אלכסנדר פוקס – הבדלי גרסאות
Pinhas stern (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: שינוי ניסוח לגבי ילדיו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה ביישום אנדרואיד |
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=ישראל}} |
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=ישראל}} |
||
אלכסנדר פוקס נולד למשפחה [[ציונות|ציונית]] בעיר [[ולוצלאווק]] שבצפון [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] ובה קהילה יהודית המונה כמה אלפים. למד בלשון ה[[פולנית]] בבתי הספר בעיר, למד [[לטינית]] והיסטוריה והיה תאב ידע עוד משחר ילדותו. את לימודיו האקדמיים עשה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], בה החל ללמוד בחוג ל[[לימודים קלאסיים]] והתמחה בהיסטוריה של יוון. מורו הגדול היה [[אביגדור צ'ריקובר]] ולצדו [[משה שוובה]]. עבודת הגמר שלו (1942) עסקה ב[[חוקת האתונאים|פסאודו-קסנופון]]. [[דיסרטציה|עבודת הדוקטור]] שלו (1946) נסבה על שני נושאים: הפוליטיקה של [[אתונה העתיקה]] והספרות ה[[אפוס|אפית]] של המאה ה-5 לפני הספירה והשקפותיהם הפוליטיות של גדולי היוצרים בתור הזהב של אתונה. בתחילת [[שנות החמישים]] שהה כשנתיים ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שם הושפע מאוד מ[[ארנולד וייקומב גום]] (Gomme), מחשובי החוקרים של [[תוקידידס]]. הוא לימד לכל אורך הקריירה האקדמית שלו באוניברסיטה העברית: כמדריך (1949), מרצה (1953), פרופסור חבר (1957) ו[[פרופסור מן המניין]] (1962){{הערה|{{על המשמר||העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית| |
אלכסנדר פוקס נולד למשפחה [[ציונות|ציונית]] בעיר [[ולוצלאווק]] שבצפון [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] ובה קהילה יהודית המונה כמה אלפים. למד בלשון ה[[פולנית]] בבתי הספר בעיר, למד [[לטינית]] והיסטוריה והיה תאב ידע עוד משחר ילדותו. את לימודיו האקדמיים עשה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], בה החל ללמוד בחוג ל[[לימודים קלאסיים]] והתמחה בהיסטוריה של יוון. מורו הגדול היה [[אביגדור צ'ריקובר]] ולצדו [[משה שוובה]]. עבודת הגמר שלו (1942) עסקה ב[[חוקת האתונאים|פסאודו-קסנופון]]. [[דיסרטציה|עבודת הדוקטור]] שלו (1946) נסבה על שני נושאים: הפוליטיקה של [[אתונה העתיקה]] והספרות ה[[אפוס|אפית]] של המאה ה-5 לפני הספירה והשקפותיהם הפוליטיות של גדולי היוצרים בתור הזהב של אתונה. בתחילת [[שנות החמישים]] שהה כשנתיים ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שם הושפע מאוד מ[[ארנולד וייקומב גום]] (Gomme), מחשובי החוקרים של [[תוקידידס]]. הוא לימד לכל אורך הקריירה האקדמית שלו באוניברסיטה העברית: כמדריך (1949), מרצה (1953), פרופסור חבר (1957) ו[[פרופסור מן המניין]] (1962){{הערה|{{על המשמר||העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית|19620816|48}}}}. |
||
אחד משלושת ילדיו, [[גדעון פוקס]], הוא [[פרופסור]] בחוגים ל[[לימודי ארץ ישראל]] ו[[תולדות ישראל]] ב[[אוניברסיטת חיפה]]. |
אחד משלושת ילדיו, [[גדעון פוקס]], הוא [[פרופסור]] בחוגים ל[[לימודי ארץ ישראל]] ו[[תולדות ישראל]] ב[[אוניברסיטת חיפה]]. |
||
גרסה מ־07:30, 8 בפברואר 2022
 | |
| לידה |
30 במאי 1917 ברסלאו, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1978 (בגיל 61) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | היסטוריה, לימודים קלאסיים |
| מקום מגורים | פולין, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
  | |
אלכסנדר פוּקס (Fuks; 30 במאי 1917 – 29 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.
ביוגרפיה
אלכסנדר פוקס נולד למשפחה ציונית בעיר ולוצלאווק שבצפון פולין ובה קהילה יהודית המונה כמה אלפים. למד בלשון הפולנית בבתי הספר בעיר, למד לטינית והיסטוריה והיה תאב ידע עוד משחר ילדותו. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, בה החל ללמוד בחוג ללימודים קלאסיים והתמחה בהיסטוריה של יוון. מורו הגדול היה אביגדור צ'ריקובר ולצדו משה שוובה. עבודת הגמר שלו (1942) עסקה בפסאודו-קסנופון. עבודת הדוקטור שלו (1946) נסבה על שני נושאים: הפוליטיקה של אתונה העתיקה והספרות האפית של המאה ה-5 לפני הספירה והשקפותיהם הפוליטיות של גדולי היוצרים בתור הזהב של אתונה. בתחילת שנות החמישים שהה כשנתיים באוניברסיטת אוקספורד, שם הושפע מאוד מארנולד וייקומב גום (Gomme), מחשובי החוקרים של תוקידידס. הוא לימד לכל אורך הקריירה האקדמית שלו באוניברסיטה העברית: כמדריך (1949), מרצה (1953), פרופסור חבר (1957) ופרופסור מן המניין (1962)[1].
אחד משלושת ילדיו, גדעון פוקס, הוא פרופסור בחוגים ללימודי ארץ ישראל ותולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.
מחקריו
התהוות המשטר והחוקה האתונאיים והאידאולוגיות הפוליטיות מהם הושפעו במאה החמישית לפני הספירה
נושא זה שוטח פוקס בספרו Ancestral Constitution שראה אור בשנת 1953 בלונדון. הספר דן ברעיונותיה של מפלגת המתונים באתונה שסיסמתה הייתה חזרה ל'חוקת האבות' ובפעילותה בשנים הרות הגורל 411 ו-403 לפני הספירה. חבריה, רובם ככולם אנשי הרוח הגדולים באתונה של תקופת המלחמה הפלופונסית, דגלו בדעותיה של מפלגת המתונים. מפלגת המתונים אשר בראשה עמד תיאמנס עמדה בתווך שבין מעמד האצולה למפלגה הדמוקרטית הרדיקלית. פוקס הראה כי החוקה שנתחברה במאה הרביעית לפני הספירה, מהווה שלב במאבקים הפוליטיים של הפרשנות מחדש להיסטוריה הקדומה של אתונה וכי 'מדינת האתונאים' לאריסטו היא המסד לחוקה זו.
מחקר הפפירולוגיה הנוגע למפגש שבין היהודים לעולם ההלניסטי
אביגדור צ'ריקובר, מורו של פוקס, החל לשתף אותו בשנות הארבעים המאוחרות במפעלו העצום של ה-Corpus Papyorum Judaicarum. בסיס למחקריהם שימשה ספריית האנט (Hunt) במוזיאון אשמוליאן. פרשנותו לפפירוסים בנוגע למרד התפוצות, היא מסד לכל מחקר שנערך אודות המרד היהודי.
המשבר החברתי במאות הרביעית עד השנייה לפני הספירה
החל משנת 1951 החל פוקס לפרסם מאמרים בנושא זה ונחשב באחרית ימיו לאחד מגדולי המלומדים בתחום. בספרו 'אתונה בימי גדולתה' הוא סובר שלמרות שהעבדות הייתה תופעה חשובה באתונה מבחינת סדרי החברה, הרי שתרומתה הכלכלית הייתה משנית. פוקס חקר שבעים מאורעות של התנגשות מהפכנית ביוון, כשהכוונה היא לכל ניסיון לחולל שינוי במצב החזקת הקניין במדינה. לצורך כך הוא בחן את הספרות היוונית וחדר לעובי הקורה של השתמעויותיה האידאולוגיות. הוא חיבר שורה של מאמרים לחקר המהפכה בספרטה, בה היו קשורים קלאומינס ואגיס.
בשנת 1970 פרסם פוקס מחקר חשוב ב-Journal of Hellenic Studies על אודות האחרונה במלחמות החירות היווניות כנגד האימפריאליזם הרומי. במאמרו זה הראה שהמלחמה האכאית איחדה את החברה על כל רבדיה, כולל המעמדות הנמוכים, כיוון שזו הייתה מלחמה לחירות לאומית וכי רק חלק מזערי מן העם התנגד לה.
מחקרים נוספים
אלכסנדר פוקס פרסם מחקרים על תולדות היהודים במצרים ההלניסטית. הוא אף חקר את משפחתו של פילון ועסקי המסחר הענפים שלה, בכל רחבי המזרח הקדום. בשלהי ימיו הקדיש מחקרים רבים לשאלת החברה אצל אפלטון.
ספריו
- מדינה וחברה ביוון: מחקרים בתולדות יוון הקלאסית וההלניסטית. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו 1976.
- אתונה בימי גדולתה: המשטר, החברה וחיי-הרוח בעיר-מדינה יוונית. מהדורה חמישית מתוקנת. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ה 1975.
- דמויות וטיפוסים של מהפכה חברתית-כלכלית ביוון מן המאה הד' ועד המאה הב' לפנה"ס. ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך 5, חוברת 3, תשל"ג.
- בעיות במדיניות הפנים של המדינה הרומית בשנים 91-80 לפנה"ס. ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשי"ט, 1959.
לאחר מותו:
- Social Conflict An ancient Greece, Jerusalem: Magness Press, the Hebrew University; Leiden: E.J. Brill, 1984.
בעריכתו
- מבחר השירה הרומית: אובידיוס, ורגיליוס, הורציוס; בתרגומו של יהושע פרידמן; ערוך ומבואר בידי אלכסנדר פוקס, חיפה: בית הספר הריאלי העברי ('ספרי מופת לבתי ספר'), תשי"ב 1952.
לקריאה נוספת
- מנחם שטרן, "אלכסנדר פוקס, 1917–1978 (דברים שנאמרו בשלושים לפטירתו)", ציון מג, ג/ד (תשלח 1978) 366-362; גם בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 631–635.
קישורים חיצוניים
- אלכסנדר פוקס באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של אלכסנדר פוקס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרים של פוקס, ספריית מט"ח
- Menahem Stern, Moshe Amit, 'Foreword,' in: Alexander Fuks, Social Conflict An ancient Greece, Jerusalem: Magness Press, the Hebrew University; Leiden: E.J. Brill, 1984, pp. 7-8.
- Moshe Amit, 'Alexander Fuks, 1917–1978,' in: Gabriel Herman (ed.), Stability and Crisis in the Athenian Democracy, Stuttgart: F. Steiner (Historia. Einzelschriften), 2011, pp. 11-12
הערות שוליים
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, על המשמר, 16 באוגוסט 1962
