לדלג לתוכן

גאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאיה
Γαία
תרבות דת יוון העתיקה, מיתולוגיה רומית עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים טרה, מאטקה זמלייה, יורד עריכת הנתון בוויקינתונים
אב כאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם המרה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים ניקס, ארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אוראנוס, קרונוס
צאצאים Ourea, תיאה, קְרֶאוּסָה, יאפטוס, פונטוס, היפריון, טתיס, Aristaeus, אורנוס, ריאה, קרונוס, Syceus, Pheme, מאנס, Emphytus, Acmon, דיונה, Hyllus, אנטיאוס, כריבדיס, Abseus, טלצ'ינים, Adanus, מגארה, טיסיפונה, אלקטו, Gorgone, Phlyus, Glauce, Diophorus, Cepheus, דפנה, Dolos, אכידנה, Dolor, Effra, טריפטולמוס, דמסן, Colophonus, אוריביה, Aegaeon, Corydon, אטנה, Athos, Altercatio, Euonymus, תאומאס, מנמוסינה, פורקיס, Ephialtes, Clytius, Gyges, Porphyrion, Hippolytos, Gration, בריירוס, Brontes, מימס, Damysos, אוקיינוס, Eurymedon, Alpos, טיפון, Enceladus, Alcyoneus, קטו, Anax, Astraios, קריוס, נראוס, Arges, פויבה, תמיס, קויוס, טיטיוס, Pallas, Melia, Peloreus, Hoplodamus, Eurytos, Steropes, קוטוס, Polybotes, Otus, אפרודיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאיהיוונית: Γαῖα; צורה שירית של Γῆ, אדמה) היא כינוי להאנשה של כדור הארץ, שמה של האדמה בתרבויות מסוימות[1] וכן שמה של אמא אדמה במיתולוגיה היוונית.

גאיה במיתולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאיה מושיטה את התינוק אריכתוניוס (Ἐριχθόνιος) (Erichthonius of Athens)[2] לאתנה

נקראה ביוונית עתיקה מא גא - "אמא אדמה" וכך גם מקבילתהּ במיתולוגיה רומית: טֶרָה מאטר או טֶלוּס (Tellus). בשפה העברית מקובל, בעקבות כינויים אלה המונח "אמא אדמה".

על פי רוב המקורות[3] גאיה נוצרה מתוך הכאוס. היא הולידה עם אוראנוס את פונטוס (הים השחור) ואת טרטרוס (השמים), הקיקלופים והטיטאנים שמהם נוצרו האלים האולימפיים. עם פונטוס היא הולידה אלי ים ומים (למשל את פורקיס).

אורנוס החביא את ילדיה של גאיה, ההקאטונכרים (Hecatonchires) הענקים בעלי מאה הידיים ואת הקיקלופים, בטרטרוס (בטן האדמה), כדי שלא יראו אור יום.

הדבר הכאיב לגאיה (תרתי משמע, בגלל שהם היו כלואים בתוכה וגם בגלל צער ילדיה), והיא יצרה אבן חלמיש אפורה וחצבה ממנה חרמש. את החרמש היא נתנה לטיטאנים ופקדה עליהם שיעזרו לה. קרונוס היה היחיד שציית, ובעזרת החרמש תקף את אביו אורנוס וסירס אותו.

מהדם שניתז על האדמה נולדו האריניות (אלות הזעם והנקמה), הגיגאנטים וחלק מהנימפות. לפי גרסה אחת, מהאשכים שהושלכו לים נולדה אפרודיטה.

לפי גרסה אחרת הדם שניתז אל הים גרם לו לרתוח ולהוציא קצף, שמתוכו יצאה פנינה ורודה ששטה לה אל חופי האי קפריסין, ומתוכה יצאה אפרודיטה אל אוויר העולם.

כאשר עלה קרונוס לשלטון, הוא גירש את ההקאטוניכרים ואת הקיקלופים בחזרה לטרטרוס.

שבועה בשמה של גאיה נחשבה ביוון כאחת השבועות החמורות ביותר, המחייבות את הנשבע לקיים את ההבטחה כמעט בכל מחיר.

בציורים נראה לרוב פלג גופה העליון של גאיה מעל האדמה. בכמה ציורים נראית גאיה שכובה על פני האדמה כשמסביבה משרתיה. בציורים המופיעים על אגרטלים חוזר המוטיב של מסירת אֶריכתוניוס לאתנה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, γαῖα, www.perseus.tufts.edu
  2. ^ מלך אתונה לעתיד, שלפי אגדות מסוימות נולד מהאדמה וגודל על ידי האלה אתנה
  3. ^ מקורות אחרים כמו תאוגוניה של הסיודוס מספרים כי כל ארבעת האלים: כאוס (תוהו ובוהו), גאיה (אדמה), ארוס (אהבה) וטרטרוס (שאול) נוצרו ביחד, מקורות נוספים מספרים שגאיה היא בתו של כרונוס