משרד החינוך
 | |
 | |
| בניין לב רם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| תאריך הקמה | 1949 |
| ממשלה |
 ממשלת ישראל |
| שר | יואב קיש |
| תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
| מנכ"ל | מאיר שמעוני |
| תקציב | 70 מיליארד ש"ח (2022) |
| שמות קודמים |
משרד החינוך, התרבות והספורט משרד החינוך והתרבות |
| edu.gov.il | |
| קואורדינטות | 31°46′05″N 35°13′26″E / 31.7681°N 35.2239°E |
 | |
  | |
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי.
כן, היה אמון על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בין-לאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השר והמשרד
בעברית ארכאית |
|---|
|
הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949–1960)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בממשלה הזמנית שהוקמה במאי 1948 לא הוקם משרד חינוך ולא נבחר שר חינוך. משרד החינוך הוקם רק במרץ 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר.[1] המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.
בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.
1960–1977
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק פחות בחינוך ויותר בהקניית ידע שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות. במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14–16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.
בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך בישראל ב-1961 נמצא שיעור אנאלפביתיות גבוה ועל כן הוצא לפועל "המבצע לביעור הבערות" במסגרתו נעשתה השלמת השכלה למבוגרים, בתחום השפה, הקריאה והכתיבה. באמצע שנות ה-70 היוזמה הוחלפה בתוכנית תהיל"ה.
1977–2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 ולאחריהן היו מספר שביתות מורים, לדוגמה שביתת ארגון המורים ב-2008. בעקבות השביתות נחתמו מספר הסכמי השכר והוצעו לפועל מספר רפורמות כדוגמת רפורמת עוז לתמורה. כן הושקה רפורמה בשם אופק חדש המבוססת על דו"ח ועדת דוברת.
ב-2003 הושקה התוכנית 100 מושגי יסוד אשר בוטלה ב-2006.
מאז 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע. בממשלה ה-33 שי פירון כיהן כשר החינוך ולימור לבנת המשיכה לכהן כשרת התרבות והספורט, ובממשלה ה-34 נפתלי בנט כיהן כשר החינוך ומירי רגב כיהנה כשרת התרבות והספורט. בעקבות אי הצלחה להקים ממשלה לאחר הבחירות באפריל 2019 וקיום בחירות חדשות בספטמבר 2019, פוטר נפתלי בנט[2] ובמקומו מונה רפי פרץ לשר החינוך בממשלה הזמנית.
עם השבעת הממשלה ה-35 מונה יואב גלנט לתפקיד שר החינוך, כאשר במקביל תחום ההשכלה הגבוהה פוצל ממשרד החינוך והועבר למשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה בראשותו עמד זאב אלקין עד התפטרותו והצטרפותו למפלגת תקווה חדשה.
במהלך כהונת הממשלה ה-36 השרה יפעת שאשא-ביטון קידמה רפורמה לפיה יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות הספרות, תנ"ך ואזרחות ויוחלפו בעבודת מחקר מסכמת והערכות פנימיות בית ספריות. עם כניסתו של יואב קיש לתפקיד שר החינוך במסגרת הממשלה ה-37, ביטל קיש את הרפורמה.[3]
משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם שהפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר.[4]
בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.
בשנים 2013–2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך.[5]
ב-2019 הוגשה עתירה מצד ארגוני יהדות פלורליסטית נגד משרד החינוך בשל נוהל המפחית בעשרות אלפי שקלים את התמיכה בפעילות ארגונים אלה בבתי ספר. באפריל 2021 פסל בג"ץ את הנוהל המדובר, ואף הדגיש את החשיבות ליישום עקרונות דו"ח ועדת שנהר להוראת היהדות בחינוך הממלכתי.[6] בנובמבר 2021 פורסם כי משרד החינוך אינו מיישם את פסיקת בג"ץ וכי הפגיעה באותם הארגונים נמשכת.[7]
בתחילת מלחמת חרבות ברזל נסגרו מוסדות החינוך בהוראת פיקוד העורף. כשבועיים לאחר מכן אישר פיקוד העורף חזרה הדרגתית ללימודים. חרף אישור זה, מוסדות לימוד רבים המשיכו בלימודים מקוונים בלבד.[8] משרד החינוך פרסם נוהל המאפשר להורים לתגבר את האבטחה במוסדות החינוך, ונוהל נוסף לשילובם של תלמידים במקום המגורים שאליו עברו מחמת המלחמה.[9]
תקציב משרד החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 היה תקציב משרד החינוך 50.9 מיליארד שקל, כש-70% ממנו מיועד לתשלום שכר של עובדי הוראה.[10] בתקציב המדינה לשנת 2019 הפך תקציב המשרד לשני בגודלו מבין משרדי הממשלה, אחרי משרד הביטחון.[11] בשנת 2022, לראשונה נהיה המשרד בעל התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, תקציבו לשנה זו עמד על כ-70 מיליארד שקלים והיווה כ-14.9% מכלל תקציב המדינה.[12]
מבנה המשרד ויחידותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהלת המשרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידות המשרד כוללות:
- שר החינוך
- המנהל הכללי
- אגף בכיר קשרי חוץ
- אגף תקשורת, דוברות והסברה
- חשב בכיר
- יועצת משפטית
- מדען ראשי
- המזכירות הפדגוגית
רשות החדשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו.
למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי שר החינוך, גדעון סער.[13]
מאוקטובר 2013 עד 2016 כיהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. החליף אותו ד"ר איתי אשר שנפטר בספטמבר 2019 בעודו מכהן.[14]
המזכירות הפדגוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזכירות הפדגוגית היא הסמכות העליונה במשרד החינוך בכל הנושאים הפדגוגיים של מערכת החינוך והזרוע להתוויית המדיניות הפדגוגית של המשרד.
פעילות המזכירות הפדגוגית: תכנון פדגוגי, סיוע לשר ולהנהלת המשרד בעיצוב המדיניות הפדגוגית, גיבוש מדיניות הוראת המקצועות ודרכי ההערכה, עידוד והפעלת ניסויים ויוזמות המשמשים כתשומה לגיבוש מדיניות כללית. מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך מגני הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה.
אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תוכנית הלימוד, קביעת תוכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בישראל ומחוצה לה.
בין העומדים בראשות המזכירות הפדגוגית היו פרופ' יעקב כץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר צבי צמרת, פרופ' עפרה מייזלס, ד״ר ניר מיכאלי, ד״ר משה ויינשטוק. בראש המזכירות הפדגוגית עומדת החל מחודש אוגוסט 2018, ד"ר מירי שליסל.
מינהלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד החינוך מחולק למגוון מינהלים האחראיים על תחומים שונים:
- מינהל ההון האנושי
- מינהל כלכלה ולתקציבים
- המינהל הפדגוגי
- מינהל תאום ובקרה
- מינהל עובדי הוראה
- אגף בכיר כח אדם בהוראה
- מינהל חברה ונוער
- מינהל הפיתוח
- מינהל מדע וטכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע
- מינהל חינוך דתי
- מינהל ביטחון, בטיחות סביבתית ושעת חירום
- אגף בכיר מוסדות תורניים
- אגף בכיר בחינות
- מינהל רישוי בקרה ואכיפה
- אגף בכיר תפעול רכש ולוגיסטיקה
מינהל חברה ונוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינהל חברה ונוער[15] אחראי על החינוך החברתי–ערכי של כלל תלמידי מדינת ישראל לאור מטרות החינוך (חוק חינוך 2000).
מינהל חברה ונוער מתמחה בפיתוח מיומנויות חברתיות, חיזוק החינוך לערכים, טיפוח החשיבה וההתנהגות המוסרית, חינוך למעורבות, לסולידריות ולאחריות חברתית.
אלה מהווים את ליבת התפיסה החינוכית של כל תחומי העשייה של המינהל, ומהם נגזרים התכנים, העקרונות המנחים ומסגרות הפעולה כאחד בעתות שגרה וחירום.
המינהל למדע ולטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידה מקצועית העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך למדעים, חינוך לטכנולוגיה וחינוך ליישומי מחשב בחינוך. שלושת התחומים משולבים באופן אינטגרטיבי האחד בשני במטרה להצמיח בוגרים של מערכת החינוך, שיהיו בעלי ידע ומיומנויות הנדרשות לשילוב בחברה, בתעשייה ובמחקר בעידן הידע.
במסגרת פעילויות המינהל, מתקיימות קייטנות קיץ דיגיטליות לתלמידים ברחבי ישראל החל מכיתות ד'. הקייטנות מועברות על ידי מורים מוסמכים, באמצעות למידה מרחוק.
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחוז ירושלים
- מחוז הדרום
- מחוז תל אביב
- מחוז המרכז
- מחוז חיפה
- מחוז הצפון
- מנח"י
- מחוז חרדי
- מחוז התיישבותי
מרכזי הדרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד החינוך מפעיל מספר מרכזי הדרכה ברמה הארצית[16]
מרכזי הדרכה ארציים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז הדרכה הכשרות והשתלמויות –"סמינר שיין"
- מרכז הדרכה ארצי חברתי
- מרכז הדרכה מנהיגות ופיתוח
- מרכז הדרכה פדגוגי טכנולוגי
- מרכז הדרכה הכנה לשירות משמעותי
- מרכז הדרכה של"ח וידיעת הארץ
- מרכז הדרכה מסעות לפולין
- מרכז הדרכה הנחלת זיכרון השואה
- מרכז הדרכה חברה ערבית
- מרכז הדרכה חינוך ממלכתי דתי
מרכזי הדרכה מחוזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז הדרכה ת"א
- מרכז הדרכה מרכז
- מרכז הדרכה ירושלים ומנח"י
- מרכז הדרכה חיפה
- מרכז הדרכה צפון
- מרכז הדרכה דרום
- מרכז הדרכה דרוזי
- מרכז הדרכה חרדי
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.
יחידות סמך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנהל מינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי, ועליית הנוער
- בעבר: הטלוויזיה החינוכית הישראלית (נסגרה והועברה לאחריות תאגיד השידור הישראלי)
שרי החינוך וסגניהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משרד החינוך והתרבות | |||||||
| 1 | 
|
זלמן שזר
(1889–1974) |
מפא"י | 10 במרץ 1949 | 1 בנובמבר 1950 | הראשונה | |
| 2 | .jpg)
|
דוד רמז
(1886-1951) |
1 בנובמבר 1950 | 19 במאי 1951
נפטר בכהונתו |
השנייה | ||
| 3 | 
|
ראש הממשלה
(1886-1973) |
19 במאי 1951 | 8 באוקטובר 1951 | |||
| 4 | 
|
בן-ציון דינור
(1884-1973) |
מפא"י לא ח"כ |
8 באוקטובר 1951 | 3 בנובמבר 1955 | השלישית | |
| הרביעית | |||||||
| החמישית | |||||||
| השישית | |||||||
| 5 | 
|
זלמן ארן
(1899-1970) |
מפא"י | 3 בנובמבר 1955 | 10 במאי 1960 | השביעית | |
| השמינית | |||||||
| התשיעית | |||||||
| 6 | 
|
אבא אבן
(1915-2002) |
10 במאי 1960 | 26 ביוני 1963 | |||
| העשירית | |||||||
| (5) |
|
זלמן ארן
(1899-1970) |
26 ביוני 1963 | 15 בדצמבר 1969 | האחת עשרה | ||
| השתים עשרה | |||||||
| המערך הראשון | |||||||
| השלוש עשרה | |||||||
| העבודה | |||||||
| המערך השני | |||||||
| הארבע עשרה | |||||||
| 7 | 
|
סגן רה"מ
(1918-1980) |
15 בדצמבר 1969 | 3 ביוני 1974 | החמש עשרה | ||
| השש עשרה | |||||||
| 8 | 
|
אהרון ידלין
(1926-2022) |
3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | השבע עשרה | ||
| 9 | 
|
זבולון המר
(1936-1998) |
מפד"ל | 20 ביוני 1977 | 13 בספטמבר 1984 | השמונה עשרה | |
| התשע עשרה | |||||||
| העשרים | |||||||
| 10 | .jpg)
|
סגן רה"מ
(1921-2015) |
המערך השני | 13 בספטמבר 1984 | 15 במרץ 1990
התפטר מתפקידו |
העשרים ואחת | |
| העשרים ושתיים | |||||||
| העשרים ושלוש | |||||||
| מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר | |||||||
| (9) |
|
זבולון המר
(1936-1998) |
מפד"ל | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | |
| 11 | .jpg)
|
שולמית אלוני
(1927-2014) |
מרצ | 13 ביולי 1992 | 11 במאי 1993 | העשרים וחמש | |
| 12 | .jpeg)
|
אמנון רובינשטיין
(1931-2024) |
מרצ | 7 ביוני 1993 | 22 בנובמבר 1995 | ||
| משרד החינוך, התרבות והספורט | |||||||
| 12 |
|
אמנון רובינשטיין
(1931-2024) |
מרצ | 22 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | העשרים ושש | |
| (9) |
|
זבולון המר
(1936-1998) |
מפד"ל | 18 ביוני 1996 | 20 בינואר 1998
נפטר בכהונתו |
העשרים ושבע | |
| 13 | 
|
יצחק לוי
(1947-) |
25 בפברואר 1998 | 6 ביולי 1999 | |||
| משרד החינוך | |||||||
| 14 | .JPG)
|
יוסף שריד
(1940-2015) |
מרצ | 6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | |
| 15 | 
|
לימור לבנת
(1950-) |
הליכוד | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | העשרים ותשע | |
| משרד החינוך, התרבות והספורט | |||||||
| 15 |
|
לימור לבנת
(1950-) |
הליכוד | 28 בפברואר 2003 | 14 בינואר 2006 | השלושים | |
| 16 | .jpg)
|
מאיר שטרית
(1948-) |
קדימה | 18 בינואר 2006 | 4 במאי 2006 | ||
| משרד החינוך | |||||||
| 17 | .jpg)
|
יולי תמיר
(1954-) |
עבודה-מימד העבודה |
4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | השלושים ואחת | |
| 18 | _(cropped)_(cropped).jpg)
|
גדעון סער
(1966-) |
הליכוד | 31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | |
| 19 | .jpg)
|
שי פירון
(1965-) |
יש עתיד | 18 במרץ 2013 | 4 בדצמבר 2014
התפטר מתפקידו |
השלושים ושלוש | |
| מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו | |||||||
| 20 | .jpg)
|
ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 25 במרץ 2015 | 14 במאי 2015 | ||
| 21 | .jpg)
|
נפתלי בנט
(1972-) |
הבית היהודי | 14 במאי 2015 | 4 ביוני 2019 | השלושים וארבע | |
| הימין החדש | |||||||
| 22 | 
|
רפי פרץ
(1956-) |
איחוד מפלגות הימין | 23 ביוני 2019 | 17 במאי 2020 | ||
| ימינה | |||||||
| הבית היהודי-האיחוד הלאומי | |||||||
| 23 | .jpg)
|
יואב גלנט
(1958-) |
הליכוד | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | |
| 24 | .jpg)
|
יפעת שאשא ביטון
(1973-) |
תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | |
| 25 | .jpg)
|
יואב קיש
(1968-) |
הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | השלושים ושבע | |
שרים נוספים במשרד החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דיוקן | שם (תקופת חיים) |
סיעה | יחד עם השר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חיים ביטון
(1978–) |
מפלגת ש"ס | יואב קיש | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | השלושים ושבע | |
סגני שר החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
_-_Soccer_Player_Yehoshua_Glazer_Receiving_Medal_(Zevulon_Hammer).jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
מנכ"לי משרד החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 
|
ברוך בן-יהודה | 1948 | 1951 |
| 2 | 
|
אליעזר ריגר | 1951 | 1954 |
| 3 | 
|
משה אבידור | 1954 | 1960 |
| 4 | 
|
חנוך רינות | 1960 | 1967 |
| 5 | _(cropped).jpg)
|
יעקב שריד | 1967 | 1970 |
| 6 | 
|
אלעד פלד | 1970 | 1976 |
| 7 | 
|
אליעזר שמואלי | 1976 | 1986 |
| 8 | _(cropped).jpg){kind=spacer}
|
שמשון שושני | 1986 | 1989 |
| 9 | 
|
דן שרון | 1989 | 1990 |
| 10 | 
|
זבולון אורלב | 1990 | 1992 |
| (8) |
|
שמשון שושני | 1993 | 1996 |
| 11 |
|
בן ציון דל | 1996 | 1999 |
| 12 |
|
שלומית עמיחי | 1999 | 2001 |
| 13 | 
|
רונית תירוש | 2001 | 2005 |
| (מ"מ) |
|
עמירה חיים[17] | 2005 | 2006 |
| 14 | 
|
שמואל אבואב | 2006[18] | 2007 |
| (12) |
|
שלומית עמיחי | 2007[19] | 2009 |
| (8) |
|
שמשון שושני | 2009[20] | 2011 |
| 15 | 
|
דלית שטאובר | 2011[21] | 2013 |
| 16 | 
|
מיכל כהן | 2013[22] | 2017 |
| (14) |
|
שמואל אבואב | 2017[23] | 2020 |
| 17 | 
|
עמית אדרי | 2020[24] | 2021 |
| 18 | 
|
יגאל סלוביק | 2021 | 2021 |
| (15) |
|
דלית שטאובר | 2021 | 2023 |
| 19 | .jpg)
|
אסף צלאל | 2023 | 2023 |
| 20 | 
|
מאיר שמעוני | 2023 | מכהן |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
עיינו גם בפורטל
פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד. |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משרד החינוך
משרד החינוך, ברשת החברתית פייסבוק
משרד החינוך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
משרד החינוך, ביישום טלגרם
משרד החינוך, ברשת החברתית אינסטגרם
משרד החינוך, ברשת החברתית טיקטוק
משרד החינוך, סרטונים בערוץ היוטיוב
אתר משרד החינוך- תולדות החינוך, באתר משרד החינוך
ליאור דטל, משרד החינוך בע״מ: כך מקבלים מאות גופים פרטיים כ-11 מיליארד ש״ח, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 2014- ליאור דטל, תקציב עתק ויחסי ציבור בחינם: איך נהפך שר החינוך לתפקיד נחשק?, באתר TheMarker, 8 באפריל 2019
- תקציב החינוך לאורך שנים, אתר משרד החינוך
- על הוועד הישראלי לאונסק"ו
- חינוך ובתי ספר בישראל: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- שרי חינוך מימין ומשמאל מנסים להנחיל ערכים באמצעות המערכת הריכוזית ונכשלים, השילוח
- תקציב משרד החינוך במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- שירה קדרי־עובדיה, קיווינו שיהיה אפשר אחרת, אבל אי אפשר. התפטרנו ממערכת החינוך, ואלה הסיבות, באתר הארץ, 19 בינואר 2022
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף יונאי, מתווה לחינוך במדינה העברית, דור לדור ל"א, תשס"ז, עמ' 13
- ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, נתניהו פיטר את נפתלי בנט ואיילת שקד, באתר ynet, 2 ביוני 2019
- ^ תמר טרבלסי חדד, שר החינוך קיש הודיע רשמית: רפורמת הבגרויות של שאשא ביטון מבוטלת, באתר ynet, 5 בינואר 2023
- ^ ענן חינוכי(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021)
- ^ השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס ראשון(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021), 7.1.2014 ו-השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס שני(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021), 11.3.2014, באתר האינטרנט של "שיתופים – לקידום החברה האזרחית"
- ^ אור קשתי, בג"ץ פסל נוהל של משרד החינוך שפגע בתמיכה בפעילות ארגוני יהדות פלורליסטים, באתר הארץ, 12 באפריל 2021;
בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל ואחרים נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־7 באפריל 2021 - ^ אור קשתי, משרד החינוך מתעלם מפסיקת בג"ץ: פרסם נוהל שפוגע בארגוני יהדות פלורליסטיים, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021
- ^ שחר אילן, "ההורים מתים מפחד": 12 אלף מוסדות חינוך יכולים לחזור לפעילות אך אינם עושים זאת, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, "נערכים לחזרתם של שני מיליון תלמידים": אלו הנחיות פיקוד העורף החדשות, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023;
מיכל מרנץ, שר החינוך: כ-40% מהתלמידים למדו בלמידה פיזית; בתי ספר יוקמו באתרים אליהם פונו תושבי הדרום והצפון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 באוקטובר 2023 - ^ מבקר המדינה, משרד החינוך - תקציב משרד החינוך - היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה, באתר מבקר המדינה, 1 בנובמבר 2016
- ^ זאב קליין, אושר תקציב המדינה לשנת 2019, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2018
- ^ הסדנא לידע ציבורי, מפתח התקציב, באתר next.obudget.org
- ^ אור קשתי, שר החינוך סער פיטר את המדען הראשי של משרדו לאחר עשרה חודשים בתפקיד, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2010
- ^ ליאור דטל, מת המדען הראשי של משרד החינוך, ד"ר איתי אשר, באתר TheMarker, 24 בספטמבר 2019
- ^ מינהל חברה ונוער, באתר edu.gov.il
- ^ מרכזי הדרכה במשרד החינוך, באתר edu.gov.il
- ^ הארכת מינויה של ממלאת מקום המנהל הכללי של משרד החינוך התרבות והספורט, החלטה מספר 4744 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 42 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהלת הכללית של משרד החינוך, החלטה מספר 2439 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי מנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 3717 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 762 של ממשלת ישראל, משנת 2013, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ מינוי מנהל כללי של משרד החינוך, החלטה מספר 2519 של ממשלת ישראל, משנת 2017, באתר של משרד ראש הממשלה(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021)
- ^ עמית אדרי מונה למנכ"ל משרד החינוך, באתר ynet, 9 ביולי 2020
| שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| מנכ"לי משרד החינוך | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|
