לדלג לתוכן

מרים מרגוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים מרגוליס
Miriam Margolyes
מרים מרגוליס, 2008
מרים מרגוליס, 2008
לידה 18 במאי 1941 (בת 83)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Miriam Margolyes עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטרליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1965
עיסוק שחקנית קולנוע
מקום לימודים
בן או בת זוג הת'ר סאתרלנד (1968–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצינה במסדר האימפריה הבריטית
  • Audie Award for Best Female Narrator עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.miriammargolyes.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים מרגוליסאנגלית: Miriam Margolyes‏; נולדה ב-18 במאי 1941) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודייה-בריטית, זוכת פרס באפט"א. התפרסמה בסרטים "עידן התמימות", "להיות ג'וליה", "הארי פוטר וחדר הסודות", "גברות בלוונדר" ו"רומיאו וג'ולייט".

מרגוליס נולדה באוקספורד. בת יחידה לג'וזף מרגוליס (1899–1995), רופא סקוטי מגלאזגו, ולרות (לבית סנדמן; 1905–1974), בתו של סוחר רהיטים מליברפול, שלאחר מכן עבר ללונדון. היא גדלה במשפחה יהודית, שמוצאה מבלארוס ופולין. סבא רבא מצד אמה, סימאון סנדמן, נולד בעיירה הפולנית מרגונין, שבה ביקרה מרגוליס בשנת 2013. סבה נולד באינדורה בבלארוס, שבאותה תקופה הייתה חלק האימפריה הרוסית.

מרגוליס למדה בתיכון באוקספורד ובקולג' ניונהאם, אוניברסיטת קיימברידג', שם גם החלה לשחק במועדון הדרמה החובבני "פוטלייטס".

בשל מחלת אמה נאלצה לקחת פסק זמן מהקריירה שלה על מנת לטפל בה. מרגוליס גם השקיעה כרבע מיליון ליש"ט בטיפולים רפואיים עבור אביה.

מרגוליס קיבלה בשנת 2001 את אות מסדר האימפריה הבריטית על תרומתה לתחום הדרמה[1].

מרגוליס פעילה בארגון הבריטי "יהודים למען צדק לפלסטינים" (אנ') ודוגלת ב"סיום הכיבוש הישראלי ברצועת עזה והגדה המערבית". בפברואר 2015 חתמה יחד עם מאה אמנים בריטים על מכתב שבו הכריזו כי "לא ימשיכו לקיים קשרים תרבותיים עם ישראל". לדבריהם, החרם יימשך עד ש"הדיכוי הקולוניאלי של הפלסטינים יסתיים" ובמהלכו לא יקבלו האמנים הזמנות מקצועיות לישראל או מימון ממוסדות שקשורים לממשלתה[2]. באוגוסט 2015, בעקבות הביקורת של הג'ואיש כרוניקל על מועמד מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין, פרסמה מרגוליס מכתב תמיכה בקורבין יחד עם אילן פפה, אבי שליים, מייקל רוזן ופעילי שמאל יהודים בולטים נוספים[3].

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגוליס החלה את הקריירה שלה בסוף שנות ה-60 בתפקידים קטנים בטלוויזיה ותסכיתי רדיו. התפקיד הגדול הראשון שלה בקולנוע היה בסרט "Stand Up, Virgin Soldiers" משנת 1977.

בשנות ה-80, היא השתתפה במספר פרקים בסדרה הקומית ב"הפתן השחור" לצד רואן אטקינסון. התפקידים בסדרה כוללו את האינפנטה הספרדית ב"האפעה השחורה", ליידי ווייטאדדר ב-Blackadder II והמלכה ויקטוריה בפרק "מזמור חג המולד של בלאדר".

ב-1980 שיחקה בסרט שביים מנחם גולן, "התפוח", מחזמר מדע בדיוני המתרחש בשנת 1994[4].

ב-1982 השתתפה בפרק סדרה "לא יאומן כי יסופר" ששודרה גם בישראל[5].

ב-1983 היא התפרסמה בהוליווד בזכות תפקידים משניים בדרמה המוזיקלית של ברברה סטרייסנד "ינטל" בה גילמה את שרה ובקומדיה המוזיקלית של פרנק אוז. ואחר כך בסרט "חנות קטנה ומטריפה" בתור הסייעת של רופא השיניים אורין סקריואלו (סטיב מרטין).

ב-1986, היא שיחקה בתפקיד משנה מרכזי בדרמה של ה-BBC "חייה ואוהבותיה של היא-שטן" (The Life and Loves of a She-Devil).

ב-1988 שיחקה בעיבוד הקולנועי של הספר "דוריט הקטנה" מאת צ'ארלס דיקנס, בתפקיד פלורה פינצ'ינג[6]. על תפקידה זכתה בפרס איגוד המבקרים האמריקני לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

במאי 1992 הופיע בישראל, במסגרת פסטיבל ישראל, עם המחזה "נשותיו של דיקנס"[7].

ב-1993 שיחקה במלודרמה הספרותית של מרטין סקורסזה, "עידן התמימות", בתפקיד גברת מינגוט. עליו קיבלה את פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה. אחר כך השתתפה בשוברי קופות הוליוודיים בהם הגרסה ההוליוודית של המחזה "רומיאו ויוליה" (1996), בתור האומנת של יוליה (קלייר דיינס), ו"סוף העולם" (1999) בתור אמה החורגת של כריסטין (רובין טאני) בת זוגו המיועדת של השטן (גבריאל ביירן).

ב-1999 גילמה את רוז אמו של איגנץ' סאנשיין (ראלף פיינס) בדרמת השואה "סאנשיין".

בשנות ה-90 מרגוליס דיבבה את פליי, כלבת הבורדר קולי, של האיכר ארתור הוגט (ג'יימס קרומוול) בסרטים "בייב" (1995) ו"בייב בעיר הגדולה" (1998)[8], את הזחל בגרסתם של הנרי סליק וטים ברטון לרומן הילדים "ג'יימס והאפרסק הענק" ואת השדכנית בסרט האנימציה "מולאן" (1998).

ב-2002 שיחקה את דמות הפרופסורית לתורת הצמחים פומונה ספראוט בפנטזיה הספרותית "הארי פוטר וחדר הסודות"[9]. ושוב ב-2011 בסרט הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2[10].

ב-2004 הופיעה בדרמות "להיות ג'וליה" בתור דולי, חברתה של שחקנית התיאטרון המוכשרת ג'וליה לאמברט (אנט בנינג)[11], ובמלודרמה הבריטית "גברות בלוונדר", לצד ג'ודי דנץ ומגי סמית.

ב-2006 דיבבה בסרטי האנימציה "תזיזו ת'רגליים", את גברת הסטוחן, ו"חיים בזרם", את סבתא של ריטה.

ב-2010 דיבבה בסרט "אגדה עם כנפיים". ב-2012 השתתפה בסרט "אימא מלווה" לצדה של ברברה סטרייסנד.

בשנים 2018–2021 הנחתה מספר תוכנית מסע וטיולים טלוויזיונית ב-BBC ובערוץ 4 ‏ ("Miriam's Big American Adventure","Miriam's Dead Good Adventure", "Miriam's Big Fat Adventure", ו-"Miriam and Alan: Lost in Scotland").

בשנת 2021 לוהקה לסרט הבריטי-ישראלי "סוף טוב" של הבמאים הישראלים שרון מימון וטל גרניט אשר מבוסס על המחזה באותו שם מאת ענת גוב[12].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגוליס היא לסבית מוצהרת. מאז 1968, היא נמצאת במערכת יחסים עם הת'ר סאתרלנד, אקדמאית אוסטרלית. הן מחלקות את זמנם בין בתים בלונדון ובקנט באנגליה, רוברטסון באוסטרליה ומונטיסי באיטליה. היא הפכה לאזרחית אוסטרליה ב-2013[13].

מרגוליס היא פטרונית של ארגון "My Death My Decision", ארגון בריטי שמקדם גישה רחמנית יותר למוות, כולל הזכות החוקית למוות בסיוע רפואי, אם זהו רצונו העיקש של אדם.

פילמוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרים מרגוליס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תואר אבירות לבן קינגסלי ולבמאי אלן פרקר, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2001
  2. ^ "הארץ", מאות אמנים בריטים הכריזו חרם על ישראל: "עד שהכיבוש יסתיים", באתר הארץ, 14 בפברואר 2015
  3. ^ Guardian staff reporter, Jeremy Corbyn and antisemitism claims, The Guardian, ‏20 Aug 2015
  4. ^ יובל אור, הוליווד אל מול גולן, מעריב, 29 בינואר 1981
  5. ^ תחזית שבועית - המשולש והשוקולד, דבר, 11 ביוני 1982
  6. ^ נסים דיין, צידו הבהיר של הירח, חדשות, 15 בדצמבר 1988
    יפתח אילן, דיקנס הישן והטוב - "דוריט הקטנה" (בריטניה, 1988), במאית: כריסטין אדזארד, שחקנים: אלק גינס, דרק ג'קובי, שרה פיקרינג, ג'ואן גרינווד, סיריל קיינאק, כל העיר, 3 במרץ 1989
  7. ^ תמי לוביץ, סבתא של מישל פיפר יוצאת היום לעזה, חדשות, 19 במאי 1992
  8. ^ רותה קופפר, שפת החיות, באתר הארץ, 8 באפריל 2001
  9. ^ אורי קליין, נפשו המתבגרת של קוסם צעיר, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2002
  10. ^ אורי קליין, "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2", באתר הארץ, 18 ביולי 2011
  11. ^ אורי קליין, המלצות, באתר הארץ, 4 בינואר 2005
  12. ^ כוכבת הוליוודית תשתתף בסרט המבוסס על מחזה מאת ענת גוב, באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2021
  13. ^ Miriam Margolyes Australian Citizenship Ceremony January 26, 2013, סרטון בערוץ "Miriam Margolyes", באתר יוטיוב (אורך: 02:51)