מוזיאון השואה של אילינוי
 | |
 | |
| חזית הכניסה והיציאה של מוזיאון השואה של אילינוי. הכניסה מחלקו השחור של הבניין והיציאה מחלקו הלבן. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון שואה |
| כתובת |
9603 Woods Drive |
| מיקום |
אילינוי  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בעלים | הקרן לזיכרון השואה של אילינוי |
| מייסדים | הקרן לזיכרון השואה של אילינוי |
| מבקרים בשנה | 300,000 |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2009 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1981 |
| אדריכל | סטנלי טייגרמן |
| קואורדינטות | 42°03′23″N 87°45′39″W / 42.0565°N 87.760777777778°W |
| ilholocaustmuseum.org | |
|
(למפת שיקגו רגילה)   מוזיאון השואה של אילינוי  | |
| אזור המוזיאון | |
  | |
מוזיאון ומרכז החינוך בנושא השואה של אילינוי (באנגלית: Illinois Holocaust Museum and Education Center) הוא מוזיאון, מבנה הנצחה ומרכז הפצת מידע בנושא השואה, הממוקם בסקוקי שבאילינוי, ארצות הברית. המוזיאון נפתח באפריל 2009 ועלות הקמתו הייתה 45 מיליון דולר. זהו המוסד הגדול ביותר להסברת השואה במערב התיכון.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון הוקם בסקוקי – פרוור של שיקגו שיש בו קהילה יהודית מפותחת המונה כמחצית מאוכלוסייתו, ובכללה מספר גדול של ניצולי שואה. בשנים 1977 ו-1978 ניהלה המפלגה הנאצית האמריקנית מאבק על זכותה לקיים מצעד בפרוור.[1] ההתנגדות המתוקשרת של תושבי הפרוור למצעד זה נחשבת לציון דרך במאבק בגזענות בארצות הברית. סיפור המאבק מתואר בסרט התעודרמה סקוקי.
מוצגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוצגים במוזיאון כוללים חפצים אותנטיים הקשורים לשואה, כגון קרון משא שנשא קורבנות שואה אל מחנה ההשמדה אושוויץ, עותקים של מוצגים מפורסמים ממוזיאוני שואה אחרים, עדויות מצולמות מתקופת השואה וראיונות מצולמים עם ניצולי שואה. מוצגי ההמחשה כוללים הדפסי תמונות מוגדלות על קירות המוזיאון, הנותנים למבקר תחושה שהוא מצוי במקום ובזמן שבהם צולמו התמונות. מחוץ לשטח התצוגה ישנם מבני אנדרטאות, גלריית ציורים בהשראת השואה, הסברים על אודות העמותה שהקימה את המוזיאון ועל אודות דרך הקמת המוזיאון, אולם כינוסים וחנות מזכרות. שטח תצוגה נפרד מוקדש לילדים הבאים לבקר במוזיאון.
לבד מהשואה עצמה, המוזיאון מציג גם את אופן עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, את ההתרחשות הכללית במלחמת העולם השנייה, את תלאותיהם של הניצולים אחרי המלחמה, מספר רציחות עמים שהתרחשו לפני מלחמת העולם השנייה ואחריה ואת תולדות המאבק בגזענות. אחד המוצגים עוסק במאבק המפלגה הנאצית האמריקנית, בסוף שנות השבעים לנהל מצעד באותו פרוור בו ממוקם כיום המוזיאון עצמו. חלק מהראיונות נערכו עם ניצולי רצח העם ברואנדה, שהתקיים כעשר שנים לפני פתיחת המוזיאון.
לצד רצח העם היהודי בשואה, המוזיאון מנציח גם רציחות עמים וקבוצות אחרות בידי הנאצים בזמן השואה ולפניה. מקומם של הצוענים, ההומוסקסואלים, הקומיסרים והנכים לא נפקד. יתרה מזאת, המוצגים מוצגים ברובם על פי סדר היסטורי ולכן המבקר העוקב אחרי מסלול התצוגה המתוכנן נחשף לתוכנית T4 - אותנסיה לפני היחשפותו לשואת היהודים. המוזיאון מציג גם את פרשת חטיפתם לאימוץ של אלפי תינוקות פולנים בעלי מראה ארי.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה המוזיאון תוכנן בידי האדריכל סטנלי טייגרמן (Stanley Tigerman). שטח המבנה הוא כ-20 אלף מטרים רבועים. בתכנון התצוגה הצטרף אל טייגרמן יצחק מיינץ, מנהל יד ושם לשעבר. מוצגי השואה תופסים את קומתו הראשונה של המוזיאון יחד עם האודיטוריום, אולם הכניסה, המלתחות, דוכני המודיעין ומועדון החברים, הקופות, הספרייה, אולם היציאה וחנות המזכרות. מבני האנדרטאות והגלריה תופסים את הקומה העליונה ומרכז הכינוסים, ההסברים על אודות דרך הקמת המוזיאון, הקפיטריה, כיתות הלימוד ואגף הילדים מצויים במרתף. המשרדים מצויים באגף המערבי של הביניין.
לבניין יש שלושה אגפים. האגף המערבי הוא האגף האחורי. צבע קירותיו החיצוניים הוא אפור. האגף הצפוני לבן והאגף הדרומי היא שחור. חזית הכניסה לבניין, החזית המזרחית, מחולקת לשניים בין האגף הדרומי השחור והאגף הצפוני הלבן. חציה הדרומי השחור של החזית המזרחית מכיל את דלתות הכניסה והוא בעל פרטים עם פינות חדות. חציה הצפוני הלבן של החזית המזרחית מכיל את דלתות היציאה הוא לבן והוא בעל פריטים עם פינות מעוגלות. בין שני חצאי החזית חוצצים מבנים דמויי לפידים. אולם חזית הכניסה אינה ניתנת לצפייה במלואה, משום שהיא פונה אל סמטה צרה שהמדרכה היחידה שלה היא זו הצמודה למוזיאון ומעברה השני של הסמטה מצוי קיר ההגבהה של הכביש המהיר I-94.
החמצה נוספת בתכנון המוזיאון היא אי השימוש בשמורת הטבע המיוערת שלצידו לשם המחשת היערות הסמוכים למחנות ההשמדה בפולין, בניגוד לאנדרטת הקרון שביד ושם בירושלים. שטח המוזיאון הצמוד ליער מכיל את מגרש החניה.
ניהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון מנוהל בידי הקרן לזיכרון השואה של אילינוי (באנגלית: Holocaust Memorial Foundation of Illinois). הקרן ניהלה קודם מוסד קטן להנצחת השואה במבנה של חנות ברחוב מיין בסקוקי. הקרן נוסדה בעקבות ניסיונות הנאצים לצעוד במקום ובמשך השנים היא גייסה הון מספק להקמת המוזיאון. מנהלו הראשון של המוזיאון מטעם הקרן הוא ריצ'רד הירשהאוט (Richard S. Hirschhaut). האוצרת היא בתני פלמינג (Bethany Fleming).
בטקס פתיחת המוזיאון, ב-19 באפריל 2009 נכחו חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, העוסק בפעילויות חינוכיות להנצחת השואה ונשיא ארצות הברית בדימוס ביל קלינטון. נשיאי ארצות הברית ומדינת ישראל, ברק אובמה ושמעון פרס ברכו את המשתתפים בטקס בשידור ישיר מלישכותיהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון השואה של אילינוי (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון
- AP, אילינוי: אלפים השתתפו בחנוכת מוזיאון השואה, באתר ynet, 20 באפריל 2009
- Skokie To Open New Holocaust Museum, The Jewish Daily Forward
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]