שנברג

בית העירייה של שנברג

שֶנֶבֶּרג (Schöneberg) היא אחת מ-6 השכונות המרכיבות את רובע טמפלהוף-שנברג בברלין, גרמניה.

שנברג, ביחד עם השכונה הקטנה פרידנאו, היוותה רובע עצמאי עד ל-1 בינואר 2001. בתאריך זה אוחד רובע שנברג עם רובע טמפלהוף במסגרת רפורמת השכונות של ברלין.

היסטוריה

העדויות הראשונות לקיום יישוב בשנברג מופיעות ב-1264 בכתביו של אוטו, נסיך ברנדנבורג. ב-1751 הקימו אורגים מבוהמיה כפר בשם נוֹ‏י שנברג (נקרא גם ‏ בֶּהמיש שנברג) במקום בו עובר כיום הרחוב הראשי של השכונה (האופטשטראסה). במלחמת שבע השנים נהרסו כמעט לחלוטין הכפר וכנסייתו בשריפה שפרצה כתוצאה מהפצצות הרוסים והאוסטרים.

שני הכפרים - הישן והחדש - אוחדו ב-1874 והוכרזו כעיר ב-1898. ב-1920 סופחה העיר לברלין. בית העירייה של שנברג, שנבנה ב-1914, שימש כבית העירייה של מערב ברלין ממלחמת העולם השנייה ועד איחוד העיר ב-1991, אז חזרה מועצת העיר המשותפת ל'בית העירייה‏ האדום' (Rotes Rathaus) במרכז העיר.

אופי השכונה

שנברג היא שכונה מיושבת ואמידה יחסית, שאין בה הרבה אתרי תיירות מסורתיים, אך נחשבת למרכז קניות חשוב. אזור נולֶנדוֹרף-פּלאץ (Nollendorfplatz) שימש מרכז ללהט"בים מאז ימי רפובליקת ויימאר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. הצייר אוטו דיקס השתמש במבקרים במועדון הלילה המקומי 'אלדורדו' כמודלים לציוריו. הסופר כריסטופר אישרווד, שהתגורר בשכונה, ביסס על החיים בה את ספרו 'פרידה מברלין', והאזור שימש גם השראה למחזמר קברט.

נקודות עניין

האתרים הבולטים בשכונה הם בית העירייה, שם נשא נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי את נאומו המפורסם מ-1963, בו הכריז 'אני ברלינאי' כדי להדגיש את הזדהותו עם תושבי העיר המחולקת; ובית הכלבו KaDeWe, הגדול ביותר באירופה היבשתית (והשני בגודלו באירופה, אחרי הארוד'ס בלונדון).