לדלג לתוכן

יהדות זימבבואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה

'נושא2: אפריקה' אינו ערך חוקי

יהדות זימבבואה בהתאם למסורת בעל-פה בקרב קבוצות מסוימות בזימבבואה, קיימת נוכחות יהודית בשטח המדינה למעלה מ- 2,700 שנים. ניתן להצביע על מספר תקופות המיוחסת להימצאותם של יהודים בזימבבואה ועל התפתחותן האפשרית של מספר קהילות שטוענות כי בניהם הם צאצאים של יהודים אשר חיו וסחרו לפני הספירה באפריקה. כמו כן, מאז המאה ה-19 התקיימה תנועה של יהודים לבנים אל זימבבואה ולאחר מכן ממנה, דבר שהביא ליצירת הקהילה היהודית הלבנה של ימינו בזימבבואה.

יהודי רוסאפה

בזימבבואה גר שבט המכונה "יהודי רוסאפה " (Rusape Jews) המונה למעלה מ- 5000 חברים הטוענים כי הם צאצאים לעשרת השבטים. הקהילה המודרנית קיימת משנת 1935.‏‏[1]

היסטוריה

בני שבט רוסאפה מאמינים כי אבותיהם בני השונה הם צאצאי יהודים שהוגלו מישראל על ידי האשורים בשנת 722 לפני הספירה. בדומה לבני הלמבה הם מאמינים כי אבותיהם הגיעו לאפריקה מתימן ונדדו בה עד שהתמקמו באזור בו הם חיים היום. בני הרוסאפה מאמינים שכל השבטים דוברי הבנטו הם במקור צאצאים של עשרת השבטים האבודים של[2]ישראל.

סימנים למסיונריות יהודית

האדם שאליו מיוחסת הקמת הקהילה בתקופה המודרנית הוא ויליאם ס. קראודי, אשר הגיע לאזור אפריקה הדרומית בסוף המאה ה-19. קראודי, עֵבֵד אמריקאי אשר היה לכומר בפטיסטי, זכה להתגלות אשר בה סופר לו כי האפריקאים הם צאצאי השבטים האבודים של ישראל ושעליו להתחיל להחזיר את בני הגזע השחור אל חיק היהדות. במהלך פועלו הכיר קראודי את אלברט כריסטיאן וחלק עימו את אמונתו לגבי מוצאם היהודי של עמי אפריקה. כריסטיאן התמקם באפריקה הדרומית ולימד את חסידיו את מצוות וחוקי הדת‏‏[2].

אמונות ומנהגים

קיום מצוות היהודות בקרב חברי הקהילה דומה מאוד לאופן קיום המצוות ביהדות האורתודוקסית שהייתה מקובלת באותה עת מלבד כמה הבדלים מהותיים:

  • בני הרוספה מאמינים שישו לא היה המשיח, אך הוא היה נביא.
  • הם מאמינים שישו לא עלה לשמיים כפי שמאמינים הנוצרים, אלא נקבר כאחד האדם.

לפיכך נפגעה ההכרה בהם כביהודים כשרים, היות שהיהדות אינה מקבלת הכרה כלשהי בישו.[2] על אף זאת, ובדומה ליהדות שלפני גלות אשור מקיימים בני הרוסאפה מנהגים יהודיים רבים‏[3]:

  • בני הרוסאפה קוברים את מתיהם במערות קבורה.
  • בן רוסאפה אשר אחיו הגדול מת ישא לאישה את אשת אחיו.
  • בני הרוסאפה עוברים ברית מילה.
  • מדי שבת מתקיימות תפילות בבית הכנסת של הקהילה.

בני הלמבה

בזימבבואה, כמו במדינות נוספות באפריקה הדרומית חיים בני שבט הלמבה אשר מאמינים הם צאצאים לסוחרים יהודיים אשר נדדו לאפריקה מתימן והתפרשו ברחבי היבשת. בני הלמבה טוענים כי אבותיהם היהודיים היו אלו שבנו את העיר זימבבואה מאבן.

הגירה יהודית לזימבבואה במאות ה-19-20

בעיצומה של התקופה הקולוניאליסטית, הגיעו היהודים לקולוניה הבריטית רודזיה (כיום רפובליקת זימבבואה) עם המתיישבים מאירופה במאה ה-19. מאז שבריטניה החליטה להעניק עצמאות למושבה הבריטית, במטרה להקים מדינה עצמאית שנקראה זימבבואה, החלה תנועת יציאה המונית של התושבים האירופאיים שהיו בה. יחד עמם יצאו גם רוב היהודים.


תולדות הקהילה

ההתיישבות היהודית ברודזיה החלה עוד בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. בשנת 1894 החלו להגיע ראשוני היהודים מבריטניה ומליטא. בית הכנסת הראשון בסולסברי (כיום הארארה) נוסד ב-1895. בין השנים 1900 ל 1903 לערך היה ר' ירחמיאל שטינברג שהגיע מארץ ישראל לבדו כדי לפרנס אשתו וילדיו - הדמות הדתית המשמעותית בקרב יהודי המקום בהיותו אדם דתי וירא שמים, מה עוד שהבריטים ראו בו איש הגון כיוון שלא לקח לעצמו מאום מהמאפיה שבה עבד וששירתה את הבורים שהפסידו במלחמה לבריטים. לאחר תקופה זו שב לארץ ישראל והיה ידוע בכינוי "הצדיק ממוצא". בשנת 1911 נבנה בית כנסת מפואר בבולוואיו. בשנת 1920 היגרו יהודים יוצאי ספרד מהאי רודוס למושבה הבריטית לשעבר, ובשנת 1931 יסדו בבירה בית כנסת ספרדי. בשנת 1930 הגיעו יהודים מגרמניה. אל הקהילה הצטרפו מעט יהודים לאחר השואה. היהודים שהתיישבו בסולסברי ובבולאביו ייסדו תנועות נוער ציוניות ואף הוקם בית ספר יהודי בשם שרון בבירה ובית ספר בשם כרמל בבולוואיו.

הקהילה היהודית בזימבבואה הייתה ייחודית בניסיונותיה להקים חוות חקלאיות המבוססות על עבודה עברית. בנוסף עסקו המתיישבים בענף היהלומים והתעשייה.

עם תחילת המאבק השחור וההידרדרות במצב הביטחוני בשנות השבעים, עזבו רוב היהודים את המדינה. קצב ההגירה היהודית הלך וגדל והגיע לשיאו ב-1961. רבים עזבו את המדינה בשנת 1979 סמוך להקמת רפובליקת זימבבואה. רוב היהודים שעזבו התיישבו בדרום אפריקה הסמוכה ואחרים בישראל, אוסטרליה ובריטניה.

המצב היום

כיום חיים בזימבבואה כ-300 יהודים, כמאה בהארארה, לשעבר סולסברי, שהיא עיר הבירה של זימבבואה, וכ-150 בבולוואיו (Bulawayo). ובודדים גרים ב"קווה קווה" (KweKwe), "גרו" (Gweru) ו"קדומה" (Kadom)[4]. רוב היהודים הגרים היום במדינה הם בגיל מתקדם.

המוסד המרכזי של הקהילה בהארארה הוא בית אבות, אשר בו מתגוררים כ-30 יהודים. בימי חול בית האבות הוא גם בית הכנסת ומתקיימים בו תפילות שלוש פעמים ביום עם רב המקום. בשבת מתקיימת התפילה בבניין הקהילה.

הסתגלות בתי הספר

בית הספר היהודי "כרמל", אשר נוסד עבור ילדים יהודים, מונה 200 תלמידים, מתוכם רק 5 יהודים. ההורים הלא-יהודים מבקשים לבניהם מוסד חינוכי בעל רמה ומוצאים את בית הספר היהודי מתאים לכך. הלימודים מתחילים במסדר בוקר שבו כל הילדים אומרים מודה אני. ביום שישי עורכים קבלת שבת ומסיימים את הטקס בשירת התקווה. את הקידוש עורך ילד יהודי אך את ברכת המזון אומר תלמיד לא יהודי. אין לימודים בבית הספר בימי שבת ומועד.

הרב אליהו בירנבוים, ראש תוכנית "עמיאל", השולחת רבנים לקהילות יהודיות ברחבי העולם והמבקר בעיקר בקהילות בהן מספר היהודים אינו רב, מציין כי בקהילות נוספות בעולם קיים מצב דומה: בבית ספר על שם אלברט איינשטיין בקיטו (אקוודור), בבית הספר היהודי בלה פס (בוליביה), בבית ספר בפורט אליזבת (דרום אפריקה) ועוד[4] .

שריפת בית הכנסת

בערב יום כיפור תשס"ג (2002) הוצת בית הכנסת הגדול של קהילת בולאוויו אשר הכיל 1,500 מקומות. בית הכנסת שהיה גאוות הקהילה נשרף כולו, אך ספרי התורה ניצלו. לאור הסיכוי הקלוש כי תוקם מחדש קהילה גדולה בעיר, הוחלט למכור את המבנה לכנסייה. הכנסייה הסכימה כי המקווה שבמבנה שבחצר יישאר לשימוש הבלעדי של היהודים[4]. גורל דומה היה גם לבתי כנסת אחרים במדינה.

שליחי סוכנות

בעבר (2001-2003) היו שליחים מטעם הסוכנות היהודית (פרויקט "ערבים"). אך כיום השליח לדרום אפריקה מטפל גם ביהודי זימבבואה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Who Are the Jews of Africa?By Erika E. Machar Jewish Cultural School,1999‏
  2. ^ 1 2 3 ‏[ http://www.mindspring.com/~jaypsand/rusape.htm The Jews of Africa]‏
  3. ^ Scattered Among The Nations
  4. ^ 1 2 3 מקור:אליהו בירנבוים