בית הקברות סנהדריה

בית הקברות סנהדריה
פרטי בית הקברות
דת	יהדות
תאריך הקמה	1948
קואורדינטות	31°47′49″N 35°13′16″E / 31.797°N 35.221°E
	(למפת ירושלים רגילה) בית הקברות סנהדריה

בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

בית הקברות סנהדריה, ממוקם כמה מאות מטרים מגן עירוני ובו קברים מתקופת בית שני המוכר בשם קברי הסנהדרין.

היסטוריה

עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. החברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", השיגו את השטח של חוות ניסיונות חקלאית בשולי שכונת סנהדריה לצורך קבורה, והמקום היה לבית הקברות סנהדריה. חלק מהנפטרים נקברו גם בבית העלמין בשכונת שערי צדק ובבית הקברות שייח' באדר. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והן שבתו מפעולה עד לחידוש הקבורה בהר המנוחות בסוף 1951.

הנקברים הראשונים בבית עלמין זה היו ארבעים ושניים (מבין 58) חללי מכונית התופת שפוצצה ברחוב בן-יהודה. הקבורה במקום נמשכה למרות מחאות תושבי סנהדריה שטענו שהקבורה במקום תפגע בהתפתחות השכונה^[1].

בט' באייר תש"ח, 18 במאי 1948, הפך המצב בסנהדריה מסוכן ונוצר צורך למצוא מקום אחר לקבורת המתים^[2]. בימי ההפוגה הראשונה נעשה ניסיון לחזור ולקבור בבית הקברות סנהדריה, אולם לאחר שאחד מחברי החברה קדישא נהרג מירי צלף, שבו לקבור בשייח' באדר^[2].

לאחר מלחמת העצמאות, משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה תחת שליטה ירדנית, הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע. באותה תקופה שכן בית הקברות בקצה העיר בסמוך לקו העירוני, מול גבעת התחמושת.

עד סוף 1951 התקיימה קבורה זמנית בבית העלמין שייח' באדר ועל כן רבים העדיפו להיקבר בסנהדריה, שבה הקבורה נחשבה קבורת קבע, ועבור הקבורה בה גבתה החברה קדישא מחיר גבוה יותר^[3].

בעקבות פתיחת בית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוחל ביוני 1951 בפינוי החיילים שנקברו בסנהדריה להר הרצל^[4].

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו חלק מהנקברים במקום אל בית העלמין בהר הזיתים. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה, ובית הקברות הפך למובלעת בתוך תחום ירושלים.

אופי בית הקברות

בבית הקברות סנהדריה קיימים קברי שדה רגילים או "זוגיים" ורק חלקה אחת של קבורה רוויה (בקומות). כיום בית הקברות אינו מתרחב, מאחר שנשארו בו מעט מקומות קבורה פנויים.

בניגוד למנהג הרגיל בירושלים, לפיו בבתי קברות ליהודים אשכנזים המצבות שוכבות ולא עומדות, בבית קברות זה ישנן גם מצבות עומדות.

אזכורים נוספים

בחיבורו 'מסע בחלל הפנוי' מספר דב אלבוים את זכרונות ילדותו מבית הקברות סנהדריה:

למסלול ההליכה הקבוע שלי הייתה נקודת-מוצא קבועה: בית-הקברות היוקרתי של שכונת סנהדריה, השוכן באחד הצמתים ההומים שבצפון העיר, לא הרחק מבית הורי. הייתי מגיע אל חומות האבן הגבוהות שלו, משתדל להסיט את מבטי מפנסי המכוניות החולפות, והוגה תמיד בכתובת הגדולה המתנוססת מעליו - "בית מועד לכל חי", מליצה מעודנת לבית-קברות, שיש בה איום מוחשי על כל מי שעובר בצומת דרך שגרה. בעודי חולף על פני החומות, הייתי נזכר בהתגנבויות הילדות שלי ושל חברי אל תוך בית-הקברות בשעות הלילה שנראו בעינינו התמימות כמבחן אומץ...

בשירו "אהבתי" מספר המשורר נח שלומוביץ זכרונות ילדות של נער שגר בסמיכות לבית הקברות:

"אהבתי את בית הקברות של סנהדריה מצבות עומדות מטפסים וקופצים. ליד החומה רחוק מהמתים. שלא יראו. כמה גדלת, (את כבר צריכה חזיה). התרגשנו. צחקקנו. בסוף גם התנשפנו. קצת. כולם פה מתים. ואני, מת עלייך..."

אישים מפורסמים הקבורים בבית הקברות

הרב ד"ר יהודה לייב מאגנס – נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית
הרב מאיר בר-אילן – ממנהיגי המזרחי, על שמו נקרא הרחוב הסמוך לבית הקברות רחוב בר-אילן
פרופ' אלעזר ליפא סוקניק – ראשון חוקרי המגילות הגנוזות
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג – הרב הראשי לישראל
הרב יעקב משה חרל"פ - ראש הישיבות מרכז הרב ובית זבול
הרב אריה לוין – משגיח ירושלמי שנודע כ"אבי האסירים"
פרופ' שמואל הוגו ברגמן – פילוסוף
פרופ' גרשם שלום – חוקר הקבלה
הרב בן ציון אבא שאול – ראש ישיבת פורת יוסף
הרב עובדיה יוסף – הרב הראשי לישראל ופוסק, מנהיג מפלגת ש"ס
מרים נאור – נשיאת בית המשפט העליון
הרב חכם שלום כהן ראש ישיבת פורת יוסף, נשיא מועצת חכמי התורה
הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו - ראש ישיבת עץ חיים במונטרה
הרב משה בוצ'קו - ראש ישיבת ההסדר היכל אליהו (עץ חיים)
הרב שלום שמואלי ראש ישיבת המקובלים נהר שלום
אישים נוספים שנקברו בבית הקברות סנהדריה

בשנותיה הראשונות של המדינה, התרחשו בבית הקברות מספר לוויות גדולות, קבורתם בקבר אחים של נרצחי שיירת הדסה, וכן של הרוגי הפיגוע ברחוב בן-יהודה בימי מלחמת העצמאות, ובשנים שלאחריה קבורת אפר יהודי אוסטריה שנאסף במחנות ההשמדה, וקבורת נספי אסון הקסטל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות סנהדריה בוויקישיתוף

יהושע לביא, מסתרי בית הקברות בסנהדריה, בבלוג "עונג שבת", 5 בספטמבר 2017

הערות שוליים

^ מחאת תושבי סנהדריה, הצופה, 8 במרץ 1948
^ ¹ ² ישראל ברדקי, על קבורת המתים בירושלים, המשקיף, 30 בנובמבר 1948
^ חיים יפת, בין גבעת רם להר המנוחות, הַבֹּקֶר, 18 בנובמבר 1951
^ החלה העברת ארונות החללים מבית הקברות העראי בסנהדריה, הצופה, 7 ביוני 1951

[1] מחאת תושבי סנהדריה, הצופה, 8 במרץ 1948

[ברדקי-2] ¹ ² ישראל ברדקי, על קבורת המתים בירושלים, המשקיף, 30 בנובמבר 1948

[3] חיים יפת, בין גבעת רם להר המנוחות, הַבֹּקֶר, 18 בנובמבר 1951

[4] החלה העברת ארונות החללים מבית הקברות העראי בסנהדריה, הצופה, 7 ביוני 1951

[1]

[2]

[3]

[4]