לדלג לתוכן

אסתר אינגליס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|סיבה=נדרשת הגהה, ויקיזציה, ארגון טוב יותר של הפסקאות, ותיקון הערות שוליים שחוזרות על עצמן}}
{{בעבודה אקדמית|יעד=30.06.2021}}
{{אמן
{{אמן
| שם = אסתר אינגליס
| שם = אסתר אינגליס

גרסה מ־17:23, 23 באוגוסט 2021

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: נדרשת הגהה, ויקיזציה, ארגון טוב יותר של הפסקאות, ותיקון הערות שוליים שחוזרות על עצמן.
אסתר אינגליס
[ESTHER INGLIS]
פורטרט של אסתר אינגליס משנת 1595
פורטרט של אסתר אינגליס משנת 1595
לידה 1571
לונדון, אנגליה
פטירה 1624 (בגיל 53 בערך)
אדינבורו, סקוטלנד
שם לידה אסתר לנגלואה
מקום קבורה אדינבורו, סקוטלנד
לאום אנגליה, סקוטית
מקום לימודים בית הספר הצרפתי באדינבורו
תקופת הפעילות אסתר החלה ליצור קליגרפיקה בשנת 1586 – שנת 1624 שנת מותה
תחום יצירה קליגרפיה
זרם באמנות קליגרפיה, יצירת ספרי יד מיניאטוריים, לקחה השראה ממקורות מקראיים וממקורות לא מקראיים.
הושפעה על ידי הייתה בקשר עם אנשי מלוכה ואצולה חשובים כגון המלך ג'יימס, המלכה אליזבת, הנסיך הנרי.
השפיעה על בני האצולה והמלוכה האירופיים.
יצירות ידועות

[Discours de la Foy 1590] [Psalms of David 1612] [Le Livre des Pseaumes 1599]

פירוט בהרחבה: אינגליס יצרה 62 כתבי יד בין השנים 1586 עד 1624 השתמשה במקורות מקראיים ולא מקראיים, היא אף שילבה דיוקנים עצמיים ביצירותיה וציירה אנשים ידועים כגון קתרין דה פרתנאי, המלכה אליזבת, המלך ג'יימס
בן זוג שר ברתולומיאו קלו מייט'
צאצאים סמואל קלו
מספר צאצאים 6

אסתר אינגליס (באנגלית: Esther Inglis) (נולדה ב- 1571 בלונדון, אנגליה, נפטרה ב- 1624 באדינבורו, סקוטלנד) היתה אמנית רב תחומית, אשר עסקה בין היתר בכתיבה, קליגרפיה ורקמה. במהלך חייה כתבה ואיירה מעל 60 ספרי כתב מיניאטוריים, רבים מהם הוקדשו לאנשים חשובים בני התקופה, בעיקר בני האצולה והמלוכה האירופיים, ביניהם אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, אריסטוקרטים שונים[1].

ראשית חייה

אינגליס נולדה בשנת 1571 לניקולאס לנקלואה ומארי פרסו, צרפתים הוגנוטים שהיגרו ללונדון בשנת 1569 ולסקוטלנד בשנת 1574. אמה של אסתר לימדה אותה לקרוא ולכתוב קליגרפיה. אביה של אסתר היה מורה ולאחר הגעתו לסקוטלנד הקים את בית הספר הצרפתי באדינבורו וניהל אותו. הוא היה אחראי על לימודייה.[2]

אינגליס הייתה קליגרפית מוכשרת ביותר ואף הציגה את עצמה כאדם מיומן ביותר.[3] היא הייתה דומיננטית, הכירה לציבור הרחב את כישורונותיה ושמה הלך לפניה. לעיתים קרובות כללה טקסט במתנותיה: "כתוב ומואר על ידי, אינגליס" [4] היא הציגה עצמה כאדם האוהב לתת מעצמו למען האחר, ונהגה להעניק כתבי יד לאנשים חשובים כמתנה לשנה החדשה.

התחלת לימודי הקליגרפיה

אינגליס התמקצעה מגיל צעיר במספר תחומים עיקריים: קליגרפיה, כתיבה, אומנות, ציור, מיניאטורה. אביה ואימה היו אחראיים עיקריים על לימודייה, "אימה לימדה אותה קליגרפיה ואביה הפך להיות מנהל בית ספר צרפתי בשנת 1580 לאחר מכן המלך ג'יימס שילם לו פנסיה שנתית של 80 עד 100 ליש"ט (סקוטים), לנגלויס לימד את תלמידיו צרפתית וכתיבה, אמה של אסתר מארי פרזוט הייתה אף היא חלק ממערך הלמידה בבית הספר". [5]

הקמת משפחה

אינגליס נישאה לשר ברתולומיאו קלו מייט' בשנת 1596, אשר היה כומר פרוטסטנטי. אסתר לעיתים קרובות לא אימצה את שם המשפחה של בן זוגה על מנת לשמור על זהותה האומנותית. נולדו להם שישה ילדים, מתוכם ארבעה ילדים הגיעו לבגרות. בן זוגה עבד עבור המלך ג'יימס. אסתר אינגליס ובן זוגה עברו לאנגליה בשנת 1604, אינגליס ובן זוגה חיו בעוני ולמרות זאת הם חיו באושר. [6]הילד היחיד ששמו ידוע הוא בנם סמואל קלו אשר החליף את אביו כרקטור ספקסהול בסופול במהלך חייו [7]שני בנים נוספים, אייזיק ויוסף קבורים בכנסיית ווילינגייל, אסקס, שם היה אביהם ברתולומיאו רקטור. [8]

קריירה

כריכה שנרקמה על ידי אסתר אינגליס בשנת 1608 (ספריית פולגר שייקספיר) הכריכה שומשה עבור הספר (Argumenta psalmorum Davidis)

אינגליס נחשבה לפורצת דרך בתחום הקליגרפיה היא כתבה 55 ספרי יד מיניאטוריים שזכו להערצה והערכה רבה, היא נהגה לעטר את ספריה ברישומים וציורים ולעיתים אף כללה בהם דיוקנאות עצמיים. כתבי היד שלה הוקדשו לבני מלוכה אירופיים כולל המלכה אליזבת הראשונה.[9] בהתחלה, אבא של אסתר אינגליס ניהל את הקריירה שלה, הוא כתב פסוקי הקדשה לספריה הראשונים.[10] לאחר שאינגליס התחתנה עם ברתולומיאו קלו בשנת 1596 הוא החל לסייע לה במקום אביה. לעיתים קלו, כתב מכתבי הקדשה ושירים ששיבחו את מקבלי עבודותיה של אסתר אינגליס. [11] תפקידו של קלו היה להיות פקיד ותפקידו היה לספק מסמכים מסוגים שונים כגון דרכונים, המלצות ומכתבי המלצה. בזמן שאינגליס הפיקה את הפריטים האלו עבור קלו היא גם השתמשה בכישורייה על מנת לייצר ספרי מתנה. [12] קלו היה אחראי על העברת מסמכים אלה, כאשר הוא מסר אותם הוא כלל עותק של ספר המתנה מאינגליס. [13]הוא השתמש בספריה של אינגליס כסיבה לטוס לחו"ל, במהלך מסעותיו הציג את ספרי בת זוגתו. [14] אינגליס היא אחת משלוש הנשים שנחשבו בתור ציירות בסקוטלנד לפני שנת 1700 יחד עם אפולוניה קיקיוס וגברת מוריס במילון הביוגרפי של מייקל אפטד וסוזן האנבוס. [15]

אינגליס וקלו כשותפים עסקיים

קלו ואינגליס היו בני זוג, נוסף על כך היו גם שותפים עסקיים. אינגליס שימשה כסופרת של קלו, בעבודתו ועם הזמן הפך לפובליציסט ומנהל העסקים שלה.[16] כאשר ג'יימס הפך למלך אנגליה קלו ואינגליס עברו ליד אסקס הנמצאת ליד לונדון והתגוררו שם בין השנים 1606 עד 1615 לפני שחזרו לאדינבורו, שם נשארו השנים עד מותה של אינגליס בשנת 1624. [17] בזמן שהשנים עברו לאנגליה הם קיוו לשוב ולעבוד כפקיד וכותבת אך המלך ג'יימס לא אפשר זאת כל כך מהר.[18] קלו הפך להיות הרקטור של ווילינגייל באסקס בשנת 1607 ובשלב מאוחר יותר אף הפך להיות הרקטור של ספקסהול (באנגלית: Spexhall) בשנת 1620. [19]

קלו עבד כפקיד בבית המשפט של המלך ג'יימס השישי, במקביל אסתר אינגליס עבדה בתור הסופרת של קלו. [20] מחקרים אחרים טוענים כי המלך ג'יימס השישי העסיק את שניהם בתור "כותבי בקשות", כלומר אנשים העוסקים לפרנסתם בכתיבת בקשות, מכתבים רשמיים, והצהרות עבור לקוחות חסרי ידע בקריאה וכתיבה. [21] ג'יימס השישי הטיל צו על ברתולומיאו קלו, על פי צו זה קלו מתבקש לפקח על עבודתה של אסתר אינגליס כאשר היא יוצרת את כתבי היד שלה. [22]

אינגליס כיוצרת

כתבי יד וקליגרפיה

במהלך עבודתה השתמשה ביותר מ 40 סגנונות של כתב יד כתבי ידה היו מעוטרים בציורים של פרחים וציפורים. כרכים רבים שהיא הכינה קשורים בקטיפה או במחט. אחת העבודות האחרונות שלה הייתה עותק מפואר של סמלי הנסיך צ'רלס בשנת 1624 שנת מותה. [23]בשנת 1586 אסתר אינגליס החלה ליצור ספרים דקורטיביים זעירים, שבזכותם החלה לקבל הכרה המונית, ארבעה מהספרים שלה נמצאים בספריית פולגר, הספרים ניתנו על ידי אספן הספרים האמריקאי ליסינג ג'יי רוזנוולד

(באנגלית: Lessing J. Rosenwald) בין השנים 1946-1959. [24]

אסתר הייתה קליגרפית מקצועית, היא כתבה מגוון רחב של כתבי יד בצורה מיניאטורית. לפעמים האותיות בכתיבתה היו בקושי מילימטר. (4 אינץ'). היא קישטה את הספרים שהיא כתבה עם ציורים שונים. בתוך הספרים שהיא כתבה היא כללה לעיתים דיוקנות עצמיים. הדיוקניות העצמיים שלה מבוססים על דיוקן משנת 1595. כיום הדיוקן נמצא בגלריה הדיוקנלית הלאומית של סקוטלנד, אינגליס הקדישה את כתבי היד שלה לבני מלוכה כמו אליזבת הראשונה ולאריסטוקרטים אירופאיים אחרים. [1]

כתבי יד מוקדמים: 1605–1607 שהוקדשו עבור אנשים לא מן האצולה

כתב היד הראשון שאנגליס הציגה באנגליה הוקדש לגברת סוזנה הרברט בפברואר 1605. [25] כתב היד חיבר קטעים של טקסט דתי, ואלפבית דקורטיבי, וללא ספק הורכב כדי להפגין את מיומנותה כקליגרפית.. [25] [26][27]בינואר 1606 רוברט סידני, לוסי ראסל הרוזנת מבדפורד וליידי ארסקין מדירלטון קיבלו ספרי מתנה לשנה החדשה מאינגליס. [28]

שם כתב היד תקציר הספר תיאור כתב היד הדמות שקיבלה אותו
("[Psalms] Quotations from the Psalms and Proverbs")[29] בכתב היד ישנם סגנונות כתיבה רבים, הוא מעוטר בזהב וב 41 עלים תאריך פרסום כתב היד: 20 לפברואר 1605 סוזנה, ליידי הרברט מלונדון
([Proverbs] Une Estreine pour tresillustre et vertueuse Dame la Contesse de Bedford, escrit et illuminé par moy Esther Inglis ce 1 de Janvier, 1606)[30] כתב היד מעוטר בסגנונות כתיבה רבים, עם קישוטים בצבע זהב הספר התפרסם ב 1 בינואר 1606 לוסי ראסל הרוזנת מדירלטון
[Proverbs] [A New Yeers Guift for the Right Honorable and Vertuous Lord my Lord Sidnay of the hand writing and limming of mee Esther Inglis the first of Ianuar, 1606] [31]

(English translation of the Book of Proverbs in the Bible, with Latin verses to Lord Sidney by Bartholomew Kello)

בספר ישנם סגנונות כתב שונים, עיטור של 21 עלים עבור רוברט סידני, יתר על כן ישנה חתימה קליגרפית שאסתר אינגליס עשתה. רוברט סידני

(A New Yeeres guift [Book of Proverbs, select [32][33])

[Proverbs] (A New Yeeres Guift for the Right Honorable and Vertuous Lady the Lady Arskene of Dirltoun. Of the hand writing and limming of mee) (Esther Inglis, the 1. of Iannuar, 1606)

(Selections from an English translation of the Book of Proverbs in the Bible). בספר יש חתימה קליגרפית של אסתר אינגליס, סגנונות כתיבה מגוונים עם עיטורים, נוסף על כך היה שימוש בצבע זהב. ליידי ארסקין מדירלטון
שתי עבודות שהוקדשו עבור אנשים חשובים
שם הספר "שם הספר מתוך אתר "קלמ הוקדש עבור
(C.L. Psaumes de David) [Psalms] [Les Pseaumes de David Escrites en Diverses sortes de lettres par Esther Anglois Françoise. A Lislebourg en Escosse, 1599]

[Psalms in French, with Latin verses to Prince Maurice by Esther Inglis's husband Bartholomew Kello and to Esther Inglis by Andrew Melville, Robert Rollock, and John Johnston.*InE 31][34]

מאוריץ, נסיך אורנז' בשנת 1599.
(Le Livre de l'Ecclesiaste) [Ecclesiastes] Le Livre de l'Ecclesiaste. De la main d'Esther Anglois françoise: a Lislebourg en Escosse ce xxi d'Avril 1601 [and] Le Cantique du Roy Salomon...ce xxiii d'Avril 1601.]

[Autograph calligraphic MS, i + 25 leaves, including one blank (174 x 136mm.), in contemporary red morocco gilt. A presentation MS to Catherine de Parthenay - Larchevêque (1554-1631), Vicomtesse de Rohan, with a Dedication to her, in numerous styles of script *InE 3][35][36][37]

ויקומטסה דה רוהאן בשנת 1601

אינגליס למעשה השתמשה בספרים שפורסמו כתחילתה ליצירתיות שלה. אומנים בתקופה זו בדרך כלל העתיקו טקסט מספרים אחרים על ידי כתיבתו מחדש עם חתימות מעוצבות והוספת גבולות וכאלה בצורה של יצירות משלהם. מנהג נפוץ אחד בקרב בעלי מלאכה היה ליצור מספר עותקים של אותו ספר כולל עם הקדשות שונות, כאשר כל אחת מהן פונה למקבל אחר. נושא נפוץ נוסף בקרב בעלי מלאכה בתקופת זמן זו היה גם לשכתב טקסטים שהודפסו כבר בכתב יד. [38]

בתחילת הקריירה שלה לקחה את השראתה לכתיבת כתבי יד מעיצובים של ספרים מודפסים, לעיתים היא העתיקה ראשי תיבות, קישוטים וכיוצא באלו.

שתי העבודות הללו משלבות אלמנטים ממגוון מקורות, המטרה הסופית הינה ליצור ספרי מתנה המותאם לאופיו ולאישיותו של המקבל. [39] לדוגמא, בספר שניתן למוריס טמון ציור של מחוך, מגן וכלי נשק, המתאים למדי נסיך שבילה את רוב זמנו בשטח במאבק למען האמונה הפרוטסטנטית. [40] מאוחר יותר בקריירה, אסתר אינגליס עיטרה את כתבי היד שלה באמצעות ציורי פרחים, פירות או בעלי חיים קטנים שהופיעו לעיתים קרובות בגבולות כתבי היד הפלמיים. לאחר מכן היא יצרה ספרים מודפסים, שיכפלה 51 מהסמלים המציגים קריסטיאניים מאת ג'ורג'ט דה מונטנאי עבור הנסיך צ'רלס. [41] אינגליס יצרה כיסויים דמויי תכשיטים ליצירות המלוכה שלה לרוב רקומות בפנינים וחוטי זהב וכסף על קטיפה אדומה. הכריכה של כל ספר משלימה את תצוגת הפנינים של ספריה בסגנון קליגרפי מיומן, עמודי שער, דיוקנאות עצמיים, קישוטים, רישומי דיו וסמלים.[42] אסתר העניקה ספרים( באנגלית:"gift books" ) לאנשי אצולה ומנהיגים חשובים ביניהם היו האישים הבאים: המלכה אליזבת, המלך ג'יימס ובניו של ג'יימס, הנסיך הנרי מוויילס והנסיך צ'רלס, אינגליס יצרה סוגים שונים של דיוקנים ונהגה להקדיש אותם לאומנים ואנשי אצולה.[43]

פירוט על שלושת סוגי הדיוקנים

  • דיוקן "מסוג 1" למשוררת הצרפתית קתרין דה פרתנאי, דיוקן זה התאפיין בחריטה ומסגרת מעוצבת בפרחים/פירות.
  • דיוקן "מסוג שני" הוקדש לנסיך צ'רלס, מסגרתו מעוצבת במגילות צבעונית, פירות ובעלי חיים.
  • דיוקן "מסוג שלישי", סוגי דיוקנים כאלה מופיעים בדרך כלל בספרי תהילים, דיוקן זה הוקדש לנסיך הנרי מוויילס. אינגליס נהגה להיות באינטרקציה עם סופרים ואמנים אחרים לאור העובדה כי נהגה לחקות את התלבושות, הרקע והעיצוב של המסגרות שלהם.[44]

פירוט על יצירותיה

אינגליס יצרה כתבי יד רבים ומרשימים, היא העניקה אותם במתנה לשנה החדשה לאנשי אצולה ומלוכה כגון ג'יימס השישי ואליזבת הראשונה, אסתר אינגליס הייתה משוררת וקליגרפית ששמה הלך לפניה ויצירותיה הרשימו רבים. [45]היו לה קשרים עם כל מיני אנשים כגון ג'יימס מלוויל ואנדרו מלוויל[46], בן זוגה ואבא שלה סייעו לה במהלך עבודתה אך את רוב העבודה עשתה בכוחות עצמה והיוותה כמקור השראה לרבים, היא איגדה סביבה אנשים שאהבו את עבודותיה והתרשמו מהם מאוד, היא השאירה חותם בספרים גם לאחר מותה, סופרים ויוצרי תוכן כתבו עליה ספרים ויצירות אומנותיות וכמו כן הוזכרה בכל מיני ספרי אומנות שונים וספרי היסטוריה שונים רלוונטיים.[47][48]

אסתר אינגליס כתבה 62 כתבי יד בסך הכל. להלן דוגמאות של כתבי היד שהעניקה לאישים החשובים כמתנה לשנה החדשה:

שם הספר אנשים חשובים שנת הקדשה עיטור של הספר
("A Book of the Armes of England") הנסיך הנרי 1609 היצירה רקומה בקטיפה ירוקה, כתב היד כולל צורות כתב רומיות וצורת כתב נטויות סגנון כתיבה לשם הדגשה שבו האותיות נטויות, נוסף על כך בכתב היד מופיע דיוקן עצמי, עיטורים וזהב
("Psalms of David") הנסיך הנרי 1612 קטיפה ורודה או צהובה, רקומה
(Discours de la Foy) המלכה אליזבת 1591 בכתב היד הזה היו כמה סוגי כתיבה שונים, ההקדשה עבורה נכתבה בשפה הצרפתית. כתב היד כולל פסוקים למלכה בצרפתית ובלטינית
("Le Livre des Pseaumes") המלכה אליזבת 1599 קטיפה ארגמנית, רקומה, שושנה טיודור וכתר
(Verbum sempiternum) סמואל קלו 1615 קטיפה ירוקה רקומה
(Octonaires sur la Vanite) הנסיך צ'רלס 1615 רקומה בקטיפה אדומה כהה עכשווית. מצגת לרגל השנה החדשה לנסיך צ'רלס, עם הקדשה אליו

רשימת כתבי היד שאינגליס כתבה. [49]

אינגליס באתר (Folger Pedia), בסוף יש רשימה של כתבי היד שאינגליס כתבה. [50]

מקורות מהם שאבה אינגליס השראה

מקורות מקראיים

המקור המקראי שבו אסתר אינגליס השתמשה הכי הרבה היה תנ"ך ז'נבה, נוסף על כך היא השתמשה בתהילים באנגלית, צרפתית או לטינית כמו גם במשלי, בקהלת, בקינות ירמיהו ובשירת שלמה, היא השתמשה בסיכום פסוקים לטיני שכתב רודולף גוואלתר (1519-1586) כתבי היד הללו הוצגו בשנת 1607 בפני ויליאם דאגלס, הרוזן ממורטון ותומס פורקינג. בשנת 1615 אינגליס יצרה כתב יד לכבוד בנה סמואל קלו שהלך בדרך אביו והיה גם הוא כומר פרוטסטנטי, בספר יש סיכום של הברית הישנה והברית החדשה בפסוקים מתוך תנ"ך האגודל (1614) שכתב ג'ון טיילור. [51]

מקורות פרוטסטנטים

הוריה של אינגליס, עזבו את ביתם בצרפת במהלך הרדיפות הפרוטסטנטיות, אינגליס ובעלה היו ידועים כתומכים בדת הפרוטסטנטית. רבים מספריה של אינגליס אף ניתנו כמתנות לבני הקהילה הפרוטסטנטית סביב אליזבת הראשונה וג'יימס השישי. [52]מתוך כשישים כתבי יד שונים שזוהו כיצירותיה של אינגליס, רובם הם עותקים של טקסטים דתיים פרוטסטנטים. כתבי היד הללו כללו תהילים מתנ"ך ז'נבה, וכן גרסאות אחרות של התנ"ך, פסוקים מהמשלי והקהלת, והקוואטרנים של גיא דו פאור, סיניור דה פיברק ואוקטוניירס של אנטואן דה לה רוש שאנדיו, הם היו סופרים דתיים של המאה. [53]

מקורות נוספים

לאחר שלקחה השראה ממקורות תכניים, אסתר אינגליס השתמשה בשתי סדרות של קוואטרנות דתיות ואוקטבות מאת סופרים צרפתיים, גיא דו פאור, סאיור דה פייראק (1529-1584), ואנטואן דה לה רוש, שאנדיה (1534-1591). פיברק, היה שופט, משורר ודיפלומט, יצירותיו פורסמו פעמים רבות אסתר לקחה ממנו רעיון ליצירותיה. אסתר השתמשה במקורות האלו כדי לכתוב 15 כתבי יד החל משנת 1599.[54]

מחקר אקדמי על עבודתה

מאמר חשוב על יצירתה נקרא "Dame Flora's blossoms Esther Ignis's flower-illustrated manuscripts". המאמר בוחן את כתבי היד המאוירים של אינגליס, ומנסה לפענח את השאלה מדוע היה סגנון אחד מרכזי אשר שימש בתור מוטיב חוזר במהלך יצירת כתבי היד הקליגרפיים שלה. נוסף על כך, המאמר מיידע את הקוראים אודות 16 כתבי יד שעוטרו בציורי פרחים שיצאו לאור בשנים 1607 - 1606. המאמר מציין כי סוג עבודות זה של אינגליס משתייך למטפורה של "גבירת הפרחים". [55] קיימת תיאוריה כי היא השתמשה בפרחים בעבודותיה כדי לתאר סוג של סמליות, כאשר כל פרח מייצג משהו מסוים. בדיוקן העצמי שלה, שנעשה בשנת 1595, ניתן לראות קשר קטן של פרחים בפינה השמאלית העליונה העשוי מענפי לבנדר וציפורניים, המסמל אהבה וצניעות. [56] אסתר אינגליס עיטרה את עבודותייה באמצעות קישוטי פרחים על מנת ליצור כתבי יד אטרקטיביים. פעמים רבות כאשר היא הקדישה את עבודותייה עבור אנשים חשובים, אינגליס הדגישה את העובדה כי עבודתה נחשבת "עבודת אישה". כאישה, היא הייתה מוגבלת בבחירת הטקסטים שלה, וככל הנראה הסיבה היא שאסתר התרכזה בעיקר בטקסטים מקראיים או מסורתיים. [56]

אינגליס ובני תקופתה

אינגליס ואיזבלה אנדריני

איזבלה אנדריני הייתה משוררת איטלקיה ושחקנית קומית בקומדיה דל'ארטה אשר זכתה לשבחים רבים בזכות יצירותיה. אנדריני ואינגליס השתייכו שתיהן למעמד "האמצעי" בחברה, בני הזוג שלהם לא דבקו יותר מידי בנורמות פטריארכליות שהיו נהוגות באותה העת - עם זאת הנישואים שלהן כן היו כרוכים בהולדת ילדים. אנדריני אכן נפטרה בזמן סיבוב הופעות לאור סיבוכים שהיו לה בלידה או הפלה מאוחרת של ילדה השמיני זאת בדומה לאינגליס שהייתה אימא לשישה ילדים אך מתוכם שניים נפטרו ורק ארבעה הגיעו לגיל בגרות. אפילו שאנדריני ואינגליס לא היו עשירות או אצילות במיוחד (לא היו חלק מהמעמד הגבוה) הן עבדו קשה והרעיונות שלהן באו לידי הכרה בפני רבים. שתיהן נהגו לטייל מסביב לעולם ( בגלל עבודתה אינדריני זכתה לטייל יותר ), ושתיהן זכו להיות "סלבריטאיות" בתוך האליטה האירופאית. לאחר מותן שתיהן הונצחו - לאינדריני הכינו מדליית הנצחה לזכרה ועבודתה הקליגרפיות של אינגליס הונצחו בתוך אנציקלופדיות של ג'ורג' בלארד. מעבר לכך שאינדריני ואינגליס היו פורצות דרך בתחומן הן היו פורצות דרך בז'אנר שלהן - הן פרסמו הרבה יצירות מקוריות שלהן ובשם כך זכו לאהדה רבה, אנדריני זכתה לאהדה רבה מצד אנשי הדת והאצולה באיטליה, באימפריה הרומית ובצרפת ואינגליס זכתה לאהדה רבה משום שהקדישה את יצירותיה המכובדות ביותר לאצולה במקומות כמו לונדון, קופנהגן ונאסו [57]

אינגליס, ג'יימס מלוויל ואנדרו מלוויל

ד"ר ג'יימי ריד- בקסטר זיהתתה קשר בין אסתר אינגליס לבין ג'יימס מלוויל [58], ג'יימס מלוויל היה כומר שסביבו פרחה "קהילה רוחנית", בתקופה ההיא היה נחשב כדמות לאומית [59], ג'יימס מלוויל היה מעורב בתרבות המחאה הצרפתית, מעורבותו התפתחה לביצוע פרפרזה פואטית משמעותית ופוליטית מאוד על סילבה (שם בלטינית), הפרפזה בוצעה על ידי התיאולוג הז'נבי הגדול, תיאודור בזה, פרפרזה הפואטית התמקדה בסיפור דוד ובת שבע הפרפרזה הפוליטית התבססה על (Plasm 51) [60]

ג'יימס מלוויל היה אחד המנהיגים הבולטים ביותר של הפרסביטריאניזם המוקדם בסקוטלנד, נוסף על כך היה סופר סקוטי. [61]

אסתר אינגליס, קליגפרית ומשוררת יצרה כתבי יד והקדישה אותם לאנשים חשובים כמתנה לשנה החדשה. אחד המקורות המקראיים שמהם אסתר אינגליס לקחה השראה היה תנ"ך ז'נבה הן הגרסה הצרפתית לשנת 1588 והן התרגום לאנגלית משנת 1560. [62]

אסתר אינגליס כתבה גם גרסאות בצרפתית וגם באנגלו- סקוטים כולל פרפרזאות של סינקנטה אוקטוניירס סור לה ואניטה דו מונה המדהימה שפורסמה בשנת 1583 על ידי הכומר אנטואן דה לה רוש שאנדיה. [63]

אנדרו מלוויל היה מעריץ של עבודתה ורוחניותה של אסתר אינגליס, הוא מאוד התחבר ליצירותיה של אסתר אינגליס [64] אנדרו מלוויל היה דודו של הכומר ג'יימס מלוויל [65]בכתבי היד בין השנים 1599-1602 מופיעים הפסוקים של מלוויל מתחת לדיוקן של אסתר אינגליס. [66] פריטים 7 ו-10 כוללים גם פסוקי הקדשה לאליזבת הראשונה מאת מלוויל. [67]

כריסטיאן דנמרק

ביולי 1606 הגיע כריסטיאן דנמרק לאנגליה לביקור. הקנצלר כריסטיאנוס פריס ליווה אותו, שהיה ידוע בנדיבותו. מסיבה זו הכינה אינגליס כתב יד מאויר נוסף במיוחד עבור פריס, בתקווה כנראה לתגמול נדיב. כתב היד הזה היה דומה בעיקר לשלוש מתנות השנה החדשה, אם כי אינגליס ציירה פרחים שונים שנלקחו מסדרה אחרת, די פלורה. סדרה זו הייתה כביכול פופולרית מאוד בתקופה זו, שכן אותם פרחים נמשכו מאוחר יותר על זכוכית צבועה בפארק לידיארד בווילטשייר, כמו גם בערים אחרות. [68] [69]

חסותו של הנסיך הנרי

דף הקדשה לנסיך הנרי בשנת 1608

אינגליס יצרה את כתבי היד המאוירים שלה בפרחים בין השנים 1606-1607. בין השנים 1607 עד 1614 הפיקה אינגליס שמונה כתבי יד כאשר חמישה מהם הוקדשו לנסיך הנרי או לסר דייויד מארי. לעיתים אינגליס פנתה לפטרונים וסיפקה ראיות כי שמצאה חסות בביתו של הנרי. אינגליס קיבלה חמישה ליש"ט מהנסיך הנרי בתרומה לאחד מכתבי היד שהיא העניקה בעבורו,[70] בשנת 1608 אינגליס העניקה לנסיך הנרי כתב יד שכתבה הנקרא:

(Argumenta Psalmorum Davidis)

הוא מעוצב באמצעות קטיפה אדומה רקומה ופנינים המספר הקטלוגי שלו הוא: [* InE 36][71]

שם נוסף של כתב היד נקרא:

[Psalms] [Argumenta Psalmoru Davidis per tetrasticha manu Estherae Inglis exarata, strenae nomine Illus: Principi Henrico oblata, 1608.]

בכתב היד יש הקדשה לנסיך הנרי באמצעות תסריטים רומאיים ונטויים עם צבעי זהב ועיטור. [72]

ארבע שנים לאחר מכן בשנת 1612 העניקה עוד כתב יד לנסיך הנרי

(Psalms of David) [73]

שם נוסף של כתב היד נקרא:

[Psalms] [Les Pseaumes de David. Escrit par Esther Inglis le xv de Sept: 1612]

כתב היד הינו בעל 308 עמודים, מעוצב באמצעות משי לבן, ישנה חתימה קליגרפית עם הקדשה עבור הנסיך הנרי בכתב רומאי עם קישוט צבע וזהב מיניאטורה ודיוקן עצמי. יצא לאור ב 15 בספטמבר 1612 המספר הקטלוגי שלו הוא: [*InE 40] [74]

איזכורים של אינגליס בספרות

בשנת 1937 בעיר ניו יורק, יצא לאור ספר אודות אינגליס שכתבה הסופרת דורותי ג'אד ג'קסון, הספר סוקר את החיים של אינגליס ואת ההישגים שהשיגה במהלכם

( "Esther Inglis, calligrapher, 1571-1624")[75][76]


בשנת 1990 אינגליס הוזכרה בכתב עת אמריקאי

(The Papers of the Bibliographical Society of America

Vol. 84, No. 1 (MARCH 1990), pp. 10-86 (109 pages) Published By: The University of Chicago Press Written by A. H. Scott-Elliot and Elspeth Yeo "Calligraphic Manuscripts of Esther Inglis (1571-1624): A Catalogue."[77] )

לאחר מותה של אינגליס סופרים רבים הזכירו אותה בספרים שונים וכתבו עליה בספרי אומנות שונים, נוסף על כך היא מוזכרת בספרי היסטוריה ובספרי אומנות שונים, אינגליס הייתה משוררת וקליגרפית פורצת דרך, היא היוותה השראה לרבים.

אינגליס היוותה השראה לרבים וכישרונה הרב בקליגרפיה העניק לה הכרה רבה בקרב הציבור, היא הייתה בקשר עם אנשים חשובים והקדישה להם יצירותיה, היא זכתה להכרה כה נרחבת כי יצירותיה נשארו ידועות ושמה הלך לפניה גם לאחר מותה, סופרים וכותבי תוכן שונים כתבו עליה יצירות שפורסמו ברבים.


ראו גם

לקריאה נוספת

  • [A. H. Scott-Elliot, Elspeth Yeo, Calligraphic Manuscripts of Esther Inglis (1571-1624): A Catalogue, The Papers of the Bibliographical Society of America 84, 1990, עמ' 10–86]
  • [
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         Anneke TJAN-BAKKER, [ Dame Flora's blossoms : Esther Inglis's flower-illustrated manuscripts], www.openbibart.fr, ‏2000]
  • [Frye, Susan. (2002). Materializing Authorship in Esther Inglis's Books. Journal of Medieval and Early Modern Studies. 32.]
  • [Anneke Bakker, Esther Inglis & Maurice of Nassau, Quaerendo 48, 2018-03-23, עמ' 39–76]
  • [Georgianna Ziegler, A Recently Discovered Esther Inglis Manuscript, The Library, Volume 19, Issue 4, December 2018, Pages 490–499]
  • [Sìne Kay Harris, ‘Astonishing Virtue of Absence’? The influence of both manuscript and print on the paratexts of Esther Inglis’ ‘Octonaries’ (1607) and ‘Pseaumes’ (1615), 2020]
  • [Anon.] (2011). [Chapter Two. Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans. In Pens and Needles (pp. 75-115). Philadelphia: University of Pennsylvania Press.]
  • [Theresa D. Kemp, Women's Patronage-Seeking as Familial Enterprise: Aemilia Lanyer, Esther Inglis, and Mary Wroth1, Literature Compass 4, 2007, עמ' 384–406]
  • [Mary Hays, Female Biography: Or, Memoirs of Illustrious and Celebrated Women, of All Ages and Countries. Alphabetically Arranged, Richard Phillips, 1803, עמ' 468-469. (באנגלית)]

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         [ Esther Inglis Kello], Arthur (באנגלית)

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         [ Esther Inglis (1571–1624)], Bodleian Treasures: Sappho to Suffrage (באנגלית בריטית)

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         FlikeNoir, [ Reign of James the Sixth, 1603-1625, pp.177-227.], Random Scottish History, ‏2018-09-02 (באנגלית בריטית)

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         [ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville" | IASH]
  • [Inglis, E., Ellesmere, T. E., & White, W. A. (1606). Argumenta in librum Psalmorum: Estheræ Inglis manu exarata Londini 1606.]

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         [ Christ Church MS. 180 - Medieval Manuscripts]

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         [ Argumenta in librum Psalmorum ; Estheræ Inglis manu exarata Londini 1606 : manuscript, 1606], Medieval & Renaissance Manuscripts - CURIOSity Digital Collections (באנגלית)]
  • [Inglis, Esther, 1571-1624 - Medieval Manuscripts]
  • [1]
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים         [ Perdita browser - Perdita woman Index: Esther Inglis entries]
  • [Dame Flora's blossoms: Esther Inglis's flower-ׁׂׂ] [illustrated manuscriptsׁׁׁ][78] (TJAN-BAKKER, Anneke) 2000[
  • [Hand-ma(i)de books : the manuscripts of Esther Inglis, early-modern precursors of the artists' book][79] (ZIEGLER, Georgianna) 2000
  • [Women's Patronage‐Seeking as Familial Enterprise: Aemilia Lanyer, Esther Inglis, and Mary Wrothָׂ][80] (Theresa D. Kemp) 2007

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר אינגליס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Williams, R. (2021, January 1). Esther Inglis. Encyclopedia Britannica. https://www.britannica.com/biography/Esther-Inglis
  2. ^ Esther Inglis | Scottish calligrapher, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  3. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 61. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/dame-floras-blossoms-esther-ingliss-flower-illustrated-manuscripts/oclc/823036773
  4. ^ Ross, Sarah G. 2009. "Esther Inglis: Linguist, Calligrapher, Miniaturist, and Christian Humanist." Early Modern Women and Transnational Communities of Letters. By Julie D. Campbell and Anne R. Larsen. Farnham, England: Ashgate. p. 168. Retrieved 6 December 2014 https://www.taylorfrancis.com/chapters/edit/10.4324/9781315257211-19/esther-inglis-linguist-calligrapher-miniaturist-christian-humanist
  5. ^ Materializing Authorship in Esther Inglis's Books October 2002Journal of Medieval and Early Modern Studies 32(3) https://www.researchgate.net/publication/31270789_Materializing_Authorship_in_Esther_Inglis's_Books
  6. ^ World history, Inglis, Esther (1571 — 1624) 13-04-2015 https://www.worldhistory.biz/modern-history/80136-i.html#sel=4:78,4:78
  7. ^ Frye, Susan. 2010. "Chapter Two: Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans." Pens and Needles Women's Textualities in Early Modern England. Philadelphia: U of Pennsylvania. p. 105. Retrieved 6 December 2014 https://www.degruyter.com/document/doi/10.9783/9780812206982.75/html
  8. ^ Christopher, Starr. The Church of St Andrew and All Saints: Willingale Spain, Essex. Churches Conservation Trust. p. 8. https://www.worldcat.org/title/church-of-st-andrew-and-all-saints-willingale-spain-essex/oclc/52227838&referer=brief_results
  9. ^ Britannica, T. Editors of Encyclopaedia (2020, January 29). Decorative art. Encyclopedia Britannica. https://www.britannica.com/art/decorative-art
  10. ^ Frye, Susan. 2002. "Materializing Authorship in Esther Inglis's Books." Journal of Medieval and Early Modern Studies. p. 471. Retrieved 6 December 2014https://www.researchgate.net/publication/31270789_Materializing_Authorship_in_Esther_Inglis's_Books
  11. ^ Ross, Sarah G. 2009. "Esther Inglis: Linguist, Calligrapher, Miniaturist, and Christian Humanist." Early Modern Women and Transnational Communities of Letters. By Julie D. Campbell and Anne R. Larsen. Farnham, England: Ashgate. p. 165. Retrieved 6 December 2014 https://www.taylorfrancis.com/chapters/edit/10.4324/9781315257211-19/esther-inglis-linguist-calligrapher-miniaturist-christian-humanist
  12. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 50. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/dame-floras-blossoms-esther-ingliss-flower-illustrated-manuscripts/oclc/83731426
  13. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 50. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/dame-floras-blossoms-esther-ingliss-flower-illustrated-manuscripts/oclc/823036773
  14. ^ Frye, Susan. 2010. "Chapter Two: Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans." Pens and Needles Women's Textualities in Early Modern England. Philadelphia: U of Pennsylvania. p. 105. Retrieved 6 December 2014 https://www.degruyter.com/document/doi/10.9783/9780812206982.75/html
  15. ^ Apted, Michael R; Hannabuss, Susan (1978). Painters in Scotland 1301-1700: a biographical dictionary. Edinburgh: The Edina Press Ltd. pp. 48–49. https://catalogue.nla.gov.au/Record/85918
  16. ^ Ross, Sarah G. 2009. "Esther Inglis: Linguist, Calligrapher, Miniaturist, and Christian Humanist." Early Modern Women and Transnational Communities of Letters. By Julie D. Campbell and Anne R. Larsen. Farnham, England: Ashgate. p. 165. Retrieved 6 December 2014
  17. ^ Ross, Sarah G. 2009. "Esther Inglis: Linguist, Calligrapher, Miniaturist, and Christian Humanist." Early Modern Women and Transnational Communities of Letters. By Julie D. Campbell and Anne R. Larsen. Farnham, England: Ashgate. p. 165. Retrieved 6 December 2014 https://www.taylorfrancis.com/chapters/edit/10.4324/9781315257211-19/esther-inglis-linguist-calligrapher-miniaturist-christian-humanist
  18. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 51. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/dame-floras-blossoms-esther-ingliss-flower-illustrated-manuscripts/oclc/823036773
  19. ^ Frye, Susan. 2010. "Chapter Two: Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans." Pens and Needles Women's Textualities in Early Modern England. Philadelphia: U of Pennsylvania. p. 105. Retrieved 6 December 2014 https://www.degruyter.com/document/doi/10.9783/9780812206982.75/html
  20. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 49. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/dame-floras-blossoms-esther-ingliss-flower-illustrated-manuscripts/oclc/823036773
  21. ^ Frye, Susan. 2002. "Materializing Authorship in Esther Inglis's Books." Journal of Medieval and Early Modern Studies. p. 471. Retrieved 6 December 2014 https://www.researchgate.net/publication/31270789_Materializing_Authorship_in_Esther_Inglis's_Books
  22. ^ Frye, Susan. 2010. "Chapter Two: Miniatures and Manuscripts: Levina Teerlinc, Jane Segar, and Esther Inglis as Professional Artisans." Pens and Needles Women's Textualities in Early Modern England. Philadelphia: U of Pennsylvania. p. 105. Retrieved 6 December 2014 https://www.degruyter.com/document/doi/10.9783/9780812206982.75/html
  23. ^ Esther Inglis (1569?– 1624) - Folgerpedia, web.archive.org, ציטוט רלוונטי: She was not only an adept calligrapher, using over forty styles of handwriting, but she also illuminated her manuscripts with self-portraits, flowers and birds, or exquisite black-and-white title pages, historiated initials, and printer's devices copied from printed books. Many of her volumes are bound in velvet or silk which she likely embroidered herself, as her skill with needle as well as pen was remarked upon by a contemporary. One of her last works was a sumptuous copy of Emblemes Chrestiens by Georgette de Montenay, made for Prince Charles in 1624, the year of her death., ‏2021-01-02
  24. ^ Spotlight on a calligrapher - The Collation, web.archive.org, ציטוט רלוונטי: Miraculously, almost sixty of her manuscripts survive, and four of these are at the Folger Library, given by American book collector, Lessing J. Rosenwald, from 1946 to 1959, ‏2021-03-06
  25. ^ 1 2 Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 51. Retrieved 6 December 2014
  26. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 52. Retrieved 6 December 2014
  27. ^ Susan Frye, Pens and Needles: Women's Textualities in Early Modern England, University of Pennsylvania Press, 2011-11-29, ISBN 978-0-8122-0698-2. (באנגלית)
  28. ^ Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 52. Retrieved 6 December 2014
  29. ^ King's Digital Lab, [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], המספר הסידורי של כתב היד המדובר הוא: InE 34
  30. ^ King's Digital Lab, [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], כתב היד שהוקדש ללוסי ראסל נמצא במספר הסידורי: * InE 28 ברשימת כתבי היד של אסתר אינגליס.
  31. ^ King's Digital Lab, [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], באתר, המספר הסידורי של הספר שנכתב עבור רוברט סידני הוא: InE 27
  32. ^ Esther Inglis (1569?– 1624) - Folgerpedia, web.archive.org, ‏2021-01-02
  33. ^ King's Digital Lab, [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], הספר שהוענק עבור ליידי ארקסין מדירלטון על ידי אסתר אינגליס נמצא במספר סדורי: InE 29 ברשימת כתבי היד שאסתר אינגליס הכינה.
  34. ^ [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], INE 3
  35. ^ Georgianna Ziegler, Hand-ma[ide books: the manuscripts of Esther Inglis, early-modern precursors of the artists' book], English manuscript studies, 1100-1700. 9, 2000
  36. ^ Starr Christopher, The Church of St Andrew and All Saints: Willingale Spain, Essex, Churches Conservation Trust
  37. ^ [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], [Ecclesiastes] Le Livre de l'Ecclesiaste. De la main d'Esther Anglois françoise: a Lislebourg en Escosse ce xxi d'Avril 1601 [and] Le Cantique du Roy Salomon...ce xxiii d'Avril 1601. A French translation in verse of Ecclesiastes and the Song of Solomon in the Bible, with some verses in Latin and French, including two to the Princess de Rohan by Melville and two to Esther Inglis by Melville and Johnston.
    • InE 3
    Autograph calligraphic MS, i + 25 leaves, including one blank (174 x 136mm.), in contemporary red morocco gilt. A presentation MS to Catherine de Parthenay-Larchevêque (1554-1631), Vicomtesse de Rohan,
  38. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 75. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  39. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 77. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  40. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 84. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  41. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 77. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  42. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 77. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  43. ^ martinevanelk, Selfie Fashioning and the Self-Portraits of Calligrapher Esther Inglis, Early Modern Women: Lives, Texts, Objects, ‏2017-06-15 (באנגלית)
  44. ^ ART HISTORY / EARLY MODERN WOMEN / ENGRAVING Selfie Fashioning and the Self-Portraits of Calligrapher Esther Inglis JUNE 15, 2017 MARTINEVANELK https://martinevanelk.wordpress.com/2017/06/15/selfie-fashioning-and-the-self-portraits-of-calligrapher-esther-inglis/
  45. ^ Elspeth Yeo, Inglis [married name Kello, Esther (1570/71–1624), calligrapher], Oxford University Press, 2004-09-23, Oxford Dictionary of National Biography
  46. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk
  47. ^ [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], יצירה מספר 31
  48. ^ Esther Inglis (1569?– 1624) - Folgerpedia, web.archive.org, ‏2021-01-02
  49. ^ King's Digital Lab, [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Esther Inglis (1570/1–1624) Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis], https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html
  50. ^ folgerpedia, Esther Inglis (1569?– 1624), https://web.archive.org/web/20210102164619/https://folgerpedia.folger.edu/Esther_Inglis_(1569%3F%E2%80%93_1624)
  51. ^ Esther Inglis (c1570-1624): Calligrapher, Artist, Embroiderer, Writer https://estheringliscreativewoman.wordpress.com/sources-2/ Books Adam and Eve with the Tree of Knowledge. From Guillaume Paradin, Historiarum memorabilium ex Genesi, 1558. Bibliothèque Numérique de Lyon. Rudolf Gwalther, Summary of the Book of Matthew in Argumentorum in Sacra Bible (Frankfurt, 1556). Handcolored copy from Bibliothèque Municipale de Lyon John Taylor, Verbum Sempiternum, copy made with a dos-a-dos binding, probably embroidered by Inglis. Harvard, Houghton MS Typ 49
  52. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 74. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  53. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 75. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  54. ^ Sources, Esther Inglis (c1570-1624): Calligrapher, Artist, Embroiderer, Writer, ‏2020-12-27 (באנגלית)
  55. ^ Anneke TJAN-BAKKER, Dame Flora's blossoms : Esther Inglis's flower-illustrated manuscripts, www.openbibart.fr, ‏2000
  56. ^ 1 2 Tjan-Bakker, Anneke. 2000. "Dame Flora's Blossoms: Esther Inglis's Flower-Illustrated Manuscripts." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 64. Retrieved 6 December 2014 http://www.openbibart.fr/item/display/10068/744890 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Tjan Eight" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  57. ^ May 2017 – Creative Women on the Move: Two Transnational Celebrities, An Actor and a Calligrapher | (באנגלית)
  58. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי מהכתוב: Dr Reid-Baxter has now identified a direct link between Inglis and James Melville
  59. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: the 'spiritual community' that flourished in Fife around the Rev. James Melville (1554-1614). Melville was a national figure, a leading spokesman for the presbyterian wing of the Kirk
  60. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: James Melville's involvement with French protestant culture extended to making a substantial and highly politicised poetic paraphrase of a Latin sylva by the great Genevan theologian Theodore Beza (1519-1605), on the David and Bersheba story and the origins of Psalm 51
  61. ^ Esther Inglis and James Melville, ציטוט רלוונטי: Reverend James Melville (1554-1614) who was one of the most prominent leaders of early Presbyterianism in Scotland and a writer in Scots., ‏2nd May 2019
  62. ^ Sources, Esther Inglis (c1570-1624): Calligrapher, Artist, Embroiderer, Writer, ציטוט רלוונטי: Her primary source was the Geneva Bible, both the French version of 1588 and the English translation of 1560, ‏2020-12-27 (באנגלית)
  63. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: Inglis also wrote vers, in both French and Anglo-Scots, including paraphrases of the astonishing Cinquante Octonaires sur la vanité du monde published in 1583 by the pastor Antoine de la Roche Chandieu
  64. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: Andrew Melville was a great admirer of the work and spirituality of Esther Inglis
  65. ^ Dr Jamie Reid-Baxter: "Francophiles and Franco-Scots in Jacobean Scotland: an illustrated talk on the writings of Esther Inglis and James Melville"  | IASH, www.iash.ed.ac.uk, ציטוט רלוונטי: James Melville (1554-1614). Melville was a national figure, a leading spokesman for the presbyterian wing of the Kirk, and shared the francophilia of his celebrated uncle Andrew Melville (1545-1622), a noted Latin poe
  66. ^ Andrew Melville: De Esthera Angla Scite pingente, www.dps.gla.ac.uk, ציטוט רלוונטי: In the manuscripts from 1599-1602, Melville's verses appear below a portrait of Inglis
  67. ^ Andrew Melville: De Esthera Angla Scite pingente, www.dps.gla.ac.uk, ציטוט רלוונטי: items 7 and 10 also include dedicatory verses to Elizabeth I by Melville
  68. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 54. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  69. ^ Ziegler, Georgianna. 2000. "Hand-Mai[i]de Books: The Manuscripts of Esther Inglis, Early-Modern Precursors of the Artists' Book." English Manuscript Studies 1100–1700. p. 55. Retrieved 6 December 2014 https://www.worldcat.org/title/hand-maide-books-the-manuscripts-of-esther-inglis-early-modern-precursors-of-the-artists-book/oclc/823036776
  70. ^ Peter Beal, [https://celm-ms.org.uk/introductions/InglisEsther.html Esther Inglis Abbreviations Laing, ‘Notes’], ציטוט רלוונטי מתוך המבוא: We have no records to show how financially successful this operation was except for one record showing that Prince Henry paid her £5, possibly the going rate.
  71. ^ Esther Inglis Folgerpedia, Argumenta Psalmorum Davidis * InE 36 הנסיך הנרי (1594-1612) 1608
  72. ^ [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis A Book of the Armes of England doone by me Esther Inglis Ianuar the first 1609 Sixty-four coats of arms and crests of the nobility.], [תהילים] Argumenta Psalmor u Davidis per tetrasticha manu Estherae Inglis exarata, strenae nomine Illus: Principi Henrico oblata, 1608. כתב יד שהוקדש עבור הנסיך הנרי (באנגלית)
  73. ^ Psalms of David 1612 Prince Henry (1594-1612) Type 3 Pink or yellow velvet, embroidered
  74. ^ [https://celm-ms.org.uk/authors/inglisesther.html Calligraphic Manuscripts by Esther Inglis A Book of the Armes of England doone by me Esther Inglis Ianuar the first 1609 Sixty-four coats of arms and crests of the nobility.], [Psalms] Les Pseaumes de David. Escrit par Esther Inglis le xv de Sept: 1612 A French translation of the Psalms, the headings in Latin, with verses in French to Esther Inglis by ‘Velde’.
    • InE 40 (באנגלית)
  75. ^ Dorothy Judd Jackson, Esther Inglis, calligrapher, 1571-1624, New York: Spiral Press, 1937. (בenglish)
  76. ^ Esther Inglis : Textualities
  77. ^ A. H. Scott-Elliot, Elspeth Yeo, Calligraphic Manuscripts of Esther Inglis (1571-1624): A Catalogue, The Papers of the Bibliographical Society of America 84, 1990, עמ' 10–86
  78. ^ Anneke TJAN-BAKKER, Dame Flora's blossoms : Esther Inglis's flower-illustrated manuscripts, www.openbibart.fr, ‏2000
  79. ^ Georgianna ZIEGLER, Hand-ma(i)de books : the manuscripts of Esther Inglis, early-modern precursors of the artists' book, www.openbibart.fr, ‏2000
  80. ^ Theresa D. Kemp, Women's Patronage-Seeking as Familial Enterprise: Aemilia Lanyer, Esther Inglis, and Mary Wroth1, Literature Compass 4, 2007, עמ' 384–406 doi: 10.1111/j.1741-4113.2007.00415.x


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אסתר_אינגליס&oldid=32050779"