לדלג לתוכן

ריאל מדריד – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ברוקולי (שיחה | תרומות)
159,349 עריכות
ביטול גרסה 4105446 של The-Q (שיחה) - אין שום סיבה שזה יהיה הפירוש הראשי.
 
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת הכדורגל ריאל מדריד|אחר=קבוצת הכדורסל|ראו=[[ריאל מדריד (כדורסל)]]. לקבוצת המילואים בכדורגל ראו [[ריאל מדריד קסטיליה]]}}
{{שכתוב|צריך חלוקה יותר טובה לפרקים, אין כמעט את ההיסטוריה של המועדון}}
{{קבוצת כדורגל|
{{קבוצת כדורגל
| שם = ריאל מדריד {{ש}} Real Madrid
תמונה = [[תמונה:Real madrid cf.gif|110px]] |
| סמל = [[קובץ:Logo Real Madrid.svg|150px]]
שם מלא = מועדון הכדורגל ריאל מדריד |
| שם מלא = מועדון הכדורגל ריאל מדריד {{ש}} ב[[ספרדית]]: {{ש}} Real Madrid Club de Fútbol
כינוי = ה[[לבן|לבנים]] ; ה[[גלקסיה|גאלקטיקוס]] |
| כינוי = "''Los Blancos''" ([[לבן|הלבנים]]) {{ש}} "''Los Merengues''" ([[מקצפת|המקצפות]]) {{ש}} "''Los Vikingos''" ([[ויקינגים|הוויקינגים]]) {{ש}} "''El Real''" ([[מלכות|המלכותיים]])
תאריך ייסוד = [[6 במרץ]] [[1902]] |
| תאריך ייסוד = [[6 במרץ]] [[1902]]
אצטדיון = [[סנטיאגו ברנבאו]], [[מדריד]] |
| אצטדיון = [[אצטדיון סנטיאגו ברנבאו|סנטיאגו ברנבאו]], [[מדריד]]
מספר מושבים = 80,354 |
| מספר מושבים = 81,044
נשיא = [[רמון קלדרון]] |
| נשיא = {{דגל|ספרד}} [[פלורנטינו פרס]]
מאמן = [[ברנד שוסטר]] |
| מנכ"ל = חוזה אנג'ל סנצ'ז
ליגה = [[לה ליגה]] |
| מאמן = [[קרלו אנצ'לוטי]]
אליפויות = 30 |
| ליגה = [[לה ליגה]]
גביעים = 17|
| pattern_la1 = _realmadrid2425h
pattern_la1=|pattern_b1=|pattern_ra1=|
| pattern_b1 = _realmadrid2425h
leftarm1=FFFFFF|body1=FFFFFF|rightarm1=FFFFFF|shorts1=FFFFFF|socks1=FFFFFF|
| pattern_ra1 = _realmadrid2425h
pattern_la2=|pattern_b2=|pattern_ra2=|
| pattern_sh1 = _realmadrid2425h
leftarm2=330099|body2=330099|rightarm2=330099|shorts2=330099|socks2=330099|
| pattern_so1 = _realmadrid2425hl
| leftarm1 = FFFFFF
| body1 = FFFFFF
| rightarm1 = FFFFFF
| shorts1 = FFFFFF
| socks1 = FFFFFF
| pattern_la2 = _realmadrid2425a
| pattern_b2 = _realmadrid2425a
| pattern_ra2 =_realmadrid2425a
| pattern_sh2 = _realmadrid2425a
| pattern_so2 = _blacktop
| leftarm2 = FF9000
| body2 = FF9000
| rightarm2 = FF9000
| shorts2 = FF9000
| socks2 =FF9000
| pattern_la3 = _realmadrid2425t
| pattern_b3 = _realmadrid2425t
| pattern_ra3 = _realmadrid2425t
| pattern_sh3 =_realmadrid2425t
| pattern_so3 = _realmadrid2425tl
| leftarm3 = 4B4848
| body3 = 4B4848
| rightarm3 = 4B4848
| shorts3 = 4B4848
| socks3 = 4B4848
}}
}}
'''מועדון הכדורגל ריאל מדריד''' ([[ספרדית]]: Real Madrid Club de Fútbol) הוא מועדון ה[[כדורגל]] המצליח ביותר ב[[ספרד]] ובעולם הן מבחינת תארים והן מבחינה פיננסית. המועדון נוסד ב-[[6 במרץ]] [[1902]] ושמו המקורי היה "מועדון הכדורגל של מדריד" (Madrid Club de Fútbol). ביוני 1920, לאחר אימוץ הקבוצה על-ידי מלך ספרד [[אלפונסו השמיני]] – צורף לשם המועדון התואר "ריאל" (מלכותי). המועדון מתחרה ב[[לה ליגה]] מאז הקמתה ב-1928 ונכון ל-2007, הוא מעולם לא ירד לליגת המשנה הספרדית.


{{מחלקות ריאל מדריד}}
הקבוצה משחקת במדים [[לבן|לבנים]] לחלוטין, ומכאן בא כינויה, ''Los merengues''. ה[[אצטדיון]] הביתי של הקבוצה הוא ''[[סנטיאגו ברנבאו]]'', אשר נמצא ב[[מדריד]], והוקם ב-[[14 בדצמבר]] [[1947]]. יש בו 80 אלף מקומות ישיבה, ושטח המגרש שבו משחקים הוא 106 על 70 מטר.
'''מועדון הכדורגל ריאל מדריד''' (ב[[ספרדית]]: '''Real Madrid Club de Fútbol''') הוא [[מועדון כדורגל]] [[ספרד]]י מהעיר [[מדריד]], אשר נחשב לאחד ממועדוני הכדורגל הגדולים בעולם, הן מבחינת זכייה בתארים והן מבחינה תדמיתית ו[[כלכלה|כלכלית]]. המועדון הוקם ב-[[6 במרץ]] [[1902]].


מאז אמצע [[המאה ה-20]], ריאל מדריד נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות באירופה. המועדון זכה ב[[ליגת האלופות]] 15 פעמים, יותר מכל מועדון אחר. הקבוצה משחקת ב[[לה ליגה]] מאז הקמתה, וזכתה באליפות הליגה 36 פעמים, יותר מכל מועדון אחר. הקבוצה לא ירדה מעולם מהליגה הראשונה בספרד, והיא אחת משלוש קבוצות ספרדיות השותפות להישג זה, יחד עם [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] ו[[אתלטיק בילבאו]].
מאז אמצע [[המאה ה-20]], מועדון ריאל מדריד נחשב לאחד ממועדוני הצמרת של [[אירופה]]. המועדון זכה ב[[ליגת האלופות]] יותר מכל מועדון אחר, כולל 5 התארים הראשונים של המפעל. היריבות הספורטיבית בין ריאל מדריד ל[[ברצלונה (כדורגל)|מועדון הכדורגל ברצלונה]] נחשבת לאחת החזקות ביותר בכדורגל ומשחקים בין שתי הקבוצות מסוקרות בצורה נרחבת ומעלות עניין רב בקרב חובבי הכדורגל. יש לציין שהיריבות בין שני המועדונים נובעת גם מסיבות פוליטיות ולאומיות (ראה עוד [[מועדון הכדורגל ריאל מדריד#יריבות עיקריות#ברצלונה|כאן]]).
==Los Galácticos==
בשנים האחרונות, ריאל התפרסמה בעקבות החתמתם של כמה מגדולי השחקנים בעולם וקיבלה את הכינוי החדש, ''Los galácticos''. המגמה הזו החלה מעט לאחר [[יורו 2000]], עם רכישתו במחיר שיא של 37.5 מיליון [[ליש"ט]] של קשר [[נבחרת פורטוגל בכדורגל|נבחרת פורטוגל]] ו[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], [[לואיס פיגו]], אשר הציג יכולת מרשימה במהלך הטורניר. שנה לאחר מכן הצטרף אליו [[זינדין זידאן]], שלוש פעמיים [[כדורגלן השנה בעולם]], מהמועדון האיטלקי [[יובנטוס]], שוב - במחיר שיא של 47.5 מיליון ליש"ט בערך. כעבור שנה, המועדון קנה את [[רונאלדו]], מלך השערים של [[מונדיאל 2002]], תמורת 28 מיליון ליש"ט ממועדון הכדורגל האיטלקי [[אינטר]].


ב[[דצמבר]] [[2000]] ועדה מיוחדת של [[פיפ"א]] העניקה לריאל מדריד ברוב של 42.35% קולות את תואר המועדון הטוב ביותר ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.realmadrid.com/en/news/2014/12/on-this-day-real-madrid-were-voted-the-best-club-of-the-20th-century|כותרת=On this day Real Madrid were voted the Best Club of the 20th Century {{!}} Real Madrid CF|אתר=Real Madrid C.F. - Web Oficial|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-07-19}}</ref> גם לפי [[הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל]] (IFFHS), ארגון המוכר על ידי [[פיפ"א]], ריאל היא הקבוצה הכי מצליחה באותה תקופה.{{הערה|{{וואלה||חשבתם שבארסה מספר 1? נסו שוב|1572193|10 בספטמבר 2009}}}} במהלך השנים עברו שחקנים מפורסמים רבים במועדון ואגדות רבות שיחקו בשורותיו. ריאל מדריד היא קבוצת הכדורגל העשירה בעולם.{{הערה|{{ספורט 5||ריאל מדריד: קבוצת הכדורגל היקרה בעולם|346607|413|1 באוגוסט 2020}}}} כמו כן, למועדון יש הכי הרבה עוקבים בכל [[רשת חברתית מקוונת|הרשתות החברתיות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.as.com/en/2019/12/29/football/1577606426_305803.html|כותרת=Real Madrid lead the world in social media followers|אתר=AS.com|תאריך=2019-12-29|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-07-15}}</ref> ריאל מדריד היא אחת מקבוצות הכדורגל האהודות ביותר בעולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sportmob.com/en/article/799700-football-clubs-with-most-fans-in-the-world|כותרת=Football clubs with most fans in the world|אתר=SportMob|תאריך=2020-05-13|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref>
בקיץ [[2003]], החתים המועדון את [[דייוויד בקהאם]], קפטן [[נבחרת אנגליה בכדורגל]] ושחקנה של [[מנצ'סטר יונייטד]], במחיר של 25 מיליון ליש"ט. רבים ביקרו מהלך זה וטענו שמטרת הרכישה היא פיננסית בעיקרה כיוון ששמו של בקהאם, אחד מהכוכבים הגדולים של השנים האחרונות, יביא לקפיצה במכירות פריטי מועדון המתנוססים עם שמו עם דיוקנו. אולם, בקהאם , בניגוד לציפיות מבקריו, נתן עונה יחסית טובה, בזמן שהמועדון לא הצליח לעמוד בציפיות ואכזב בכל הטורנירים בהם השתתף. כישלון זה הוביל לפיטוריו של המאמן [[קרלוס קירוש]], אשר כמו בקהאם הגיע למועדון בקיץ 2003 ממנצ'סטר יונייטד (לאחר שסיים את תפקידו בתור עוזר המאמן).


לריאל יריבות ספורטיבית עתיקה עם מועדון הכדורגל [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] המבוססת על היסטוריה ועמדות פוליטיות שונות. המשחק ביניהם מכונה '[[הקלאסיקו|אל קלאסיקו]]' וידוע כאחד המשחקים הגדולים והאטרקטיביים בעולם. פרט לכך, יש לריאל [[דרבי (ספורט)|יריבות עירונית]] עם מועדון הכדורגל [[אתלטיקו מדריד]], המשחקים עם שתי היריבות הללו נמצאים גבוה ברשימת משחקי הכדורגל הנצפים ביותר ברחבי העולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://khelnow.com/football/top-10-most-watched-football-games-in-the-world/|כותרת=Top 10 most watched football matches in the world|אתר=Khel Now|תאריך=2018-05-14|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref>
עקב רכישותיה הגדולות התקשורת העניקה לה תדמית של קבוצה רכושנית, עשירה ולא-מגובשת, ששחקניה מסוכסכים זה עם זה.
בעונת 2005\06 לא הצליח המועדון להציג כדורגל ברמה הגבוה שציפו ממנו, דבר שהוביל לפיטוריו של המאמן והמנהל הספורטיבי, אריגו סאקי. הדבר תרם לתדמית השלילית של ריאל ובציבור נוצרה תחושה שהקבוצה מתפרקת.
המאמן החדש שמונה היה חואן ראמון לופז קארו מקבוצת המשנה והוביל את ריאל למקום השני.
לאחר שנערכו בחירות לנשיאות המועדון נבחר ברוב זעום ראמון קלדרון, עם המנהל המקצועי פג'ה מיאטוביץ'. מאז החלה פריחה ביכולתה של הקבוצה,יחד עם החתמת שחקנים מסיבית הקבוצה שבה למסלול של ניצחונות,בזמן שבברצלונה התנהלו סכסוכים פנימיים ריאל רכבה על המסילה לכיוון האליפות.
לקראת המחזורים האחרונים ריאל הצליחה לנצח בדקות האחרונות כאשר לקראת המחזור האחרון ריאל הייתה חייבת ניצחון כדי להבטיח את תואר האליפות השלושים שלה. ריאל אומנם ניצחה וזכתה באליפות הצמודה ביותר מזה שנים רבות.


הקבוצה משחקת במדים לבנים לחלוטין, עובדה אשר העניקה לה את הכינוי "''Los blancos''" (הלבנים). [[אצטדיון|אצטדיונהּ]] הביתי של הקבוצה הוא [[אצטדיון סנטיאגו ברנבאו]], השוכן במדריד, והוא מכיל כ-81 אלף מקומות ישיבה.
==סגל שחקנים לעונת 2007/08==
{{שחקן התחלה}}
{{שחקן|מס=1|שם=איקר קסיאס|ארץ=ספרד|עמדה=שוער}}
{{שחקן|מס=2|שם=מיצ'ל סלגאדו|ארץ=ספרד|עמדה=מגן}}
{{שחקן|מס=3|שם=קפלר לאברן לימה פריירה "פפה"|ארץ=ברזיל|עמדה=בלם}}
{{שחקן|מס=4|שם=סרחיו ראמוס|ארץ=ספרד|עמדה=מגן}}
{{שחקן|מס=5|שם=פאביו קנבארו|ארץ=איטליה|עמדה=בלם}}
{{שחקן|מס=6|שם=מהמדו דיארה|ארץ=מאלי|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=7|שם=ראול גונזאלס|ארץ=ספרד|עמדה=חלוץ|אחר=קפטן}}
{{שחקן|מס=8|שם=פרננדו גאגו|ארץ=ארגנטינה|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=9|שם=רוברטו סולדדו|ארץ=ספרד|עמדה=חלוץ}}
{{שחקן|מס=10|שם=רוביניו|ארץ=ברזיל|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=11|שם=אריין רובן|ארץ=הולנד|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=12|שם=מרסלו|ארץ=ברזיל|עמדה=מגן}}
{{שחקן|מס=13|שם=ג'ורדי קודינה|ארץ=ספרד|עמדה=שוער}}
{{שחקן אמצע}}
{{שחקן|מס=14|שם=גוטי חוזה מריה|ארץ=ספרד|עמדה=קשר|אחר=קפטן שני}}
{{שחקן|מס=15|שם=רויסטון דרנטה|ארץ=הולנד|עמדה=מגן}}
{{שחקן|מס=16|שם=גבריאל היינצה|ארץ=ארגנטינה|עמדה=מגן}}
{{שחקן|מס=17|שם=רוד ואן ניסטלרוי|ארץ=הולנד|עמדה=חלוץ}}
{{שחקן|מס=18|שם=חבייר סביולה|ארץ=ארגנטינה|עמדה=חלוץ}}
{{שחקן|מס=19|שם=ז'וליו בפטיסטה|ארץ=ברזיל|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=20|שם=גונזאלו היגוואין|ארץ=ארגנטינה|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=21|שם=כריסטוף מצלדר|ארץ=גרמניה|עמדה=בלם}}
{{שחקן|מס=22|שם=מיגל טורס|ארץ=ספרד|עמדה=מגן}}
{{שחקן|מס=23|שם=ווסלי שניידר|ארץ=הולנד|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=24|שם=חאבייר בלבואה|ארץ=גינאה|עמדה=קשר}}
{{שחקן|מס=25|שם=יז'י דודק|ארץ=פולין|עמדה=שוער}}
{{שחקן סוף}}


==היסטוריה==
הגיעו:
===הקמה===
מועדון הכדורגל של מדריד הוקם ב-[[6 במרץ]] [[1902]]. הקבוצה החדשה צמחה מתוך גלגול של מועדון מדרידאי שהקימו סטודנטים: "''Club Español de Madrid''", חוליאן פלאסיוס, אשר שימש גם כחלוץ בקבוצה, היה נשיא המועדון הראשון. ביחד עם האחים קרלוס וחואן פאדרוס וחברים נוספים שהתכנסו בחדר אחורי בחנות בבעלות פלאסיוס, הם הקימו את המועדון שיצא לדרכו החדשה, המועדון נקרא מעתה "Madrid FC". הקבוצה נרשמה כמועדון כדורגל רשמי בספרד וחואן פארדוס נתמנה לנשיאה השני של הקבוצה.


ב-[[13 במאי]] [[1902]] ערכה הקבוצה את משחקה הרשמי הראשון, במסגרת טורניר שנערך לכבוד טקס הכתרתו של המלך [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו ה-13]]. הקבוצה שיחקה נגד [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] שהוקמה שלוש שנים קודם לכן. הניסיון של ברצלונה סייע לניצחונה, והקבוצה החדשה מדריד נוצחה 1–3. את השער הראשון בתולדות המועדון הבקיע האנגלי ארתור ג'ונסון.
{{דגל|ספרד}} [[רוברטו סולדדו]] חזר מהשאלה מ[[אוסאסונה]] {{דגל|ספרד}}


===התחלה - עשרים השנים הראשונות===
{{דגל|ארגנטינה}} [[חבייר סביולה]] הגיע מ[[מועדון הכדורגל ברצלונה|ברצלונה]] {{דגל|ספרד}}
ב-[[1905]] ירש קרלוס פאדרוס את אחיו בנשיאות המועדון. [[גביע המלך הספרדי]] היה הטורניר הקבוע היחיד באותו הזמן בספרד ולאחר שלוש עונות בלבד זכה בו המועדון לראשונה, הראשון מתוך ארבע זכיות רצופות. ב-[[1908]] החליט הנשיא קרלוס פאדרוס לפרוש עקב ענייני פוליטיקה וממון. אדלופו מלנדס מונה כנשיא החדש והקים את קבוצת הנוער הראשונה של המועדון. אחד הילדים שהצטרף לקבוצת הנוער היה [[סנטיאגו ברנבאו]], שמשפחתו עברה באותו זמן מ[[אלבסטה]] למדריד. המועדון היה ממייסדי [[התאחדות הכדורגל הספרדית]] ב-[[1909]]. ב-[[1912]], לאחר מעברים רבים, מצא המועדון את ביתו במגרש Campo de O'Donnell. הנער סנטיאגו ברנבאו בן ה-17 עזר בצביעת הגדרות של האצטדיון החדש, ובאותה השנה הצטרף לקבוצת הבוגרים של המועדון כ[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]], וארבע שנים אחר כך כבר הפך לקפטן. ברנבאו כבש כ-200 שערים במהלך שנותיו כשחקן הקבוצה. ב-[[1916]], במשחק גמר הגביע מול בילבאו, ריאל הפסידה 0–4. ההנהלה הודתה בכישלונה ומלנדס פרש, כאשר במקומו מונה שחקן העבר פדרו פארגס. ב-[[1917]] הקבוצה זכתה בגביע המלך החמישי בתולדותיה.


===התבססות עד למלחמת האזרחים===
{{דגל|ארגנטינה}} [[גבריאל היינצה]] הגיע מ[[מנצ'סטר יונייטד]] {{דגל|אנגליה}}
ב[[יוני]] [[1920]], לאחר אימוץ הקבוצה בידי [[מלך ספרד]], [[אלפונסו ה-13]], צורף לשם המועדון התואר "ריאל" ("מלכותי"), ומאז נקרא "Real Madrid FC". ב-[[1923]] הקבוצה עברה לאצטדיון חדש ה-"Campo del Velodromo", אך כיוון שהוא היה מרוחק ממרכז העיר, עברה הקבוצה כעבור שנה לאצטדיון אחר, הצ'מרטין, שהיה גדול ומרווח והכיל 20,000 מקומות ישיבה. ב-[[1928|1927]], אחרי הפרישה של הקפטן סנטיאגו ברנבאו, הוא התמנה לחבר הנהלה. ב-[[1929]], היה המועדון ממקימי [[לה ליגה|הליגה הספרדית]], והפסיד את האליפות הראשונה רק במחזור האחרון ל[[אתלטיק בילבאו]]. ב-[[1930]], בעידודו של ברנבאו, הצטרף השוער [[ריקרדו זאמורה]] שהיה כוכב ברחבי ספרד לריאל. אליו הצטרפו צמד הבלמים של [[דפורטיבו אלאבס|אלאבס]], סיריאקו ו-[[חסינטו קינקוסס|קינקוסס]]. ב-[[1931]] הפכה ספרד ל[[רפובליקה]] והתואר "ריאל" הפך לחסר משמעות באותו הזמן. שלוש שנים לאחר הקמת הליגה, ב[[עונת 1931/1932 בלה ליגה|עונת 1931/32]], זכה המועדון באליפות הראשונה שהסתיימה ללא הפסד של הקבוצה. ב[[עונת 1932/1933 בלה ליגה|עונת 1932/33]] הצטרף למדריד כוכבה הגדול של ברצלונה, [[ז'וזפ סמיטייר]]. מדריד הצליחה להגן על תואר האליפות באותה עונה. בשנת [[1932]] הוקם [[מועדון הכדורסל ריאל מדריד]], כמחלקה במועדון הכדורגל. בעונת 1933/34 זכתה מדריד בגביע הספרדי (שנקרא אז 'גביע הרפובליקה'). ב[[עונת 1934/1935 בלה ליגה|עונת 1934/35]] מדריד לא השיגה אף תואר, אך זכור המשחק בו ניצחה 2–8 את מי שתהפוך ליריבתה הגדולה - ברצלונה. בעונת 1935/36 ניצחה מדריד בגמר הגביע מול ברצלונה 1–2 במשחק, שזכור בגלל השוער זאמורה שסיפק הצלות גדולות במהלך המשחק. חודש לאחר מכן פרצה [[מלחמת האזרחים בספרד]] ומשחקי הכדורגל נפסקו עד לסיום המלחמה ב-[[1939]].


===השתקמות והנשיא סנטיאגו ברנבאו===
{{דגל|ברזיל}} [[קפלר לאברן לימה פריירה "פפה"]] הגיע מ[[מועדון כדורגל פורטו|פורטו]] {{דגל|פורטוגל}}
המלחמה הסתיימה ב-[[1939]] ומדריד, שהייתה המעוז הרפובליקני האחרון שנפל בידי הלאומנים בראשות [[פרנסיסקו פרנקו|פרנקו]], נפגעה קשות. הנשיא רפאל סאנצ'ס גוארה, שהיה פוליטיקאי רפובליקני, הוגלה לפריז ובהמשך היה בכיר בממשלה הגולה סגן הנשיא גונסאלו אגירה והגזבר ואלרו ריברה נכלאו והוצאו להורג. אצטדיון הצ'מרטין נהרס כליל, יציעי העץ נלקחו לטובת ייצור דלק והמקום עצמו שימש כמחנה ריכוז לאסירי המשטר. המועדון נאלץ לבקש ממועדון [[ראיו ואיקאנו]] לאשר להשתמש במגרש שלהם בעונה החדשה. רק ארבעה שחקנים מהסגל של לפני המלחמה חזרו לשחק - סוטו, בונט, לסואה וקינקוסס. המועדון נאלץ להתחיל הכול מהתחלה. אדולפו מלנדס חזר לנשיאות ולקח על עצמו את מלאכת שיקום הקבוצה. [[סנטיאגו ברנבאו]] אימן ומלנדס הביא שחקנים חדשים וניסה לבנות מחדש את הקבוצה, אך לא בהצלחה מרובה. הקבוצה דשדשה בתחתית ולא הצליחה להתרומם. הקבוצה המועדפת על המשטר הייתה אתלטיקו אוויאסיון (שאוחדה בהמשך ל'[[אתלטיקו מדריד]]'), והיא גם זכתה בשתי האליפויות הראשונות שלה. בשנת [[1943]], במסגרת משחק חצי גמר [[גביע המלך הספרדי|גביע החנרליסימו]], מול [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] ניצחה ריאל 1–11 ומחקה פיגור 0–3 מהמשחק הקודם. משחק זה מהווה ציון דרך משמעותי ביריבות בין הקבוצות.


חצי שנה לאחר מכן, ב-[[15 בדצמבר|-15 בדצמבר]] [[1943]], מונה סנטיאגו ברנבאו לנשיא המועדון. תחת ניהולו הקבוצה השתקמה מ[[מלחמת האזרחים הספרדית]]. ב-[[14 בדצמבר]] [[1947]] נחנך הצ'מרטין החדש במשחק מול [[בלננסש]] הפורטוגלית. האצטדיון החדש הכיל את מיטב השדרוגים והחידושים של אותה התקופה. ברנבאו הנחיל מדיניות כוללת של מועדון מקצועני עליה מתבססים עד היום קבוצות ברחבי העולם. הוא ארגן מחדש את כל מחלקות המועדון וגייס לכל אחת מהן צוות מקצועי וארגוני. תחת ניהולו הקים שחקן העבר, מיגל מאלבו, את מחלקת הנוער - ה'קאנטרה', כדי לפתח את שחקני הדור הבא של המועדון. במקביל, הוא המשיך ופיתח את אסטרטגיית המועדון להחתמת שחקנים גדולים מספרד ומחוצה לה. הוא החתים אגדות חיות מאותו הזמן - [[מיגל מוניוס|מיגל מוניוז]], [[הקטור ריאל]], [[פרנסיסקו חנטו|פרנססיקו חנטו]] ומעל כולם [[אלפרדו די סטפנו]]. בכך למעשה בנה את הקבוצה הבינלאומית הראשונה. ב-[[4 בינואר]] [[1955]], כהוקרת תודה על פועלו, החליטו חברי המועדון לשנות את שם האצטדיון מצ'מרטין החדש ל[[אצטדיון סנטיאגו ברנבאו|סנטיאגו ברנבאו]].
{{דגל|הולנד}} [[אריין רובן]] הגיע מ[[מועדון הכדורגל צ'לסי|צ'לסי]] {{דגל|אנגליה}}


ב-[[1955 בספורט|1955]] היה ברנבאו מבכירי הוועדה שתכננה והקימה את [[גביע אירופה לאלופות]] ([[ליגת האלופות]] כיום). ביישום רעיונו של עורך ה[[ל'אקיפ]], [[גבריאל האנוט]]. ריאל, בראשות די סטפנו, הגיעה לגמר הראשון מול [[ריימס]] הצרפתית לאחר שניצחה בקלות את כל יריבותיה. המשחק הסתיים בתוצאה 3–4 לריאל שזכתה בגביע אירופה הראשון. בעונה שאחר כך הצטרף לקבוצה [[רמון קופה]], ובהמשך הגיע גם [[פרנץ פושקש|פרנץ פושקאש]], וביחד הם הרכיבו את אחת הקבוצות הגדולות והחזקות בהיסטוריה, שהכילה אגדות רבות וזכתה בתארים רבים. ריאל זכתה בגביע אירופה גם בארבע העונות שלאחר מכן, ובכך השלימה חמש זכיות רצופות (שיא שלא נשבר עד היום), ובעקבות זאת הוענקה לה הזכות לענוד את תג הכבוד של [[אופ"א]], שמופיע על שרוול שמאל של הקבוצה במשחקיה באירופה. הקבוצה, בנשיאותו של ברנבאו ובהנהגתו של די סטפנו, זכתה גם בשמונה אליפויות ספרד ובגביע ספרדי אחד. בשנים שאחרי הזכייה בגביעי האלופות, ריאל התמידה בעיקר במסגרת המקומית וזכתה בחמש אליפויות ליגה ברצף בין השנים 1960–1965 (שיא), כשבמקביל ברנבאו החל בבניית הקבוצה הבאה של המועדון ובקידום שחקנים צעירים חדשים. הקבוצה הגיעה לעוד שני גמרי גביע אירופה. ב[[עונת 1961/1962 בלה ליגה|עונת 1961/62]] הקבוצה זכתה בדאבל הספרדי (אליפות וגביע) ואף הגיעה לגמר גביע אירופה אך למרות [[שלושער]] של די סטפנו הפסידה 3–5 ל[[בנפיקה ליסבון|בנפיקה]]. ב[[עונת 1963/1964 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|עונת 1963/64]] הקבוצה זכתה באליפות והגיעה שוב לגמר גביע אירופה אך הפסידה 1–3 ל[[אינטר מילאנו]]. במהלך הזמן, לאחר שחלק מהשחקנים המובילים עזבו החלו חילופי דורות. בשנת [[1964]] עזב ה'חץ' די סטפנו את המועדון אחרי שהפך למלך שערי הקבוצה עם 308 שערים. בשנת [[1966]] עזב פושקאש, שגם הוא היה שחקן מוביל בקבוצה.
{{דגל|פולין}} [[יז'י דודק]] הגיע מ[[מועדון הכדורגל ליברפול|ליברפול]] {{דגל|אנגליה}}


הקבוצה החדשה שבנה [[סנטיאגו ברנבאו|ברנבאו]], ובשונה מהקבוצה הקודמת ומדרכו עד עתה, התבססה על שחקנים ספרדיים ותוצרי מחלקת הנוער בלבד. קפטן העבר [[מיגל מוניוס]] היה המאמן, [[פרנסיסקו חנטו|חנטו]], שהיה השריד האחרון מקבוצת הפאר, שימש כקפטן ושחקנים כסאנצ'יס, זוקו, [[פירי]], ולאסקז, [[אמנסיו אמארו]] וראמון מורנו גרוסו הצטרפו. הקבוצה החדשה אמנם לא הלהיבה כקודמתה אך הייתה קשה להכנעה. באותו עשור זכתה ריאל בשמונה אליפויות ליגה. ב[[עונת 1965/1966 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|עונת 1965/66]] הגיעה הקבוצה לגמר גביע אירופה. יומיים לפני כן הצטלמו ארבעה משחקניה לשער עיתון ה'[[מארקה (עיתון)|מארקה]]' כשהם לבושים בסגנון להקת [[הביטלס|החיפושיות]] שפרחה באותם ימים. מאז דבק בשחקני הקבוצה הכינוי "יה יה" שנבע מפזמון השיר הידוע של החיפושיות "[[She Loves You]]". יה יה היה גם הכינוי ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] לצעירים בספרד. הקבוצה גברה בגמר 1–2 על [[פרטיזן בלגרד (כדורגל)|פרטיזן בלגרד]] וזכתה בגביע אירופה השישי בתולדותיה.
{{דגל|גרמניה}} [[כריסטוף מצלדר]] הגיע מ[[בורוסיה דורטמונד]] {{דגל|גרמניה}}


המחצית הראשונה של [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הייתה קשה לקבוצה. ריאל אמנם זכתה בגביע בעונת 1969/1970, אך בין השנים [[1974]][[1969|-1969]] היא התקשתה בליגה וזכתה באליפות רק ב[[עונת 1971/1972 בלה ליגה|עונת 1971/72]], כשבחוד מתפקד חלוץ צעיר שנקנה מסנטאנדר ושבהמשך יהפוך לאגדה נוספת במועדון - [[סנטיאנה|קרלוס סנטיאנה]]. ב[[עונת 1970/1971 בלה ליגה|עונת 1970/71]], לראשונה מאז הקמתו לא השתתפה ריאל בגביע אירופה, ושיחקה ב[[גביע אירופה למחזיקות גביע|גביע המחזיקות]] שבו הפסידה בגמר ל[[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]]. ב-[[21 ביולי]] [[1972]], אחרי שנים של שיתוף פעולה עם קבוצת ‘פלוס אולטרה’ מהליגות הנמוכות, הוחלט להפוך אותה רשמית ל[[קבוצת מילואים|קבוצת המילואים]] של ריאל מדריד והיא נקראה מועדון הכדורגל של [[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליה]]. הקבוצה קידמה כישרונות רבים ושימשה לפיתוח שחקנים טרם הגעתם לקבוצה המרכזית, וכן כגיבוי למקרים מיוחדים של פציעות וכדומה. ב[[עונת 1973/1974 בלה ליגה|עונת 1973/74]] ריאל סיימה במקום השמיני בליגה והובסה במהלך העונה 0–5 על ידי ברצלונה, אשר שחקנה המוביל היה [[יוהאן קרויף|קרויף]]. בעקבות היכולת החלשה פוטר באמצע העונה המאמן [[מיגל מוניוס]], אחרי 14 שנות אימון, ואת מקומו תפס, באופן זמני, אגדת העבר לואיס מולוני שבסיום העונה הצליח לזכות עם הקבוצה בגביע החנרליסימו, כאשר הקבוצה גברה בגמר 0–4 על ברצלונה. בעונה שלאחר מכן ([[עונת 1974/1975 בלה ליגה|1974/75]]) הגיע מ[[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום]] מילאן מיליאניץ' ה[[סרביה|סרבי]] כמאמן החדש. הוא הנחיל שיטות אימון חדשות וריאל החלה לעבור לסגנון משחק קשוח ופיזי יותר, כפי שהחל רווח בגרמניה באותו הזמן. לקבוצה הצטרפו השחקנים [[פול ברייטנר]] ו[[רוברטו מרטינס|רוברטו מרטינז]]. בעונתו הראשונה זכה בדאבל אך הקהל לא אהב את סגנון המשחק הקשוח שהביא, ולמרות אליפות שנייה בעונה שאחרי ([[עונת 1975/1976 בלה ליגה|1975/76]]) האוהדים נפנפו באצטדיון כאות מחאה במטפחות לבנות. האווירה מסביב השפיעה ובעונתו השלישית ([[עונת 1976/1977 בלה ליגה|1976/77]]) ריאל סיימה במקום התשיעי, ומילאן פוטר. לואיס מולואני חזר לאמן, ויחד עם השחקנים [[חוסה אנטוניו קמאצ'ו]] ו[[חואניטו (1954)|חואניטו]] שהצטרפו הוא הצליח לזכות באליפות ב[[עונת 1977/1978 בלה ליגה|עונת 1977/78]].
{{דגל|גינאה}} [[חבייר בלבואה]] חזר מהשאלה מ[[ראסינג סנטאנדר]] {{דגל|ספרד}}


כחודש לאחר סיום העונה ב-[[2 ביולי]] [[1978]], במהלך ה[[מונדיאל]] ב[[ארגנטינה]], נפטר בגיל 82 הנשיא המכהן סנטיאגו ברנבאו לאחר מאבק ארוך ב[[סרטן (מחלה)|מחלת הסרטן]]. כאות כבוד לפועלו למען הכדורגל ולחזונו הגדול הכריזה [[פיפ"א]] בעיצומו של הטורניר על שלושה ימי אבל לזכרו. שנה לאחר מכן שוחק לראשונה [[גביע הברנבאו|טורניר סנטיאגו ברנבאו]], לזכרו של הנשיא.
{{דגל|הולנד}} [[ווסלי שניידר]] הגיע מ[[אייאקס אמסטרדם|אייאקס]] {{דגל|הולנד}}


===ה'קינטה דל בויטרה' ושנות התשעים===
{{דגל|ברזיל}} [[ז'וליו בפטיסטה]] חזר מהשאלה מ[[ארסנל]] {{דגל|אנגליה}}
לאחר מותו של [[סנטיאגו ברנבאו]] מונה נשיא זמני לתקופה קצרה, ולאחר מכן נבחר הגזבר לשעבר, לואיס דה קרלוס, כנשיא החדש. הקבוצה המשיכה וזכתה בעוד שתי אליפויות ב[[עונת 1978/1979 בלה ליגה|עונת 1978/79]] וב[[עונת 1979/1980 בלה ליגה|עונת 1979/80]][[1976|.]]


בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] איבדה ריאל את שלטונהּ בליגה, והתקשתה לזכות בתואר גם באירופה. ב[[עונת 1980/1981 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|עונת 1980/81]] הפסידה 0–1 ל[[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] בגמר [[גביע אירופה לאלופות|גביע אירופה]]. בעונת 1981/82 הצליחה ריאל לזכות ב[[גביע המלך הספרדי|גביע המלך]]. בעונת 1982/83 הפסידה ריאל בגמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע|גביע המחזיקות]] ל[[אברדין (כדורגל)|אברדין]] של [[אלכס פרגוסון|פרוגוסון]] 2-1 בהארכה. ב-[[5 בפברואר]] [[1984]] עלה לשחק לראשונה ה'עיט' [[אמיליו בוטרגניו]], מה שבישר על תקופה חדשה בתולדות המועדון. במחצית השנייה של שנות ה-80 עלו לקבוצה הבוגרת חבורת ה'קינטה דל בויטרה' (בספרדית: החמישייה של העיט) שהורכבה משחקני נוער שעלו יחדיו לבוגרים: [[מיצ'ל]], [[מנולו סאנצ'יס]], [[רפאל מרטין ואסקס|רפאל מרטין ואסקז]] ו[[מיגל פרדסה]]. בניצוחו של הכוכב ה'עיט' בוטרגניו החמישייה הרכיבה קבוצה בלתי מנוצחת שהייתה לאחת הקבוצות המצליחות באירופה וזכתה חמש פעמים ברצף בליגה בין השנים 1985–1990 כשב[[עונת 1989/1990 בלה ליגה|עונת 1989/90]] קבעה שיא של 107 שערי ליגה. כמו כן, בעונות 1984/85 ו-1985/1986 זכתה ריאל ב[[הליגה האירופית]]. הקבוצה זכתה גם שלוש פעמים ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]] ובגביע ספרדי אחד.
{{דגל|הולנד}} [[רויסטון דרנטה]] הגיע מ[[פיינורד רוטרדם]] {{דגל|הולנד}}


בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ריאל התקשתה להתמודד מול ברצלונה תחת אימון [[יוהאן קרויף|קרויף]], וזו זכתה בארבע אליפויות ברציפות. ריאל הפסידה פעמיים את האליפות במחזור האחרון. הנשיא רמון מנדוזה כשל בתפקידו והמועדון נכנס לחובות. רבים מהשחקנים שכיכבו בשורות המועדון בעשור הקודם עזבו, ולמרות הצטרפות השחקנים [[פרננדו היירו]] ו[[איוואן זמורנו|איוואן זאמורנו]] הקבוצה המשיכה להתקשות וזכתה רק בגביע אחד, בעונת 1992/93. ב[[עונת 1994/1995 בלה ליגה|עונת 1994/95]] שחקן העבר [[חורחה ולדאנו]] הגיע כמאמן, ואיתו הגיעו שחקנים כ[[פרננדו רדונדו|רדונדו]] ו[[מיכאל לאודרופ|לאודרופ]] והקבוצה הצליחה לזכות באליפות. לקראת סוף אותה עונה עלה מהנוער לשחק [[ראול גונזלס|ראול גונזאלס]]. [[לורנסו סאנס]], שהחליף את הנשיא הכושל, החתים בקבוצה טרם [[עונת 1966/1967 בלה ליגה|עונת 1996/97]] את המאמן [[פאביו קאפלו]]. שחקנים כ[[רוברטו קרלוס]], [[פרדראג מיאטוביץ']], [[דאבור שוקר]] ו[[קלרנס סידורף]] נרכשו, ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות. המאמן [[יופ היינקס]] החליף את קאפלו שעזב בעקבות קשיי התאקלמות, וב[[עונת 1997/1998 בליגת האלופות|עונת 1997/98]] עם הסגל המחודש, הוא הצליח, לאחר 32 שנים שהמועדון לא זכה בתואר, לזכות ב[[ליגת האלופות]] עם 0–1 בגמר על [[יובנטוס]].
עזבו:


===תקופת פלורנטינו פרס וה"גלאקטיקוס"===
{{דגל|איטליה}} [[אנטוניו קסאנו]] הושאל ל[[סמפדוריה]] {{דגל|איטליה}}
{{ערך מורחב|גלאקטיקוס}}
בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]] הוחלף הנשיא [[לורנסו סאנס]] ב[[פלורנטינו פרס]]. בתקופה זו החתים המועדון מספר שחקנים מפורסמים. החתמה זו העניקה למועדון את הכינוי ה[[תקשורת]]י: ה"גלאקטיקוס" ("''Los Galácticos''" – הכוכבים). מגמה זו החלה עם העברת [[קשר (כדורגל)|קשר]] [[נבחרת פורטוגל בכדורגל|נבחרת פורטוגל]] ו[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], [[לואיש פיגו]], תמורת 37.5 מיליוני [[ליש"ט]], סכום שיא באותה תקופה. שנה לאחר מכן, נשבר שיא העברות נוסף, כשלקבוצה הצטרף השחקן [[צרפת]]י [[זינדין זידאן]], תמורת מחיר של 47.5 מיליוני ליש"ט, אשר שולם לקבוצת{{הבהרה}}. בשנת 2002 צירפה הקבוצה לשורותיה את ה[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]] ה[[ברזיל]]אי [[רונאלדו]], ששיחק עד אז במועדון ה[[איטליה|איטלקי]] [[אינטר מילאנו|אינטר]]. בשנים אלו, 2003-1999, אימן את הקבוצה שחקן העבר [[ויסנטה דל בוסקה]], ותחת הדרכתו זכתה ריאל בשתי אליפויות הליגה הספרדית, כמו גם פעמיים ב[[ליגת האלופות]] (מתי ומדוע פוטר דל בוסקה? ומתי מונה במקומו קרלוס קיירוש?{{הבהרה}}).


בקיץ 2003, החתים המועדון את [[דייוויד בקהאם]], [[קפטן (ספורט)|קפטן]] [[נבחרת אנגליה בכדורגל|נבחרת אנגליה]] ושחקנהּ של [[מנצ'סטר יונייטד]] דאז. מהלך זה גרר ביקורת מצד רבים, שטענו כי החתמה זו נעשתה לצורך הגדלת רווחיו הכספיים של המועדון, באמצעות מכירת פריטי [[מרצ'נדייזינג|מרצ'נדייז]] רבים יותר, ולא מסיבות מקצועיות טהורות{{מקור|נושא=ספורט|נושא2=מדינות אירופה}}. בעונה זו לא זכה המועדון בתואר כלשהו. כישלון זה הוביל לפיטוריו של ה[[מאמן כדורגל|מאמן]] [[קרלוס קיירוש]], ובקבוצה דבקה תדמית רכושנית ולא מגובשת.
{{דגל|אנגליה}} [[דייוויד בקהאם]] עזב ל[[לוס אנג'לס גלאקסי]] {{דגל|ארצות הברית}}


===שנות המשבר===
{{דגל|ברזיל}} [[אמרסון פריירה דה רוסה]] עזב ל[[מילאן (כדורגל)|מילאן]] {{דגל|איטליה}}
בעונת {{בספורט|2005|2006}} כשלה הקבוצה ולא הצליחה לזכות בתואר כלשהו פעם נוספת. כתוצאה מכך, פוטר המאמן והמנהל הספורטיבי דאז, [[אריגו סאקי]]. הצעד לא תרם לתדמית השלילית בין כה וכה אשר דבקה בריאל, ובקרב הציבור נוצרה תחושה שהקבוצה עתידה להתפרק. בסיטואציה קשה זו, מונה לתפקיד מאמן הקבוצה הבוגרת [[חואן ראמון לופס קארו]], שעד אז אימן את [[ריאל מדריד ב']]. לבסוף, הצליחה הקבוצה להשתקם במהלך עונה זו בסיימהּ במקום השני בליגה הספרדית.


[[קובץ:Celebrando el primer título de la temporada.jpg|ממוזער|250px|<center>שחקני ריאל מדריד חוגגים את הזכייה{{ש}}ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]] {{בספורט|2008}}</center>]]
{{דגל|ברזיל}} [[רוברטו קרלוס]] עזב ל[[פנרבחצ'ה]] {{דגל|טורקיה}}


במהלך שנת 2006, התפטר מתפקידו נשיא המועדון [[פלורנטינו פרס]], ובבחירות לנשיאות המועדון, אשר נערכו בקיץ 2006, נבחר [[רמון קלדרון]] במקומו, בעוד שלתפקיד המנהל המקצועי נבחר [[פרדראג מיאטוביץ']]. בעונת {{בספורט|2006|2007}}, עם מינוי [[פאביו קאפלו]] למאמן, חל שיפור במעמד הקבוצה. רוב שחקני ה"גלאקטיקוס" עזבו, ובתום העונה זכתה באליפות הליגה ה-30 שלה לאחר סיום דרמטי. בקיץ 2007, הצטרפו לקבוצה מספר שחקנים מוכשרים כמו [[אריין רובן]], [[וסלי סניידר]] ו[[פפה (כדורגלן פורטוגלי)|פפה]], ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.
{{דגל|ספרד}} [[איבן הלגרה]] עזב ל[[מועדון הכדורגל ולנסיה|ולנסיה]] {{דגל|ספרד}}


את עונת {{בספורט|2008|2009}} פתחה הקבוצה עם זכייה ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]], לאחר שניצחה את [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]]. עם זאת, לאחר רצף הפסדים, מונה ב-9 בדצמבר 2008 [[חואנדה ראמוס]] למשרת מאמן ריאל מדריד במקום [[ברנד שוסטר]], אך מינוי זה לא ארך זמן רב, ומאמן ויאריאל [[מנואל פלגריני]] הצ'יליאני קיבל את מושכות הקבוצה.
{{דגל|ברזיל}} [[סיסרו ז'ואאו דה סזארה|סיסיניו]] עזב ל[[רומא (כדורגל)|רומא]] {{דגל|איטליה}}

===חזרתו של פלורנטינו פרס===
בקיץ 2009 הקים מחדש הנשיא החדש-ישן [[פלורנטינו פרס]] את פרויקט ה"גלאקטיקוס", כשביצע מסע רכש של מאות מיליוני אירו, עם רכישתם של [[כרים בנזמה]], [[צ'אבי אלונסו]], [[ראול אלביול]], [[אלברו ארבלואה]] ו[[קאקה]] - תמורת 67 מיליוני אירו. השיא היה צירופו לקבוצה של [[כריסטיאנו רונאלדו]] מקבוצת [[מנצ'סטר יונייטד]] האנגלית, לאחר שנרכש ממנה תמורת 94 מיליוני אירו. סכום רכישה זה ניפץ את סכום שיאי ההעברות בכל הזמנים עד אז, שהיה שייך עד אז ל[[זינדין זידאן]] (שנרכש גם הוא על ידי ריאל מדריד שמונה שנים מוקדם יותר, תמורת 76 מיליוני אירו).

בקיץ 2010, לאחר עונה שנחשבה לכישלון, לאור אי ההצלחה באירופה ואי השגת האליפות, פוטר מנואל פלגריני מתפקיד המאמן, ובמקומו מונה לתפקיד מאמנהּ היוצא של אינטר ואלוף אירופה הטרי, [[ז'וזה מוריניו]]. עוד בקיץ זה התחזקה ריאל מדריד בשחקנים: [[אנחל די מריה]] הארגנטינאי, [[פדרו לאון]] ו[[סרחיו קנאלס]] הספרדיים, [[מסוט אוזיל]] ו[[סאמי ח'דירה]] הגרמניים ו[[ריקארדו קרבאליו]] הפורטוגלי. זאת, למרות ששניים מתוך שלושת סמליה העיקריים של ריאל, [[גוטי]] ו[[ראול גונזאלס]] - עזבו את המועדון.

[[קובץ:Cristiano Ajax.jpg|ממוזער|[[כריסטיאנו רונאלדו]] במדי הקבוצה, 2011]]

בעונת {{בספורט|2011|2012}}, עונתו השנייה של המאמן [[ז'וזה מוריניו]], זכתה ריאל מדריד באליפות עם 100 נקודות ו-121 שערים שהבקיעה. בליגת האלופות הקבוצה הגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה ל[[באיירן מינכן]] בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. מלך השערים של הקבוצה באותה עונה היה [[כריסטיאנו רונאלדו]], עם 46 שערי ליגה ו-60 שערים בכל המסגרות.

בעונת {{בספורט|2012|2013}} ריאל לא הצליחה לזכות באליפות והיא הודחה שנה שנייה ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, שם פגשה את [[בורוסיה דורטמונד]] והפסידה לה 3–4 בסיכום שני המשחקים. בנוסף, הפסידה בגמר [[גביע המלך]] ליריבתהּ העירונית, [[אתלטיקו מדריד]], בהארכה. בתום העונה עזב מוריניו את הקבוצה.

בתחילת עונת {{בספורט|2013|2014}} מונה המאמן ה[[איטליה|איטלקי]], [[קרלו אנצ'לוטי]] למאמן הקבוצה ועם הגעתו נערכו שינויים בסגל שחקני הקבוצה. ב-[[16 באפריל]] [[2014]], זכתה ריאל מדריד ב[[גביע המלך הספרדי]] ה-19 שלה כשניצחה את יריבתה [[ברצלונה (כדורגל)| ברצלונה]] 2–1. באותה עונה העפילה הקבוצה ל[[גמר ליגת האלופות 2014|גמר ליגת האלופות]] בו גברה על אתלטיקו מדריד בתוצאה 4–1 לאחר הארכה והשלימה זכייה עשירית בתואר.

בעונת {{בספורט|2014|2015}} ריאל מדריד פתחה את העונה בצורה מצוינת והשיא היה כאשר נצחה את [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] בתוצאה 3–1, אך לקראת סיום העונה ריאל מדריד התחילה להחלש ולהידרדר. תחילה איבדה את ההובלה בליגה הספרדית לברצלונה, לאחר מכן הפסידה לאתלטיקו מדריד בשמינית גמר ה[[קופה דל ריי]] (2–4 בסיכום), ולבסוף הפסידה בחצי גמר [[ליגת האלופות]] ל[[יובנטוס]] (2–3 בסיכום).

עם סיום העונה פוטר קרלו אנצ'לוטי מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה הספרדי [[רפאל בניטס]]. בסיום העונה עזב אחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה, [[איקר קסיאס]], בהעברה חופשית [[פורטו (כדורגל)|לפורטו]] ובכך סיים 25 שנות משחק במועדון.

===תקופת זידאן===
ב-4 בינואר פוטר המאמן בניטס לאחר שבשמונת משחקיה האחרונים השיגה הקבוצה ארבעה ניצחונות בלבד. במקומו מונה [[זינדין זידאן]], שאימן קודם לכן את [[#ריאל מדריד קסטיליה|קבוצת המילואים]].{{הערה|{{nrg||רשמית: רפא בניטס פוטר מריאל מדריד, זידאן יחליפו|746/457|4 בינואר 2016|3|2}}}} זידאן הצליח לשקם את ריאל, הוביל אותה לרצף ניצחונות בליגה ולזכייה ב[[ליגת האלופות]], בפעם ה-11 בתולדות המועדון, לאחר ניצחון ב[[דו-קרב פנדלים]] על [[אתלטיקו מדריד]] בגמר המפעל. בעונה שאחריה, עונת {{בספורט|2016|2017}}, הוביל זידאן את ריאל מדריד לזכייה באליפות ה[[לה ליגה]] בפעם ה-33 בתולדותיה, ולזכייה נוספת בליגת האלופות, לאחר שהביסה בגמר 4–1 את [[יובנטוס]] האיטלקית (ובכך הפכה ריאל מדריד לקבוצה הראשונה בהיסטוריית המפעל, אשר זוכה בתואר זה פעמיים ברציפות). זידאן הנהיג סגנון משחק קבוצתי והתקפי, עובדה שהתבטאה ברצף של 65 משחקים בכל המסגרות, כולל כל 38 משחקי הליגה, בהם כבשה ריאל מדריד שער אחד לפחות.

את עונת 2017/2018 פתחה ריאל מדריד בסערה עם זכייה ב[[הסופר קאפ האירופי|סופר קאפ האירופי]] וב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]] (לאחר שגברה על ברצלונה 5–1 בסיכום הכללי). בסיום עונה זו, זכתה ריאל בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות, לאחר שניצחה בגמר 3–1 את [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] האנגלית. [[זינדין זידאן]] הפך למאמן הראשון בהיסטוריה שזוכה 3 פעמים ברציפות בליגת האלופות ו[[כריסטיאנו רונאלדו]] השלים זכייה חמישית בתואר וסיים בפעם השישית ברציפות כמלך השערים של ליגת האלופות. לאחר הזכייה ההיסטורית ב-31 במאי זידאן הפתיע והודיע על [[התפטרות]]ו מאימון הקבוצה.{{הערה|{{וואלה|מערכת וואלה! ספורט|זינדין זידאן הודיע במפתיע: "אני עוזב את ריאל מדריד"|3162499|31 במאי 2018}}.}} כחודשיים לאחר מכן, ב-[[10 ביולי]], הודיע כריסטיאנו רונאלדו על רצונו לעזוב את הקבוצה ונמכר ל[[יובנטוס]] ה[[איטליה|איטלקית]] תמורת כ-100 מיליון [[אירו]].{{הערה|{{ynet|ynet ספורט|רשמית: כריסטיאנו רונאלדו עבר ליובנטוס|5307795|10 ביולי 2018}}.}}

ב-[[12 ביוני]] [[2018]], יומיים לפני תחילת [[מונדיאל 2018]], פורסם כי מאמן נבחרת ספרד [[ז'ולן לופטגי]] יתמנה להיות מאמנה של ריאל מדריד. בתגובה, פוטר למחרת מאימון הנבחרת על ידי ראשי ההתאחדות הספרדית. את עונת 2018/2019 פתחה קבוצתו של לופטגי באופן עגום ובמאזן הגרוע בתולדותיה מאז שנת [[2000]], עם שני הפסדים ברציפות, ארבעה משחקים ללא ניצחון, שלושה הפסדים בארבעה משחקים, כולל הפסד ב[[ליגת האלופות]] ל[[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א מוסקבה]].{{הערה|{{ynet|ynet ספורט|"ריאל מדריד הרוסה, מהרע לגרוע ביותר"|5365268|7 באוקטובר 2018}}}} ב-[[29 באוקטובר]] [[2018]], יממה לאחר הפסד 1–5 בקלאסיקו לברצלונה, ולאחר 14 משחקים בלבד, פוטר לופטגי מאימון ריאל מדריד.{{הערה|{{one||רשמית: זידאן מונה למאמנה של ריאל עד 2022|331724|11 במרץ 2019}}}} במקומו מונה [[סנטיאגו סולארי]], אך גם הוא לא הצליח ופוטר בעקבות שבוע של הפסדים, בו ריאל מדריד הודחה מ[[גביע המלך הספרדי]] (הפסידה 0–1 לברצלונה), הודחה מ[[ליגת האלופות]] (הפסידה 1–4 ל[[אייאקס]] אמסטרדם) ואיבדה סיכוי מעשי לזכות ב[[לה ליגה|אליפות ספרד]]. במקומו חזר לתפקיד [[זינדין זידאן]], שמונה בשנית למאמן ב-[[11 במרץ]] [[2019]].

בסוף עונת [[עונת 2019/2020 בליגת העל בכדורגל|2019/2020]], זכתה הקבוצה ב[[לה ליגה|אליפות ספרד]] לאחר שניצחה 1–2 את [[ויאריאל (כדורגל)|ויאריאל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://playbyplay.sport5.co.il/?GameID=108880&FLNum=20|כותרת=ריאל מדריד נגד ויאריאל - 1–2 - סיקור המשחק|אתר=Sport5.co.il - אתר ערוץ הספורט|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.one.co.il/Article/19-20/3,10,134,30155/363154.html?ref=hp|כותרת=בפעם ה-34 בתולדותיה: ריאל מדריד אלופת ספרד|אתר=בפעם ה-34 בתולדותיה: ריאל מדריד אלופת ספרד|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref>

ב[[עונת 2020/2021 בלה ליגה|עונת 2020/2021]] סיימה הקבוצה במקום השני, סגנית לירביתה העירונית אתלטיקו. מספר ימים לאחר סיום העונה הודיע המאמן זידאן כי הוא עוזב את תפקידו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.one.co.il/Article/20-21/3,10,134,30155/384998.html?ref=hp|הכותב=מערכת ONE|כותרת=ריאל מדריד הודיעה רשמית: זינדין זידאן עוזב|אתר=באתר ONE|תאריך=27 במאי 2021}}</ref>

===תקופת אנצ'לוטי===
לאחר עזיבת זידאן מונה [[קרלו אנצ'לוטי]] ה[[איטלקים|איטלקי]] לתפקיד מאמן הקבוצה. תחת אנצ'לוטי זכתה ריאל מדריד ב[[הסופר קאפ הספרדי 2021/2022|סופר קאפ הספרדי]] בינואר 2022, ובאליפות ספרד לעונת {{בספורט|לה ליגה|2021|2022}} באפריל 2022. ב[[עונת 2021/2022 בליגת האלופות|ליגת האלופות]], העפילה הקבוצה לגמר לאחר שביצעה מהפכים בדקות הסיום בכל שלבי הנוקאאוט. בשמינית הגמר נגד [[פריז סן-ז'רמן]], שלושער של [[כרים בנזמה]] בין הדקות 61–78 הספיק כדי למחוק פיגור של שני שערים ולהעפיל לשלב הבא. ברבע הגמר מול [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]], שער של [[רודריגו גואש|רודריגו]] בדקה ה-80 שלח את המשחק ל[[הארכה]], בה הבקיע בנזמה את שער הניצחון. בחצי הגמר נגד [[מנצ'סטר סיטי]], צמד של רודריגו בתוספת הזמן מחק פיגור שני שערים ושלח את המשחק להארכה, בה הבקיע בנזמה את שער הניצחון מ[[בעיטת עונשין]]. ב[[גמר ליגת האלופות 2022|משחק הגמר]] ניצחה ריאל 1–0 את [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] משער של [[ויניסיוס ז'וניור|ויניסיוס]] למרות שליטה מוחלטת של ליברפול, והודות להופעה גדולה של [[טיבו קורטואה]] בשער, הופעה שזיכתה אותו בפרס השחקן המצטיין של המשחק. ניצחון זה הביא לריאל מדריד את הגביע ה-14 שלה, לפחות פי שניים יותר מכל קבוצה אחרת. בעונת 2023/2024 זכתה ריאל מדריד תחת שרביטו של אנצ'לוטי בליגת האלופות באירופה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את בורוסיה דורטמונד 0:2. עבור ריאל מדריד זו הייתה הזכייה בפעם ה-15, מתוך 18 הופעות בגמר, המהווה שיא הזכיות בליגת האלופות. מאז שנת 1981 הגיעה ריאל ל-9 גמרים וניצחה בכולם.{{הערה|שם=בפעםה-15|{{ynet||מלכת הצ'מפיונס: בפעם ה-15 בתולדותיה - ריאל מדריד אלופת אירופה|sport/worldsoccer/article/rjx06wdv0|1 ביוני 2024}}}}

==המנון==
ה[[המנון]] הראשון של ריאל מדריד, בביצועו של חוסה דה אגילר, נכתב לראשונה על אחת ממפיות מסעדת "La Rana Verde". מריאנו גארסיה, אשתו מרסדס אמור פארינה, אנטוניו וילנה סאנצ'ז והמאסטרו לואיס קיסנרוס גאליאנה אחראים על כתיבת המילים.

בשנת [[2002]], לרגל חגיגות מאה שנה לייסוד המועדון, נכתב ההמנון "''Himno del Centenario''". את המילים והלחן כתב [[חוסה קאנו]] {{אנ|José María Cano}}, והמבצע הוא הטנור המפורסם [[פלאסידו דומינגו]] (Placido Domingo).{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=iuuOuOYoSbc "המנון המאה" של ריאל מדריד, בביצועו של פלאסידו דומינגו, באתר יוטיוב].}}

בסיום [[עונת 2013/2014 בליגת האלופות|עונת 2013/14]], אחרי הזכייה בגביע האלופות העשירי בתולדות המועדון, החליט המוזיקאי [[נדיר חייאת]] (שידוע בשם הבמה ‘[[רד-וואן]]’) ליצור המנון שיציין את ההישג ההיסטורי. יחד עם מילותיו של [[מנואל ז’אבויס]] כתבו השניים את "המנון הדסימה" (שפירושו עשר בספרדית), שפזמונו החוזר הוא "Hala madrid Y nada más". ההמנון מושמע לפני כל משחק של הקבוצה באצטדיונה הביתי, וכן בכל פעם שהיא מבקיעה שער.

==תלבושת==
{|align="left"
|-
|
{{תלבושת|כדורגל
|leftarm=FFFFFF
|pattern_la=
|filetype=
|alt=
|body=FFFFFF
|pattern_b=_bluerightsash
|rightarm=FFFFFF
|pattern_ra=
|shorts=FFFFFF
|pattern_sh=
|socks=00008B
|pattern_so=
|כותרת=תלבושת הקבוצה בשנים הראשונות
}}
|}
צבע החולצה והמכנסיים של ריאל מדריד מאז הקמתה היה לבן, אם כי בשנותיה הראשונות הופיע פס כחול על חולצתהּ, ושלא כיום, צבע גרבי המועדון היה כחול כהה. התלבושת המפוספסת הוחלפה בשנת 1902 בתלבושת לבנה לחלוטין. באותה שנה, גם הגרביים הכחולים הוחלפו בשחורים. ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] המוקדמות שינה מנהל הקבוצה פעם נוספת את צבע המדים על ידי הוספת [[כפתור]]ים בשמאל החולצה וסמל המועדון. ב-23 בנובמבר 1947, במשחק מול [[אתלטיקו מדריד]] באצטדיון "[[מטרופוליטנו]]", הפכה ריאל לקבוצה הספרדית הראשונה הנושאת מספרים על גב חולצותיה. צבע תלבושת החוץ המסורתית של המועדון היה שחור-[[ארגמן]].

חולצת המועדון הנוכחית מיוצרת על ידי חברת [[אדידס]], החתומה עמו על חוזה משנת 1998. [[ספונסר]] הקבוצה הראשון היה חברת [[זאנוסי]], אשר הייתה חתומה על חוזה עם המועדון בין השנים 1982–1985. לאחר מכן, חתם המועדון על חוזה חדש עם חברת [[פרמלט]], ובהמשך עם חברת [[אוטייסה]], לפני החתימה על הסכם עם חברת "[[טאקה]]", שהחל בשנת 1992 והסתיים בשנת 2001. ב-2002 חתמה הקבוצה על חוזה עם חברת [[סימנס (חברה)|סימנס]], ולוגו חברת [[BenQ|BenQ סימנס]] הופיע על חולצת המועדון. ספונסר הקבוצה הנוכחי הוא חברת [[אמירטס|פליי אמירטס]].

{| class="wikitable" style="text-align: center"
|-
!תקופה
!מייצרת המדים
![[חסות מסחרית|ספונסר]]
|-
| 1980 - 1982
| rowspan=2|[[אדידס]]
| |<small>''אין''</small>
|-
| 1982 – 1985
| |[[זנוסי]]
|-
| 1985 – 1989
| rowspan=4|[[הומל (חברה)|הומל]]
| |[[פרמלט]]
|-
| 1989 – 1991
| | Reny Picot
|-
| 1991 – 1992
| |אוטייסה
|-
| 1992 – 1994
| rowspan=3|Teka
|-
| 1994 – 1998
| |Kelme
|-
| 1998 – 2001
| rowspan="6" |[[אדידס]]
|-
| 2001 – 2002
| | <small>''Realmadrid.com*''</small>
|-
| 2002 – 2007
|[[BenQ]] [[סימנס (חברה)|סימנס]]
|-
| 2007 – 2013
| |[[Bwin]]
|-
| 2013 –
| |[[אמירטס|Fly Emirates]]
|}

<small>''* Realmadrid.com הופיעה כספונסר של החולצה כדי לקדם את האתר החדש של הקבוצה''</small>

==אצטדיון==
[[קובץ:Real2007.jpg|ממוזער|250px|<center>משחק בסנטיאגו ברנבאו ב-2007</center>]]
{{הפניה לערך מורחב|אצטדיון סנטיאגו ברנבאו}}

[[אצטדיון|אצטדיונהּ]] הביתי של הקבוצה הוא ה"סנטיאגו ברנבאו", הממוקם בעיר מדריד. שמו הקודם של האצטדיון היה: "אצטדיון נואבו צ'מרטין" ("''Estadio Nuevo Chamartin''").

האצטדיון נחנך בדצמבר 1947, ונושא את השם "סנטיאגו ברנבאו" החל מינואר 1955, על שמו של [[נשיא (כדורגל)|נשיא]] {{אנ|Director of football}} המועדון לשעבר. במשחק הראשון שנערך באצטדיון שיחקה ריאל מדריד נגד קבוצת [[בלנשש]] ה[[פורטוגל]]ית. כיום קיבולת האצטדיון היא 81,044 צופים, לאחר ששונתה מספר פעמים לאורך השנים כשהשיא היה 120,000 מקומות.

במהלך השנים התקיימו באצטדיון מספר משחקים חשובים, בהם [[גמר מונדיאל 1982]], גמר [[יורו 1964]], [[גמר גביע אירופה וליגת האלופות|גמר ליגת האלופות]] (4), גמר [[גביע המלך הספרדי]] (36), גמר [[גביע העולם למועדונים (כדורגל)|אליפות העולם למועדונים]], וגמר [[עונת 2018 בגביע ליברטדורס|גביע הליברטדורס 2018]]. והוא האצטדיון היחיד בעולם שאירח את כל המשחקים הללו.


==היריבויות הספורטיביות==
==היריבויות הספורטיביות==
===הקלאסיקו===
===יריבות עם ברצלונה===
{{הפניה לערך מורחב|הקלאסיקו}}
לריאל מדריד יש יריבות ספורטיבית ואף היסטורית ולאומית עם [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]]. מבחינה ספורטיבית היריבות עם ברצלונה מבוססת על היותה קבוצה מצליחה גם כן בכדורגל הספרדי והאירופי.


לריאל מדריד יריבות ספורטיבית עתיקת יומין עם [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], יריבות המכונה [[הקלאסיקו|אל קלאסיקו]]. מבחינה ספורטיבית, מבוססת היריבות עם ברצלונה על היותה קבוצה מצליחה אף היא ב[[כדורגל בספרד|כדורגל הספרדי]] וה[[:קטגוריה:כדורגל אירופי|אירופי]]. עם זאת, מבוססת היריבות גם על רקע [[פוליטיקה|פוליטי]]{{הבהרה}}. מאז הקמתם, ייצגו שני המועדונים מחוזות שונים בספרד: ריאל מדריד את [[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליה]], וברצלונה את [[קטלוניה]]. היריבות הגיעה לשיאהּ בתקופת שלטונו של ה[[דיקטטורה|רודן]] [[פרנסיסקו פרנקו]], אז נחשבה ריאל הקבוצה המייצגת את השלטון בספרד, ולעומתה ברצלונה - הקבוצה המייצגת את ה[[אופוזיציה]]. למרות זאת, במהלך [[מלחמת האזרחים בספרד]], נפגעו חברי שני המועדונים מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני ברצלונה תמכו בגלוי בשליט.{{דרוש מקור}} פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה, והשתמש במועדון ככלי שרת למטרות תעמולה פשיסטית. עם זאת, בתוך ספרד, ניצל פרנקו בבד בבד גם את הצלחותיה של ברצלונה לקידום צרכיו האישיים. הוא תמך ביריבות בין המועדונים, על מנת להסיח את דעת ה[[אוהד (ספורט)|אוהדים]] ממסעות ה[[תעמולה]] הפשיסטיים שניהל, ובהם עסק ללא הרף.{{דרוש מקור}}
אך לא פחות מכך, היריבות הינה על בסיס ההיסטוריה- מאז ההתחלה המועדונים נראו כנציגי שני מחוזות שונים בספרד, [[קטלוניה]] ו[[קסטיליה]]. אך היריבות הגיעה לשיא חדש בשנות שלטונו של [[פרנקו]], כאשר ריאל נחשבה לקבוצה של השלטון וברצלונה לקבוצת האופוזיציה.


===הדרבי של מדריד===
למרות זאת, במהלך [[מלחמת האזרחים בספרד]], חברי שני המועדונים נפגעו מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני בארסה תמכו בגלוי בשליט.
{{הפניה לערך מורחב|הדרבי של מדריד}}


המשחקים בין ריאל מדריד ל[[אתלטיקו מדריד]] מכונים [[דרבי (ספורט)|דרבי]], כיוון ששתי הקבוצות שוכנות באותה עיר, [[מדריד]].
פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל ב[[אירופה]] והשתמש במועדון למטרות תעמולה, אך בתוך ספרד, פרנקו גם השתמש בהצלחת ברצלונה. הוא גם תמך ביריבות בין המועדונים כדי להסיח את דעת האוהדים מפוליטיקה.


==אוהדים==
===היריבות עם אתלטיקו מדריד===
על פי מחקר שנערך ב[[אוניברסיטת הרווארד]],{{הערה|1=[http://www.upcomillas.es/eng/noticias/noticia.aspx?ID=122 News - Comillas Pontifical University]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} קיימים לקבוצה מעל 287 מיליוני אוהדים ברחבי העולם, ריאל אף מובילה בכמות העוקבים ב[[מדיה חברתית|רשתות המדיה החברתיות]].{{הערה|{{one||מצאה את הרשת: ריאל ראשונה במספר העוקבים|350502|29 בדצמבר 2019}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hamadad.co.il/5-מועדוני-הכדורגל-עם-הכי-הרבה-עוקבים-במד/|כותרת=מדדים של קסם {{!}} 5 מועדוני הכדורגל עם הכי הרבה עוקבים במדיה החברתית|אתר=מדדים של קסם|תאריך=2019-04-18|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-06-24}}</ref> לצורך הידוק הקשרים עם קהילות האוהדים מסביב לעולם, המועדון מתנהל מול סניפים מקומיים המכונים "פנייה מדרידיסטה" (בספרדית: Peña Madridista) ומהווים את מועדוני האוהדים הרשמיים בכל מדינה.
{{להשלים}}


==ריאל מדריד קסטיליה==
==שחקנים מפורסמים==
{{הפניה לערך מורחב|ריאל מדריד קסטיליה}}


ריאל מדריד קסטיליה היא [[קבוצת מילואים|קבוצת המילואים]] של המועדון, המשחקת כיום ב[[הליגה הספרדית השלישית בכדורגל|סגונדה ב']]. הקבוצה נוסדה בשנת [[1930]] תחת השם "אגרופסיון דפורטיבה פלוס פטרה". בשנת 1972, שונה שמהּ ל"מועדון הכדורגל קסטיליה". בשנת 1991, שונה שמהּ פעם נוספת ל"ריאל מדריד ב'", ובשנת 2004 קיבלה הקבוצה את שמהּ הנוכחי, "ריאל מדריד קסטיליה". הקבוצה זכתה פעמיים ב[[הגביע הספרדי לנוער|גביע הספרדי לנוער]], פעם אחת באליפות ה-"''Segunda División''" (הליגה הספרדית השנייה) ושלוש פעמים באליפות הליגה השלישית. בעונת 1979/80, הקבוצה הגיעה עד לגמר [[גביע המלך הספרדי]], שם הפסידה 1–6 לקבוצת האם, ריאל מדריד. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.
*[[איבן קאמפו]]
*[[פרנצ'סקו גנטו]]
*[[פרנץ פושקש]]
*[[אלפרדו די סטפנו]]
*[[אמיליו בוטרגניו]]
*[[חוזה מיגל גונזלס מרטין|מיקל]]
*[[הוגו סנצ'ז]]
*[[פרננדו היירו]]
*[[ראול גונזלס|ראול]]
*[[זינדין זידאן]]
*[[לואיס פיגו]]
*[[רונאלדו]]
*[[רוברטו קרלוס]]
*[[דייוויד בקהאם]]
*[[איקר קסיאס]]
*[[פרננדו רדונדו]]
*[[קלרנס סידורף]]
*[[איבן הלגרה]]
*[[מיצ'ל סלגאדו]]
*[[מייקל אואן]]
*[[דאבור סוקר]]
*[[רוביניו]]
*[[אלפרדו די סטפנו]]
*[[סיסיניו]]
*[[סרחיו ראמוס]]
*[[כריסטיאן קארמבו]]
*[[ניקולא אנלקה]]
*[[רוד ואן ניסטלרוי]]
*[[חוסה אנטוניו רייס]]
*[[חוליו איגלסיאס]]
*[[פאביו קנבארו]]
*[[אריין רובן]]
*[[גבריאל היינצה]]
לרשימה המלאה ראו [[:קטגוריה:כדורגלני ריאל מדריד|כדורגלני ריאל מדריד]]


==סגל הקבוצה==
==תארים==
;נכון ל-10 ביולי 2024<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.realmadrid.com/en/football/squad|כותרת=Real Madrid squad {{!}} Real Madrid CF|אתר=Real Madrid C.F. - Web Oficial|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-22}}</ref>
ריאל מדריד זכתה בתארים רבים, הן ב[[ספרד]] והן בינלאומיים (באירופה ובעולם בכלל).


{{שחקן סגל/התחלה}}
* '''[[ליגת האלופות|גביע אירופה/ליגת האלופות]]: 9 '''(תוצאה ויריבות)
{{שחקן סגל|מס=1|ארץ=בלגיה|עמדה=שוער|שם=[[טיבו קורטואה]]}}
* 1955/56 4-3 נגד סטאד ריים
{{שחקן סגל|מס=2|ארץ=ספרד|עמדה=מגן|שם=[[דני קרבחאל]]|אחר=קפטן שני}}
* 1956/57 2-0 נגד [[פיורנטינה]]
{{שחקן סגל|מס=3|ארץ=ברזיל|עמדה=בלם|שם=[[אדר מיליטאו]]}}
* 1957/58 3-2 נגד [[מילאן (כדורגל)|איי סי מילאן]]
{{שחקן סגל|מס=4|ארץ=אוסטריה|עמדה=בלם|שם=[[דויד אלאבה]]}}
* 1958/59 2-0 נגד סטאד ריים
{{שחקן סגל|מס=5|ארץ=אנגליה|עמדה=קשר|שם=[[ג'וד בלינגהאם]]}}
* 1959/60 7-3 נגד [[איינטרכט פרנקפורט]]
{{שחקן סגל|מס=6|ארץ=צרפת|עמדה=קשר|שם=[[אדוארדו קמבינגה]]}}
* 1965/66 2-1 נגד [[פרטיזן בלגרד]]
{{שחקן סגל|מס=7|ארץ=ברזיל|עמדה=קיצוני|שם=[[ויניסיוס ג'וניור]]}}
* 1997/98 1-0 נגד [[יובנטוס]]
{{שחקן סגל|מס=8|ארץ=אורוגוואי|עמדה=קשר|שם=[[פדריקו ואלוורדה]]|אחר=קפטן רביעי}}
* 1999/00 3-0 נגד [[מועדון כדורגל ולנסיה|ולנסיה]]
{{שחקן סגל|מס=9|ארץ=צרפת|עמדה=חלוץ|שם=[[קיליאן אמבפה]]}}
* 2001/02 2-1 נגד [[באייר לברקוזן]]
{{שחקן סגל|מס=10|ארץ=קרואטיה|עמדה=קשר|שם=[[לוקה מודריץ']]|אחר=[[קפטן (ספורט)|קפטן]]}}
{{שחקן סגל|מס=11|ארץ=ברזיל|עמדה=חלוץ|שם=[[רודריגו גואש]]}}
{{שחקן סגל/אמצע}}
{{שחקן סגל|מס=13|ארץ=אוקראינה|עמדה=שוער|שם=[[אנדריי לונין]]}}
{{שחקן סגל|מס=14|ארץ=צרפת|עמדה=קשר|שם=[[אורליאן צ'ואמני]]}}
{{שחקן סגל|מס=15|ארץ=טורקיה|עמדה=קשר|שם=[[ארדה גולר]]}}
{{שחקן סגל|מס=16|ארץ=ברזיל|עמדה=חלוץ|שם=[[אנדריק פליפה|אנדריק]]}}
{{שחקן סגל|מס=17|ארץ=ספרד|עמדה=קיצוני|שם=[[לוקאס ואסקס]]|אחר=קפטן שלישי}}
{{שחקן סגל|מס=18|ארץ=ספרד|עמדה=בלם|שם=[[חסוס ואייחו]]}}
{{שחקן סגל|מס=19|ארץ=ספרד|עמדה=קשר|שם=[[דני סבאיוס]]}}
{{שחקן סגל|מס=20|ארץ=ספרד|עמדה=מגן|שם=[[פראן גרסיה]]}}
{{שחקן סגל|מס=21|ארץ=מרוקו|עמדה=קיצוני|שם=[[ברהים דיאס]]}}
{{שחקן סגל|מס=22|ארץ=גרמניה|עמדה=בלם|שם=[[אנטוניו רודיגר]]}}
{{שחקן סגל|מס=23|ארץ=צרפת|עמדה=מגן|שם=[[פרלאן מנדי]]}}
{{שחקן סגל/סוף}}


*'''[[הסופר-קאפ האירופי]]: 1'''
*2002


===קבוצת המילואים===
*'''[[הגביע הבין-יבשתי]]: 3'''
*1960; 1998; 2002


{{ערך מורחב|ריאל מדריד קסטיליה}}
* '''[[גביע אופ"א]]: 2'''
{{שחקן סגל/התחלה}}
*1984/85; 1985/86
{{שחקן סגל|מס=26|ארץ=ספרד|עמדה=שוער|שם=פראן גונזאלס}}
{{שחקן סגל|מס=31|ארץ=ספרד|עמדה=הגנה|שם=ג'קובו רמון}}
{{שחקן סגל/סוף}}


===שחקנים תחת חוזה===
* '''[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|הליגה הספרדית]]: 30'''
**1931/32; 1932/33; 1953/54; 1954/55; 1956/57; 1957/58; 1960/61; 1961/62; 1962/63; 1963/64; 1964/65; 1966/67; 1967/68; 1968/69; 1971/72; 1974/75; 1975/76; 1977/78; 1978/79; 1979/80; 1985/86; 1986/87; 1987/88; 1988/89; 1989/90; 1994/95; 1996/97; 2000/01; 2002/03; 2006/07


{{שחקן סגל/התחלה}}
* '''[[גביע ספרד]]: 17'''
{{שחקן סגל|מס=-|ארץ=ספרד|עמדה=בלם|שם=פאבלו ראמון}}
1904/05; 1905/06; 1906/07; 1907/08; 1916/17; 1933/34; 1935/36; 1945/46; 1946/47; 1961/62; 1969/70; 1973/74; 1974/75; 1979/80; 1981/82; 1988/89; 1992/93
{{שחקן סגל|מס=-|ארץ=ברזיל|עמדה=קשר|שם=[[ריינייר ז'סוס קראבליו|ריינייר]]}}
{{שחקן סגל/סוף}}


===צוות אימון===
* '''[[הסופר-קאפ הספרדי]]: 7'''
[[קובץ:Zinedine Zidane by Tasnim 02.jpg|ממוזער|left|[[זינדין זידאן]] מאמן ריאל מדריד אשר הוביל אותה לשלוש זכיות רצופות בליגת האלופות]]
**1988; 1989; 1990; 1993; 1997; 2001; 2003
{| class="wikitable"
|-
!תפקיד
!שם
|-
| מאמן ראשי || {{דגל|איטליה}} [[קרלו אנצ'לוטי]]
|-
| עוזר מאמן || {{דגל|איטליה}} דווידה אנצ'לוטי
|-
| עוזר מאמן טכני || {{דגל|איטליה}} פרנצ'סקו מאורי
|-
| מאמן כושר || {{דגל|איטליה}} אנטוניו פינטוס
|-
| עוזר מאמן טכני/כושר || {{דגל|איטליה}} בנחמין פולקו
|-
| מאמן שוערים || {{דגל|ספרד}} לואיס יופיס
|-
| אנליסט || {{דגל|איטליה}} סימאונה מונטנארו
|-
| פיזוטרפיסט || {{דגל|ספרד}} חוסה קרלוס פראלס
|}


==תארים==
*'''אליפויות אזוריות: 18'''
[[קובץ:The state visit of Reuven Rivlin to Spain (0380).jpg|250px|ממוזער|[[ראובן ריבלין]] סוקר את הגביעים של ריאל מדריד ומקבל הסבר מנשיא המועדון, [[פלורנטינו פרס]], בעת ביקורו הממלכתי של הנשיא בספרד, נובמבר 2017]]
**1903/04; 1904/05; 1905/06; 1906/07; 1907/08; 1912/13; 1915/16; 1916/17; 1917/18; 1919/20; 1921/22; 1922/23; 1923/24; 1925/26; 1926/27; 1928/29; 1929/30; 1930/31


=== תארים מקומיים ===
* '''[[לה ליגה]]: 36 (שיא)'''
**[[עונת 1931/1932 בליגה הספרדית העליונה|1931/1932]], [[עונת 1932/1933 בליגה הספרדית העליונה|1932/1933]], [[עונת 1953/1954 בליגה הספרדית העליונה|1953/1954]], [[עונת 1954/1955 בליגה הספרדית העליונה|1954/1955]], [[עונת 1956/1957 בליגה הספרדית העליונה|1956/1957]], [[עונת 1957/1958 בליגה הספרדית העליונה|1957/1958]], [[עונת 1960/1961 בליגה הספרדית העליונה|1960/1961]], [[עונת 1961/1962 בליגה הספרדית העליונה|1961/1962]], [[עונת 1962/1963 בליגה הספרדית העליונה|1962/1963]], [[עונת 1963/1964 בליגה הספרדית העליונה|1963/1964]], [[עונת 1964/1965 בליגה הספרדית העליונה|1964/1965]] (שיא - 5 אליפויות ברציפות), [[עונת 1966/1967 בליגה הספרדית העליונה|1966/1967]], [[עונת 1967/1968 בליגה הספרדית העליונה|1967/1968]], [[עונת 1968/1969 בליגה הספרדית העליונה|1968/1969]], [[עונת 1971/1972 בליגה הספרדית העליונה|1971/1972]], [[עונת 1974/1975 בליגה הספרדית העליונה|1974/1975]], [[עונת 1975/1976 בליגה הספרדית העליונה|1975/1976]], [[עונת 1977/1978 בליגה הספרדית העליונה|1977/1978]], [[עונת 1978/1979 בליגה הספרדית העליונה|1978/1979]], [[עונת 1979/1980 בליגה הספרדית העליונה|1979/1980]], [[עונת 1985/1986 בליגה הספרדית העליונה|1985/1986]], [[עונת 1986/1987 בליגה הספרדית העליונה|1986/1987]], [[עונת 1987/1988 בליגה הספרדית העליונה|1987/1988]], [[עונת 1988/1989 בליגה הספרדית העליונה|1988/1989]], [[עונת 1989/1990 בליגה הספרדית העליונה|1989/1990]], [[עונת 1994/1995 בליגה הספרדית העליונה|1994/1995]], [[עונת 1996/1997 בליגה הספרדית העליונה|1996/1997]], [[עונת 2000/2001 בליגה הספרדית העליונה|2000/2001]], [[עונת 2002/2003 בליגה הספרדית העליונה|2002/2003]], [[עונת 2006/2007 בליגה הספרדית העליונה|2006/2007]], [[עונת 2007/2008 בליגה הספרדית העליונה|2007/2008]], [[עונת 2011/2012 בליגה הספרדית העליונה|2011/2012]], [[עונת 2016/2017 בליגה הספרדית העליונה|2016/2017]], [[עונת 2019/2020 בלה ליגה|2019/2020]], [[עונת 2021/2022 בלה ליגה|2021/2022]], [[עונת 2023/2024 בלה ליגה|2023/2024]]
* '''[[גביע המלך הספרדי]]: 20'''
** 1904/1905, 1905/1906, 1906/1907, 1907/1908, 1916/1917, 1933/1934, 1935/1936, 1945/1946, 1946/1947, 1961/1962, 1969/1970, 1973/1974, 1974/1975, 1979/1980, 1981/1982, 1988/1989, 1992/1993, 2010/2011, 2013/2014, 2022/2023
* '''[[הסופר-קאפ הספרדי]]: 13'''
** 1988, 1989, 1990, 1993, 1997, 2001, 2003, 2008, [[הסופר קאפ הספרדי 2012|2012]], [[הסופר קאפ הספרדי 2017|2017]], [[הסופר קאפ הספרדי 2019/2020|2020]], [[הסופר קאפ הספרדי 2021/2022|2021/2022]], [[הסופר קאפ הספרדי 2023/2024|2023/2024]]
* '''אליפויות אזוריות: 18'''
** 1903/1904, 1904/1905, 1905/1906, 1906/1907, 1907/1908, 1912/1913, 1915/1916, 1916/1917, 1917/1918, 1919/1920, 1921/1922, 1922/1923, 1923/1924, 1925/1926, 1926/1927, 1928/1929, 1929/1930, 1930/1931
* '''[[גביע הליגה הספרדי]]: 1'''
* '''[[גביע הליגה הספרדי]]: 1'''
**1984/85
** 1984/1985


=== תארים בינלאומיים ===
==מספרים==
*[[קובץ:Coppacampioni.png|15px]] '''[[ליגת האלופות|גביע אירופה לאלופות/ליגת האלופות]]: 15 זכיות (שיא)'''
** [[עונת 1955/1956 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1955/1956]]: [[גמר גביע אירופה לאלופות 1956|4–3]] נגד [[סטאד ריימס]]
** [[עונת 1956/1957 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1956/1957]]: [[גמר גביע אירופה לאלופות 1957|2–0]] נגד [[פיורנטינה]]
** [[עונת 1957/1958 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1957/1958]]: [[גמר גביע אירופה לאלופות 1958|3–2]] נגד [[מילאן]]
** [[עונת 1958/1959 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1958/1959]]: [[גמר גביע אירופה לאלופות 1959|2–0]] נגד [[סטאד ריימס]]
** [[עונת 1959/1960 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1959/1960]]: [[גמר גביע אירופה לאלופות 1960|7–3]] נגד [[איינטרכט פרנקפורט]]
** [[עונת 1965/1966 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1965/1966]]: [[גמר גביע אירופה לאלופות 1966|2–1]] נגד [[פרטיזן בלגרד (כדורגל)|פרטיזן בלגרד]]
** [[עונת 1997/1998 בליגת האלופות|1997/1998]]: [[גמר ליגת האלופות 1998|1–0]] נגד [[יובנטוס]]
** [[עונת 1999/2000 בליגת האלופות|1999/2000]]: [[גמר ליגת האלופות 2000|3–0]] נגד [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]]
** [[עונת 2001/2002 בליגת האלופות|2001/2002]]: [[גמר ליגת האלופות 2002|2–1]] נגד [[באייר לברקוזן]]
** [[עונת 2013/2014 בליגת האלופות|2013/2014]]: [[גמר ליגת האלופות 2014|4–1 בהארכה]] נגד [[אתלטיקו מדריד]]
** [[עונת 2015/2016 בליגת האלופות|2015/2016]]: [[גמר ליגת האלופות 2016|1–1 (5–3 בפנדלים)]] נגד [[אתלטיקו מדריד]]
** [[עונת 2016/2017 בליגת האלופות|2016/2017]]: [[גמר ליגת האלופות 2017|4–1]] נגד [[יובנטוס]]
** [[עונת 2017/2018 בליגת האלופות|2017/2018]]: [[גמר ליגת האלופות 2018|3–1]] נגד [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]]
** [[עונת 2021/2022 בליגת האלופות|2021/2022]]: [[גמר ליגת האלופות 2022|1–0]] נגד [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]]
** [[עונת 2023/2024 בליגת האלופות|2023/2024]]: [[גמר ליגת האלופות 2024|2–0]] נגד [[בורוסיה דורטמונד]]{{הערה|שם=בפעםה-15}}
* סגנית מחזיקת גביע (3): [[עונת 1961/1962 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1961/1962]], [[עונת 1963/1964 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1963/1964]], [[עונת 1980/1981 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1980/1981]]
*[[קובץ:UEFA - Super Cup.png|15px]] '''[[הסופר-קאפ האירופי]]'''
**'''מחזיקת הגביע: 6 זכיות (שיא)'''
*** [[הסופר קאפ האירופי 2002|2002]], [[הסופר קאפ האירופי 2014|2014]], [[הסופר קאפ האירופי 2016|2016]], [[הסופר קאפ האירופי 2017|2017]], [[הסופר קאפ האירופי 2022|2022]], [[הסופר קאפ האירופי 2024|2024]]
* '''[[הגביע הבין-יבשתי]]: 3 (שיא משותף)'''
** 1960, 1998, 2002
* '''[[אליפות העולם לקבוצות]]: 5 (שיא)'''
**[[גביע העולם למועדונים 2014|2014]], [[גביע העולם למועדונים 2016|2016]], [[גביע העולם למועדונים 2017|2017]], [[גביע העולם למועדונים 2018|2018]], [[גביע העולם למועדונים 2022|2022]]
* '''[[גביע אופ"א]]: 2'''
** [[עונת 1984/1985 בגביע אופ"א|1984/1985]], [[עונת 1985/1986 בגביע אופ"א|1985/1986]]
* '''[[גביע מוחמד החמישי]]: 1'''
** 1966


==שחקנים מפורסמים בתולדות המועדון==
*שיאן השערים: [[אלפרדו די סטפאנו]] (307 שערים)
החל מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] עם [[אלפרדו די סטפנו|די סטפנו]] [[פרנץ פושקש|פושקאש]] ו[[רמון קופה|קופה]] ועד למאה החדשה עם [[רונאלדו|רונאלדו נזאריו]], [[זינדין זידאן|זידאן]] ובהמשך [[כריסטיאנו רונאלדו]] עברו והתפרסמו בריאל מדריד עשרות שחקנים. מדיניות ה"גלאקטיקוס" של ריאל וההצלחה שלה בחזיתות רבות מיתגה אותה כמועדון-על, ושחקנים גדולים ברחבי העולם רצו להצטרף למועדון מה שהוביל לכך שאגדות כדורגל רבות שיחקו בשורותיו.
*שיאן הופעות: [[מנואל סאנצ'ז]] (710 הופעות)
*שיאן האליפויות ([[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]): [[פאקו חנטו]] (12 אליפויות)
*שיא ניצחון ([[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]) בית: 2-11 נגד [[מועדון הכדורגל אלצ'ה|אלצ'ה]] ב[[1960|17 בפרבואר 1960]]
*שיא ניצחון ([[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]) חוץ: 7-1 נגד [[מועדון הכדורגל סראגוסה|סראגוסה]] ב[[1987|12 בספטמבר 1987]]
*ההפסד הגבוה ביותר ([[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]): 8-1 נגד [[מועדון הכדורגל אספניול|אספניול]] בעונת [[1929|1929/30]]
*שיא ניצחון ([[ליגת האלופות|גביע אירופה]]): 0-8 נגד [[מועדון הכדורגל סביליה|סביליה]] בעונת [[1953]]
*שיא ניצחון ([[גביע הליגה הספרדי]]): 1-11 נגד [[מועדון הכדורגל ברצלונה|ברצלונה]] בעונת [[1948]]
*המקום הגבוה ביותר ב[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]: 1
*המקום הנמוך ביותר ב[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]: 11
*רצף ניצחונות בעונה ([[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]): 15 בעונת [[1960]]
*שיא הבקעות בעונה ([[ליגת העל הספרדית בכדורגל|ליגה]]): 107 בעונת [[1989]]/[[1990|90]]
*הקבוצה היחידה שהצליחה להשלים עונה ללא הפסד בעונת [[1931]]/[[1932|32]]


===שחקנים מפורסמים לאורך ההיסטוריה (רשימה חלקית)===
==ראו גם==
{{טורים
* [[מועדון הכדורסל ריאל מדריד]]
| רוחב = 20em
| תוכן = * {{דגל|ספרד}} [[סנטיאגו ברנבאו]]
* {{דגל|ספרד}} [[חסינטו קינקוסס]]
* {{דגל|ספרד}} [[ריקרדו זאמורה]]
* {{דגל|ספרד}} [[חואניטו אלונסו]]
* {{דגל|ספרד}} [[פרנסיסקו חנטו|פרנסיסקו "פאקו" חנטו]]
* {{דגל|ארגנטינה}} [[אלפרדו די סטפנו]]
* {{דגל|צרפת}} [[רמון קופה]]
* {{דגל|הונגריה}} [[פרנץ פושקש]]
* {{דגל|ספרד}} [[פירי]]
* {{דגל|ספרד}} [[סנטיאנה]]
* {{דגל|ספרד}} [[חוסה אנטוניו קמאצ'ו]]
* {{דגל|גרמניה המערבית}} [[פול ברייטנר]]
* {{דגל|ספרד}} [[חואניטו (1954)|חואניטו]]
* {{דגל|ספרד}} [[מיצ'ל]]
* {{דגל|ספרד}} [[אמיליו בוטרגניו]]
* {{דגל|ספרד}} [[מנולו סאנצ'יס]]
* {{דגל|ספרד}} [[רפאל מרטין ואסקס]]
* {{דגל|ספרד}} [[מיגל פרדסה]]
* {{דגל|ספרד}} [[רפאל גורדיו]]
* {{דגל|מקסיקו}} [[הוגו סאנצ'ס]]
* {{דגל|גרמניה המערבית}} [[ברנד שוסטר]]
* {{דגל|ספרד}} [[פרננדו היירו]]
* {{דגל|צ'ילה}} [[איוואן זמורנו]]
* {{דגל|ספרד}} [[ראול גונזלס]]
* {{דגל|ספרד}} [[חוסה אמביסקה]]
* {{דגל|ספרד}} [[גוטי]]
* {{דגל|ברזיל}} [[רוברטו קרלוס]]
* {{דגל|מונטנגרו}} [[פרדראג מיאטוביץ']]
* {{דגל|הולנד}} [[קלרנס סידורף]]
* {{דגל|קרואטיה}} [[דאבור שוקר]]
* {{דגל|ספרד}} [[פרננדו מוריינטס]]
* {{דגל|ספרד}} [[איקר קסיאס]]
* {{דגל|ספרד}} [[מיצ'ל סלגאדו]]
* {{דגל|אנגליה}} [[סטיב מקמנמן]]
* {{דגל|פורטוגל}} [[לואיש פיגו]]
* {{דגל|צרפת}} [[קלוד מאקללה]]
* {{דגל|צרפת}} [[זינדין זידאן]]
* {{דגל|ברזיל}} [[רונאלדו|רונאלדו (נזאריו)]]
* {{דגל|אנגליה}} [[מייקל אואן]]
* {{דגל|אנגליה}} [[דייוויד בקהאם]]
* {{דגל|ספרד}} [[סרחיו ראמוס]]
* {{דגל|הולנד}} [[רוד ואן ניסטלרוי]]
* {{דגל|ספרד}} [[אלברו ארבלואה]]
* {{דגל|ברזיל}} [[מרסלו]]
* {{דגל|פורטוגל}} [[פפה (כדורגלן פורטוגלי)|פפה]]
* {{דגל|פורטוגל}} [[כריסטיאנו רונאלדו]]
* {{דגל|ספרד}} [[צ'אבי אלונסו]]
* {{דגל|צרפת}} [[כרים בנזמה]]
* {{דגל|ברזיל}} [[קאקה]]
* {{דגל|ארגנטינה}} [[אנחל די מריה]]
* {{דגל|קרואטיה}} [[לוקה מודריץ']]
* {{דגל|ווילס}} [[גארת' בייל]]
* {{דגל|קוסטה ריקה}} [[קיילור נבאס]]
* {{דגל|בלגיה}} [[טיבו קורטואה]]
* {{דגל|בלגיה}} [[אדן אזאר]]
* {{דגל|ספרד}} [[נאצ'ו פרננדס]]
}}


==שיאים==
== קישורים חיצוניים ==
<div style="width: auto; float:left; clear:left;">
* [http://www.realmadrid.com האתר הרשמי של המועדון]
<gallery mode="packed" heights="200" widths="150">
* [http://www.realmadrid.co.il אתר אוהדים ישראלי של המועדון]
קובץ:Raul Gonzalez 10mar2007.jpg | [[ראול גונזלס|ראול]], שחקן ריאל מדריד בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר ולשעבר [[מלך השערים]] בכל הזמנים.
* [http://forum.sportenter.co.il/index.php?board=23 פורום ריאל מדריד]
קובץ:Ronaldo vs. FC Schalke 04 (16854146922).jpg | [[כריסטיאנו רונאלדו]], מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים.
</gallery>
</div>
* '''מלך השערים של כל הזמנים''': [[כריסטיאנו רונאלדו]] (311 שערי ליגה ו-450 שערים בכל המסגרות{{הערה|{{ynet||חמישייה לרונאלדו, 0:6 לריאל על אספניול|4700126|12 בספטמבר 2015}}. ב-[[12 בספטמבר]] [[2015]] כבש רונאלדו חמישייה ושבר את שיאו של [[ראול גונזלס]] (228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות).}}{{הערה|מספר השערים בליגה ובכל המסגרות נכון ל-28 במאי 2018.}})
*'''מלך הבישולים של כל הזמנים''': [[כרים בנזמה]] (132 בישולים בכל המסגרות)
* '''מלך השערים לעונה אחת''': כריסטיאנו רונאלדו (48 שערי ליגה ו-61 שערים בכל המסגרות (שניהם שיא), בעונת {{בספורט|2014|2015}})
* '''שיאן ההופעות''': [[ראול גונזלס]] (741 הופעות, כמו כן לראול 228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות)
*'''השחקן שזכה במספר התארים הרב ביותר:''' [[מרסלו]] 25 תארים{{הערה|Rodrigo Salmanca, "[https://www.realmadrid.com/en/news/2022/04/30/marcelos-historic-record-24-trophies-for-real-madrid Marcelo’s historic record: 24 trophies for Real Madrid]", realmadrid.com, April 30 2022|כיוון=שמאל}}
* '''השחקן שזכה במספר האליפויות הרב ביותר''': [[פאקו חנטו]] (12 אליפויות)
* '''ניצחון הבית הגבוה ביותר בליגה''': 11–2 על [[אלצ'ה (כדורגל)|אלצ'ה]] ב-[[17 בפברואר]] [[1960]]
* '''ניצחון החוץ הגבוה ביותר בליגה''': 7–1 על [[ריאל סרגוסה]], ב-12 בספטמבר 1987
* '''ההפסד בליגה הגבוה ביותר''': 1–8 נגד [[אספניול]] בעונת {{בספורט|1929|1930}}
* '''ניצחון הגביע הגבוה ביותר''': 11–1 על [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], בעונת 1948
* '''שיא ההבקעות לעונה בליגה''': 121 בעונת {{בספורט|2011|2012}}
* '''רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר''': 16, באיחוד עונות {{בספורט|2015|2016}} ו-{{בספורט|2016|2017}}
* '''רצף ניצחונות בכל המפעלים''': 22, בעונת {{בספורט|2014|2015}}
* '''הקבוצה היחידה בליגת העל הספרדית שהצליחה להשלים עונה ללא הפסד''': בעונת [[עונת 1931/1932 בליגה הספרדית העליונה|1931/1932]]
* '''הקבוצה היחידה שרשמה 40 משחקים רצופים ללא הפסד''': בין התאריכים [[6 באפריל]] [[2016]] ל-[[15 בינואר]] [[2017]]
* '''הקבוצה היחידה שהבקיעה בכל משחקי הליגה''': בעונת {{בספורט|לה ליגה|2016|2017}} הבקיעה ריאל לפחות שער אחד בכל אחד מ-38 משחקי לה ליגה, בנוסף לרצף של 70 משחקים בכל המסגרות בהם הבקיעה. ב-17 באוגוסט 2017 ריאל מדריד הפכה למועדון הראשון מבין המועדונים של חמש הליגות הבכירות בעולם (ספרד, אנגליה, איטליה, גרמניה וצרפת) שכבשה לפחות שער אחד ב-68 משחקים רצופים.
* '''הקבוצה היחידה שזכתה 5 פעמים ברצף במפעל [[גביע אירופה לאלופות]]''': בין השנים: 1955 - 1960 (חמשת העונות הראשונות של המפעל).
* '''הקבוצה היחידה שזכתה ברצף בליגת האלופות''': ריאל מדריד, תחת הדרכתו של המאמן [[זינדין זידאן]], היא הקבוצה היחידה ב[[ליגת האלופות]] (במתכונתה הנוכחית) שזכתה בתואר ברצף. היא זכתה בשלוש עונות עוקבות בליגת האלופות בשנים [[2016]]–[[2018]].
{{-}}
נכון ל-28 במאי 2022. שחקנים '''מודגשים''' הם שחקנים שעדיין פעילים.


===שיאני ההופעות===
{{הליגה הספרדית בכדורגל}}
{| class="wikitable" style="text-align:center;"
{{ליגת האלופות}}
|-
{{מוגן חלקית}}
!width=50px|#
!width=150px|שם
!width=100px|שנים בקבוצה
!width=50px|הופעות
|-
|1
|[[ראול גונזלס]]
|1994–2010
|'''741'''
|-
|2
|[[איקר קסיאס]]
|1999–2015
|'''725'''
|-
|3
|[[מנולו סאנצ'יס]]
|1983–2001
|'''710'''
|-
|4
|[[סרחיו ראמוס]]
|2005– 2021
|'''671'''
|-
|5
|[[כרים בנזמה]]
|2009-2023
|'''605'''
|-
|6
|[[סנטיאנה]]
|1971–1988
|'''645'''
|-
| rowspan="2" |7
|[[פרננדו היירו]]
|2003-1989
|'''601'''
|-
|[[פרנסיסקו חנטו]]
|1953–1971
|'''601'''
|-
|9
|[[חוסה אנטוניו קמאצ'ו]]
|1973–1989
|'''577'''
|-
|10
|[[פירי]]
|1964–1980
|'''561'''
|}


===מלכי השערים===
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל ספרדיות|ריאל מדריד]]
{| class="wikitable" style="text-align:center;"
[[קטגוריה:מדריד]]
|-
!width=50px|#
!width=150px|שם
!width=100px|שנים בקבוצה
!width=50px|שערים
!width=50px|הופעות
|-
|1
|[[כריסטיאנו רונאלדו]]
|2009–2018
|'''450'''
|438
|-
|2
|[[כרים בנזמה]]
|2009–2023
|'''323'''
|605
|-
|3
|[[ראול גונזלס]]
|1994–2010
|'''323'''
|741
|-
|4
|[[אלפרדו די סטפנו]]
|1953–1964
|'''308'''
|396
|-
|4
|[[סנטיאנה]]
|1971–1988
|'''290'''
|645
|-
|6
|[[פרנץ פושקש]]
|1958–1966
|'''242'''
|645
|-
|7
|[[הוגו סאנצ'ס]]
|1985–1992
|'''208'''
|282
|-
|8
|[[פרנסיסקו חנטו]]
|1952–1970
|'''182'''
|601
|-
|9
|[[פירי]]
|1979-1964
|'''172'''
|561
|-
|10
|[[אמיליו בוטרגניו]]
|1983–1995
|'''171'''
|463
|-
|}

==לקריאה נוספת==
* ''The Real Madrid Way'' סטיבן מנדיס (2016)

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{פרופילי מועדוני כדורגל}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.madridista.co.il/ מדרידיסטה] - האתר הרשמי של [[אוהד (ספורט)|אוהד]]י ריאל מדריד ב[[ישראל]]
* {{כלכליסט|רונן וודלינגר|ריאל מדריד רכשה בעשור האחרון שחקנים ביותר ממיליארד יורו|3556545|26 בדצמבר 2011}}
* {{TheMarker|נדן פלדמן|ספורט {{!}} אלופת החובות|1.2474060|30 בנובמבר 2014}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{זוכי מועדון השנה}}
{{לה ליגה}}
{{ליגת האלופות}}
{{מדריד}}


{{בקרת זהויות}}
{{Link FA|ro}}{{Link FA|zh}}


{{מיון רגיל:ריאל מדריד, מועדון הכדורגל}}
[[en:Real Madrid C.F.]]
[[קטגוריה:ריאל מדריד|*]]
[[af:Real Madrid]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל ספרדיות]]
[[als:Real Madrid]]
[[קטגוריה:מדריד: מועדוני כדורגל]]
[[ar:ريال مدريد]]
[[קטגוריה:אלופות אירופה בכדורגל לקבוצות]]
[[ast:Real Madrid]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל שהוקמו ב-1902]]
[[az:Real Madrid]]
[[bg:Реал Мадрид]]
[[bn:রিয়াল মাদ্রিদ]]
[[ca:Real Madrid Club de Fútbol]]
[[cs:Real Madrid]]
[[cy:Real Madrid C.F.]]
[[da:Real Madrid]]
[[de:Real Madrid]]
[[el:Ρεάλ Μαδρίτης]]
[[eo:Real Madrid]]
[[es:Real Madrid Club de Fútbol]]
[[et:Madridi Real]]
[[eu:Real Madrid]]
[[fi:Real Madrid]]
[[fr:Real Madrid]]
[[ga:Real Madrid]]
[[gl:Real Madrid Club de Fútbol]]
[[hr:Real Madrid]]
[[hu:Real Madrid Club de Fútbol]]
[[id:Real Madrid]]
[[io:Real Madrid]]
[[it:Real Madrid]]
[[ja:レアル・マドリード]]
[[ka:რეალი (მადრიდი)]]
[[ko:레알 마드리드]]
[[lad:Real Madrid]]
[[lb:Real Madrid]]
[[lt:Real Madrid CF]]
[[ml:റയല്‍ മാഡ്രിഡ്‌]]
[[nl:Real Madrid]]
[[nn:Real Madrid]]
[[no:Real Madrid]]
[[pl:Real Madryt]]
[[pt:Real Madrid Club de Fútbol]]
[[ro:Real Madrid]]
[[ru:Реал Мадрид]]
[[simple:Real Madrid]]
[[sl:Real Madrid Club de Fútbol]]
[[sr:Реал Мадрид]]
[[sv:Real Madrid]]
[[tet:Real Madrid]]
[[tr:Real Madrid]]
[[uk:Реал Мадрид (футбольний клуб)]]
[[vi:Real Madrid]]
[[zh:皇家马德里足球俱乐部]]
[[zh-yue:皇家馬德里足球隊]]

גרסה אחרונה מ־10:14, 29 באוקטובר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בקבוצת הכדורגל ריאל מדריד. אם התכוונתם לקבוצת הכדורסל, ראו ריאל מדריד (כדורסל). לקבוצת המילואים בכדורגל ראו ריאל מדריד קסטיליה.
ריאל מדריד
Real Madrid
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל ריאל מדריד
בספרדית:
Real Madrid Club de Fútbol
כינוי "Los Blancos" (הלבנים)
"Los Merengues" (המקצפות)
"Los Vikingos" (הוויקינגים)
"El Real" (המלכותיים)
תאריך ייסוד 6 במרץ 1902
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, מדריד
(תכולה: 81,044)
נשיא ספרדספרד פלורנטינו פרס
יו"ר פלורנטינו פרס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל חוזה אנג'ל סנצ'ז
מאמן קרלו אנצ'לוטי
ליגה לה ליגה
www.realmadrid.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחלקות הספורט
של ריאל מדריד
כדורגל גברים כדורגל גברים ב' כדורגל גברים נוער
כדורגל נשים כדורסל כדורסל ב'
מחלקות ספורט סגורות
של ריאל מדריד
כדורגל גברים ג' כדוריד
רוגבי יוניון כדורעף גברים

מועדון הכדורגל ריאל מדריד (בספרדית: Real Madrid Club de Fútbol) הוא מועדון כדורגל ספרדי מהעיר מדריד, אשר נחשב לאחד ממועדוני הכדורגל הגדולים בעולם, הן מבחינת זכייה בתארים והן מבחינה תדמיתית וכלכלית. המועדון הוקם ב-6 במרץ 1902.

מאז אמצע המאה ה-20, ריאל מדריד נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות באירופה. המועדון זכה בליגת האלופות 15 פעמים, יותר מכל מועדון אחר. הקבוצה משחקת בלה ליגה מאז הקמתה, וזכתה באליפות הליגה 36 פעמים, יותר מכל מועדון אחר. הקבוצה לא ירדה מעולם מהליגה הראשונה בספרד, והיא אחת משלוש קבוצות ספרדיות השותפות להישג זה, יחד עם ברצלונה ואתלטיק בילבאו.

בדצמבר 2000 ועדה מיוחדת של פיפ"א העניקה לריאל מדריד ברוב של 42.35% קולות את תואר המועדון הטוב ביותר במאה ה-20.[1] גם לפי הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל (IFFHS), ארגון המוכר על ידי פיפ"א, ריאל היא הקבוצה הכי מצליחה באותה תקופה.[2] במהלך השנים עברו שחקנים מפורסמים רבים במועדון ואגדות רבות שיחקו בשורותיו. ריאל מדריד היא קבוצת הכדורגל העשירה בעולם.[3] כמו כן, למועדון יש הכי הרבה עוקבים בכל הרשתות החברתיות.[4] ריאל מדריד היא אחת מקבוצות הכדורגל האהודות ביותר בעולם.[5]

לריאל יריבות ספורטיבית עתיקה עם מועדון הכדורגל ברצלונה המבוססת על היסטוריה ועמדות פוליטיות שונות. המשחק ביניהם מכונה 'אל קלאסיקו' וידוע כאחד המשחקים הגדולים והאטרקטיביים בעולם. פרט לכך, יש לריאל יריבות עירונית עם מועדון הכדורגל אתלטיקו מדריד, המשחקים עם שתי היריבות הללו נמצאים גבוה ברשימת משחקי הכדורגל הנצפים ביותר ברחבי העולם.[6]

הקבוצה משחקת במדים לבנים לחלוטין, עובדה אשר העניקה לה את הכינוי "Los blancos" (הלבנים). אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, השוכן במדריד, והוא מכיל כ-81 אלף מקומות ישיבה.

היסטוריה

הקמה

מועדון הכדורגל של מדריד הוקם ב-6 במרץ 1902. הקבוצה החדשה צמחה מתוך גלגול של מועדון מדרידאי שהקימו סטודנטים: "Club Español de Madrid", חוליאן פלאסיוס, אשר שימש גם כחלוץ בקבוצה, היה נשיא המועדון הראשון. ביחד עם האחים קרלוס וחואן פאדרוס וחברים נוספים שהתכנסו בחדר אחורי בחנות בבעלות פלאסיוס, הם הקימו את המועדון שיצא לדרכו החדשה, המועדון נקרא מעתה "Madrid FC". הקבוצה נרשמה כמועדון כדורגל רשמי בספרד וחואן פארדוס נתמנה לנשיאה השני של הקבוצה.

ב-13 במאי 1902 ערכה הקבוצה את משחקה הרשמי הראשון, במסגרת טורניר שנערך לכבוד טקס הכתרתו של המלך אלפונסו ה-13. הקבוצה שיחקה נגד ברצלונה שהוקמה שלוש שנים קודם לכן. הניסיון של ברצלונה סייע לניצחונה, והקבוצה החדשה מדריד נוצחה 1–3. את השער הראשון בתולדות המועדון הבקיע האנגלי ארתור ג'ונסון.

התחלה - עשרים השנים הראשונות

ב-1905 ירש קרלוס פאדרוס את אחיו בנשיאות המועדון. גביע המלך הספרדי היה הטורניר הקבוע היחיד באותו הזמן בספרד ולאחר שלוש עונות בלבד זכה בו המועדון לראשונה, הראשון מתוך ארבע זכיות רצופות. ב-1908 החליט הנשיא קרלוס פאדרוס לפרוש עקב ענייני פוליטיקה וממון. אדלופו מלנדס מונה כנשיא החדש והקים את קבוצת הנוער הראשונה של המועדון. אחד הילדים שהצטרף לקבוצת הנוער היה סנטיאגו ברנבאו, שמשפחתו עברה באותו זמן מאלבסטה למדריד. המועדון היה ממייסדי התאחדות הכדורגל הספרדית ב-1909. ב-1912, לאחר מעברים רבים, מצא המועדון את ביתו במגרש Campo de O'Donnell. הנער סנטיאגו ברנבאו בן ה-17 עזר בצביעת הגדרות של האצטדיון החדש, ובאותה השנה הצטרף לקבוצת הבוגרים של המועדון כחלוץ, וארבע שנים אחר כך כבר הפך לקפטן. ברנבאו כבש כ-200 שערים במהלך שנותיו כשחקן הקבוצה. ב-1916, במשחק גמר הגביע מול בילבאו, ריאל הפסידה 0–4. ההנהלה הודתה בכישלונה ומלנדס פרש, כאשר במקומו מונה שחקן העבר פדרו פארגס. ב-1917 הקבוצה זכתה בגביע המלך החמישי בתולדותיה.

התבססות עד למלחמת האזרחים

ביוני 1920, לאחר אימוץ הקבוצה בידי מלך ספרד, אלפונסו ה-13, צורף לשם המועדון התואר "ריאל" ("מלכותי"), ומאז נקרא "Real Madrid FC". ב-1923 הקבוצה עברה לאצטדיון חדש ה-"Campo del Velodromo", אך כיוון שהוא היה מרוחק ממרכז העיר, עברה הקבוצה כעבור שנה לאצטדיון אחר, הצ'מרטין, שהיה גדול ומרווח והכיל 20,000 מקומות ישיבה. ב-1927, אחרי הפרישה של הקפטן סנטיאגו ברנבאו, הוא התמנה לחבר הנהלה. ב-1929, היה המועדון ממקימי הליגה הספרדית, והפסיד את האליפות הראשונה רק במחזור האחרון לאתלטיק בילבאו. ב-1930, בעידודו של ברנבאו, הצטרף השוער ריקרדו זאמורה שהיה כוכב ברחבי ספרד לריאל. אליו הצטרפו צמד הבלמים של אלאבס, סיריאקו ו-קינקוסס. ב-1931 הפכה ספרד לרפובליקה והתואר "ריאל" הפך לחסר משמעות באותו הזמן. שלוש שנים לאחר הקמת הליגה, בעונת 1931/32, זכה המועדון באליפות הראשונה שהסתיימה ללא הפסד של הקבוצה. בעונת 1932/33 הצטרף למדריד כוכבה הגדול של ברצלונה, ז'וזפ סמיטייר. מדריד הצליחה להגן על תואר האליפות באותה עונה. בשנת 1932 הוקם מועדון הכדורסל ריאל מדריד, כמחלקה במועדון הכדורגל. בעונת 1933/34 זכתה מדריד בגביע הספרדי (שנקרא אז 'גביע הרפובליקה'). בעונת 1934/35 מדריד לא השיגה אף תואר, אך זכור המשחק בו ניצחה 2–8 את מי שתהפוך ליריבתה הגדולה - ברצלונה. בעונת 1935/36 ניצחה מדריד בגמר הגביע מול ברצלונה 1–2 במשחק, שזכור בגלל השוער זאמורה שסיפק הצלות גדולות במהלך המשחק. חודש לאחר מכן פרצה מלחמת האזרחים בספרד ומשחקי הכדורגל נפסקו עד לסיום המלחמה ב-1939.

השתקמות והנשיא סנטיאגו ברנבאו

המלחמה הסתיימה ב-1939 ומדריד, שהייתה המעוז הרפובליקני האחרון שנפל בידי הלאומנים בראשות פרנקו, נפגעה קשות. הנשיא רפאל סאנצ'ס גוארה, שהיה פוליטיקאי רפובליקני, הוגלה לפריז ובהמשך היה בכיר בממשלה הגולה סגן הנשיא גונסאלו אגירה והגזבר ואלרו ריברה נכלאו והוצאו להורג. אצטדיון הצ'מרטין נהרס כליל, יציעי העץ נלקחו לטובת ייצור דלק והמקום עצמו שימש כמחנה ריכוז לאסירי המשטר. המועדון נאלץ לבקש ממועדון ראיו ואיקאנו לאשר להשתמש במגרש שלהם בעונה החדשה. רק ארבעה שחקנים מהסגל של לפני המלחמה חזרו לשחק - סוטו, בונט, לסואה וקינקוסס. המועדון נאלץ להתחיל הכול מהתחלה. אדולפו מלנדס חזר לנשיאות ולקח על עצמו את מלאכת שיקום הקבוצה. סנטיאגו ברנבאו אימן ומלנדס הביא שחקנים חדשים וניסה לבנות מחדש את הקבוצה, אך לא בהצלחה מרובה. הקבוצה דשדשה בתחתית ולא הצליחה להתרומם. הקבוצה המועדפת על המשטר הייתה אתלטיקו אוויאסיון (שאוחדה בהמשך ל'אתלטיקו מדריד'), והיא גם זכתה בשתי האליפויות הראשונות שלה. בשנת 1943, במסגרת משחק חצי גמר גביע החנרליסימו, מול ברצלונה ניצחה ריאל 1–11 ומחקה פיגור 0–3 מהמשחק הקודם. משחק זה מהווה ציון דרך משמעותי ביריבות בין הקבוצות.

חצי שנה לאחר מכן, ב--15 בדצמבר 1943, מונה סנטיאגו ברנבאו לנשיא המועדון. תחת ניהולו הקבוצה השתקמה ממלחמת האזרחים הספרדית. ב-14 בדצמבר 1947 נחנך הצ'מרטין החדש במשחק מול בלננסש הפורטוגלית. האצטדיון החדש הכיל את מיטב השדרוגים והחידושים של אותה התקופה. ברנבאו הנחיל מדיניות כוללת של מועדון מקצועני עליה מתבססים עד היום קבוצות ברחבי העולם. הוא ארגן מחדש את כל מחלקות המועדון וגייס לכל אחת מהן צוות מקצועי וארגוני. תחת ניהולו הקים שחקן העבר, מיגל מאלבו, את מחלקת הנוער - ה'קאנטרה', כדי לפתח את שחקני הדור הבא של המועדון. במקביל, הוא המשיך ופיתח את אסטרטגיית המועדון להחתמת שחקנים גדולים מספרד ומחוצה לה. הוא החתים אגדות חיות מאותו הזמן - מיגל מוניוז, הקטור ריאל, פרנססיקו חנטו ומעל כולם אלפרדו די סטפנו. בכך למעשה בנה את הקבוצה הבינלאומית הראשונה. ב-4 בינואר 1955, כהוקרת תודה על פועלו, החליטו חברי המועדון לשנות את שם האצטדיון מצ'מרטין החדש לסנטיאגו ברנבאו.

ב-1955 היה ברנבאו מבכירי הוועדה שתכננה והקימה את גביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות כיום). ביישום רעיונו של עורך הל'אקיפ, גבריאל האנוט. ריאל, בראשות די סטפנו, הגיעה לגמר הראשון מול ריימס הצרפתית לאחר שניצחה בקלות את כל יריבותיה. המשחק הסתיים בתוצאה 3–4 לריאל שזכתה בגביע אירופה הראשון. בעונה שאחר כך הצטרף לקבוצה רמון קופה, ובהמשך הגיע גם פרנץ פושקאש, וביחד הם הרכיבו את אחת הקבוצות הגדולות והחזקות בהיסטוריה, שהכילה אגדות רבות וזכתה בתארים רבים. ריאל זכתה בגביע אירופה גם בארבע העונות שלאחר מכן, ובכך השלימה חמש זכיות רצופות (שיא שלא נשבר עד היום), ובעקבות זאת הוענקה לה הזכות לענוד את תג הכבוד של אופ"א, שמופיע על שרוול שמאל של הקבוצה במשחקיה באירופה. הקבוצה, בנשיאותו של ברנבאו ובהנהגתו של די סטפנו, זכתה גם בשמונה אליפויות ספרד ובגביע ספרדי אחד. בשנים שאחרי הזכייה בגביעי האלופות, ריאל התמידה בעיקר במסגרת המקומית וזכתה בחמש אליפויות ליגה ברצף בין השנים 1960–1965 (שיא), כשבמקביל ברנבאו החל בבניית הקבוצה הבאה של המועדון ובקידום שחקנים צעירים חדשים. הקבוצה הגיעה לעוד שני גמרי גביע אירופה. בעונת 1961/62 הקבוצה זכתה בדאבל הספרדי (אליפות וגביע) ואף הגיעה לגמר גביע אירופה אך למרות שלושער של די סטפנו הפסידה 3–5 לבנפיקה. בעונת 1963/64 הקבוצה זכתה באליפות והגיעה שוב לגמר גביע אירופה אך הפסידה 1–3 לאינטר מילאנו. במהלך הזמן, לאחר שחלק מהשחקנים המובילים עזבו החלו חילופי דורות. בשנת 1964 עזב ה'חץ' די סטפנו את המועדון אחרי שהפך למלך שערי הקבוצה עם 308 שערים. בשנת 1966 עזב פושקאש, שגם הוא היה שחקן מוביל בקבוצה.

הקבוצה החדשה שבנה ברנבאו, ובשונה מהקבוצה הקודמת ומדרכו עד עתה, התבססה על שחקנים ספרדיים ותוצרי מחלקת הנוער בלבד. קפטן העבר מיגל מוניוס היה המאמן, חנטו, שהיה השריד האחרון מקבוצת הפאר, שימש כקפטן ושחקנים כסאנצ'יס, זוקו, פירי, ולאסקז, אמנסיו אמארו וראמון מורנו גרוסו הצטרפו. הקבוצה החדשה אמנם לא הלהיבה כקודמתה אך הייתה קשה להכנעה. באותו עשור זכתה ריאל בשמונה אליפויות ליגה. בעונת 1965/66 הגיעה הקבוצה לגמר גביע אירופה. יומיים לפני כן הצטלמו ארבעה משחקניה לשער עיתון ה'מארקה' כשהם לבושים בסגנון להקת החיפושיות שפרחה באותם ימים. מאז דבק בשחקני הקבוצה הכינוי "יה יה" שנבע מפזמון השיר הידוע של החיפושיות "She Loves You". יה יה היה גם הכינוי בשנות השישים לצעירים בספרד. הקבוצה גברה בגמר 1–2 על פרטיזן בלגרד וזכתה בגביע אירופה השישי בתולדותיה.

המחצית הראשונה של שנות ה-70 הייתה קשה לקבוצה. ריאל אמנם זכתה בגביע בעונת 1969/1970, אך בין השנים 1974-1969 היא התקשתה בליגה וזכתה באליפות רק בעונת 1971/72, כשבחוד מתפקד חלוץ צעיר שנקנה מסנטאנדר ושבהמשך יהפוך לאגדה נוספת במועדון - קרלוס סנטיאנה. בעונת 1970/71, לראשונה מאז הקמתו לא השתתפה ריאל בגביע אירופה, ושיחקה בגביע המחזיקות שבו הפסידה בגמר לצ'לסי. ב-21 ביולי 1972, אחרי שנים של שיתוף פעולה עם קבוצת ‘פלוס אולטרה’ מהליגות הנמוכות, הוחלט להפוך אותה רשמית לקבוצת המילואים של ריאל מדריד והיא נקראה מועדון הכדורגל של קסטיליה. הקבוצה קידמה כישרונות רבים ושימשה לפיתוח שחקנים טרם הגעתם לקבוצה המרכזית, וכן כגיבוי למקרים מיוחדים של פציעות וכדומה. בעונת 1973/74 ריאל סיימה במקום השמיני בליגה והובסה במהלך העונה 0–5 על ידי ברצלונה, אשר שחקנה המוביל היה קרויף. בעקבות היכולת החלשה פוטר באמצע העונה המאמן מיגל מוניוס, אחרי 14 שנות אימון, ואת מקומו תפס, באופן זמני, אגדת העבר לואיס מולוני שבסיום העונה הצליח לזכות עם הקבוצה בגביע החנרליסימו, כאשר הקבוצה גברה בגמר 0–4 על ברצלונה. בעונה שלאחר מכן (1974/75) הגיע מהכוכב האדום מילאן מיליאניץ' הסרבי כמאמן החדש. הוא הנחיל שיטות אימון חדשות וריאל החלה לעבור לסגנון משחק קשוח ופיזי יותר, כפי שהחל רווח בגרמניה באותו הזמן. לקבוצה הצטרפו השחקנים פול ברייטנר ורוברטו מרטינז. בעונתו הראשונה זכה בדאבל אך הקהל לא אהב את סגנון המשחק הקשוח שהביא, ולמרות אליפות שנייה בעונה שאחרי (1975/76) האוהדים נפנפו באצטדיון כאות מחאה במטפחות לבנות. האווירה מסביב השפיעה ובעונתו השלישית (1976/77) ריאל סיימה במקום התשיעי, ומילאן פוטר. לואיס מולואני חזר לאמן, ויחד עם השחקנים חוסה אנטוניו קמאצ'ו וחואניטו שהצטרפו הוא הצליח לזכות באליפות בעונת 1977/78.

כחודש לאחר סיום העונה ב-2 ביולי 1978, במהלך המונדיאל בארגנטינה, נפטר בגיל 82 הנשיא המכהן סנטיאגו ברנבאו לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן. כאות כבוד לפועלו למען הכדורגל ולחזונו הגדול הכריזה פיפ"א בעיצומו של הטורניר על שלושה ימי אבל לזכרו. שנה לאחר מכן שוחק לראשונה טורניר סנטיאגו ברנבאו, לזכרו של הנשיא.

ה'קינטה דל בויטרה' ושנות התשעים

לאחר מותו של סנטיאגו ברנבאו מונה נשיא זמני לתקופה קצרה, ולאחר מכן נבחר הגזבר לשעבר, לואיס דה קרלוס, כנשיא החדש. הקבוצה המשיכה וזכתה בעוד שתי אליפויות בעונת 1978/79 ובעונת 1979/80.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 איבדה ריאל את שלטונהּ בליגה, והתקשתה לזכות בתואר גם באירופה. בעונת 1980/81 הפסידה 0–1 לליברפול בגמר גביע אירופה. בעונת 1981/82 הצליחה ריאל לזכות בגביע המלך. בעונת 1982/83 הפסידה ריאל בגמר גביע המחזיקות לאברדין של פרוגוסון 2-1 בהארכה. ב-5 בפברואר 1984 עלה לשחק לראשונה ה'עיט' אמיליו בוטרגניו, מה שבישר על תקופה חדשה בתולדות המועדון. במחצית השנייה של שנות ה-80 עלו לקבוצה הבוגרת חבורת ה'קינטה דל בויטרה' (בספרדית: החמישייה של העיט) שהורכבה משחקני נוער שעלו יחדיו לבוגרים: מיצ'ל, מנולו סאנצ'יס, רפאל מרטין ואסקז ומיגל פרדסה. בניצוחו של הכוכב ה'עיט' בוטרגניו החמישייה הרכיבה קבוצה בלתי מנוצחת שהייתה לאחת הקבוצות המצליחות באירופה וזכתה חמש פעמים ברצף בליגה בין השנים 1985–1990 כשבעונת 1989/90 קבעה שיא של 107 שערי ליגה. כמו כן, בעונות 1984/85 ו-1985/1986 זכתה ריאל בהליגה האירופית. הקבוצה זכתה גם שלוש פעמים בסופר קאפ הספרדי ובגביע ספרדי אחד.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ריאל התקשתה להתמודד מול ברצלונה תחת אימון קרויף, וזו זכתה בארבע אליפויות ברציפות. ריאל הפסידה פעמיים את האליפות במחזור האחרון. הנשיא רמון מנדוזה כשל בתפקידו והמועדון נכנס לחובות. רבים מהשחקנים שכיכבו בשורות המועדון בעשור הקודם עזבו, ולמרות הצטרפות השחקנים פרננדו היירו ואיוואן זאמורנו הקבוצה המשיכה להתקשות וזכתה רק בגביע אחד, בעונת 1992/93. בעונת 1994/95 שחקן העבר חורחה ולדאנו הגיע כמאמן, ואיתו הגיעו שחקנים כרדונדו ולאודרופ והקבוצה הצליחה לזכות באליפות. לקראת סוף אותה עונה עלה מהנוער לשחק ראול גונזאלס. לורנסו סאנס, שהחליף את הנשיא הכושל, החתים בקבוצה טרם עונת 1996/97 את המאמן פאביו קאפלו. שחקנים כרוברטו קרלוס, פרדראג מיאטוביץ', דאבור שוקר וקלרנס סידורף נרכשו, ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות. המאמן יופ היינקס החליף את קאפלו שעזב בעקבות קשיי התאקלמות, ובעונת 1997/98 עם הסגל המחודש, הוא הצליח, לאחר 32 שנים שהמועדון לא זכה בתואר, לזכות בליגת האלופות עם 0–1 בגמר על יובנטוס.

תקופת פלורנטינו פרס וה"גלאקטיקוס"

ערך מורחב – גלאקטיקוס

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוחלף הנשיא לורנסו סאנס בפלורנטינו פרס. בתקופה זו החתים המועדון מספר שחקנים מפורסמים. החתמה זו העניקה למועדון את הכינוי התקשורתי: ה"גלאקטיקוס" ("Los Galácticos" – הכוכבים). מגמה זו החלה עם העברת קשר נבחרת פורטוגל וברצלונה, לואיש פיגו, תמורת 37.5 מיליוני ליש"ט, סכום שיא באותה תקופה. שנה לאחר מכן, נשבר שיא העברות נוסף, כשלקבוצה הצטרף השחקן צרפתי זינדין זידאן, תמורת מחיר של 47.5 מיליוני ליש"ט, אשר שולם לקבוצת[דרושה הבהרה]. בשנת 2002 צירפה הקבוצה לשורותיה את החלוץ הברזילאי רונאלדו, ששיחק עד אז במועדון האיטלקי אינטר. בשנים אלו, 2003-1999, אימן את הקבוצה שחקן העבר ויסנטה דל בוסקה, ותחת הדרכתו זכתה ריאל בשתי אליפויות הליגה הספרדית, כמו גם פעמיים בליגת האלופות (מתי ומדוע פוטר דל בוסקה? ומתי מונה במקומו קרלוס קיירוש?[דרושה הבהרה]).

בקיץ 2003, החתים המועדון את דייוויד בקהאם, קפטן נבחרת אנגליה ושחקנהּ של מנצ'סטר יונייטד דאז. מהלך זה גרר ביקורת מצד רבים, שטענו כי החתמה זו נעשתה לצורך הגדלת רווחיו הכספיים של המועדון, באמצעות מכירת פריטי מרצ'נדייז רבים יותר, ולא מסיבות מקצועיות טהורות[דרוש מקור]. בעונה זו לא זכה המועדון בתואר כלשהו. כישלון זה הוביל לפיטוריו של המאמן קרלוס קיירוש, ובקבוצה דבקה תדמית רכושנית ולא מגובשת.

שנות המשבר

בעונת 2005/2006 כשלה הקבוצה ולא הצליחה לזכות בתואר כלשהו פעם נוספת. כתוצאה מכך, פוטר המאמן והמנהל הספורטיבי דאז, אריגו סאקי. הצעד לא תרם לתדמית השלילית בין כה וכה אשר דבקה בריאל, ובקרב הציבור נוצרה תחושה שהקבוצה עתידה להתפרק. בסיטואציה קשה זו, מונה לתפקיד מאמן הקבוצה הבוגרת חואן ראמון לופס קארו, שעד אז אימן את ריאל מדריד ב'. לבסוף, הצליחה הקבוצה להשתקם במהלך עונה זו בסיימהּ במקום השני בליגה הספרדית.

שחקני ריאל מדריד חוגגים את הזכייה
בסופר קאפ הספרדי 2008

במהלך שנת 2006, התפטר מתפקידו נשיא המועדון פלורנטינו פרס, ובבחירות לנשיאות המועדון, אשר נערכו בקיץ 2006, נבחר רמון קלדרון במקומו, בעוד שלתפקיד המנהל המקצועי נבחר פרדראג מיאטוביץ'. בעונת 2006/2007, עם מינוי פאביו קאפלו למאמן, חל שיפור במעמד הקבוצה. רוב שחקני ה"גלאקטיקוס" עזבו, ובתום העונה זכתה באליפות הליגה ה-30 שלה לאחר סיום דרמטי. בקיץ 2007, הצטרפו לקבוצה מספר שחקנים מוכשרים כמו אריין רובן, וסלי סניידר ופפה, ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

את עונת 2008/2009 פתחה הקבוצה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי, לאחר שניצחה את ולנסיה. עם זאת, לאחר רצף הפסדים, מונה ב-9 בדצמבר 2008 חואנדה ראמוס למשרת מאמן ריאל מדריד במקום ברנד שוסטר, אך מינוי זה לא ארך זמן רב, ומאמן ויאריאל מנואל פלגריני הצ'יליאני קיבל את מושכות הקבוצה.

חזרתו של פלורנטינו פרס

בקיץ 2009 הקים מחדש הנשיא החדש-ישן פלורנטינו פרס את פרויקט ה"גלאקטיקוס", כשביצע מסע רכש של מאות מיליוני אירו, עם רכישתם של כרים בנזמה, צ'אבי אלונסו, ראול אלביול, אלברו ארבלואה וקאקה - תמורת 67 מיליוני אירו. השיא היה צירופו לקבוצה של כריסטיאנו רונאלדו מקבוצת מנצ'סטר יונייטד האנגלית, לאחר שנרכש ממנה תמורת 94 מיליוני אירו. סכום רכישה זה ניפץ את סכום שיאי ההעברות בכל הזמנים עד אז, שהיה שייך עד אז לזינדין זידאן (שנרכש גם הוא על ידי ריאל מדריד שמונה שנים מוקדם יותר, תמורת 76 מיליוני אירו).

בקיץ 2010, לאחר עונה שנחשבה לכישלון, לאור אי ההצלחה באירופה ואי השגת האליפות, פוטר מנואל פלגריני מתפקיד המאמן, ובמקומו מונה לתפקיד מאמנהּ היוצא של אינטר ואלוף אירופה הטרי, ז'וזה מוריניו. עוד בקיץ זה התחזקה ריאל מדריד בשחקנים: אנחל די מריה הארגנטינאי, פדרו לאון וסרחיו קנאלס הספרדיים, מסוט אוזיל וסאמי ח'דירה הגרמניים וריקארדו קרבאליו הפורטוגלי. זאת, למרות ששניים מתוך שלושת סמליה העיקריים של ריאל, גוטי וראול גונזאלס - עזבו את המועדון.

כריסטיאנו רונאלדו במדי הקבוצה, 2011

בעונת 2011/2012, עונתו השנייה של המאמן ז'וזה מוריניו, זכתה ריאל מדריד באליפות עם 100 נקודות ו-121 שערים שהבקיעה. בליגת האלופות הקבוצה הגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה לבאיירן מינכן בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. מלך השערים של הקבוצה באותה עונה היה כריסטיאנו רונאלדו, עם 46 שערי ליגה ו-60 שערים בכל המסגרות.

בעונת 2012/2013 ריאל לא הצליחה לזכות באליפות והיא הודחה שנה שנייה ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, שם פגשה את בורוסיה דורטמונד והפסידה לה 3–4 בסיכום שני המשחקים. בנוסף, הפסידה בגמר גביע המלך ליריבתהּ העירונית, אתלטיקו מדריד, בהארכה. בתום העונה עזב מוריניו את הקבוצה.

בתחילת עונת 2013/2014 מונה המאמן האיטלקי, קרלו אנצ'לוטי למאמן הקבוצה ועם הגעתו נערכו שינויים בסגל שחקני הקבוצה. ב-16 באפריל 2014, זכתה ריאל מדריד בגביע המלך הספרדי ה-19 שלה כשניצחה את יריבתה ברצלונה 2–1. באותה עונה העפילה הקבוצה לגמר ליגת האלופות בו גברה על אתלטיקו מדריד בתוצאה 4–1 לאחר הארכה והשלימה זכייה עשירית בתואר.

בעונת 2014/2015 ריאל מדריד פתחה את העונה בצורה מצוינת והשיא היה כאשר נצחה את ברצלונה בתוצאה 3–1, אך לקראת סיום העונה ריאל מדריד התחילה להחלש ולהידרדר. תחילה איבדה את ההובלה בליגה הספרדית לברצלונה, לאחר מכן הפסידה לאתלטיקו מדריד בשמינית גמר הקופה דל ריי (2–4 בסיכום), ולבסוף הפסידה בחצי גמר ליגת האלופות ליובנטוס (2–3 בסיכום).

עם סיום העונה פוטר קרלו אנצ'לוטי מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה הספרדי רפאל בניטס. בסיום העונה עזב אחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה, איקר קסיאס, בהעברה חופשית לפורטו ובכך סיים 25 שנות משחק במועדון.

תקופת זידאן

ב-4 בינואר פוטר המאמן בניטס לאחר שבשמונת משחקיה האחרונים השיגה הקבוצה ארבעה ניצחונות בלבד. במקומו מונה זינדין זידאן, שאימן קודם לכן את קבוצת המילואים.[7] זידאן הצליח לשקם את ריאל, הוביל אותה לרצף ניצחונות בליגה ולזכייה בליגת האלופות, בפעם ה-11 בתולדות המועדון, לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים על אתלטיקו מדריד בגמר המפעל. בעונה שאחריה, עונת 2016/2017, הוביל זידאן את ריאל מדריד לזכייה באליפות הלה ליגה בפעם ה-33 בתולדותיה, ולזכייה נוספת בליגת האלופות, לאחר שהביסה בגמר 4–1 את יובנטוס האיטלקית (ובכך הפכה ריאל מדריד לקבוצה הראשונה בהיסטוריית המפעל, אשר זוכה בתואר זה פעמיים ברציפות). זידאן הנהיג סגנון משחק קבוצתי והתקפי, עובדה שהתבטאה ברצף של 65 משחקים בכל המסגרות, כולל כל 38 משחקי הליגה, בהם כבשה ריאל מדריד שער אחד לפחות.

את עונת 2017/2018 פתחה ריאל מדריד בסערה עם זכייה בסופר קאפ האירופי ובסופר קאפ הספרדי (לאחר שגברה על ברצלונה 5–1 בסיכום הכללי). בסיום עונה זו, זכתה ריאל בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות, לאחר שניצחה בגמר 3–1 את ליברפול האנגלית. זינדין זידאן הפך למאמן הראשון בהיסטוריה שזוכה 3 פעמים ברציפות בליגת האלופות וכריסטיאנו רונאלדו השלים זכייה חמישית בתואר וסיים בפעם השישית ברציפות כמלך השערים של ליגת האלופות. לאחר הזכייה ההיסטורית ב-31 במאי זידאן הפתיע והודיע על התפטרותו מאימון הקבוצה.[8] כחודשיים לאחר מכן, ב-10 ביולי, הודיע כריסטיאנו רונאלדו על רצונו לעזוב את הקבוצה ונמכר ליובנטוס האיטלקית תמורת כ-100 מיליון אירו.[9]

ב-12 ביוני 2018, יומיים לפני תחילת מונדיאל 2018, פורסם כי מאמן נבחרת ספרד ז'ולן לופטגי יתמנה להיות מאמנה של ריאל מדריד. בתגובה, פוטר למחרת מאימון הנבחרת על ידי ראשי ההתאחדות הספרדית. את עונת 2018/2019 פתחה קבוצתו של לופטגי באופן עגום ובמאזן הגרוע בתולדותיה מאז שנת 2000, עם שני הפסדים ברציפות, ארבעה משחקים ללא ניצחון, שלושה הפסדים בארבעה משחקים, כולל הפסד בליגת האלופות לצסק"א מוסקבה.[10] ב-29 באוקטובר 2018, יממה לאחר הפסד 1–5 בקלאסיקו לברצלונה, ולאחר 14 משחקים בלבד, פוטר לופטגי מאימון ריאל מדריד.[11] במקומו מונה סנטיאגו סולארי, אך גם הוא לא הצליח ופוטר בעקבות שבוע של הפסדים, בו ריאל מדריד הודחה מגביע המלך הספרדי (הפסידה 0–1 לברצלונה), הודחה מליגת האלופות (הפסידה 1–4 לאייאקס אמסטרדם) ואיבדה סיכוי מעשי לזכות באליפות ספרד. במקומו חזר לתפקיד זינדין זידאן, שמונה בשנית למאמן ב-11 במרץ 2019.

בסוף עונת 2019/2020, זכתה הקבוצה באליפות ספרד לאחר שניצחה 1–2 את ויאריאל.[12][13]

בעונת 2020/2021 סיימה הקבוצה במקום השני, סגנית לירביתה העירונית אתלטיקו. מספר ימים לאחר סיום העונה הודיע המאמן זידאן כי הוא עוזב את תפקידו.[14]

תקופת אנצ'לוטי

לאחר עזיבת זידאן מונה קרלו אנצ'לוטי האיטלקי לתפקיד מאמן הקבוצה. תחת אנצ'לוטי זכתה ריאל מדריד בסופר קאפ הספרדי בינואר 2022, ובאליפות ספרד לעונת 2021/2022 באפריל 2022. בליגת האלופות, העפילה הקבוצה לגמר לאחר שביצעה מהפכים בדקות הסיום בכל שלבי הנוקאאוט. בשמינית הגמר נגד פריז סן-ז'רמן, שלושער של כרים בנזמה בין הדקות 61–78 הספיק כדי למחוק פיגור של שני שערים ולהעפיל לשלב הבא. ברבע הגמר מול צ'לסי, שער של רודריגו בדקה ה-80 שלח את המשחק להארכה, בה הבקיע בנזמה את שער הניצחון. בחצי הגמר נגד מנצ'סטר סיטי, צמד של רודריגו בתוספת הזמן מחק פיגור שני שערים ושלח את המשחק להארכה, בה הבקיע בנזמה את שער הניצחון מבעיטת עונשין. במשחק הגמר ניצחה ריאל 1–0 את ליברפול משער של ויניסיוס למרות שליטה מוחלטת של ליברפול, והודות להופעה גדולה של טיבו קורטואה בשער, הופעה שזיכתה אותו בפרס השחקן המצטיין של המשחק. ניצחון זה הביא לריאל מדריד את הגביע ה-14 שלה, לפחות פי שניים יותר מכל קבוצה אחרת. בעונת 2023/2024 זכתה ריאל מדריד תחת שרביטו של אנצ'לוטי בליגת האלופות באירופה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את בורוסיה דורטמונד 0:2. עבור ריאל מדריד זו הייתה הזכייה בפעם ה-15, מתוך 18 הופעות בגמר, המהווה שיא הזכיות בליגת האלופות. מאז שנת 1981 הגיעה ריאל ל-9 גמרים וניצחה בכולם.[15]

המנון

ההמנון הראשון של ריאל מדריד, בביצועו של חוסה דה אגילר, נכתב לראשונה על אחת ממפיות מסעדת "La Rana Verde". מריאנו גארסיה, אשתו מרסדס אמור פארינה, אנטוניו וילנה סאנצ'ז והמאסטרו לואיס קיסנרוס גאליאנה אחראים על כתיבת המילים.

בשנת 2002, לרגל חגיגות מאה שנה לייסוד המועדון, נכתב ההמנון "Himno del Centenario". את המילים והלחן כתב חוסה קאנו (אנ'), והמבצע הוא הטנור המפורסם פלאסידו דומינגו (Placido Domingo).[16]

בסיום עונת 2013/14, אחרי הזכייה בגביע האלופות העשירי בתולדות המועדון, החליט המוזיקאי נדיר חייאת (שידוע בשם הבמה ‘רד-וואן’) ליצור המנון שיציין את ההישג ההיסטורי. יחד עם מילותיו של מנואל ז’אבויס כתבו השניים את "המנון הדסימה" (שפירושו עשר בספרדית), שפזמונו החוזר הוא "Hala madrid Y nada más". ההמנון מושמע לפני כל משחק של הקבוצה באצטדיונה הביתי, וכן בכל פעם שהיא מבקיעה שער.

תלבושת

תלבושת הקבוצה בשנים הראשונות

צבע החולצה והמכנסיים של ריאל מדריד מאז הקמתה היה לבן, אם כי בשנותיה הראשונות הופיע פס כחול על חולצתהּ, ושלא כיום, צבע גרבי המועדון היה כחול כהה. התלבושת המפוספסת הוחלפה בשנת 1902 בתלבושת לבנה לחלוטין. באותה שנה, גם הגרביים הכחולים הוחלפו בשחורים. בשנות ה-40 המוקדמות שינה מנהל הקבוצה פעם נוספת את צבע המדים על ידי הוספת כפתורים בשמאל החולצה וסמל המועדון. ב-23 בנובמבר 1947, במשחק מול אתלטיקו מדריד באצטדיון "מטרופוליטנו", הפכה ריאל לקבוצה הספרדית הראשונה הנושאת מספרים על גב חולצותיה. צבע תלבושת החוץ המסורתית של המועדון היה שחור-ארגמן.

חולצת המועדון הנוכחית מיוצרת על ידי חברת אדידס, החתומה עמו על חוזה משנת 1998. ספונסר הקבוצה הראשון היה חברת זאנוסי, אשר הייתה חתומה על חוזה עם המועדון בין השנים 1982–1985. לאחר מכן, חתם המועדון על חוזה חדש עם חברת פרמלט, ובהמשך עם חברת אוטייסה, לפני החתימה על הסכם עם חברת "טאקה", שהחל בשנת 1992 והסתיים בשנת 2001. ב-2002 חתמה הקבוצה על חוזה עם חברת סימנס, ולוגו חברת BenQ סימנס הופיע על חולצת המועדון. ספונסר הקבוצה הנוכחי הוא חברת פליי אמירטס.

תקופה מייצרת המדים ספונסר
1980 - 1982 אדידס אין
1982 – 1985 זנוסי
1985 – 1989 הומל פרמלט
1989 – 1991 Reny Picot
1991 – 1992 אוטייסה
1992 – 1994 Teka
1994 – 1998 Kelme
1998 – 2001 אדידס
2001 – 2002 Realmadrid.com*
2002 – 2007 BenQ סימנס
2007 – 2013 Bwin
2013 – Fly Emirates

* Realmadrid.com הופיעה כספונסר של החולצה כדי לקדם את האתר החדש של הקבוצה

אצטדיון

משחק בסנטיאגו ברנבאו ב-2007
ערך מורחב – אצטדיון סנטיאגו ברנבאו

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה הוא ה"סנטיאגו ברנבאו", הממוקם בעיר מדריד. שמו הקודם של האצטדיון היה: "אצטדיון נואבו צ'מרטין" ("Estadio Nuevo Chamartin").

האצטדיון נחנך בדצמבר 1947, ונושא את השם "סנטיאגו ברנבאו" החל מינואר 1955, על שמו של נשיא (אנ') המועדון לשעבר. במשחק הראשון שנערך באצטדיון שיחקה ריאל מדריד נגד קבוצת בלנשש הפורטוגלית. כיום קיבולת האצטדיון היא 81,044 צופים, לאחר ששונתה מספר פעמים לאורך השנים כשהשיא היה 120,000 מקומות.

במהלך השנים התקיימו באצטדיון מספר משחקים חשובים, בהם גמר מונדיאל 1982, גמר יורו 1964, גמר ליגת האלופות (4), גמר גביע המלך הספרדי (36), גמר אליפות העולם למועדונים, וגמר גביע הליברטדורס 2018. והוא האצטדיון היחיד בעולם שאירח את כל המשחקים הללו.

היריבויות הספורטיביות

הקלאסיקו

ערך מורחב – הקלאסיקו

לריאל מדריד יריבות ספורטיבית עתיקת יומין עם ברצלונה, יריבות המכונה אל קלאסיקו. מבחינה ספורטיבית, מבוססת היריבות עם ברצלונה על היותה קבוצה מצליחה אף היא בכדורגל הספרדי והאירופי. עם זאת, מבוססת היריבות גם על רקע פוליטי[דרושה הבהרה]. מאז הקמתם, ייצגו שני המועדונים מחוזות שונים בספרד: ריאל מדריד את קסטיליה, וברצלונה את קטלוניה. היריבות הגיעה לשיאהּ בתקופת שלטונו של הרודן פרנסיסקו פרנקו, אז נחשבה ריאל הקבוצה המייצגת את השלטון בספרד, ולעומתה ברצלונה - הקבוצה המייצגת את האופוזיציה. למרות זאת, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, נפגעו חברי שני המועדונים מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני ברצלונה תמכו בגלוי בשליט.[דרוש מקור] פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה, והשתמש במועדון ככלי שרת למטרות תעמולה פשיסטית. עם זאת, בתוך ספרד, ניצל פרנקו בבד בבד גם את הצלחותיה של ברצלונה לקידום צרכיו האישיים. הוא תמך ביריבות בין המועדונים, על מנת להסיח את דעת האוהדים ממסעות התעמולה הפשיסטיים שניהל, ובהם עסק ללא הרף.[דרוש מקור]

הדרבי של מדריד

ערך מורחב – הדרבי של מדריד

המשחקים בין ריאל מדריד לאתלטיקו מדריד מכונים דרבי, כיוון ששתי הקבוצות שוכנות באותה עיר, מדריד.

אוהדים

על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד,[17] קיימים לקבוצה מעל 287 מיליוני אוהדים ברחבי העולם, ריאל אף מובילה בכמות העוקבים ברשתות המדיה החברתיות.[18][19] לצורך הידוק הקשרים עם קהילות האוהדים מסביב לעולם, המועדון מתנהל מול סניפים מקומיים המכונים "פנייה מדרידיסטה" (בספרדית: Peña Madridista) ומהווים את מועדוני האוהדים הרשמיים בכל מדינה.

ריאל מדריד קסטיליה

ערך מורחב – ריאל מדריד קסטיליה

ריאל מדריד קסטיליה היא קבוצת המילואים של המועדון, המשחקת כיום בסגונדה ב'. הקבוצה נוסדה בשנת 1930 תחת השם "אגרופסיון דפורטיבה פלוס פטרה". בשנת 1972, שונה שמהּ ל"מועדון הכדורגל קסטיליה". בשנת 1991, שונה שמהּ פעם נוספת ל"ריאל מדריד ב'", ובשנת 2004 קיבלה הקבוצה את שמהּ הנוכחי, "ריאל מדריד קסטיליה". הקבוצה זכתה פעמיים בגביע הספרדי לנוער, פעם אחת באליפות ה-"Segunda División" (הליגה הספרדית השנייה) ושלוש פעמים באליפות הליגה השלישית. בעונת 1979/80, הקבוצה הגיעה עד לגמר גביע המלך הספרדי, שם הפסידה 1–6 לקבוצת האם, ריאל מדריד. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

סגל הקבוצה

נכון ל-10 ביולי 2024[20]
מס' עמדה שם
1 בלגיהבלגיה שוער טיבו קורטואה
2 ספרדספרד מגן דני קרבחאל (קפטן שני)
3 ברזילברזיל בלם אדר מיליטאו
4 אוסטריהאוסטריה בלם דויד אלאבה
5 אנגליהאנגליה קשר ג'וד בלינגהאם
6 צרפתצרפת קשר אדוארדו קמבינגה
7 ברזילברזיל קיצוני ויניסיוס ג'וניור
8 אורוגוואיאורוגוואי קשר פדריקו ואלוורדה (קפטן רביעי)
9 צרפתצרפת חלוץ קיליאן אמבפה
10 קרואטיהקרואטיה קשר לוקה מודריץ' (קפטן)
11 ברזילברזיל חלוץ רודריגו גואש
מס' עמדה שם
13 אוקראינהאוקראינה שוער אנדריי לונין
14 צרפתצרפת קשר אורליאן צ'ואמני
15 טורקיהטורקיה קשר ארדה גולר
16 ברזילברזיל חלוץ אנדריק
17 ספרדספרד קיצוני לוקאס ואסקס (קפטן שלישי)
18 ספרדספרד בלם חסוס ואייחו
19 ספרדספרד קשר דני סבאיוס
20 ספרדספרד מגן פראן גרסיה
21 מרוקומרוקו קיצוני ברהים דיאס
22 גרמניהגרמניה בלם אנטוניו רודיגר
23 צרפתצרפת מגן פרלאן מנדי


קבוצת המילואים

ערך מורחב – ריאל מדריד קסטיליה
מס' עמדה שם
26 ספרדספרד שוער פראן גונזאלס
31 ספרדספרד הגנה ג'קובו רמון

שחקנים תחת חוזה

מס' עמדה שם
- ספרדספרד בלם פאבלו ראמון
- ברזילברזיל קשר ריינייר

צוות אימון

זינדין זידאן מאמן ריאל מדריד אשר הוביל אותה לשלוש זכיות רצופות בליגת האלופות
תפקיד שם
מאמן ראשי איטליהאיטליה קרלו אנצ'לוטי
עוזר מאמן איטליהאיטליה דווידה אנצ'לוטי
עוזר מאמן טכני איטליהאיטליה פרנצ'סקו מאורי
מאמן כושר איטליהאיטליה אנטוניו פינטוס
עוזר מאמן טכני/כושר איטליהאיטליה בנחמין פולקו
מאמן שוערים ספרדספרד לואיס יופיס
אנליסט איטליהאיטליה סימאונה מונטנארו
פיזוטרפיסט ספרדספרד חוסה קרלוס פראלס

תארים

ראובן ריבלין סוקר את הגביעים של ריאל מדריד ומקבל הסבר מנשיא המועדון, פלורנטינו פרס, בעת ביקורו הממלכתי של הנשיא בספרד, נובמבר 2017

תארים מקומיים

תארים בינלאומיים

שחקנים מפורסמים בתולדות המועדון

החל משנות ה-50 של המאה ה-20 עם די סטפנו פושקאש וקופה ועד למאה החדשה עם רונאלדו נזאריו, זידאן ובהמשך כריסטיאנו רונאלדו עברו והתפרסמו בריאל מדריד עשרות שחקנים. מדיניות ה"גלאקטיקוס" של ריאל וההצלחה שלה בחזיתות רבות מיתגה אותה כמועדון-על, ושחקנים גדולים ברחבי העולם רצו להצטרף למועדון מה שהוביל לכך שאגדות כדורגל רבות שיחקו בשורותיו.

שחקנים מפורסמים לאורך ההיסטוריה (רשימה חלקית)

שיאים

  • מלך השערים של כל הזמנים: כריסטיאנו רונאלדו (311 שערי ליגה ו-450 שערים בכל המסגרות[21][22])
  • מלך הבישולים של כל הזמנים: כרים בנזמה (132 בישולים בכל המסגרות)
  • מלך השערים לעונה אחת: כריסטיאנו רונאלדו (48 שערי ליגה ו-61 שערים בכל המסגרות (שניהם שיא), בעונת 2014/2015)
  • שיאן ההופעות: ראול גונזלס (741 הופעות, כמו כן לראול 228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות)
  • השחקן שזכה במספר התארים הרב ביותר: מרסלו 25 תארים[23]
  • השחקן שזכה במספר האליפויות הרב ביותר: פאקו חנטו (12 אליפויות)
  • ניצחון הבית הגבוה ביותר בליגה: 11–2 על אלצ'ה ב-17 בפברואר 1960
  • ניצחון החוץ הגבוה ביותר בליגה: 7–1 על ריאל סרגוסה, ב-12 בספטמבר 1987
  • ההפסד בליגה הגבוה ביותר: 1–8 נגד אספניול בעונת 1929/1930
  • ניצחון הגביע הגבוה ביותר: 11–1 על ברצלונה, בעונת 1948
  • שיא ההבקעות לעונה בליגה: 121 בעונת 2011/2012
  • רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר: 16, באיחוד עונות 2015/2016 ו-2016/2017
  • רצף ניצחונות בכל המפעלים: 22, בעונת 2014/2015
  • הקבוצה היחידה בליגת העל הספרדית שהצליחה להשלים עונה ללא הפסד: בעונת 1931/1932
  • הקבוצה היחידה שרשמה 40 משחקים רצופים ללא הפסד: בין התאריכים 6 באפריל 2016 ל-15 בינואר 2017
  • הקבוצה היחידה שהבקיעה בכל משחקי הליגה: בעונת 2016/2017 הבקיעה ריאל לפחות שער אחד בכל אחד מ-38 משחקי לה ליגה, בנוסף לרצף של 70 משחקים בכל המסגרות בהם הבקיעה. ב-17 באוגוסט 2017 ריאל מדריד הפכה למועדון הראשון מבין המועדונים של חמש הליגות הבכירות בעולם (ספרד, אנגליה, איטליה, גרמניה וצרפת) שכבשה לפחות שער אחד ב-68 משחקים רצופים.
  • הקבוצה היחידה שזכתה 5 פעמים ברצף במפעל גביע אירופה לאלופות: בין השנים: 1955 - 1960 (חמשת העונות הראשונות של המפעל).
  • הקבוצה היחידה שזכתה ברצף בליגת האלופות: ריאל מדריד, תחת הדרכתו של המאמן זינדין זידאן, היא הקבוצה היחידה בליגת האלופות (במתכונתה הנוכחית) שזכתה בתואר ברצף. היא זכתה בשלוש עונות עוקבות בליגת האלופות בשנים 2016–2018.

נכון ל-28 במאי 2022. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

שיאני ההופעות

# שם שנים בקבוצה הופעות
1 ראול גונזלס 1994–2010 741
2 איקר קסיאס 1999–2015 725
3 מנולו סאנצ'יס 1983–2001 710
4 סרחיו ראמוס 2005– 2021 671
5 כרים בנזמה 2009-2023 605
6 סנטיאנה 1971–1988 645
7 פרננדו היירו 2003-1989 601
פרנסיסקו חנטו 1953–1971 601
9 חוסה אנטוניו קמאצ'ו 1973–1989 577
10 פירי 1964–1980 561

מלכי השערים

# שם שנים בקבוצה שערים הופעות
1 כריסטיאנו רונאלדו 2009–2018 450 438
2 כרים בנזמה 2009–2023 323 605
3 ראול גונזלס 1994–2010 323 741
4 אלפרדו די סטפנו 1953–1964 308 396
4 סנטיאנה 1971–1988 290 645
6 פרנץ פושקש 1958–1966 242 645
7 הוגו סאנצ'ס 1985–1992 208 282
8 פרנסיסקו חנטו 1952–1970 182 601
9 פירי 1979-1964 172 561
10 אמיליו בוטרגניו 1983–1995 171 463

לקריאה נוספת

  • The Real Madrid Way סטיבן מנדיס (2016)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריאל מדריד בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של ריאל מדריד (בספרדית, באנגלית, בצרפתית, בפורטוגזית, ביפנית, באינדונזית, בסינית ובערבית)

הערות שוליים

  1. ^ On this day Real Madrid were voted the Best Club of the 20th Century | Real Madrid CF, Real Madrid C.F. - Web Oficial (באנגלית)
  2. ^ חשבתם שבארסה מספר 1? נסו שוב, באתר וואלה, 10 בספטמבר 2009
  3. ^ ריאל מדריד: קבוצת הכדורגל היקרה בעולם, באתר ערוץ הספורט, 1 באוגוסט 2020
  4. ^ Real Madrid lead the world in social media followers, AS.com, ‏2019-12-29 (באנגלית)
  5. ^ Football clubs with most fans in the world, SportMob, ‏2020-05-13 (באנגלית)
  6. ^ Top 10 most watched football matches in the world, Khel Now, ‏2018-05-14 (באנגלית)
  7. ^ רשמית: רפא בניטס פוטר מריאל מדריד, זידאן יחליפו, באתר nrg‏, 4 בינואר 2016
  8. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, זינדין זידאן הודיע במפתיע: "אני עוזב את ריאל מדריד", באתר וואלה, 31 במאי 2018.
  9. ^ ynet ספורט, רשמית: כריסטיאנו רונאלדו עבר ליובנטוס, באתר ynet, 10 ביולי 2018.
  10. ^ ynet ספורט, "ריאל מדריד הרוסה, מהרע לגרוע ביותר", באתר ynet, 7 באוקטובר 2018
  11. ^ רשמית: זידאן מונה למאמנה של ריאל עד 2022, באתר ONE‏, 11 במרץ 2019
  12. ^ ריאל מדריד נגד ויאריאל - 1–2 - סיקור המשחק, באתר Sport5.co.il - אתר ערוץ הספורט
  13. ^ בפעם ה-34 בתולדותיה: ריאל מדריד אלופת ספרד, באתר בפעם ה-34 בתולדותיה: ריאל מדריד אלופת ספרד
  14. ^ מערכת ONE, ריאל מדריד הודיעה רשמית: זינדין זידאן עוזב, באתר ONE, ‏27 במאי 2021
  15. ^ 1 2 מלכת הצ'מפיונס: בפעם ה-15 בתולדותיה - ריאל מדריד אלופת אירופה, באתר ynet, 1 ביוני 2024
  16. ^ "המנון המאה" של ריאל מדריד, בביצועו של פלאסידו דומינגו, באתר יוטיוב.
  17. ^ News - Comillas Pontifical University
  18. ^ מצאה את הרשת: ריאל ראשונה במספר העוקבים, באתר ONE‏, 29 בדצמבר 2019
  19. ^ מדדים של קסם | 5 מועדוני הכדורגל עם הכי הרבה עוקבים במדיה החברתית, באתר מדדים של קסם, ‏2019-04-18
  20. ^ Real Madrid squad | Real Madrid CF, Real Madrid C.F. - Web Oficial (באנגלית)
  21. ^ חמישייה לרונאלדו, 0:6 לריאל על אספניול, באתר ynet, 12 בספטמבר 2015. ב-12 בספטמבר 2015 כבש רונאלדו חמישייה ושבר את שיאו של ראול גונזלס (228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות).
  22. ^ מספר השערים בליגה ובכל המסגרות נכון ל-28 במאי 2018.
  23. ^ Rodrigo Salmanca, "Marcelo’s historic record: 24 trophies for Real Madrid", realmadrid.com, April 30 2022


זוכי מועדון השנה
מועדון השנה (2021–2022) 2021: צ'לסי • 2022: מנצ'סטר סיטי
מועדון השנה לגברים (2023–הווה) 2023: מנצ'סטר סיטי • 2024: ריאל מדריד
מועדון השנה לנשים (2023–הווה) 2023: ברצלונה • 2024: ברצלונה
ספרדספרד לה ליגה, עונת 2024/2025 בלה ליגה
אוססונה • אלאבס • אספניול • אתלטיק בילבאו • אתלטיקו מדריד • ברצלונה • ויאריאל • ולנסיה • ז'ירונה • חטאפה • לאס פאלמאס • לגנס • מיורקה • סביליה • סלטה ויגו • ראיו ואיקאנו • ריאל בטיס • ריאל ואיאדוליד • ריאל מדריד • ריאל סוסיאדד
ליגת האלופות 2024/25
דרג א' ספרדספרד ריאל מדריד (אלופה מכהנת) • אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי • גרמניהגרמניה באיירן מינכן • צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן • אנגליהאנגליה ליברפול • איטליהאיטליה אינטר מילאנו • גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד • גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג • ספרדספרד ברצלונה
דרג ב' גרמניהגרמניה באייר לברקוזן • ספרדספרד אתלטיקו מדריד • איטליהאיטליה אטאלנטה • איטליהאיטליה יובנטוס • פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון • אנגליהאנגליה ארסנל • בלגיהבלגיה קלאב ברוז' • אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק • איטליהאיטליה מילאן
דרג ג' הולנדהולנד פיינורד • פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון • הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן • קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב • אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג • צרפתצרפת ליל • סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד • שווייץשווייץ יאנג בויז ברן • סקוטלנדסקוטלנד סלטיק
דרג ד' סלובקיהסלובקיה סלובן ברטיסלאבה • צרפתצרפת מונקו • צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג • אנגליהאנגליה אסטון וילה • איטליהאיטליה בולוניה • ספרדספרד ז'ירונה • גרמניהגרמניה שטוטגרט • אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ • צרפתצרפת ברסט
מדריד
כיכרות מרכזיות פוארטה דל סול • פלאסה מאיור • פלאסה דה סיבלס • פלאסה דה קולון • פלאסה דה אספניה • פלאסה דה קסטייה • פלאסה דה לה ויה • פלאסה דה סנטה אנה
רחובות חשובים גראן ויה • שדרת פראדו • שדרת רקולטוס • שדרת קסטיאנה
אנדרטות ומונומנטים שער אלקלה • שער הניצחון • שער טולדו • שער סן ויסנטה • אובליסק קאחה
מבנים ואתרים בעלי חשיבות הארמון המלכותי • ארמון סיבלס • התיאטרון המלכותי • קתדרלת אלמודנה • פארק בואן רטירו • מקדש דבוד • שער אירופה • AZCA • CTBA • אל רסטרו • נואבוס מיניסטריוס
מוזיאונים מוזיאון הפראדו • מוזיאון תיסן בורנמיסה • מוזיאון ריינה סופיה
תחבורה נמל התעופה מדריד-בראחס • הרכבת התחתית • הרכבת הפרברית • הרכבת הקלה • תחנת אטוצ'ה • תחנת צ'מרטין • תחנת פרינסיפה פיו
ספורט ריאל מדריד • אתלטיקו מדריד • אצטדיון סנטיאגו ברנבאו • פלאסיו ויסטלגרה • קאחה מחיקה • אצטדיון ויסנטה קלדרון • אצטדיון מטרופוליטנו • ארמון הספורט • לס ונטאס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ריאל_מדריד&oldid=39887497"