אלסקן מלמוט
 | |
| אלסקן מלמוט | |
| ארץ מוצא | אלסקה |
|---|---|
| שימושים | הובלת מזחלות |
| קבוצה | שפיץ וטיפוסים פרימיטיביים |
| תכונות | |
| משקל |
זכר: 38.5 ק"ג נקבה: 34 ק"ג |
| גובה כתפיים |
זכר: 63.5 ס"מ נקבה: 58.4 ס"מ |
| גובה |
63.5 ס״מ  |
| תוחלת חיים | עד 14 שנים |
| אופי | בעל ביטחון עצמי רב, דומיננטי לזרים, כלב משפחה |
| אילוף | הסתגלות גבוהה |
| תיאור | פרוותו מלאה ועבה וצבעה גוני אפור עד שחור, גוני סייבל ואדום. שילוב צבעים בפרווה התחתונה ובקצוות הכלב או לבן אחיד מותרים. לבן מופיע תמיד בחלקי הגוף התחתונים, בחלקי הרגל, בכפות ובפנים. |
  | |
אלסקן מלמוט שייך למשפחת הכלביים, והוא זן של גזע ההאסקי (Husky), שכולל גם את ההאסקי הסיבירי וכלב גרינלנדי. מקורו של האלסקן מלמוט באלסקה, והוא כלב עבודה ששימש במקור לגרירת מזחלות בשלג. מבנה גופו, כמו של כל זני ההאסקי, מותאם לקור ולמזג אוויר קשה.
היסטוריה של הגזע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגזע התפתח אצל האינואיטים משבט המלמוט שחיו באזור נהר הקוטציביו שבאלסקה, והגזע נקרא על שמם. כלבים אלה ליוו את שבטי האינואיט והאינדיאנים באזור הארקטי, הם חיו איתם, שמרו עליהם מפני זאבים ודובי הקוטב, יצאו עמם לציד ולמרעה, וכל זאת עוד לפני בניית מזחלת הכלבים הראשונה.
השימוש בכלבים לגרירה התפתח עקב הצורך בסחיבת סירות האומיאק לאורך החוף, ולאחר מכן ככלי תחבורה יבשתי קבוע, אשר החליף את השימוש המסורתי באיילי הצפון. החזקת כלבים באזור ארקטי זה היוותה כמעט עניין של מותרות: כמות המזון הייתה מועטה, והחזקת כמות גדולה של כלבים (בדומה לשבטי אינואיט באזורים אחרים) הייתה בלתי אפשרית.
עיקר עבודתם של כלבי שבט המלמוט הייתה סחיבת סירות האומיאק הכבדות מציד הלווייתנים וגרירת אוהלי העור הכבדים במהלך נדודיהם. בשל עובדות היסטוריות אלו התפתחו אצל בני השבט כלבים גדולים יותר וחסונים יותר מקרוביהם בסיביר, בעלי צריכת מזון מועטה ביחס לגודלם ומשקלם, בעלי סיבולת וכושר גופני גבוהים שאפשרו להם לגרור את המזחלות הכבדות, וקשר חם וקרוב יותר עם בני השבט, בשל מספר הכלבים המועט שהחזיק השבט, וחשיבות כל כלב וכלב להמשך קיומו של השבט.
הגזע הובא לתודעה בעת הנהירה ההמונית לאלסקה בעקבות הזהב שהתגלה שם בשנת 1896. מחפשי הזהב גילו במהרה את כלבי המלמוט החזקים אשר שימשו אותם לעבודותיהם השונות, מחירם של כלבי המלמוט עלה, וכמות הכלבים שהייתה בנמצא קטנה. בשל כך החל יבוא של גזעים שונים לאזור, כגון סן ברנרד, ניופאונדלנד, מסטיפים למיניהם ועוד, גזעים אלו אשר התאימו פחות לעבודה באקלים זה עורבבו עם כלבי המלמוט המקומיים ובמרוצת הזמן נעלמו תכונות עירוב אלו עקב דומיננטיות טיפוס ה"שפיץ".
בשנת 1935 הוכר הגזע על ידי ההתאחדות.
מבנה גוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגזע הוא הגדול ביותר מבין הכלבים שמוצאם מהחוג הארקטי. מבנה גופו מותאם לקור ולמזג אוויר קשה.
הגוף והראש בנויים בצורה רחבה, הזנב הוא בצורה מסולסלת על הגב. האוזניים הן זקופות, העיניים הן בצבע חום כהה, בצורת שקד וממוקמות בצורה אלכסונית.
כפות וכריות הרגליים גדולות וקשות על מנת להקל עליו בזמן הליכה בשלג. גוון הפרווה הוא אפור עם שילוב של שחור ולבן, אולם ישנם כלבים בעלי פרווה אדמדמה.
גובה הזכר הוא כ-63 ס"מ ומשקלו כ-38 ק"ג, וגובה הנקבה כ-58 ס"מ ומשקלה כ-34 ק"ג[1].
אופי ועבודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלסקן מלמוט נוטה לגלות נאמנות, אומץ וביטחון עצמי. זהו כלב משפחה, אך לא כלב שמירה, חברותי ובעל אופי נוח. בעקבות אופיו הפעיל, קיבל שבחים רבים ככלב ספורט.
רמת הקושי של אילוף אלסקן מלמוט היא נמוכה-בינונית, חשוב להתחיל לאלף בגיל מוקדם אחרת הוא יתפתח ככלב עצמאי מדי. האלסקן מלמוט לא נוטה להיות תוקפני ומאיים אך רצוי שבעלים בעלי ניסיון יאלפו אותו כדי שיצא כלב נעים ונוח, היות שמדובר בכלב עבודה רצוי לתפעל את הכלב בכל דרך אפשרית לרבות רכבות כלבים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר על אלסקן מלמוט (באנגלית)
- אסון בוויילס: כלב המשפחה טרף תינוקת בת שבוע - וואלה חדשות, באתר וואלה, 19 בפברואר 2014
- אלסקן מלמוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלסקן מלמוט - המרכז לביטוח חיות מחמד - מדריך הכלבים המלא, באתר המרכז לביטוח חיות מחמד
