורט לוין (1983); פרס לומונוסוב ;
תרומות עיקריות
	חוקרת פסיכולוגיה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־10:42, 2 באוקטובר 2024

בלומה זייגרניק (ברוסית: Ву́льфовна Зейга́рник;‏ 9 בנובמבר 1900 – 24 בפברואר 1988)^[1] הייתה פסיכולוגית יהודיה סובייטית ממוצא ליטאי, חברה בבית הספר לפסיכולוגיה ניסיונית של ברלין (אנ') ומה שמכונה חוג ויגוצקי (אנ'). היא תרמה לביסוס הפסיכופתולוגיה הניסיונית כדיסציפלינה נפרדת בברית המועצות בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. בלומה זייגרניק ידועה כמי שגילתה את אפקט זייגרניק.

ראשית חייה והשכלתה

זייגרניק נולדה בשם Zhenya Bluma Gerštein (או Geršteinaite) למשפחה יהודית בפרינאי, מחוז סובלקי (אנ') (כיום בליטא), והייתה בתם היחידה של וולף ורוניה פייגה גרשטיין. שפתה העיקרית הייתה רוסית, אם כי היא ידעה גם לדבר יידיש, ליטאית ופולנית. הוריה של בלומה אימצו באופן לא רשמי את בעלה לעתיד, אלברט זייגרניק, ושילמו עבור חינוך שני הילדים בחו"ל.

במכתבה האוטוביוגרפי, שכתבה ב-1927, כפי שנדרש לעבודת הדוקטורט שלה, ושזמין בארכיון אוניברסיטת הומבולדט, היא כתבה שעד גיל 15 היא לקחה שיעורים פרטיים ובשנת 1916החלה ללמוד בגימנסיה ריימן-דלמטוב במינסק. זייגרניק עזבה את הגימנסיה ב-1918 לאחר שעברה את מבחן הגמר. בשנים 1920–1922 היא הלכה לשמוע הרצאות ב"מחלקה למדעי הרוח של הקורסים הגבוהים של ליטא בקובנה" [כיום אוניברסיטת ויטאוטאס מגנוס].^[2]

במאי 1922 עזבו בני הזוג לעתיד לברלין, שם למד אלברט במכון הפוליטכני ובלומה למדה באוניברסיטת ברלין. הם נישאו בקובנה ב-9 בינואר 1924. באוניברסיטת ברלין, היא פגשה את קורט לוין ועם סיום לימודיה סייעה לו בעבודתו הניסיונית. היא סיימה את לימודיה ב-1925 וקיבלה תואר דוקטור מאותה אוניברסיטה ב-1927.^[1]^[3] היא תיארה את אפקט זייגרניק בתזה שהוכנה תחת פיקוחו של קורט לוין.^[4]

חייה הבוגרים

במאי 1931 עברה זייגרניק מברלין למוסקבה, שם החלה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם לב ויגוצקי במכון לפעילות עצבית גבוהה השייך למחלקה למדעי הטבע של האקדמיה הקומוניסטית (אנ'), הנמצא בבית חולים Psychoneurological Hospital of the All-Union Institute of Experimental) Medicine ,היה קיים במוסקבה בשנים 1932–1944). משנות הארבעים, החלה זייגרניק לעבוד במכון לפסיכיאטריה במוסקבה.^[2]^[5]

ב-1940 אירע אירוע מרכזי בחייה של זייגרניק; בעלה אלברט נעצר על ידי המועצה המיוחדת של ה-NKVD (אנ') ונידון (ב-26 בפברואר 1942) ל-10 שנות מאסר במחנה עבודה, המכונה לעיתים קרובות גולאג, בהאשמה שהוא "סוכן של מודיעין זר ועל פעילות ריגול". בשלב זה כבר היו להם שני ילדים, האחד בן שש (יליד 1934) והשני בן פחות משנה (יליד 1939). היא נשארה לטפל בהם בעצמה. אלברט מת במחנה בשנות הארבעים.^[1]

במהלך מלחמת העולם השנייה פונו זייגרניק וילדיה ממוסקבה. באותה תקופה עבדה יחד עם אלכסנדר לוריא ופסיכולוגים נוספים בבית החולים הנוירוכירורגי מס' 3120 בפינוי בכפר קיסגץ', מחוז צ'ליאבינסק, שם עסקה בשיקום תפקודים קוגניטיביים ומנטליים לאחר חבלות מוח וטיפול שיקומי של פצועים.

זייגרניק נפטרה במוסקבה ב-24 בפברואר 1988.^[1]

קשרים שהשפיעו על חייה

אחד מהאנשים הראשונים שהשפיעו על חייה של זייגרניק היה קורט לוין. זייגרניק פגשה את לוין בשנת 1924 באוניברסיטת ברלין.^[5] בתקופה זו, לוין היה מורה וחוקר. זייגרניק אהבה את דעותיו הפרוגרסיביות והחלה את הקריירה המדעית שלה בקבוצת המחקר שלו. יחד עם לוין היא פיתחה את התיאוריה הידועה שלה: אפקט זייגרניק. לא רק שלוין היה אחד מהמשפיעים העיקריים בחייה של זייגרניק, אלא שהוא גם היה חברה הטוב. קשר נוסף שהשפיע על זייגרניק היה הקשר עם לב ויגוצקי. זייגרניק נפגש איתו והחל לעבוד איתו, כמו גם עם אלכסנדר לוריא ואלכסיי לאונטייב (אנ') ב-1931. יחד הם למדו נושאים הקשורים למבנים מנטליים ופסיכולוגיה כללית. המחקר שלהם גם אפשר לזייגרניק לייסד ולתת שם לתחום פסיכולוגיה משלה.^[1]

מחקר ותרומות

בשנות ה-20 המשיכה זייגרניק את לימודיה בפיקוחו של לוין והצליחה לערוך מחקר על זיכרון בו השוותה זיכרון של משימות שנקטעו לבין זיכרון של משימות שהושלמו ומצאה שאנשים נוטים לזכור משימות שנקטעו טוב יותר מאלה שהושלמו. ממצא זה נודע בשם אפקט זייגרניק.

בשנות ה-30 החלה לעבוד במכון לפעילות עצבית גבוהה, שם הושפעה מוויגוצקי. בהשפעת ויגוצקי החלה לעבוד על בעיות שונות הקשורות לפתולוגיות של חשיבה, הפרעות פסיכוטיות ואישיות וכו'. גיטה בירנבאום, תלמידה נוספת של לוין ובוגרת אוניברסיטת ברלין, שיתפה איתה פעולה באופן צמוד.

בשנת 1940 החל זייגרניק לפרסם עבודות על השפעתן של פגיעות מוחיות. לימודיה נמשכו בשנים 1941–1943 בבית החולים הנוירוכירורגי מס' 3120 בפינוי שאורגן על ידי אלכסנדר לוריא. העניין העיקרי שלה היה אובדן הספונטניות בעקבות פציעות צבאיות של האונות הקדמיות של המוח. תחום נוסף במחקרה בבית החולים היה חירשות-אילמות תגובתית לאחר זעזוע מוח.^[6] עד סוף שנות ה-40 היא צברה ידע רב שאפשר לה להשוות פתולוגיות בחולים עם ובלי טראומות צבאיות. מתוצאות ממחקרים אלה, היא הכינה עבודת דוקטור למדעים, אך הטקסט נגנב זמן קצר לפני השלמתו. ב-1950, עם תחילת קמפיין אנטישמי בברית המועצות, הפסיקה זייגרניק לעמוד בראש המעבדה, וב-1953 היא פוטרה מהמכון לפסיכיאטריה.^[1] באותה שנה, עם מותו של סטלין, חזרה לעבוד במכון.

עד 1959, היא הכינה עוד עבודת דוקטור למדעים שכותרתה "הפרעות חשיבה בחולי נפש". בעבודת הדוקטורט שלה תיארה זייגרניק את תוצאות מחקר על 710 חולים שאובחנו עם סכיזופרניה, אפילפסיה, מחלות כלי דם במוח, פגיעה מוחית, פיגור שכלי, דלקת המוח, שיתוק מתקדם, פסיכוזה מאניה דיפרסיה והפרעות אישיות. זייגרניק התייחסה לשלוש קטגוריות עיקריות של הפרעות חשיבה: עיוות תהליך ההכללה, עיוות המבנה הלוגי של החשיבה, ועיוות חשיבה מכוונת מטרה. היא חקרה אילו תת-קטגוריות משלוש הקטגוריות העיקריות הללו אופייניות למחלות מסוימות וכיצד הכי טוב לזהות אותן. השוואה בין נתונים פסיכולוגיים וקליניים ניסיוניים אפשרה אבחון מחלות בצורה יעילה יותר. נתונים ניסויים הביאו את זייגרניק למסקנה שהחלוקה הרווחת של פעילות מנטלית לתהליכים נפרדים היא מלאכותית ואינה מאפשרת תיאור עקבי של התפוררות החשיבה. החשיבה מתפרקת לא כתהליך נפרד אלא כפעילות. בעיקר בשל מחקרה של זייגרניק בשנות ה-40–1950 בברית המועצות, הייתה הצטברות של מערך גדול של נתוני מחקר שנבנו באופן שיטתי, אלו היוו מאוחר יותר את הבסיס לפסיכולוגיה חריגה ניסיונית (experimental abnormal psychology), והתרחבו מאוד במהלך העשורים הבאים.

בשנים הבאות פרסמה זייגרניק מספר מונוגרפיות וספרי לימוד אקדמאים המוקדשים לפסיכולוגיה של סוגים שונים של הפרעות בחולי נפש, לרבות הפרעות התודעה, האישיות, התפיסה והזיכרון. עבודות אלו תיעדו הצטברות של חומר ניסיוני, פיתוח מושגים ומתודולוגיות של מחקר, וכן גיבשו את המשימות והאפשרויות של מבחנים וניסויים פסיכולוגיים,את תפקיד המחקר הפתופסיכולוגי להבנת הפסיכולוגיה בנורמה ותרמו לפיתוח הפסיכיאטריה:

Thinking Disorders in the Mentally Ill (1958)^[7]
The Pathology of Thinking (1962)^[8]
Introduction to Abnormal Psychology (1969)^[9]
Personality and the Pathology of Activity (1971)^[10]
Foundations to Abnormal Psychology (1973)
Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development (1980)^[11]
Abnormal Psychology (1968)^[12]

זייגרניק מתחה ביקורת על מחקר פסיכולוגי שבו הדגש העיקרי לא היה על הניסוי אלא על מדידה וקורלציה של מאפיינים אינדיבידואליים או תכונות אישיות. היא ראתה חובה להשתמש בסט טכניקות וסברה שמחקר פתופסיכולוגי צריך לכלול מספר מרכיבים: ניסוי, ראיון עם מטופל, תצפית על התנהגות המטופל במהלך המחקר, ניתוח סיפור חייו של אדם חולה (שהיא היסטוריה רפואית שנכתבה באופן מקצועי על ידי רופא ורשומה קלינית), והשוואה של נתוני הניסוי עם היסטוריית החיים של המטופל. מבחינתה, חשוב מאוד (אם כי לא תמיד אפשרי) לבצע מחקר שמאפשר מעקב לאורך זמן אחר המטופל. בעיניה הניסוי חייב לקחת בחשבון שלא ניתן לחלק את הנפש (psyche) למרכיבים נפרדים, ולכן לא ניתן לצמצם את הניסוי למדידת המאפיינים של מרכיבי הנפש האישיים. במקביל, היא מתחה ביקורת על מחקר פסיכולוגי ספקולטיבי: תיאוריות ורעיונות שלא היו קשורים למחקרים ניסויים שיטתיים. זייגרניק הצביעה על כך שהמחקרים הפוריים ביותר הם אלה הקשורים לניתוח התחום האינטלקטואלי (הקשור לתחושות, תפיסות, רעיונות, מושגים ושילובם, ודיבור), ולא לתחום הרגשי הפכפך יותר (מצבי רוח, תחושות ודחפים). לדעתה, העיקרון המרכזי של בניית ניסוי פתופסיכולוגי הוא עקרון ניתוח איכותני של מהלך התהליכים הנפשיים של המטופל, בניגוד למדידת ציוני המבדקים גרידא. בנוסף למורכבות המשימות שהמטופל הצליח להבין או להשלים, היא ראתה חשיבות בהבנת הסיבה לטעויות של המטופל ולקשייו. בניגוד לנבדקים בריאים, שיחסם כלפי לניסוי הוא קבלת משימות ומעקב אחר הוראות, חולי נפש לפעמים מתעלמים, מפרשים לא נכון משימות, ולפעמים אף מתנגדים באופן אקטיבי להוראות. זייגרניק ציינה כי הניסוי הפתופסיכולוגי הוא פעילות דו-כיוונית משותפת של הנסיין והנבדק, והמצב של הניסוי הפתופסיכולוגי הוא מקטע מהחיים האמיתיים. לכן, הניסוי לא צריך להתמקד במדידה או הערכה של מצבים פסיכולוגיים קיימים, אלא צריך להיות מתוכנן לייצר שינוי במצבים אלה. בדיקות אבחון, לפי הרעיון שלה, צריכות להתבצע כניסויים פסיכולוגיים במובן הוויגוסקי.^[12]

עבודתה של זייגרניק סיפקה שירות מצוין למדינתה וכפתופיזיולוגית, היא ביססה את השימוש בעבודתה בטיפול הרפואי, במיוחד בעבודה קלינית. הניסיון הרב של זייגרניק עזר לה להציג את שלבי ההתפתחות של הפסיכולוגיה הרוסית.^[13] היא המשיכה ללמד והתרכזה בחשיבות בריאות הנפש והפרקטיקה הקלינית. מאוחר יותר, זייגרניק הגיע למסקנה שהחשיבות של ביצוע הערכת אישיות של מצבו הפסיכולוגי של המטופל והבנה כללית של מבנה הפגם שלו היא המפתח.^[13] זייגרניק קבעה כי "כל בעיה המוצעת על ידי הפרקטיקה הפסיכיאטרית, בין אם היא נוגעת לבדיקת מוגבלות, או חקר מבנה ההפוגה, או יעילות הטיפול – הנתונים של המחקר הפסיכולוגי מועילים רק בבת אחת, מתי והיכן שהם מציעים הסמכה של כל האישיות ולא של תהליך נפשי מסוים".

אפקט זייגרניק

בפסיכולוגיה, אפקט זייגרניק קובע שאנשים זוכרים משימות שלא הושלמו או משימות שנקטעו טוב יותר ממשימות שהושלמו (אין לבלבל את ההשפעה הזו עם אפקט אובסיאנקינה (אנ')).^[14] בפסיכולוגיית הגשטאלט, אפקט זייגרניק שימש כדי להדגים את הנוכחות הכללית של תופעות גשטאלט: לא רק כתופעות המופיעות כהשפעות תפיסתיות, אלא גם נוכחות בהכרה.^[15]

פרסים והוכרה

בשנת 1978 קיבל זייגרניק את פרס לומונוסוב מאוניברסיטת מוסקבה.^[16]

בשנת 1980 השתתפה זייגרניק בקונגרס הבינלאומי לפסיכולוגיה של לייפציג, אחת ההזדמנויות הבודדות לנסוע מחוץ לברית המועצות ולפגוש עמיתים זרים. שם היא פגשה את ג'ון לואין טאפ, פרופסור באוניברסיטת מינסוטה ויו"ר ועדת הפרס לזכרו של קורט לוין, שהופתע לגלות שהיא אישה ואחת הסטודנטיות האחרונות של קורט לוין בברלין שנותרו בחיים. בשנת 1983, ג'ון לואין טאפ הכריז עליה כזוכת פרס קורט לוין.^[17] אף על פי שלא הורשאה לצאת מחוץ לברית המועצות, קיבלה זייגרניק את הדיפלומה ואת התמיכה הכספית. נהוג שכל זוכה מציג מאמר, וזייגרניק הגישה את מאמרה המבוסס בעיקר על ספרה "תורת האישיות של קורט לוין" (ברוסית).^[18]

ספרים של בלומה זייגרניק

Thinking Disorders in the Mentally Ill (1958)
The Pathology of Thinking (1962)
Introduction to Abnormal Psychology (1969)
Personality and the Pathology of Activity (1971)
Foundations to Abnormal Psychology (1973)
Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development (1980)
Abnormal Psychology (1968)

פרסומים נבחרים

1927: Das Behalten erledigter und unerledigter Handlungen. Psychologische Forschung 9, 1–85.
1965: The Pathology of Thinking. New York: Consultants Bureau Enterprises.
1972: Experimental Abnormal Psychology. New York: Plenum Press.
1984: Kurt Lewin and Soviet psychology. Journal of Social Issues 40 (2), 181–192.

ראו גם

אפקט זייגרניק

לקריאה נוספת

Zeigarnik, B. (1938). On finished and unfinished tasks.
Lippitt, R. (1947). Kurt Lewin, 1890-1947. Adventures in the exploration of interdependence. Sociometry, 87-97.
Tapp, J. L. (1984). Kurt Lewin Memorial Address: BV Zeigarnik. Journal of Social Issues, 40(2), 177-179.
Zeigarnik, B. V., & Rubinstein, S. Y. (1985). Psychology during the war years. Vestnik Moskovskogo Universiteta - Seriya 14: Psikhologiya, 14(2), 8–12.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלומה זייגרניק בוויקישיתוף

Bluma Zeigarnik, סרטון בערוץ "Grace Neiderhiser", באתר יוטיוב (אורך: 10:09)
מאמר שכתב הנכד של בלומה, אנדרי ו. זייגרניק, שנקרא BLUMA ZEIGARNIK: A MEMOIR (אנגלית)
מאמר שכתב מ. מרקו על חייה ועבודתה של בלומה זייגרניק ונקרא Life and work of the psychologist Bluma Zeigarnik (1901-1988) (אנגלית).
שיחות עם בלומה זייגרניק במאמר שנכתב על ידי מ.ג ירושבסקי (М.Г. ЯРОШЕВСКИЙ) ונקרא At the school of Kurt Lavin, From conversations with B.V Zeigarnik (מרוסית: В ШКОЛЕ КУРТА ЛЕВИНА Из бесед с Б.В. Зейгарник) (ברוסית).
מאמר המנתח את תרומתה של זייגרניק לפיתוח הפתופסיכולוגיה כענף בפסיכולוגיה קלינית. נכתב על ידי ו.ו. ניקולייב (V.V Nikolaeva) ונקרא B.W. Zeigarnik and Pathopsychology (באנגלית).

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Andrey V. Zeigarnik, BLUMA ZEIGARNIK: A MEMOIR, Society for Gestalt Theory and its Applications, 2007
^ ¹ ² Lompscher, Joachim (2011), Volkmann-Raue, Sibylle; Lück, Helmut E. (eds.), "Bljuma Vol'fovna Zejgarnik: Einheit des Psychischen", Bedeutende Psychologinnen des 20. Jahrhunderts (בגרמנית), Wiesbaden: VS Verlag für Sozialwissenschaften: 207–222, doi:10.1007/978-3-531-93064-0_16, ISBN 978-3-531-17815-8, נבדק ב-2023-01-24
^ MacLeod, Colin M. (2020). "Zeigarnik and von Restorff: The memory effects and the stories behind them". Memory & Cognition (באנגלית). 48 (6): 1073–1088. doi:10.3758/s13421-020-01033-5. PMID 32291585.
^ Zeigarnik, Bluma (1927). "Untersuchungen zur Handlungs- und Affektpsychologie. III. Das Behalten erledigter und unerledigter Handlungen". Psychologische Forschung (בגרמנית). 9: 1–85. doi:10.1007/BF02409755.
^ ¹ ² Yaroshevskii, M. G. (1988). "In K. Lewin's school (conversations with B. V. Zeigarnik)". Voprosy Psikhologii (ברוסית) (3): 172.
^ Zeigarnik, B. V., & Rubinstein, S. Y. (1985), Psychology during the war years, psycnet.apa.org, ‏1985
^ Zeigarnik, B. V. (1958). Narusheniya myshleniya u psikhicheskikh bol'nykh [Thinking Disorders in the Mentally Ill] (ברוסית). Moscow: State Scientific Research Institute of Psychiatry.
^ Zejgarnik, B. W. (1965). The Pathology of Thinking (באנגלית). INTERNET ARCHIVE: New York : Consultants Bureau.
^ Zeigarnik, B. V. (1969). Vvedenie v patopsikhologiyu [Introduction to Abnormal Psychology] (ברוסית). Moscow: Izd-vo Moskovskogo Universiteta.
^ B.W Zeigarnik, Zeigarnik - 1972 - Psychological Research On The Pathology of Activity, SCRIBD, ‏1972
^ Zeigarnik, B. V.; Bratus', B. S. (1980). Ocherki po psikhologii anomalʹnogo razvitiya lichnosti [Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development] (ברוסית). Moscow: Izd-vo MGU. OCLC 1077119202.
^ ¹ ² Zeigarnik, B. V. (1976). Patopsikhologiya [Abnormal Psychology] (ברוסית). Moscow: Moscow State University. OCLC 818510657.
^ ¹ ² Nikolaeva, Valentina (2011). "B.W. Zeigarnik and Pathopsychology". Psychology in Russia: State of the Art. 4: 176–192. doi:10.11621/pir.2011.0010.
^ Maria Ovsiankina, [https://link.springer.com/article/10.1007/BF00410261 Untersuchungen zur Handlungs- und Affektpsychologie VI. Die Wiederaufnahme unterbrochener Handlungen], SpringerLink, 1928 (בגרמנית)
^ K. Koffka, Principles Of Gestalt Psychology, 1935https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.218363pp 334ff
^ "Lomonosov Award - 1978: B. V. Zeigarnik | Chronicle of Moscow University". letopis.msu.ru (ברוסית). נבדק ב-2023-01-30.
^ Tapp, June Louin (1984). "Kurt Lewin Memorial Address: B. V. Zeigarnik". Journal of Social Issues (באנגלית). 40 (2): 177–179. doi:10.1111/j.1540-4560.1984.tb01100.x.
^ Zeigarnik, B. V. (1984). "Kurt Lewin and Soviet Psychology". Journal of Social Issues (באנגלית). 40 (2): 181–192. doi:10.1111/j.1540-4560.1984.tb01101.x.

[Memoir-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Andrey V. Zeigarnik, BLUMA ZEIGARNIK: A MEMOIR, Society for Gestalt Theory and its Applications, 2007

[:1-2] ¹ ² Lompscher, Joachim (2011), Volkmann-Raue, Sibylle; Lück, Helmut E. (eds.), "Bljuma Vol'fovna Zejgarnik: Einheit des Psychischen", Bedeutende Psychologinnen des 20. Jahrhunderts (בגרמנית), Wiesbaden: VS Verlag für Sozialwissenschaften: 207–222, doi:10.1007/978-3-531-93064-0_16, ISBN 978-3-531-17815-8, נבדק ב-2023-01-24

[3] MacLeod, Colin M. (2020). "Zeigarnik and von Restorff: The memory effects and the stories behind them". Memory & Cognition (באנגלית). 48 (6): 1073–1088. doi:10.3758/s13421-020-01033-5. PMID 32291585.

[4] Zeigarnik, Bluma (1927). "Untersuchungen zur Handlungs- und Affektpsychologie. III. Das Behalten erledigter und unerledigter Handlungen". Psychologische Forschung (בגרמנית). 9: 1–85. doi:10.1007/BF02409755.

[:2-5] ¹ ² Yaroshevskii, M. G. (1988). "In K. Lewin's school (conversations with B. V. Zeigarnik)". Voprosy Psikhologii (ברוסית) (3): 172.

[6] Zeigarnik, B. V., & Rubinstein, S. Y. (1985), Psychology during the war years, psycnet.apa.org, ‏1985

[7] Zeigarnik, B. V. (1958). Narusheniya myshleniya u psikhicheskikh bol'nykh [Thinking Disorders in the Mentally Ill] (ברוסית). Moscow: State Scientific Research Institute of Psychiatry.

[8] Zejgarnik, B. W. (1965). The Pathology of Thinking (באנגלית). INTERNET ARCHIVE: New York : Consultants Bureau.

[9] Zeigarnik, B. V. (1969). Vvedenie v patopsikhologiyu [Introduction to Abnormal Psychology] (ברוסית). Moscow: Izd-vo Moskovskogo Universiteta.

[10] B.W Zeigarnik, Zeigarnik - 1972 - Psychological Research On The Pathology of Activity, SCRIBD, ‏1972

[11] Zeigarnik, B. V.; Bratus', B. S. (1980). Ocherki po psikhologii anomalʹnogo razvitiya lichnosti [Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development] (ברוסית). Moscow: Izd-vo MGU. OCLC 1077119202.

[:32-12] ¹ ² Zeigarnik, B. V. (1976). Patopsikhologiya [Abnormal Psychology] (ברוסית). Moscow: Moscow State University. OCLC 818510657.

[Patho-13] ¹ ² Nikolaeva, Valentina (2011). "B.W. Zeigarnik and Pathopsychology". Psychology in Russia: State of the Art. 4: 176–192. doi:10.11621/pir.2011.0010.

[14] Maria Ovsiankina, [https://link.springer.com/article/10.1007/BF00410261 Untersuchungen zur Handlungs- und Affektpsychologie VI. Die Wiederaufnahme unterbrochener Handlungen], SpringerLink, 1928 (בגרמנית)

[15] K. Koffka, Principles Of Gestalt Psychology, 1935https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.218363pp 334ff

[16] "Lomonosov Award - 1978: B. V. Zeigarnik | Chronicle of Moscow University". letopis.msu.ru (ברוסית). נבדק ב-2023-01-30.

[:0-17] Tapp, June Louin (1984). "Kurt Lewin Memorial Address: B. V. Zeigarnik". Journal of Social Issues (באנגלית). 40 (2): 177–179. doi:10.1111/j.1540-4560.1984.tb01100.x.

[18] Zeigarnik, B. V. (1984). "Kurt Lewin and Soviet Psychology". Journal of Social Issues (באנגלית). 40 (2): 181–192. doi:10.1111/j.1540-4560.1984.tb01101.x.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
- {{מדען
+{{מדען
-|שם=בלומה זייגרניק
+| שם = בלומה זייגרניק
-|שם בשפת המקור=Блю́ма Ву́льфовна Зейга́рник
+| שם בשפת המקור = Блю́ма Ву́льфовна Зейга́рник
+| תמונה = Bluma Zeigarnik, April 3, 1921.jpg
-|תאריך לידה=[[9 בנובמבר]] [[1900]]
+| כיתוב = בלומה זייגרניק, 3 באפריל 1921
-|מקום לידה=[[פרינאי]], [[Suwałki Governorate]] (כיום [[ליטא]])
-|תאריך פטירה=[[24 בפבואר]] [[1988]]
+| תאריך לידה = [[9 בנובמבר]] [[1900]]
-|מקום פטירה= [[מוסקבה]], [[ברית המועצות]]
+| מקום לידה = [[פרינאי]], [[Suwałki Governorate]] (כיום [[ליטא]])
+| תאריך פטירה = [[24 בפברואר]] [[1988]]
-|תמונה=[[קובץ:Bluma Zeigarnik, April 3, 1921.jpg|200px|ממוזער|בלומה זייגרניק, 3 באפריל 1921]]
+| מקום פטירה = [[מוסקבה]], [[ברית המועצות]]
-|כיתוב=
-|תרומות עיקריות=חוקרת [[פסיכולוגיה]]
+| ענף מדעי = [[פסיכולוגיה]]
-|ענף מדעי=[[פסיכולוגיה]]
+| תרומות עיקריות = חוקרת [[פסיכולוגיה]]
+| מדינה = [[ברית המועצות]]
-|הערות=
+}}
-|מדינה=[[ברית המועצות]]}}
+'''בלומה זייגרניק''' (ב[[רוסית]]: '''Ву́льфовна Зейга́рник''';{{כ}} [[9 בנובמבר]] [[1900]] – [[24 בפברואר]] [[1988]])<ref name="Memoir">{{צ-מאמר|מחבר=Andrey V. Zeigarnik|שם=BLUMA ZEIGARNIK: A MEMOIR|כתב עת=Society for Gestalt Theory and its Applications|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.gestalttheory.net/uploads/pdf/GTH-Archive/2007Zeigarnik_Memoir.pdf}}</ref> הייתה [[פסיכולוג]]ית [[יהדות ברית המועצות|יהודיה סובייטית]] ממוצא [[ליטאים|ליטאי]], חברה [[בית הספר לפסיכולוגיה ניסויית בברלין|בבית הספר לפסיכולוגיה ניסיונית של ברלין]] {{אנ|Berlin School of experimental psychology}} ומה שמכונה [[מעגל ויגוצקי|חוג ויגוצקי]] {{אנ|Vygotsky Circle}}. היא תרמה לביסוס ה[[פסיכופתולוגיה]] הניסיונית כ[[דיסציפלינה]] נפרדת בברית המועצות בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. בלומה זייגרניק ידועה כמי שגילתה את [[אפקט זייגרניק]].
+== ראשית חייה והשכלתה ==
-'''בלומה זייגרניק''' (ברוסית:  Ву́льфовна Зейга́рник; תשיעי בנובמבר [ [[תאריכים ישן סטייל וסגנון חדש|OS]] 27 באוקטובר] 1900 <ref name="Memoir">{{צ-מאמר|מחבר=Andrey V. Zeigarnik|שם=BLUMA ZEIGARNIK: A MEMOIR|כתב עת=Society for Gestalt Theory and its Applications|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.gestalttheory.net/uploads/pdf/GTH-Archive/2007Zeigarnik_Memoir.pdf}}</ref> - עשרים וארבעה בפברואר 1988) היתה [[פסיכולוג|פסיכולוגית]] [[ברית המועצות|סובייטית]] ממוצא [[ליטאים|ליטאי]], חברה [[בית הספר לפסיכולוגיה ניסויית בברלין|בבית הספר לפסיכולוגיה ניסיונית של ברלין]]  ומה שמכונה [[מעגל ויגוצקי|חוג ויגוצקי]] . היא תרמה לביסוס [[פסיכופתולוגיה|הפסיכופתולוגיה]] הניסיונית כדיסציפלינה נפרדת בברית המועצות בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. בלומה זייגרניק ידועה כמי שגילתה את [[אפקט זייגרניק]].
+זייגרניק נולדה בשם Zhenya Bluma Gerštein (או Geršteinaite) למשפחה [[ליטאים (זרם)|יהודית]] ב[[פרינאי]], [[פלך סובאלק|מחוז סובלקי]] {{אנ|Suwałki Governorate}} (כיום ב[[ליטא]]), והייתה בתם היחידה של וולף ורוניה פייגה גרשטיין. שפתה העיקרית הייתה רוסית, אם כי היא ידעה גם לדבר יידיש, ליטאית ופולנית. הוריה של בלומה אימצו באופן לא רשמי את בעלה לעתיד, אלברט זייגרניק, ושילמו עבור חינוך שני הילדים בחו"ל.
+במכתבה האוטוביוגרפי, שכתבה ב-1927, כפי שנדרש לעבודת הדוקטורט שלה, ושזמין בארכיון [[אוניברסיטת הומבולדט של ברלין|אוניברסיטת הומבולדט]], היא כתבה שעד גיל 15 היא לקחה שיעורים פרטיים ובשנת 1916החלה ללמוד בגימנסיה ריימן-דלמטוב ב[[מינסק]]. זייגרניק עזבה את הגימנסיה ב-1918 לאחר שעברה את מבחן הגמר. בשנים 1920–1922 היא הלכה לשמוע הרצאות ב"מחלקה למדעי הרוח של הקורסים הגבוהים של ליטא בקובנה" [כיום [[אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול|אוניברסיטת ויטאוטאס מגנוס]]].<ref name=":1">{{Citation|last=Lompscher|first=Joachim|title=Bljuma Vol'fovna Zejgarnik: Einheit des Psychischen|date=2011|url=https://link.springer.com/10.1007/978-3-531-93064-0_16|journal=Bedeutende Psychologinnen des 20. Jahrhunderts|pages=207–222|editor-last=Volkmann-Raue|editor-first=Sibylle|place=Wiesbaden|publisher=VS Verlag für Sozialwissenschaften|language=de|doi=10.1007/978-3-531-93064-0_16|isbn=978-3-531-17815-8|access-date=2023-01-24|editor2-last=Lück|editor2-first=Helmut E.}}</ref>
-== חיים מוקדמים וחינוך ==
-זייגרניק נולדה בשם Zhenya Bluma Gerštein (או Geršteinaite) למשפחה [[ליטאים (זרם)|יהודית]] [[פרינאי|בפרינאי]], [[פלך סובאלק|מחוז סובלקי]] (כיום [[ליטא|בליטא]]), והייתה בתם היחידה של לוולף ורוניה פייגה גרשטיין. שפתה העיקרית הייתה רוסית, אם כי היא ידעה גם לדבר יידיש, ליטאית ופולנית. הוריה של בלומה אימצו באופן לא רשמי את בעלה לעתיד, אלברט זייגרניק, ושילמו עבור חינוך שני הילדים בחו"ל.
+במאי 1922 עזבו בני הזוג לעתיד לברלין, שם למד אלברט במכון הפוליטכני ובלומה למדה באוניברסיטת ברלין. הם נישאו בקובנה ב-9 בינואר 1924. באוניברסיטת [[אוניברסיטת הומבולדט של ברלין|ברלין]], היא פגשה את [[קורט לוין]] ועם סיום לימודיה סייעה לו בעבודתו הניסיונית. היא סיימה את לימודיה ב-1925 וקיבלה תואר דוקטור מאותה אוניברסיטה ב-1927.{{הערה|שם=Memoir}}<ref>{{Cite journal|last=MacLeod|first=Colin M.|date=2020|title=Zeigarnik and von Restorff: The memory effects and the stories behind them|url=https://doi.org/10.3758/s13421-020-01033-5|journal=Memory & Cognition|language=en|volume=48|issue=6|pages=1073–1088|doi=10.3758/s13421-020-01033-5|pmid=32291585}}</ref> היא תיארה את אפקט זייגרניק בתזה שהוכנה תחת פיקוחו של קורט לוין.<ref>{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=Bluma|date=1927|title=Untersuchungen zur Handlungs- und Affektpsychologie. III. Das Behalten erledigter und unerledigter Handlungen|journal=Psychologische Forschung|language=German|volume=9|pages=1–85|doi=10.1007/BF02409755}}</ref>
-במכתבה האוטוביוגרפי, שכתבה ב-1927, כפי שנדרש לעבודת הדוקטורט שלה, ושזמין בארכיון אוניברסיטת הומבולדט, היא כתבה שעד גיל 15 היא לקחה שיעורים פרטיים ובשנת 1916החלה ללמוד בגימנסיה ריימן-דלמטוב [[מינסק|במינסק]]. זייגרניק עזבה את הגימנסיה ב-1918 לאחר שעברה את מבחן הגמר. בשנים 1920–1922 היא הלכה לשמוע הרצאות ב"מחלקה למדעי הרוח של הקורסים הגבוהים של ליטא בקובנה" [כיום [[אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול|אוניברסיטת ויטאוטאס מגנוס]] ]. <ref name=":1">{{Citation|last=Lompscher|first=Joachim|title=Bljuma Vol'fovna Zejgarnik: Einheit des Psychischen|date=2011|url=https://link.springer.com/10.1007/978-3-531-93064-0_16|journal=Bedeutende Psychologinnen des 20. Jahrhunderts|pages=207–222|editor-last=Volkmann-Raue|editor-first=Sibylle|place=Wiesbaden|publisher=VS Verlag für Sozialwissenschaften|language=de|doi=10.1007/978-3-531-93064-0_16|isbn=978-3-531-17815-8|access-date=2023-01-24|editor2-last=Lück|editor2-first=Helmut E.}}</ref>
-במאי 1922 עזבו בני הזוג לעתיד לברלין, שם למד אלברט במכון הפוליטכני ובלומה למדה באוניברסיטת ברלין. הם נישאו בקובנה ב-9 בינואר 1924. באוניברסיטת [[אוניברסיטת הומבולדט של ברלין|ברלין]], היא פגשה [[קורט לוין|את קורט לוין]] ועם סיום לימודיה סייעה לו בעבודתו הניסיונית. היא סיימה את לימודיה ב-1925 וקיבלה תואר דוקטור מאותה אוניברסיטה ב-1927. <ref name="Memoir">{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=Andrey|date=2007|title=Bluma Zeigarnik: A memoir|journal=Gestalt Theory|volume=29|issue=3|pages=256–268}}<cite class="citation journal cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFZeigarnik2007">Zeigarnik, Andrey (2007). "Bluma Zeigarnik: A memoir". ''Gestalt Theory''. '''29''' (3): 256–268.</cite></ref> <ref>{{Cite journal|last=MacLeod|first=Colin M.|date=2020|title=Zeigarnik and von Restorff: The memory effects and the stories behind them|url=https://doi.org/10.3758/s13421-020-01033-5|journal=Memory & Cognition|language=en|volume=48|issue=6|pages=1073–1088|doi=10.3758/s13421-020-01033-5|pmid=32291585}}</ref> היא תיארה את אפקט זייגרניק בתזה שהוכנה תחת פיקוחו של [[קורט לוין]] . <ref>{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=Bluma|date=1927|title=Untersuchungen zur Handlungs- und Affektpsychologie. III. Das Behalten erledigter und unerledigter Handlungen|journal=Psychologische Forschung|language=German|volume=9|pages=1–85|doi=10.1007/BF02409755}}</ref>
 == חייה הבוגרים ==
-במאי 1931 עברה זייגרניק מברלין למוסקבה, שם החלה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם [[לב ויגוצקי]] במכון לפעילות עצבית גבוהה השייך למחלקה למדעי הטבע של [[האקדמיה הקומוניסטית]], הנמצא בבית חולים Psychoneurological Hospital of the All-Union Institute of Experimental) Medicine ,היה קיים במוסקבה בשנים 1932–1944). משנות הארבעים, החלה זייגרניק לעבוד במכון לפסיכיאטריה במוסקבה. <ref name=":1">{{Citation|last=Lompscher|first=Joachim|title=Bljuma Vol'fovna Zejgarnik: Einheit des Psychischen|date=2011|url=https://link.springer.com/10.1007/978-3-531-93064-0_16|journal=Bedeutende Psychologinnen des 20. Jahrhunderts|pages=207–222|editor-last=Volkmann-Raue|editor-first=Sibylle|place=Wiesbaden|publisher=VS Verlag für Sozialwissenschaften|language=de|doi=10.1007/978-3-531-93064-0_16|isbn=978-3-531-17815-8|access-date=2023-01-24|editor2-last=Lück|editor2-first=Helmut E.}}<cite class="citation cs2 cs1-prop-foreign-lang-source" data-ve-ignore="true" id="CITEREFLompscher2011">Lompscher, Joachim (2011), Volkmann-Raue, Sibylle; Lück, Helmut E. (eds.), [https://link.springer.com/10.1007/978-3-531-93064-0_16 "Bljuma Vol'fovna Zejgarnik: Einheit des Psychischen"], ''Bedeutende Psychologinnen des 20. Jahrhunderts'' (in German), Wiesbaden: VS Verlag für Sozialwissenschaften, pp.&nbsp;207–222, [[מזהה עצם דיגיטלי|doi]]:[[doi:10.1007/978-3-531-93064-0_16|10.1007/978-3-531-93064-0_16]], [[מסת"ב|ISBN]]&nbsp;[[מיוחד: מקורות ספרים/978-3-531-17815-8|<bdi>978-3-531-17815-8</bdi>]]<span class="reference-accessdate">, retrieved <span class="nowrap">2023-01-24</span></span></cite>
-[[Category:CS1 German-language sources (de)]]</ref> <ref name=":2">{{Cite journal|last=Yaroshevskii|first=M. G.|date=1988|title=In K. Lewin's school (conversations with B. V. Zeigarnik)|url=https://web.archive.org/web/20150227060600/http:/www.voppsy.ru/issues/1988/883/883172.htm|journal=[[Voprosy Psikhologii]]|language=Russian|issue=3|pages=172}}</ref>
+במאי 1931 עברה זייגרניק מברלין למוסקבה, שם החלה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם [[לב ויגוצקי]] במכון לפעילות עצבית גבוהה השייך למחלקה למדעי הטבע של [[האקדמיה הקומוניסטית]] {{אנ|Communist Academy}}, הנמצא בבית חולים Psychoneurological Hospital of the All-Union Institute of Experimental) Medicine ,היה קיים במוסקבה בשנים 1932–1944). משנות הארבעים, החלה זייגרניק לעבוד במכון לפסיכיאטריה במוסקבה.{{הערה|שם=:1}}<ref name=":2">{{Cite journal|last=Yaroshevskii|first=M. G.|date=1988|title=In K. Lewin's school (conversations with B. V. Zeigarnik)|url=https://web.archive.org/web/20150227060600/http:/www.voppsy.ru/issues/1988/883/883172.htm|journal=[[Voprosy Psikhologii]]|language=Russian|issue=3|pages=172}}</ref>
-ב-1940 אירע אירוע מרכזי בחייה של זייגרניק; בעלה אלברט נעצר על ידי [[המועצה המיוחדת של ה-NKVD]] ונידון (ב-26 בפברואר 1942) ל-10 שנות מאסר במחנה עבודה, המכונה לעתים קרובות [[גולאג]], בהאשמה שהוא "סוכן של מודיעין זר ועל פעילות ריגול". בשלב זה כבר היו להם שני ילדים, האחד בן שש (יליד 1934) והשני בן פחות משנה (יליד 1939); היא נשארה לטפל בהם בעצמה. אלברט מת במחנה בשנות הארבעים. <ref name="Memoir">{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=Andrey|date=2007|title=Bluma Zeigarnik: A memoir|journal=Gestalt Theory|volume=29|issue=3|pages=256–268}}<cite class="citation journal cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFZeigarnik2007">Zeigarnik, Andrey (2007). "Bluma Zeigarnik: A memoir". ''Gestalt Theory''. '''29''' (3): 256–268.</cite></ref>
+ב-1940 אירע אירוע מרכזי בחייה של זייגרניק; בעלה אלברט נעצר על ידי [[המועצה המיוחדת של ה-NKVD]] {{אנ|Special Council of the NKVD}} ונידון (ב-26 בפברואר 1942) ל-10 שנות מאסר במחנה עבודה, המכונה לעיתים קרובות [[גולאג]], בהאשמה שהוא "סוכן של מודיעין זר ועל פעילות ריגול". בשלב זה כבר היו להם שני ילדים, האחד בן שש (יליד 1934) והשני בן פחות משנה (יליד 1939). היא נשארה לטפל בהם בעצמה. אלברט מת במחנה בשנות הארבעים.{{הערה|שם=Memoir}}
 במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] פונו זייגרניק וילדיה ממוסקבה. באותה תקופה עבדה יחד עם [[אלכסנדר לוריא]] ופסיכולוגים נוספים בבית החולים הנוירוכירורגי מס' 3120 בפינוי בכפר קיסגץ', [[צ'ליאבינסק (מחוז)|מחוז צ'ליאבינסק]], שם עסקה בשיקום תפקודים קוגניטיביים ומנטליים לאחר חבלות מוח וטיפול שיקומי של פצועים.
 [[קובץ:Bluma_Zeigarnik,_1970-1980s.jpg|ממוזער| זייגרניק בשנות ה-80]]
+זייגרניק נפטרה במוסקבה ב-24 בפברואר 1988.{{הערה|שם=Memoir}}
-זייגרניק נפטרה במוסקבה ב-24 בפברואר 1988. <ref name="Memoir">{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=Andrey|date=2007|title=Bluma Zeigarnik: A memoir|journal=Gestalt Theory|volume=29|issue=3|pages=256–268}}<cite class="citation journal cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFZeigarnik2007">Zeigarnik, Andrey (2007). "Bluma Zeigarnik: A memoir". ''Gestalt Theory''. '''29''' (3): 256–268.</cite></ref>
 == קשרים שהשפיעו על חייה ==
-אחד מהאנשים הראשונים שהשפיעו על חייה של זייגרניק היה [[קורט לוין]]. זייגרניק פגשה את לוין בשנת 1924 [[אוניברסיטת הומבולדט של ברלין|באוניברסיטת ברלין]].<ref name=":2">{{Cite journal|last=Yaroshevskii|first=M. G.|date=1988|title=In K. Lewin's school (conversations with B. V. Zeigarnik)|url=https://web.archive.org/web/20150227060600/http:/www.voppsy.ru/issues/1988/883/883172.htm|journal=[[Voprosy Psikhologii]]|language=Russian|issue=3|pages=172}}<cite class="citation journal cs1 cs1-prop-foreign-lang-source" data-ve-ignore="true" id="CITEREFYaroshevskii1988">Yaroshevskii, M. G. (1988). [https://web.archive.org/web/20150227060600/http:/www.voppsy.ru/issues/1988/883/883172.htm "In K. Lewin's school (conversations with B. V. Zeigarnik)"]. ''[[Voprosy Psikhologii]]'' (in Russian) (3): 172.</cite>
-[[Category:CS1 Russian-language sources (ru)]]</ref> בתקופה זו, לוין היה מורה וחוקר. זייגרניק אהבה את דעותיו הפרוגרסיביות והחלה את הקריירה המדעית שלה בקבוצת המחקר שלו. יחד עם לוין היא פיתחה את התיאוריה הידועה שלה:אפקט זייגרניק. לא רק שלוין היה אחד מהמשפיעים העיקריים בחייה של זייגרניק, אלא שהוא גם היה חבר טוב. קשר נוסף שהשפיע על זייגרניק היה הקשר עם [[לב ויגוצקי]]. זייגרניק נפגש איתו והחל לעבוד איתו, כמו גם עם [[אלכסנדר לוריא]] ואלכסיי לאונטייב ב-1931. יחד הם למדו נושאים הקשורים למבנים מנטליים ופסיכולוגיה כללית. המחקר שלהם גם אפשר לזייגרניק לייסד ולתת שם לתחום פסיכולוגיה משלה. <ref name="Memoir">{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=Andrey|date=2007|title=Bluma Zeigarnik: A memoir|journal=Gestalt Theory|volume=29|issue=3|pages=256–268}}<cite class="citation journal cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFZeigarnik2007">Zeigarnik, Andrey (2007). "Bluma Zeigarnik: A memoir". ''Gestalt Theory''. '''29''' (3): 256–268.</cite></ref>
+אחד מהאנשים הראשונים שהשפיעו על חייה של זייגרניק היה קורט לוין. זייגרניק פגשה את לוין בשנת 1924 באוניברסיטת ברלין.{{הערה|שם=:2}} בתקופה זו, לוין היה מורה וחוקר. זייגרניק אהבה את דעותיו הפרוגרסיביות והחלה את הקריירה המדעית שלה בקבוצת המחקר שלו. יחד עם לוין היא פיתחה את התיאוריה הידועה שלה: אפקט זייגרניק. לא רק שלוין היה אחד מהמשפיעים העיקריים בחייה של זייגרניק, אלא שהוא גם היה חברה הטוב. קשר נוסף שהשפיע על זייגרניק היה הקשר עם [[לב ויגוצקי]]. זייגרניק נפגש איתו והחל לעבוד איתו, כמו גם עם [[אלכסנדר לוריא]] ו[[אלכסיי לאונטייב]] {{אנ|Aleksei N. Leontiev}} ב-1931.
+יחד הם למדו נושאים הקשורים למבנים מנטליים ופסיכולוגיה כללית. המחקר שלהם גם אפשר לזייגרניק לייסד ולתת שם לתחום פסיכולוגיה משלה.{{הערה|שם=Memoir}}
 == מחקר ותרומות ==
-בשנות ה-20 המשיכה זייגרניק את לימודיה בפיקוחו של לוין והצליחה לערוך מחקר על זיכרון בו השוותה זיכרון של משימות שנקטעו לבין זכרון של משימות שהושלמו ומצאה שאנשים נוטים לזכור משימות שנקטעו טוב יותר מאלה שהושלמו. ממצא זה נודע בשם אפקט זייגרניק.
+בשנות ה-20 המשיכה זייגרניק את לימודיה בפיקוחו של לוין והצליחה לערוך מחקר על זיכרון בו השוותה זיכרון של משימות שנקטעו לבין זיכרון של משימות שהושלמו ומצאה שאנשים נוטים לזכור משימות שנקטעו טוב יותר מאלה שהושלמו. ממצא זה נודע בשם אפקט זייגרניק.
-בשנות ה-30 החלה לעבוד במכון לפעילות עצבית גבוהה, שם הושפעה מוויגוצקי. בהשפעת ויגוצקי החלה לעבוד על בעיות שונות הקשורות לפתולוגיות של חשיבה, הפרעות פסיכוטיות ואישיות וכו'. גיטה בירנבאום, תלמידה נוספת של לוין ובוגרת אוניברסיטת ברלין, שיתפה איתה פעולה  באופן צמוד.
+בשנות ה-30 החלה לעבוד במכון לפעילות עצבית גבוהה, שם הושפעה מוויגוצקי. בהשפעת ויגוצקי החלה לעבוד על בעיות שונות הקשורות לפתולוגיות של חשיבה, הפרעות פסיכוטיות ואישיות וכו'. גיטה בירנבאום, תלמידה נוספת של לוין ובוגרת אוניברסיטת ברלין, שיתפה איתה פעולה באופן צמוד.
-בשנת 1940 החל זייגרניק לפרסם עבודות על השפעתן של פגיעות מוחיות. לימודיה נמשכו בשנים 1941–1943 בבית החולים הנוירוכירורגי מס' 3120 בפינוי שאורגן על ידי [[אלכסנדר לוריא]] . העניין העיקרי שלה היה אובדן הספונטניות בעקבות פציעות צבאיות של האונות הקדמיות של המוח. תחום נוסף במחקרה בבית החולים היה חירשות-אילמות תגובתית לאחר זעזוע מוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://psycnet.apa.org/record/1987-23563-001|הכותב=Zeigarnik, B. V., & Rubinstein, S. Y. (1985)|כותרת=Psychology during the war years|אתר=psycnet.apa.org|תאריך=1985|תאריך_וידוא=2023-05-12}}</ref>  עד סוף שנות ה-40 היא צברה ידע רב שאפשר לה להשוות פתולוגיות בחולים עם ובלי טראומות צבאיות. מתוצאות ממחקרים אלה, היא הכינה עבודת דוקטור למדעים, אך הטקסט נגנב זמן קצר לפני השלמתו. ב-1950, עם תחילת קמפיין אנטישמי בברית המועצות, הפסיקה זייגרניק לעמוד בראש המעבדה, וב-1953 היא פוטרה מהמכון לפסיכיאטריה. <ref name="Memoir">{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=Andrey|date=2007|title=Bluma Zeigarnik: A memoir|journal=Gestalt Theory|volume=29|issue=3|pages=256–268}}<cite class="citation journal cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFZeigarnik2007">Zeigarnik, Andrey (2007). "Bluma Zeigarnik: A memoir". ''Gestalt Theory''. '''29''' (3): 256–268.</cite></ref> באותה שנה, עם מותו של סטלין, חזרה לעבוד במכון .
+בשנת 1940 החל זייגרניק לפרסם עבודות על השפעתן של פגיעות מוחיות. לימודיה נמשכו בשנים 1941–1943 בבית החולים הנוירוכירורגי מס' 3120 בפינוי שאורגן על ידי אלכסנדר לוריא. העניין העיקרי שלה היה אובדן הספונטניות בעקבות פציעות צבאיות של האונות הקדמיות של המוח. תחום נוסף במחקרה בבית החולים היה חירשות-אילמות תגובתית לאחר זעזוע מוח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://psycnet.apa.org/record/1987-23563-001|הכותב=Zeigarnik, B. V., & Rubinstein, S. Y. (1985)|כותרת=Psychology during the war years|אתר=psycnet.apa.org|תאריך=1985|תאריך_וידוא=2023-05-12}}</ref> עד סוף שנות ה-40 היא צברה ידע רב שאפשר לה להשוות פתולוגיות בחולים עם ובלי טראומות צבאיות. מתוצאות ממחקרים אלה, היא הכינה עבודת דוקטור למדעים, אך הטקסט נגנב זמן קצר לפני השלמתו. ב-1950, עם תחילת קמפיין אנטישמי בברית המועצות, הפסיקה זייגרניק לעמוד בראש המעבדה, וב-1953 היא פוטרה מהמכון לפסיכיאטריה.{{הערה|שם=Memoir}}
-עד 1959, היא הכינה עוד עבודת דוקטור למדעים שכותרתה "הפרעות חשיבה בחולי נפש". בעבודת הדוקטורט שלה תיארה זייגרניק את תוצאות מחקר על 710 חולים שאובחנו עם סכיזופרניה, אפילפסיה, מחלות כלי דם במוח, פגיעה מוחית, פיגור שכלי, דלקת המוח, שיתוק מתקדם, פסיכוזה מאניה דיפרסיה והפרעות אישיות. זייגרניק התייחסה לשלוש קטגוריות עיקריות של הפרעות חשיבה: עיוות תהליך ההכללה, עיוות המבנה הלוגי של החשיבה, ועיוות חשיבה מכוונת מטרה. היא חקרה אילו תת-קטגוריות משלוש הקטגוריות העיקריות הללו אופייניות למחלות מסוימות וכיצד הכי טוב לזהות אותן. השוואה בין נתונים פסיכולוגיים וקליניים ניסיוניים אפשרה אבחון מחלות בצורה יעילה יותר. נתונים ניסויים הביאו את זייגרניק למסקנה שהחלוקה הרווחת של פעילות מנטלית לתהליכים נפרדים היא מלאכותית ואינה מאפשרת תיאור עקבי של התפוררות החשיבה. החשיבה מתפרקת לא כתהליך נפרד אלא כפעילות. בעיקר בשל מחקרה של זייגרניק בשנות ה-40-1950 בברית המועצות, הייתה הצטברות של מערך גדול של נתוני מחקר שנבנו באופן שיטתי, אלו היוו מאוחר יותר את הבסיס לפסיכולוגיה חריגה ניסיונית (experimental abnormal psychology), והתרחבו מאוד במהלך העשורים הבאים.
+באותה שנה, עם מותו של [[יוסיף סטלין|סטלין]], חזרה לעבוד במכון.
+עד 1959, היא הכינה עוד עבודת דוקטור למדעים שכותרתה "הפרעות חשיבה בחולי נפש". בעבודת הדוקטורט שלה תיארה זייגרניק את תוצאות מחקר על 710 חולים שאובחנו עם סכיזופרניה, [[אפילפסיה]], מחלות כלי דם במוח, פגיעה מוחית, פיגור שכלי, דלקת המוח, שיתוק מתקדם, [[פסיכוזה]] [[הפרעה דו-קוטבית|מאניה דיפרסיה]] ו[[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]]. זייגרניק התייחסה לשלוש קטגוריות עיקריות של הפרעות חשיבה: עיוות תהליך ההכללה, עיוות המבנה הלוגי של החשיבה, ועיוות חשיבה מכוונת מטרה. היא חקרה אילו תת-קטגוריות משלוש הקטגוריות העיקריות הללו אופייניות למחלות מסוימות וכיצד הכי טוב לזהות אותן. השוואה בין נתונים פסיכולוגיים וקליניים ניסיוניים אפשרה אבחון מחלות בצורה יעילה יותר. נתונים ניסויים הביאו את זייגרניק למסקנה שהחלוקה הרווחת של פעילות מנטלית לתהליכים נפרדים היא מלאכותית ואינה מאפשרת תיאור עקבי של התפוררות החשיבה. החשיבה מתפרקת לא כתהליך נפרד אלא כפעילות. בעיקר בשל מחקרה של זייגרניק בשנות ה-40–1950 בברית המועצות, הייתה הצטברות של מערך גדול של נתוני מחקר שנבנו באופן שיטתי, אלו היוו מאוחר יותר את הבסיס לפסיכולוגיה חריגה ניסיונית (experimental abnormal psychology), והתרחבו מאוד במהלך העשורים הבאים.
-בשנים הבאות פרסמה זייגרניק מספר מונוגרפיות וספרי לימוד אקדמאים המוקדשים לפסיכולוגיה של סוגים שונים של הפרעות בחולי נפש, לרבות הפרעות התודעה, האישיות, התפיסה והזיכרון. עבודות אלו תיעדו הצטברות של חומר ניסיוני, פיתוח מושגים ומתודולוגיות של מחקר, וכן גיבשו את המשימות והאפשרויות של מבחנים וניסויים פסיכולוגיים,את תפקיד המחקר הפתופסיכולוגי להבנת הפסיכולוגיה בנורמה ותרמו לפיתוח הפסיכיאטריה:
+בשנים הבאות פרסמה זייגרניק מספר מונוגרפיות וספרי לימוד אקדמאים המוקדשים לפסיכולוגיה של סוגים שונים של הפרעות בחולי נפש, לרבות הפרעות התודעה, האישיות, התפיסה והזיכרון. עבודות אלו תיעדו הצטברות של חומר ניסיוני, פיתוח מושגים ומתודולוגיות של מחקר, וכן גיבשו את המשימות והאפשרויות של מבחנים וניסויים פסיכולוגיים,את תפקיד המחקר הפתופסיכולוגי להבנת הפסיכולוגיה בנורמה ותרמו לפיתוח הפסיכיאטריה:
-* <ref>{{Cite book|last=Zeigarnik|first=B. V.|url=https://archive.org/details/1958_20210423/page/n1/mode/2up|title=Narusheniya myshleniya u psikhicheskikh bol'nykh|publisher=State Scientific Research Institute of Psychiatry|year=1958|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Thinking Disorders in the Mentally Ill}}</ref>''Thinking Disorders in the Mentally Ill'' (1958)
+<div class="mw-content-ltr">
-* <ref>{{Cite book|last=Zejgarnik|first=B. W.|url=https://archive.org/details/pathologyofthink0000zeig/page/n9/mode/2up|title=The Pathology of Thinking|date=|publisher=New York : Consultants Bureau|year=1965|isbn=|editor-last1=|editor-first1=|location=INTERNET ARCHIVE|language=English|doi=|editor-last2=|editor-first2=|s2cid=}}</ref> ''The Pathology of Thinking'' (1962)
-* <ref>{{Cite book|last=Zeigarnik|first=B. V.|url=https://archive.org/details/1969_20220326|title=Vvedenie v patopsikhologiyu|publisher=Izd-vo Moskovskogo Universiteta|year=1969|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Introduction to Abnormal Psychology}}</ref>''Introduction to Abnormal Psychology'' (1969)
+* ''Thinking Disorders in the Mentally Ill'' (1958)<ref>{{Cite book|last=Zeigarnik|first=B. V.|url=https://archive.org/details/1958_20210423/page/n1/mode/2up|title=Narusheniya myshleniya u psikhicheskikh bol'nykh|publisher=State Scientific Research Institute of Psychiatry|year=1958|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Thinking Disorders in the Mentally Ill}}</ref>
+* ''The Pathology of Thinking'' (1962)<ref>{{Cite book|last=Zejgarnik|first=B. W.|url=https://archive.org/details/pathologyofthink0000zeig/page/n9/mode/2up|title=The Pathology of Thinking|date=|publisher=New York : Consultants Bureau|year=1965|isbn=|editor-last1=|editor-first1=|location=INTERNET ARCHIVE|language=English|doi=|editor-last2=|editor-first2=|s2cid=}}</ref>
-* <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.scribd.com/document/471512715/Zeigarnik-1972-Psychological-Research-on-the-Pathology-of-Activity#|הכותב=B.W Zeigarnik|כותרת=Zeigarnik - 1972 - Psychological Research On The Pathology of Activity|אתר=SCRIBD|תאריך=1972}}</ref>''Personality and the Pathology of Activity'' (1971)
+* ''Introduction to Abnormal Psychology'' (1969)<ref>{{Cite book|last=Zeigarnik|first=B. V.|url=https://archive.org/details/1969_20220326|title=Vvedenie v patopsikhologiyu|publisher=Izd-vo Moskovskogo Universiteta|year=1969|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Introduction to Abnormal Psychology}}</ref>
+* ''Personality and the Pathology of Activity'' (1971)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.scribd.com/document/471512715/Zeigarnik-1972-Psychological-Research-on-the-Pathology-of-Activity#|הכותב=B.W Zeigarnik|כותרת=Zeigarnik - 1972 - Psychological Research On The Pathology of Activity|אתר=SCRIBD|תאריך=1972}}</ref>
 * ''Foundations to Abnormal Psychology'' (1973)
-* <ref>{{Cite book|last1=Zeigarnik|first1=B. V.|url=http://worldcat.org/oclc/1077119202|title=Ocherki po psikhologii anomalʹnogo razvitiya lichnosti|last2=Bratus'|first2=B. S.|publisher=Izd-vo MGU|year=1980|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development|oclc=1077119202}}</ref>''Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development'' (1980)
+* ''Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development'' (1980)<ref>{{Cite book|last1=Zeigarnik|first1=B. V.|url=http://worldcat.org/oclc/1077119202|title=Ocherki po psikhologii anomalʹnogo razvitiya lichnosti|last2=Bratus'|first2=B. S.|publisher=Izd-vo MGU|year=1980|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development|oclc=1077119202}}</ref>
-* <ref name=":32">{{Cite book|last=Zeigarnik|first=B. V.|url=http://worldcat.org/oclc/818510657|title=Patopsikhologiya|publisher=Moscow State University|year=1976|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Abnormal Psychology|oclc=818510657}}</ref>''Abnormal Psychology'' (1968)
+* ''Abnormal Psychology'' (1968)<ref name=":32">{{Cite book|last=Zeigarnik|first=B. V.|url=http://worldcat.org/oclc/818510657|title=Patopsikhologiya|publisher=Moscow State University|year=1976|location=Moscow|language=Russian|trans-title=Abnormal Psychology|oclc=818510657}}</ref></div>
 זייגרניק מתחה ביקורת על מחקר פסיכולוגי שבו הדגש העיקרי לא היה על הניסוי אלא על מדידה וקורלציה של מאפיינים אינדיבידואליים או תכונות אישיות. היא ראתה חובה להשתמש בסט טכניקות וסברה שמחקר פתופסיכולוגי צריך לכלול מספר מרכיבים: ניסוי, ראיון עם מטופל, תצפית על התנהגות המטופל במהלך המחקר, ניתוח סיפור חייו של אדם חולה (שהיא היסטוריה רפואית שנכתבה באופן מקצועי על ידי רופא ורשומה קלינית), והשוואה של נתוני הניסוי עם היסטוריית החיים של המטופל. מבחינתה, חשוב מאוד (אם כי לא תמיד אפשרי) לבצע מחקר שמאפשר מעקב לאורך זמן אחר המטופל. בעיניה הניסוי חייב לקחת בחשבון שלא ניתן לחלק את הנפש (psyche) למרכיבים נפרדים, ולכן לא ניתן לצמצם את הניסוי למדידת המאפיינים של מרכיבי הנפש האישיים. במקביל, היא מתחה ביקורת על מחקר פסיכולוגי ספקולטיבי: תיאוריות ורעיונות שלא היו קשורים למחקרים ניסויים שיטתיים. זייגרניק הצביעה על כך שהמחקרים הפוריים ביותר הם אלה הקשורים לניתוח התחום האינטלקטואלי (הקשור לתחושות, תפיסות, רעיונות, מושגים ושילובם, ודיבור), ולא לתחום הרגשי הפכפך יותר (מצבי רוח, תחושות ודחפים). לדעתה, העיקרון המרכזי של בניית ניסוי פתופסיכולוגי הוא עקרון ניתוח איכותני של מהלך התהליכים הנפשיים של המטופל, בניגוד למדידת ציוני המבדקים גרידא. בנוסף למורכבות המשימות שהמטופל הצליח להבין או להשלים, היא ראתה חשיבות בהבנת הסיבה לטעויות של המטופל ולקשייו. בניגוד לנבדקים בריאים, שיחסם כלפי לניסוי הוא קבלת משימות ומעקב אחר הוראות, חולי נפש לפעמים מתעלמים, מפרשים לא נכון משימות, ולפעמים אף מתנגדים באופן אקטיבי להוראות. זייגרניק ציינה כי הניסוי הפתופסיכולוגי הוא פעילות דו-כיוונית משותפת של הנסיין והנבדק, והמצב של הניסוי הפתופסיכולוגי הוא מקטע מהחיים האמיתיים. לכן, הניסוי לא צריך להתמקד במדידה או הערכה של מצבים פסיכולוגיים קיימים, אלא צריך להיות מתוכנן לייצר שינוי במצבים אלה. בדיקות אבחון, לפי הרעיון שלה, צריכות להתבצע כניסויים פסיכולוגיים במובן הוויגוסקי.<ref name=":32" />
-עבודתה של זייגרניק סיפקה שירות מצוין למדינתה וכפתופיזיולוגית, היא ביססה את השימוש בעבודתה בטיפול הרפואי, במיוחד בעבודה קלינית. הניסיון הרב של זייגרניק עזר לה להציג את שלבי ההתפתחות של הפסיכולוגיה הרוסית. <ref name="Patho">{{Cite journal|last=Nikolaeva|first=Valentina|date=2011|title=B.W. Zeigarnik and Pathopsychology|journal=Psychology in Russia: State of the Art|volume=4|pages=176–192|doi=10.11621/pir.2011.0010|doi-access=free}}</ref> היא המשיכה ללמד והתרכזה בחשיבות בריאות הנפש והפרקטיקה הקלינית. מאוחר יותר, זייגרניק הגיע למסקנה שהחשיבות של ביצוע הערכת אישיות של מצבו הפסיכולוגי של המטופל והבנה כללית של מבנה הפגם שלו היא המפתח. <ref name="Patho" /> זייגרניק קבעה כי "כל בעיה המוצעת על ידי הפרקטיקה הפסיכיאטרית, בין אם היא נוגעת לבדיקת מוגבלות, או חקר מבנה ההפוגה, או יעילות הטיפול - הנתונים של המחקר הפסיכולוגי מועילים רק בבת אחת, מתי והיכן שהם מציעים הסמכה של כל האישיות ולא של תהליך נפשי מסוים". <ref>{{citation|last1=Zeigarnik|first1=Bluma|title=The value of psychological theory for pathopsychology (of pathopsychology)|date=1970|page=12}}</ref>
+עבודתה של זייגרניק סיפקה שירות מצוין למדינתה וכפתופיזיולוגית, היא ביססה את השימוש בעבודתה בטיפול הרפואי, במיוחד בעבודה קלינית. הניסיון הרב של זייגרניק עזר לה להציג את שלבי ההתפתחות של הפסיכולוגיה הרוסית.<ref name="Patho">{{Cite journal|last=Nikolaeva|first=Valentina|date=2011|title=B.W. Zeigarnik and Pathopsychology|journal=Psychology in Russia: State of the Art|volume=4|pages=176–192|doi=10.11621/pir.2011.0010|doi-access=free}}</ref> היא המשיכה ללמד והתרכזה בחשיבות בריאות הנפש והפרקטיקה הקלינית. מאוחר יותר, זייגרניק הגיע למסקנה שהחשיבות של ביצוע הערכת אישיות של מצבו הפסיכולוגי של המטופל והבנה כללית של מבנה הפגם שלו היא המפתח.<ref name="Patho" /> זייגרניק קבעה כי "כל בעיה המוצעת על ידי הפרקטיקה הפסיכיאטרית, בין אם היא נוגעת לבדיקת מוגבלות, או חקר מבנה ההפוגה, או יעילות הטיפול – הנתונים של המחקר הפסיכולוגי מועילים רק בבת אחת, מתי והיכן שהם מציעים הסמכה של כל האישיות ולא של תהליך נפשי מסוים".
 == אפקט זייגרניק ==
-בפסיכולוגיה, [[אפקט זייגרניק]] קובע שאנשים זוכרים משימות שלא הושלמו או משימות שנקטעו טוב יותר ממשימות שהושלמו (אין לבלבל את ההשפעה הזו עם [[אפקט אובסיאנקינה]] <ref>מריה אובסיאנקינה הייתה עמיתה של בלומה זייגרניק שחקרה את השפעת הפסקת המשימה על הנטייה לחדש את העבודה על המשימה בהזדמנות הבאה; cf. Ovsiankina 1928: ''Die Wiederaufnahme unterbrochener Handlungen''. In: Psychologische Forschung 11(3/4), 302-379.</ref>). בפסיכולוגיית [[פסיכולוגיית הגשטלט|הגשטאלט]], אפקט זייגרניק שימש כדי להדגים את הנוכחות הכללית של תופעות גשטאלט: לא רק כתופעות המופיעות כהשפעות תפיסתיות, אלא גם נוכחות בהכרה. <ref>{{צ-ספר|שם=Principles Of Gestalt Psychology|קישור=http://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.218363|שנת הוצאה=1935|מחבר=K. Koffka}}https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.218363<nowiki/>pp 334ff</ref>
+בפסיכולוגיה, [[אפקט זייגרניק]] קובע שאנשים זוכרים משימות שלא הושלמו או משימות שנקטעו טוב יותר ממשימות שהושלמו (אין לבלבל את ההשפעה הזו עם [[אפקט אובסיאנקינה]] {{אנ|Ovsiankina effect}}).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Maria Ovsiankina|שם=Untersuchungen zur Handlungs- und Affektpsychologie
+VI. Die Wiederaufnahme unterbrochener Handlungen|כתב עת=SpringerLink|שנת הוצאה=1928|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/BF00410261|שפה=גרמנית}}</ref> בפסיכולוגיית [[פסיכולוגיית הגשטלט|הגשטאלט]], אפקט זייגרניק שימש כדי להדגים את הנוכחות הכללית של תופעות גשטאלט: לא רק כתופעות המופיעות כהשפעות תפיסתיות, אלא גם נוכחות בהכרה.<ref>{{צ-ספר|שם=Principles Of Gestalt Psychology|קישור=http://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.218363|שנת הוצאה=1935|מחבר=K. Koffka}}https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.218363<nowiki/>pp 334ff</ref>
 == פרסים והוכרה ==
 בשנת 1978 קיבל זייגרניק את פרס לומונוסוב מאוניברסיטת מוסקבה.<ref>{{Cite web|title=Lomonosov Award - 1978: B. V. Zeigarnik {{!}} Chronicle of Moscow University|url=http://letopis.msu.ru/content/lomonosovskaya-premiya-1978-bvzeygarnik|access-date=2023-01-30|website=letopis.msu.ru|language=Russian}}</ref>
-בשנת 1980 השתתפה זייגרניק בקונגרס הבינלאומי לפסיכולוגיה של לייפציג, אחת ההזדמנויות הבודדות לנסוע מחוץ לברית המועצות ולפגוש עמיתים זרים. שם היא פגשה את ג'ון לואין טאפ, פרופסור באוניברסיטת מינסוטה ויו"ר ועדת הפרס לזכרו של קורט לוין, שהופתע לגלות שהיא אישה ואחת הסטודנטיות האחרונות של קורט לוין בברלין שנותרו בחיים. בשנת 1983, ג'ון לואין טאפ הכריז עליה כזוכת פרס קורט לוין.<ref name=":0">{{Cite journal|last=Tapp|first=June Louin|date=1984|title=Kurt Lewin Memorial Address: B. V. Zeigarnik|url=https://spssi.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1540-4560.1984.tb01100.x|journal=Journal of Social Issues|language=en|volume=40|issue=2|pages=177–179|doi=10.1111/j.1540-4560.1984.tb01100.x}}</ref> למרות שלא הורשאה לצאת מחוץ לברית המועצות, קיבלה זייגרניק את הדיפלומה ואת התמיכה הכספית. נהוג שכל זוכה מציג מאמר, וזייגרניק הגישה את מאמרה המבוסס בעיקר על ספרה "תורת האישיות של קורט לוין" (ברוסית).<ref>{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=B. V.|date=1984|title=Kurt Lewin and Soviet Psychology|url=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1540-4560.1984.tb01101.x|journal=Journal of Social Issues|language=en|volume=40|issue=2|pages=181–192|doi=10.1111/j.1540-4560.1984.tb01101.x}}</ref>
+בשנת 1980 השתתפה זייגרניק בקונגרס הבינלאומי לפסיכולוגיה של לייפציג, אחת ההזדמנויות הבודדות לנסוע מחוץ לברית המועצות ולפגוש עמיתים זרים. שם היא פגשה את ג'ון לואין טאפ, פרופסור ב[[אוניברסיטת מינסוטה]] ויו"ר ועדת הפרס לזכרו של קורט לוין, שהופתע לגלות שהיא אישה ואחת הסטודנטיות האחרונות של קורט לוין בברלין שנותרו בחיים. בשנת 1983, ג'ון לואין טאפ הכריז עליה כזוכת פרס קורט לוין.<ref name=":0">{{Cite journal|last=Tapp|first=June Louin|date=1984|title=Kurt Lewin Memorial Address: B. V. Zeigarnik|url=https://spssi.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1540-4560.1984.tb01100.x|journal=Journal of Social Issues|language=en|volume=40|issue=2|pages=177–179|doi=10.1111/j.1540-4560.1984.tb01100.x}}</ref> אף על פי שלא הורשאה לצאת מחוץ לברית המועצות, קיבלה זייגרניק את הדיפלומה ואת התמיכה הכספית. נהוג שכל זוכה מציג מאמר, וזייגרניק הגישה את מאמרה המבוסס בעיקר על ספרה "תורת האישיות של קורט לוין" (ברוסית).<ref>{{Cite journal|last=Zeigarnik|first=B. V.|date=1984|title=Kurt Lewin and Soviet Psychology|url=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1540-4560.1984.tb01101.x|journal=Journal of Social Issues|language=en|volume=40|issue=2|pages=181–192|doi=10.1111/j.1540-4560.1984.tb01101.x}}</ref>
+== ספרים של בלומה זייגרניק ==
+<div class="mw-content-ltr">
+*''[[iarchive:1958_20210423/page/n1/mode/2up|Thinking Disorders in the Mentally Ill]]'' (1958)
+* ''[[iarchive:pathologyofthink0000zeig/page/n9/mode/2up|The Pathology of Thinking]]'' (1962)
+* ''[[iarchive:1969_20220326|Introduction to Abnormal Psychology]]'' (1969)
+* ''[https://www.scribd.com/document/471512715/Zeigarnik-1972-Psychological-Research-on-the-Pathology-of-Activity# Personality and the Pathology of Activity]'' (1971)
+* ''Foundations to Abnormal Psychology'' (1973)
+* ''Essays on the Psychology of Abnormal Personality Development'' (1980)
+* ''Abnormal Psychology'' (1968)</div>
 == פרסומים נבחרים ==
+<div class="mw-content-ltr">
 * 1927: ''Das Behalten erledigter und unerledigter Handlungen''. Psychologische Forschung 9, 1–85.
 * 1965: ''The Pathology of Thinking''. New York: Consultants Bureau Enterprises.
 * 1972: ''Experimental Abnormal Psychology''. New York: Plenum Press.
-* 1984: ''Kurt Lewin and Soviet psychology''. Journal of Social Issues '''40''' (2), 181–192.
+* 1984: ''Kurt Lewin and Soviet psychology''. Journal of Social Issues '''40''' (2), 181–192.</div>
 == ראו גם ==
 *[[אפקט זייגרניק]]
-== לקריאה נוספת ==
+== לקריאה נוספת ==
-* Zeigarnik, B. (1938). On finished and unfinished tasks. - מאמר של בלומה זייגרניק על אפקט זייגרניק.
+<div class="mw-content-ltr">
+* Zeigarnik, B. (1938). On finished and unfinished tasks.
 * Lippitt, R. (1947). Kurt Lewin, 1890-1947. Adventures in the exploration of interdependence. ''Sociometry'', 87-97.
 * Tapp, J. L. (1984). Kurt Lewin Memorial Address: BV Zeigarnik. ''Journal of Social Issues'', ''40''(2), 177-179.
+* Zeigarnik, B. V., & Rubinstein, S. Y. (1985). Psychology during the war years. ''Vestnik Moskovskogo Universiteta - Seriya 14: Psikhologiya, 14''(2), 8–12.</div>
 == קישורים חיצוניים ==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{יוטיוב|z-0GI-mwTA8|שם=Bluma Zeigarnik|אורך=10:09|ערוץ=Grace Neiderhiser}}
-* [https://www.youtube.com/watch?v=z-0GI-mwTA8 סרטון ביוטיוב] על בלומה זייגרניק שפורסם תחת המשתמש Grace Neiderhiser.
-* [https://www.gestalttheory.net/uploads/pdf/GTH-Archive/2007Zeigarnik_Memoir.pdf Bluma Zeigarnik: A memoir] - מאמר שכתב הנכד שלה אנדרי ו. זייגרניק. Zeigarnik, A. V. (2007). Bluma Zeigarnik-A memoir. ''Gestalt theory'', ''29''(3), 256.
+* מאמר שכתב הנכד של בלומה, אנדרי ו. זייגרניק, שנקרא [https://www.gestalttheory.net/uploads/pdf/GTH-Archive/2007Zeigarnik_Memoir.pdf BLUMA ZEIGARNIK: A MEMOIR] (אנגלית)
-* Marco, M. (2018). Life and work of the psychologist. Bluma Zeigarnik (1901-1988). ''Neurosciences and History'', ''6''(3), 116-124.
+* מאמר שכתב מ. מרקו על חייה ועבודתה של בלומה זייגרניק ונקרא [https://nah.sen.es/vmfiles/vol6/NAHV6N32018116_124_EN.pdf Life and work of the psychologist Bluma Zeigarnik (1901-1988)] (אנגלית).
+* שיחות עם בלומה זייגרניק במאמר שנכתב על ידי מ.ג ירושבסקי (М.Г. ЯРОШЕВСКИЙ) ונקרא [https://web.archive.org/web/20150227060600/http:/www.voppsy.ru/issues/1988/883/883172.htm At the school of Kurt Lavin, From conversations with B.V Zeigarnik] (מרוסית: В ШКОЛЕ КУРТА ЛЕВИНА Из бесед с Б.В. Зейгарник) {{רוסית}}.
+* מאמר המנתח את תרומתה של זייגרניק לפיתוח הפתופסיכולוגיה כענף בפסיכולוגיה קלינית. נכתב על ידי ו.ו. ניקולייב (V.V Nikolaeva) ונקרא [http://psychologyinrussia.com/volumes/index.php?article=1420 B.W. Zeigarnik and Pathopsychology] {{אנגלית}}.
 == הערות שוליים ==
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
+{{בקרת זהויות}}
+{{מיון רגיל:זייגרניק, בלומה}}
-[[:קטגוריה:סגל אוניברסיטת מוסקבה]]
-[[:קטגוריה:פסיכולוגים חברתיים]]
+[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת מוסקבה]]
-[[:קטגוריה:יהודים ליטאים]]
+[[קטגוריה:פסיכולוגים חברתיים]]
-[[:קטגוריה:נפטרים ב-1988]]
+[[קטגוריה:פסיכולוגים יהודים]]
-[[:קטגוריה:ילידי 1901]]
+[[קטגוריה:יהודים ליטאים]]
-[[:קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]
+[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]
+[[קטגוריה:סובייטים שנולדו ב-1901]]
+[[קטגוריה:נפטרים ב-1988]]