יהדות האיטי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לממשלת האיטי |
||
(11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הקהילה ה[[יהדות|יהודית]] ב[[האיטי]]''' מונה כיום כ-25 עד 50 נפשות.{{הערה|[http://www.luxner.com/cgi-bin/view_article.cgi?articleID=1216 Luxner {{!}} Articles]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ולה [[ספר תורה]] אחד |
'''הקהילה ה[[יהדות|יהודית]] ב[[האיטי]]''' מונה כיום כ-25 עד 50 נפשות.{{הערה|[http://www.luxner.com/cgi-bin/view_article.cgi?articleID=1216 Luxner {{!}} Articles]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ולה [[ספר תורה]] אחד. עד לפני שנים אחדות הייתה הקהילה מתכנסת באחד הבתים לרגל החגים, אולם עם הצטמצמות גודלה בעקבות בריחת יהודים ל[[ארצות הברית]] ול[[פנמה]] בגלל [[פשיעה]] ו[[עוני]] חדל המנהג. |
||
}} עד לפני שנים אחדות הייתה הקהילה מתכנסת באחד הבתים לרגל החגים, אולם עם הצטמצמות גודלה בעקבות בריחת יהודים ל[[ארצות הברית]] ול[[פנמה]] בגלל [[פשיעה]] ו[[עוני]] חדל המנהג. |
|||
==תולדות יהדות האיטי== |
==תולדות יהדות האיטי== |
||
היהודי הראשון שהגיע להאיטי היה [[אנוסים| |
היהודי הראשון שהגיע להאיטי היה ה[[אנוסים|אנוס]] [[לואיס דה טורס]] שהפליג לצד [[קולומבוס]] והגיע לאי ב-[[1492]]. ראשוני היהודים להגר אל האי היו [[יהדות הולנד|יהודים הולנדים]] מ[[ברזיל]] שהגיעו לאי ב-[[1634]], שנה לאחר הכיבוש ה[[צרפת]]י. רובם היו אנוסים, ועם הגעתם לאי החלו לעבוד בגידול [[קנה סוכר|קני סוכר]]. ב-[[1683]] גורשו מרבית היהודים על ידי הקולוניאליסטים הצרפתים ורק בעלי משרות בחברות הסחר הצרפתיות הורשו להישאר. מחקר ארכאולוגי שנעשה לפני שנים אחדות חשף שרידי [[בית כנסת]] של אנוסים בעיר [[ז'רמי (עיר)|ז'רמי]] המתוארך ל[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ונבנה, ככל הנראה, בסביבות הגזירה. קיימים גם אזכורים אחדים ל[[מצבה|מצבות]] [[קבר]] יהודיות בערי הנמל ז'קמל (Jacmel) וקאפ הייטין (Cap Haitien). במהלך מרד העבדים בהאיטי ב-[[1804]] נטבחו וגורשו יהודים רבים, גורל שחלקו עם כל הלבנים באי. בשל [[הקודקס השחור]], שהגביל את פעילותם של כושים חופשיים ואסר על פעילות של כל דת מלבד [[הכנסייה הקתולית|הדת הקתולית]]. למרות הקודקס השחור, מספר מצומצם של יהודים נשארו כפקידים מובילים בחברות סחר צרפתיות, כולל אזרחים זרים (יהודים הולנדים, [[יהדות דנמרק|יהודים דנים]] ויהודים אנגלים) או בעלי היתרי שהייה מיוחדים. יהודים אלה התמקצעו במטעים חקלאיים, ו[[יהדות פורטוגל|יהודים מפורטוגל]] מ[[בורדו]] ומ[[באיון]] התיישבו בעיקר בחלקה הדרומי של האיטי ([[ז'אקמל]], [[ז'רמי (עיר)|ז'רמי]], לאוגאן, לס קאייס, פטיט-גוב ו[[פורט-או-פרנס]]) ויהודי קורסאו שהתיישבו בחלק הצפוני ([[קאפ-האיסיין]] וסנט לואיס).{{הערה|{{Cite web|title=עולם יהודי וירטואלי: האומה הספרדית-פורטוגזית של הקאריביים: לה נאסיון|url=https://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0004_0_03964.html|access-date=}}}} |
||
ב-[[1881]] דיווח העיתון הצרפתי "לה פפלה" שיצא לאור בבירת האי כי קהל התנפל על קבוצת יהודים ב[[פורט-או-פרנס]] להכותם אולם פוזר על ידי כוחות צבא, מאורע אותו פסל עיתון [[המליץ]] כבדוי כי לטענתו ספק היו יהודים באי בכלל.{{הערה|{{המליץ||משכנות יעקב בחו"ל|18810712|9}}, פסקה ראשונה}} |
|||
בסוף [[המאה ה-19]] החלו להגר לאי משפחות יהודיות מ[[לבנון]], [[מצרים]] ו[[סוריה]], בעקבות מתן אזרחות צרפתית לבני מיעוטים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. עד אותה העת לא הורשו היהודים באי ללמוד בבתי הספר, שהיו כולם [[נצרות קתולית|קתוליים]], ולכן הסתירו רבים את דתם. הקהילה באי מנתה כמאתיים נפשות בעקבות הגירה זו, אך הצטמצמה שנית עם הכיבוש האמריקני ב-[[1915]], שגרר בעקבותיו [[הגירה המונית]] ל[[ארצות הברית]]. |
בסוף [[המאה ה-19]] החלו להגר לאי משפחות יהודיות מ[[לבנון]], [[מצרים]] ו[[סוריה]], בעקבות מתן אזרחות צרפתית לבני מיעוטים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. עד אותה העת לא הורשו היהודים באי ללמוד בבתי הספר, שהיו כולם [[נצרות קתולית|קתוליים]], ולכן הסתירו רבים את דתם. הקהילה באי מנתה כמאתיים נפשות בעקבות הגירה זו, אך הצטמצמה שנית עם הכיבוש האמריקני ב-[[1915]], שגרר בעקבותיו [[הגירה המונית]] ל[[ארצות הברית]]. |
||
ב-[[1937]] החלה הממשלה, כמו עמיתיה ב[[הרפובליקה הדומיניקנית|רפובליקה הדומיניקנית]], להנפיק [[דרכון|דרכונים]] ואשרות ליהודים מ[[מזרח אירופה]] שביקשו מקלט מרדיפות ה[[נאצים]]. האוכלוסייה היהודית באי הגיעה באותה העת לכדי שלוש-מאות נפשות, אולם רבים עלו ל[[מדינת ישראל]] בתחילת [[שנות החמישים]] ואחרים בעקבות מרד האזרחים בשנת [[1986]]. |
ב-[[1937]] החלה הממשלה, כמו עמיתיה ב[[הרפובליקה הדומיניקנית|רפובליקה הדומיניקנית]], להנפיק [[דרכון|דרכונים]] ואשרות ליהודים מ[[מזרח אירופה]] שביקשו מקלט מרדיפות ה[[נאצים]]. האוכלוסייה היהודית באי הגיעה באותה העת לכדי שלוש-מאות נפשות, אולם רבים עלו ל[[מדינת ישראל]] בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ואחרים בעקבות מרד האזרחים בשנת [[1986]]. |
||
== זמנים מודרניים == |
|||
⚫ | |||
[[קובץ:Haitian_passport_issued_to_Jewish_holocaust_survivor,_stamped_in_Argentina_July_1941.jpg|שמאל|ממוזער|דרכון שהונפק להנס אריך מקס אמדן על ידי ממשלת האיטי, שהצליח להימלט מהשואה. ב-1941 הוא השתמש בו כדי לנסוע לארגנטינה.]] |
|||
בשנת 1915, במהלך כיבוש האיטי על ידי ארצות הברית, חיו בהאיטי כ-200 יהודים. במהלך 20 שנות הכיבוש, יהודים רבים עזבו את האיטי לארצות הברית ול[[אמריקה הדרומית|דרום אמריקה]].<ref name="Virtual Jewish World">{{Cite web|title=העולם היהודי הוירטואלי: האיטי|url=https://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/haiti.html|access-date=}}</ref> בשנת 1937, האיטי הייתה אחראית להצלת כ-70 משפחות [[יהודים|יהודיות]] (כ־300 נפשות) במהלך [[השואה]] (על פי ה[[ג'וינט]]), על ידי הנפקת דרכונים ואשרות ליהודים שנמלטו מרדיפות ה[[נאציזם|נאצים]].<ref name="Virtual Jewish World" /> בהם [[יהדות אוסטריה|יהודים אוסטריים]], [[יהדות פולין|יהודים פולניים]], [[יהדות גרמניה|יהודים גרמניים]], ומקצתם ממוצא יהודי [[רומנים|רומני]] ו[[יהדות צ'כיה|יהודי צ'כי]]. האיטי מילאה תפקיד קטן אך קריטי בהצלת חיי יהודים במהלך השואה<ref name="Kreyollicious">{{Cite web|last=|title=ההיסטוריה של האיטי 101: תפקידה של האיטי בהצלת משפחות יהודיות במהלך השואה|url=http://kreyolicious.com/haiti-history-101-haitis-role-in-saving-jewish-families-during-the-holocaust/3976/|access-date=7 February 2014}}</ref> אולם נראה שיהודים נוספים לא הצליחו לרכוש אשרות להאיטי בשל העלות.<ref name="Virtual Jewish World" /> האיטי באותה תקופה עדיין שילמה לאחר [[מרד העבדים בהאיטי|מרד העבדים]] פיצויים על חוב עם עמלות וריבית לצרפת דבר שעיכב את מאמציהם להמשיך להנפיק אשרות בחינם. היו גם כאלה שכלל לא הגיעו להאיטי אבל קיבלו ממנה דרכונים שאפשרו להם לברוח מגרמניה למדינות אחרות.<ref name="Kreyollicious" /> |
|||
הודות ל[[ממשלת האיטי]], רבים מפליטי אירופה שהו בהאיטי עד סוף שנות ה-50 ולאחר מכן רבים מהם עזבו, כדי שילדיהם יוכלו להתחתן עם יהודים אחרים ולא להתבולל, תוך מציאת הזדמנויות כלכליות טובות יותר. האוכלוסייה היהודית של האיטי ב-1957 מנתה כ-200 חברים. אמצע המאה ה-20 הייתה תקופה של המשך עזיבתם של יהודים מהאיטי לארצות הברית ולפנמה בגלל התנאים הכלכליים והאלימות האזרחית במדינה.<ref name="Jewish Virtual Library">{{Cite encyclopedia|url=https://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/haiti.html|title=האיטי|encyclopedia=|date=|accessdate=}}</ref> |
|||
⚫ | |||
=== יהדות === |
|||
כיום{{הבהרה|מתי?}}, הקהילה היהודית מנוהלת על ידי הרב דאגלס לפין, איש עסקים מקומי. הקהילה היהודית ידועה בשם "Consistoire d'Haiti" ([[קונסיסטוריה]] של האיטי) והוכרה כנציגת הקהילה היהודית על ידי משרד הדתות של האיטי כמו כן, הרב לפין הוכר כרב בהאיטי על ידי ממשלת האיטי. הקהילה קטנה מאוד ומורכבת ברובה מארגונים לא ממשלתיים ודיפלומטים, אם כי יש גם מספר קטן של משפחות יהודיות. הקהילה דואגת לשחיטה [[שחיטה (הלכה)|כשרה]] ומקיימת התכנסויות בחגים יהודיים כמו [[סוכות]] ו[[פורים]]. יש גם מטעי אתרוג, [[הדס#ההדס בארבעת המינים|הדס]] וערבה כדי לספק את הצרכים המקומיים לחג הסוכות. הקהילה שוקדת על פיתוח בית כנסת ומרכז קהילתי. ישנה ספרייה שלמה של ספרי [[ליטורגיה]] יהודית, ספרי [[ספרות תורנית|קודש]], וכן ספר [[ספר תורה|תורה]] ומגילת [[מגילת אסתר|אסתר]] בכתב יד. |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
*[[יחסי |
* [[יחסי האיטי–ישראל]] |
||
==לקריאה נוספת== |
|||
==קישורים חיצוניים== |
|||
*[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/haiti.html יהדות האיטי] בספריה הווירטואלית היהודית |
* [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/haiti.html יהדות האיטי], בספריה הווירטואלית היהודית |
||
*{{הארץ|נירית בן ארי|הקשר היהודי של האיטי|1.1185736|22 בינואר 2010}} |
* {{הארץ|נירית בן ארי|הקשר היהודי של האיטי|1.1185736|22 בינואר 2010}} |
||
==הערות שוליים == |
==הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{יהדות אמריקה המרכזית}} |
|||
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|האיים הקריביים]] |
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|האיים הקריביים]] |
||
[[קטגוריה:האיטי]] |
[[קטגוריה:האיטי]] |
||
[[קטגוריה:יהדות |
[[קטגוריה:יהדות האיים הקריביים|האיטי]] |
||
[[קטגוריה:יהדות אמריקה הצפונית]] |
[[קטגוריה:יהדות אמריקה הצפונית]] |
גרסה אחרונה מ־07:03, 13 במאי 2024
הקהילה היהודית בהאיטי מונה כיום כ-25 עד 50 נפשות.[1] ולה ספר תורה אחד. עד לפני שנים אחדות הייתה הקהילה מתכנסת באחד הבתים לרגל החגים, אולם עם הצטמצמות גודלה בעקבות בריחת יהודים לארצות הברית ולפנמה בגלל פשיעה ועוני חדל המנהג.
תולדות יהדות האיטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהודי הראשון שהגיע להאיטי היה האנוס לואיס דה טורס שהפליג לצד קולומבוס והגיע לאי ב-1492. ראשוני היהודים להגר אל האי היו יהודים הולנדים מברזיל שהגיעו לאי ב-1634, שנה לאחר הכיבוש הצרפתי. רובם היו אנוסים, ועם הגעתם לאי החלו לעבוד בגידול קני סוכר. ב-1683 גורשו מרבית היהודים על ידי הקולוניאליסטים הצרפתים ורק בעלי משרות בחברות הסחר הצרפתיות הורשו להישאר. מחקר ארכאולוגי שנעשה לפני שנים אחדות חשף שרידי בית כנסת של אנוסים בעיר ז'רמי המתוארך למאה ה-17 ונבנה, ככל הנראה, בסביבות הגזירה. קיימים גם אזכורים אחדים למצבות קבר יהודיות בערי הנמל ז'קמל (Jacmel) וקאפ הייטין (Cap Haitien). במהלך מרד העבדים בהאיטי ב-1804 נטבחו וגורשו יהודים רבים, גורל שחלקו עם כל הלבנים באי. בשל הקודקס השחור, שהגביל את פעילותם של כושים חופשיים ואסר על פעילות של כל דת מלבד הדת הקתולית. למרות הקודקס השחור, מספר מצומצם של יהודים נשארו כפקידים מובילים בחברות סחר צרפתיות, כולל אזרחים זרים (יהודים הולנדים, יהודים דנים ויהודים אנגלים) או בעלי היתרי שהייה מיוחדים. יהודים אלה התמקצעו במטעים חקלאיים, ויהודים מפורטוגל מבורדו ומבאיון התיישבו בעיקר בחלקה הדרומי של האיטי (ז'אקמל, ז'רמי, לאוגאן, לס קאייס, פטיט-גוב ופורט-או-פרנס) ויהודי קורסאו שהתיישבו בחלק הצפוני (קאפ-האיסיין וסנט לואיס).[2]
ב-1881 דיווח העיתון הצרפתי "לה פפלה" שיצא לאור בבירת האי כי קהל התנפל על קבוצת יהודים בפורט-או-פרנס להכותם אולם פוזר על ידי כוחות צבא, מאורע אותו פסל עיתון המליץ כבדוי כי לטענתו ספק היו יהודים באי בכלל.[3]
בסוף המאה ה-19 החלו להגר לאי משפחות יהודיות מלבנון, מצרים וסוריה, בעקבות מתן אזרחות צרפתית לבני מיעוטים במזרח התיכון. עד אותה העת לא הורשו היהודים באי ללמוד בבתי הספר, שהיו כולם קתוליים, ולכן הסתירו רבים את דתם. הקהילה באי מנתה כמאתיים נפשות בעקבות הגירה זו, אך הצטמצמה שנית עם הכיבוש האמריקני ב-1915, שגרר בעקבותיו הגירה המונית לארצות הברית.
ב-1937 החלה הממשלה, כמו עמיתיה ברפובליקה הדומיניקנית, להנפיק דרכונים ואשרות ליהודים ממזרח אירופה שביקשו מקלט מרדיפות הנאצים. האוכלוסייה היהודית באי הגיעה באותה העת לכדי שלוש-מאות נפשות, אולם רבים עלו למדינת ישראל בתחילת שנות החמישים ואחרים בעקבות מרד האזרחים בשנת 1986.
זמנים מודרניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1915, במהלך כיבוש האיטי על ידי ארצות הברית, חיו בהאיטי כ-200 יהודים. במהלך 20 שנות הכיבוש, יהודים רבים עזבו את האיטי לארצות הברית ולדרום אמריקה.[4] בשנת 1937, האיטי הייתה אחראית להצלת כ-70 משפחות יהודיות (כ־300 נפשות) במהלך השואה (על פי הג'וינט), על ידי הנפקת דרכונים ואשרות ליהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים.[4] בהם יהודים אוסטריים, יהודים פולניים, יהודים גרמניים, ומקצתם ממוצא יהודי רומני ויהודי צ'כי. האיטי מילאה תפקיד קטן אך קריטי בהצלת חיי יהודים במהלך השואה[5] אולם נראה שיהודים נוספים לא הצליחו לרכוש אשרות להאיטי בשל העלות.[4] האיטי באותה תקופה עדיין שילמה לאחר מרד העבדים פיצויים על חוב עם עמלות וריבית לצרפת דבר שעיכב את מאמציהם להמשיך להנפיק אשרות בחינם. היו גם כאלה שכלל לא הגיעו להאיטי אבל קיבלו ממנה דרכונים שאפשרו להם לברוח מגרמניה למדינות אחרות.[5]
הודות לממשלת האיטי, רבים מפליטי אירופה שהו בהאיטי עד סוף שנות ה-50 ולאחר מכן רבים מהם עזבו, כדי שילדיהם יוכלו להתחתן עם יהודים אחרים ולא להתבולל, תוך מציאת הזדמנויות כלכליות טובות יותר. האוכלוסייה היהודית של האיטי ב-1957 מנתה כ-200 חברים. אמצע המאה ה-20 הייתה תקופה של המשך עזיבתם של יהודים מהאיטי לארצות הברית ולפנמה בגלל התנאים הכלכליים והאלימות האזרחית במדינה.[6]
יהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום[דרושה הבהרה], הקהילה היהודית מנוהלת על ידי הרב דאגלס לפין, איש עסקים מקומי. הקהילה היהודית ידועה בשם "Consistoire d'Haiti" (קונסיסטוריה של האיטי) והוכרה כנציגת הקהילה היהודית על ידי משרד הדתות של האיטי כמו כן, הרב לפין הוכר כרב בהאיטי על ידי ממשלת האיטי. הקהילה קטנה מאוד ומורכבת ברובה מארגונים לא ממשלתיים ודיפלומטים, אם כי יש גם מספר קטן של משפחות יהודיות. הקהילה דואגת לשחיטה כשרה ומקיימת התכנסויות בחגים יהודיים כמו סוכות ופורים. יש גם מטעי אתרוג, הדס וערבה כדי לספק את הצרכים המקומיים לחג הסוכות. הקהילה שוקדת על פיתוח בית כנסת ומרכז קהילתי. ישנה ספרייה שלמה של ספרי ליטורגיה יהודית, ספרי קודש, וכן ספר תורה ומגילת אסתר בכתב יד.
האיטי הייתה בין המדינות שתמכו בהקמת מדינת ישראל ובתוכנית החלוקה ב-1947.
ב-1975 חיו בבירת המדינה, פורט-או-פרנס, 12 משפחות יהודיות.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהדות האיטי, בספריה הווירטואלית היהודית
- נירית בן ארי, הקשר היהודי של האיטי, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Luxner | Articles
- ^ "עולם יהודי וירטואלי: האומה הספרדית-פורטוגזית של הקאריביים: לה נאסיון".
- ^ משכנות יעקב בחו"ל, המליץ, 12 ביולי 1881, פסקה ראשונה
- ^ 1 2 3 "העולם היהודי הוירטואלי: האיטי".
- ^ 1 2 "ההיסטוריה של האיטי 101: תפקידה של האיטי בהצלת משפחות יהודיות במהלך השואה". נבדק ב-7 בפברואר 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ האיטי.
- ^ נירית בן ארי, הקשר היהודי של האיטי, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
יהדות אמריקה המרכזית | |
---|---|
|