מבחן פיז"ה

כיתת נבחנים במבחן פיז"ה הממוחשב

חוברת של מבחן פיז"ה, 2006

מבחן פיז"ה (באנגלית: Programme for International Student Assessment, בראשי תיבות: PISA) הוא מבחן הנערך כחלק ממחקר בין-לאומי בתחום החינוך, המתקיים אחת לשלוש שנים, מאז שנת 2000. המחקר נערך על ידי מנהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). במסגרת המחקר נבחנים בני נוער שגילם 15–16 הלומדים במוסדות (בתי ספר, פנימיות, חונכות ועוד) במספר נושאי אוריינות לימודיים. המחקר בודק את רמת האוריינות של התלמידים בשלושה נושאים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים, וכן, נאסף מידע אודות הרקע שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר. בנוסף לכך, נשאלים מנהלי בתי הספר אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית-ספרי, כמות השעות הנלמדת, ועוד. במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה ניסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר את רמת ההישגים הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון: המדיניות הבית ספרית, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, ומספר שעות הלימוד).

מטרת המחקר

מטרת מחקר פיז"ה היא לבחון ולהשוות את רמת ההישגים הלימודיים של בני 15 במדינות שונות בעולם, מתוך שאיפה לשפר את שיטות החינוך ואת ההישגים הלימודיים בבתי הספר ובמערכות חינוך. מחקר פיז"ה בודק באורח השוואתי את התוצרים של מערכות חינוך שונות בעולם. המחקר מבקש לבדוק באיזו מידה תלמידים הקרובים לסוף שלב חינוך חובה, מוכנים להשתלבות ולתרומה בחברה כבוגרים צעירים בחברה ובכלכלה מודרנית ומפותחת. המבחנים בודקים אפוא באיזו מידה רכשו התלמידים מיומנויות חשיבה כלליות והבנה של בנושאים הנבדקים במבחן באופן שיאפשר להם לתפקד, לתרום ולהתמודד התמודדות טובה ויעילה בסביבתם העתידית. המבחנים בודקים ידע יישומי בגישה מעשית, ידע החיוני ל"עולם המבוגרים", כישורי חיים ויכולת לפתור בעיות מחיי היומיום המצריכות שילוב בין תחומים שונים. המבחנים אינם מתמקדים בשליטה בתכנים ספציפיים או בנושאים של תוכנית לימודים כלשהי, אלא דורשים יישום של ידע ונושאים שונים שנרכשו לאורך שנים במערכת חינוך.

התחומים הנבדקים במבחנים

המבחנים בודקים את שליטתם של התלמידים בשלושה תחומים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים וכן במספר "תחומים אורחים", כגון פתרון בעיות ואוריינות כלכלית.

מחקר פיז"ה מגדיר אוריינות כך: "אוריינות היא היכולת של תלמידים ליישם ידע וכישורים שרכשו בתחומים מרכזיים, וכן לנתח, להסיק ולהסביר בצורה יעילה את הדרכים שבהן הם ניגשים לבעיות, מפרשים אותן ומוצאים להן פתרונות, במגוון מצבים". אוריינות קריאה מוגדרת במחקר כיכולת להבין, להשתמש ולהעריך באופן ביקורתי טקסט כתוב, כדי להשיג את יעדיו של הפרט, לפתח את הידע והפוטנציאל שלו ולתרום לחברה. אוריינות מתמטיקה מוגדרת כיכולת לזהות ולהבין את התפקיד שממלאת המתמטיקה בעולם, לערוך שיפוטים מבוססים, להשתמש בה ולעסוק בה בדרך שתענה על צרכיו של הפרט כאזרח מועיל, מתעניין וביקורתי. אוריינות מדעים מוגדרת כיכולת לזהות שאלות, לרכוש ידע חדש, להסביר תופעות מדעיות ולהסיק מסקנות המבוססות על הוכחות ביחס לנושאים הקשורים למדע; להבין מה מייחד את המדע, להיות מודע לאופן שבו המדע והטכנולוגיה מעצבים את הסביבה; ולשאוף לעסוק בנושאים מדעיים בדרך ביקורתית. במחזורי המחקר האחרון, נוספו, לצד מבחנים בנייר ועפרון גם מבחנים ממוחשבים הבודקים קריאה דיגיטלית (קריאה והבנה של טקסטים האופייניים לסביבה אינטרנטית וממוחשבת) פתרון בעיות (התמודדות עם בעיות מעולם המציאות המומחשות ומדומות במחשב), ואוריינות מתמטיקה באמצעות מחשב.

פיתוח המבחן ויישומו

המחקר מנוהל ומפותח על ידי ה-OECD באמצעות תאגיד בין-לאומי של מוסדות מחקר וחינוך שאותו הובילה עד למחזור מחקר 2012 המועצה האוסטרלית למחקר חינוכי (Australian Council for Educational Research‏ – ACER). גופים אחרים, אירופאיים ואמריקאים (ETS, WESTAT), אחראים על היבטים שונים של המחקר, כגון פיתוח שאלוני הרקע והעמדות של התלמידים, תרגום המבחן לשפות המדינות המשתתפות השונות, ופיתוח השאלונים לתלמיד ולמנהל. במחזור מחקר 2015, קיבל את ההובלה על התאגיד, ה-ETS) Educational Testing Service) גוף אמריקאי מוביל בארצות הברית ובעולם בתחום פיתוח מבחנים.

בכל מדינה המשתתפת במחקר מוקם מרכז מחקר לאומי, האחראי לתרגום המבחן לשפות המדינה, לסיוע בהכנת מדגם התלמידים, להעברת המבחנים והשאלונים ובדיקתם. פעולות אלו מתבצעות תחת פיקוח הדוק וניהול של הגוף הבין-לאומי על פי תקני איכות מפורטים ונוקשים, המבטיחים כי התוצאות מעבר למדינות השונות ובמחזורי מחקר שונים יהיו בנות השוואה וכי המחקר יהיה תקף.

המחקר מתקיים באופן מחזורי אחת לשלוש שנים. מחזור המחקר הראשון נערך בשנת 2000, ולאחר מכן בשנים 2003, 2006, 2009, 2012, 2015, 2018, 2022 (מחזור 2021 נדחה בשנה בשל מגפת הקורונה). כשבכל מחזור מושם במוקד אחד משלושת תחומי האוריינות העיקריים (קריאה, מתמטיקה או מדעים), ושני תחומי האוריינות האחרים הם תחומי משנה. לעיתים נבדקים, בנוסף לשלושת תחומי אוריינות אלו, גם תחומים "אורחים" נוספים.

במחזור המחקר הראשון, בשנת 2000, נבחנו במבחן פיז"ה 265,000 תלמידים מ-32 מדינות. 28 מן המדינות היו חברות ב-OECD. בשנת 2002 בוצע גל שני של מחקר זה ונבחנו בו 11 מדינות נוספות (שלא היו חברות בארגון ה-OECD). במחזור פיז"ה 2000 היה תחום אוריינות הקריאה במוקד המחקר – שני שלישים מן השאלות במבחן היו בנושא זה, אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים. השאלון לתלמיד התמקד בהרגלי התלמיד בקריאה ועמדותיו כלפי קריאה.

במחזור המחקר השני, בשנת 2003 נבחנו למעלה מ-275,000 תלמידים מ-41 מדינות שונות, ובכלל זה 30 המדינות החברות בארגון ה-OECD (עם זאת, הנתונים של תלמידי בריטניה לא נכללו בתוצאות הסופיות, לאחר שנקבע כי ניהול הבחינה בבריטניה לא עמד בתקני האיכות הנדרשים לצורך השוואה). במוקד מחקר זה בשנת 2003 היה תחום אוריינות מתמטיקה. כמו כן נבדקו עמדות התלמידים כלפי מתמטיקה, הסביבה החינוכית והאקלים הבית ספרי. במחזור המחקר ב-2003 נבחן "תחום אורח" נוסף על שלושת התחומים העיקריים: פתרון בעיות.

במחזור המחקר השלישי, בשנת 2006 היה תחום אוריינות המדעים במוקד המחקר. במבחן השתתפו 58 מדינות (ובכלל זה מדינות ה-OECD). במבחן נבדק ידע על מדע ושל מדע ותחומים כגון מדעי החיים ומדעי כדור הארץ; בשאלונים לתלמיד נבדקו העמדות של תלמידים כלפי מדע, ועמדות תלמידים בנושאים הקשורים למדע והנוגעים לאחריותם כלפי סוגיות המעסיקות מדינות מפותחות, כגון איכות הסביבה וקיימות.

במחזור המחקר שנערך בשנת 2009 היה שוב תחום אוריינות הקריאה במוקד המחקר. כך התאפשרה לראשונה מדידה חוזרת של מיומנויות אוריינות הקריאה של תלמידים ברחבי העולם באורח מעמיק, לאחר תשע שנים. לראשונה נבדק בחלק מן המדינות תחום אורייני חדש: "קריאה דיגיטלית" ERA – Electronic Reading Assessment. תחום זה עוסק בקריאת טקסטים על ובאמצעות מחשב ובאמצעות מחשב האופייני לסביבה מתוקשבת ולרשת האינטרנט (תוך התמודדות עם מספר טקסטים המופיעים בדפי מידע בו-זמניים שהתנועה בהם אינה טורית וסדרתית אלא מקבילית), היפרטקסט, דוא"ל, רשתות חברתיות וכיוצא בזה (ישראל לא השתתפה בחלק זה בשל אי התאמת מערכת המבחן לכיווני ימין-שמאל). במחזור מחקר זה השתתפו כ-470,000 תלמידים מ-64 מדינות ומעיר אחת (שאנגחאי שבסין, שהשתתפה במחקר כישות חינוכית עצמאית). 34 מן המדינות המשתתפות היו המדינות החברות ב-OECD (מספר זה כולל את ישראל שהצטרפה לארגון במאי 2010) והשאר מדינות שאינן חברות בו.

במחזור המחקר החמישי שנערך בשנת 2012 נבחנו כחצי מיליון תלמידים מכ-70 מדינות (ובכלל זה 34 המדינות החברות בארגון ה-OECD). במוקד המחקר הזה היה שוב תחום אוריינות המתמטיקה. כמו כן נבדקו עמדות התלמידים כלפי מתמטיקה, הסביבה החינוכית והאקלים הבית ספרי. לראשונה הועבר גם חלק מן המבחן באוריינות מתמטיקה באורח ממוחשב. במחזור המחקר ב-2012 נבחנו "תחומים אורחים" אחדים בנוסף על שלושת התחומים העיקריים: פתרון בעיות – חלק זה של המבחן היה ממוחשב ודימה בעיות מחיי היומיום בחברה מודרנית ומפותחת, הבעיות לא היו בתחום דעת ספציפי. בנוסף נבדקו במחקר גם קריאה דיגיטלית, ואוריינות כלכלית. תחום האוריינות הכלכלית עוסק ביכולת להתמודד עם בעיות ודילמות מחיי היומיום בתחום הפיננסי (תכנון תקציב, סדר עדיפויות, תשלומים, מחירים, חיסכון, לקיחת סיכונים כלכליים, ביטוח וכיוצא בזה).

במחזור המחקר השישי שנערך בשנת 2015 נבחנו מעל לחצי מיליון תלמידים מלמעלה מ-70 מדינות (ובכלל זה 35 המדינות החברות בארגון ה-OECD). לראשונה הועבר כל המחקר באמצעים ממוחשבים. במוקד המחקר הזה היה שוב תחום אוריינות המדעים. כמו כן נבדקו עמדות התלמידים כלפי מדעים, הסביבה החינוכית והאקלים הבית ספרי. במחזור המחקר ב-2015 נבחן תחום "אורח" : פתרון בעיות שיתופי (collaborative problem solving) – חלק זה של המבחן דימה בעיות ומשימות מחיי היומיום שיש לפתור אותן במשותף עם בני כיתה וחברים דמיוניות, והנבחן משתתף בפתרון הבעיה באמצעות "יצגן" (AVATAR). הבעיות לא היו בתחום דעת ספציפי. באמצעות המטלות נבדקו גם מיומנויותיו החברתיות של הנבחן אשר נדרש לשתף פעולה ולהציג לעמיתיו באופן שיקדם את פתרון הבעיה העומדת על הפרק.

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. עיקר המידע המצוי בפרק זה עדכני ל־2017.

מחזור המחקר השביעי ייערך בשנת 2018. ייבחנו בו מעל חצי מיליון תלמידים מלמעלה מ-70 מדינות (ובכלל זה 35 המדינות החברות בארגון ה-OECD). במוקד המחקר הזה היה שוב תחום אוריינות הקריאה. כמו כן ייבדקו עמדות התלמידים כלפי קריאה, הסביבה החינוכית והאקלים הבית ספרי. במחזור המחקר הזה ייבחן תחום "אורח": יכולות גלובליות (Global competences) – חלק זה של המבחן יבדוק האם ובאיזה אופן צעירים בני 15 (משתתפי המחקר), יודעים, מכירים, מבינים פתוחים ורגישים למה שקורה בעולם (בגלובוס). עד כמה הם מודעים ומבינים את הבעיות העיקריות והמגמות העיקריות בעולם (למשל פיצוץ אוכלוסין, מעבר וזרימה של אנשים בין ארצות ומדינות, התחממות כדור הארץ, שיתוף פעולה בין ארצות והתלות בין מדינות) ועד כמה הם "קוסמופוליטיים", מתעניינים בתרבויות אחרות, מסוגלים לקבל ולתקשר עם בני תרבויות אחרות וכו', מסוגלים ומיומנים להשתלב בעתיד בחיים ובכלכלה במדינה אחרת ובכלכלה הגלובלית בעתיד וכו'.  בהערכת תחום זה יהיו שני כלים עיקריים: מבחנים ושאלונים. במבחנים יבדקו את הידע של הנבחנים בנושא (הגירה, עוני, שווקים משותפים, תקשורת מחשבית וכיוצא בזה) וההשלכות שלהם על החיים במדינות מגוונות. בשאלונים יבדקו באיזו מידה תלמידים גמישים ומקבלים מצבים משתנים, תרבויות אחרות, מבינים את החשיבות של פרספקטיבות שונות, בעלי יכולת להיות ביקורתיים (במיוחד כלפי עצמם) ולראות עצמם לא במרכז אלא כעוד חלק מהעולם. יבדקו גם את המכניזם הפסיכולוגי רגשי שמאפשר להם להתמודד עם שונות, עם הסתגלות למצבים אחרים שונים מהפרספקטיבה וממה שהם רגילים, ואת כישוריהם והנכונות שלהם להתגמש, במיוחד להתאים עצמם לצורך יכולת לתקשר עם אחרים שבאים מתרבות ורקע אחרים.

חלק מהדברים יהיו הרחבות בשאלונים קיימים, למשל, ישאלו את התלמידים עד כמה הם סקרנים, מתעניינים במה שקורה במקומות אחרים בעולם, מקיימים קשרים עם אנשים מארצות אחרות, יודעים שפות אחרות, מבינים את החשיבות שבקבלת אנשים מתרבויות אחרות וקליטתם. הדבר ישתקף גם בשאלון למנהל, שם ישאלו באיזה מידה מעודדים את ההיבטים האלו בבית הספר, האם תומכים בתלמידים שהם שונים (למשל דוברי שפות אחרות, מהגרים ועולים מארצות שונות) ועוד.

השתתפות ישראל ויישום המחקר בישראל

מדינת ישראל השתתפה במחקר פיז"ה לראשונה בשנת 2002 (בגל השני של מחקר פיז"ה 2000). ישראל לא השתתפה במחזור המחקר של שנת 2003 שבדק במוקד את תחום אוריינות מתמטיקה, בשל הקרבה הרבה מדי של מועד המחקר למועד המחקר ב-2002. ישראל השתתפה בפעם השנייה במחקר פיז"ה בשנת 2006, בפעם השלישית בשנת 2009 ובפעם הרביעית בשנת 2012. ישראל השתתפה במחקר פיז"ה 2015 בפעם החמישית, שבו מוקד המחקר הוא תחום האוריינות מדעים.

החל ממחקר פיז"ה 2009, מנוהל המחקר בישראל ומיושם על ידי ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. בעבר נוהלו המחקרים על ידי צוותים מן האוניברסיטאות שנבחרו לשם כך על ידי לשכת המדען הראשי של משרד החינוך. במחקר פיז"ה 2009 השתתפו בישראל 5,761 תלמידים, במדגם מייצג של שכבת בני ה-15 בישראל. השאלות בישראל מתורגמות ומותאמות לעברית (עבור התלמידים דוברי עברית) ולערבית (עבור תלמידים דוברי ערבית) על ידי מרכז מחקר פיז"ה בישראל (ראמ"ה). בשנת 2012 השתתפו במחקר בישראל כ-6,000 תלמידים בני 15 (ילידי 1996) מכ-170 בתי ספר ומוסדות חינוך, המייצגים את כלל שכבת בני ה-15 בישראל.

ישראל השתתפה במחזור מחקר פיז"ה 2015, שהשתתפו בו כ-6,000 תלמידים מכ-170 מוסדות חינוך.

ישראל השתתפה בפעם השישית במחזור מחקר פיז"ה 2018. השתתפו בו כ-6,000 תלמידים מכ-170 מוסדות חינוך שייצגו את כלל אוכלוסיית בני ה-15 בישראל. התלמידים נבחנו במחשבי בית הספר ובמחשבים ניידים שהובאו אליהם במיוחד לצורך כך. תוצאות מחקר התפרסמו בדצמבר 2019 (וחלק ממנו יתפרסם במהלך 2020).

שיטת המחקר

המחקר מתבצע במקביל בכל המדינות החברות בארגון ה-OECD ובעוד כ-35 מדינות משתתפות שאינן חברות בו. בכל מדינה נבחנים לפחות 5,000 תלמידים המייצגים את כלל בני ה-15 באותה מדינה (למעשה הגיל המדויק של משתתפי המחקר הוא מ-15 ושלושה חודשים ועד 16 ושלושה חודשים). במחקר משתתפים כל התלמידים הלומדים במסגרת חינוכית כלשהי, ובכלל זה מוסדות חונכות בתעשייה, בתי ספר עיוניים ומקצועיים, בתי ספר פרטיים או ציבוריים, בתי ספר השייכים לזרמים דתיים שונים וכיוצא בזה. השתתפות במחקר היא תלוית גיל ולא תלויה בשנת לימודיהם של התלמידים. בישראל, רוב התלמידים בני ה-15 לומדים בכיתות י' וחלקם בכיתות ט' ומיעוט קטן לומד בשכבות כיתה אחרות. במחקרי פיז"ה קיימת אופציה למדינות להרחיב את המדגם שלהן ולדגום שכבות כיתה שלמות של תלמידים (למשל כל תלמידי כיתה י') או להוסיף מדגם מייצג של תלמידים משכבות כיתה שונות (למשל, הן כיתה ט' והן כיתה י'). מדגם כזה מאפשר לבחון את ההשפעה של מספר שנות הלימוד על ההישגים במבחני פיז"ה.

בכל מדינה נדגמים לפחות 150 בתי ספר ומוסדות חינוך באורח מקרי. בכל בית ספר או מוסד שנדגם למחקר, נדגמים באורח מקרי כ-40 תלמידים להשתתף במחקר. כל תלמיד המשתתף במחקר, מקבל מבחן שאורכו שעתיים ולאחר מכן הוא מתבקש למלא שאלון לתלמיד (שאלון רקע הכולל שאלות על הרגלי הלמידה, הסביבה הלימודית, הרקע המשפחתי, המוטיבציה ללמידה והשאיפות בעתיד, ואקלים בית הספר). אורך שאלון זה עד שעה. במחזור מחקר פיז"ה 2012, חלק מן התלמידים המשתתפים קיבלו, בנוסף למבחן ולשאלון גם מבחן ממוחשב, שהועבר באמצעות מחשב, שאורך כשעה. החל ממחזור מחקר 2015, כל מבחני ושאלוני פיז"ה עברו להיות ממוחשבים ומועברים באמצעות מחשבים, ללא חוברות נייר.

מנהלי בתי הספר המשתתפים במחקר נדרשים אף הם למלא שאלון ובו פרטים על אופיו הדמוגרפי של בית הספר, מקורות מימון, מדיניות בית הספר בנושאים פדגוגיים שונים (כגון קבלה, הקבצות, גישות כלפי הערכה) וכדומה.

השאלות במבחן הפיז"ה הן ממספר סוגים. חלק מן השאלות סגורות (למשל, שאלות רב ברירה) וחלקו שאלות פתוחות. השאלות הסגורות במבחן הממוחשב, נבדקות אוטומטית על ידי תוכנה ייעודית והשאלות הפתוחות נבדקות על ידי בודקים אנושיים.

סך השאלות במבחן פיז"ה במחזור נתון כולל שאלות שמשך פתרונן כשבע שעות, אולם כל תלמיד נבחן רק על חלק מהשאלות – עד 2012, כאשר המבחנים נעשו בחוברות נייר, היו קיימים כ-17 נוסחי בחינה ואילו מאז המעבר למבחנים ממוחשבים, ב-2015, לכל נבחן נוסח שנקבע על ידי דגימת שאלות מבנק שאלות, ובפועל קיימים כ-70 נוסחי בחינה שונים. בכל נוסח מצבור אחר של שאלות של המבחן הכולל. לכן, התלמידים אינם מקבלים ציון אישי במבחן זה ואף לא בית הספר. עם זאת, בשל חשיבותו של המבחן ואפשרות ללמוד ממנו על מערכות החינוך, וכדי שהציונים של כל המדינות יהיו בני השוואה, מתבקשים התלמידים המשתתפים במבחן להשיב עליו ברצינות ראויה ולעשות מאמץ להשיב על שאלות המבחן כמיטב יכולתם. מאידך, בתי הספר והתלמידים המשתתפים במבחן, מייצגים בכל מדינה את בני גילם בכלל מערכת החינוך, על מנת שהייצוג יהיה תקף, אין לערוך כל הכנה מיוחדת או ייחודית וייעודית לבתי ספר שמשתתפים במחקר ולתלמידים הספציפיים שעלו במדגם. כל הכנה כזו פוגעת בתוקף התוצאות מפני שאם מכינים אותם – אי אפשר להניח שהם מייצגים את רמת כלל האוכלוסייה, אלא רק את עצמם ואת ההכנה שהם עברו.

המבחן בנוי כך שאפשר יהיה להשוות את התוצאות בין מחזור מבחן אחד לאחר, באופן שמאפשר לכל מדינה לעקוב אחר התקדמות או נסיגה באחד או יותר מתחומי האוריינות הנבדקים. סולם הציונים של המחקר נקבע בשנת מחזור המחקר הראשון, שנת 2000, כך שממוצע הציונים של מדינות ה-OECD היה 500 וסטיית התקן הייתה 100. הציונים נעים בדרך כלל בין 200 ל-800. הציונים מחושבים בכל תחום אוריינות בנפרד. כאשר תחום אוריינות נמצא במוקד המחקר, נמדדים גם נושאי משנה בתוך התחום. בנוסף לכך, ההישגים במבחנים מדווחים גם לפי רמות בקיאות שהוגדרו על ידי מארגני פיז"ה. באוריינות קריאה קיימות 7 רמות בקיאות ובאוריינות מתמטיקה ומדעים קיימות 6 רמות בקיאות. תלמידים שענו בהצלחה על שאלות בעלות דרגת קושי גבוהה נחשבים מצטיינים (רמות בקיאות 5–6), ואילו תלמידים שהצליחו לענות רק על שאלות בעלות רמת קושי נמוכה נחשבים כמתקשים (מתחת לרמת בקיאות 2). תלמידים שרמת הישגיהם נמוכה מהרמה המוגדרת הנמוכה ביותר, נמצאים, על פי פיז"ה, בנחיתות חמורה מבחינת יכולתם להשתלב באופן יעיל ותורם בחברה ובכלכלה מודרנית בבגרותם.

תוצאות

עיבוד תוצאות מחקר פיז"ה נערך על ידי ה-OECD ונמשך כשנה. פרסום התוצאות מלווה בדיווחים נושאיים המנתחים היבטים שונים של נתוני המחקר, כולל השוואה של ההישגים בין מדינות, ופרסום של נתוני הרקע והסביבה הלימודית. כמו כן נעשה ניסיון לקשור את רמת ההישגים במדינות השונות באמצעות משתני הרקע. את דוחות תוצאות מבחני פיז"ה הבין-לאומיים ניתן למצוא באתר האינטרנט של OECD. את התוצאות בישראל, כולל ניתוח פנים-ישראלי של התוצאות, והשוואה בין מגזרים שונים בתוך ישראל, ניתן למצוא באתר ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך). להלן תקציר של תוצאות מחקרי פיז"ה השונים:

פיז"ה 2000

בשנת 2002 (השנה שבה השתתפה ישראל במחקר פיז"ה 2000), ממוצע ישראל באוריינות קריאה היה 452, באוריינות מתמטיקה 433 ובאוריינות מדעים 434. בשלושת תחומי האוריינות, ישראל נמצאה בכ-50–70 נקודות מתחת לממוצע מדינות ה-OECD (כחצי סטיית תקן עד שני שלישים סטיות תקן). התוצאות הנמוכות יחסית האלו, הכו בתדהמה את הציבור בישראל, והביאו את שרת החינוך דאז, לימור לבנת, להקים בשנת 2003 את ועדת דוברת שבחנה דרכים לשיפור מערכת החינוך בישראל.

פיז"ה 2003

ישראל לא השתתפה במחזור מחקר זה.

ממוצע שש המדינות הראשונות בדירוג, בתחומי הידע השונים, על פי תוצאות מבחן פיז"ה לשנת 2003:

מתמטיקה	אוריינות	מדעים	פתרון בעיות
1. הונג קונג 550 2. פינלנד 544 3. קוריאה הדרומית 542 4. הולנד 538 5. ליכטנשטיין 536 6. יפן 534	1. פינלנד 543 2. קוריאה הדרומית 534 3. קנדה 528 4. אוסטרליה 525 5. ליכטנשטיין 525 6. ניו זילנד 522	1. פינלנד 548 2. יפן 548 3. הונג קונג 539 4. קוריאה הדרומית 538 5. ליכטנשטיין 525 6. אוסטרליה 525 7. מקאו 525	1. קוריאה הדרומית 550 2. פינלנד 548 3. הונג קונג 548 4. יפן 547 5. ניו זילנד 533 6. מקאו 532

פרופסור יוני ואליארבי היה הממונה על מבחן פיז"ה בפינלנד. לדעתו, לתוצאות המצוינות שהשיגו תלמידי ארצו במבחנים אחראים המורים המצוינים בפינלנד וכן תוכנית החינוך הפינית, LUMA, אשר פותחה ויושמה בשנות ה-90 כדי לפתח את מיומנויות התלמידים במתמטיקה ובמדעי החיים. הוא אף הצביע על כך כי בפינלנד קיימת תוכנית לימוד אחידה בכל בתי הספר. מהשוואת התוצאות בין תלמידי פינלנד התברר כי כמעט ולא קיימת שונות בין תוצאותיהם של תלמידים מבתי ספר שונים.

פיז"ה 2006

התוצאות של מבחני פיז"ה לשנת 2006 (הדירוג שלהלן הוא באשר לנושא שבמוקד המחקר, אוריינות מדעים).

אוריינות מדעים
1. פינלנד 563 2. הונג קונג 542 3. קנדה 534 4. טאיוואן 532 5. אסטוניה 531 6. יפן 531

ממוצע ישראל באוריינות מדעים ב-2006 היה 454. ממוצע ישראל באוריינות קריאה היה 439 ובאוריינות מתמטיקה 442. ישראל דורגה במקום ה-39 באוריינות מדעים מבין 58 המדינות שנטלו חלק במחקר. ישראל נמצאה בשלושת תחומי המחקר מתחת לממוצע מדינות ה-OECD בכ-50 נקודות ומעלה (כחצי סטיית תקן).

פיז"ה 2009

התוצאות שלהלן הן תוצאות המדינות המובילות בהישגיהן במבחני הפיזה בשלושת תחומי האוריינות שנבדקו ב-2009. בשנת 2009 חלק מן המדינות (לא כולל ישראל) נבחנו לראשונה גם במבחן ממוחשב שבדק "קריאה דיגיטלית". תוצאות מבחן זה דווחו בנפרד, וניתן למצוא אותן באתר האינטרנט של ה-OECD. ישראל לא השתתפה במבחן הממוחשב בשנה זו בשל אי התאמתה של התוכנה לקריאה ולכתיבה בכיוון ימין-שמאל.

מתמטיקה	מדעים	אוריינות
1. שאנגחאי, סין 600 2. 562 3. 555 4. 546 5. 543 6. 541 7. 536 8. 534 9. 529 10. 527	1. שאנגחאי, סין 575 2. 554 3. 549 4. 542 5. 539 6. 538 7. 532 8. 529 9. 528 10. 527	1. שאנגחאי, סין 556 2. 539 3. 536 4. 533 5. 526 6. 524 7. 521 8. 520 9. 515 10. 508

בשנת 2009, ממוצע ישראל באוריינות קריאה (שהיוותה במחזור זה את התחום הראשי) היה 474. ממוצע ישראל באוריינות מתמטיקה היה 447 והממוצע באוריינות מדעים היה 455. ישראל נמצאה בתחום אוריינות רק בכ-20 נקודות מתחת לממוצע מדינות ה-OECD, שעמד בשנה זו על 493. בשני תחומי המחקר האחרים ישראל נמצאת מתחת לממוצע מדינות ה-OECD בכ-50 נקודות (כחצי סטיית תקן): ממוצע מדינות ה-OECD היה 496 במתמטיקה ו-501 במדעים. הישגם זה של תלמידי ישראל דירג את ישראל במקום ה-36 באוריינות קריאה מבין 64 המדינות שנטלו חלק במחקר ובמקום ה-41 באוריינות מתמטיקה ובאוריינות מדעים. יש לשים לב כי מכיוון שקבוצת המדינות המשתתפות בכל אחד ממחזורי המחקר משתנה ממחזור למחזור, אין להשוות את באופן ישיר את הדירוג של מדינות בין מחזורי המחקר השונים.

פיז"ה 2012

התוצאות שלהלן הן תוצאות המדינות/הכלכלות המובילות בהישגיהן במבחני הפיזה בשלושת תחומי האוריינות שנבדקו ב-2012.

מתמטיקה	מדעים	אוריינות
1. שאנגחאי, סין 613 2. 573 3. 561 4. 560 5. 554 6. מקאו, סין 538 7. 536 8. 535 9. 531 10. 523	1. שאנגחאי, סין 570 2. 545 3. 542 4. 538 5. 536 6. 524 7. 523 8. 523 9. 523 10. 518	1. שאנגחאי, סין 580 2. 555 3. 551 4. 547 5. 545 6. 541 7. 538 8. 528 9. 526 10. 525

בשנת 2012, ממוצע ישראל באוריינות מתמטיקה היה 466 וישראל דורגה במקום ה-41, הממוצע באוריינות מדעים היה 470 וגם כאן ישראל דורגה במקום ה-41, וממוצע ישראל באוריינות קריאה היה 486 וישראל דורגה במקום ה-34.

פיזה 2015

התוצאות שלהלן הן תוצאות המדינות/הכלכלות המובילות בהישגיהן במבחני הפיזה בשלושת תחומי האוריינות שנבדקו ב-2015.

מתמטיקה	מדעים	אוריינות
1. 564 2. 548 3. מקאו, סין 544 4. 542 5. 532 6. בייגין, שאנגחאי, ג'יאנגסו, גואנגדונג, סין 531 7. 524 8. 521 9. 520 10. 516	1. 556 2. 538 3. 534 4. 532 5. 531 6. מקאו, סין 529 7. 528 8. 525 9. 523 10. בייגין, שאנגחאי, ג'יאנגסו, גואנגדונג, סין 518	1. 535 2. 527 3. 527 4. 526 5. 521 6. 519 7. 517 8. 516 9. נורווגיה 513 10. 509

בשנת 2015, הממוצע של ישראל באוריינות מדעים היה 467 והיא דורגה במקום ה-40, ממוצע ישראל באוריינות קריאה היה 479 וישראל דורגה במקום ה-37, באוריינות מתמטיקה הממוצע היה 470 וישראל דורגה במקום ה-39.

פיזה 2018

המחזור האחרון של מחקר פיז"ה התקיים בפברואר 2018. במחקר זה, כמו ב-2015, כל המחקר הועבר באמצעות מחשבים, הן המבחנים והן השאלונים. במחקר זה הייתה אוריינות קריאה במוקד המדידה, ואילו אוריינות מתמטיקה ומדעים היו תחומי משנה. במחזור זה היה תחום "אורח": יכולות גלובליות (Global Competences) (ראו מעלה להרחבה).

על פי התוצאות שפורסמו בישראל ב-3 בדצמבר 2019, ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע הציונים במדינות ה OECD והפערים בין המגזרים בישראל התרחבו, ואף חלה צניחה בהישגי התלמידים בחברה הערבית.

לקריאה נוספת

• יולי תמיר, "מהפכת החינוך המדיד", בתוך : מהפכות – נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2017, עמ' 47–57.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מבחן פיז"ה (באנגלית)
• אתר מבחן פיז"ה ב-OECD (באנגלית)
• מחקר פיז"ה באתר הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
• פיז"ה פתוח – מערכת המציגה את נתוני מבחן פיז"ה
• אביבה קליגר, מבחנים בין-לאומיים כסטנדרטים למערכת החינוך, מעוף ומעשה 15, 2013
• שירה קדרי-עובדיה, גם השנה תלמידי ישראל צפויים להגיע למבחני פיזה כשהם לא מוכנים. מדוע?, באתר הארץ, 26 בינואר 2022

• מבחן פיז"ה, ברשת החברתית פייסבוק
• מבחן פיז"ה, סרטונים בערוץ היוטיוב