יצחק חרפי
יצחק חרפי (1907 - 1958) היה מחלוצי התעופה וההגנה בארץ ישראל, ממפתחי הנגב וראשוני קרית גת, מנהלו הראשון של משרד המשטרה בממשלת ישראל, מנהל נמל תל אביב ודיפלומט ישראלי.
נולד בשם יצחק צ'יזיק בסג'רה ובין תשעת אחיו ואחיותיו שרה, ברוך, חנה ואפרים. למד בגמנסיה הרצליה והמשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטת שיקגו ובבית הספר לכלכלה של לונדון. היה מוסמך במנהל ציבורי ועסק במחקר ובפרסום מאמרים בנושאים שונים במהלכם למד על חשיבות הטיס והצורך בפיתוח ענף התעופה בארץ ישראל. באופן פרטי הוכשר כטייס ובשנת 1934 קיבל רשיון טיס. בעזרתו של פנחס רוטנברג רכש מטוס והביאו לדיוני הקונגרס הציוני בפראג להעלאת המודעות לחשיבות ענף התעופה. בעזרתם של רוטנברג, דוד בן גוריון ודב הוז התממש כעבור זמן רצונו על ידי הקמת בית הספר לתעופה בארץ.
בשנת 1935 חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה בממשלת המנדט. 13 שנים שימש קצין מחוז, תחילה בטול כרם ומשנת 1939 בירושלים. עם קום המדינה התמנה למושל הצבאי הראשון של יפו. ביולי 1948 מונה למנהל הראשון של משרד המשטרה ועמד בראשו עד יוני 1949. משך שנתיים היה יו"ר ועדת הנגב, היה נציג הממשלה באילת ופעל לפיתוח החיפוש אחר מחצבים בנגב. בשנת 1951 מונה למנהל נמל תל אביב.
צ'יזיק לקח חלק בפיתוח עמק חפר, היה ממקימי בית החרושת "שמשון" למלט בהרטוב, ועם תחילת ההתיישבות המאורגנת בחבל לכיש היה ממקימי קרית גת ושימש בה מתאם בין הסוכנות היהודית ומשרד העבודה. לאחר מכן מונה לעמוד באופן זמני בראש שגרירות ישראל בליבריה, אך לאחר שחלה בקדחת ואירח במדינה את שרת החוץ גולדה מאיר - הועבר בהוראתה והיה קונסול ישראל בשיקגו.
נפטר בשיקגו לאחר התקף לב ונקבר בקרית גת. היה נשוי לצפורה ואב לשני ילדים. על שמו נקראו בקרית גת גן ציבורי, רחוב ומועדון המפלגה של מפא"י.
יצחק חרפי (צ'יזיק) היה אביו של הפזמונאי, המלחין והזמר הישראלי שמואל צ'יזיק.