שמואל וולף
 | |
| שמואל וולף | |
| לידה |
12 בפברואר 1934 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
23 בפברואר 2019 (בגיל 85) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1959–2019 (כ־60 שנה) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שמואל וולף (במקור ג'רג' וולף, בהונגרית: Wolf György; 12 בפברואר 1934 – 23 בפברואר 2019) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי. זוכה פרס "קיפוד הזהב" להצגות פרינג' על מפעל חיים (2009).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וולף נולד בבודפשט שבהונגריה לאלָדַר ומריה. אביו עסק במכירת מכונות תפירה, והתחתן בשנית לאחר שהתאלמן מהאם. במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה ב-1944 לאחר כניסת צבא גרמניה הנאצית, נרצח האב על ידי אנשי צלב החץ. הבן ואמו החורגת גורשו לגטו בודפשט, שם שוחררו על ידי הצבא האדום בינואר 1945. ב-1948 עבר וולף להתגורר במחנה של תנועת בני עקיבא בצרפת, ועלה לישראל במסגרת עליית הנוער בינואר 1949 באנייה "מרטון".
בתחילה גר בקיבוץ משואות יצחק, ולאחר שנה הצטרף לתנועת השומר הצעיר ועבר לקיבוץ כפר מסריק. הוא שירת בנח"ל וב-1959 הגיע לתל אביב.
וולף למד משחק אצל נולה צ'לטון, שיחק במשך מספר עשורים במחזות רבים בתיאטראות (ובכללם תיאטרון האוהל, תיאטרון המרתף ובימת השחקנים) ובסרטים, ונמנה עם צוות השחקנים הקבועים של תיאטרון חיפה עד שנת 2000.
ב-1970 השתתף בבכורת ההצגה "זה מסתובב", בבימוי יוסף מונדי, אותה הציג למעלה מ-2,000 פעם. כמו כן השתתף בפסטיבל תיאטרון קצר הראשון.
קיבל ציון לשבח על משחקו בהצגה 'לפעמים עוברים כאן פילים' בבימויו של איציק ג'ולי בפסטיבל עכו בשנת 2000. היה מועמד לפרס על בימוי ההצגה 'אנטומיה של הנפש' בתיאטרון 'קרוב' בטקס 'קיפוד הזהב' להצגות פרינג' בשנת 2011.
בשנת 2010, השתתף בעונה השלישית של סדרת הנוער "האי" (ששודרה בערוץ הילדים), בתפקיד הנביא סבסטיאן בין השנים 1406–1411.
וולף נפטר בפברואר 2019 לאחר מאבק במחלת ניוון רב מערכתי (MSA).[1] נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילה היה בן-זוגה של השחקנית מרים נבו, ובראשית שנות ה-80 נישא לשחקנית מיקי מרמור, ולהם זוג בנות תאומות. בתו, רוני וולף, יצרה ב-2017 את הסרט הדוקומנטרי "אבא בגיל של סבא" המתעד את אביה בזקנתו לצד אמה, הצעירה ממנו ב-19 שנה.
סרטים ומחזות בהשתתפותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1964 - סאלח שבתי - תושב מעברה
- 1964 - שמונה בעקבות אחד
- 1968 - איריס
- 1971 - חצי חצי
- 1972 - הטרמפיסט - קומו
- 1972 - עזית של הצנחנים - ניסים שוורץ (חוטף הארנקים)
- 1972 - שוד הטלפונים הגדול - המוח
- 1973 - מתנה משמיים
- 1975- קרום - שקיטא
- 1977 - פנטזיה על נושא רומנטי - שומר בית הקברות
- 1980 - חמש חמש
- 1981 - סיפור אינטימי
- 1982 - אישה ושמה גולדה
- 1986 - סוף שבוע מטורף
- 1990 - קריאת כיוון
- 1992 - י. שוורץ ומלחמתו בחיים
- 1994 - משפט קסטנר - יוסף רוזנר
- 1994 - אחרי החגים
- 1995 - שמיכה חשמלית ושמה משה
- 1995 - זכרון דברים
- 2000 - שמש - ד"ר קורץ
- 2000 - "אדות המוניטין"
- 2002 - אבא שחור לבן - מספיד
- 2004 - החיים זה לא הכל - הפסיכולוג של גדי ודפנה
- 2005 - דון קישוט בירושלים
- 2006 - מחילות - מאושפז חופר
- 2007 - מלך של קבצנים - משה דוד
- 2009 - תיכון השיר שלנו - אריה
- 2009 - לנדסמן - אריה פריינד
- 2010 - האי - סבסטיאן
- 2010 - סרוגים - זקן לומד תורה
- 2011 - חתולים על סירת פדלים
- 2014 - מיתה טובה - מקס.
- 2016 - ציפורי חול - עורך דין שוורצוולר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל וולף, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שמואל וולף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שמואל וולף, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- שמואל וולף, בארכיון הבימה
- שמואל וולף, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- עדותו של שמואל וולף באתר "לדורות"
- שמואל וולף בעורו של פרנץ קפקא, מעריב, 29 בינואר 1970
- בילי מוסקונה לרמן, להדחיק את העליבות, מעריב, 14 בינואר 1987
- מרב יודילוביץ', מי מועמד לקיפוד הזהב, באתר ynet, 3 במרץ 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שגיא בן נון, השחקן הוותיק שמואל וולף הלך לעולמו: "מרדן גם בגיל 80", באתר וואלה, 23 בפברואר 2019
| בקרת זהויות |
|
|---|
