אליקים העצני

אליקים העצני
	אליקים העצני, 2015
לידה	22 ביוני 1926; י' בתמוז ה'תרפ"ו; קיל, רפובליקת ויימאר
פטירה	18 בספטמבר 2022 (בגיל 96); כ"ב באלול ה'תשפ"ב; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1938
השכלה	סמינר הדתי למורים ע"ש ליפשיץ, תואר ראשון במשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	התחיה
	31 בינואר 1990 – 13 ביולי 1992; (שנתיים)
כנסות	12

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

אליקים העצני (22 ביוני 1926 – 18 בספטמבר 2022) היה עורך דין ופובליציסט ישראלי, חבר במועצת יש"ע וחבר הכנסת ה-12 מטעם מפלגת "התחיה".

ביוגרפיה

נולד בשם גאורג בּוֹמְבַּךְ בעיר קיל שבגרמניה, בנם של שמאי וחנה. ב-1933 החל לימודיו בבית ספר גרמני (בקיל לא היה בית ספר יהודי). היה היהודי היחיד בבית הספר. אחר הצהריים בילה בבית הכנסת של הקהילה, שם למד עברית. עלה עם משפחתו לאחר ליל הבדולח, בסוף 1938, לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בירושלים. למד בבית ספר דתי ברחביה ובסמינר הדתי למורים ע"ש ליפשיץ. סיים תואר ראשון בהצטיינות במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין, עשה את התמחותו בבית משפט השלום ובמשרדו של עורך הדין מנדל שרף.

היה פעיל במשמרת הצעירה של מפא"י וחבר ארגון ההגנה. במלחמת העצמאות לקח חלק בליווי שיירות ונפצע קשה בהפגזה ירדנית בירושלים.

העצני היה מפעילי ארגון שורת המתנדבים בשנים 1953–1957. בסוף 1958 הוסמך כעורך דין.^[1] בין היתר כעורך דין יצג את עוזי אורנן בעתירה לבג"ץ נגד סעיף בחוזה החכירה של מינהל מקרקעי ישראל, האוסר על החוכר לעבוד בשבת,^[2] ייצג משפחה שפונתה משכונת סומייל בצפון תל אביב,^[3] ועמד בראש ⁨ועדת משפטנים שפעלה נגד מתן עונשים קלים לפושעים נאציים במערב גרמניה.^[4]

לאחר מלחמת ששת הימים החל ללמוד ערבית וכן נמנה, יחד עם אהרן אמיר ואחרים, על מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. היה מיוזמי וממנהיגי ההתיישבות ביהודה ושומרון ובשנת 1972 עזב עם משפחתו את ביתם בשכונת רמת חן שברמת גן וקבע את מקום מושבו בקריית ארבע.^[5] כשהוקמה שכונת רמת ממרא, עבר להתגורר בה.

העצני היה חבר במועצת יש"ע ובפורום המדיני של המועצה, והיה בין החילונים הבודדים בה. הוא עזב את המועצה לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשל התנגדותה לפריצה אל גוש קטיף במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות. במשך שנים היה חבר המועצה המקומית בקריית ארבע.^[6]

בשנת 1988 מונה כחבר במליאת רשות השידור.^[7]

היה חבר המזכירות של מפלגת "התחיה" עד לפירוקה. כיהן כחבר הכנסת מטעם הסיעה בכנסת ה-12 (החל מ-31 בינואר 1990), והיה חבר בוועדות הכנסת השונות. מיד עם כניסתו לכנסת הגיש הצעת אי-אמון בראש הממשלה יצחק שמיר,^[8] עקב הסכמתו של שמיר להכליל מגורשים מיו"ש במשלחת הפלסטינית לשיחות השלום שיזמה ארצות הברית.^[9] בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב במקום השלישי ברשימה, אך היא לא עברה את אחוז החסימה.^[10]

שורת המתנדבים

ערך מורחב – שורת המתנדבים

השורה הייתה קבוצה של אזרחים בעלי מודעות חברתית ופוליטית שקמה בישראל בראשית שנות ה-50. היא הוקמה בעקבות הרצאתו של הסופר ס. יזהר בתא הסטודנטים של מפא"י באוניברסיטה העברית בשנת 1951. העצני סיפר: ”הוא צייר לנו בצבעים ריאליסטיים ובאופן מאוד פלסטי מה קרה במעברות העולים, וסחף אותנו”. הוא ושותפו חנן רפפורט, יחד עם סטודנטים נוספים החליטו לצאת למעברות ולישובי עולים במטרה להנחיל את הלשון העברית לתושבים ולטפל בבעיותיהם האישיות. הוא עבר להתגורר בפחון ב"מעברת תלפיות" בירושלים, שם הורה תנ"ך. בשנת 2007, בריאיון בשבועון "מקור ראשון", סיכם את מצבה של המעברה במשפט: ”אין כיום מחנה פליטים ערבי שהסבל בו משתווה לסבלם דאז של העולים במעברה”.

בשלב מסוים החלה שורת המתנדבים לעסוק בתופעת השחיתות הציבורית. אף על פי שכמעט כל מייסדיה וראשיה, כולל העצני עצמו, היו אנשי מפא"י, החלה "השורה" לטפל בשורת מעשי שחיתות שלטונית. הפרשה הידועה ביותר בהקשר זה הייתה זו שהפכה בהמשך לתביעת דיבה של סגן המפקח הכללי של המשטרה עמוס בן-גוריון, בנו של ראש הממשלה, כנגד ארבעה ממנהיגי שורת המתנדבים ובראשם העצני.^[11] במהלך המשפט נדרש לגלות את מקורות המידע של "השורה". הוא סירב לגלותם ונידון ל-10 ימי מאסר על בזיון בית המשפט.^[12] באותה פרשה שילמה שורת המתנדבים לתובע עמוס בן-גוריון, בסופו של דבר, פיצוי סמלי בלבד.^[13] מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר, שהיה העד העיקרי לטובתו, הורשע במתן עדות שקר במשפט זה ונידון לקנס ומאסר על תנאי.^[14] השורה לא המשיכה עוד זמן רב בקיומה. בשיאה, במחצית השנייה של שנות החמישים, היא מנתה כ-750 חברים.

פעילות למען ההתיישבות ביהודה ושומרון

העצני הוא מיוזמי מפעל ההתיישבות ביש"ע. בשנת 1972 עבר עם משפחתו מרמת גן לקריית ארבע, שם הקים משרד עורכי דין ששירת ערבים ויהודים כאחד. התגורר עד מותו בשכונת רמת ממרא.

על פעילותו בתחום זה לאורך השנים הוענק לו בשנת ה'תשפ"ב פרס ירושלים להתיישבות מטעם ערוץ 7.^[15]

יחסו לערבים

העצני החזיק בדעה ברורה נגד טרנספר. כתב "הארץ" נדב שרגאי הביא את דעתו של העצני בעניין במאמר מיום 29 במאי 2002.^[16] שרגאי מציין כי העצני היה הראשון שהשווה בין הטרנספר לערבים לטרנספר ליהודים, ופסל קטגורית את שניהם. לדעתו, "מי שפוסל ובצדק טרנספר לערבים, אינו יכול להכשיר טרנספר ליהודים". בשנת 2002 (מועד הכתבה) הפכה גישתו של העצני בעניין שני הטרנספרים, הרואה בשניהם מעשים בלתי מוסריים מוחלטים, לקו הרשמי של מועצת יש"ע.

”אני לא יכול לתאר לעצמי ממשלה שמתייחסת אל תושביה כמו הצאר הרוסי, דהיינו, שהערבי יודע שיושב שם למעלה איזה שונא וכל הזמן זומם, והערבי יודע שהוא קוץ בעיני השלטון,” אומר העצני. ”אי אפשר לחיות כך. זה רעל והרס, וזה עוד לפני זה שאני מדבר על כך שמדינה דמוקרטית, שרוצה להיות חלק ממשפחת העמים, לא יכולה בעידן שלנו לנהוג כך”.

ביחס לבריחת הפליטים הפלסטינים במלחמת העצמאות, סבר העצני כי היא התחוללה בסערת מלחמה. ”בדרך כלל זה לא היה פרי תכנון מוקדם ובחלקה הגדול הייתה זו בריחה מרצון”, הוא אמר. ”'הטרנספר' הזה התאפשר רק אגב המחיר הנורא שעלתה המלחמה על השחרור והקוממיות. 1% מן האוכלוסייה היהודית בהרוגים בלבד (6,500 מתוך 650,000). במונחים של היום מדובר ב-50 אלף הרוגים”.

חיים אישיים

היה נשוי לציפורה (שימשה מזכירתו של פנחס ספיר כשכיהן כשר המסחר והתעשייה) עד לפטירתה^[17] ב-2018 ואב לשלושה בנים ובת אחת. בנו הבכור, בעז העצני, פעיל בארגוני המאבק לשלמות הארץ, והיה במקום ה-34 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18.

בנו השני, נדב העצני, הוא עורך-דין ועיתונאי ב"מעריב". בנו השלישי, ישי העצני, מילא תפקיד מנכ"ל במרכז שלם. נכדתו שרה העצני-כהן היא מראשי תנועת "ישראל שלי" ומנהלת תוכניות חינוכיות בתנועת בית"ר העולמית.

העצני נפטר ב-18 בספטמבר 2022 בגיל 96.

לקריאה נוספת

אליקים העצני, שורת המתנדבים, הוצאת מוסד ראובני, 1953
אליקים העצני, הלם הנסיגה בארץ-ישראל , אלישע, 1986
פולה קבלו, שורת המתנדבים: קורותיו של ארגון אזרחים, הוצאת עם עובד בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, 2007

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליקים העצני בוויקישיתוף

אליקים העצני, באתר הכנסת
אליקים העצני, באתר כנסת פתוחה
אליקים העצני, מאמרים - ערוץ 7
אליקים העצני, מאמרים - Nfc אתר התחקירים של ישראל
אליקים העצני, ”שידורי ישראל”? באמת?, חדשות, 22 באוקטובר 1984
נחום ברנע, אליקים העצני, נביא־חורבן, כותרת ראשית, 13 בנובמבר 1985
יעקב בר און, זליכה של שנות ה-50, מקור ראשון, 12 אוקטובר 2007
ישי פרידמן, הקץ לאידאולוגיה של הימין? - ריאיון עם אליקים העצני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 במאי 2009
עמנואל שילה וחגית רוטנברג, התפוח לא נפל רחוק מהעצני, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2007
דוד תדהר (עורך), "אליקים העצני (בומבק)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3959
רפאל מן, העצני של הערבים, מעריב, 20 בינואר 1984
שרה העצני-כהן, הפתרון של משפחת העצני: פירוק הרשות וסיפוח שטחי C, באתר nrg‏, 30 ביוני 2016
ד"ר אורי מילשטיין משוחח עם עו"ד אליקים העצני, ‏איך הפך אכלוס יהודה ושומרון במאות אלפי יהודים מחזון למציאות, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2018
יוסף ארנפלד, עניין אישי עם עו"ד אליקים העצני, באתר ערוץ 7, מתוך בשבע, מוסף "אתנחתא", פרשת תרומה תשפ"ב, 3 בפברואר 2022
אלישע האס, החולם והלוחם: לזכרו של אליקים העצני, באתר מידה, 20 בספטמבר 2022
אליקים העצני (1926-2022), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ הוסמכו 71 עורכי דין חדשים, מעריב, 1 בדצמבר 1958
^ יוסף צוריאל, הושגה פשרה בעניין "סעיף השבת" בחוזה החכירה של מינהל המקרקעין, מעריב, 11 בנובמבר 1968
^ הדייר מסומייל פנה למשפט, הארץ, 14 בספטמבר 1962
נדחה ערעור האשה מסומייל, למרחב, 2 במאי 1965
^ ועדת משפטנים תפעל נגד העונשים הקלים לפושעים נאציים במערב־גרמניה, קול העם, 1 בספטמבר 1965
^ ישראל הראל, איש "שורת המתנדבים' התנדב שוב, מעריב, 17 בספטמבר 1972
^ דביר עמר, כשאליקים העצני ז"ל שמע ברדיו על שחרור חברון, באתר ערוץ 7, 22 בספטמבר 2022
^ רונית אנטלר, הממשלה אישרה את הרכב מליאת רשות השידור, חדשות, 11 באפריל 1988
^ יוסי ורטר, רה״מ הותקף שעתיים אך זכה באמון הכנסת, חדשות, 14 בפברואר 1990
^ אילן כפיר, יוסי ורטר, רונית אנטלר, שמיר ינחה את ארנס - כן למגורשים; לא לנציגי מזרח ירושלים, חדשות, 14 בפברואר 1990
^ חנה קים, איומי הפרישה של העצני זיכו אותו במקום 3 בתנועה, חדשות, 24 בפברואר 1992
^ זאב שיף, חידת יום שני, הארץ, 15 במרץ 1957
^ העצני לתא עצירים רגיל, הארץ, 21 במרץ 1957
^ "שורת המתנדבים" חויבה בדין, דבר, 18 ביולי 1957
^ עונש חמור על יחזקאל סהר, הארץ, 16 בינואר 1961
^ הוכרזו זוכי פרס ירושלים 2022, באתר ערוץ 7, י"ז בשבט תשפ"ב
^ נדב שרגאי, הימין מגדיר את הטרנספר מחדש, באתר הארץ, 29 במאי 2002
^ שמעון כהן, ציפורה (ציפ) רעייתו של אליקים העצני הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2018

[1] הוסמכו 71 עורכי דין חדשים, מעריב, 1 בדצמבר 1958

[2] יוסף צוריאל, הושגה פשרה בעניין "סעיף השבת" בחוזה החכירה של מינהל המקרקעין, מעריב, 11 בנובמבר 1968

[3] הדייר מסומייל פנה למשפט, הארץ, 14 בספטמבר 1962
נדחה ערעור האשה מסומייל, למרחב, 2 במאי 1965

[4] ועדת משפטנים תפעל נגד העונשים הקלים לפושעים נאציים במערב־גרמניה, קול העם, 1 בספטמבר 1965

[5] ישראל הראל, איש "שורת המתנדבים' התנדב שוב, מעריב, 17 בספטמבר 1972

[6] דביר עמר, כשאליקים העצני ז"ל שמע ברדיו על שחרור חברון, באתר ערוץ 7, 22 בספטמבר 2022

[7] רונית אנטלר, הממשלה אישרה את הרכב מליאת רשות השידור, חדשות, 11 באפריל 1988

[8] יוסי ורטר, רה״מ הותקף שעתיים אך זכה באמון הכנסת, חדשות, 14 בפברואר 1990

[9] אילן כפיר, יוסי ורטר, רונית אנטלר, שמיר ינחה את ארנס - כן למגורשים; לא לנציגי מזרח ירושלים, חדשות, 14 בפברואר 1990

[10] חנה קים, איומי הפרישה של העצני זיכו אותו במקום 3 בתנועה, חדשות, 24 בפברואר 1992

[11] זאב שיף, חידת יום שני, הארץ, 15 במרץ 1957

[12] העצני לתא עצירים רגיל, הארץ, 21 במרץ 1957

[13] "שורת המתנדבים" חויבה בדין, דבר, 18 ביולי 1957

[14] עונש חמור על יחזקאל סהר, הארץ, 16 בינואר 1961

[15] הוכרזו זוכי פרס ירושלים 2022, באתר ערוץ 7, י"ז בשבט תשפ"ב

[16] נדב שרגאי, הימין מגדיר את הטרנספר מחדש, באתר הארץ, 29 במאי 2002

[17] שמעון כהן, ציפורה (ציפ) רעייתו של אליקים העצני הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]