אליהו קראוזה

אליהו קראוזה
לידה	23 במאי 1878; ברדיאנסק
פטירה	1962 (בגיל 83 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	אגרונומיה
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מקום לימודים	מקוה ישראל
מוסדות	מקוה ישראל; חוות סג'רה ;
צאצאים	יהודית מרקה-קראוזה

ערך זה עוסק באגרונום ישראלי, מנהלו של בית הספר החקלאי מקוה ישראל. אם התכוונתם לחייל ארץ ישראלי בצבא הבריטי שנפל בשבי ונרצח, ראו דב ברל אייזנברג ואליהו קראוזה.

אליהו קרָאוּזֶה (ג' באלול תרל"ח, 23 באוגוסט 1878 – י"ט באייר תשכ"ב, 22 במאי 1962) היה אגרונום מומחה, מנהל חוות סג'רה מטעם יק"א ומנהלו של בית הספר החקלאי מקוה ישראל.

קורות חיים

קראוזה עלה מחצי האי קרים שברוסיה לארץ ישראל יחד עם אחיו, אפרים, בעלייה הראשונה, ב-1892. הם נרשמו ללימודים בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. כשסיים את לימודיו בהצטיינות נשלח קראוזה מטעם יק"א לאיזמיר שבטורקיה, לידה הקים בית ספר חקלאי ליהודים – "אור יהודה". בין 1901 ל-1913 היה קראוזה מנהל חוות סג'רה, היה האגרונום שלה וטיפח את יער אלוני בית קשת. הוא עודד תעסוקה של נשים ואכן בין 18 חברי הקולקטיב היו שש נשים. אף שהחווה נועדה להגשמת אידיאלים כגון הכשרת חקלאים לעבודה עברית ולשמירה עברית, כשהגיעו לגור בחווה אנשי ארגון בר גיורא, סירב קראוזה לאפשר להם לשמור על החווה בעצמם. במהלך שנת 1907 אנשי הארגון בר גיורא גנבו בסג'רה את סוסתו האצילה של קראוזה. כאשר העירו אותו, הוא לא הצליח לאתר את השומר הצ'רקסי, שהלך לישון והם הציעו לו שישמרו במקומו. הם החזירו את הסוסה וקיבלו את עבודת השמירה.

ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התמנה לנהל את "מקוה ישראל" ונשאר בתפקיד זה במשך 42 שנה. מהקמת בית הספר לימדו בו בצרפתית בלבד, אך ב-1918, עם תום מלחמת השפות, שכנע קראוזה את חברת כל ישראל חברים, בעלת בית הספר, לעבור להוראה בעברית.

קראוזה נשא את חיה בת יהודה ליב חנקין^[1] (אחותו של יהושע חנקין) ונולדו להם שלושה ילדים – יהודית מרקה-קראוזה, אשר נחשבת לארכאולוגית הצברית הראשונה^[2]; עמיצור קראוזה, שנפטר בצעירותו^[2]; ונועה שדמון, מהנשים הראשונות בארץ שלמדו ועסקו בעריכת-דין^[2]^[3]. הוא נפטר בשנת 1962, בגיל 84, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

על שמו של קראוזה קרויים רחובות במספר ערים בישראל, לרבות רחוב קראוזה בחולון המוביל לכניסה הראשית למקווה ישראל ו"מדרחוב קראוזה" בנתניה. כמו כן קרוי על שמו מושב תלמי אליהו, שהוקם ב-1970.

לקריאה נוספת

רחל ינאית בן-צבי, אליהו קראוזה: אבי החינוך החקלאי בארץ, ירושלים: האגף לחינוך חקלאי במשרד החינוך והתרבות והנהלת מקוה ישראל, תשכ"ג 1963.
רות ושאול דגן, ראשונים תמיד, בכיבוש הקרקע, העבודה והשמירה, חיפה 2019. אליהו קראוזה איש האדמה, עמ' 7–51.
ורד נבון, השדרה – שדרות ירושלים בעיני הצלמים, בהוצאה עצמית, מהדורה שנייה, אוגוסט 2021, עמ׳ 28–29.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליהו קראוזה בוויקישיתוף

דוד תדהר (עורך), "אליהו קראוזה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2603
אליהו קראוזה, דבר, 24 במאי 1962
אליהו קראוזה הובא למנוחות בבית־הקברות הישן בתל־אביב, דבר, 25 במאי 1962
אליהו קראוזה בן 75, יומני כרמל 1951 (התחלה 2:45)

הערות שוליים

^ דוד תדהר (עורך), "יהודה ליב חנקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 679.
^ ¹ ² ³ ליאת נאה, הארכיאולוגית הצברית הראשונה: קווים לדמותה, באתר ynet, 28 ביולי 2011
^ אלבום המשפחות – אליהו קראוזה, באתר אלבום המשפחות של מוזיאון ראשון-לציון

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] דוד תדהר (עורך), "יהודה ליב חנקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 679.

[:0-2] ¹ ² ³ ליאת נאה, הארכיאולוגית הצברית הראשונה: קווים לדמותה, באתר ynet, 28 ביולי 2011

[3] אלבום המשפחות – אליהו קראוזה, באתר אלבום המשפחות של מוזיאון ראשון-לציון

[1]

[2]

[3]